חוקרים באוניברסיטת תל אביב מצאו שבהשפעת תאי השומן מתחילים תאי המלנומה לנדוד, חודרים פנימה לשכבת הדרמיס של העור, והופכים לגרורות שמגיעות לאיברים חיוניים ומסכנות את חיי החולה * פרופ’ כרמית לוי: “הממצאים שלנו יכולים לשמש כבסיס לפיתוח תרופות מסוג חדש לבלימת התפשטות סרטן העור מלנומה” * המאמר שהתפרסם ביום ג’, 23.7.19 בכתב העת Science Signaling, נבחר להופיע בשער העיתון
חוקרים באוניברסיטת תל אביב, בהובלת פרופ’ כרמית לוי וד”ר תמר גולן מהמחלקה לגנטיקה של האדם וביוכימיה בבית הספר לרפואה, גילו כי הגורם ההופך תאי מלנומה לאלימים הוא תאי השומן בעור. בכך הם נתנו תשובה לשאלה שמעסיקה את המדע בשנים האחרונות: כיצד הופך הגידול הממאיר על העור, שאינו מסוכן כשלעצמו, לסרטן אלים וקטלני ששולח גרורות לאיברים חיוניים?
המחקר בוצע בשיתוף עם מספר פתולוגים בכירים: ד”ר חנן וקנין מבית החולים וולפסון, וד”ר דב הרשקוביץ וד”ר ולנטינה זמר מאיכילוב. המאמר פורסם ב-23 ביולי 2019 בכתב העת Science Signaling, ואף נבחר להופיע בשער העיתון.
“סרטן העור מלנומה מתחיל כגידול על השכבה החיצונית של העור, האפידרמיס, ובשלביו הראשונים ניתן פשוט להסירו ללא נזק נוסף,” מסבירה פרופ’ לוי. “אך בשלב מסוים הוא ‘הופך את עורו’, מתעורר, ומתחיל לשלוח תאים סרטניים אל שכבת הדרמיס הפנימית של העור. משם חודרים התאים את מחזור הדם, נודדים לאיברים חיוניים, והופכים לגרורות קטלניות. אנחנו ביקשנו לברר איך מתחולל המהפך המסוכן בתאי המלנומה.”
במסגרת המחקר בחנו החוקרים מאות דגימות של ביופסיות שנלקחו מחולי מלנומה בבתי החולים וולפסון ואיכילוב, והבחינו בתופעה ‘חשודה’ – תאי שומן בסביבת הגידול. “שאלנו את עצמנו מה תאי השומן עושים שם, והתחלנו לחקור,” אומרת פרופ’ לוי. “שמנו את תאי השומן בצלחת לצד תאי מלנומה, ועקבנו אחר האינטראקציות ביניהם.” כך ראו החוקרים כיצד תאי השומן מעבירים לתאי המלנומה חלבונים קטנים שנקראים ציטוקינים, אשר משפיעים על ביטוי הגנים בתאי המלנומה.
“הניסויים שלנו העלו שהשפעתם העיקרית של הציטוקינים היא הפחתת ביטויו של גן הקרוי miRNA211, שתפקידו לעכב ביטוי של חלבון המשמש כקולטן של המלנומה לחלבון בשם ,TGF beta שנמצא תמיד בסביבת העור,” אומרת פרופ’ לוי. “בעקבות זאת מתחיל הגידול לקלוט ריכוז גבוה של TGF beta, והוא זה שמעורר את תאי המלנומה והופך אותם לאלימים. עם זאת, חשוב לציין שמצאנו כי במעבדה התהליך הפיך: כשהרחקנו את תאי השומן מהמלנומה, ‘נרגעו’ תאי הסרטן וחדלו לנדוד.” ניסוי בעכברים במודל למלנומה העלה תוצאות דומות: בעכברים שבהם הושתק ביטויו של הגן miRNA211 התפתחו גרורות, ואילו עכברים שבהם הגן התבטא ברמה גבוהה לא סבלו כלל מגרורות, והגידול נותר ‘רגוע’.
בחיפוש אחר תרופה פוטנציאלית המבוססת על התגלית החדשה, החלו החוקרים לנסות חומרים מוכרים, שידוע כי הם מעכבים את פעילותם של הציטוקינים ושל החלבון TGF beta, אך מעולם לא שימשו לטיפול במלנומה. “מדובר במספר חומרים שנחקרים כיום כטיפול אפשרי לסרטן הלבלב, ומצויים בשלב הניסויים הקליניים גם עבור סרטן הערמונית, השד, השחלות ושלפוחית השתן,” אומרת ד”ר גולן. “ואכן, גם בניסויים שלנו הישגנו תוצאות מעודדות: כשהנחנו את החומרים המעכבים בצלחת לצד המלנומה, הם ריסנו את התהליך הגרורתי, והמלנומה חזרה למצבה הרגוע והבטוח יחסית.”
“הממצאים שלנו יכולים לשמש כבסיס לפיתוח תרופות מסוג חדש לבלימת התפשטות סרטן העור מלנומה – מחומרים שכבר קיימים ומוכרים לרפואה, אך מעולם לא שימשו למטרה זו,” מסכמת פרופ’ לוי. “בהמשך נחפש שיתופי פעולה עם חברות תרופות על מנת לפתח תכשיר חדש למניעת מלנומה על בסיס המחקר שלנו.”
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
לפני 21 שנים חליתי בסרטן המלנומה בדרגה 4+ וקצבו את חיי בין חודשים ל- 7 חודשים על פי ספרי הרפואה .
גוש המלנומה התיישב על האונה השמאלית העליונה של ראותי והיא נכרתה והוצאה מגופי .
עברתי טיפול חיסוני שפותח על ידי פרופסור יגאל קידר זצ”ל מבי”ח סורוקה דווקא בתל השומר אצל דר’ רוני וויצן
לפני כשנה התחילו להופיע על רגלי השמאלית העליונה מספר גושי שומן והובחנה בצקת מעל כף רגלי .
שאלתי , למי עלי לפנות על מנת לבדוק את התופעה ויתכן אפילו להרחקת גושי השומן מהרגל , למנוע התחדשות
הופעתו של סרטן המלנומה .