הידען > ביולוגיה ורפואה > רפואה > חידושים ברפואה > העובר
העובר
- מכון ויצמן
- פברואר 17, 2024
מדעני המכון פיתחו שיטה המאפשרת לעקוב בזמן אמת אחר התפתחות עוברים בתחילת דרכם ויישמו אותה לראשונה על ארנבים. ההשוואה שערכו בין התפתחות עוברית בארנבים ובעכברים הולידה תשובות לשאלות מרתקות על היווצרות בני-אדם
- אוניברסיטת בן גוריון
- פברואר 9, 2024
- אין תגובות
חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון פיתחו מודל בינה מלאכותית החוזה את סיכויי העובר להשתרש, על סמך מידע של אחים עובריים מאותו מחזור טיפול
- אוניברסיטת תל אביב
- ינואר 24, 2024
חשיפה לקרינת UV של השמש עשויה להשפיע לטובה על הפוריות של נשים בגילאי 30-40
- אתר המדע The Conversation
- דצמבר 18, 2023
- אין תגובות
בתיאוריה, ניתן להפוך תא עור מגבר לביצית ותא עור מאישה לתא זרע. קיימת גם האפשרות של ילד המחובר גנטית למספר הורים, או רק להורה אחד
- הטכניון
- ספטמבר 14, 2023
- אין תגובות
רעלת הריון (preeclampsia) היא מחלה רב-מערכתית מסכנת חיים ואחת הסיבות העיקריות לתמותת יולדות ועוברים. שכיחותה העולמית עומדת על כ-5% מההריונות
- אבי בליזובסקי
- ספטמבר 6, 2023
- 6 תגובות
בדיקת הריון זיהתה את העובר במבחנה. המודלים המלאכותיים התפתחו מתאי גזע – ללא ביצית, זרע או רחם – וגדלו במעבדה עד יום 14
- אוניברסיטת בר אילן
- אוגוסט 3, 2023
פרופ' עמרי קורן מהפקולטה לרפואה זכה במענק ERC על מחקרו העוסק בפיתוח תוסף פוסט-ביוטי להגנה על אימהות ויילודים
- אוניברסיטת חיפה
- אוגוסט 1, 2023
- 7 תגובות
לאחר ההתפתחות המואצת נרשמה התדרדרות מהירה של הנוירונים, שהתבטאה בין היתר בקישוריות נמוכה. המחקר מצא את הישנותה של התופעה בילדים עם אוטיזם שמקורו בארבע סוגים שונים של מוטציות גנטיות
- אבי בליזובסקי
- מרץ 20, 2023
- 2 תגובות
החוקרים שמאחורי המחקר החדש הצליחו ליצור עכברי תינוקות עם חומר גנטי משני זכרים ללא כל שינוי גנטי. הם השיגו זאת על ידי שימוש בתאי גזע ליצירת תאי נבט קדמוניים (PGCs), שמתמיינים לזרע ולביצית
- אוניברסיטת חיפה
- מרץ 12, 2023
- אין תגובות
כך עולה ממחקר משותף לטכניון ואוניברסיטת חיפה. במחקר נאספו נתונים מ-252,858 מבוטחות קופת חולים מאוחדת שגילן בין 15 ו-44 שנה, עבור התקופה שבין ינואר 2017 לבין אפריל 2021
- אוניברסיטת בר אילן
- דצמבר 8, 2022
חברה חדשה, שהוקמה במרכז אנבוקס ליזמות באוניברסיטת בר-אילן, פיתחה טכנולוגיה לחיזוי סיבוכי הריון עוד בתחילתו, באמצעות אפיון אוכלוסיית המיקרוביום (חיידקים)
- הטכניון
- דצמבר 3, 2022
- תגובה אחת
חוקרים מהטכניון בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת טוקיו חושפים תפקיד חדש לחלבון IZUMO1 בתהליך האיחוי בין זרע וביצית
- האוניברסיטה העברית
- נובמבר 30, 2022
- 2 תגובות
במחקר המקיף ביותר שנעשה בנושא, נמצא כי איכות הזרע מתדרדרת עם השנים אצל גברים בכל העולם, כולל באפריקה, אמריקה הלטינית ואסיה, וכי קצב הירידה אף מתגבר במאה ה-21 * "מחקר זה מהווה קריאת השכמה לחוקרים, לקובעי מדיניות, לרשויות הבריאות ולציבור ברחבי העולם ובישראל, שמחייבת התייחסות ונקיטת פעולות לתיקון המצב הקיים"
- האוניברסיטה העברית
- אוגוסט 6, 2022
על ידי יצירת תאי גזע עובריים ושלייתיים מלאכותיים והשוואתם, זיהו החוקרים מהאונ' העברית כ-14,000 אתרים בגנום ששולטים בהתפתחות כל אברי העובר
- אבי בליזובסקי
- אוגוסט 2, 2022
- תגובה אחת
מודל העוברים התפתח מתאי גזע אשר גודלו מחוץ לרחם עד לשלב מתקדם יחסית, תוך הצגת התפתחות תקינה של איברים ורקמות
- הטכניון
- יולי 24, 2022
- אין תגובות
חוקרי הטכניון ועמיתיהם בחו"ל: יתכן שהמנגנונים התאיים המאפשרים את איחוי הזרע והביצית נוצרו כבר לפני 3 מיליארד שנים ביצורים חד-תאיים מסוג ארכיאונים (archaea)
- האוניברסיטה העברית
- יולי 5, 2022
חוקרי האוניברסיטה זיהו סוג חדש של אברון שטרם התגלה בתאי מין בעבר. לטענתם, כשל בתפקודו גורם לעקרות מפני שהוא אחראי על ארגון הכרומוזומים בתאי המין: "התגלית מקדמת אותנו לקראת מציאת פתרונות רפואיים"
- יורם שורק
- יוני 10, 2022
- 16 תגובות
החברה המטריארכלית של האדם הקדמון שגשגה דווקא בגלל אי ידיעת הקשר בין יחסי מין להריון ולידה, דבר זה השתנה ב-8,000 השנה האחרונות
- אוניברסיטת בן גוריון
- יוני 3, 2022
- תגובה אחת
קבוצת מחקר בהובלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הצליחה לייצר מתקן חדשני לתהליך יצירת זרע בתרבית ע"י שימוש במערכת מיקרו-זרימה.
- אוניברסיטת בן גוריון
- פברואר 10, 2022
- 4 תגובות
כך עולה ממחקר במרכז הלאומי לחקר אוטיזם ונוירו-התפתחות באוניברסיטת בן גוריון
- האוניברסיטה העברית
- ספטמבר 23, 2021
בשנים האחרונות מעדיפים רופאים ורופאות מיילדים לבצע ניתוח קיסרי במקום לנסות לידת מלקחיים או ואקום, בשל החשש מפגיעה מוחית או גופנית, או התפתחות תחלואה קשה לאחר הלידה. במקביל, פוחתים הלימודים בבתי הספר לרפואה לגבי לידה שכזאת. מחקר חדש מגלה כי החשש שכזה הוא לא בהכרח מוצדק
- האוניברסיטה העברית
- יולי 3, 2021
- האוניברסיטה העברית
- יוני 23, 2021
- אבי בליזובסקי
- מרץ 10, 2021
- תגובה אחת
- האוניברסיטה העברית
- פברואר 27, 2021
בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א מוענק לפרופ' אלי קשת, מהאוניברסיטה העברית, על תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של כלי דם חדשים. תגליותיו אלו הביאו להכרה בכך שעודף חמצן הניתן בטיפול בפגים מוביל לעיוורונם והביא לשינוי בטיפול בפגים לאחר לידתם"