דר. יחיעם שורק
- דר. יחיעם שורק
- 5 תגובות
האם פעל לצידו של בן כוסבא מנהיג נוסף, עלום שם אך עז נפש, המכונה "בר דרומא"? סקירה מחקרית-לשונית ופרשנות חז"לית חושפות תיאוריה חדשה על הדמויות שפעלו במחתרת ובחזית
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
הפרק הרביעי בסדרה סוקר את מקומו של החתול בבתים בתקופת חז"ל, את התייחסותם אליו כטמא מצד אחד וכבעל תכונות ראויות לחיקוי מצד שני – ואת הצבעים שמעוררים ויכוחים עד ימינו
- דר. יחיעם שורק
- 4 תגובות
- דר. יחיעם שורק
- 14 תגובות
לשווא נחפש את המילה "חתול" במקרא. לא כן בספרות התנאית והתלמודית ובוודאי המדרשית
- דר. יחיעם שורק
- 11 תגובות
- דר. יחיעם שורק
- 2 תגובות
מהחתול הפרה-היסטורי ועד חתול הבית – כך הפך היצור הלילי למלווה קבוע של האדם, בעל חיים מקודש במצרים, מזוהה עם שדים וסמלים בהגדה של פסח, ומסתורי גם בעיניי חכמי התלמוד
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
אבקש למצוא את הקשר הזיקתי בין "יגון", "אגון" לבין אגוניסטיקה יוונית קדומה. ברשימה הנידונה אבקש להציג את הצד ההיסטורי, האתנולוגי, החברתי, הלשוני, המושגי וההשוואתי בהקשר הספורטיבי בין תיבה לשונית המופיעה
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
מהרקדן מקיסריה, שעיצב את המופעים בתיאטרון הרומי בימי האמורא רבי אבהו, ועד לדמויות נוספות מתקופות שונות שניגנו מוזיקה של גויים. ההופעות האמנותיות של יהודים משקפות את השילוב המורכב בין התרבות
- דר. יחיעם שורק
- 3 תגובות
בתקופת המשנה והתלמוד, קרי מאות שניה- רביעית/חמישית לספ', נעלמו ריקודי נשים באירועים חברתיים. יתכן שמאחורי היעדר הריקוד הנשי עמדו מנהיגי הדור. קרי - חז"ל
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
ריקודי ניצחון ופולחן בתקופה הבתר-מקראית – מבט על תופעות תרבותיות ודתיות בנוף ההיסטורי
- דר. יחיעם שורק
- תגובה אחת
הריקוד בתנ"ך: ביטוי חיצוני לרגשות ולחוויות הפנימיות, מגילויי פולחן ועד ניצחון בקרב
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
המוזיקה בעת העתיקה לא היתה רק אמצעי הנאה כפי שהוא כיום אלא גם בעלת השפעות מיסטיות ושמימיות.
- דר. יחיעם שורק
- 5 תגובות
במהלך מאות שנים ניתן זר מעלי זית רק למנצחים בענפי הספורט האולימפיים, שגם קיבלו מימון נכבד מהערים שיצגו, עד שכעשור לפני תום המאה הראשונה לפני הספירה קיים המלך הורדוס משחקים
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
המשנה פסקה, שבין חובות הבעל לאשתו נמנו הדאגה לקבורתה, ו"אפילו עני שבישראל, לא יפחות משני חלילים (היינו חלילנים) ומקוננת (אחת לפחות)"(משנת כתובות ד' 4)
- דר. יחיעם שורק
- 4 תגובות
המשך הסקירה על כלי הנגינה השונים ששימשו במקדש בשלהי ימי בית שני, בהשפעה יוונית
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
בפרק זה נסקור את התפתחות כלי המיתר
- דר. יחיעם שורק
- 5 תגובות
בפרק זה, על סעיפיו השונים אבקש להבליט את הנקודות הבאות: הבחנה בין כלי הזמר במקרא לבין אלה שבתקופה הנדונה על ההשלכות השונות לכך; מידת השפעת היוונות וההלניזם על כלי המוסיקה;
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
במוזיקה היהודית שלאחר החורבן היו משוקעים סממנים של השפעה יוונית-הלניסטית ורומית, ומתוכה עולים היבטים שונים פרי מעורבותם של חז"ל
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
היהודים במרחב היווני-הלניסטי היו מעורבים יותר בכל הקשור למנהגים יווניים שחדרו ליהדות כמו הגמנסיון ובעיקר המוזיקה
- דר. יחיעם שורק
- תגובה אחת
כבר הוזכר מספר פעמים הקשר האמיץ שנרקם בין הפילוסופיה היוונית וההלניסטית לבין המוזיקה - האסכולה הפיתגוראית שייחסה למוזיקה ערך מוסרי עליון, האסכולה האפלטונית שעמדה על הזיקה בין המוזיקה לבין טבע
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
המלך הורדוס ביקש בהתאם למדיניות הרומית לשלב את המלכות היהודית בראשותו בתרבות העולמית של האימפריה הרומאית-הלניסטית
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
לעומת אינספור מקורות הנוגעים למוזיקה במקדש, על מוזיקת החול המידע דל ובכל זאת המחקר מעלה דברים מעניינים
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
הקריאה מונעמת בתורה ובתפילות היתה יסוד חשוב, אימננטי, בהקניית התורה ומדרשיה וחז"ל ירדו לעומק חשיבותה של הנעימה ששימשה אמצעי חשוב לחידוד הזיכרון ופרחה מתקופת המשנה והלאה
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
ראשיתו של מוסד בית הכנסת נעוץ בכינוסי העם במקדש בימי עזרא הסופר וקריאת התורה מפיו. תחילה נועדה ההתכנסות לקריאה בתורה ואילו היסוד הליטורגי נוסף מאוחר יותר וכמותו המדרש ולימוד התורה.
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
רבי יוחנן בן זכאי, שעבר מירושלים ליבנה וערך שינויים גדולים בפרקטיקה הדתית לאחר החורבן, אחראי גם להעלמותה של המוזיקה הקולית של בית המקדש, והמעבר של מוזיקה קולית בלבד לבתי הכנסת,
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
- דר. יחיעם שורק
- תגובה אחת
השופר המככב בראש השנה וביום הכיפורים היה כלי מרכזי מבין כלי הנשיפה בבית מקדש. לצד החצוצרות. הוא עבר הסבה מתפקידיו הקודמים כמודיע על אירועים חשובים - הכתרות מלכים ומלחמות והפך
- דר. יחיעם שורק
- 2 תגובות
המוזיקה בבית המקדש היוותה מרכיב חשוב בחגיגות שלושת הרגלים, עם עולי הרגל הרבים שהגיעו לירושלים
- דר. יחיעם שורק
- 2 תגובות
אחד התחומים הקרדינליים שהבליטו את דמות המקדש השניה היה העליה לרגל שלוש פעמים בשנה. העליות, הן כמסגרת והן כאמצעי, בהן באו התחומים הרבים של זיקת העם למקדשו לידי ביטוי וגילוי.
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
- דר. יחיעם שורק
- 2 תגובות
כבר עמדנו למעלה על חשיבותו של הגוף המכונה "צוערי הלוייה". נצביע כאן על גוף אחר שהתכנה "פרחי הכהונה". פרחי הכהונה תפסו מקום בולט במיוחד בסוגית יום הכיפורים, שהרי בטקס זה
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
הדבר הבולט במסורות הוא, שהשירה בבית המקדש היתה חלק בלתי נפרד מן העבודה ממש, מעבודת בית המקדש ועד כדי הבחנה כי אף "שירה" היא-היא "עבודה". עבודה זו, יצויין, מקורה מיוסד
- דר. יחיעם שורק
- תגובה אחת
בעבר הצבענו על היסוד המשפחתי החשוב המצוי במערכת המוסיקלית של המקדש. תופעה זו היתה מקובלת במצרים ובמסופוטמיה השכנות. עד כדי כך זו התגבשה לקראת הקמת גילדות מוסיקליות בעלות יסוד משפחתי.
- דר. יחיעם שורק
- 2 תגובות
מנבל וכינור, דרך צלצל, חצוצרות וכמובן עד שופרות - לכל כלי היו הוראות מיוחדות בתקופת בית שני
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
במקדש השני בירושלים הוקרבו, פעמיים ביום, קרבנות לשלום הקיסר ולשלומה של רומא, כנוהג שהתפשט מימי הקיסר אוגוסטוס ואילך – תקופה המקבילה לשלטונו של המלך הורדוס) והיה קשור אמיצות במוסיקה, בדרך
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
בתקופת המלכים היהודיים האחרונים השלטון הרומי מיעט להתעסק עם העניינים הפנימיים, ולכן התאפשר המשך סדיר בכל הנוגע לבית המקדש ובתוכו - הניהול המוזיקלי
- דר. יחיעם שורק
- 6 תגובות
מנהגי המוזיקה בבית המקדש בימי המקבים והחשמונאים בהשפעה יוונית
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
בפרק זה אסקור את התפתחות המוזיקה המקדשית משלהי ימי עזרה ונחמיה ועד לפרוץ מרד המקבים
- דר. יחיעם שורק
- 2 תגובות
המוזיקה במקדש של ימי שיבת ציון עברה מספר גלגולים תוך שהיא הופכת ממוזיקה קולנית-קצבית למוזיקה עריבה ונעימה
- דר. יחיעם שורק
- 4 תגובות
בית המקדש השני התאפיין בליווי מוזיקלי למזמורי ההלל, ובטקסים מוזיקליים שנועדו לעולי הרגל
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
בפרק זה אבקש להבליט את תרומתם המיוחדת והמשמעותית של קברניטי שיבת ציון – זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק (516-538 לפנה"ס) ובמיוחד את זו של עזרא ונחמיה (432-458 לפנה"ס) בכל
- דר. יחיעם שורק
- תגובה אחת
המוזיקה הכלית והקולית תפסה מקום חשוב מאד בתקופת המקרא וענינה בהדגשה – העדר קשר בולט ויחיד לפולחן דווקא. השירה שנפוצה היתה חילונית וזו כללה שירי חול, יין, משתאות והוללות. פה
- דר. יחיעם שורק
- 4 תגובות
- דר. יחיעם שורק
- 4 תגובות
סדרה זו עוסקת במוזיקה וביסודות ההיסטוריים הארוגים יחדיו במארג המוזיקה הכלית והקולית גם יחד משיבת ציון ועד המאה הרביעית לספירה, כשלצד השאלה: מה שרו, מה ניגנו ובאילו כלים, בולטת ההתיחסות
- דר. יחיעם שורק
- תגובה אחת
המדיניות המכוונת הרומית להגברת כוחות הייצור הביאה לכך שיותר ויותר יהודים הפכו לבעלי קרקעות; התפתח ונפוץ משק אינטנסיבי על כל הכרוך בו; איכלוס כפרים ועיירות ביהודים; מרכזי ייצור תעשייתיים נקלטו
- דר. יחיעם שורק
- תגובה אחת
ממרד בן כוסבה ואילך פעלו גורמים רבים לטיפוח כל נושא הבהמה הגסה ושימוש בה לייצור בשר ומוצרי חלב ועור.
- דר. יחיעם שורק
- 2 תגובות
הכלכלה בתקופה הרומאית כללה גם גידול בשר, בהמות עבות (בקר) ובהמות דקות (צאן). גם הם נדרשו לתת אותם כמס להאכלת הכוחות הרומאים הגדולים ששהו פה
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
עד תקופתו של הקיסר הדריאנוס (138-117 לספ’) אנו עדים למציאותם של חוכרי מיסים שהיו אחראים על גביית המיסים. ואילו מכאן ואילך התמנו פקידים אימפריאליים שהיו כפופים לרומא והיו אחראים על
- דר. יחיעם שורק
- 3 תגובות
ה"אנגריא" הנזכרת במקורות חז"ל פירושה – חובת אדם ובהמה לעבודת הדואר (cursus publicus, הובלה ופעילות כלשהי לצורך השלטונות. ממועקה זו סבלו בעיקר האיכרים מכיוון שפעמים היו מעבידים את בהמתם עד
- דר. יחיעם שורק
- 5 תגובות
מה קדם למה – ה"חַג" בניקוד פתח, או ה"חָג" בניקוד קמץ? הראשון – דן בחגיגה, במועד שמחה לרגל ארוע מסויים והשני בפעולה גיאומטרית משהו, כלומר – שירטט עיגול, מעגל, הקיף