סיקור מקיף

מחקר ישראלי חושף חלבון שמונע ביוץ ועשוי לשמש אמצעי מניעה לא הורמונלי

מחקר של חוקרים במרכז הרפואי שיבא אשר חושף את חשיבות מנגנון ויסות הפרוסטוגלנדינים בביוץ עשוי לסייע בפיתוח אמצעי מניעה חדשניים * המחקר התפרסם ביום חמישי בכתב העת Science Translational

מעבדה. המחשה: shutterstock
מעבדה. המחשה: shutterstock

חוקרים מהמרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא תל השומר הצליחו לחשוף טפח חשוב ממנגנון הפעולה והויסות של הפרוסטגלנדינים בתהליך הביוץ. במחקר, שהתפרסם השבוע בכתב העת Science Translational Medicine, מצאו החוקרים כי לנשא לפרוסטגלנדינים (PGT) תפקיד חשוב בביוץ, וחסימתו בעכברות מונעת ביוץ. את המחקר הוביל פרופ' אריאל הורביץ ממעבדת הרבייה ויחידת ההפריה החוץ גופית, יחד עם ד"ר גיל ירושלמי, ד"ר יובל יונג ותלמידת המחקר סבטלנה מרקמן.
בשיחה עם אתר הידען מסביר פרופ' הורביץ, מנהל מעבדת הפוריות בתל השומר, החבר גם בביה"ס לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, כי המעבדה עוסקת בחקר תהליכי ביוץ. במסגרת עבודה זאת, בנינו ספריה של גנים אשר הביטוי שלהם עולה בצורה משמעותית במהלך תהליך הביוץ. החלבונים הללו עשויים להפוך מטרות לתרופות ואחד מהם, ה- PGT, עלה בצורה משמעותית מאוד בעת תהליך הביוץ, ולכן הוא צד את עינינו.
ה-PGT אחראי לויסות רמות הפרוסטגלנדינים בגוף ומכיוון שאנו יודעים כי הפרוסטגלנדינים הם בעלי חשיבות בתהליך הביוץ, החלטנו להעמיק את המחקר בו.

חלבון ה-PGT הינו תעלה ממברנלית (בדופן התא), אשר תפקידה להכניס את הפרוסטגלנדינים לתוך התא לצורך פרוק. בדרך זו אחראי חלבון ה-PGT לויסות ובקרת רמות הפרוסטגלנדינים מחוץ לתא. חסימת התעלה פוגעת בבקרה זו, ועודף הפרוסטגלנדינים המצטבר מחוץ לתא פוגע בביוץ התקין. במסגרת ניסוי בו חסמנו את הנשא לפרוסטגלנדינים במקביל להשראת ביוץ בעכברות, נמצא שבקרב אותן עכברות אשר להן הוזרק החסם, לא התרחש כלל תהליך הביוץ בעוד אותן עכברות שלא קבלו את החסם בייצו כרגיל.
לדברי החוקרים, תוצאות המחקר עשויות לסייע בפיתוח דור חדש של אמצעי מניעה לא הורמונליים וכן לשפר את הטיפול בנשים המנסות להרות באמצעות הפריה חוץ גופית. כיום מרבית אמצעי המניעה הקיימים בשוק הם אמצעי מניעה הורמונאליים המכילים אסטרוגן ופרוגסטרון אשר השימוש בהם כרוך בסיכון מסוים ואף אסור בקרב קבוצות נשים מסוימות כגון נשים הסובלות מקרישיות יתר. אמצעי מניעה לא הורמונאלי יכול לחסוך את תופעות הלוואי המלוות את אמצעי המניעה הקיימים כיום בשוק.
"בנוסף לשימוש כאמצעי מניעה אנו מקווים כי ניתן יהיה להיעזר במנגנון החדש גם לשיפור טיפולי פוריות. היום מדברים על סיכוי של 35-40% אחוז במחזור טיפול אחד להצלחת טיפולי פוריות (IVF) בנשים צעירות. בתהליך זה אנחנו שואבים ביציות ומפרים אותן במעבדה. בשנים האחרונות התפתחה טכניקה שלפיה שואבים את הביציות בשלב מוקדם יותר, כלומר שהן עדיין אינן בשלות, ומבצעים חלק מתהליך הבשלת הביצית במעבדה. אלא שטכניקה זו עדיין לא הצליחה להגיע לרמת ההצלחה של טיפולים בהם משתמשים מראש בביציות בשלות. אנו מנסים לשפר את תהליך ההבשלה החוץ גופית של הביציות, ולכן אנו חוקרים כל חלבון וכל גן שעשויים להיות מעורבים בשיפור כזה."

למאמר המדעי

 

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן