לשימוש בתבונה המלאכותית בחברה יכולה להיות השפעה חיובית או שלילית, העתיד בידינו, אומר יהושע בנג'ו, מדען ישראלי הפועל באוניברסיטת מונטריאול בקנדה, והיה מחלוצי התבונה המלאכותית
ג'ף ווסלר, סגן נשיא ב-IBM Research, אמר שהארגון הגיע לכמה ציוני דרך בבינה מלאכותית בשנה האחרונה וצופה שלושה תחומי התמקדות חשובים ב-2019. הבאת פתרונות קוגניטיביים המופעלים על ידי בינה מלאכותית לפלטפורמה שעסקים יכולים לאמץ בקלות היא הכרח עסקי אסטרטגי מבחינת החברה, אמר, וגם הגברת הבנת הבינה המלאכותית וטיפול בבעיות כמו
אבל לא מדובר בגרסאות אוטונומית של מכוניות רגילות אלא מכוניות שעוצבו לשם כך, והן הרבה יותר קטנות
כך אמר ד"ר שי סופר, המדען הראשי של משרד התחבורה בכנס המיחשוב הממשלתי e-GOV – מדובר במהפכה שתקל על הגודש בכבישים ועל מצוקת החנייה, ואף תנגיש את התחבורה לאוכלוסיות מודרות רבות – ילדים, נכים, קשישים ועיוורים
רובוטים יהפכו להיות מוכשרים בהרבה כשהם מחוברים לאינטרנט. ישנם החוזים כי האבולוציה הבאה של האינטרנט של הדברים תהיה לשלב אותם לתוך הרשת, דבר שיפתח אפשרויות מסעירות לאורך הדרך למשל בהחלפת בני אדם בעבודה באיזורים מסוכנים או מתחת למים, אך גם בתוך הבית, בעיקר אם גרים בו אנשים עם מוגבלויות
כך עולה מסיפור לקוח שהוצג בפני עיתונאים שביקרו לאחרונה במרכז המחקר של יבמ בציריך בו השתתפו ראשי Symrise, יצרנית ניחוחות לבשמים, קוסמטיקה ומזון לבני אדם ובעלי חיים
כך אמרה פרופ' פרנצ'סקה רוסי, סגנית נשיאת יבמ לאתיקה של בינה מלאכותית במפגש עיתונאים שהקיים במעבדת המחקר של IBM בציריך כדוגמה הביאה רוסי את הבעיה המכונה בעיית הקרונות, ואמרה בתשובה לשאלת אתר הידען האם כשכל המכוניות יהיו אוטונומיות יהיה בכלל סיכון כזה, כי עדיין צפויות תאונות עם הולכי רגל ורוכבי אופניים
חוקרים גילו שיטה לייצור המוני של רובוטים זעירים במיוחד, בגודל של תא, שיטה שתוכל לשמש עבור ניטור תעשייתי או ביו-רפואי
כך אומר גל ענבר, מנכ"ל iCobots בפאנל במסגרת כנס INDUSTRY 4.0. "ברצפות ייצור בישראל יש 150 אלף עובדים, רובם בעשור הקרוב ייצאו לפנסיה. אם לא נמצא פתרון טכנולוגי ל-50 אלף זוגות ידיים ול-50 אלף זוגות רגליים או אפילו למאה אלף מתוכם נעמוד בפני מחסור"
כך אומר ד"ר נועם ארקינד, מנכ"ל ארבה רובוטיקס המפתחת מכ"ם למכוניות אוטונומיות
כך טוענת, ילני וסילאקי, פרופסור למדעי המחשב ומדעי המוח באוניברסיטת שפילד כתשובה לחששותיהם של אנשים כדוגמת סטיבן הוקינג
בקר עצבי זעיר שפותח על ידי חוקרים באוניברסיטה של קונטיקט (UConn) יוכל לספק פעולה יותר מדויקת של מיקרו רובוטים, כמו אלו שמנסים בתיקנים "סייבורגים" לשימוש אפשרי במשימות חיפוש והצלה בתוך בניינים שקרסו
השירות גם יספק – בזמן אמת – הסברים על תהליך קבלת ההחלטות של המערכות ואף ימליץ כיצד ניתן לתקן את ההטיה. מחקר חדש של IBM הראה כי 82% מהארגונים שוקלים הטמעת מערכות בינה מלאכותית אך 60 אחוז חוששים מנשיאה באחריות משפטית להחלטות שיתקבלו
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בנו רובוט אוטונומי המנווט את דרכו באמצעות איכון הד – כמו עטלף * הרובוט, שזכה לשם "רובוטלף", הוא הראשון בעולם שמשתמש בסונר עטלפים כדי להתמצא בסביבה; הפיתוח המהפכני פותר את אחת הבעיות הקשות בעולם הרובוטיקה – וגם שופך אור חדש על חייהם של עטלפים אמתיים *
כך אומר ניסן אלימלך, מנכ"ל חברת Augmedics המפתחת משקפי מציאות רבודה לחדרי ניתוח. אלימלך יהיה אחד המרצים במפגש הסיליקון קלאב שיתקיים ב-18/9 באולם נופים במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב
כך אומר ד"ר אלי דויד מאוניברסיטת בר אילן ויזם סדרתי בתחום התבונה המלאכותית.
בעתיד הנראה לעין ישולבו רובוטים דמויי אנוש בתהליכי שיקום של חולים. במחקר חדש טוענים חוקרים כי בניית אמון באינטראקציה בין אדם למכונה היא תנאי הכרחי להצלחת הטיפול ומסבירים כיצד ניתן לעשות זאת
כך אמר ד"ר נעם למלשטריך-לטר, הדיקן המייסד של בית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, לדבריו, "העיתונאי בן האנוש איננו ז"ל כלל וכלל. הרובוט לא יכול להחליף אותו בסיקור מעניין. לנו, כבני אדם, יש יתרון עצום ברמת היצירתיות בתנאי שנבין להיכן העולם צועד. זה לא פשוט" מאת יוסי הטוני,
מדענים הצליחו לפתח עכביש רובוטי גמיש. העכביש מהווה הדגמה של תהליך ייצור חדשני המסוגל לייצר רובוטים גמישים בקנה מידה מילימטרי המיועדים למגוון יישומים
חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, אשר פיתחו בשנה שעברה שבב מחשב המסייע לרחפנים בגודל דבורה לנווט במרחב, הצליחו כעת לשדרג את השבב שלהם עוד יותר, הן מבחינת הגודל והן מבחינת צריכת האנרגיה שלו
יכולותיו הייחודיות של Rising STAR שפותח במעבדתו של ד"ר דוד זרוק באוניברסיטת בן גוריון מאפשרות לו לתמרן בתנאי שטח קשים ולצלוח מספר רב של מכשולים בעת מילוי משימות חיפוש והצלה. צפו בביצועי הרובוט החדש
האם הפיתוחים הטכנולוגיים בתחומים שונים המובילים ליכולת שלנו להעצים את עצמנו יביאו אותנו לנקודה הסינגולרית, ומה ההשלכות האתיות של ההעצמה האנושית
כך אומרת בראיון לאתר הידען שילה אופק קאופמן, מנהלת מחלקת חקר שפה טבעית בחטיבת הבינה המלאכותית במעבדת המחקר של IBM בחיפה המספרת על ההתקדמויות המדעיות של חוקרי IBM חיפה בדרך לפיתוח ה – Debater
מדובר ברובוט המתווכח עם מומחים אנושיים לדיבייטינג כשהוא צריך ללמוד נושא מהתחלה ולחפש במאגרי המידע שלו אחר רמזים לטיעון בן ארבע דקות * כשמפרקים את הבעיה לחלקים, מגלים שברובם היה צורך לפרוץ את חזית המדע * פרופ' כריס ריד, מומחה למדעי המחשב ופילוסופיה אומר כי המחשב יודע לחפש חומר ולהפיק
IBM הציגה במסיבת עיתונאים שנערכה אמש (ג') שני עימותים בין הרובוט Project Debater שנוהל ופותח ממעבדות IBM בחיפה (ראו סקירה) לבין וכחנים מקצועיים אנושיים – האחד עסק בפרטיות ובשאלת המשך המעקב של מדינות אחרי האזרחים שלהן, והשני בהנדסה גנטית – האם זה טוב או רע?
אתר המדע הגדול בישראל
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו