פרופ' מרק ווטקינס מאוניברסיטת מיסיסיפי מזהיר שמסרים שיווקיים לדפדפן Comet מציגים “סוכן” שמסוגל להשלים מטלות ובחנים – ומאלצים את האקדמיה לשנות שיטות הערכה במהירות
“אם לא ניערך עכשיו ונטפל בסוכני הבינה המלאכותית נאבד את ההוראה המקוונת.” כך מזהיר מרק ווטקינס, סגן מנהל לחדשנות אקדמית באוניברסיטת מיסיסיפי, במאמר ב-The Chronicle of Higher Education. לטענתו, הדור החדש של דפדפני “סוכני AI” הופך העתקות בקורסים מקוונים לקלות יותר, מהירות יותר, ובעיקר קשות בהרבה לזיהוי – עד כדי איום על האמון בתארים מקוונים.
כשדפדפן מתחיל “לבצע” במקום הסטודנט
ווטקינס מתמקד ביכולת שמכונה לעיתים “Agentic AI” – שילוב של מודל שפה עם כלי גלישה וביצוע פעולות, שמאפשר למערכת לפעול באתרים “כאילו הייתה משתמש אנושי”: לפתוח עמודים, ללחוץ, למלא טפסים, ולהשלים רצף משימות עד סיום. בתוך עולם האקדמיה, המשמעות ברורה: סוכני AI בהוראה מקוונת יכולים להיכנס ל־LMS (מערכת ניהול למידה), לפתוח מטלה או בוחן, לענות, ולהגיש – כמעט בלי מעורבות אנושית מעבר להנחיה הראשונית.
המהלך שהדליק את הנורה האדומה: Comet של Perplexity
הטריגר, מבחינת ווטקינס, הוא מסר שיווקי סביב דפדפן Comet של Perplexity. לפי תיאורו, ההצעה לסטודנטים כללה גישה חינמית לתקופה, תוך הדגשה שהדפדפן יכול “להשלים” עבורם מטלות, בחנים ומבחנים – מסר שהוא רואה בו לא “ניסוי מוצר”, אלא תמריץ ישיר להפרת יושרה אקדמית.
פרפלקסיטי עצמה הציגה את Comet כדפדפן שמשחרר את הגישה לכלל המשתמשים (בחינם), לאחר השקה מוגבלת בקיץ 2025. (Perplexity AI)
הסיכון האמיתי: תואר מקוון בלי למידה
בלב הטיעון של ווטקינס יש הבחנה חשובה: הבעיה אינה “עוד רמאות במבחן”, אלא פגיעה באמון במודל כולו. אם אפשר להריץ סוכן שמייצר נוכחות מלאכותית בקורס, כותב תגובות בפורום, מגיש עבודות ועובר בחנים – אז הגבול בין “לימודים מקוונים” לבין “אוטומציה של לימודים” מיטשטש. התוצאה, הוא מזהיר, עלולה להיות דחיפה מוסדית וציבורית לחזרה להוראה פרונטלית בלבד, מהלך שסוגר דלת בפני אוכלוסיות שהמסלול המקוון איפשר להן נגישות להשכלה. במילים אחרות: סוכני AI בהוראה מקוונת אינם רק אתגר טכנולוגי, אלא איום על הלגיטימיות של תארים מקוונים.
למה קשה “לתפוס” סוכן, ומה אומרים גופים אחרים
הדיון כבר חורג מהכיתה. ב־04-11-2025 דווח כי אמזון הגישה תביעה נגד Perplexity, בין השאר בטענה שפעילות “סוכן קניות” בדפדפן Comet עלולה להיות מוסווית כפעילות אנושית וליצור סיכוני אבטחה וחוויית משתמש ירודה. זה לא תיק “אקדמי”, אבל הוא ממחיש את אותה נקודה: סוכנים מטשטשים את הגבול בין אדם לתוכנה בפלטפורמות שלא נבנו לכך.
גם בזירה החינוכית יש קולות שמזהירים שהפתרון לא יהיה “כפתור קסם”. באוקטובר 2025 פרסם איגוד השפה והספרות האמריקני (MLA) הצהרה הקוראת למחוקקים, לספקיות LMS ולמפתחי AI לשתף פעולה כדי למנוע מצב של “לולאה אוטומטית מלאה”, שבה מטלות נוצרות/מושלמות/מוגשות ואף נבדקות כמעט בלי מעורבות אמיתית של סטודנטים. (Modern Language Association)
ומנגד, יש גם צינון ציפיות טכנולוגי: חברת Anthology (הבעלים של Blackboard) כתבה כי בטכנולוגיות הזמינות כיום לא ניתן לזהות באופן אמין שימוש בסוכני AI, משום שהמערכת “לא רואה” את מה שקורה בממשק המשתמש עצמו. (anthology.com)
אז מה עושים? לבנות “חיכוך” במקום לרדוף אחרי זיהוי מושלם
ווטקינס לא מציע להכריז מלחמה על AI, וגם לא לבנות את ההערכה סביב “מלכודות” או סביב מעקב מסחרי גורף. במקום זה הוא מציע שינוי פרקטי: להחזיר יתרון ללמידה אמיתית באמצעות “חיכוך” שמקשה על אוטומציה. זה יכול לכלול שימוש באנליטיקה כדי לאתר דפוסים לא סבירים (למשל זמן השלמה בלתי הגיוני), שחרור מדורג של תכנים במקום פתיחת הקורס כולו מראש, מטלות מדורגות עם נקודות בדיקה לאורך הדרך, ורכיבים שקשה יותר להפוך לאוטומטיים כמו דיוני וידאו קצרים, משוב עמיתים מובנה, או תיעוד תהליך (לא רק תוצר).
המסר שלו חד: אם האקדמיה רוצה לשמור על ההוראה המקוונת כאפשרות אמינה ונגישה, היא תצטרך לעדכן במהירות את שיטות ההערכה – ולא להסתמך על הבטחות לזיהוי אוטומטי או על מרוץ חימוש של כלי השגחה.
עוד בנושא באתר הידען:
2 תגובות
מה זה שונה מאדם שעושה קורס מקוון עבור אחר? תמיד אפשר היה לרמות. האימות היא הבעיה של הקורסים המקוונים. לפני ואחרי שהופיעה AI.
כדי להתגבר על הבעייה של סוכני בינה מלאכותית, צריך לדעת את סוד השפה האנושית,
חפשו בפרסומי עצבר את סוד השפה האנושית, ותופתעו לחלוטין.