detected
yes its mobile
Youtube Twitter Facebook
  • חלל ואסטרונומיה
    • אסטרופיסיקה
    • אסטרונומיה
    • מערכת השמש
    • משימות חלל
    • אדם בחלל
  • סביבה ואנרגיה
    • מדעי הסביבה
    • מדעי כדור-הארץ
    • סוגיות סביבתיות
    • אנרגיה
    • תחבורה
  • מחשוב וטכנולוגיה
    • מדעים מדויקים
    • מיחשוב ורובוטיקה
    • ננו-טק
    • טכנולוגיה צבאית
    • עתידנות
  • ביולוגיה ורפואה
    • אבולוציה וטבע
    • רפואה
    • גנטיקה
    • המוח
  • חברה והיסטוריה
    • מדע וחברה
    • היסטוריה
    • הספקן
    • מדע בדיוני
    • מדענים
  • מדע בישראל
    • מחקר ופיתוח בישראל
    • ביוטכנולוגיה בישראל
    • ישראל בחלל
    • התעשיות הבטחוניות
    • אקדמיה וחינוך
  • חלל ואסטרונומיה
    • אסטרופיסיקה
    • אסטרונומיה
    • מערכת השמש
    • משימות חלל
    • אדם בחלל
  • סביבה ואנרגיה
    • מדעי הסביבה
    • מדעי כדור-הארץ
    • סוגיות סביבתיות
    • אנרגיה
    • תחבורה
  • מחשוב וטכנולוגיה
    • מדעים מדויקים
    • מיחשוב ורובוטיקה
    • ננו-טק
    • טכנולוגיה צבאית
    • עתידנות
  • ביולוגיה ורפואה
    • אבולוציה וטבע
    • רפואה
    • גנטיקה
    • המוח
  • חברה והיסטוריה
    • מדע וחברה
    • היסטוריה
    • הספקן
    • מדע בדיוני
    • מדענים
  • מדע בישראל
    • מחקר ופיתוח בישראל
    • ביוטכנולוגיה בישראל
    • ישראל בחלל
    • התעשיות הבטחוניות
    • אקדמיה וחינוך
לא כל כך עצלים
ראשי » ביולוגיה ורפואה » רפואה » מחלות » סרטן » חקר הסרטן - בסיסי
מגזין מכון ויצמן 20 בינואר 2019 אין תגובות

שיטה חדשה לסריקת תאים בודדים מציגה באור חדש את תאי המערכת החיסונית ה"תשושים", ועשויה לאפשר פיתוח של רפואה עתידית מתקדמת

ד"ר עידו יפה, ד"ר יניב לובלינג וד"ר הנג'י לי. העייפות פנים רבות לה. צילום: דוברות מכון ויצמן
ד"ר עידו יפה, ד"ר יניב לובלינג וד"ר הנג'י לי. העייפות פנים רבות לה. צילום: דוברות מכון ויצמן

מדוע חולים מסוימים מגיבים לטיפולים אימונותרפיים ואחרים לא? מדוע תאים חיסוניים מסוימים תוקפים גידולים סרטניים ביעילות, בעוד שתאים חיסוניים מאותו סוג "משלימים" עם נוכחותם של תאי הסרטן? זו אחת השאלות הבוערות ביותר כיום בחקר הסרטן. פרופ' עידו עמית וחברי קבוצת המחקר שלו ד"ר עידו יפה, וד"ר הנג'י לי במחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע, ביחד עם ד"ר יניב לובלינג מקבוצתו של פרופ' עמוס תנאי במחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית מצאו באחרונה קצה חוט שעשוי לסייע במציאת התשובה לשאלות בוערות אלו, דבר שעשוי לקדם את האימונותרפיה לרמה חדשה של יעילות ודיוק.

המדענים, שעבדו בשיתוף עם תלמידת המחקר אן ואן-דר-לואן מקבוצתו של פרופ' טון שומאכר ורופאים מהמכון לחקר הסרטן בהולנד, בחנו תאים מגידולים סרטניים בשיטה חדשה ופורצת דרך. הם בודדו וסרקו תאים חיסוניים בטכנולוגיה ייחודית שפותחה במעבדתו של פרופ' עמית, מעין "מיקרוסקופ גנטי״ המאפשר לגשת לכל תא בנפרד, ולאבחן ולסווג את "פרופיל הפעילות" שלו. כך ניתן לזהות קירבה "משפחתית" בין תאים, ולבחון את הדמיון והשוני בתפקודם בגידול. החשיבות בכך נובעת מהיכולת לזהות פרופילים ספציפיים של תאים שחשובים לתגובה נגד תאי הסרטן.

למעשה, תאי ה-T, הלוחמים ה"קרביים" ביותר של מערכת החיסון, שמזהים תאים סרטניים ושאפשר לצפות שיתקפו ויהרגו אותם, נחלקים לקבוצות משנה שונות: חלקם אכן מבצעים את מלאכתם, אבל רובם מתנהגים כאילו שהתעייפו, מה שמאפשר לגידול לנצח במלחמתו במערכת החיסון של הגוף. התאים ה"עייפים" האלה, הם המועמדים הטבעיים לשמש כלים בשיטות של אימונותרפיה: אפשר לעורר אותם על ידי מתן תרופה המסירה מהם את העכבות.

דווקא התאים ה'עצלים' מתחלקים ומשגשגים משמעותית יותר משאר התאים. התפיסה שלפיה התאים הללו היו פעילים ו'קרביים' בעבר, ואז פשוט התעייפו, אינה נכונה בהכרח"

אלא שמדעני המכון גילו, באמצעות סריקת עשרות אלפי תאים חיסוניים מחולי סרטן, ואנליזות ייחודיות של ביג דאטה (נתוני עתק) שפיתחו, שהתאים "העייפים" כלל אינם עייפים. "למעשה גילינו שדווקא התאים האלה מתחלקים ומשגשגים משמעותית יותר משאר התאים. אפשר אולי לומר שהעייפות פנים רבות לה – התפיסה שלפיה התאים ה'עצלים' הללו היו פעילים ו'קרביים' בעבר, ואז פשוט התעייפו, אינה נכונה בהכרח" אומר ד"ר לובלינג. "זה משנה לחלוטין את המחשבה איך ובאילו מצבים ניתן לעורר אותם, ומעלה את האופציה לפתח תרופות חדשות, תוך ניצול מנגנוני פעולה חדשים", אומר ד"ר יפה שהוביל את המחקר.

האם תרופות עתידיות שיכוונו לפגיעה בתאים האלה במקום לעורר אותם יוכלו לשפר את הטיפול בחולים? האם אפשר, בכל זאת, לפתח שיטה שתהפוך את התאים העצלים לתאים שיתקפו את תאי הסרטן? שאלות אלה עומדות במרכז מחקריהם העכשוויים.

אתגר האימונותרפיה

פרס נובל לרפואה ניתן השנה לחוקרים פרופ' ג'יימס אליסון (מאוניברסיטת טקסס) ופרופ' טסוקו הונג'ו (מאוניברסיטת קיוטו), בזכות תגליותיהם שהובילו לשיטה המתקדמת והמבטיחה ביותר לטיפול בסרטן בעשורים האחרונים – האימונותרפיה. שיטה זו מתבססת על הממצא שתאי מערכת החיסון שאמורים להילחם ולחסל את התאים הסרטניים "מותשים" בעקבות החשיפה המתמשכת לגידול, ושמתן תרופות ש"ממריצות" אותם מחדש יכול לגרום לחיסול של הגידול. למרות ההבטחה שטמונה בשיטה זו, כיום רוב חולי הסרטן עדיין לא מגיבים לטיפולי אימונותרפיה – ולכן לא נהנים מהפוטנציאל העצום של טכנולוגיה זו למגר את הסרטן על ידי המערכת החיסונית של החולה.

מגזין מכון ויצמן

אודות המחבר - מגזין מכון ויצמן

מגזין חדשות מדע בשפה ידידותית של מכון ויצמן

השארת תגובה

ביטול

חיפוש לימודים
  • תואר ראשון | תואר שני | קורסים
  • פסיכומטרי | ייעוץ לימודים
  • לימודי הנדסאים | לימודי תעודה
הנקראים ביותר בחודש האחרון
  • החלקיק האלוהי - בּוֹזוֹן היגְס והמצוד הגדול ביותר במדע: "לא סוף העולם"
  • אבן בניין של החיים אותרה באיזור היווצרות כוכבים בחלל
  • מותר האדם: מדעני מכון ויצמן מצאו מה מיוחד במוח האדם
מידע נוסף

קורס פסיכומטרי
לימודי אנגלית
עורך דין רשלנות רפואית ענת מולסון
מערכת CRM
תוכנה לניהול פרויקטים
תוכנת הנהלת חשבונות באינטרנט
בניית אתר רספונסיבי
online CRM system
icon maker
Website builder
עורך דין רשלנות רפואית יעוץ משפטי
מדרסים דורבן כף הרגל
חוות דעת רואה חשבון

20 שנות הידען
כתוב על הקרח, עוד מעט כבר לא – הקרחונים בקוטב הצפוני נמסים בקצב מסחרר
ההתחממות: ההיבט המדעי
17 בספטמבר 2008 9 תגובות

כתוב על הקרח, עוד מעט כבר לא – הקרחונים בקוטב הצפוני נמסים בקצב מסחרר

פוענח DNA  מיטוכונדריאלי מניאנדרטל בן 38 אלף שנים
אבולוציה - עליית האדם
13 באוגוסט 2008 9 תגובות

פוענח DNA מיטוכונדריאלי מניאנדרטל בן 38 אלף שנים

אתר המדע הגדול בישראל

  • אודות
  • צרו קשר
  • פרסום באתר
  • מדיניות פרטיות
  • תנאי שימוש
  • תגובות אחרונות
  • פיד RSS
  • ניוזלטר חד בחלל
  • ניוזלטר המיטב של אתר הידען

© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו

פיתוח: wpPlugins.co.il

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס