“אנחנו לא נגדיר את עצמנו על ידי העבודה שלנו יותר – המונח ‘אתיקת עבודה פרוטסטנטית’ שצמח עם המהפכה התעשייתית, ייעלם עם מהפכת הבינה המלאכותית והרובוטיקה”, כך לדברי שון וולש, דוקוטרנט בתחום פיתוח התוכנה
“אנחנו לא נגדיר את עצמנו על ידי העבודה שלנו יותר. המונח ‘אתיקת עבודה פרוטסטנטית’ שצמח עם המהפכה התעשייתית ביחד עם ‘הרוח של הקפיטליזם’, ייעלמו עם מהפכת הבינה המלאכותית והרובוטיקה. לא יהיה צורך להגדיר את עצמנו לפי מקצוענו”, כך אמר שון וולש, דוקוטרנט בפילוסופיה של הטכנולוגיה, בתשובה לשאלת “אנשים ומחשבים” כיצד נוכל לחיות חיים משמעותיים בעולם ללא עבודה?
וולש הוא דוקוטרנט באוניברסיטת קנטרברי בקרייסצ’רץ’, ניו זילנד, בשנות ה-50 לחייו, שעבד למעלה מ-20 שנה בתחום פיתוח התוכנה, אבל את התואר הראשון שלו עשה בפילוסופיה. הדוקטורט המאוחר מאפשר לו לשלב בין השניים. בין היתר הוא עוסק במחקרו באתיקה של הרובוטים. כמו כן, כתב מאמרים רבים על מה שהוא מכנה Robotopia – עתיד אוטופי שבו המכונות עושות את כל העבודה.
להיות אדונים
לדבריו, “מה שנוכל לעשות הוא לחזור לערכים של העבר. אריסטו למשל לא הגדיר את עצמו בהיבט של המקצוע שלו. להיפך. הוא טוען שהשגת ה-eudaimonia (פריחה) היא שאנו זקוקים לפנאי ולידע כדי להיות מעורבים בפילוסופיה ובפוליטיקה. חוכמה זו שטיפח אריסטו איפשרה לאנשים להיות אדונים. אדונים אינם מוגדרים על ידי עבודתם אלא על ידי הידע, החוכמה והמידות שלהם. כמובן שבעולם המודרני ההגדרה נכונה לגברים ולנשים כאחד”.
“אנשים יוכלו למצוא משמעות במה שהם עושים בחופשה”, אמר וולש. “חלקם יוכלו למצוא משמעות בדת. הם עשויים להפוך נזירים בודהיסטים או sannyasins הינדים המוותרים על העולם ומבקשים הארה, כך גם נזירים נוצרים, ויהודים חרדים שתורתם אמונתם במשרה מלאה. אחרים יוכלו למצוא משמעות והישגים באמנות, כתיבת שירה, פיסול, עבודות יד. אנשים עדיין יוכלו למצוא משמעות באהבה ובמשפחה. יהיה שפע כלכלי ולא יהיה שום תירוץ ‘להיות יותר מדי עסוק בעבודה’ כדי לשמור על קשר בין בני זוג”.
כדוגמה הביא וולש את קרל מרקס, אשר בספרו “האידיאולוגיה הגרמנית” אמר כי “בחברה הקומוניסטית, לכל אחד תהיה סביבה של פעילות, אך כל אחד יוכל גם למצווא השלמה בכל תחום שהוא רוצה. החברה מסדירה את הייצור הכללי ובכך תאפשר לכל אדם לעשות דבר אחד היום, דבר אחר מחר, לצוד בבוקר, לדוג אחר הצהרים, להוביל פרות למרעה בערב, למתוח ביקורת לאחר ארוחת הערב, כמו שיש לי מוח, בלי שאי פעם הפכתי לצייד, דייג, או רועה בקר”.
על פי מרקס, אמר, “האידיאולוגיה הגרמנית תחליף את החברה הקומוניסטית בחברה רובוטית ויש לך תמונה של העתיד. כולנו נחיה כמו אדונים – חוץ מזה שבמקום עבדים יהיו לנו רובוטים. אגב משמעות המילה רובוטים בצ’כית (מספרו של קארל צ’אפק, ‘הרובוטים האוניברסליים של רוסום’) פירושה ‘צמית’ אשר עובד קשה.
כיצד נמנע מצב שבמקום שכולם ייהנו, קבוצה קטנה של תאגידים תשתלט לדוגמה על ייצור המזון ותמכור לנו אותו ביוקר, ולא תהיה עבודה שניתן יהיה להתפרנס ממנה כדי לקנות את המזון? יש הטוענים שכך עושות חברות הטכנולוגיה היום?
“לממשלות יש רקע בטיפול מונופולים במשך עשרות שנים. הדבר יימשך. חברות ההיי-טק המתעוררות חוצות גבולות ולכן הם מונופולים שקשה יותר לתפוס. לדוגמה, לגוגל (Google) יש מעין מונופול על החיפוש שדרכו ניתן לפרסם – אבל הם לא מונופול פרסום. פייסבוק (Facebook) הוא מעין מונופול על נישה מסוימת במדיה חברתית (קשרים אישיים מקוונים בנפרד מקשיים מקצועיים) המזינה את עסקי הפרסום שלה, ואולם לא גוגל ולא פייסבוק הם מונופולים קפדניים”.
וולש מסביר כי “כדי לממן את אורח החיים בתקופה שבה רובוטים יעשו את כל העבודה, יהיה צורך במס על ההון מסוג כלשהו או מס על רובוטים. ביל גייטס וג’רמי קורבין (מנהיג הלייבור בבריטניה) הראו שהדבר ניתן”.
“השווקים לא יכולים לעבוד אם לרוב בני האדם לא תהיה הכנסה כדי לקנות סחורות ושירותים. חייב להיווצר מנגנון להפצת ההון. זה כבר קורה במדינות רווחה רבות, אבל יגדל עוד יותר עם הרעיון של הכנסה בסיסית”.
“הרעיון של הכנסה בסיסית הוצע על ידי תומאס פיין בחוברת בשם “הצדק האגררי”. מדינות רבות עורכות ניסויים לראות איך ההכנסה הבסיסית הזו תגרום לשינוי ההתנהגות האנושית ולשביעות רצונם מהחיים”.
האם נצטרך לחכות לרובוטופיה עד שכל המקצועות יוחלפו על ידי תבונה מלאכותית?
“אינני חושב כך. לדעתי זה יהיה תהליך הדרגתי אך מהיר. ככל שהתבונה המלאכותית תשתפר יהיו שיבושים ושינויים כלכליים אך גם טכנולוגיה טובה יותר. ואולם האתגר העיקרי שצריך לעשות כדי להגיע לרובוטופיה ולהימנע מרובוט דיסאוטופיה איננו טכנולוגי”.
“פוליטיקאים צריכים לחשוב עליו כבר היום והם לא קרובים אפילו להעלות את הנושא לראש סדר העדיפויות. האם תורי המובטלים יתארכו? הדבר עשוי לקרות או עשוי שלא לקרות. יתגבר הלחץ על פוליטיקיאים ליישם הכנסה אוניברסלית”.
“אמצעי מדיניות נוספים שצריך ליישם מלבד הכנסה אוניברסלית עשויים להיות הגנה על עובדים אנושיים באמצעות מניעה מרובוטים לבצע עבודות מסוימות”.
מהם האזורים שצריך לשפר כדי להביא אותנו כל כך בעתיד?
“הטכנולוגיה תתפתח. השווקים והמחקר יניעו חדשנות. הדבר העיקרי שהאזרח הממוצע יוכל לעשות הוא לעמוד על המשמר ולהתחיל לחשוב אודות הכנסה אוניברסלית בסיסית או על הדרך שבה תיפטר בעיית האבטלה ההמונית שתיווצר כתוצאה מהטכנולוגיה”.
ראו עוד בנושא באתר הידען:
- “בתוך לא הרבה שנים לאף אחד מאיתנו לא תהיה עבודה, נצטרך להתכונן לכך”
- “הרובוטים לא רק לוקחים מקצועות אלא מאפשרים כניסה קלה יותר למקצועות טכנולוגיים חדשים”
- אף ממשלה במדינות המפותחות לא ערוכה למהפכת הרובוטים שתחסל משרות לכל אורך ההירארכיה הארגונית
- “הרובוטים עשויים להחליף כל נותן שירות אפשרי – ויש בכך דאגה חוקית ומשפטית”
- שלושת גלי הבינה המלאכותית שיעצבו את העתיד
24 תגובות
הפתרון לבעיה יהיה חינוך גלובלי
ככל שהרובוטים יתפסו יותר מקומות עבודה ורמת האבטלה תעלה אפשר יהיה לרתום את כל המובטלים לקורסים והכשרות חינוכיות גלובליות. ידוע שהעולם נעשה נגיש יותר קרוב יותר קטן יותר ומבחינה חברתית אנו רואים תהליך הפוך שבו האדם הפרט רוצה יותר ויותר להיסגר בתוך עצמו מבודד ככל שניתן דבוק למסך. היכולות שלנו לחיות בחברה יציבה תומכת בכל חלקיה מאפשרת הרגשת חופש וביטחון, עדיין מוגבלות מאוד בלשון המעטה.
ניקח את הדוגמה של גוף האדם, כל תא ותא בגוף מגוייס לבצע את תפקידו למען הגוף הכללי, תא אשר לא פועל למען הגוף הכללי הוא תא סרטני זה ידוע. כך עלינו כחברה אנושית לנהוג גם כן ולשם כך עלינו לדאוג לחינוך חברתי גלובלי הולם לכולם, לא רק לילדים אלא לכוולם. מוטל עלינו לבנות את מערכת החינוך הזו ולקחת דוגמאות ממקומות אשר מיישמים בקטן תהליכים כאלו.
מודה אני שחינוך גלובלי הוא נושא שיש לחקור ולפתח עוד הרבה אך לצערי אינני רואה פתרון אחר. קחו קבוצה של 10 אנשים ותסגרו אותם בחדר לאורך זמן, מהר מאוד יהיו שם מחנות וריבים ושליטה וכבוד וחוסר יכולת להיות גוף אחד וזה מפני שאין לנו את זה בגנים החינוכיים שלנו, מה גם שהמדיה מעודדת ריבים ופרובוקציות.
לא ארחיב כאן בנושא המדיה אשר נשלטת על ידי בעלי הון ואינטרסים צרים במיוחד. אולי כן צריך להרחיב אבל, נחזור לדוגמה, אם נלמד את אותם 10 אנשים לפעול כגוף אחד נממש בזעיר אנפין את העתיד שבו כל האנושות היא כגוף אחד ואיפה שיש דיסהרמוניה אז נדרשות פעולות על מנת לאזן את בריאות הגוף. ממש כמו גוף האדם שיודע לעשות זאת(או נעזר ברופא)
כמובן שנשארו המון שאלות פתוחות אבל הדבר הברור הוא שהפתרון הוא בחינוך.
בקיץ 2009, יצא ספר של המדען יעקב גוגנהיים הנקרא ‘יוצר אור’ , בו מסביר המחבר את מהותו של האור לפי מושגי הפיזיקה המודרנית ולפי תורת הקבלה. באחד המשפטים המנחים את החיבור קובע המחבר, כי האור הוא העצם הרוחני ביותר בעולם הגשמי, ובביטוי ציורי במיוחד הוא אומר: ”מול האור גל-חלקיק שנוצר מהמשחק הא-להי, איינשטיין ורבי שמעון בר יוחאי הם חברותא בלימוד חכמת הבורא שטבועה בטבע”.
להלן, ציטוט מפתיחת הספר:
נבואת הזוהר: ידועה נבואת ספר הזוהר שבשנת השש מאות לאלף השישי מבריאת העולם (5,600 – 1840) ייפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה והעולם יתוקן כדי שיוכל להכנס לאלף השביעי. באמת, מתאריך זה החלה התפתחות מואצת בתגליות המדע (מעיינות התהום) וגילויים נפלאים בפנימיות התורה (ארובות השמיים). נבואת הזוהר מבוססת על הנאמר בתורה על המבול ששטף את העולם בשנת 1656 לבריאה: “בשנת שש מאות לחיי נח נבעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמיים נפתחו”.
במדע, מ 1842 – חוק שימור האנרגיה של JOULE, אפקט DOPPLER, הרדיו
1857 – PASTEUR , 1859 ה- SPECTROSCOPY
1869 – טבלת היסודות של מנדלייב
1873 – נוסחאות MAXWELL וכו’ – עד 1905: תורת היחסות של איינשטיין אשר היוותה את המהפכה הרעיונית הנוגעת במושגים הכי יסודיים ומאחדת אותם: חומר ואנרגיה, זמן ומקום.
מצד שני, ארעו התפתחויות בפנימיות התורה: קבלה וחסידות אשר שינו את פני היהדות עם תפיסה עמוקה ומהפכנית. כבר ב – 1799 כותב רבי שנאור זלמן שהעולם הוא זמן ומקום שנתהוו ביחד (מאה שנה לפני תורת היחסות). מאוחר יותר כותב ה’צמח צדק’ שהזמן אינו רציף אלא מפעם בפעימות של ‘רצוא ושוב’, דופק של המציאות (היום אומרים שהזמן הוא קוונטי).
כפי שמקסוול איחד אור וגלים אלקטרו-מגנטיים ואיינשטיין איחד זמן ומקום, תקופתנו מתאפיינת בנטייה לאיחוד לקראת האלף השביעי:
איחוד פיזי של כדור הארץ בקשרי תחבורה וכלכלה ובקשרים בין מדינות עד לנושאים אקולוגיים – מושג הגיאוספירה – האיחוד הגיאוגרפי.
איחוד ביולוגי בנושאים רפואיים: מאבק בינלאומי נגד מגיפות ומחלות ותכניות מחקר כלל אנושיות כמו פיענוח הגנום האנושי – ה – DNA – איחוד הביוספירה.
איחוד רעיוני – ה NOONSPHERE , המתבטא במהפכת האינטרנט המאפשר להחליף מידע, דעות ומחקרים.
יחד עם זאת מתרחש איחוד עמוק יותר – איחוד רוחני המושך פחות תשומת לב – איחוד המתחיל באיחוד המושגים:
בין חלקיק וגל, חומר ואנרגיה, זמן ומקום – איינשטיין. בין הכוחות היסודיים של הפיזיקה: הכח האלקטרומגנטי, האינטראקציה החלשה והחזקה באטום והכח הגרעיני – כוחות המתאחדים באנרגיות גבוהות בתחילת המפץ הגדול בזמן אפס. תיאוריית GUT : GRAND UNIFICATION THEORY ותיאוריית המיתרים במרחבים רבי מימדים.
וכנ”ל עוד דוגמאות משדה הרפואה ומדעי הנפש.
מסכם המחבר: זה הזמן לבנות מדע רוחני המבוסס על שילוב כל המידע הקיים, לפרוץ את המחסומים ולחפש את האמת עם כל הכלים שברשותנו: א-מ-ת מחבר הכל (כל האותיות מ- א’ עד ת’ עם ה- מ’ באמצע).
אם הרובוטים יהיו מספיק חכמים בשביל לעשות את כל העבודה הם יהיו גם מספיק חכמים בשביל להחליט שאין להם צורך בבני אדם ושבני האדם מחסלים לרובוטים אנרגיה ומשאבים שונים סופיים על כדור הארץ שיכולים להיות שייכים אך ורק לרובוטים, בלי לחלוק את המשאבים עם בני האדם, שהם מתחרים נחותים וחלשים מרובוטים. הרובוטים ייקחו מרוב האנושות את החיים, ומחלק קטן של האנושות הם ייקחו רק את החירות, ויחוסו על חייהם, וישתמשו בכמה מליוני בני האדם בודדים שהם ישאירו בחיים לצרכים מחקריים ובידוריים שלהם הרובוטים. לבני האדם לא יהיה כוח להתנגד, בגלל נחיתותם מכל מיני בחינות לעומת הרובוטים.
שולי
את יכולה לתרגם בבקשה את התגובה שלך לשפה שגם זכרים יכולים להבין?
מעניין, כשמבודר על צמיד העובד למעננו, הכותבים והמגיבים, זכרים נבונים ובעלי ידע רב
בתוך האוכלוסייה מקיימת זנים שקופים לכותב המאמר ולמגיבים שאין ביכולתם ולמרבה הצער אין ברצונם להרחיב ידע ואף לא מבינים למה זה טוב, אפטים לידע.
די בביקור בבתי ספר בכדי לראות זאת.
אנשים אילו לא יודעים להעסיק עצמם.
מבחינה חברתית מה יעלה בגורלם לאן זה מוביל את תושבי כדור הארץ
יתרה מזאת, מאחר ואין צריך לעשות דבר, רמת הידע והמוטיבציה תקטן לאפס המוחלט מלבד אותם יחידי סגולה אשר יניעו את הגלגל וינצלו זאת לטובתם ( נכון, גם כיום).
רמת הפשיעה, סמים, ניצול חסרי ישע וחלשים, הגנטיקה לא משתנה.
כל זה לאן?
יריב
הטכנולוגיה הוא לא הפתרון לכל. לדעתי יש פה לפחות שלושה גורמים נוספים.
הראשון הוא משאבים – כבר היום מורגש מחסור בליתיום שמשמש לסוללות חשמליות ואני בטוח שיש עוד משאבים כאלה.
הגורם השני הוא בני אדם. עגיין יצטרכו מערכות שלטון, חינוך בריאות ובטחון. מישהו יצטרך ללמד את הרובוט לתפור את האופנה האחרונה, או את החוקים החדשים.
השלישי הוא כמובן כלכלה. אנשים ירצו לקנות דברים ולא יהיה כמות אינסופית ממה שאנשים רוצים. אנחנו יודעים שקומוניזם לא יכול לעבוד, ואני מקווה שאף אדם שפוי לא חושב אחרת 🙂
הפתרון שאני מיישם הוא שימוש בכלי פיתוח הבינה המלאכותית של גוגל, על שרת מקומי. זה לוקח שעות במקום דקות, אבל זה מה שעושה. מהצד הזה אני נהנה מכלי החינם שמפיצה גוגל, הנאה מליאה וצרופה. ויש קצת צביעות בטענתי. בדקתי פלטפורמות אחרות. הן יותר מתאימות לכלל האוכלוסיה, אבל לא מתקרבות לכלי גוגל.
הם גם עושים דברים יפים בפני עצמם כמו פיתוח בינה מלאכותית, ולכאורה הפצת קוד פתוח לפיתוח בינה מלאכותית ולפיתוח אתרי רשת, ולפיתוח שרטוטים ואופיס, ודורסים בדרך למשל את מיקרוסופט ואינטל.
שמעתי למשל שג’ף בזוס מאמזון לא אוהב לתרום, למרות שיש לו חברת גיגה. אבל אמזון דוהרת בתחום המחשוב ענן. אבל שלא במנותק מהסביבה ששם ההקשר נראה אוטופי, התכלית הצרופה של הפילנטרופיה הזאת היא רווח, ובדרך נרמסות אולי לכאורה בלבד (אין אפשרות להוכיח, ובעצם שימושך בסביבה אתה מסכים) זכויות הקניין הרוחני – אין אפשרות לבדוק את הטענה.
מן הצד השני, פיתוח בינה מלאכותית, הכלים שגוגל נותנת בחינם – שום דבר לא מתחרה בהם, מהמוצרים שעולים 2 מליון ש”ח לרשיון סביבה. קיימים כאלה מוצרים.
2 דברים קורים כך. סביבות נכבדות קורסות. לא נשאר מתחרה. והנקודה השניה
אין ברירה אלא להשתמש בכלי גוגל. עוד יתרון: אם רוכשים שרת ב 50,000 ש”ח, הוא מתיישן מהר. לעומת זה
רכש שעות הרצה בגוגל או אמזון – עולה סביר. והטכנולוגיה תמיד מודרנית. והחיסרון: קוד פתוח ניתן להעתקה בסביבת ההרצה. לדעתי שמירה על הקניין שווה רכש שרת, אבל לא לכולם כסף לשרת ובעולם קוד פתוח הם לוקחים את הסיכון סיכוי וזורמים איתו. כלכלה זו מאפשרת למעטים שהם גאונים להתעשר. למשל איאן ג’ודפלו אבי המצאת adversary networks בגוגל (2 בינות שמתחרות ביניהן במשחק סכום אפס מאמנות זו את זו ואין צורך לייצר דוגמאות אימון כך שזה זול) בחור צעיר שהוא פרופסור, ברור שמתעשר. אין הרבה איאן ג’ודפלו.
האוטופיה לא תתממש להערכתי. חברות הענק נותנות לנו “שירותי חינם” מאד ביוקר. למשל הרצה במחשוב הענק של גוגל או פייסבוק או אמזון – בשפת קוד פתוח פיתון. ביכולתם להעתיק קוד שפותח. אם הם יכולים לדעתי הם עושים. פירושו שהם מעתיקים קניין רוחני שלך אליהם. לך תוכיח.
מישהו שואל עצמו איך תאגיד שנותן הרבה בחינם שווה 400 מיליארד דולר וגורם לחברות בכל התחומים לקרוס?
אינטל, HP, אריקסון, ובתחומים שלכאורה לא קשורים לאלקטרוניקה.
הבינה המלאכותית מנותבת לטובת האוליגרכים ולא לטובת הכלל כעת.
יריב,
לא בציניות אלא בחשש. אם אי פעם נגיע לסוג של אוטופיה היא תהיה רצופה בהמון מאבקים. בעלי ההון ששולטים היום בעולם לא רוצים לראות אותך נוסע באותו הרכב שהם נוסעים וגר לידם. אני מעריך שיהיה הרבה יותר רע לפני שיהיה יותר טוב, אם בכלל נגיע לשם
ניב,
אני לא חושב שהתרחיש שהצגת יתממש. קודם כל ליזמים כן יהיה דחף לייצר רובוטים כאלו כי הם ימכרו אותם למדינה וירוויחו עליהם כסף, בעלי המפעלים גם כן יקבלו משכורת מהמדינה (בנוסף למענק הכספי הבסיסי שכל אזרח יקבל).
הסדר החברתי לא יתערער, אנשים שלא חייבים לעבוד קשה כל חייהם יהיו כנראה רגועים ושלווים יותר, כלומר פחות פשע. גם לא תהיה סיבה לגנוב כי כל המוצרים יהיו זמינים בשפע ובזיל הזול.
מי שכן יתעקש להיכנס למעגל הפשע ייתקל כנראה בשוטרים רובוטים שיהיו הרבה יותר יעילים וקשוחים משוטרים אנושיים של היום, זה לא יהיה משתלם להם 🙂
מישהו זוכר את הסרט ״רובוקופ״?
אפשר לראות ולהיזכר ביוטיוב.
בתקופת הביניים שדיברת עליה יהיה אפשר ליישם פתרונות שונים כמו למשל להוריד את גיל הפנסייה לגיל הרבה יותר מוקדם, או לדרבן חלק מהאנשים כן לצאת לעבוד ע״י תשלום של משכורת גבוהה שתאפשר להם לחיות ברמת חיים טובה יותר מאשר שאר האזרחים.
שמוליק,
אתה אומר עולם חדש ונפלא בציניות אך אני חושב שזה באמת מה שיהיה.
כאשר מדינה מתקדמת טכנולוגית תדע לייצר את כל מה שהיא צריכה בצורה זולה ויעילה באמצעות רובוטים לא תהיה שום סיבה לא לשתף את האזרחים ברווחים, ובמוצרים שהרובוטים האלו ייצרו. לא תהיה לממשלה שום סיבה להכריח אנשים לצאת לעבור במחיר של הפסד כלכלי למדינה, ישתלם לממשלה יותר לשלם להם כסף על מנוחה בבית.
במקום לעמול כמו היום מבוקר עד ערב כדי לפרנס את עצמנו ולייצר תוצרים למדינתנו, נוכל סוף סוף לפנות את הזמן לדברים שבאמת מעניינים אותנו.
יריב,
נכון וצודק אבל יש באוטומציה האוטונומית שינוי איכותי.
מה שאנחנו רואים הוא יותר ויותר מקצועות שנכבשים ע”י אוטומציה אבל בשונה ממה שהיה במהפכות עבר, כמעט ולא נוצרים מקצועות חלופיים בעקבות הפיתוחים החדשים. אין צורך בכל כך הרבה מדענים + מהנדסים+ מתכנתים לייצר נהג אוטומטי יחסית לכמות האנשים שמתעסקים היום בנהיגה ובשינוע. הם ימצאו עצמם ללא מקצוע וללא יכולת להחליף מקצוע וזה יקרה בעוד הרבה מקצועות בקרוב. יש לא מעט כתבות בנושא
דרך אגב, הדעיכה בהעסקה מגיעה גם בגלל אתרים כמו אמזון שגורמים לייבוש קניונים
עולם חדש נפלא
שמוליק,
ברור שהתהליך הזה לא מתרחש בן לילה והוא הדרגתי, אך אם תשים לב התהליך הזה בעצם כבר החל. מאז שהחלה המהפיכה התעשייתית רובוטים תפסו את מקומם של עובדים רבים בפסי הייצור, כנ״ל בחקלאות, טרקטורים, קומביינים וכלים מכניים משוכללים תפסו את מקומם של אלפי עובדי כפיים בתחום, וזה רק ילך ויתעצם.
הפערים החברתיים יגדלו, ולעניים לא היה דרך לשפר את מצבם הכלכלי דרך עבודה
עבודה היה תמיד, אבל לא מכניסה, את האשמה במצבם יפילו על העובדים
יריב,
כמנהל מפעל “גנרי” בוודאי שאעדיף לעבוד עם הרובוטים שתיארת ולא עם בני אדם (אני מניח שהיחס יהיה הרבה יותר טוב לטובת הרובוטים). הבעיה בזמן העירור (לא כולם עברו לאוטומציה מוחלטת, יש שעטנז של כאלו שעובדים וכאלו שלא). השלב הבעייתי הזה עלול להימשך שמים רבות. בזמן הזה רק בעלי האמצעים ירוויחו ושאר האנושות תהיה תלויה לחלוטין בכל דבר בממשלה שבעצמה תמומן ע”י אותם בעלי האמצעים. זו חלוקת עושר נוראית מה שיגרום לתסיסה בקרב האוכלוסיה. תסיסה כזו תוביל לבסוף למה שתמיד תסיסיות מובילות: אש והרבה.
שמעתי שיש רעיון מעניין והוא מיסוי עבודת הרובוטים וכך המדינה תוכל לממן פיטורי אנשים בגין האוטומציה.
שמוליק,
שאל את עצמך שאלה כזו, אתה מנהל מפעל ויש לפניך שתי אפשרויות, או לרכוש 10 רובוטים שיכולים לבצע את את עבודתם של 200 פועלים אנושיים על קו הייצור, הרבה יותר מהר יעיל וזול מהם, ותוך שנה הם מכסים את עלות רכישתם. או, להעסיק 200 פועלים אנושיים שתצטרך לשלם להם משכורת במשך כל שנות העסקתם, לדאוג להם לפנסיה, בריאות, ביטוחים…
מה תעדיף?
שמוליק,
תודה על הקישור אסתכל עליו יותר מאוחר.
כאשר הרובוטים ידעו לייצר כל דבר, מכוניות, מטוסים, גידול מזון ואפילו להגן על המדינה, אז לא תהיה שום משמעות לכסף, הכל יהיה זמין.
ובשלב ראשון הממשלה תחלק כנראה קיצבאות בסיסיות שיספיקו לאזרחים עבור כל צרכיהם.
יריב,
מי יממן לאנשים משכורת בסיס?
בפינלנד יש ניסוי מעניין
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4847019,00.html
יריב ,
אתה מציג מצב אוטופי , איך הכסף יחולק, למה שליזמים יהיה דחף לייצר רובוטים , או להקים מפעל עם רובוטים יצרנים אם הם לא ירוויחו , איך הם ירויחו אם אין לאנשים איך לקנות.
יש כאן עוד אספקט , יותר מהצד הסוציולוגי , אנשים הולכים לעבודה ועובדים במהלך רוב שעות היום , הם מחוייבים לעשות זאת בכדי להתפרנס בכבוד,כך שהם במסגרת מסויימת במשך רוב שעות היום, אם אנשים יפסיקו לעבוד ויהיה להם זמן פנוי אין סופי מהלך שיכול לערער את הסדר החברתי כפי שאנו מכירים אותו, יכול לגרום לעליה תלולה מאד בפשיעה, להקצנה ולתופעות קשות אחרות.
נראה לי שאיזה שהם מקצועות כן ישארו. (פיתוח/ניהול) ואולי יהיה צריך לעשות “שרות לכלל” כמה שנים ואז תהיה חופשי לקבל הכנסה בסיסית או משהו כזה.
נוראית הפוליטיקה המפיונרית.אשר לא מודעת לשלם.אלא רק לחלק ציני שבתוכה.הידרדרות בלתי נימנעת.כשאין אחריות לרשת ביטחון המתאימה לשינויי התקופתי
בעידן שבו רובוטים בעלי בינה ידעו לבצע כל עבודה שאדם מבצע ובצורה הרבה יותר זולה מהירה ויעילה, לא תהיה שום הצדקה (כלכלית או אחרת) להמשיך להעסיק בני אדם באותם מקצועות.
נוכל סוף סוף לפנות את זמננו לדברים שבאמת מעניינים אותנו, כל אחד בתחומו, ולא נהיה כבולים יותר לנושא עבודה ופרנסה כמו היום.
הרובוטים ייצרו בזול ובשפע את כל המוצרים שהמדינה זקוקה להם.