טיפול להפחתת תגובות הלחץ בזמן הניתוח בסרטן המעי הגס ניתן להקטין את הסיכון להתפתחותן של גרורות סרטניות

החוקרים מאוניברסיטת תל אביב מזמינים חולים בסרטן המעי הגס או הלבלב להשתתף בניסוי * בקרב קבוצת החולים שקיבלה את הטיפול התרופתי נמצא כי הגרורות הסרטניות התפתחו רק אצל 12.5% מהחולים  (2 מתוך 16 חולים) * לעומת זאת, בקבוצת הבקרה (שקיבלה טיפול פלסבו) התפתחה מחלה גרורתית בקרב 33% מהחולים, (6 מתוך 18 חולי הביקורת) ובהתאם לסטטיסטיקה המקובלת בקרב חולים מסוג זה

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו להפחית בצורה משמעותית את הסיכון להתפשטות גרורות סרטניות לאחר כריתת הגידול בחולי סרטן המעי הגס. באמצעות טיפול תרופתי קצר סביב  תקופת הניתוח, החוקרים הצליחו להפחית את תגובות הלחץ והדלקת הפיזיולוגיות של הגוף בתקופה קריטית זאת, ובכך למנוע  התפתחותם של גרורות סרטניות במהלך השנים שלאחר הניתוח. את המחקר ביצעו פרופ’ שמגר בן-אליהו מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב ופרופ’ עודד זמורה מהמרכז הרפואי אסף הרופא. המחקר פורסם באחרונה בכתב העת Cancer.

במהלך המחקר, החוקרים עקבו במשך 3 שנים אחרי 34 חולים שטופלו על ידם במהלך ניתוח להסרת גידול סרטני במעי הגס. בתקופת הניתוח החוקרים נתנו לחולים שתי תרופות מוכרות ובטוחות: פרופרנולול (דרלין), תרופה להורדת לחץ דם ולהפחתת חרדה, ואטודולק (אתופן), תרופה המשמשת למניעת דלקות וכאבים. החולים נטלו את התרופות במשך 20 יום בלבד – החל מחמישה ימים לפני ועד שבועיים אחרי הניתוח – כאשר מחציתם קיבלו תרופות פלסבו כקבוצת ביקורת.

התוצאות מעודדות מאוד: בקרב קבוצת החולים שקיבלה את הטיפול התרופתי נמצא כי הגרורות הסרטניות התפתחו רק אצל 12.5% מהחולים  (2 מתוך 16 חולים). לעומת זאת, בקבוצת הבקרה (שלא קיבלה את הטיפול התרופתי) התפתחה מחלה גרורתית בקרב 33% מהחולים, (6 מתוך 18 חולי הביקורת) ובהתאם לסטטיסטיקה המקובלת בקרב חולים מסוג זה.  פרופ’ בן-אליהו מביע סיפוק רב מהנתונים אך מציין כי “למרות שהתוצאות מרשימות, יש לחזור על מחקר זה עם מספר גדול בהרבה של חולים כדי להוכיח שהטיפול אכן מציל חיים”.

לדבריו של פרופ’ בן אליהו, התרופות הפכו את הגידול ואת התאים הסרטניים שנותרו אחרי הניתוח מרקמה פרו-גרורתי לרקמה עם פחות פוטנציאל גרורתי, וזאת על פי סמנים מולקולריים בתאים הסרטניים שנחקרו על ידם. כמו כן, התרופות שינו לטובה את כמות וסוג הלוקוציטים (תאי הדם הלבנים של המטופל) שבגידול – מדדים שאף הם מנבאים סיכוי נמוך יותר להישנות הסרטן.

פרופ’ בן אליהו מסביר: “כשהגוף נמצא במצב של לחץ, פיזיולוגי (כמו ניתוח) או פסיכולוגי, הורמונים ממשפחות הפרוסטגלנדינים והקטכולאמינים מופרשים בכמויות גדולות. הורמונים אלה מדכאים את פעילות תאי המערכת החיסונית ובכך מעודדים בעקיפין התפתחות גרורות סרטניות. בנוסף הורמונים אלו מעודדים תכונות גרורתיות באופן ישיר ברקמה סרטנית. במחקר שלנו הצלחנו להראות שבאמצעות טיפול תרופתי זול ונגיש ניתן להפחית תגובות חלץ ודלקת של הגוף בזמן הניתוח, להשפיע על תכונות הרקמה הסרטנית, ובכך להקטין משמעותית את הסיכון להתפתחות גרורות שתתגלינה חודשים או שנים לאחר הניתוח”.

לאחר הצלחת המחקר הראשוני, פרופ’ בן-אליהו ופרופ’ זמורה קוראים לחולי סרטן המעי הגס והלבלב בישראל שעומדים לפני ניתוח להירשם למחקר קליני רחב היקף שהתחיל בימים אלו בשמונה מרכזים רפואיים שונים בישראל – במטרה להציל חיים.