סיקור מקיף

אוניברסיטת תל אביב

תרשים מדעי: כתב העת Optica מציג דרך חדשה לתכנון מערכת אופטית לקבלת שזירה פוטונית רצוייה – שיתוף פעולה בין חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת תל אביב. (קרדיט SimplySci Animations)

דרך חדשה ליצירת פוטונים שזורים

חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת תל אביב פיתחו שיטה חדשנית להנדס שזירה קוונטית בגביש, תוך שימוש בכלים של למידה חישובית

פוסט טארומה. איור: depositphotos.com

הימצאותם של חיידקים מסוימים ברוק עשויה להעיד על פוסט טראומה בקרב חיילים משוחררים

במסגרת המחקר החוקרים אפיינו את המצב הפסיכולוגי, החברתי והרפואי של כ-200 חיילים משוחררים ובמקביל אספו מהם דגימות רוק. מממצאי המחקר עולה כי לכל אותם חיילים שסבלו מפוסט טראומה יש  תמונה אופיינית של חיידקים ברוק. שליש מהם לא אובחנו

פרופ' ניצן צנזור. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

למידה באמצעות "הבזקי זיכרון" במקום חזרתיות ארוכה ומייגעת תסייע לאנשי עם אוטיזם

שיטת לימוד חדשה עשויה להביא לשיפור משמעותי ביכולות התפיסה הוויזואלית * לטענת החוקרים, שיפור יכולת התפיסה של אנשים עם אוטיזם, הוא אתגר קשה, המצריך מהמטופלים אימון ממושך ומייגע לצד הקושי המאפיין אוטיזם להכליל את הלמידה לתחומים אחרים

קלפי באשקלון בבחירות לכנסת 10 בפברואר 2009. איור: depositphotos.com

מה נעשה עם כל הבחירות האלה?

עוד הוכחה למשבר הדמוקרטיה הנישא על גבי פייק ניוז. חוקרי מדעי המדינה מאוניברסיטת תל אביב מזכירים לנו שעד לא מזמן לא היה מקובל שהאופוזיציה נמנעת

גלי כבידה

הגל הנושם שהוכיח תיאוריה מדעית

חוקרים הצליחו להוכיח תופעה תיאורטית ולמדוד חבילות גלים מחזוריות. בניסוי שבוצע, צוות החוקרים עורר חבילות גלים מחזוריות של גלי כבידה משטחיים

עריכה גנטית באמצעות CRISPR. איור: depositphotos.com

חוקרים באוניברסיטת תל אביב מתריעים: טיפול בשיטת CRISPR עלול לגרום נזק לגנום

לדברי החוקרים: "השיטה אכן יעילה מאוד, אך לא תמיד היא גם בטוחה. לעתים כרומוזומים שנחתכו בהליך אינם מצליחים להשתקם ויציבות הגנום מתערערת – דבר שעלול בטווח הארוך אפילו לגרום לסרטן"

מה מתרחש בתוך המוח. המחשה: Ana yael באדיבות אוניברסיטת תל אביב

במצב שינה המוח פעיל ומגיב בעוצמה לצלילים אך שלב קריטי בזיהוי התודעה נעלם

ממצאי מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב עולה שהתגובה המוחית לצלילים עוצמתית גם במהלך השינה, בכל המדדים מלבד אחד: רמת גלי האלפא-בטא הקשורה למידת תשומת הלב והקשב. המשמעות: במצב שינה המוח שומע את הצליל אך לא מצליח להתמקד בו ולגבש זיהוי מלא ותפיסה מודעת

ננו-גבישים מהמחקר כפי שצולמו בעדשת המיקרוסקופ האלקטרוני במעבדתו של פרופ' מרקוביץ'

הננו גבישים שעשויים לשפר את החיים

חוקרים התחקו לראשונה אחר תהליך ייחודי בגידול גבישים זעירים, שיכול לשפר את חיינו שעשוי היה להתרחש גם בראשית החיים

פרופ' ארז בן יוסף. צילום: אוניברסיטת תל אביב

פודקאסט: אריג הארגמן שחושף את האופנה בתקופת המלכים דוד ושלמה

פרופ' ארז בן יוסף מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב בתיאור מרתק על צו האופנה של האליטה במאה העשירית לפנה"ס, ימי מלכות דוד ושלמה * מסדרת הפודקסטים תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב

שער AMI ועליו המחקר אודות ייצור המלאנין במעבדה. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

חוקרות הצליחו לייצר לראשונה את החומר הביולוגי מלנין בתנאי מעבדה

תוצאות המחקר של צוות בראשות חוקרות מאוניברסיטת תל אביב הראו שבעזרת הטכנולוגיה החדשה שהחוקרות פיתחו ניתן לשלוט בתהליך הייצור של מלנין במעבדה, ולקבל פיגמנט הדומה בתכונותיו למלנין הביולוגי

פרופ' עדי שטרן. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מאיפה מגיעים וריאנטים של נגיף קורונה?

מיפוי אבולוציוני בחולי קורונה כרוניים חושף את הדרך להיווצרות וריאנט * אצל חולים מדוכאי-חיסון, מתפתחת  לעיתים מחלה כרונית של קורונה. במחקר נמצא כי מערכת החיסון הפגועה של חולים אלו לא מצליחה לסלק את הנגיף, שמאידך מפתח עם הזמן מוטציות המקנות עמידות לנוגדנים ומידבקות יותר

ניסוי שרידות מינים פולשים. צילום דורון ברזה, אוניברסיטת תל אביב

מינים פולשים מסוגלים לשרוד בים תנאים סביבתיים מאד מפתיעים וקיצוניים

העלייה בסחר הגלובלי מאפשרת לבעלי החיים הימיים לנדוד לארצות מרוחקות להתבסס ולהתפשט כמינים פולשים – כשהם מסבים נזקים לתשתיות ימיות רבות ולבעלי חיים אחרים בסביבתם החדשה.

פרופ' ישראל פינקלשטיין. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

משילה לאשדוד לקרית יערים ולבסוף לירושלים: הארכיאולוגיה וסיפור נדודי ארון הברית – פודקאסט

פרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב מכניס אותנו לתוך המסע המופלא בעקבות סיפור נדודי ארון הברית בשמואל א' ושמואל ב'. כיצד ארון הברית הועבר משילה לשבי הפלישתים באשדוד ומשם לקריית יערים הישראלית ולבסוף לירושלים בירת יהודה. מי היו הסופרים שכתבו את הסיפור, מתי הם כתבו ומה הייתה מטרתם? מתוך סדרת הפודקאסטים תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב

ענף מעץ זית בהר הזיתים, ירושלים. איור: depositphotos.com

תגלית עולמית משותפת לת"א ולעברית: עצי הזית בויתו לראשונה לפני 7,000 שנה

ניתוח של שרידי פחמים שנאספו במסגרת חפירה באתר הכלכוליתי תל צף שבבקעת הירדן קובע כי מדובר בשרידים של עצי זית. מאחר שבקעת הירדן נמצאת מחוץ לבית הגידול הטבעי של הזית, פירושו של דבר שתושבי המקום שתלו את העץ בכוונה לפני כ-7,000 שנה

אליגטור. צילום: depositphotos.com

שורדים בזחילה

כחמישית ממיני הזוחלים בעולם נמצאים בסכנת הכחדה

חיסון אפשרי לאיידס. צילום: אוניברסיטת תל אביב

בדרך לטיפול חד פעמי/חיסון למחלת האיידס?

טכנולוגיה חדישה מציעה טיפול לנגיף ה-HIV באמצעות זריקה. במסגרת המחקר החוקרים הצליחו לראשונה בעולם, להנדס תאי דם לבנים מסוג B בתוך גוף החולה, כך שיפרישו נוגדנים לאיידס. המחקר נערך על חיות מודל בהצלחה גדולה. כל חיות המודל שקיבלו את הטיפול הגיבו לזריקה והיו להן כמויות גבוהות של הנוגדן מנטרל האיידס בדם

פרופ' אלכס גולדברג, אוניברסיטת תל אביב. צילום: ולריה פודר

שיטה זולה וירוקה לצמצום נזקי הפסולת החקלאית

אחת החוקרות, רימה גנאים מסבירה: "סוגי הפסולת החקלאית יכולים להגיע בישראל למסות עצומות של מיליוני טונות בשנה: על הפרשות של בעלי חיים, פגרים מתעשיית הבשר, הביצים ותעשיות נוספות, פסולת צמחית ופסולת שנוצרת מבתי בד. כל אלה יחד מייצרים שלל מפגעים שהיינו שמחים להימנע מהם ולכל הפחות לצמצם אותם"

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן