דר. יחיעם שורק

חתול מסתובב בשוק בירושלים של בית ראשון. התמונה הוכנה באמצעות DALEE

החתול במקורות ישראל: פרק שני — ציים ואיים, החתול הפראי במקרא

המילה "חתול" אינה מופיעה במקרא. יחיעם שורק מחפש את עקבותיו ב"ציים" וב"איים" שבספרי ישעיהו, ירמיהו ותהילים, ובתרגום יונתן, שמתרגם את "איים" ל"חתולין". התמונה שעולה היא של חיית טרף פראית, דמונית
פסלון מתכת של חתול יושב ממצרים העתיקה במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. נחלת הכלל

החתול במקורות ישראל: פרק ראשון — בין חתול הבית לשונרא

יחיעם שורק בוחן כיצד אפשר ללמוד על החתול הקדום ממקורות כתובים, מממצאים ארכאולוגיים וממחקר גנטי — ומדוע יש להבחין בין החיה, שמה ודמותה בסיפור
טוביה והמלאך רפאל הולכים בדרך כשכלב מלווה אותם

„לא יחרץ כלב לשונו”: הכלבים במקרא ובספרות ימי הבית השני

מן הכלבים המשוטטים וליקוק הדם במקרא ועד כלבי השמירה, הרועים ובן־לווייתו של טוביה: המקורות הקדומים אינם מתארים התפתחות פשוטה מתיעוב לחיבה, אלא יחסים מורכבים בין האדם לכלב
אתלטים ומתאבקים בעת העתיקה לצד שחקן כדורגל באצטדיון מודרני

המונדיאל כמשל: מהזירה העתיקה אל כר הדשא

מן המאבקים הטקסיים, דרך המשחקים ביוון העתיקה ומופעי ההמונים ברומא, ועד גביע העולם בכדורגל: הספורט מגלם מאז ראשיתו את המתח בין כוח לריסון, בין לאומיות לאחווה ובין הרצון לנצח לבין
לוחמים יהודים בעת העתיקה. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

בימים ההם — ולא בהכרח בזמן הזה: מלחמת רשות, מצווה וחובה בעולמם של חז"ל

המונחים "מלחמת רשות", "מלחמת מצווה" ו"מלחמת חובה" אינם מקראיים אלא חז"ליים. באמצעותם ניסו חכמי המשנה והתלמוד לקבוע מי חייב לצאת לקרב, מי זכאי לפטור ומתי הסכנה מחייבת את הציבור כולו
איור ימי-ביניימי של רבן גמליאל מלמד שלושה תלמידים

לאן נעלם השם גמליאל? מהמקרא ועד נשיאות הסנהדרין ויהדות תימן

השם גמליאל מופיע במקרא, נעלם כמעט לגמרי מן המקורות, ושב למרכז הבמה עם נשיאי הסנהדרין מבית הלל. מאמר חדש בוחן את גלגולו של השם ואת האפשרות שנותרו לו עקבות בקהילות
עיבוד מודרני מתוך הגדת שיק מאת ארתור שיק לדמויות ארבעת הבנים, לודז', 1934. ויקישיתוף

ארבעת הבנים בהגדה: מה מלמד הנוסח הקדום מן התלמוד הירושלמי

עיון מחודש בקטע המוכר מן ההגדה מגלה הבדלים מעניינים בין הנוסח המקובל לבין הנוסח הירושלמי, ומציע לראות בארבעת הבנים מראה לחברה יהודית מורכבת
חורבות המקדש היהודי העתיק באי יב (אלפנטינה) שליד אסואן במצרים

הקהילה היהודית ביֵב שבמצרים: מושבה צבאית, מקדש והשגות חדשות על מקור השם

מאמר חדש בוחן מחדש את תולדות היישוב היהודי באי יב שעל הנילוס, את אופיו הצבאי־פולחני, את מקדשו החריג ואת האפשרות ששמו נשא משמעות יהודית־דתית עמוקה
מסכת פורים ירוקה, רעשן, אוזני המן וממתקים על משטח עץ

מגילת אסתר בספרות שאחרי המקרא (חלק ב'): מדוע סיפור פורים כמעט נעדר מהמשנה ומהתלמוד

בחינה של ספרי המקבים, יוסף בן מתתיהו, התוספות למגילת אסתר, המשנה, התוספתא והתלמודים מעלה תמונה מפתיעה: סיפור ההצלה עצמו כמעט ואינו נידון, בעוד שמנהגי החג, הסעודה, המשלוח והקהילתיות תופסים את
מגילת אסתר מאוירת ובה עמודות טקסט בין קשתות ועמודים ודמות המלכה אסתר במרכז

מגילת אסתר בראי ההיסטוריה: היעדר עדויות והקשר של מרדכי ואסתר לאלים בבליים (חלק א׳)

בחינה ביקורתית של אמיתות סיפור המגילה מול היעדר אזכורים היסטוריים, ודיון במשמעות השמות מרדכי ואסתר ובזיקות האפשריות לעולם הפגאני של פרס ובבל
עתיקות אמפיתיאטרון רומי בציפורי

מרד גאלוס 351–353 לספירה: המרידה היהודית האחרונה נגד רומא בארץ ישראל

בין ציפיות משיחיות לחולשת האימפריה: כיצד מרד מוגבל בהיקפו הוביל לדיכוי רומי קשה ולזיכרון זהיר במקורות חז״ל
חורבות העיר העתיקה תדמור (פלמירה) בסוריה

נהרדעא פרק 4 ואחרון – חורבן נהרדעא בין פרס לתדמור: מי באמת החריב את מרכז התורה הבבלי?

המאמר בוחן מחדש את זהותו של פפא בר נצר, דוחה את הזיהוי עם אודינתוס התדמורי ומציע כי חורבן נהרדעא במאה השלישית לספירה היה תוצאה של פלישה תדמורית ממניעים כלכליים ותחרות
זיגוראט מסופוטמי באירן. המחשה: depositphotos.com

נהרדע, פרק 3: שמואל – הצופה בכוכבים של נהרדעא

כיצד הפכה נהרדעא לעיר ואם ליהודי בבל, ומה בין שמואל האמורא, האסטרונומיה הבבלית, זיגורת קדומה וכוכבי שביט מסתוריים
תבליט לבנים מזוגגות ובו שני קשתים מזוקנים בלבוש צבעוני

נהרדעא, פרק שני: מרד חנילאי וחסינאי בבבל הפרתית – מורדים או תאבי בצע ומשרה?

על סמך "קדמוניות היהודים" כמקור יחיד, נבחנת מרידת האחים חנילאי וחסינאי, בני נהרדעא, בהקשר חולשת הממלכה הפרתית, מנגנוני המימון האפשריים (כולל חשד להשתלטות על כספי מחצית השקל) והשלכותיה על קהילת
צילום המחשה של אסטרונום בבל העתיקה הצופה בירח

נהרדעא, עיר ואם יהודית בבבל – פרק 1: מיקומה ותולדותיה

בין מרכז רוחני למסחר בינלאומי: סיפור התפתחותה והשפעתה של נהרדעא לאורך הדורות
דמות הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוס, איור

יהודי ארץ ישראל ותמיכתם בספטימיוס סוורוס מול פסקניוס ניגר

בין המרד הגדול לבר כוכבא – פרק נשכח בתולדות העם: כיצד יהודי ארץ ישראל מצאו עצמם, במישרין או בעקיפין, בצד הקיסר ספטימיוס סוורוס במלחמתו על הכתר במאה ה־2 לספירה
פסל של הקיסר הרומאי הדריאנוס

בר דרומא: הלוחם הנשכח של מרד בר כוכבא

האם פעל לצידו של בן כוסבא מנהיג נוסף, עלום שם אך עז נפש, המכונה "בר דרומא"? סקירה מחקרית-לשונית ופרשנות חז"לית חושפות תיאוריה חדשה על הדמויות שפעלו במחתרת ובחזית
חתול שחור וחתול לבן

החתול במקורות חז"ל 4: "אלמלא ניתנה תורה – היינו למדין צניעות מהחתול"

הפרק הרביעי בסדרה סוקר את מקומו של החתול בבתים בתקופת חז"ל, את התייחסותם אליו כטמא מצד אחד וכבעל תכונות ראויות לחיקוי מצד שני – ואת הצבעים שמעוררים ויכוחים עד ימינו
לינקס אירואסי יושב על גזע מכוסה טחב

החתול ביהדות, פרק 3: השונר והחתול במשנה ובתלמוד

"דווקא בחיים המוקפדים של המשנה, לא מצאתי ולו זנב של חתול". ד"ר יחיעם שורק ממשיך לעקוב אחר דמותו החמקמקה של החתול במקורות היהודיים ומוצא אותו בתלמוד
כיסויי מצה ואפיקומן רקומים על שולחן ליל הסדר

מהו האפיקומן? המקור היווני של המילה והמשתה שאחרי הסעודה

בערב החג, בליל הסדר, כאשר נסב סביב שולחן החג, נלגום ארבע כוסות יין, נאכל ולא כזית, נשיר ונזמר, ואולי לא נדע או נתקשה לדעת על אודות ההקשר המעין-פגאני של הלכות
איור של רצים, לוחם, כדים ומקדש מיוון העתיקה

האם "יגון" קשור ל"אגון"? הסבל בתחרויות הספורט ביוון העתיקה

אבקש למצוא את הקשר הזיקתי בין "יגון", "אגון" לבין אגוניסטיקה יוונית קדומה. ברשימה הנידונה אבקש להציג את הצד ההיסטורי, האתנולוגי, החברתי, הלשוני, המושגי וההשוואתי בהקשר הספורטיבי בין תיבה לשונית המופיעה
פסל ברונזה של האל אפולו מחזיק בסוג של נבל. צולם במוזיאון המונומנטים של פריז. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 37: פרק סיום – השפעה של מנהגים זרים על המוזיקה בעת העתיקה וגישת חז"ל

מהרקדן מקיסריה, שעיצב את המופעים בתיאטרון הרומי בימי האמורא רבי אבהו, ועד לדמויות נוספות מתקופות שונות שניגנו מוזיקה של גויים. ההופעות האמנותיות של יהודים משקפות את השילוב המורכב בין התרבות
בנות שילה מחוללות בכרמים. האיור הוכן באמצעות DALEE ואינו מהווה תמונה מדעית

עם ישראל שר 36: המחוללות שנדחקות עקב השליטה הגברית

בתקופת המשנה והתלמוד, קרי מאות שניה- רביעית/חמישית לספ', נעלמו ריקודי נשים באירועים חברתיים. יתכן שמאחורי היעדר הריקוד הנשי עמדו מנהיגי הדור. קרי - חז"ל
ריקוד נשי קלאסי בסגנון יוון העתיקה עם נשים בלבוש צבעוני. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

עם ישראל שר 35: התקופה הבתר-מקראית, הריקוד 2

ריקודי ניצחון ופולחן בתקופה הבתר-מקראית – מבט על תופעות תרבותיות ודתיות בנוף ההיסטורי
נשים רוקדות בריקוד מסורתי בתקופת בית שני. התמונה הוכנה על ידי DALEE והיא מיועדת להמחשה בלבד, ואיננה תמונה מדעית

עם ישראל שר 34, מצעד המחולות

הריקוד בתנ"ך: ביטוי חיצוני לרגשות ולחוויות הפנימיות, מגילויי פולחן ועד ניצחון בקרב
מוזיקה שמימית. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 33: מוזיקה שמימית

המוזיקה בעת העתיקה לא היתה רק אמצעי הנאה כפי שהוא כיום אלא גם בעלת השפעות מיסטיות ושמימיות.
האמפיתיאטרון בקיסריה. מתוך ויקיפדיה

חלוקת פרסים למקום השני והשלישי באולימיפיאדה – רעיון של הורדוס

במהלך מאות שנים ניתן זר מעלי זית רק למנצחים בענפי הספורט האולימפיים, שגם קיבלו מימון נכבד מהערים שיצגו, עד שכעשור לפני תום המאה הראשונה לפני הספירה קיים המלך הורדוס משחקים
השחקנית יעל שרוני בתפקיד מקוננת בסדרה "היהודים באים". צילום מסך

עם ישראל שר 31: מנהגי אבלות

המשנה פסקה, שבין חובות הבעל לאשתו נמנו הדאגה לקבורתה, ו"אפילו עני שבישראל, לא יפחות משני חלילים (היינו חלילנים) ומקוננת (אחת לפחות)"(משנת כתובות ד' 4)
נגן חליל פאן בתקופה ההלניסטית. קרדיט: אתר הידען באמצעות DALEE. אין לראות בה תמונה מדעית

עם ישראל שר 30: כלי הנשיפה

המשך הסקירה על כלי הנגינה השונים ששימשו במקדש בשלהי ימי בית שני, בהשפעה יוונית
נגן בנבל עתיק בסגנון תקופת המקרא, איור להמחשה

הנבל והכינור בימי המקרא והבית השני: מספר המיתרים, צורת הכלים ומטבעות המרד

בפרק זה נסקור את התפתחות כלי המיתר בתקופת המקרא ובית שני: הנבל, הכינור וכלי מיתר נוספים.
איור שנוצר בבינה מלאכותית של תזמורת בימי בית שני

עם ישראל שר 28 – כלי הזמר בהתפתחותם ההיסטורית

בפרק זה, על סעיפיו השונים, אבקש להבליט את הנקודות הבאות: הבחנה בין כלי הזמר במקרא לבין אלה שבתקופה הנדונה על ההשלכות השונות לכך; מידת השפעת היוונות וההלניזם על כלי המוסיקה;
דמויות עץ המתארות להקת כלייזמרים בקרקוב, פולין. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 26: גילויי מוסיקת החול היהודית

במוזיקה היהודית שלאחר החורבן היו משוקעים סממנים של השפעה יוונית-הלניסטית ורומית, ומתוכה עולים היבטים שונים פרי מעורבותם של חז"ל
תרבות יוון העתיקה. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 25: המוסיקה היהודית בתפוצות

היהודים במרחב היווני-הלניסטי היו מעורבים יותר בכל הקשור למנהגים יווניים שחדרו ליהדות כמו הגמנסיון ובעיקר המוזיקה
פסל ברונזה של הפילוסוף היווני אריסטו אוחז במגילות, על רקע נהר

עם ישראל שר 24: גם בעת העתיקה המוזיקה היהודית הושפעה מהמוזיקה היוונית

הפילוסופיה, החינוך והתרבות של העולם ההלניסטי חדרו ליהודה בימי הבית השני, ועימם גם השפעת המוזיקה היוונית על היהודים – משירת הומרוס בנעימה ועד התזמורת המתוארת בספר דניאל.
נגנית נבל עתיק לבושה בבגדים רומאיים מהמאה הראשונה על מדרגות האמפיתיאטרון בקיסריה. הופק באמצעות דאלי 2. רעיון: אבי בליזובסקי

עם ישראל שר 23: שירת החול ונגינתה וההיבטים החברתיים הכרוכים בהן (ב)

המלך הורדוס ביקש בהתאם למדיניות הרומית לשלב את המלכות היהודית בראשותו בתרבות העולמית של האימפריה הרומאית-הלניסטית
מושבי האבן של התיאטרון הרומי בבית שאן והבמה שלפניהם

עם ישראל שר 22: שירת החול בימי בית שני והשפעת ההלניזם (א')

לעומת אינספור מקורות הנוגעים למוזיקה במקדש, על מוזיקת החול המידע דל ובכל זאת המחקר מעלה דברים מעניינים
קריאה מוטעמת בתורה. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר: המוזיקה בבתי הכנסת

הקריאה מונעמת בתורה ובתפילות היתה יסוד חשוב, אימננטי, בהקניית התורה ומדרשיה וחז"ל ירדו לעומק חשיבותה של הנעימה ששימשה אמצעי חשוב לחידוד הזיכרון ופרחה מתקופת המשנה והלאה
שרידי בית הכנסת העתיק בכפר נחום, מהמאה הרביעית או החמישית לספירה. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 20: הרבדים המוסיקליים בבית הכנסת בהתפתחותם ההיסטורית

ראשיתו של מוסד בית הכנסת נעוץ בכינוסי העם במקדש בימי עזרא הסופר וקריאת התורה מפיו. תחילה נועדה ההתכנסות לקריאה בתורה ואילו היסוד הליטורגי נוסף מאוחר יותר וכמותו המדרש ולימוד התורה.
שופר. השריד היחיד ממוזיקת בית המקדש. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 19: תקופת המעבר – עיקר שירה בפה או בכלי?!

רבי יוחנן בן זכאי, שעבר מירושלים ליבנה וערך שינויים גדולים בפרקטיקה הדתית לאחר החורבן, אחראי גם להעלמותה של המוזיקה הקולית של בית המקדש, והמעבר של מוזיקה קולית בלבד לבתי הכנסת,
מגילות ים המלח שנכתבו על ידי חברי כת האיסיים. אילוסטרציה: depositphotos.com

עם ישראל שר 17: תפקידה המיוחד של המוסיקה בחוג כת האיסיים

זכר יעל בנגב. איור: depositphotos.com

עם ישראל שר 16: מוסיקת המקדש מתארגנת בזיקה לחגים (ג') – השופר

השופר המככב בראש השנה וביום הכיפורים היה כלי מרכזי מבין כלי הנשיפה בבית מקדש. לצד החצוצרות. הוא עבר הסבה מתפקידיו הקודמים כמודיע על אירועים חשובים - הכתרות מלכים ומלחמות והפך
כהן תוקע בחצוצרה. לידו על מדרגות בית המקדש שאר כלי הנגינה. איור: depositphotos.com

עם ישראל שר 15: הזיקה בין המקדש לחגים בראי המוסיקה (ב)

המוזיקה בבית המקדש היוותה מרכיב חשוב בחגיגות שלושת הרגלים, עם עולי הרגל הרבים שהגיעו לירושלים
התבליט המפורסם על שער טיטוס בו מופיעים כלי המקדש שנבזזו מבית המקדש בירושלים. בצד ימין - החצוצרות. איור: depositphotos.com

עם ישראל שר 14 – הזיקה בין מוסיקת המקדש ובין החגים (א)

אחד התחומים הקרדינליים שהבליטו את דמות המקדש השניה היה העליה לרגל שלוש פעמים בשנה. העליות, הן כמסגרת והן כאמצעי, בהן באו התחומים הרבים של זיקת העם למקדשו לידי ביטוי וגילוי.
אוצרות המקדש מונצחים על שער טיטוס ברומא. מתוך ויקישיתוף

עם ישראל שר 12: התוקעים בחצוצרה ובשופר

כבר עמדנו למעלה על חשיבותו של הגוף המכונה "צוערי הלוייה". נצביע כאן על גוף אחר שהתכנה "פרחי הכהונה". פרחי הכהונה תפסו מקום בולט במיוחד בסוגית יום הכיפורים, שהרי בטקס זה
נבל בעל 4 מיתרים על מטבע מימי מרד בן כוסבה (בר כוכבא)

עם ישראל שר 11: הלויים המוסיקאים – מוסיקה ומעמד

הדבר הבולט במסורות הוא, שהשירה בבית המקדש היתה חלק בלתי נפרד מן העבודה ממש, מעבודת בית המקדש ועד כדי הבחנה כי אף "שירה" היא-היא "עבודה". עבודה זו, יצויין, מקורה מיוסד
דגם ירושלים מימי בית שני במוזיאון ישראל (לשעבר בהולילנד) - במרכז - מקדש הורדוס. צילום: depositphotos.com

עם ישראל שר 10 חלק ב' הממונים המוסיקליים בבית המקדש בהשראה יוונית

בעבר הצבענו על היסוד המשפחתי החשוב המצוי במערכת המוסיקלית של המקדש. תופעה זו היתה מקובלת במצרים ובמסופוטמיה השכנות. עד כדי כך זו התגבשה לקראת הקמת גילדות מוסיקליות בעלות יסוד משפחתי.
נבל ממצרים העתיקה. מספר משתנה של מיתרים. המחשה: depositphotos.comהמחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 10: הוראות מוסיקליות והממונים המוסיקליים בבית המקדש

מנבל וכינור, דרך צלצל, חצוצרות וכמובן עד שופרות - לכל כלי היו הוראות מיוחדות בתקופת בית שני
נבל. המחשה: depositphotos.comמשגר סויוז על כן השיגור בבייקונור, קזחסטן. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 9: מוסיקת המקדש, משמשיה ואביזריה, עבודת הקרבנות ומשמעותה

במקדש השני בירושלים הוקרבו, פעמיים ביום, קרבנות לשלום הקיסר ולשלומה של רומא, כנוהג שהתפשט מימי הקיסר אוגוסטוס ואילך – תקופה המקבילה לשלטונו של המלך הורדוס) והיה קשור אמיצות במוסיקה, בדרך
דגם בית המקדש השני. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 8: ימי הורדוס ואגריפס – המוזיקה מגיעה לשיאה

בתקופת המלכים היהודיים האחרונים השלטון הרומי מיעט להתעסק עם העניינים הפנימיים, ולכן התאפשר המשך סדיר בכל הנוגע לבית המקדש ובתוכו - הניהול המוזיקלי