חוקרים בפקולטה לרפואה בבר-אילן חונכים בסיס נתונים המאפשר לאתר איחוי גנטי הנגיש לטיפול תרופתי

מאגר הנתונים יהיה שימושי במיוחד לרופאים העוסקים במחלות מורכבות, כגון סרטן, מחלת אלצהיימר ושסעת

מסד נתונים גנטיים. המחשה: shutterstock
מסד נתונים גנטיים. המחשה: shutterstock

כאשר מגזרי DNA השייכים לשני גנים שונים מתמזגים מסיבה כלשהי, כפי שקורה בהתקה (טרנסלוקציה) או שחבור (splicing), התוצר ההיברידי שנוצר ממיזוג זה נקרא איחוי גנטי. בשנים האחרונות התברר, כי לאירועי איחוי הללו יש תפקיד מכריע בהתפתחות של סרטן ומחלות מורכבות אחרות. עם זאת, יש מעט מאוד משאבים המאחדים את כל המידע הזה והופכים אותו לזמין במקום אחד  למחלות מורכבות שונות. על ידי ניתוח של אלפי מיליונים של רצפי חומצות גרעין מנתונים הזמינים באופן גלוי, הצליח הצוות בהנהגתה של ד"ר מילנה פרנקל-מורגנשטרן מהפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי באוניברסיטת בר-אילן לזהות 111,582 איחויי גנים שחלק שמורים בצורה אבולוציונים בשמונה מינים שונים (אדם, עכבר, חולדה, זבוב פירות (דרוזופילה), חזיר בר, דג הזברה, שמרים ובקר).

 הגרסה העדכנית ביותר של בסיס נתונים זה, הידועה בשם ChiTaRS, פורסמה זה לא כבר בכתב עת מדעי העוסק בחומצות גרעין (Nucleic Acids Research). מאגר נתונים זה מנוהל כיום על ידי המעבדה לגנומיקה של סרטן וביולוגיה חישובית של מחלות מורכבות, שבפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן שבצפת. המאגר יהיה שימושי מאוד עבור רופאים המתמחים במחלות מורכבות, במיוחד סרטן, מחלת אלצהיימר, שסעת, זאבת ומחלות רבות נוספות.

 גרסה זו של ChiTaRS אוספת מקרים של איחוי גנטי הנגיש לטיפול תרופתי. בשנים האחרונות שימשו רבים מהגנים הללו מטרות ספציפיות במיוחד לתרופות כימותרפיות. כמה דוגמאות ידועות כוללות את האיחוי BCR-ABL1 בלויקמיה מיאלואידית כרונית (CML) ואת הכימרה EML4-ALK בסרטן תאי ריאה לא-קטנים (NSCLC). במאגר המידע ChiTaRS 5.0 כלולה רשימה של מעל 800 איחויים הנגישים לטיפול תרופתי ע"י כ-120 תרופות או צירופי תרופות שונים היעילים כטיפול מותאם אישית במחלות מורכבות.

משאב זה יהיה בבחינת אוצר גלום לחוקרים העובדים על זיהוי המשמעות התפקודית של כימרות /איחוי כרומוזומים כגורם מסרטן. בנוסף, הוא יסייע רבות בתחום של מיפוי תלת-ממדי של כרומטין ושל הביולוגיה ההתפתחותית. בסיס נתונים זה הוא משאב מעודכן וחיוני חדש עבור קבוצת המחקר של ד"ר פרנקל-מורגנשטרן, שמנהלת כבר בסיסי נתונים מקוונים אחרים, כמו שרת לשליפת תוצרים של איחוי (ProtFus) ופעולות גומלין בין חלבון לחלבון הנוצרים מהשעתוק שלהם (ChiPPI).

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.