מכתב נשיא אוניברסיטת תל אביב: שישה ימים למלחמה – תמונת מצב

כל האוניברסיטאות בישראל מתמודדות השבוע עם סטודנטים שהביעו תמיכה בחמאס ברשתות החברתיות והודיעו כי יפעלו נגד סטודנטים כאלה. נשיא אוניברסיטת תל אביב מצטרף לקריאה לאוניברסיטאות בעולם להעניש סטודנטים וחברי סגל שהביעו תמיכה בחמאס

כל האוניברסיטאות בישראל מתמודדות השבוע עם סטודנטים שהביעו תמיכה בחמאס ברשתות החברתיות. גם נשיא אוניברסיטת תל אביב מצטרף לקריאה לאוניברסיטאות בעולם להעניש סטודנטים וחברי סגל שהביעו תמיכה בחמאס.

להלן נוסח מכתבו של פרופ’ אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב:

חברות וחברי הסגל, תלמידות ותלמידים,

אני רוצה לפתוח את דברי בהבעת צער כבד מנשוא, על מותם של למעלה מאלף אנשים, נשים וטף, שנרצחו ונהרגו בפשע המחריד שבוצע כנגד העם היהודי בארצו. אני כואב מעומק ליבי את מותם של תלמידינו ותלמידותנו, ושל קרובי משפחתם של חברי סגל שלנו, אשר נרצחו ונהרגו: דן אריאל (בנו של פרופ’ מאיר אריאל, הנדסה), עמרי בלקין (משפטים), יובל בן יעקב (בנו של ד”ר חיים בן יעקב, האגף לקשרי חוץ), אמנון בצלאל (אביה של ליאת בצלאל, מדעי המחשב), ברונה ולאנו (תקשורת, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה), רועי נגרי (מדעי המחשב וניהול) ומאיה פודר (קולנוע). לצערי, יכול שלרשימה זו יתווספו נופלים נוספים, אשר טרם נודע לנו דבר היפגעם.

יהי זכרם של הנופלים ברוך.

חלף כמעט שבוע מאז הטבח הנורא, והמעמסה הנפשית העצומה רק הולכת וגוברת. אנו קוברים את מתינו; נחשפים לעוד ועוד עדויות על מעשי זוועה; מוכי הלם מכך שאפילו תינוקות בני יומם לא ניצלו מגיא ההריגה; ודואגים עד אין קץ לגורל שבויינו. אכן, עינוי לאומי ואישי כזה לא חווינו מעולם במדינת ישראל, ולמרבה הצער נקודת סיום עדין אינה נראית באופק.

האוניברסיטה נרתמת למאמצי סיוע. הקמנו קרן חירום לסיוע כלכלי ותגברנו מאד את מערך השירותים הפסיכולוגים המוצעים לקהילת האוניברסיטה. הפקולטות ובתי הספר פועלים ליצירת קשר אישי עם התלמידים והתלמידות שלנו המתגוררים בדרום הארץ או המשרתים בכוחות הביטחון. אנחנו מארחים במעונות הסטודנטים בני משפחות של תלמידינו מהדרום שנאלצו לעזוב את בתיהם.

בשיתוף עם אגודת הסטודנטים, האוניברסיטה פועלת לגייס חברות וחברי סגל, תלמידות ותלמידים, כדי לסייע בהתנדבות בדרכים שונות. אגודת הסטודנטים, לגאוותנו הרבה, פעילה כבר מספר ימים באיסוף לבוש, מזון, ציוד רפואי, ופריטים חיוניים נוספים שיסייעו לתושבי הדרום שהפכו לפליטים בארצם. בימים הקרובים ננסה לבחון אם חברות וחברי סגל יוכלו לסייע בתחום מומחיותם, למשל, בעבודה סוציאלית, בתחומי הרפואה השונים, בפסיכולוגיה ובמשפטים. למעשה, פעילות התנדבותית כבר החלה בבתי הספר לרפואת שינים ולעבודה סוציאלית. אנחנו בודקים עם חברות וחברי סגל ועם תלמידינו, מי מהם מעוניין לארח תושבים מן הדרום בביתו.

בעיצומו של הסבל שאנחנו חווים כיחידים וכעם, יש הרוקדים על הדם. במקומות שונים בעולם, ובכלל זה בקמפוסים באוניברסיטאות מכובדות, מתגברת פעילות בי די אס, אשר מבקשת להצדיק את הזוועות שביצעו בנו מרצחי החמאס. קשה לקרוא או לצפות בפוסטים שברשתות החברתיות השונות; קשה להיווכח באוזלת ידם של ראשי מוסדות אקדמיים מסוימים אשר אינם עושים די כדי למנוע ניצול לרעה של חופש הביטוי. כידוע, חופש הביטוי אינו חופש מוחלט, הוא נסוג בפני ערכים של קדושת החיים והביטחון האישי, ואינו מגן על ביטויי שנאה והסתה למעשי רצח ואלימות. הייתי מצפה מן הקולגות שלי, ראשי מוסדות אקדמיים בארצות הברית בעיקר, שינהגו עם תלמידים וחברי סגל אשר מצדיקים את הטבח, כמו שהיו נוהגים עם מי שהיה מצדיק את פיגוע הטרור של ה-11 בספטמבר. הייתי מצפה מהם לגנות באופן ברור ונחרץ וללא כל סייג את הטבח הנורא שבוצע כאן. חלקם עשו זאת, אך היו שנמנעו מכך.

על רקע זה, בין היתר, נרתמת האוניברסיטה גם לפעילות הסברתית. חלק מן הסטודנטים הבינלאומיים שלנו התגייסו כבר לטובת הענין ועושים עבודת קודש. בימים אלו אנחנו מגייסים בעזרת אגודת הסטודנטים, סטודנטים וסטודנטיות מתנדבים אשר יפעלו ברשתות החברתיות ויזימו את השקרים הנוראים המופצים בהן, ואשר עלולים להשפיע גם על קהל תמים אשר אינו מבין אולי מה עולל לנו עמלק.

ולבסוף, ביטויי שנאה והסתה בקרבנו. לצערי, ישנם תלמידים שלנו, אשר מביעים הזדהות ותמיכה עם מעשי הזוועה של החמאס. מספרם קטן ביותר, אך אין זה מפחית מחומרת התופעה. ננקוט יד קשה כנגדם, ובמקרים שבהם נחשוב שנעברה גם עבירה פלילית נדווח על כך למשטרה. הטיפול יהיה מהיר, נוכח רגישות המצב, אך לא נפר את זכויותיו של אף תלמיד או תלמידה לבירור הוגן של עובדות המקרה. דווקא בתקופות קשות – ואין קשה מזו בה אנו מצויים כעת – נבחנת חברה. הדמוקרטיה וזכויות האדם אינן מושעות בעיתות מלחמה. אדרבא, חשיבותן אפילו גדלה.

בד בבד, אנחנו נתקלים בתופעה של הסתה חמורה על ידי גורמים קיצוניים כנגד תלמידים בקמפוס שכל חטאם הוא היותם ערבים. רוצחי החמאס לא הבחינו בין יהודים לבין ערבים, ובמתקפת הטרור הנתעבת שלהם נפצעו ונהרגו ערבים ישראלים רבים. תופעה זו של הסתה כנגד ערבים היא מצומצמת, אך לא נעבור עליה לסדר היום. מסיתים מכל סוג לא יינקו. כאמור, חברה נבחנת בשעות קשות. אוניברסיטת תל אביב תהווה דוגמה גם בענין זה.

אני מאחל לכם ימים טובים יותר.

שלכם,

אריאל פורת