דר. יחיעם שורק

מפת האימפריה הרומית בשיא גודלה, שנת 117 לספירה. צילום: depositphotos.com

כלכלת א"י בעת העתיקה 29: מסים ומכסים

עד תקופתו של הקיסר הדריאנוס (138-117 לספ’) אנו עדים למציאותם של חוכרי מיסים שהיו אחראים על גביית המיסים. ואילו מכאן ואילך התמנו פקידים אימפריאליים שהיו כפופים לרומא והיו אחראים על נושא הגביה. ולכך נמצא לא מעט הוכחות מספרות חז"ל

הקיסר הרומי ספטימיוס סוורלוס. מתוך ויקיפדיה

כלכלת ארץ ישראל: מיסים ומחויבות למלכות –אנגריא וליטורגיה

ה"אנגריא" הנזכרת במקורות חז"ל פירושה – חובת אדם ובהמה לעבודת הדואר (cursus publicus, הובלה ופעילות כלשהי לצורך השלטונות. ממועקה זו סבלו בעיקר האיכרים מכיוון שפעמים היו מעבידים את בהמתם עד כדי נכות ועייפות יתר כדי שייפסלו למחויבות כלפי השלטונות.

מעמד הקהל בירושלים בעת העתיקה. המחשה: depositphotos.com

הביצה או התרנגולת? הרהור בין חַג לחָג

מה קדם למה – ה"חַג" בניקוד פתח, או ה"חָג" בניקוד קמץ? הראשון – דן בחגיגה, במועד שמחה לרגל ארוע מסויים והשני בפעולה גיאומטרית משהו, כלומר – שירטט עיגול, מעגל, הקיף אובייקט כלשהו, עוף שחג בשמים ועוד

By G.dallorto - Own work, Attribution, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=1336844

כלכלת א"י 27: טירוניא – מס ה"טירונים" היהודים בצבא הרומי

החובה לספק מגוייסים-טירונים לצבא הרומי, ולא ליחידות השיטור, נחה על הכפר בכללותו, וכי גובה הסכום המשתלם על ידי האוכלוסיה מבהיר כי הוא מיועד למימון ציוד ומצרכים לטירוני הכפר ולא למען השגת פטור לכפר מן החובה לגייס אותם טירונים

פסיפס גלגל המזלות - בית הכנסת בבית אלפא - המאה השישית

לוח שנה עברי. האמנם?

הלוח העברי של היום הוא בעצם הלוח הבבלי. בימי בית ראשון קראו לחודשים בשמות כמו איתנים ובול

מטבע "יהודה השבויה שנית" לאחר דיכוי המרד הגדול. מתוך אוסף מוזיאון ישראל בירושלים

כלכלת א"י בעת העתיקה 24: מס היהודים

ב – "המס היהודי" – יוסף בן מתתיהו פורש לפנינו את היריעה ההיסטורית בזיקה ל"מס היהודי" בעקבות דיכוי המרד הגדול על ידי ווספסיאנוס וטיטיוס משנת

תבליט המתאר ספינת מסחר רומית, ב-Leptis Magna, לוב

כלכלת א"י: מכנעני לפרגמטי – מבוא

אם פעם היה הכנעני ביטוי מושאל ומשאיל לסוחר, הרי במאות הראשונות לספירה נבלעים אף היהודים בכלל ההשתייכות הכלכלית והפרופסיונלית של כנעני=פרגמטי (ולא בכדי בלשון היוונית).

בול ישראלי משנת 1951 המציג את אחד מהמטבעות שהוטבעו בתקופת המרד ומסמלות ריבונות יהודית. צילום: shutterstock

בן כוסבה (בר כוכבה) בין נשיאות למלוכה

מרד בן כוסבה שהתחולל בין השנים 132 ועד 135 לספ', זכה, אולי מתוך פרקי המרידה של עם ישראל בתקופה הרומית היותר מאוחרת (מאה ראשונה ושניה

אפיקומן. צילום: shutterstock

מהו האפיקומן?

בערב החג, בליל הסדר, כאשר נסב סביב שולחן החג, נלגום ארבע כוסות יין, נאכל ולא כזית, נשיר ונזמר, ואולי לא נדע או נתקשה לדעת על

"[..]רך יממ וישבעו[..]יטב יהוה[..]", שמשמעותו: אריך ימים וישבעו, ליהוה תימן ולאשרתו, הטיב(ה) יהוה. כתובת על טיח קיר בכונתילת עג'רוד בסיני. מתוך ויקיפדיה

שתיקת הספינקס – בצלם אלוהים חלק א'

עד כמה שזה נשמע מוזר, מקורו של המונח המוזכר בפרק א' של ספר בראשית אודות בריאת האדם "בצלם אלוהים" לא נחקר, האם זה בגלל שהגיע

שרידי חווה חקלאית בגן הלאומי סתף. צילום: shutterstock

כלכלת א"י עד ימי הביניים 14: יודע חקלאי פיקח

לאחר מרד בן כוסבה סבלה יהודה מאובדן קרקעות מה עוד שהתנועה המרדנית האנטי-רומית היתה כפרית בעיקרה, אלא שתוך זמן לא רב התאוששה זו והשתקמה ומולה

מפעל לייצור מוצרי עור בבנגלדש. צילום: shutterstock.com

כלכלת א"י עד ימי הביניים 12: מלאכת העור והעץ

יהודים רבים התמחו במאה הראשונה לספירה בבורסקאות – ייצור מוצרי עור, עבור הצבא הרומי שחנה בארץ, הפקידות הרומית, הגופים העשירים והאוכלוסיה הנכרית בעיקר

דילוג לתוכן