סיקור מקיף

דר. יחיעם שורק

נבל בעל 4 מיתרים על מטבע מימי מרד בן כוסבה (בר כוכבא)

עם ישראל שר 11: הלויים המוסיקאים – מוסיקה ומעמד

הדבר הבולט במסורות הוא, שהשירה בבית המקדש היתה חלק בלתי נפרד מן העבודה ממש, מעבודת בית המקדש ועד כדי הבחנה כי אף "שירה" היא-היא "עבודה". עבודה זו, יצויין, מקורה מיוסד על התבססות המוסיקה במקדש משך כל ימי הבית השני.

דגם ירושלים מימי בית שני במוזיאון ישראל (לשעבר בהולילנד) - במרכז - מקדש הורדוס. צילום: depositphotos.com

עם ישראל שר 10 חלק ב' הממונים המוסיקליים בבית המקדש בהשראה יוונית

בעבר הצבענו על היסוד המשפחתי החשוב המצוי במערכת המוסיקלית של המקדש. תופעה זו היתה מקובלת במצרים ובמסופוטמיה השכנות. עד כדי כך זו התגבשה לקראת הקמת גילדות מוסיקליות בעלות יסוד משפחתי. מסתבר שהיו הרבה תפקידים מוזיקליים

נבל. המחשה: depositphotos.comמשגר סויוז על כן השיגור בבייקונור, קזחסטן. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 9: מוסיקת המקדש, משמשיה ואביזריה, עבודת הקרבנות ומשמעותה

במקדש השני בירושלים הוקרבו, פעמיים ביום, קרבנות לשלום הקיסר ולשלומה של רומא, כנוהג שהתפשט מימי הקיסר אוגוסטוס ואילך – תקופה המקבילה לשלטונו של המלך הורדוס) והיה קשור אמיצות במוסיקה, בדרך שעד אז נחשבה כעבודה זרה

בול ישראלי משנות השבעים המוקדש לעליית עזרא ונחמיה.צילום: shutterstock

עם ישראל שר 3: שיבת ציון ותרומת עזרה ונחמיה לחידוש הנגינה בבית המקדש

בפרק זה אבקש להבליט את תרומתם המיוחדת והמשמעותית של קברניטי שיבת ציון – זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק (516-538 לפנה"ס) ובמיוחד את זו של עזרא ונחמיה (432-458 לפנה"ס) בכל הנוגע למוזיקה היהודית בבית המקדש

שירת מרים, ציור של ג'יימס טיסו. נחלת הכלל. מתוך ויקיפדיה

עם ישראל שר ב': מוזיקה קולית וכלית

המוזיקה הכלית והקולית תפסה מקום חשוב מאד בתקופת המקרא וענינה בהדגשה – העדר קשר בולט ויחיד לפולחן דווקא. השירה שנפוצה היתה חילונית וזו כללה שירי חול, יין, משתאות והוללות. פה ושם היו שירות יחיד ספונטניות בעקבות אירועים

הדגל האולימפי במהלך משחקי החורף בונקובר, 2010. מתוך ויקיפדיה

אולימפיאדה: סיפורן של חמש טבעות

 האייקון האולימפי הידוע הינו דגל חמש הטבעות השלובות בשלל צבעי הקשת, חמישה במספר. מסתבר שמקורן בממצא ארכיאולוגי אחד בלבד מתוך אלפי הממצאים מלמעלה מאלף שנות

חגיגות שירה ונגינה עם סיום בניית בית המקדש השני. הציור מבוסס על הכתוב בספר עזרה פרק ג' 10-12. צייר לא ידוע.צילום: depositphotos.com

"עם ישראל שר" 1: מבוא ופתח דבר – המוזיקה בתקופה הקדומה

סדרה זו עוסקת במוזיקה וביסודות ההיסטוריים הארוגים יחדיו במארג המוזיקה הכלית והקולית גם יחד משיבת ציון ועד המאה הרביעית לספירה, כשלצד השאלה: מה שרו, מה ניגנו ובאילו כלים, בולטת ההתיחסות ליסודות הפוליטיים, הכלכליים, החברתיים ובוודאי שהדתיים והפולחניים פעלו בקדמת הבמה המוזיקלית ובתוכה

שרידי חנויות ובהן בריכות דגים שנחשפו במגדל (מתוך ויקיפדיה)

כלכלת א"י 34 ואחרון – ענף הדיג

המדיניות המכוונת הרומית להגברת כוחות הייצור הביאה לכך שיותר ויותר יהודים הפכו לבעלי קרקעות; התפתח ונפוץ משק אינטנסיבי על כל הכרוך בו; איכלוס כפרים ועיירות ביהודים; מרכזי ייצור תעשייתיים נקלטו בכפרים; העיר מתגבשת ועימה תחומיה החקלאיים ושגשוג כלכלי

מפת האימפריה הרומית בשיא גודלה, שנת 117 לספירה. צילום: depositphotos.com

כלכלת א"י בעת העתיקה 29: מסים ומכסים

עד תקופתו של הקיסר הדריאנוס (138-117 לספ’) אנו עדים למציאותם של חוכרי מיסים שהיו אחראים על גביית המיסים. ואילו מכאן ואילך התמנו פקידים אימפריאליים שהיו כפופים לרומא והיו אחראים על נושא הגביה. ולכך נמצא לא מעט הוכחות מספרות חז"ל

הקיסר הרומי ספטימיוס סוורלוס. מתוך ויקיפדיה

כלכלת ארץ ישראל: מיסים ומחויבות למלכות –אנגריא וליטורגיה

ה"אנגריא" הנזכרת במקורות חז"ל פירושה – חובת אדם ובהמה לעבודת הדואר (cursus publicus, הובלה ופעילות כלשהי לצורך השלטונות. ממועקה זו סבלו בעיקר האיכרים מכיוון שפעמים היו מעבידים את בהמתם עד כדי נכות ועייפות יתר כדי שייפסלו למחויבות כלפי השלטונות.

מעמד הקהל בירושלים בעת העתיקה. המחשה: depositphotos.com

הביצה או התרנגולת? הרהור בין חַג לחָג

מה קדם למה – ה"חַג" בניקוד פתח, או ה"חָג" בניקוד קמץ? הראשון – דן בחגיגה, במועד שמחה לרגל ארוע מסויים והשני בפעולה גיאומטרית משהו, כלומר – שירטט עיגול, מעגל, הקיף אובייקט כלשהו, עוף שחג בשמים ועוד

By G.dallorto - Own work, Attribution, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=1336844

כלכלת א"י 27: טירוניא – מס ה"טירונים" היהודים בצבא הרומי

החובה לספק מגוייסים-טירונים לצבא הרומי, ולא ליחידות השיטור, נחה על הכפר בכללותו, וכי גובה הסכום המשתלם על ידי האוכלוסיה מבהיר כי הוא מיועד למימון ציוד ומצרכים לטירוני הכפר ולא למען השגת פטור לכפר מן החובה לגייס אותם טירונים

פסיפס גלגל המזלות - בית הכנסת בבית אלפא - המאה השישית

לוח שנה עברי. האמנם?

הלוח העברי של היום הוא בעצם הלוח הבבלי. בימי בית ראשון קראו לחודשים בשמות כמו איתנים ובול

מטבע "יהודה השבויה שנית" לאחר דיכוי המרד הגדול. מתוך אוסף מוזיאון ישראל בירושלים

כלכלת א"י בעת העתיקה 24: מס היהודים

ב – "המס היהודי" – יוסף בן מתתיהו פורש לפנינו את היריעה ההיסטורית בזיקה ל"מס היהודי" בעקבות דיכוי המרד הגדול על ידי ווספסיאנוס וטיטיוס משנת

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן