החברה המטריארכלית של האדם הקדמון שגשגה דווקא בגלל אי ידיעת הקשר בין יחסי מין להריון ולידה, דבר זה השתנה ב-8,000 השנה האחרונות
קבוצת מחקר בהובלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הצליחה לייצר מתקן חדשני לתהליך יצירת זרע בתרבית ע"י שימוש במערכת מיקרו-זרימה.
טכנולוגיה חדישה תאפשר לקבוע את בטיחות החיסונים באמצעות חיישנים חכמים
כך עולה ממחקר במרכז הלאומי לחקר אוטיזם ונוירו-התפתחות באוניברסיטת בן גוריון
בשנים האחרונות מעדיפים רופאים ורופאות מיילדים לבצע ניתוח קיסרי במקום לנסות לידת מלקחיים או ואקום, בשל החשש מפגיעה מוחית או גופנית, או התפתחות תחלואה קשה לאחר הלידה. במקביל, פוחתים הלימודים בבתי הספר לרפואה לגבי לידה שכזאת. מחקר חדש מגלה כי החשש שכזה הוא לא בהכרח מוצדק
האם קיים קשר בין מחסור בברזל ואנמיה ליעילות החיסון לקורונה וחיסונים אחרים? צוות חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם טוען שכן * הפתרון, הוספת ברזל למזון שגם יאפשר להאבק באנמיה
חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליחו לשפר איכות של ביציות מזדקנות דרך שליטה באות התאי "מאפ קינאז" של תולעים. בשלב הבא יבוצעו מחקרים בביציות אדם. במידה ויתברר
נשים נכנסו לחדרי הלידה כשהם עם תסמיני נשימה ברורים בעקבות הידבקות בנגיף הקורונה SARS-CoV-2. השערת המחקר של החוקרים הייתה כי נשים עם תסמינים נשימתיים (RS)
כך עולה ממחקר משותף של אוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי – איכילוב
פרופ' סאמר סרוג'י מהפקולטה לרפואה בגליל והמרכז הרפואי גליל בצפת, פרסם מחקר בנושא ה- CRP=critical revascularization period המסביר את יצירתם של כלי דם חדשים באזור
בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א מוענק לפרופ' אלי קשת, מהאוניברסיטה העברית, על תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של כלי דם חדשים. תגליותיו אלו הביאו להכרה בכך שעודף חמצן הניתן בטיפול בפגים מוביל לעיוורונם והביא לשינוי בטיפול בפגים לאחר לידתם"
מודרנה דיווחה ביום שישי על קבלת אישור FDA לחיסון ל-COVID-19 של החברה בארה"ב, דבר שיגרור אחריו גם אישור לחיסון בישראל כפי שקרה עם החיסון של פייזר בשבוע שעבר
ביום שישי אישר מנהל המזון והתרופות של ארצות הברית את החיסון לשימוש חירום בקרב בני 16 ומעלה. כעת צפוי שמשרד הבריאות יאשר את החיסון לשימוש חירום גם בישראל
חוקרים אמריקנים וגרמנים העלו רעיון מקורי לפיתוח של חיסון לנגיף הקורונה – החדרת חלבון ה"קוצים" של נגיף הקורונה לתוך נגיף חצבת מוחלש והפיכת החיסון לכפול * בינתיים נוסה בהצלחה על עכברים וחולדות
מודרנה מכריזה על ניתוח ממצאי יעילות ראשוניים בתוצאות ניסוי שלב 3 בחיסון ה-COVE שלה לטיפול ב-COVID-19 וכן על הגשת ממצאי הניסוי לאישור חירום של ה-FDA
שיעורי ההצלחה של התהליך עדיין פחותים מ-40%. עובדה זאת קשורה בין השאר בבחירה נכונה של העוברים שיושתלו ברחם. הטכנולוגיה החדשה תסייע לרופאים לאתר את העוברים
מחקר חדש שנערך במכללה האקדמית צפת מגלה כי ככל שיש יותר ילדים מתחסנים באוכלוסייה הכללית במדינה מסוימת, אזי שיעורי התמותה בקרב הנדבקים בקורונה במדינה זו נמוכים יותר
חיסון נגד שפעת בזמן היריון מגן על הילדים ועל הנשים מתחלואה, אך האם יש לו גם סיכונים לטווח הרחוק? מחקר מעקב במשך עשור שולל זאת.
רוב תופעות הלוואי החדשות שהתגלו בחיסונים לאחר אישור ה-FDA היו נדירות ולא מסכנות חיים * ד״ר דניאל שפשלוביץ, החוקר הראשי מאיכילוב ואוני׳ ת״א: החיסונים בטוחים
מאמר בין-לאומי בהובלת חוקרים מהפקולטה לביולוגיה בטכניון מצביע על השפעת הסביבה על דפוסי הפוריות של האדם
חוקרים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית מצביעים לראשונה על נזקיו של סילון האוויר היוצא מצינור ההנשמה
כך אומר ד"ר אמית נתוואני, מנהל תחום הרפואה ומנהל תחום הדיגיטל בחברת מדעי החיים סאנופי במהלך כנס Science in the age of experience, שערכה חברת
כך עולה משני מחקרים שפורסמו השבוע חושפים כי זייהומי חצבת אצל ילדים יכולים למחוק את הזיכרון של מערכת החיסון כך שזו תפסיק להגן על הגוף
ד"ר יונתן שטלצר ממכון ויצמן פיתח שיטה חדשנית המאפשרת התבוננות חסרת תקדים בהתפתחות תאים בעובר
המחקר בוצע בשיתוף פעולה בין חוקרים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והיחידה להפריה חוץ-גופית בביה"ח הדסה עין כרם בי-ם. אל תסתכל בביצית, אלא בליפידים שיש בסביבתה
