"סימני האזהרה המוקדמים של הסרטן: גילויים אפיגנטיים שמעוררים תקווה"

"מחקר חדש מגלה שסיכון הסרטן עשוי להיקבע עוד לפני הלידה, ומציע כיוונים חדשים לאבחון וטיפול"


המחשה: depositphotos.com
גידול סרטני. המחשה: depositphotos.com

מחקר פורץ דרך של מדעני מכון ואן אנדל מציע שסיכון הסרטן לכל החיים עשוי להיקבע עוד לפני הלידה. המחקר, שפורסם ב-Nature Cancer  מזהה שני מצבים אפיגנטיים נפרדים המתפתחים בשלבי ההתפתחות המוקדמים ומשפיעים על הנטייה לסרטן. המצב עם הסיכון הנמוך מקושר לגידולים נוזליים כגון לוקמיה, בעוד שהמצב עם הסיכון הגבוה מתקשר לגידולים מוצקים כמו סרטן הריאה והערמונית. המחקר מדגיש כי גורמים אפיגנטיים – ולא רק מוטציות גנטיות – ממלאים תפקיד מרכזי בהתפתחות הסרטן.

"מאחר שרוב מקרי הסרטן מתרחשים בשלב מאוחר יותר בחיים ונחשבים למחלות הנובעות ממוטציות או גנטיקה, לא נעשה מחקר מעמיק על איך ההתפתחות עשויה לעצב את סיכון הסרטן. הממצאים שלנו משנים זאת," אמר ד"ר J. Andrew Pospisilik, יושב ראש מחלקת האפיגנטיקה ב-VAI ושותף למחקר.

"זיהוי שני המצבים האפיגנטיים השונים פותח את הדלת לעולם חדש לחלוטין של מחקר על יסודות הסרטן."


תפקיד האפיגנטיקה בהתפתחות הסרטן


סיכון הסרטן עולה ככל שאנו מתבגרים, עקב הצטברות נזקי DNA וגורמים נוספים. עם זאת, לא כל תא חריג הופך לסרטן. בשנים האחרונות, מדענים זיהו גם השפעות נוספות – כגון שגיאות אפיגנטיות – שתורמות להתפתחות הסרטן.

אפיגנטיקה היא מערכת תהליכים המשפיעים על האופן והמועד שבו מתבצעות ההוראות שב-DNA. כשמתרחשות בעיות באפיגנטיקה, תהליכי בקרת האיכות התאית נפגעים, מה שמאפשר לתאים הפגועים לשרוד ולהתפשט.

במחקרם, מצאו Pospisilik ושותפיו כי עכברים עם רמות מופחתות של הגן Trim28 מפתחים אחד משני דפוסי סימונים אפיגנטיים על גנים הקשורים לסרטן, על אף שהיו זהים בכל השאר. דפוסים אלו נקבעים במהלך ההתפתחות, ועוצמתם קובעת איזה מהמצבים האפיגנטיים – הנמוך או הגבוה – יתבטא בסיכון הסרטן.

"לכל אחד יש רמת סיכון מסוימת, אך כשמתפתח סרטן אנו נוטים לראות זאת כ"מזל רע". עם זאת, מזל רע אינו מהווה את ההסבר כולו מדוע חלק מהאנשים מפתחים סרטן ואחרים לא. מה שחשוב – מזל רע אינו ניתן לטיפול, ואילו אפיגנטיקה כן ניתנת למחקר וטיפול. הממצאים שלנו מראים כי שורשי הסרטן עשויים להתחיל בתקופת ההתפתחות הרגישה, ומציעים נקודת מבט חדשה ללימוד המחלה ואפשרויות חדשות לאבחון וטיפול."

הצוות מצא ראיות לשני המצבים האפיגנטיים ברקמות שונות בגוף, מה שמרמז כי הסיכון האפיגנטי ההתפתחותי עשוי להיות נפוץ בין סוגי סרטן שונים. בעתיד, ייערכו מחקרים לבחון את השפעות שני המצבים הללו בסוגי סרטן ספציפיים.

למאמר מדעי

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.