דר. יחיעם שורק

פסל של הקיסר הרומאי הדריאנוס. המחשה: depositphotos.com

בר דרומא: הלוחם הנשכח של מרד בר כוכבא

האם פעל לצידו של בן כוסבא מנהיג נוסף, עלום שם אך עז נפש, המכונה "בר דרומא"? סקירה מחקרית-לשונית ופרשנות חז"לית חושפות תיאוריה חדשה על הדמויות שפעלו במחתרת ובחזית
חתול שחור וחתול לבן. גורלם היה שונה בעת העתיקה. המחשה: depositphotos.com

החתול במקורות חז"ל 4: "אלמלא ניתנה תורה – היינו למדין צניעות מהחתול"

הפרק הרביעי בסדרה סוקר את מקומו של החתול בבתים בתקופת חז"ל, את התייחסותם אליו כטמא מצד אחד וכבעל תכונות ראויות לחיקוי מצד שני – ואת הצבעים שמעוררים ויכוחים עד ימינו
לינקס (שונר) אירואסייתי. המחשה: depositphotos.com

החתול ביהדות פרק 3: במשנה ובתלמוד.

חתול מסתובב בשוק בירושלים של בית ראשון. התמונה הוכנה באמצעות DALEE

החתול פרק 2 ההופעות המוקדמות: החתול הנעדר במקורות היהודיים הקדם-חז"ליים

לשווא נחפש את המילה "חתול" במקרא. לא כן בספרות התנאית והתלמודית ובוודאי המדרשית
אפיקומן. צילום: shutterstock

מהו האפיקומן?

החתול מזוהה עם תרבות מצרים העתיקה. המחשה: depositphotos.com

החתול במקורות ישראל 1: הולכים אחורה בזמן

מהחתול הפרה-היסטורי ועד חתול הבית – כך הפך היצור הלילי למלווה קבוע של האדם, בעל חיים מקודש במצרים, מזוהה עם שדים וסמלים בהגדה של פסח, ומסתורי גם בעיניי חכמי התלמוד
ספורט בתקופת יוון העתיקה. המחשה: depositphotos.com

גורלה של תיבה לשונית קדומה: "היגון מחד והשמחה מאידך בכלל הפעילות הגופנית היוונית"

אבקש למצוא את הקשר הזיקתי בין "יגון", "אגון" לבין אגוניסטיקה יוונית קדומה. ברשימה הנידונה אבקש להציג את הצד ההיסטורי, האתנולוגי, החברתי, הלשוני, המושגי וההשוואתי בהקשר הספורטיבי בין תיבה לשונית המופיעה
פסל ברונזה של האל אפולו מחזיק בסוג של נבל. צולם במוזיאון המונומנטים של פריז. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 37: פרק סיום – השפעה של מנהגים זרים על המוזיקה בעת העתיקה וגישת חז"ל

מהרקדן מקיסריה, שעיצב את המופעים בתיאטרון הרומי בימי האמורא רבי אבהו, ועד לדמויות נוספות מתקופות שונות שניגנו מוזיקה של גויים. ההופעות האמנותיות של יהודים משקפות את השילוב המורכב בין התרבות
בנות שילה מחוללות בכרמים. האיור הוכן באמצעות DALEE ואינו מהווה תמונה מדעית

עם ישראל שר 36: המחוללות שנדחקות עקב השליטה הגברית

בתקופת המשנה והתלמוד, קרי מאות שניה- רביעית/חמישית לספ', נעלמו ריקודי נשים באירועים חברתיים. יתכן שמאחורי היעדר הריקוד הנשי עמדו מנהיגי הדור. קרי - חז"ל
ריקוד נשי קלאסי בסגנון יוון העתיקה עם נשים בלבוש צבעוני. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

עם ישראל שר 35: התקופה הבתר-מקראית, הריקוד 2

ריקודי ניצחון ופולחן בתקופה הבתר-מקראית – מבט על תופעות תרבותיות ודתיות בנוף ההיסטורי
נשים רוקדות בריקוד מסורתי בתקופת בית שני. התמונה הוכנה על ידי DALEE והיא מיועדת להמחשה בלבד, ואיננה תמונה מדעית

עם ישראל שר 34, מצעד המחולות

הריקוד בתנ"ך: ביטוי חיצוני לרגשות ולחוויות הפנימיות, מגילויי פולחן ועד ניצחון בקרב
מוזיקה שמימית. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 33: מוזיקה שמימית

המוזיקה בעת העתיקה לא היתה רק אמצעי הנאה כפי שהוא כיום אלא גם בעלת השפעות מיסטיות ושמימיות.
האמפיתיאטרון בקיסריה. מתוך ויקיפדיה

חלוקת פרסים למקום השני והשלישי באולימיפיאדה – רעיון של הורדוס

במהלך מאות שנים ניתן זר מעלי זית רק למנצחים בענפי הספורט האולימפיים, שגם קיבלו מימון נכבד מהערים שיצגו, עד שכעשור לפני תום המאה הראשונה לפני הספירה קיים המלך הורדוס משחקים
השחקנית יעל שרוני בתפקיד מקוננת בסדרה "היהודים באים". צילום מסך

עם ישראל שר 31: מנהגי אבלות

המשנה פסקה, שבין חובות הבעל לאשתו נמנו הדאגה לקבורתה, ו"אפילו עני שבישראל, לא יפחות משני חלילים (היינו חלילנים) ומקוננת (אחת לפחות)"(משנת כתובות ד' 4)
נגן חליל פאן בתקופה ההלניסטית. קרדיט: אתר הידען באמצעות DALEE. אין לראות בה תמונה מדעית

עם ישראל שר 30: כלי הנשיפה

המשך הסקירה על כלי הנגינה השונים ששימשו במקדש בשלהי ימי בית שני, בהשפעה יוונית
נגן נבל מתקופת התנ"ך. קרדיט: אתר הידען, באמצעות DALEE. התמונה להמחשה בלבד ואין לראות בה תמונה מדעית

עם ישראל שר 29: עלי נבל וכינור: כלי הזמר ובחינת התפתחותם

בפרק זה נסקור את התפתחות כלי המיתר
תזמורת מימי בית שני. התמונה הוכנה באמצעות תוכנת הבינה המלאכותית DALEE 2 ואין לראות בה תמונה הסטורית.

עם ישראל שר 28 – כלי הזמר בהתפתחותם ההיסטורית

בפרק זה, על סעיפיו השונים אבקש להבליט את הנקודות הבאות: הבחנה בין כלי הזמר במקרא לבין אלה שבתקופה הנדונה על ההשלכות השונות לכך; מידת השפעת היוונות וההלניזם על כלי המוסיקה;
דמויות עץ המתארות להקת כלייזמרים בקרקוב, פולין. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 26: גילויי מוסיקת החול היהודית

במוזיקה היהודית שלאחר החורבן היו משוקעים סממנים של השפעה יוונית-הלניסטית ורומית, ומתוכה עולים היבטים שונים פרי מעורבותם של חז"ל
תרבות יוון העתיקה. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 25: המוסיקה היהודית בתפוצות

היהודים במרחב היווני-הלניסטי היו מעורבים יותר בכל הקשור למנהגים יווניים שחדרו ליהדות כמו הגמנסיון ובעיקר המוזיקה
פסל של הפילוסוף היווני אריסטו. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 24: גם בעת העתיקה המוזיקה היהודית הושפעה מהמוזיקה היוונית

כבר הוזכר מספר פעמים הקשר האמיץ שנרקם בין הפילוסופיה היוונית וההלניסטית לבין המוזיקה - האסכולה הפיתגוראית שייחסה למוזיקה ערך מוסרי עליון, האסכולה האפלטונית שעמדה על הזיקה בין המוזיקה לבין טבע
נגנית נבל עתיק לבושה בבגדים רומאיים מהמאה הראשונה על מדרגות האמפיתיאטרון בקיסריה. הופק באמצעות דאלי 2. רעיון: אבי בליזובסקי

עם ישראל שר 23: שירת החול ונגינתה וההיבטים החברתיים הכרוכים בהן (ב)

המלך הורדוס ביקש בהתאם למדיניות הרומית לשלב את המלכות היהודית בראשותו בתרבות העולמית של האימפריה הרומאית-הלניסטית
האמפיתיאטרון הרומי בבית שאן, אתר כינוס מוזיקלי. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 22: שירת החול ונגינתה וההיבטים החברתיים הכרוכים בהן (א')

לעומת אינספור מקורות הנוגעים למוזיקה במקדש, על מוזיקת החול המידע דל ובכל זאת המחקר מעלה דברים מעניינים
קריאה מוטעמת בתורה. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר: המוזיקה בבתי הכנסת

הקריאה מונעמת בתורה ובתפילות היתה יסוד חשוב, אימננטי, בהקניית התורה ומדרשיה וחז"ל ירדו לעומק חשיבותה של הנעימה ששימשה אמצעי חשוב לחידוד הזיכרון ופרחה מתקופת המשנה והלאה
שרידי בית הכנסת העתיק בכפר נחום, מהמאה הרביעית או החמישית לספירה. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 20: הרבדים המוסיקליים בבית הכנסת בהתפתחותם ההיסטורית

ראשיתו של מוסד בית הכנסת נעוץ בכינוסי העם במקדש בימי עזרא הסופר וקריאת התורה מפיו. תחילה נועדה ההתכנסות לקריאה בתורה ואילו היסוד הליטורגי נוסף מאוחר יותר וכמותו המדרש ולימוד התורה.
שופר. השריד היחיד ממוזיקת בית המקדש. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 19: תקופת המעבר – עיקר שירה בפה או בכלי?!

רבי יוחנן בן זכאי, שעבר מירושלים ליבנה וערך שינויים גדולים בפרקטיקה הדתית לאחר החורבן, אחראי גם להעלמותה של המוזיקה הקולית של בית המקדש, והמעבר של מוזיקה קולית בלבד לבתי הכנסת,
מגילות ים המלח שנכתבו על ידי חברי כת האיסיים. אילוסטרציה: depositphotos.com

עם ישראל שר 17: תפקידה המיוחד של המוסיקה בחוג כת האיסיים

זכר יעל בנגב. איור: depositphotos.com

עם ישראל שר 16: מוסיקת המקדש מתארגנת בזיקה לחגים (ג') – השופר

השופר המככב בראש השנה וביום הכיפורים היה כלי מרכזי מבין כלי הנשיפה בבית מקדש. לצד החצוצרות. הוא עבר הסבה מתפקידיו הקודמים כמודיע על אירועים חשובים - הכתרות מלכים ומלחמות והפך
כהן תוקע בחצוצרה. לידו על מדרגות בית המקדש שאר כלי הנגינה. איור: depositphotos.com

עם ישראל שר 15: הזיקה בין המקדש לחגים בראי המוסיקה (ב)

המוזיקה בבית המקדש היוותה מרכיב חשוב בחגיגות שלושת הרגלים, עם עולי הרגל הרבים שהגיעו לירושלים
התבליט המפורסם על שער טיטוס בו מופיעים כלי המקדש שנבזזו מבית המקדש בירושלים. בצד ימין - החצוצרות. איור: depositphotos.com

עם ישראל שר 14 – הזיקה בין מוסיקת המקדש ובין החגים (א)

אחד התחומים הקרדינליים שהבליטו את דמות המקדש השניה היה העליה לרגל שלוש פעמים בשנה. העליות, הן כמסגרת והן כאמצעי, בהן באו התחומים הרבים של זיקת העם למקדשו לידי ביטוי וגילוי.
אוצרות המקדש מונצחים על שער טיטוס ברומא. מתוך ויקישיתוף

עם ישראל שר 12: התוקעים בחצוצרה ובשופר

כבר עמדנו למעלה על חשיבותו של הגוף המכונה "צוערי הלוייה". נצביע כאן על גוף אחר שהתכנה "פרחי הכהונה". פרחי הכהונה תפסו מקום בולט במיוחד בסוגית יום הכיפורים, שהרי בטקס זה
נבל בעל 4 מיתרים על מטבע מימי מרד בן כוסבה (בר כוכבא)

עם ישראל שר 11: הלויים המוסיקאים – מוסיקה ומעמד

הדבר הבולט במסורות הוא, שהשירה בבית המקדש היתה חלק בלתי נפרד מן העבודה ממש, מעבודת בית המקדש ועד כדי הבחנה כי אף "שירה" היא-היא "עבודה". עבודה זו, יצויין, מקורה מיוסד
דגם ירושלים מימי בית שני במוזיאון ישראל (לשעבר בהולילנד) - במרכז - מקדש הורדוס. צילום: depositphotos.com

עם ישראל שר 10 חלק ב' הממונים המוסיקליים בבית המקדש בהשראה יוונית

בעבר הצבענו על היסוד המשפחתי החשוב המצוי במערכת המוסיקלית של המקדש. תופעה זו היתה מקובלת במצרים ובמסופוטמיה השכנות. עד כדי כך זו התגבשה לקראת הקמת גילדות מוסיקליות בעלות יסוד משפחתי.
נבל ממצרים העתיקה. מספר משתנה של מיתרים. המחשה: depositphotos.comהמחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 10 חלק א': הוראות מוסיקליות בנות התקופה

מנבל וכינור, דרך צלצל, חצוצרות וכמובן עד שופרות - לכל כלי היו הוראות מיוחדות בתקופת בית שני
נבל. המחשה: depositphotos.comמשגר סויוז על כן השיגור בבייקונור, קזחסטן. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 9: מוסיקת המקדש, משמשיה ואביזריה, עבודת הקרבנות ומשמעותה

במקדש השני בירושלים הוקרבו, פעמיים ביום, קרבנות לשלום הקיסר ולשלומה של רומא, כנוהג שהתפשט מימי הקיסר אוגוסטוס ואילך – תקופה המקבילה לשלטונו של המלך הורדוס) והיה קשור אמיצות במוסיקה, בדרך
דגם בית המקדש השני. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 8: ימי הורדוס ואגריפס – המוזיקה מגיעה לשיאה

בתקופת המלכים היהודיים האחרונים השלטון הרומי מיעט להתעסק עם העניינים הפנימיים, ולכן התאפשר המשך סדיר בכל הנוגע לבית המקדש ובתוכו - הניהול המוזיקלי
מוזיקאים ביוון העתיקה. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 7: תרומת המקבים למוזיקה בבית המקדש

מנהגי המוזיקה בבית המקדש בימי המקבים והחשמונאים בהשפעה יוונית
המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 6: מוזיקת המקדש מתארגנת ומתמסדת

בפרק זה אסקור את התפתחות המוזיקה המקדשית משלהי ימי עזרה ונחמיה ועד לפרוץ מרד המקבים
התאספות של עולי רגל בכניסה לבית המקדש השני. איור: shutterstock

עם ישראל שר 5: כלי זמר והממונים עליהם

המוזיקה במקדש של ימי שיבת ציון עברה מספר גלגולים תוך שהיא הופכת ממוזיקה קולנית-קצבית למוזיקה עריבה ונעימה
בית המקדש וחומות העיר של ירושלים נבנים מחדש. במהלך בניית יסודות בית המקדש השני, אלוהים זוכה לשבחים באמצעות מוזיקה ושירה (עזרא ג: 10-12). אמן לא ידוע. איור: shutterstock

עם ישראל שר 4: ויקם מקדש מוסיקלי

בית המקדש השני התאפיין בליווי מוזיקלי למזמורי ההלל, ובטקסים מוזיקליים שנועדו לעולי הרגל
בול ישראלי משנות השבעים המוקדש לעליית עזרא ונחמיה.צילום: shutterstock

עם ישראל שר 3: שיבת ציון ותרומת עזרה ונחמיה לחידוש הנגינה בבית המקדש

בפרק זה אבקש להבליט את תרומתם המיוחדת והמשמעותית של קברניטי שיבת ציון – זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק (516-538 לפנה"ס) ובמיוחד את זו של עזרא ונחמיה (432-458 לפנה"ס) בכל
שירת מרים, ציור של ג'יימס טיסו. נחלת הכלל. מתוך ויקיפדיה

עם ישראל שר ב': מוזיקה קולית וכלית

המוזיקה הכלית והקולית תפסה מקום חשוב מאד בתקופת המקרא וענינה בהדגשה – העדר קשר בולט ויחיד לפולחן דווקא. השירה שנפוצה היתה חילונית וזו כללה שירי חול, יין, משתאות והוללות. פה
הדגל האולימפי במהלך משחקי החורף בונקובר, 2010. מתוך ויקיפדיה

אולימפיאדה: סיפורן של חמש טבעות

חגיגות שירה ונגינה עם סיום בניית בית המקדש השני. הציור מבוסס על הכתוב בספר עזרה פרק ג' 10-12. צייר לא ידוע.צילום: depositphotos.com

"עם ישראל שר" 1: מבוא ופתח דבר – המוזיקה בתקופה הקדומה

סדרה זו עוסקת במוזיקה וביסודות ההיסטוריים הארוגים יחדיו במארג המוזיקה הכלית והקולית גם יחד משיבת ציון ועד המאה הרביעית לספירה, כשלצד השאלה: מה שרו, מה ניגנו ובאילו כלים, בולטת ההתיחסות
שרידי חנויות ובהן בריכות דגים שנחשפו במגדל (מתוך ויקיפדיה)

כלכלת א"י 34 ואחרון – ענף הדיג

המדיניות המכוונת הרומית להגברת כוחות הייצור הביאה לכך שיותר ויותר יהודים הפכו לבעלי קרקעות; התפתח ונפוץ משק אינטנסיבי על כל הכרוך בו; איכלוס כפרים ועיירות ביהודים; מרכזי ייצור תעשייתיים נקלטו
פרה בשדה כלניות בצפון הארץ. איור: depositphotos.com

כלכלת א"י 32: בהמה גסה ואף עידוד עבודה זרה

ממרד בן כוסבה ואילך פעלו גורמים רבים לטיפוח כל נושא הבהמה הגסה ושימוש בה לייצור בשר ומוצרי חלב ועור.
עדר משולב של כבשים ועזים במרעה. צילום: depositphotos.com

כלכלת א"י 31: מרעה "הבהמות הדקות" – עזים וכבשים

הכלכלה בתקופה הרומאית כללה גם גידול בשר, בהמות עבות (בקר) ובהמות דקות (צאן). גם הם נדרשו לתת אותם כמס להאכלת הכוחות הרומאים הגדולים ששהו פה
מפת האימפריה הרומית בשיא גודלה, שנת 117 לספירה. צילום: depositphotos.com

כלכלת א"י בעת העתיקה 29: מסים ומכסים

עד תקופתו של הקיסר הדריאנוס (138-117 לספ’) אנו עדים למציאותם של חוכרי מיסים שהיו אחראים על גביית המיסים. ואילו מכאן ואילך התמנו פקידים אימפריאליים שהיו כפופים לרומא והיו אחראים על
הקיסר הרומי ספטימיוס סוורלוס. מתוך ויקיפדיה

כלכלת ארץ ישראל: מיסים ומחויבות למלכות –אנגריא וליטורגיה

ה"אנגריא" הנזכרת במקורות חז"ל פירושה – חובת אדם ובהמה לעבודת הדואר (cursus publicus, הובלה ופעילות כלשהי לצורך השלטונות. ממועקה זו סבלו בעיקר האיכרים מכיוון שפעמים היו מעבידים את בהמתם עד
מעמד הקהל בירושלים בעת העתיקה. המחשה: depositphotos.com

הביצה או התרנגולת? הרהור בין חַג לחָג

מה קדם למה – ה"חַג" בניקוד פתח, או ה"חָג" בניקוד קמץ? הראשון – דן בחגיגה, במועד שמחה לרגל ארוע מסויים והשני בפעולה גיאומטרית משהו, כלומר – שירטט עיגול, מעגל, הקיף