פודקסט תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב (עברית בלבד)
770 מיליון טונות חיטה מיוצרים מדי שנה ומספקים כ-20 אחוז מצריכת הקלוריות והחלבון העולמית ועד 50% במקומות מסוימים בעולם. חיטה היא הגידול השני הנפוץ ביותר בעולם אחרי תירס ולפני אורז. היא גדלה בכל חלקי העולם מלבד האזורים הטרופיים. כ-95 אחוז מהחיטה המגודלת כיום שייכת למין אחד, חיטת הלחם, ושאר הגידול הוא של חיטה ממין אחד נוסף, חיטת הדורום שמהקמח שלה מייצרים פסטה. בהסתמך על ממצאים ארכיאולוגיים, חיטת הבר תורבתה לפני יותר מ-10,000 שנים, ומאז היא איבדה בהדרגה חלק מהתכונות החיוביות שלה. המגוון הגנטי של זני החיטה הצטמצם, והם הפכו פגיעים למחלות, מזיקים ופגעי אקלים וסביבה. למעשה, הצורך לייצר זני חיטה שיכולים לגדול בתנאי סביבה ומזג אוויר קיצוניים ולהתמודד עם מחלות ומזיקים הולך וגדל ככל שמחריף משבר האקלים.
בפודקסט שלפניכם אנחנו בודקים בעזרתו של פרופ' עמיר שרון, ראש בית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון של הפקולטה למדעי החיים, איך קרה שהחיטה המודרנית איבדה את ההגנות שהיו לקרוביה הטבעיים בעבר? מה הופך את ישראל למקום האידאלי למצוא גנים שיעזרו לנו לגדל מזון בעולם של משבר אקלים? איך אפשר לעשות את זה? וגם, מה הקשר לאהרון אהרונסון האגרונום שגילה את "אם החיטה" כאן באיזור לפני יותר מ-100 שנים.
האזינו לפודקסט נוסף של "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ.
2 תגובות
כמה אנטי מדע במשפט אחד.
משבר האקלים מוכח ויש לו סיבה – גזי החממה שנמצאים עכשיו ברמות שיא. זה מגובה בבסיס פיסיקלי – ובניגוד לחוקים אנושיים, את חוקי הפיזיקה אי אפשר לשנות.
וגם שגיאה בעברית – הכלאה.
משבר האקלים לא מוכח, לא מזמן היה עידן קרח פתאום טוענים התחממות, אנחנו ההתחממות מזמן, אבל תמיד טוב להשתמש בתירוץ כדי לבצע שינויים גנטיים, מקווה שזה דרך החלאה ולא עריכה גנטית