כך עולה ממחקר במרכז הלאומי לחקר אוטיזם ונוירו-התפתחות באוניברסיטת בן גוריון והמרכז הרפואי סורוקה
ממצאים אנטומיים חריגים במבנה הלב, הכליות, והראש התגלו בבדיקות אולטרסאונד טרום לידתיות שגרתיות בעוברים שפתחו אוטיזם לאחר לידתם. חוקרים מהמרכז הלאומי ע”ש עזריאלי לחקר האוטיזם ונוירו-התפתחות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה: “ניתן לזהות סימנים מוקדמים לאוטיזם כבר בשליש השני להיריון”. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת היוקרתי Brain.
השוואת ממצאי אולטרסאונד של עוברים שפיתחו בהמשך אוטיזם בילדות לבין אחיהם שהתפתחו באופן תקין וילדים ללא בעיות התפתחותיות כלל, הובילה למסקנה שניתן לזהות סימנים מוקדמים לאוטיזם בבדיקת אולטרסאונד טרום לידתי שגרתית, כבר בשליש השני להריון. למסקנה זו הגיעו חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ורופאים מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה השותפים במרכז הלאומי ע”ש עזריאלי לחקר אוטיזם ונוירו-התפתחות.
המחקר העלה כי בכ-30% מהעוברים שאובחנו בהמשך עם אוטיזם התגלו ממצאים אנטומיים חריגים בבדיקת סקירת המערכות הנערכת לנשים בשליש השני להיריון באופן שיגרתי. שיעור זה, הוא פי 3 יותר משיעור ממצאים כאלה באוכלוסייה הכללית ופי 2 יותר מאשר נמצא באחיהם, בעלי התפתחות תקינה. ממצאי האולטרסאונד שהראו את הקשר החזק ביותר לאוטיזם היו ממצאים אנטומיים חריגים במבנה הלב, הכליות, והראש. כמו כן, ממצאים אלה היו נפוצים יותר בבנות עם אוטיזם מאשר בבנים עם אוטיזם והיו גם קשורים לחומרת הסממנים האוטיסטים בילדים אלה.
“תוצאות מחקר זה מצביעות על כך שניתן למצוא סימנים מוקדמים לאוטיזם עוד ברחם”, אמר פרופ’ עידן מנשה מהמחלקה לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב שהוביל את המחקר. “רופאים יוכלו להיעזר בסימנים אלה, הניתנים לזיהוי בבדיקת אולטרסאונד שגרתית, להעריך את הסיכוי ללידת ילד עם אוטיזם”.
“הממצאים אינם ייחודיים לאוטיזם אולם במקרה כזה רופאים יכלו להיעזר בסימנים האלו ולהפנות את הנשים למכון גנטי כדי להעריך את הסיכוי ללידת ילד עם אוטיזם”, אמרה פרופ’ רלי הרשקוביץ, מנהלת החטיבה למיילדות וגינקולוגיה בבית החולים סורוקה.
“מחקרים קודמים הראו כי ילדים הנולדים עם מחלות מולדות, בעיקר כאלה המערבות את הלב והכליות, הם בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח אוטיזם. ממצאים אלה מצביעים על כך שמנגנונים ביולוגים (גנטיים) התורמים להתפתחות אוטיזם, הם אותם מנגנונים האחראים להתפתחות איברים אלה”, הסביר פרופ’ מנשה.
המחקר בהובלת פרופ’ עידן מנשה, במסגרתו נערכה עבודת הדוקטורט של הסטודנט לרפואה אוהד רגב, בשיתוף חוקרים נוספים מאוניברסיטת בן-גוריון ורופאים מבי”ח סורוקה וקופ”ח כללית: פרופ’ אילן דינשטיין, ד”ר גל מאירי, ד”ר אמנון הדר, ד”ר חגית פלוסר, ד”ר אנליה מיכאלובסקי ופרופ’ רלי הרשקוביץ.
מחקר זה (מס’ 1092/21) נתמך על-ידי הקרן הלאומית למדע ונעזר בנתונים מהמאגר הלאומי לחקר אוטיזם הממומן על ידי משרד המדע והטכנולוגיה וקרן עזריאלי.
עוד בנושא באתר הידען:
4 תגובות
כפי שנאמר בתגובה קודמת שלי , אפשר לתבוע את בית החולים סורוקה יעל ביצוע בדיקות לא תקינות!??
ביצעתי את כל הבדיקות , נאמר שהכל תקין , אז למה רק מדברים ולא אומרים עם יש חריגה ????
די מספיק עם הרצח ושפכת דמים די לשקר
יפה מאוד. אלו בדיוק חלקי הפאזל שהמדע מצפה מבינה מלאכותית לחפש ולמצוא בתוך שלל פרטי המידע. 30% כאן ועוד 2-3 שם ועוד 5 פה והנה התמונה הקלינית הסטטיסטית מתחילה להתבהר. האתגר הוא לא פיתוח האלגוריתמים אלא הגדלת גודל המדגם והסרת חסמים רגולטוריים עודפים של ועדת הלסינקי שלא בהכרח רלוונטיים בכל מחקר באותו האופן.