חידושים ברפואה

עריכת גנים באמצעות CRISPR. המחשה: depositphotos.com

עריכת בסיסים בעוברים אנושיים: כלי מחקר מדויק יותר, אך עדיין לא בטוח לשימוש רפואי

שני מחקרים ב-Nature השתמשו בעריכת בסיסים בעוברים אנושיים מוקדמים שלא הושתלו. האחד גילה שהגן NANOG חיוני לתאים שמהם נבנה הגוף. השני הראה עריכה יעילה בגן PCSK9, אך גם שינויים לא
יד מגוננת על ראשו של פג ישן באינקובטור

לידה מוקדמת והמוח הקטן: פגים לא "משלימים פער", המוח שלהם מתפתח במסלול אחר

מחקר ב-Science על 176 פגים ו-83 דגימות רקמה מצא כי כל שבוע של לידה לפני המועד קשור לכ-230 מילימטרים מעוקבים פחות בנפח המוח הקטן. החוקרים מציעים להתאים את המעקב והטיפול
פנגיי יאנג יושב ליד שולחנו במעבדה באוניברסיטת סידני

דומים לעובר — אך עד כמה? מבחן חדש למודלים שנוצרים מתאי גזע

חוקרי סידני השוו מודלים של עוברים למפת ביטוי גנים בהתפתחות טבעית. הבדיקה חושפת אילו תאים ותהליכים משוחזרים היטב ואילו עדיין חסרים.
יד רובוטית ומסך אבחון רפואי – בינה מלאכותית ברפואה

מחקר ב-Science: מערכת בינה מלאכותית אבחנה מקרים רפואיים מסובכים טוב יותר מרופאים ובעלות נמוכה יותר

מערכת DxO של מיקרוסופט, המבוססת על GPT-5, אבחנה נכון 80%–85% מ-629 מקרים מאתגרים, לעומת 22%–36% אצל רופאים. החוקרים מדגישים שנדרשים עוד מחקרים בתנאי אמת.
שישה ממשתתפי המחקר על מזון טיפולי מן הצומח בסדנה באוניברסיטה העברית בשנת 2023

מזון טיפולי מחומוס, דורה, תירס וסויה שיפר התאוששות מתת־תזונה בחולדות

מחקר בהשתתפות האוניברסיטה העברית מציע בסיס לפיתוח מזון טיפולי מרכיבים הגדלים באפריקה שמדרום לסהרה; היעילות בילדים עדיין דורשת בדיקה קלינית
פג שנולד מוקדם שוכב באינקובטור ביחידה לטיפול נמרץ בילודים

מחקר בעכברים: לידה מוקדמת משבשת את בניית הכליות ומשאירה חוסר קבוע ביחידות הסינון

חוקרים מהדסה, מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת מונאש באוסטרליה הראו במודל של עכברים כיצד לידה מוקדמת פוגעת בתאים שבונים את יחידות הסינון של הכליה. התוצאה היא מחסור קבוע ביחידות האלה וסימני נזק
האסטרונאוט תומא פסקה עובד עם ציוד להתגבשות חלבונים בתחנת החלל הבינלאומית

תרופות ורקמות מהחלל: החלום מתקדם לניסויים ולייצור במסלול

גבישי תרופות שחזרו לכדור הארץ, רשתית מלאכותית בפיתוח ומודלים של רקמות אנושיות מקרבים את המיקרו־כבידה לרפואה — אך הדרך למוצר מסחרי עדיין מחייבת הוכחת יתרון, בטיחות וכדאיות
ד״ר ליאור שלתיאל, מנכ״ל נוראקסון

נוראקסון וננופס יבחנו מתן אקסוזומים ממוקד לעין ולעור

מזכר הבנות בין שתי חברות ישראליות יבחן שילוב אקסוזומים ומיקרו־מחטים. הבדיקות מתוכננות לשלב הפרה־קליני.
תרשים של חלקיק שומני המכיל mRNA; Buschmann et al., Vaccines 2021, CC BY 4.0

חיסוני mRNA בלי הקפאה? נוסחה ניסיונית עמדה בחום ממושך

צוות MIT נעזר באלגוריתם כדי לייצב חיסוני mRNA מיובשים. ניסויים בחיות הראו תגובה חיסונית אחרי אחסון ממושך בחום, אך אין עדיין אישור או הוראות אחסון חדשות לחיסונים מסחריים.
עת לחלות ועת לחסן: המתמטיקה של תזמון החיסונים

עת לחלות ועת לחסן: המתמטיקה של תזמון החיסונים

מחלות עונתיות, הגנה חיסונית שדועכת ושינויים חדים בקצב ההדבקה יוצרים בעיית תזמון מורכבת; מודל מתמטי מציע אסטרטגיות שונות למצבי מחסור ושפע בחיסונים
האם אלגוריתם יכול להחליט בלי רופא? ישראל תבחן בינה מלאכותית רפואית אוטונומית

האם אלגוריתם יכול להחליט בלי רופא? ישראל תבחן בינה מלאכותית רפואית אוטונומית

משרד הבריאות ורשות החדשנות משיקים ארגז חול רגולטורי לבינה מלאכותית רפואית בעלת רמת עצמאות גבוהה. המבחן המרכזי אינו רק אם האלגוריתם צודק ברוב המקרים, אלא אם הוא יודע מתי אין
האיור מציג את אזור הבקרה **Enh13** לצד הגן **Sox9** כמעין “זירת מאבק” בין שני מסלולי התפתחות המין. גורמים המעודדים התפתחות נקבית פועלים לדיכוי **Sox9** באמצעות קישור ל־**Enh13**, ואילו גורמים המעודדים התפתחות זכרית מפעילים אותו. האיזון בין הכוחות המנוגדים האלה הוא שקובע בסופו של דבר אם תתרחש התפתחות זכרית או נקבית. קרדיט: נטע ורסנו.

שינוי זעיר בדנ"א גרם לנקבות עכבר להתפתח במסלול זכרי

חוקרים מאוניברסיטת בר־אילן הראו כי שינוי של אות אחת באזור בקרה שאינו מקודד לחלבון יכול להפעיל את הגן Sox9 ולשנות את מסלול התפתחות המין בעכברים. המחקר מדגיש את חשיבותו של
מבנה ה-mRNA. המחשה: depositphotos.com

האם חיסוני קורונה מעלים את הסיכון לסרטן? המחקר מקוריאה שהתיימר לכך לא הוכיח קשר סיבתי

מחקר חדש מצא כביכול קשר בין חיסונים נגד קורונה לבין עלייה בסיכון לחלות בסרטן. בפועל יש במחקר פגמים מהותיים והוא לא הוכיח סיבתיות – ומחקרים אחרים לא מצאו קשר כזה
פאראצטמול. המחשה: depositphotos.com

מחקר דני שכלל 1.5 מיליון ילדים: לא נמצא קשר בין נטילת התרופה טיילנול בהיריון לאוטיזם

מחקר רחב היקף שפורסם ב־JAMA Pediatrics לא מצא עלייה בסיכון לאוטיזם לאחר חשיפה תוך־רחמית לאצטמינופן, ללא קשר למינון או לשלב ההיריון
אישה מבוגרת עם מסכה מקבלת זריקת חיסון בזרוע מאחות

מחקר: חיסון שפעת במינון גבוה נקשר לירידה של כמעט 55% בסיכון לאלצהיימר

ניתוח נתונים של קרוב ל־200,000 בני 65 ומעלה מצא כי מינון גבוה של חיסון נגד שפעת היה קשור לסיכון נמוך יותר לאלצהיימר, במיוחד אצל נשים * החוקרים מדגישים כי מדובר
עוברי דג זברה בשעות הראשונות אחרי ההפריה – מודל שקוף שמאפשר לבדוק כיצד שינוי טמפרטורה משנה את “קצב” ההתפתחות ואת בקרת הרנ״א. צילום: טליה רצין

כששעון העובר משנה קצב: כיצד התחלת החיים מסתנכרנת עם הסביבה

באוניברסיטה העברית ובתמיכת מענק מהקרן הלאומית למדע, מחקר בעוברי דג זברה בוחן כיצד שינוי טמפרטורה “מסובב את כפתור המהירות” של ההתפתחות, אילו תהליכי RNA נשארים ביחסים קבועים בין מינים, ואיך
טכנאית וחולה בהכנה ל-MRI. צילום: shutterstock

להפוך את ה-MRI לכלי אבחון מולקולרי מוקדם

המעבדה לדימות תהודה מגנטית מולקולרי ולמידת מכונה באוניברסיטת תל אביב, במימון הקרן הלאומית למדע, מפתחת פרוטוקולי MRI ואלגוריתמים של למידת מכונה לזיהוי תהליכי מחלה עוד לפני הופעת שינויים מבניים
שימוש ב-fMRI. המחשה: depositphotos.com

פריצת דרך: אימון מוחי ב-fMRI הגביר נוגדנים אחרי חיסון נגד הפטיטיס B

מחקר של אוניברסיטת תל אביב, הטכניון ואיכילוב ב-Nature Medicine מצא שציפייה חיובית שמפעילה את אזור ה-VTA במערכת התגמול נקשרת לתגובה חיסונית חזקה יותר בבני אדם
מטה אזורי של ה-CDC באטלנטה, ג'ורג'יה. המחשה: depositphotos.com

ה־CDC במשבר: יוזמות פרטיות מנסות להחליף את סוכנות בריאות הציבור

לאחר פיטורי מנהלים, קיצוצים חדים והשפעה פוליטית מצד רוברט פ. קנדי ג’וניור – חוקרים ורופאים מנסים לשמר הנחיות חיסונים, נתוני היריון, בטיחות רפואת שיניים ותוכניות מניעת אלימות
החוקרים ניתחו את יכולתם של שלושה סוגי חלב שונים – חלב אם, חלב פרה ופורמולה מלאכותית – להגדיל את חדירוּת המעי לחלקיקים ננומטריים ומאקרומולקולות, מה שיכול לאפשר בעתיד שתיית חיסוני RNA ותרופות

חיסון בשלוק

חוקרים בטכניון מפתחים פלטפורמה שתאפשר לצרוך חיסונים ותרופות בבליעה במקום בזריקה. ההשראה: חלב אם
חתך של הלב כחלק מתאום וירטואלי. צילום יחצ, דאסו סיסטמס

התקדמות בשימוש בתאומים וירטואליים בניסויים קליניים

זאת בעקבות מחקר מתמשך של חמש שנים של דאסו סיסטמס בשיתוף ה-FDA. תאומים וירטואליים, המדמים במדויק היבטים ספציפיים של אוכלוסיות מטופלים, מאפשרים לחדד, לצמצם ולבטל השתתפות בני אדם ובעלי חיים
הגוף הבלביאני, מבנה ייחודי שמארגן מולקולות חיוניות בשלבי התפתחותו המוקדמת של העובר, איור: Kar at, all

גוף בלביאני: פיצוח סוד ההתחלה של החיים

יתוש האנופלס, המעביר של מחלת המלריה. איור: depositphotos.com

עקיצה מחסנת: פריצת דרך במלחמה נגד המלריה

מחקר חדש מציע גישה ייחודית למניעת מלריה: שימוש ביתושות נושאות טפיל מהונדס, שמעצים את יכולת המערכת החיסונית לזהות ולהילחם במחלה הקטלנית
2024 ברפואה: חיסון שפעת אוניברסלי, מניעת HIV, חקר המוח וחדשנות טכנולוגית. האיור הוכן באמצעות DALEE ואינו מהווה תמונה מדעית

סיכום 2024 בבריאות 9 פריצות הדרך והמחקרים שהביאו תקווה חדשה

בין הנושאים: חיסון אוניברסלי לשפעת, התקדמות בהבנת מחלת אלצהיימר, הצלחה בהדפסת אברים, בפתרונות למחלת הסוכרת ולאיידס
כרומוזומים A Hrefhttps Depositphotoscom המחשה Depositphotoscom A

התחרות השקטה בתוכנו: כיצד האיברים שלנו בוחרים בין הגנים של אמא ואבא

מחקר שנערך על-ידי מעבדת המדעים הרפואיים של MRC מגלה כי תאים באיברים שונים מבטאים באופן סלקטיבי כרומוזומי X של האם או של האב. השונות הזו, שהוצגה גם בנתונים אנושיים וגם
המחשה: depositphotos.com

הביצית המופרית ומלחמתה בפטריארכיה

אם שאלתם את עצמכם מדוע אנחנו יורשים את המיטוכונדריה רק מהאם, התשובה היא - הביצית היא זו שמשמידה את המיטוכונדריה של האב זמן קצר מאוד אחרי ההפריה
החוקרים השתמשו בטכניקות לצביעת חלבונים כדי לחשוף את זהות התאים באורגנואידים שיצרו. בתמונה ניתן לראות ארבעה אורגנואידים של מערכת העצבים המרכזית בעובר, כאשר בסגול מסומנים חלבונים המזוהים עם התפתחות המוח הקדמי והאמצעי, בירוק – המוח האחורי, ובאדום – מרכז חוט השדרה

מהמוח ועד הזנב

חוקרים מאוניברסיטת מישיגן וממכון ויצמן למדע פיתחו לראשונה מערכת עצבים מרכזית על שבב המדמה באופן נאמן את זו של העובר האנושי – מקצה חוט השדרה ועד למוח הקדמי
עוברי עכבר, ארנב ואדם (מימין לשמאל) המצויים באותו שלב התפתחותי – גסטרולציה (ימים 8-7.5 להריון בארנבים ובעכברים וסביבות יום 18 להתפתחות בבני-אדם). בשלב זה עוברי האדם, הארנב וחולייתנים אחרים הם בצורת דסקית כמעט שטוחה, בעוד עובר העכבר הוא בצורת גליל מוארך. התמונות של עוברי העכבר והארנבת נוצרו במסגרת המחקר הנוכחי, התמונה של עובר האדם לקוחה ממחקר שהתפרסם ב-2021 (Richard CV Tyser et al. Single-cell transcriptomic characterization of a gastrulating human embryo. Nature 600: 285-289)

במחילת הארנב

מדעני המכון פיתחו שיטה המאפשרת לעקוב בזמן אמת אחר התפתחות עוברים בתחילת דרכם ויישמו אותה לראשונה על ארנבים. ההשוואה שערכו בין התפתחות עוברית בארנבים ובעכברים הולידה תשובות לשאלות מרתקות על
שער המגזין ADVANCED SCIENCE ועליו מחקר של אוני' בן גוריון על הגדלת סיכויי ההשתרשות של עובר מבחנה. צילום יחצ

אחים עובריים תורמים לחיזוי ההצלחה של הפריה חוץ גופית

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון פיתחו מודל בינה מלאכותית החוזה את סיכויי העובר להשתרש, על סמך מידע של אחים עובריים מאותו מחזור טיפול
הריון קיצי. המחשה: depositphotos.com

מחקר חלוצי: חשיפה לשמש – מגבירה פוריות

חשיפה לקרינת UV של השמש עשויה להשפיע לטובה על הפוריות של נשים בגילאי 30-40
תהליך ההפריה המחשה: depositphotos.com

ביציות מגברים ותאי זרע מנשים: כיצד תאי הגזע עשויים לשנות את אופן הרבייה שלנו

בתיאוריה, ניתן להפוך תא עור מגבר לביצית ותא עור מאישה לתא זרע. קיימת גם האפשרות של ילד המחובר גנטית למספר הורים, או רק להורה אחד
שלבים במחלת הגזזת אצל נשים. המחשה: depositphotos.com

מחקר חלוצי חושף: להתקרחות על רקע מחלה או טיפול רפואי השלכות בריאותיות, נפשיות וחברתיות

עבודת הדוקטורט של ד"ר ליאת הופר מהמחלקה לעבודה סוציאלית והפקולטה למדעי הבריאות הציפה לראשונה את קיומם של הבדלים מ​גדריים בהשלכות הבריאותיות והנפשיות של התקרחות, כתוצאה מהקרנות כנגד מחלת הגזזת
הריון מתקדם. המחשה: depositphotos.com

גילויים מולקולריים חדשים בנושא רעלת היריון – במחקר משותף של מדענים משתי פקולטות בטכניון

רעלת הריון (preeclampsia) היא מחלה רב-מערכתית מסכנת חיים ואחת הסיבות העיקריות לתמותת יולדות ועוברים. שכיחותה העולמית עומדת על כ-5% מההריונות
מודל מלאכותי של עובר אדם בשלב התפתחותי המקביל ליום 12. המבנה האליפטי העליון הינו החלק שייהפך לעובר כולל שק השפיר שמעליו; המבנה התחתון הינו שק החלמון. הממשק בין שני המבנים הוא מרכיב חיוני להתפתחות עוברית בבני-אדם. שני החלקים מוקפים בשכבת תאים אשר תיהפך לשליה

עובר אנושי ללא צורך בביצית זרע או רחם

בדיקת הריון זיהתה את העובר במבחנה. המודלים המלאכותיים התפתחו מתאי גזע – ללא ביצית, זרע או רחם – וגדלו במעבדה עד יום 14
פרופ' עמרי קורן. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

אנטיביוטיקה בהיריון משפיעה על התנהגות העובר

פרופ' עמרי קורן מהפקולטה לרפואה זכה במענק ERC על מחקרו העוסק בפיתוח תוסף פוסט-ביוטי להגנה על אימהות ויילודים
התפתחות העובר. המחשה: depositphotos.com

התפתחות מואצת של נוירונים עוד בשלב העוברי יכולה להיות זו שמשפיעה על התפתחות אוטיזם

לאחר ההתפתחות המואצת נרשמה התדרדרות מהירה של הנוירונים, שהתבטאה בין היתר בקישוריות נמוכה. המחקר מצא את הישנותה של התופעה בילדים עם אוטיזם שמקורו בארבע סוגים שונים של מוטציות גנטיות
עכברים. המחשה: depositphotos.com

עכברים עם שני אבות: מדענים יוצרים ביצים מתאים זכריים

החוקרים שמאחורי המחקר החדש הצליחו ליצור עכברי תינוקות עם חומר גנטי משני זכרים ללא כל שינוי גנטי. הם השיגו זאת על ידי שימוש בתאי גזע ליצירת תאי נבט קדמוניים (PGCs),
הריון. המחשה: depositphotos.com

לא נמצא שינוי בשיעור ההפלות הספונטניות בישראל במהלך תקופת מגפת הקורונה

כך עולה ממחקר משותף לטכניון ואוניברסיטת חיפה. במחקר נאספו נתונים מ-252,858 מבוטחות קופת חולים מאוחדת שגילן בין 15 ו-44 שנה, עבור התקופה שבין ינואר 2017 לבין אפריל 2021
הריון. אילוסטרציה: depositphotos.com

המודל שיתריע מראש על הריון בסיכון

חברה חדשה, שהוקמה במרכז אנבוקס ליזמות באוניברסיטת בר-אילן, פיתחה טכנולוגיה לחיזוי סיבוכי הריון עוד בתחילתו, באמצעות אפיון אוכלוסיית המיקרוביום (חיידקים)
תאי כליה המבטאים את החלבון איזומו ובנוסף חלבון פלואורסנטי בגרעין התא (בסגול), צמודים לביצית המבטאת חלבון פלואורסנטי בקרום התא (ירוק) וצביעה של החומר הגנטי בכחול.  

תרגיל בחיבור – כיצד נוצר עובר?

חוקרים מהטכניון בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת טוקיו חושפים תפקיד חדש לחלבון IZUMO1 בתהליך האיחוי בין זרע וביצית
תאי זרע במרוץ להפריית הביצית ברחם. אילוסטרציה: depositphotos.com

מחקר חדש: ירידה של 50% בספירת הזרע של גברים ב-50 השנים האחרונות בכל העולם

במחקר המקיף ביותר שנעשה בנושא, נמצא כי איכות הזרע מתדרדרת עם השנים אצל גברים בכל העולם, כולל באפריקה, אמריקה הלטינית ואסיה, וכי קצב הירידה אף מתגבר במאה ה-21 * "מחקר
תוצאות גידול הרקמה המודפסת בתווך CarGrow (למעלה) ובלעדיו. אפשר לראות שהתהליך החדשני שומר בקירוב על גודלה המקורי של הרקמה ומונע את התכווצותה הדרסטית. באדיבות דוברות הטכניון

טכנולוגיה חדשה לגידול רקמות מודפסות להשתלה

החידוש הטכנולוגי בולם את התכווצותן הטיפוסית של רקמות מודפסות בתקופה הקודמת להשתלה
תאי גזע. איור: depositphotos.com

התוכנית הראשונית ביותר ליצירת עובר על ידי יצירת תאי גזע עובריים ושלייתיים מלאכותיים

על ידי יצירת תאי גזע עובריים ושלייתיים מלאכותיים והשוואתם, זיהו החוקרים מהאונ' העברית כ-14,000 אתרים בגנום ששולטים בהתפתחות כל אברי העובר
תרשים המציג את הגישה החדשנית שפותחה במעבדתו של פרופ' יעקוב חנא ליצירת מודל מלאכותי של עוברי עכבר מתאי גזע – ללא ביצית, זרע או רחם

בלי ביצית, בלי זרע  ובלי רחם: מדעני מכון ויצמן למדע יצרו מודל מלאכותי של עוברי עכברים

מודל העוברים התפתח מתאי גזע אשר גודלו מחוץ לרחם עד לשלב מתקדם יחסית, תוך הצגת התפתחות תקינה של איברים ורקמות
באיור של פרופ' לוקה יובינה (Luca Jovine) ממכון קרולינסקה מופיע המבנה של Fsx1 (מימין) שפוענח על ידי החוקרים. המבנה שייך לארכיאון שמקורו בסביבת מים בעלת מליחות גבוהה (מיוצג במלח משמאל)

השערה: המנגנון המאפשר את הרבייה המינית נוצר כמיליארד שנה לפני הופעתה בפועל

חוקרי הטכניון ועמיתיהם בחו"ל: יתכן שהמנגנונים התאיים המאפשרים את איחוי הזרע והביצית נוצרו כבר לפני 3 מיליארד שנים ביצורים חד-תאיים מסוג ארכיאונים (archaea)
דגי זברה. איור: depositphotos.com

בזכות חקר דגי זברה חוקרים זיהו מנגנון שמסביר בעיות פוריות אצל בני אדם

חוקרי האוניברסיטה זיהו סוג חדש של אברון שטרם התגלה בתאי מין בעבר. לטענתם, כשל בתפקודו גורם לעקרות מפני שהוא אחראי על ארגון הכרומוזומים בתאי המין: "התגלית מקדמת אותנו לקראת מציאת
אברהם מחזיק את בנו יצחק, שנולד שנה לאחר ביקור "המלאכים". המחשה: depositphotos.com

מתי גילו אבותינו את עובדות החיים?

החברה המטריארכלית של האדם הקדמון שגשגה דווקא בגלל אי ידיעת הקשר בין יחסי מין להריון ולידה, דבר זה השתנה ב-8,000 השנה האחרונות
סצנה שמימית

שבב ליצירת זרע

קבוצת מחקר בהובלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הצליחה לייצר מתקן חדשני לתהליך יצירת זרע בתרבית ע"י שימוש במערכת מיקרו-זרימה.
מימין: ד"ר ארז שמואלי, ד"ר יפתח גפנר ופרופ' דן ימין. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

האם החיסון בטוח? שאלו את החיישן!

טכנולוגיה חדישה תאפשר לקבוע את בטיחות החיסונים באמצעות חיישנים חכמים
הדמיית אולטרסאונד של עובר בן ארבעה חודשים

ניתן לזהות סימנים מוקדמים לאוטיזם כבר באולטרסאונד טרום לידתי

כך עולה ממחקר במרכז הלאומי לחקר אוטיזם ונוירו-התפתחות באוניברסיטת בן גוריון