דבורה דיסנזו, מנכ”לית IBM Watson Health בכנס Mixiii- Biomed 2017: “אנו בשיאו של פיתוח מערכת ‘ווטסון’ ושילובה במערכות הבריאות להעצמת הטיפול בחולים בזכות פונקציות ייחודיות: עזרה לרופאים, למידת מאמרים והליכים רפואיים וניתוח מעמיק ומהיר של מצבים רפואיים ליצירת פרוצדורות טיפול חדשות”. * סטיוארט באריש, Health Care Banking group: “חברות הביוטק הישראליות לא מריצות מבחנים קליניים באופן מיטבי כמו בארה”ב- צריך להתייחס בכובד ראש לסטנדרטים של ה- FDA“.
במסגרת יומו השני של כנס 2017 Mixiii Biomed (ב-24 במאי), התקיימו מספר מושבים שעסקו בנושאי ההזדקנות מזוויות שונות ובהם: תפקיד הרובוטיקה בזקנה, חידוש תאים ופתרונות בתחום הרפואה הדיגיטלית עבור האוכלוסייה המתבגרת.
דבורה דיסנזו, מנכ”לית IBM Watson Health ספרה במליאת הפתיחה של היום השני לכנס, כי מערכת IBM Watson Health – תכנה מתקדמת חדשה, בעלת פונקציות ייחודיות שתסייענה לרופאים באיתור מידע, ניתוח מצבים רפואיים, הסקת מסקנות מהירה ויעילה באמצעות שימוש בטכניקת Deep learning. המערכת מתוחכמת מאד וביכולתה לחזור לכל מאמר, ספר וידע רפואי אותו למדה בתוך דקות. בנוסף, המערכת למדה מפיהם של אונקולוגים בכירים ברמה עולמית. ככל שהזמן עובר, המערכת לומדת על מחלות יותר מהר (עם שכלול טכנולוגיית הלמידה שלה) וכך תעלה רמת הדיוק שלה למושלמת. “למערכת Watson יש יכולת לחבר מס’ מקורות מידע לחיפוש תרופה למחלות: מידע רפואי ציבורי, מידע על הגנום האנושי ועוד”, מסבירה דיסנזו ומוסיפה, “המערכת כבר הציגה תוצאות חיוביות במציאת חלבון מסוים במוח שקושר על ידה להשפעה על מחלת הפרקינסון. לאחר הקישור שעשתה, המערכת הפנתה לתרופות מסוימות, שהיו משויכות לטיפול במחלות אחרות: התהליך ארך מספר שבועות, לעומת שנים שלוקח למדענים בדרך לבדם להגיע לתגלית כזו”.
בהמשך, כחלק ממושב שעסק ברובוטיקה בשירות הרפואה עבור האוכלוסייה המתבגרת- נידונו פתרונות בצורת רובוטים שיקלו על חיי המבוגרים, ישפרו את אורח חייהם ויפיגו מצבים של בדידות, שכחה, דכאון ועוד.
דר’ עמית גופר, UpNRide Robotics: “הפיתוח שלנו הוא ‘הדור הבא של מכשירי ניעות’. מדובר בכיסא גלגלים המאפשר התניידות בגובה העין ומעבר מעמדת ישיבה לעמידה תוך שמירה על איזון עצמי. כיום יש ברחבי העולם כ-70 מיליון כיסאות גלגלים, שהשימוש בהם משפיע על איכות החיים של משתמשיהם וכמו בתחומי רבים, גם כיסאות הגלגלים הופכים אט אט ל”חכמים”. דר’ פיליפו קאבלו, מחברת The Biorobotics institute הוסיף: “עד שנת 2060 יהיה רק נותן שירות אחד פוטנציאלי עבור 51 דורשי שירות קשישים- זהו פער פוטנציאלי עצום בין היצע וביקוש. הירידה בחלקה של האוכלוסייה העובדת בחברה יוביל לעלייה בדרישה בעובדים סיעודיים בעוד כ-94% עד 2025, כמו גם צורך גובר כללי ברמה גבוהה יותר של שירות וסיוע בעתיד. כיום אחד משלושה אחים ואחיות סיעודיים נפצעים כתוצאה מנשיאת חולים לא אמבולטוריים. כל פציעה עולה למעסיק 35,000 דולר. הרובוט שאנו פתחנו לא יחליף את מעניקי השירות אלא יאפשר להם להתמקד במלאכות החשובות יותר ולהכפיל את כוחם”.
במושב מקביל שנערך- Digital health for the elderly, עסק בפתרונות הדיגיטליים המגויסים לשורות הרפואה בימינו, העשויים להטיב עם חיי האוכלוסייה המזדקנת באמצעות שילוב של טכנולוגיה וביולוגיה. רותי אדר, ראש מרכז אסטרטגיה וחדשנות, Samsung: “כיום לשילוב בין טכנולוגיית מידע במערכות הבריאות חשיבות רבה ויש בו הרבה הבטחה לתחום ה-Digital Health. בריאות גלובלית היא האתגר הכי גדול שיש לנו ובמקביל גם הזדמנות. זה הנושא שהולך להעסיק ולהשפיע על חיינו בכל מקום בשנים הקרובות. חשיבות עצומה יש גם לשילוב בין טכנולוגיה וביולוגיה. לטכנולוגיה יש הרבה יכולת להשפיע על מה שנעשה בימים אלה במחקר הביולוגי ובמציאת פתרונות למערכת הבריאות ולתחלואות שונות”.
“אנו מסתכלים על האוכלוסייה כ’צרכני בריאות’- בעיקר בגלל הצרכים שקיימים בגילאי 70 ומעלה”, הוסיפה אדר והמשיכה, “אנשים שוכחים לקבוע פגישות עם הרופאים, לקחת תרופות ועוד. אישה בת 65 במיאמי שונה ממקבילתה בישראל או ממקבילתה ביפן, בגלל אורח החיים. אנחנו צריכים לדעת להתאים טיפול פרסונלי לכל אדם. במיוחד בישראל– יש את הכלים לאבחן את זה ולנתח את יעילות התרופה על משתמשיה ואת ניבוי הצלחתה בהתבסס על הנתונים הרפואיים הקיימים. סמסונג במקום ייחודי שיותר ממיליארד אנשים רוכשים את הטלפונים שלנו יש לנו פלטפורמה אדירה שמספקת המלצות ושירותים. לאט לאט נחדור גם למכוניות שלכם”.
בהמשך דיברו אנשי מסחר ובנקאיים על אופן המימון הנכון של סטארט- אפ רפואי בתחילת הדרך. רונן גינור, Orbimed: “צריך לפנות בשלב מוקדם לבנקאים בדרך לסטארט אפ רפואי, כי הם יכולים להציג נתונים על מצב השוק ובכך למנוע כשלים: הרבה יותר קל למכור לאנשים דברים שהם רוצים מאשר דברים שאתה רוצה ואין צורך לכך בשוק”.
סטיוארט באריש מחברת Health Care Banking group ציין כי חברות הביוטק הישראליות לא מריצות מבחנים קליניים באופן מיטבי כמו בארה”ב: “צריך להתייחס בכובד ראש לסטנדרטים של ה- FDA. המבחנים הקליניים צריכים ארוכים וגדולים יותר בהיקפם והעלויות לכך משתלמות. חברה בתחילת דרכה לא צריכה למצוא שותפים למוצר מבטיח מפאת הקושי בהוצאת מוצר כזה לשוק ואישורו הרפואי. רצוי להשקיע לבד במוצר ולאחר הצלחתו עדיף לבחון כניסה לשותפות למטרת רעיונות נוספים למוצרים מבטיחים”.
