כמעט כל עובדי ההייטק בישראל כבר אימצו את כלי הבינה המלאכותית היוצרת. מחקר חדש של רשות החדשנות, שבוצע על ידי מכון מאיירס־ג’וינט־ברוקדייל, מראה כי GenAI אינה עוד צעצוע טכנולוגי, אלא כלי עבודה יומיומי שמשפיע בפועל על מקצועות ההייטק ועל תחושת הביטחון התעסוקתי של העובדים.
המחקר התבסס על סקר אינטרנטי בקרב 523 עובדים בהייטק, ברמות תפקיד שונות ובמגוון תחומים – מפתחים, אנשי דאטה ותשתיות, מנהלי מוצר, שיווק, מכירות ומשאבי אנוש. המדגם הותאם לנתוני אוכלוסיית עובדי ההייטק, כך שהממצאים ישקפו בצורה טובה את מה שקורה בשטח.
הממצא הבולט ביותר הוא עומק האימוץ: 95% מן המשיבים משתמשים בכלי GenAI בעבודתם לפחות פעם בשבוע, וכ־78% מדווחים על שימוש יומיומי. השימוש חוצה כמעט את כל קבוצות העובדים, אך בקרב הצעירים העובדים בתפקידים טכנולוגיים השימוש היומיומי נפוץ במיוחד.
החוקרים מציינים כי הכלים אינם שמורים רק למפתחים. מפתחי תוכנה ואנשי דאטה משתמשים בהם בעיקר לכתיבת קוד, בדיקות ואיתור תקלות, בעוד עובדים בתפקידים שאינם טכנולוגיים – כמו שיווק, מכירות ומשאבי אנוש – נעזרים ב־GenAI לכתיבת טקסטים, חיפוש ואיסוף מידע, סיכומים, תרגום ולמידה עצמית. בכך GenAI מטשטשת חלק מהגבולות בין "טכנולוגי" ל"לא טכנולוגי": יותר עובדים ללא רקע תכנותי מדווחים שהם נעזרים בכלים גם במשימות שנחשבו עד לא מזמן "טכנולוגיות".
סוג הכלים משקף גם הוא את התפוצה הרחבה. לצד צ’אטבוטים כלליים כמו ChatGPT וכלים דומים, רבים מהמשיבים עושים שימוש גם בכלים ייעודיים לקוד, כגון Copilot ודומיו. עם זאת, לפי הדו"ח, השימוש בכלים הייעודיים לקוד דווקא נמוך יחסית בסטארט־אפים לעומת מרכזי מו"פ של חברות בינלאומיות וחברות שירותי פיתוח, אולי בשל מגבלות רישוי או אופי סביבת העבודה.
לשאלה האם הכלים אכן תורמים לעבודת היומיום, רוב העובדים עונים בחיוב ברור. כ־68% מן המשיבים מדווחים ש־GenAI שיפרה "במידה רבה" את איכות התוצרים שלהם. גרפים בדו"ח מראים שרק מיעוט קטן מהעובדים מדווח על שיפור מועט, בעוד הרוב מדווחים על שיפור בינוני או גדול. גם בזמני העבודה השפעת הכלים מורגשת: חלק ניכר מהמשיבים מדווחים על קיצור של 10%–50% בזמן הנדרש לביצוע משימות, וכ־40% מדווחים על קיצור "במידה רבה מאוד" – כלומר, חיסכון של יותר ממחצית הזמן שהיה נדרש להם ללא GenAI.
לפי החוקרים, הנתונים הללו מצביעים על שינוי איכותי בעבודה: העובדים משתמשים בכלים כדי להיפטר מחלק מהעבודה הרוטינית, ולהתרכז יותר בשאלות מורכבות, תכנון וחשיבה יצירתית. במקביל הם נדרשים לפתח מיומנויות חדשות – ניסוח מדויק של בקשות לכלים, בדיקת אמינות התשובות ושילוב נכון של התוצרים בעבודה המקצועית.
אך לצד ההזדמנות, המחקר בדק גם את תחושת האיום. כשנשאלו האם GenAI היא בעיניהם איום או הזדמנות, כ־68% מן המשיבים סימנו בעיקר "הזדמנות להתפתחות תעסוקתית", בעוד שכשליש הביעו גם חשש כזה או אחר לגבי עתיד עבודתם. פילוח עמוק יותר מראה פערים ברורים: בקרב עובדים בתפקידים טכנולוגיים 31% מדווחים על תחושת איום גבוהה על מקום עבודתם, לעומת 14% בלבד בתפקידים שאינם טכנולוגיים. במילים אחרות, דווקא מי שנמצאים "בלב" מהפכת ה־AI מרגישים פגיעים יותר לשינויים שהיא מביאה.
עוד נמצא כי רמת ההשכלה ואזור המגורים קשורים לרמת האיום המדווחת, אם כי התמונה מורכבת יותר ומוצגת בגרפים ללא מסקנה חד־משמעית אחת. המחקר ממליץ להמשיך ולעקוב אחרי קבוצות עובדים שונות, כדי לזהות בזמן מי עלול להישאר מאחור ולהתאים תוכניות הכשרה ותמיכה.
ברמת המדיניות, החוקרים מציעים לראות ב־GenAI לא רק כלי לשיפור פריון, אלא גם מנוף להנגשת מקצועות טכנולוגיים לקבוצות רחבות יותר באוכלוסייה. מצד אחד, הכלים מאפשרים לעובדים ללא השכלה פורמלית במדעי המחשב לבצע חלק מהמשימות שבעבר היו שמורות למהנדסים. מצד שני, ללא השקעה בהכשרה ובהתאמת כישורים, חלק מהעובדים עלולים להרגיש מיותרים דווקא כשהפריון שהם מייצרים עולה.
עבור הקוראים של "הידען", המחקר מספק הצצה מרוכזת לאופן שבו מהפכת הבינה המלאכותית כבר משנה את שוק העבודה הישראלי מבפנים. לא מדובר בתרחישים עתידניים, אלא בשינוי שכבר קורה היום בכל שכבות ההייטק – מהמפתח הג’וניור ועד מנהלי הצוותים. השאלה הבאה, שהמחקר רק פותח ולא סוגר, היא איך תיראה ההשפעה על ענפים נוספים במשק, ומה נדרש ממערכת החינוך, מהאקדמיה ומהממשלה כדי לוודא שהמהפכה הזו תהפוך להזדמנות רחבה ולא לאיום ממוקד על קבוצות מוחלשות.
עוד בנושא באתר הידען:
