דר. יחיעם שורק

מרד בן כוסבה שהתחולל בין השנים 132 ועד 135 לספ', זכה, אולי מתוך פרקי המרידה של עם ישראל בתקופה הרומית היותר מאוחרת (מאה ראשונה ושניה

בפרק הזה, מורכב ומרובד ככל שיהיה, מסתרים כמה רעיונות חשובים ומעניינים. ב"גדול" מדובר על הפקעת קרקעות לאחר מרידות ביהודה (73, 135 ו-194 לספ') על ידי

בערב החג, בליל הסדר, כאשר נסב סביב שולחן החג, נלגום ארבע כוסות יין, נאכל ולא כזית, נשיר ונזמר, ואולי לא נדע או נתקשה לדעת על

לאחר מרד בן כוסבה סבלה יהודה מאובדן קרקעות מה עוד שהתנועה המרדנית האנטי-רומית היתה כפרית בעיקרה, אלא שתוך זמן לא רב התאוששה זו והשתקמה ומולה

לעבודה ולמלאכה – מקדמים ומאפיינים * במרוצת המאה השניה לספ' הגיע העיור האימפריאלי לשיאו וכך גבר, בין השאר, הביקוש למוצרי מלאכה ותעשיה כפריות ובעיקר בקרב

פרק 11 בסדרה המתארת את כלכלת ארץ ישראל בתקופה הרומאית ובימי הביניים

צומות ותעניות שנכרכו בחורבן הבית הציגו לכל את הרומאים כאויבי הציבור ואולי אף הניעו מגמות של נטיות אנטי רומיות, משיחיות משהו, כאלו שאיפיינו את המרדנות

אם הסיקרים התאבדו במצדה, כפי שעולה מתיאוריו של יוסף בן מתיתיהו מאיפה צצו מאות סיקרים שניסו להצית מרד בקרב יהודי אלכסנדריה שנים ספורות לאחר מכן

פרק שמיני בסדרה על המצב הכלכלי בארץ ישראל הקדומה. הפעם – על הפקת היין ביהודה ובגליל בתקופה של שלהי הבית השני ואילך. היין מילא תפקיד

פרק שביעי בסדרה על המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך. הפעם – על תעשיית השמן

תנועת בני עקיבא נוסדה בל"ג בעומר 1929, כתנועת נוער דתית-לאומית, ציונית מן הסתם, כשהיא חורתת על דגלה את המלים תורה ועבודה, כמשולבות אמיצות זו בזו.

 רשימה זו באה להציג הנחה, אולי חדשנית משהו, בעניין המזוזות שעל דלתות ישראל. הכל החל בסימן דם הקרבן ערב יציאת מצרים (על פי המקורות), עבר