כך אומר ד”ר אמית נתוואני, מנהל תחום הרפואה ומנהל תחום הדיגיטל בחברת מדעי החיים סאנופי במהלך כנס Science in the age of experience, שערכה חברת דאסו סיטסמס בבוסטון
חברות התרופות – או כפי שד”ר אמית נתוואני, מנהל תחום הרפואה ומנהל תחום הדיגיטל בסאנופי מגדיר כיום כחברות מדעי החיים, מוסיפות על התרופות גם טכנולוגיות שיכולות לשפר את מצבו הרפואי של החולה, ולשים קץ למחלות”. נתוואני אמר את הדברים במהלך כנס Science in the age of experience, שערכה חברת דאסו סיטסמס בבוסטון, שבו הציגה החברה, בין היתר, את הפתרונות שלה בתחום הבריאות, ובראשם פרויקט הלב הדיגיטלי.
“סאנופי היא אחת מחברות מדעי החיים הגדולות בעולם. אנחנו מייצרים מגוון של תרופות – החל מחיסונים ועד לתרופות לסרטן ואף למחלות נדירות. אבל יש לנו גם חטיבה המתמחה בתחום הרפואה הצרכנית. חטיבה זו מוכרת תרופות שניתן לרכוש אותן על המדף בבתי המרקחת במרבית מדינות העולם”.
רפואה דיגיטלית – אוסף של הרבה טכנולוגיות שיאפשרו טיפול מותאם אישית
“ההגדרה שלי לרפואה דיגיטלית, ויש הרבה כאלה”, מסביר נתוואני, היא המיזוג בין הנדסה ביולוגית והמדעים הפיזיקליים כדי להתמקד בדבר אחד – לשפר את איכות חייו של המטופל ולתת טיפול אישי. כלים דיגיטליים הם מרכיב חיוני בעתיד של חברות מדעי החיים. הם יכולים לעבוד בדרכים רבות. הדרך החדשה שבה אנו יכולים להשתמש בטכנולוגיה היא, למשל, לערוך סימולציות של מחלות, גילוי מטרות חדשות, לחזות כיצד התרופות יפעלו. הטכנולוגיות החדשות מלוות אותנו לכל אורך תהליך פיתוח התרופות, אבל זוהי רק הדרך המסורתית, שהכלים הדיגיטליים יכולים לעזור לנו לשנות את הדרך שבה אנחנו עובדים”.
“ואולם אם מתבוננים מנקודת המבט של המטופל, אנחנו יכולים להשתמש בכלים דיגיטליים כדי ליצור כלי אבחון חדשים, או מה שאנו מכנים סמנים ביולוגיים דיגיטליים. אנחנו גם יכולים ללוות את התרופות שלנו באפליקציות, שיוכלו לעזור לשפר את ביצועי התרופה ולתמוך בחולה מנקודת המבט של התסמינים שלו. אנחנו אפילו יכולים להחליף תרופות בטכנולוגיות דיגיטליות – מה שמכונה ריפוי דיגיטלי. ואנחנו גם יכולים למנוע מחלות – למשל, הדרכה התנהגותית. יש דרכים רבות שבהן ניתן להשתמש בטכנולוגיה למטופלים בכל שלבי החיים”.
שיפור הטיפולים הגנטיים
“אני מאמין שבכל הקשור לעתיד הטיפול הרפואי, חברות מדעי החיים כמו סאנופי חייבות לאמץ טכנולוגיות ולשנות לחלוטין כל דבר שאנחנו עושים”, אמר נתוואני. “צריך לשנות את דרך שבה אנחנו משתמשים בטכנולוגיות לאורך כל שרשרת הערך, וגם להסתכל על דרכים חדשות ליישום טכנולוגיות בתכנון ובהבנת תוצאות הטיפול על מטופלים באופן פרטני, ולתכנן טכנולוגיות חדשות כדי לסייע להם באופן ספציפי בדרך חדשה.
“כולנו יודעים כי עלויות הבריאות מגיעות לטריליוני דולרים, וכל ממשלה נאבקת כדי לשמור על רמת הטיפול. לכן כולם מחפשים להוזיל את הבריאות, לייעל אותה ולהביא שיפור, בעיקר בחולים במחלות הנובעות מהשיפור בתוחלת החיים שהצלחנו להביא בזכות התרופות שהפכו מחלות חשוכות מרפא לכרוניות. אבל עכשיו רואים עלייה בשיעור התחלואה בסרטן בשלבים מאוחרים של החיים בזכות הארכת תוחלת החיים.
“בחיפוש אחר פתרונות חדשים ברור שתרופות למחלות רבות הן רק חלק מהפתרון. אם יש לחולה מזל והוא חולה במחלה שיש לה טיפול גנטי מודרני, התרופה הטובה ביותר מסוג זה מבטיחה 50%-70% הצלחה”.
חיישנים וביג דטה
לדברי ד”ר נתוואני, “הטלה-רפואה תסייע לנו לטפל במאות מיליוני אנשים מרחוק. יהיה חדר כמו מרכז הבקרה של נאס”א, שבו רופאים יקיימו צ’אטים עם חולים בכל העולם. יש כבר ניסויים כאלה בסין. ב-2017 כבר ראינו רובוט מוסמך במלואו ברוב הדיסצפיליניות המרכזיות ברפואה באמצעות אינטליגנציה מלאכותית, למידה עמוקה וטכנולוגיות חדשות. וכאשר משלבים את זה עם המהפכה הגנומית, משתפרת היכולת להשתמש בגישת הביג דטה כדי להגיע לתובנות כיצד לתכנן את המולקולות כדי לנבא את המחלות ולהבין את מסלולן.
“אנו יודעים שטכנולוגיות וכלים יכולים לעזור לטפל בחלק גדול מהנטל ולשפר את התוצאות של התרופות. אנחנו יכולים לטפל ברבות מהבעיות הרגשיות או ההתנהגותית ולשם כך אנו צריכים להבין את הנתונים – כלומר להסיק תובנה מהביג דטה. רוב חברות הטכנולוגיה מתמקדת במטופלים – הן נותנות להם חיישנים חדשים ניידים, המספקים להם מידע חדש, שמאפשר להם לקחת שליטה רבה יותר על חייהם. אנשים יכולים היום לנהל את התיק הרפואי שלהם בעצמן. רבים היום עושים בדיקות גנטיות, כדוגמת 23andme, ושואלים את עצמם מה הנתונים האלה אומרים על מצב בריאותם. בארה”ב מותר למטופל להוריד את כל רישומי הבריאות האלקטרוניים. חברות טכנולוגיה באות היום לסייע להבין את הנתונים, וגם לגלות מחלות לפי סימפטומים בחיפוש חופשי. גם הרופאים היום מקבלים יותר ויותר תגמול לפי הצלחת הטיפולים שרשמו. בעתיד, רופאים ירשמו אפליקציות למטופלים. אנו שומעים מה -FDA ורגולטורים אחרים כי הם תומכים מאוד בהאצת אימוץ טכנולוגיות השימוש בביג דטה ובתבונה מלאכותית כדי להבין ולחזות מחלות.
“התכנסות כל המגמות הללו תתבטא בשירותי רפואה דיגיטלית. כך, למשל, ניתן יהיה לבדוק חולים מרחוק במקומות שבהם הגישה לרופאים אינה זמינה. בעזרת תבונה מלאכותית שתתמחה בתחומים רפואיים אפשר יהיה לתת לחולים מענה ראשוני, שעשוי להספיק למטופלים רבים.
“אני מאמין שהבינה המלאכותית הולכת לשבש את הדרך שבה אנו מספקים את הטיפול הרפואי, את הדרך שבה נוכל לתת לחולה מולקולות המותאמות למחלתו ולעקוב אחר סמנים דיגיטליים והתנהגותיים. כך נוכל למצוא פתרונות, דוגמת מניעת התפרצויות של מגיפות באפריקה”.
בהתייחסו לענף המד-טק אמר נתוואני, כי “אנו רואים תעשייה שלמה שבאה לעזור לנו לחזות מחלות מוקדם ולמצוא דרכים לשלב את הנתונים הדיגיטליים לתוך הניסויים שלנו ולשפר את תוצאות התרופות. חברות רבות בונות כיום ממשק מטופל מדויק, אשר מאפשר לנו למעשה לתת גישה מותאמת אישית.
“כמו שמכונת הדפוס של גוטנברג גרמה לליברליזציה של הידע, כך היום אנו עדים לליברליזציה של הבריאות באמצעות טכנולוגיות”, סיכם נטוואני.
עוד בנושא באתר הידען:
