משחקים אולימפיים ויהודים בעידן הקדום

 

המשחקים האולימפיים הקדומים, שרשמית החלו להיספר ככאלה, באולימפיה הקדומה אשר בחצי האי הפלופונסי, נחגגו לראשונה בשנת 776 לפנה"ס ונועדו, בין שאר התנאים המגבילים, לבני הלאס, הלוא היא יוון הקדומה בחצי האי הבלקני, ועם הזמן, מסיבות שונות, נפתחו המשחקים האולימפיים לכל מי שהוגדר כיווני ברחבי אגן הים התיכון ובפרט בחלקו המזרחי 

ציור המתאר את הורדוס. מתוך ויקיפדיה
ציור המתאר את הורדוס. מתוך ויקיפדיה

בעוד אנו תרים ומרימים כל אבן ציפייתית לעוד זכיה במדליה אולימפית ראוי לזכור את הקשר בין יהודים ומשחקים אולימפיים בעידן הקדום.

המשחקים האולימפיים הקדומים, שרשמית החלו להיספר ככאלה, באולימפיה הקדומה אשר בחצי האי הפלופונסי, נחגגו לראשונה בשנת 776 לפנה"ס ונועדו, בין שאר התנאים המגבילים, לבני הלאס, הלוא היא יוון הקדומה בחצי האי הבלקני, ועם הזמן, מסיבות שונות, נפתחו המשחקים האולימפיים לכל מי שהוגדר כיווני ברחבי אגן הים התיכון ובפרט בחלקו המזרחי.

לאמיתו של דבר התקיימו משחקים הלניים ופאן-הלניים כמו המשחקים הדלפיים והדוריים ואף הפאן-אתונאיים לאורך העידן הקדום עד להתמוטטותה של יוון וכיבושה על ידי רומא במאה השניה לפנה"ס, וזאת בחשבון מתמטי-כרונולוגי ובהתחשבות במשחקים האולימפיים הקלאסיים.

זאת ועוד. משחקים מעין הלניים, או אם נדייק – קדם הלניים, התקיימו במקומות שונים, לפעמים הרבה-הרבה לפני ראשית המשחקים האולימפיים הקלאסיים כמו בצור או בצידון.

 

המפגש הראשון בין היהודים לבין המשחקים ההלנים-הלניסטיים בצור התקיים לאחר הרפורמה ההלניסטית ההתיוונותית ביוזמתו של ישוע-יסון הכהן הגדול משנת 175 לפנה"ס עת הוקמו מתקני הספורט במתכונת ההלניסטית בירושלים, ושלוש שנים אחר-כך שולח יאסון למשחקי צור משלחת של צעירי/בחורי ירושלים, שחלקה נועד, אולי ליטול חלק בתחרויות.

 

בשנת 28 לפנה"ס חונך המלך הורדוס את מבני הפאר בירושלים ובכללם המקדש מזה והמתקנים הספורטיביים בנוסח הלניסטי מזה. כשהתחרויות נערכו לכבודו של הקיסר הרומי אוקטביאנוס/אוגוסטוס ושש עשרה שנים אחר כך חנך הורדוס את מבניה החדשים של העיר קיסריה, ובכללם המבנים הספורטיביים, יותר בסגנון הרומי.

אז מה בין אלה לבין המשחקים האולימפיים? ראשית – הענפים היו אולימפיים, למעט ההשפעה הרומית של קרבות בין גלדיאטורים. שנית – התקיימו בכללם גם מופעי תיאטרון ומוסיקה, חלקם תחרותיים, כמקובל במשחקים האולימפיים. שלישית – וחשוב מכך המשחקים נקראו בשם "קווינקוורמיים", היינו "משחקי שנת החמש" ממש ככינויים באולימפיה. ומדוע? המשחקים האולימפיים נערכו אחת לארבע שנים, ומפאת קדושתם והקדשתם לזאוס, ראש משפחת האלים האולימפיים, הם נקראו "משחקי שנת החמש". תמוה? ממש לא! היוונים ככלל חששו מיצירת חללים וואקומים, שלתוכם עלולים להיבלע דמונים משחיתים, ועל כן ספרו את שנת המשחק פעמיים: פעם כשנה פותחת ופעם כשנה נועלת את ארבע שנות המשחקים שקדמו לכך. מתוך כך נוצרה שלשלת מחזורית מעושתת, ללא "חוליות חלשות".

 

כינוי המשחקים שניהל הורדוס כמעין-אולימפיים, בירושלים ובקיסריה, עלול היה לשבש את הכינוס האולימפי הקלאסי, אלא שבעידן זה דעכו המשחקים האולימפיים וכמעט שקעו לחלוטין, כך שיכול היה הורדוס להרגע בכך שהוא מעביר קמעא, לפחות בהיבט הנוסטלגי, את המשקל מיוון ליהודה.

 

אין לדעת האם יהודים נטלו חלק במשחקים אלה, עם זאת אין לבטל אופציה כזו לחלוטין. בכל מקרה היות הורדוס מלך יהודי אינו נתון כלל למחלוקת, שהרי סבו, אבי אנטיפטרוס, גויר בזמנו באילוץ על ידי יוחנן הורקנוס, המלך החשמונאי הראשון.

 

4 שנים אחר-כך, בשנת 8 לפנה"ס, החליט הורדוס להחיות את המשחקים האולימפיים הקדומים, שמפאת בעיות קשות כגון מלחמות וקשיים תקציביים נוראים, הם נועדו להימחק סופית ממפת ההיסטוריה הקדומה. היות שהורדוס ידע כי הקיסר הנוכחי, אוגוסטוס, היה שבוי בקסמה של התרבות ההלנית הקלאסית, לא יכול היה לוותר על ההזדמנות שנקרתה בידו לשדרג את מעמדו בעיני הקיסר, ואשר על כן דאג הורדוס לסגור את בור התקציב האולימפי ובזכות זאת התמנה ל"אגונוטט", היינו עורך משחקים קבוע. והשאר … היסטוריה.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

3 תגובות

  1. שלטונו קרס כי לא הותיר יורש ראוי – מחלה אופינית לגדולי אומה רבים. היה עוד הורדוס שסרב לצלוב את ישו אבל הרג את יוחנן המטביל. לא היה אהוד כי היה גר אדומי ושליט חילוני ונפטר מבית חשמונאי, והרג על ימין ועל שמאל. אבל כשליט היה לא רע. בפרספקטיבה היסטורית הוא הותיר מורשת מפוארת חילונית.
    התרבות היהודית כן הורישה לעולם תורת מוסר דרך 2 הדתות נצרות ואיסלם, ואמונה בבורא למי שמאמין בבורא. אבל: א. היא התעמתה עם תרבות נעלה אחרת: יוון – ערש התרבות המערבית, המדע. ב. רואה בגויים פחות טובים בגלל החיים הסגפניים של היהודי הדתי שנותנים לו תחושת עם נבחר. אני אדם מאמין ולדעתי נדרש שינוי פרשנות ביחס היהדות לגויים, לנשים להומואים, אבל אין לי כוח לסבב התכסחויות לא עם דתיים ולא עם אתיאיסטים.

  2. יוסי,הורדוס זה דאג לעבודות ציבוריות -לכן המיסוי הגבוה,ומניעת אבטלה וכך מנע מהעם פנאי להתמרד בו.מובן שהעם ישנא אותו! כך בטירוף הבניה הזה(הפך את הר הבית ל"דיסני לנד").לא היה אופק כלכלי וברגע ששלטונו תם הכל קרס

  3. אם נראה מה שיפה בארץ מהעולם העתיק:
    בית שני, קיסריה: הנמל, הסירקוס, מצדה, הרודיון, אמות המים לירושלים ולקיסריה, עצמאות דתית, אוטונומיה מדינית, משחקים אולימיפיים, צבא חזק. כל אלה עשה הורדוס.
    גם: הרג כל בניו, חיסול משפחת חשמונאי, הרג אישתו החשמונאית שאותה אהב, קצת עבודה זרה במקביל, התעמתות עם הסנהדרין – אבל זה גם החשמונאים עשו. אלכסנדר ינאי הזהיר את אשתו שלומציון אלכסנדרה שלה הוריש את השלטון – היזהרי גם מן הצדוקים (בגדול הכוהנים) וגם מן הפרושים (בגדול הרבנים). תהיי עצמאית בהנהגתך מהסמכות הדתית. זה גם דוד הקפיד למרות שיחלקו עלי. הוא מלך חילוני פר סה.
    מה קרה אחרי הורדוס:
    אבדן אוטונומיה מדינית תחילה – פרוביניקיה ג'ודאה שאח"כ הפכה לפלשתינה-סוריה, חורבן וגלות: מליון הרוגים, מליון וחצי עבדים, 40000 כפרים וערים לפי התלמוד.
    אם כך מדוע לפי המקורות הוא מלך רשע?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן