סיקור מקיף

חידושים ברפואה

במבט על: מיפוי התקשורת הבין-תאית, המבוצעת על ידי ציטוקנים, בין תאי מערכת החיסון. איור: הטכניון

מערכת החיסון: פותחים את הקופסה השחורה

כתב העת Nature Biotechnology דיווח אתמול על טכנולוגיה חדשנית שתספק לקהילה המדעית כלים חדשניים להבנה טובה של פעילות מערכת החיסון. הטכנולוגיה שפותחה בטכניון ממפה, על

עובר עכבר והשליה המהונדסת המזינה אותו. מתוכנת להתנהגות אנורקסית. צילום: מכון ויצמן

מתוכנתים מלידה

בין שפת אם לשפת תיכנות: כיצד מתווכת השליה מסרים בין האם לעובר?

דימות xSPEN של עצב הראייה. הכללת חוסר ההומוגניות בתהליך ההדמיה עצמו. מקור: מגזין מכון ויצמן.

מאתגר ומהדהד

שיטת דימות תהודה מגנטית (MRI) חדשה שפותחה במכון ויצמן משפרת את היכולת לחקור את המוח ורקמות לא-הומוגניות נוספות

צלוחיות מעבדה המכילות אלפי תאי דם לבנים מחולה שפיתח "סובלנות חיסונית" לתורם לאחר השתלת לשד עצם. התאים אינם מראים סימני דחייה של תאי התורם (שלושה טורים משמאל), אך מפרישים כימיקלים המעידים על דחייה (מסומנים באדום) עם חשיפתם לתאים של אדם שלישי (שלושה טורים מימין). מקור: מגזין מכון ויצמן.

חינוך לסובלנות

חוקרים ממכון ויצמן פיתחו שיטה חדשה ליצירת "סובלנות חיסונית" אשר עשויה להקל על השתלות, ואף לקדם טיפולים רפואיים באמצעות תאים חיים

אילוסטרציה: pixabay.

אבחון רפואי ממוחשב

תוכנות מתוחכמות יוכלו לסייע לרופאים להגיע לאבחונים מדויקים יותר

אילוסטרציה: pixabay.

חשיפה גורלית בהיריון

חשיפה של עוברים ותינוקות לכימיקלים ורעלנים שונים עלולה לשנות את המסלול הבריאותי שלהם בעתיד, ולמעשה לקבוע כיצד ייראו חייהם

ננו-כמוסה של חומצות גרעין ופפטידים המשחררת את התרופה שבתוכה בתגובה לאנזימים מוגדרים. (1) בשלב הראשון הפפטיד עובר הצלבה על פני השטח של ננו-החלקיק; (2) בשלב הבא, אנזים מוגדר מזהה את קבוצת ההצלבה הפפטידית, (3) ובשלב האחרון, פרוק האנזים מביא לשחרור התרופה או חומצות הגרעין שהיו אצורות בתוך הכמוסה. באדיבות: Joseph Luciani/UConn.

מערכת חדשנית להעברת תרופות בגוף

צוות חוקרים הצליח לפתח טכנולוגיית קישור ייחודית שמטרתה למזג בין נשא להעברה של תרופה סינתטית (ננו-כמוסה של חומצת גרעין) לבין גישה חדשה לפפטיד מצולב. הנשא

באמצעות תכנות מחדש של הדנ"א של מיקרואורגניזמים מזיקים, כמו חיידקי ה-E. coli שבתמונה, ביולוגים הופכים אותם לתרופות המצילות חיי חולים. מקור: NIAID.

תכנות מחדש של חיידקים מציל חיים

באמצעות תכנות מחדש של הדנ"א של מיקרואורגניזמים מזיקים, ביולוגים הופכים אותם לתרופות המצילות חיי חולים

צילום: דוברות הטכניון.

חוקרים מהטכניון פיתחו מערכת שמאפשרת התאמה אישית ומהירה של התרופה האנטיביוטית למטופל

אנטיביוטיקה ממוקדת: ניטור מקדים של עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה והתאמה מהירה ומדויקת של התרופה הנחוצה – אלה עיקריו של מאמר שפרסמה אתמול פרופ' שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה

תגובות הדדיות בין תרופות ובין הגֶנים של המטופלים עלולות להשפיע לרעה על השפעת התרופות ואף לסכן את חיי המטופלים. בדיקות גנטיות עשויות למנוע זאת ולעזור במציאת תרופה חלופית. אילוסטרציה: National Human Genome Research Institute.

להתאים את התרופה המתאימה לכם ביותר

רפואה גנטית מותאמת אישית כבר מציעה בדיקות שנועדו למנוע תגובות מסוכנות לתרופות – אבל הרופאים אינם נלהבים להשתמש בהן

צילום מפרויקט לחיסון ממלריה באיי שלמה. מקור: Jeremy Miller, AusAID, Department of Foreign Affairs and Trade, Flickr.

אני מכיר אותך מאיזה מקום?

באמצעות תוכנת מחשב חדשה, הצליחו מדענים ממכון ויצמן לתכנן חלבון מלאכותי אשר מעורר תגובה חיסונית המעכבת את טפיל המלריה. ייתכן שהשיטה אף תוכל לסייע להילחם

צילום מיקרוסקופי של היווצרות קו האמצע הבטני. קן האמצע מסומן על ידי החלבון הבין-תאי למינין (באדום, ראו חץ לבן). התאים (צבועים בירוק) נודדים לעבר קו האמצע אך אינם עוברים אותו

קו ההתחלה

גילויים חדשים בנוגע להתפתחותו של קו האמצע הבטני שסביבו מתהווים הלב, הריאות ומערכת העיכול בעובר מתפרסמים בכתב העת Developmental Cell. המחקר נערך על ידי פרופ'-חבר

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן