סיקור מקיף

מחקרים מראים – ההדברה של היום פחות מסוכנת וחסכונית יותר

בעשור האחרון חלו שינויים משמעותיים בתחומים רבים הקשורים לאקולוגיה, מודעות סביבתית ובריאותית. בתחומים רבים הפיתוחים החדשים מוטמעים במהירות ובתחומים אחרים כמו הדברה, לוקחים צעד אחורה כדי ללכת עוד שניים קדימה. אם בעבר חומרי ההדברה שהציפו את השוק היו אלו עם הכימיקלים הרעילים והחזקים ביותר שמסוגלים להשמיד חרקים ומזיקים, כעת מדבירים בוחרים דווקא לעבוד בשיטות טבעיות שמוכיחות כי הן יעילות לא פחות ואף חוסכות הרבה יותר כסף ללקוחות שלהם.

הדברה. צילום: ds 30-Dmitriy Pixabay
הדברה. צילום: ds 30-Dmitriy Pixabay

הדברה טבעית – למה דווקא היום?

בעבר הלא רחוק, חומרי ההדברה הכימיים היו רעילים מאוד והיוו סכנה ממשית לבריאות האדם ולא רק למזיקים. היום לעומת זאת חומרי ההדברה הם בעלי רמת רעילות נמוכה הרבה יותר, מפוקחים על ידי המשרד להגנת הסביבה, פחות מסוכנים לבני אדם ובעלי חיים ומיועדים לטיפול פרטני במזיקים על ידי פגיעה במערכות השונות בגופם – מערכת הנשימה, מערכת העצבים או מערכת העיכול. אם למשל בעבר היה צריך לשהות 8 שעות מחוץ לבית לאחר ההדברה, כיום מספיק לשהות רק שעה מחוץ לבית כדי לחזור אליו בבטחה. אז אם הסכנה פחותה, למה כל כך חשוב להשקיע בחיפוש אחר פתרונות טבעיים? ובכן, הסיבה היא טבעית גם כן, והיא אבולוציה.

הבעיה עם חומרי ההדברה הכימיים היא שחרקים ומזיקים שונים מפתחים אליהם עמידות לאורך זמן, ודוגמה מובהקת לכך ניתן לראות אצל פשפשי המיטה. בשנות ה-40 המזיקים האלה חוסלו כמעט לחלוטין במדינות מפותחות, אולם לאחר מספר עשורים הם הראו שוב את פניהם, כשהגיעו ממדינות אחרות ופיתחו עמידות לחומרי ההדברה הכימיים שבהם נעשה שימוש נגדם. על כן כיום שיטת ההדברה המומלצת נגד פשפשי מיטה היא חום, כשמדבירים משתמשים בקיטור כדי לחסל את המזיקים האלה ופחות בחומרי הדברה.

סיבה נוספת היא המודעות ההולכת וגוברת לנזקים שחומרי הדברה עלולים לעשות לבריאות כשמשתמשים בהם להדברת המזון שאנו אוכלים. חומרי ההדברה הכימיים שמשמשים להדברת פירות נמצאו במחקרים כאשמים בשלל השלכות שליליות על בריאות האדם, בין היתר בכך שהם מגבירים את הסיכון לסבול מלוקמיה, לימפומה וגידולים סרטניים במוח, בחזה, בערמונית ובשחלות.

הדברה ביולוגית חוסכת לחקלאים מיליארדי דולרים בשנה

אחת הדרכים להדביר מזיקים ללא שימוש בכימיקלים היא הדברה ביולוגית. זהו למעשה תהליך חיסול מזיקים שבו נותנים לטבע לעשות את שלו, משמע משתמשים באמצעים ביולוגיים – חרקים טורפים או טפיליים ואף חיידקים. במחקר שנערך באוניברסיטת קווינסלנד נבדקה ההשפעה הכלכלית של הדברה מסוג זה באסיה ובאזור האוקיינוס השקט – שם התחילו להשתמש בה באופן נרחב – והתגלה כי היא חוסכת לחקלאים מיליארדי דולרים בשנה.

(למאמר המדעי)

כדי להשתמש בהדברה ביולוגית צריך להבין מה האויב הטבעי של המזיק שאותו צריך להדביר ולמצוא דרך לשלב אותו באזור המודבר כך שיוכל לשגשג בו. צוות החוקרים גילה שהדברה שכזו הצליחה למנוע ביעילות איומי מזיקים לגידולים חקלאיים עיקריים באסיה, כגון בננות וקוקוס. “העבודה שלנו מראה שהטכניקה הזו חוסכת לחקלאים באסיה בין 14.6 מיליארד לבין 19.5 מיליארד דולר בשנה”, כך אמרו החוקרים.

עם זאת, בעוד שהדברה ביולוגית אכן נמצאה כיעילה וחסכונית, היא מתאפשרת בעיקר באזורים כפריים ופחות בשטח עירוני – בטח ובטח שלא בתוך בתים. זאת למעט הדברה ביולוגית שנעשית בעזרת חיידקים שפוגעים במזיקים ולא באדם, כמו הבצילוס הארצישראלי – Bti. מדובר למעשה בקבוצת בקטריות שמייצרות רעלים שמחסלים ביעילות זנים רבים ושונים של יתושים, וישחוריים – או יותר נכון את הזחלים שלהם – בעוד שאין להם שום השפעה על אורגניזמים אחרים, לרבות בני אדם.

הסיכוי של היתושים לפתח עמידות ל-Bti הוא אפסי, שכן במעי של היתושים יש 4 קולטנים שונים עבורו, כלומר על היתוש לפתח 4 מוטציות שונות על מנת לפתח עמידות לחומר ההדברה הזה. כיום ישנם ניסיונות לפתח שיטות הדברה נוספות עם Bti שיהיו מיועדות ליתושים בוגרים, למשל בעזרת פיתיונות סוכריים או אפילו צמחים שהצוף שלהם מכיל Bti.

הדברה אורגנית – היום כל אחד יכול

כשמדברים על הדברה אורגנית מתכוונים למעשה להדברה שאינה פוגעת כלל בסביבה, ושבה משתמשים בחומרים שמזיקים אך ורק לחרק שאותו מדבירים. מכיוון שמדובר בשיטת הדברה כה בטוחה – גם לאדם – חומרי הדברה רבים זמינים לשימוש הקהל הרחב, ורק צריך לדעת כיצד להשתמש בהם. החומרים האלה יכולים להיות מיועדים באופן פרטני להדברה, ואילו אחרים הם פשוט חומרים שנמצאו כיעילים גם כנגד מזיקים, לצד יתרונות אחרים של שימוש בהם בדרכים אחרות.

אחד החומרים הנפוצים ביותר כיום להדברה בגינות פרטיות למשל הוא אדמה דיאטומית, שהיא למעשה מינרל טבעי רך שמורכב מסיליקה, והיא פוגעת בחרקים בזכות המבנה הייחודי שלה; גרגירי האדמה הדיאטומית נצמדים לשלד החיצוני של חרקים פרוקי רגליים וסופחים אליהם פחמימנים מהקוטיקולה של החרקים, שהיא שכבת שעווה שמגנה על גופם. באופן שכזה האדמה הדיאטומית למעשה גורמת לנוזלים לצאת מגופם של החרקים, והם מחוסלים על ידי כך שהם מתייבשים.

חומר הדברה אורגני נוסף, שבו משתמשים גם מדבירים מוסמכים, הוא שמן נים שמופק מזרעי עץ האזדרכת ההודית. בשמן הזה משתמשים להדברת מחלות בצמחים כמו קימחון וקימחונית, והוא משמש הן לטיפול בצמחים והן למניעת המחלות האלה. היתרון שלו זה שניתן לרסס אותו ישירות על הצמחים בלי חשש לנזקים, ואין לו שום שאריות, כשניתן להשתמש בו עד יומיים לפני הקטיפה.

ישנם גם חומרי הדברה שמכילים כימיקלים, אך אופן היישום שלהם אינו פוגע בסביבה ואינו מסוכן לאדם, כמו למשל פיתיונות ג’ל שמכילים עמילן תירס מורעל ושמיועדים לנמלים, ג’וקים ועוד. גם לפתרון אורגני זה יש יתרון משמעותי על פני הדברה בריסוס, מכיוון שנמלים שניזונות מהפיתיון למעשה לוקחות אותו לתוך הקן שלהן כדי להזין בו גם את המלכה – אליה קשה מאוד להגיע בריסוס. כשהמלכה אוכלת מהפיתיון גם היא מתה בסופו של דבר, וללא מלכה הקן אינו מתפקד. כך יוצא שהנמלים מתפזרות ומחפשות מלכה אחרת לשרת אותה, ולמעשה הודבר הקן כולו בלי לפגוע בסביבה.

כמה מילים לסיכום

היום ישנם פתרונות רבים ויעילים להדברה שיכולים לא רק להגן על הסביבה ועל בריאות האדם, אלא גם לחסוך הרבה מאוד כסף לחקלאים ולצרכנים. האם בעתיד נראה עולם שבו לא ישתמשו כלל בחומרי הדברה כימיים מסוכנים? סביר להניח שלא, מכיוון שעדיין ישנם מזיקים שניתן להדביר אך ורק באמצעותם. גם אם יפתחו עמידות לחומרי ההדברה שבהם אנו משתמשים כיום, ככל הנראה יימצאו פתרונות נוספים שיסייעו להכחיד אותם – חלקם טבעיים יותר וחלקם פחות. מה שבטוח זה שנזכה לראות הרבה יותר פתרונות טבעיים מאשר כימיים, וזו בהחלט מחשבה מעודדת.

כתבה זו הינה תוכן מקודם בשיתוף חברת הדברה בטוחה לשירות גולשי אתר הידען.
כותב המאמר: ערן קיוותי מנכ”ל ובעלים הדברה בטוחה: https://adbarabetuha.co.il