חוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו את מנגנון ההתפשטות של גרורות סרטן המלנומה ומצאו דרכים למנוע את התפשטותו

ד"ר כרמית לוי, ראש צוות המחקר: "אנו מקווים שהממצאים שלנו יסייעו בעתיד להפוך את המלנומה למחלה בלתי מאיימת, שניתן להחלים ממנה בקלות יחסית."

כי לפני שמלנומה מתפשטת, היא שולחת בועיות זעירות המכילות חומר גנטי מסוג מיקרו RNA, והן שיוצרות את השינוי במבנה הדרמיס - כהכנה לקליטת התאים הסרטניים ולשינוע הגרורות. איור: אוניברסיטת תל-אביב
כי לפני שמלנומה מתפשטת, היא שולחת בועיות זעירות המכילות חומר גנטי מסוג מיקרו RNA, והן שיוצרות את השינוי במבנה הדרמיס – כהכנה לקליטת התאים הסרטניים ולשינוע הגרורות. איור: אוניברסיטת תל-אביב

בתגלית פורצת דרך גילו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב את מנגנון ההתפשטות של גרורות של מנלומה, סרטן העור האגרסיבי ביותר. החוקרים מצאו כי לפני שמלנומה מתפשטת, היא שולחת בועיות זעירות המכילות חומר גנטי מסוג מיקרו RNA, והן שיוצרות את השינוי במבנה הדרמיס – כהכנה לקליטת התאים הסרטניים ולשינוע הגרורות. החוקרים מצאו גם חומרים שיכולים לעצור את התהליך אשר עשויים בעתיד לשמש כתרופה. המחקר התפרסם ביום שני, 22.9.16 בשעה 18:00, בכתב העת היוקרתי Nature Cell Biology כמאמר מוביל שאף זכה לתמונת שער בכתב העת.

מלנומה, סרטן העור האגרסיבי והקטלני ביותר, גורמת למותו של אדם אחד בעולם מדי 52 דקות (על פי נתוני Skin Cancer Foundation), ומספר החולים עולה בהתמדה מזה כ-30 שנה. במהלך השנים פיתחו מדענים טיפולים שונים, אך נכון להיום, אין בנמצא מענה מלא למחלה הקשה. המחקר החדש מציע גישות חדשות ויעילות לאבחון ולמניעה של סרטן העור המסוכן מכולם.

"הסכנה במלנומה אינה בגידול הראשוני שמופיע על העור, אלא בגרורות שהסרטן שולח לאיברים חיוניים – כמו המוח, הריאות, הכבד והעצמות," מסבירה מובילת המחקר, ד"ר כרמית לוי מהמחלקה לגנטיקה של האדם וביוכימיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. "במחקר שלנו גילינו כיצד הסרטן מתפשט לאיברים רחוקים, ואף מצאנו דרכים לעצור את התהליך לפני השלב הגרורתי."

שינויים במבנה הדרמיס
החוקרים בחנו דוגמאות פתולוגיות שנלקחו מחולי מלנומה, והעלו ממצאים חדשים ומפתיעים. "הסתכלנו על דוגמאות של מלנומה ראשונית, לפני השלב הפולשני," אומרת ד"ר לוי. " להפתעתנו מצאנו שינויים שלא דווחו מעולם במבנה של השכבה התחתונה של העור, שנקראת דרמיס. משימתנו הבאה הייתה לברר מהם בדיוק השינויים הללו, וכיצד הם קשורים למלנומה." וכך, במחקר ארוך ומורכב, עלה בידי החוקרים לחשוף וגם לחסום מנגנון מרכזי ביצירת גרורות המלנומה.

לדבריה, ידוע שהמלנומה נוצרת בתחילתה בשכבה העליונה של העור, שנקראת אפידרמיס. בשלב ראשוני זה אין ביכולתו של הגידול לשלוח גרורות, כי באפידרמיס אין כלי דם – אותו 'כביש מהיר' שמוביל את תאי הסרטן אל איברים אחרים בגוף. כדי לשלוח גרורות, זקוק הגידול לקשר עם כלי הדם המצויים בשפע בדרמיס. אך כיצד נוצר הקשר? "גילינו שעוד לפני שהסרטן עצמו חודר לדרמיס, הוא שולח בועיות זעירות המכילות חומר גנטי מסוג מיקרו RNA, והן שיוצרות את השינוי במבנה הדרמיס – כהכנה לקליטת התאים הסרטניים ולשינוע הגרורות. הבנו שאם נצליח לחסום את הבועיות, נעצור את המחלה כולה." מסבירה ד"ר לוי.

להפוך את המלנומה למחלה בלתי מאיימת

ואכן, החוקרים לא הסתפקו בגילוי המנגנון, אלא בחנו וזיהו חומרים כימיים ספציפיים שיכולים להתערב ולעצור את התהליך בשלביו הראשוניים. חומר אחד (SB202190) מעכב את שליחת הבועיות מהגידול שבאפידרמיס אל שכבת הדרמיס; ואילו חומר אחר (U0126) מונע את היווצרות השינויים בדרמיס גם לאחר הגעת הבועיות. שני החומרים, שנוסו בהצלחה במחקר, יכולים לשמש כבסיס לפיתוח תרופות עתידיות למניעת מלנומה. בנוסף, השינויים שזוהו בדרמיס, וכן הבועיות עצמן, עשויים לשמש כסמנים מובהקים לאבחון מוקדם של הסרטן הקטלני.

"המחקר שלנו מהווה צעד חשוב בדרך להתמודדות עם סרטן העור האגרסיבי ביותר," מסכמת ד"ר לוי. "אנחנו מקווים שהממצאים שלנו יסייעו בעתיד להפוך את המלנומה למחלה בלתי מאיימת, שניתן להחלים ממנה בקלות יחסית."

הקבוצה מאוניברסיטת תל אביב פעלה בשיתוף פעולה הדוק עם פרופ' יורג הוהיזל ולורין סנדר מהמרכז לחקר הסרטן DKFZ בהיידלברג שבגרמניה, עם ד"ר שושי גרינברגר מהמרכז הרפואי שיבא ועם ד"ר רונן ברנר מהמרכז הרפואי וולפסון. המחקר נוהל במעבדה על ידי ד"ר שני דרור מקבוצת המחקר של ד"ר לוי.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. גרמניה שמה הרבה כסף במחקר ביו-רפואי ישראלי – הם סבורים שהמחקר הזה בארץ בעשיריה הראשונה של המדינות. גם ד"ר כרמית לוי סבורה כך. גם פרופסור עדה יונת. גם ד"ר ערן סגל ועוד.

  2. ד"ר צעירה בת 38 סה"כ זה החוקרים. עדיין לא פרופסור, אבל בחו"ל קיבלה הצעות להקים קבוצת מחקר משלה שזו פריוילגיה גדולה. אנחנו מדברים על אוניברסיטאות יוקרתיות – מה-10 הראשונות. הציעו לה משכורת שלא משתווה לשכר בישראל. הבנתי שהיא בארץ בגלל התוכנית להחזרת כישרונות צעירים מחו"ל.

  3. כל הכבוד. שמתי לב שגם המחקר ל ALS קיבל מימון גרמני. השנה נכנסה אוניברסיטת תל אביב לרשימת שנגחאי למקום מכובד, (שלושים בערך) ובעיקר בגלל כמות הפרסומים המצוטטים ביותר. הגישה שלהם כמו בטכניון וכמו מכון וויצמן לפתח צוותי I-core (מצוינות ישראלית) ולהעניק דרגת פרופסור חבר לפרופסורים צעירים בשלב הכניסה ולא להמתין 13 שנה לפרופסור חבר. בירושלים נחנקה האוניברסיטה היוקרתית מחוב, ולא הצליחה ליישם מודל זה. רק על כסף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן