רובוטיקה

זחלי חדקונית הדקל בתוך עץ נגוע. צילום: depositphotos.com

זיהוי פגיעה ביולוגית בעצים באמצעות ניתוח מידע מהלוויין

חיפושית חדקונית הדקל משמידה עצים ומטעי דקל ברחבי העולם, דבר שעשוי למוטט את העצים המותקפים. חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פיתחו אלגוריתם, אשר ניתן באמצעותו לזהות פגיעה בעץ, בהסתמך על צילומי לווין ותצוגת רחוב בGoogle street view- מכל מקום ברחבי העולם

(מימין לשמאל): פרופ' טובה מילוא (דיקאנית הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל-אביב), פרופ' מאיר פדר, פרופ' אריאל פורת ופרופ' יוסי מטיאס.

גוגל ואוניברסיטת תל אביב השיקו תוכנית למינוף מחקרי AI רב-תחומיים לטובת הקהילה

מטרת התכנית AI for Social Good לתמוך במחקרים ושיתופי פעולה בתחומי מדע הנתונים והבינה המלאכותית אשר יכולים לעזור ולקדם את האנושות בנושאים חברתיים העומדים על סדר היום

SONATE-2 במסלול: הדמיה של הלויין החדש לבדיקת טכנולוגית בינה מלאכותית שתאפשר להם להיות אוטונומיים יותר. איור: הקאן קייאל / אוניברסיטת ווירצבורג

זיהוי אנומליות לא ידועות: בינה מלאכותית בחלל

בניית לוויין בעל תבונה מלאכותית שהוכשרה בחלל: פרופסור חאקאן קייאל מאוניברסיטת ווירצבורג קיבל תקציב של 2.6 מיליון אירו מהמשרד הגרמני לענייני כלכלה ואנרגיה.

האם הפוליטיקה העולמית תנוהל על ידי רובוטים ובינה מלאכותית? איור: shutterstock

האם כדאי להחליף את הפוליטיקאים בבינה מלאכותית?

סקר שהופץ בשמונה מדינות אירופאיות ב- 2019. לפי תוצאות הסקר, כרבע מכל האירופאים היו רוצים שבינה מלאכותית תחליף את הפוליטיקאים מהם הם סובלים כיום * 91 מיליון אירופאים תומכים בבינה מלאכותית במקום פוליטיקאים

הרובוטים הנוהגים של יומנטיקס בשילוב פלטפורמת האימות של פורטליקס, בתנאי כביש אמיתיים. צילום יחצ

הרובוטים הנוהגים של Humanetics יבצעו בדיקות בטיחות פיזיות בשילוב הפתרון של פורטליקס הישראלית

פורטליקס ויומנטיקס, מחברות ציוד בדיקות הבטיחות הגדולות בעולם, קיימו הדגמה שמציגה את היכולת של פורטליקס לשלב ולנהל בדיקת בטיחות פיזיות עם כלי רכב בתנאי כביש אמיתיים לצד בדיקות בסימולציה ממוחשבת

אדם ביוני. איור: depositphotos.com

שיפור גופני בעזרת טכנולוגיה ביונית: האירופים חצויים בין תקווה וחשש

רק 12% השיבו שיתנגדו לעבוד לצד אדם שביצע שינוי שכזה, וזאת מכיוון שהם מרגישים שהשינוי מעניק להם יתרון לא הוגן. עם זאת, כמעט שניים מכל חמישה (39%) הביעו חשש שחברה בה אנשים מוסיפים לגופם רכיב טכנולוגי עלולה להפוך ללא שיוויונית

הרובוט CIMON בתחנת החלל הבינלאומית. הדמיה: איירבוס

חמש דרכים שבהן בינה מלאכותית יכולה לעזור בחקר החלל

ההתקדמות ביכולות הבינה מלאכותית אפשרה לנו להתקדם בכל מיני דיסציפלינות ולא רק אלו המיועדות ליישומים על פני כדור הארץ. הנה כמה דרכים שבהן הבינה המלאכותית יכולה לעזור לנו בחקר החלל – החל מתכנון משימות ועד לניקוי מסלול פסולת החלל סביב כדור הארץ

רובוט שומע. צילום: אוניברסיטת תל אביב

רובוט, תקשיב טוב

מה קורה כשזואולוגים ומהנדס שבבים נפגשים בבית קפה בקמפוס? לא, לא מדובר בv,jבדיחה, אלא בפרויקט חוצה פקולטות ובתי ספר, שהוליד רובוט עם אוזן אמתית על שבב, ששומע ומגיב לקולות. בתעשייה הביטחונית כבר מביעים עניין, והחוקרים מבטיחים שמכאן השמיים הם הגבול

רובוט רקדן. צילום: Skjalg Bøhmer Vold באדיבות מריט מור

איך הצליחה הבלרינה (והד״ר לפיזיקה קוואנטית) מריט מור, ללמד קובוט לרקוד?

״השותף שלי אולי לא נראה מרשים, אבל, יש לו המון פוטנציאל כרקדן״, היא אומרת. התכנות של בארישניבוט, שבימים רגילים, הוא וחבריו, מבצעים בעיקר עבודות מונוטוניות ומשעממות על פסי ייצור היא מספרת היה כמו לשחק בפאזל מורכב

אוזניות ללא אוזניות. צילום מסך מתוך סרטון של חברת נובתו.

חברת הסטארט-אפ נובטו מציגה: SoundBeamer – אוזניות ללא אוזניות

באמצעות המכשיר, ללא כל מגע וללא כל אוזניות, ניתן לשמוע מוזיקה בשתי האוזניים – באופן בלעדי לאדם ספציפי. החוויה הקולית של המאזין היא של סראונד ותלת ממד, כאשר האנשים בסביבה אינם חלק מחוויית סאונד זו * הסוף לויכוחים על הווליום של הטלוויזיה בסלון? * גם לקויי השמיעה יסתייעו בפטנט

שימוש בבינה מלאכותית כדי לגלות את מסתורי הביולוגיה. המחשה: depositphotos.com

הבינה המלאכותית שפענחה את הביולוגיה

חוקרים פיתחו אלגוריתם המכונה ART – Automated Recommendation Tool. ארט קיבל שפע עצום של מידע אודות מכלול החלבונים בתא, וכתוצאה יכול היה לחזות כיצד שינויים באותם חלבונים ישפיעו על החומרים שהתא אמור ליצור

הרחפן הצבאי ghost4. צילום יחצ

הרוחות במכונה: שני רובוטים צבאיים חדשים

רחפן צבאי אוטונומי שנשלף ברגעי הצורך מתרמיל של חייל, רובוט כלב שמפטרל מסביב לבסיס לצרכי אבטחה – אלו שני פיתוחים מהזמן האחרון, מה הם יכולים להעיד על הצפוי לנו?

כדר מייצר קנקני מים בעיר אחמדאבד בהודו. צילום: shutterstock

החתימה הנסתרת של האמן

חוקרות מהאוני' העברית בחנו 300 קנקני מים בהודו ומצאו כי זהות אתנית ומסורת מקומית עשויה להשפיע על קדרים באופן בלתי מודע, עד כדי כך שהם מייצרים "חתימות" נסתרות בכלים סטנדרטים שהם מייצרים מבלי שהרגישו בכך. יש לכך יישומים מארכיאולוגיה ועד לזיהוי פלילי

מעמד החתימה הווירטואלי. נשיא מכון ויצמן, פרופ׳ אלון חן, והשר לתעשייה וטכנולוגיה מתקדמת של איחוד האמירויות, ד"ר סולטן אחמד אלג'אבר

מכון ויצמן ואוניברסיטת מוחמד בן זאיד באיחוד האמירויות חתמו על שת"פ בתחום הבינה המלאכותית

שיתוף הפעולה האקדמי מתאפשר הודות להסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות שייחתם השבוע בוושינגטון, ארה"ב, והקשר בין שני המוסדות נוצר בסיועו של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ושל העומד בראשו

בינה מלאכותית - ארה"ב נגד סין. איור: shutterstock

בינה מלאכותית היא התגשמות החלום הטוטליטרי – כמה דרכים להשיב את השליטה לידינו

מדענים חוששים כי בינה מלאכותית תכיר אותנו טוב מאשר אנחנו מכירים את עצמנו. ממשלה חמושה בבינה מלאכותית תוכל לטעון שהיא יודעת מה אנשים באמת רוצים מה באמת ישמח אותם. במקרה הטוב, היא תשתמש בכך להצדיק פטרנליזם, במקרה הגרוע, טוטליטריות

שלילת זכויות מרובוטים? איור: shutterstock

זכויות אזרח לרובוטים אינטיליגנטיים

לנוכח השגשוג בתחום הטכנולוגי, עולות שאלות רבות בתחום האתיקה והפילוסופיה: איך ניתן להגדיר אישיות טכנולוגית אינטילגנטית? האם לאישיות כזו יכולות להיות רגשות, רצונות ותבונות כמו

מיפוי תלת-ממדי של מיטוכונדריה בטכנולוגיה החדשה (הצבע מסמל את ממד העומק – צבעים שונים מייצגים עומקים שונים) קרדיט:by courtesy of Nature Methods and authors

המיקרוסקופ האוטונומי

חוקרים מהטכניון פיתחו שיטה מיקרוסקופית ליצירת תמונות דינמיות בתלת-ממד, המתבססת על למידה עמוקה ומתכננת בעצמה את המערכת האופטית

דילוג לתוכן