הידען > ארכיון דר. יחיעם שורק > עמוד 2
דר. יחיעם שורק
- דר. יחיעם שורק
- ספטמבר 15, 2021
- אין תגובות
בפרק זה אבקש להבליט את תרומתם המיוחדת והמשמעותית של קברניטי שיבת ציון – זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק (516-538 לפנה"ס) ובמיוחד את זו של עזרא ונחמיה (432-458 לפנה"ס) בכל הנוגע למוזיקה היהודית בבית המקדש
- דר. יחיעם שורק
- אוגוסט 20, 2021
- תגובה אחת
המוזיקה הכלית והקולית תפסה מקום חשוב מאד בתקופת המקרא וענינה בהדגשה – העדר קשר בולט ויחיד לפולחן דווקא. השירה שנפוצה היתה חילונית וזו כללה שירי חול, יין, משתאות והוללות. פה ושם היו שירות יחיד ספונטניות בעקבות אירועים
- דר. יחיעם שורק
- יולי 23, 2021
- 4 תגובות
- דר. יחיעם שורק
- יוני 26, 2021
- 3 תגובות
סדרה זו עוסקת במוזיקה וביסודות ההיסטוריים הארוגים יחדיו במארג המוזיקה הכלית והקולית גם יחד משיבת ציון ועד המאה הרביעית לספירה, כשלצד השאלה: מה שרו, מה ניגנו ובאילו כלים, בולטת ההתיחסות ליסודות הפוליטיים, הכלכליים, החברתיים ובוודאי שהדתיים והפולחניים פעלו בקדמת הבמה המוזיקלית ובתוכה
- דר. יחיעם שורק
- מאי 29, 2021
- תגובה אחת
המדיניות המכוונת הרומית להגברת כוחות הייצור הביאה לכך שיותר ויותר יהודים הפכו לבעלי קרקעות; התפתח ונפוץ משק אינטנסיבי על כל הכרוך בו; איכלוס כפרים ועיירות ביהודים; מרכזי ייצור תעשייתיים נקלטו בכפרים; העיר מתגבשת ועימה תחומיה החקלאיים ושגשוג כלכלי
- דר. יחיעם שורק
- מרץ 12, 2021
- תגובה אחת
ממרד בן כוסבה ואילך פעלו גורמים רבים לטיפוח כל נושא הבהמה הגסה ושימוש בה לייצור בשר ומוצרי חלב ועור.
- דר. יחיעם שורק
- פברואר 12, 2021
- 2 תגובות
הכלכלה בתקופה הרומאית כללה גם גידול בשר, בהמות עבות (בקר) ובהמות דקות (צאן). גם הם נדרשו לתת אותם כמס להאכלת הכוחות הרומאים הגדולים ששהו פה
- דר. יחיעם שורק
- ינואר 15, 2021
- אין תגובות
עד תקופתו של הקיסר הדריאנוס (138-117 לספ’) אנו עדים למציאותם של חוכרי מיסים שהיו אחראים על גביית המיסים. ואילו מכאן ואילך התמנו פקידים אימפריאליים שהיו כפופים לרומא והיו אחראים על נושא הגביה. ולכך נמצא לא מעט הוכחות מספרות חז"ל
- דר. יחיעם שורק
- דצמבר 25, 2020
- 3 תגובות
ה"אנגריא" הנזכרת במקורות חז"ל פירושה – חובת אדם ובהמה לעבודת הדואר (cursus publicus, הובלה ופעילות כלשהי לצורך השלטונות. ממועקה זו סבלו בעיקר האיכרים מכיוון שפעמים היו מעבידים את בהמתם עד כדי נכות ועייפות יתר כדי שייפסלו למחויבות כלפי השלטונות.
- דר. יחיעם שורק
- נובמבר 27, 2020
- 5 תגובות
מה קדם למה – ה"חַג" בניקוד פתח, או ה"חָג" בניקוד קמץ? הראשון – דן בחגיגה, במועד שמחה לרגל ארוע מסויים והשני בפעולה גיאומטרית משהו, כלומר – שירטט עיגול, מעגל, הקיף אובייקט כלשהו, עוף שחג בשמים ועוד
- דר. יחיעם שורק
- אוקטובר 17, 2020
- 5 תגובות
החובה לספק מגוייסים-טירונים לצבא הרומי, ולא ליחידות השיטור, נחה על הכפר בכללותו, וכי גובה הסכום המשתלם על ידי האוכלוסיה מבהיר כי הוא מיועד למימון ציוד ומצרכים לטירוני הכפר ולא למען השגת פטור לכפר מן החובה לגייס אותם טירונים
- דר. יחיעם שורק
- ספטמבר 18, 2020
- 25 תגובות
הלוח העברי של היום הוא בעצם הלוח הבבלי. בימי בית ראשון קראו לחודשים בשמות כמו איתנים ובול
- דר. יחיעם שורק
- יולי 29, 2020
- 4 תגובות
- דר. יחיעם שורק
- יולי 19, 2020
- 3 תגובות
- דר. יחיעם שורק
- יוני 13, 2020
- אין תגובות
- דר. יחיעם שורק
- מאי 9, 2020
- 51 תגובות
- דר. יחיעם שורק
- אפריל 10, 2020
- 6 תגובות
- דר. יחיעם שורק
- פברואר 22, 2020
- 5 תגובות
- דר. יחיעם שורק
- ינואר 10, 2020
- 7 תגובות
- דר. יחיעם שורק
- דצמבר 22, 2019
- 6 תגובות
- דר. יחיעם שורק
- נובמבר 22, 2019
- אין תגובות
- דר. יחיעם שורק
- אוקטובר 14, 2019
- 13 תגובות
- דר. יחיעם שורק
- ספטמבר 6, 2019
- 2 תגובות
- דר. יחיעם שורק
- יולי 26, 2019
- 5 תגובות
- דר. יחיעם שורק
- מאי 23, 2019
- 5 תגובות