כיוון חדש בפענוח מנגנוני התפתחות מחלת הסרטן

חוקרים באוניברסיטת בן גוריון גילו כי מתילציה מעורבת בקביעת קצב התקדמות חלוקת התא. חלוקה לא מבוקרת של תאים בגופנו נחשבת לגורם המרכזי בהתפתחות גידולים סרטניים

מימין לשמאל: ד"ר מיכל פלדמן וד"ר דן לוי במעבדה | צילום: ליטל וייל
מימין לשמאל: ד"ר מיכל פלדמן וד"ר דן לוי במעבדה | צילום: ליטל וייל

מחקר חדש שבוצע במעבדתו של ד"ר דן לוי, חוקר במחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה, וחבר במכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN), בהובלתה של ד"ר מיכל פלדמן, מצא כיוון לעצירת תהליך חלוקת התאים בגוף, אשר יכולים למנוע התפתחות גידולים סרטניים ומחלות נוספות.

מתילציה היא תגובה אנזימטית שבמהלכה מוספת קבוצת מתיל (CH3) על גבי DNA או חלבונים. רוב המחקרים העוסקים בה מתמקדים בהשפעת קבוצה כימית זאת על הDNA-. לאחרונה, יותר ויתר אינדיקציות מרמזות על כך שמתילציה משפיעה בצורה ישירה גם על פעילות החלבונים בתא. לזיהוי מסלולים תאיים המבוקרים על ידי מתילציה ושל האנזימים המוסיפים את קבוצת המתיל (מתיל-טרנספרזות) חשיבות רבה לא רק בהבנה של תהליכים בסיסיים בתאי האדם אלא גם בפענוח מנגנוני התפתחות מחלות שונות כמו סרטן.

המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Proceedings of National Academy of Sciences of the United States of America (PNAS), הראה כי מתילציה מעורבת בקביעת קצב התקדמות חלוקת התא. חלוקה לא מבוקרת של תאים בגופנו נחשבת לגורם המרכזי בהתפתחות גידולים סרטניים. בעבודה זו, ד"ר פלדמן מצאה כי מתילציה של בקר מרכזי בחלוקת התא הנקרא  PLK1 על ידי המתיל-טרנספרזSETD6 , מווסתת את המהירות שבה התאים מתחלקים. ממצאי המחקר מצביעים על כך שבהיעדר המתילציה, בקר החלוקה PLK1 מראה פעילות מוגברת המובילה להאצה בקצב חלוקת התאים ובעקבות זאת להתרבות מהירה יותר של התאים.

במעבדתו של ד"ר לוי עוסקים כיום בלימוד תהליכים נוספים בהם מעורבת מתילציה של חלבונים, כגון: תנועתיות של תאים, מוות תאי מתוכנת, בקרת נזקי DNA, התמיינות של תאי שומן ועוד. תהליכים אלו ואחרים משפיעים באופן ישיר על התפתחות מחלות הנחקרות במעבדה, ביניהן סוגי סרטן שונים ומחלות מטבוליות כמו סכרת, כבד שומני, השמנה ועוד.

"המחקר המתבצע במעבדה הוא בעל השלכות משמעותיות עבור המחקר הבסיסי והיישומי גם יחד וטומן בחובו פוטנציאל לזיהוי מטרות תרפויטיות חדשות. אכן, במקביל למחקרים אלה צוות המחקר במעבדה עוסק בפיתוח מעכבים ספציפיים למתיל-טרנפרז (SETD6). מעכבים אלה ישמשו בעתיד לפיתוח אסטרטגיות טיפול אלטרנטיביות שבשאיפה יאפשרו ריפוי מחלות שונות בהן מעורב SETD6", מסכם ד"ר לוי.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן