חידושים ברפואה

תסמיני החצבת. איור: shutterstock

חצבת מוחקת זכרון חיסוני של מחלות אחרות

  • אין תגובות
תרשים של האינטראקציה המרחבית בין אזורי הבקרה בדי-אן-אי לבין הגנים המבוקרים. ה"מדווחים" (באדום ובירוק) חושפים אינטראקציות אלה. מעבדתו של ד"ר יונתן שטנצלר, מכון ויצמן

תא בעקבות גורלו

  • תגובה אחת
ביצית מופרית עוברת בדיקה. צילום ממעבדתו של ד''ר אריה מוסאיוף. קרדיט - ד''ר אסף בן מאיר

מחקר חדש מצביע על קשר בין הרכב השומנים בנוזל מסביב לביצית להתפתחות הריון תקין

  • תגובה אחת
איבר לימפואידי במעי הדק. באדום: צברים של תאי חיסון מסוג B בתוך "אתרי האימונים". בירוק – תאים מפרישי נוגדנים לאחר שיצאו מאתרי האימונים ונדדו לרקמות המעי. באדיבות פרופ' זיו שולמן, מכון ויצמן

מחקר חדש עשוי לקדם פיתוח חיסונים שיינתנו דרך הפה

  • תגובה אחת
עובר אדם, מתוך ויקיפדיה

חוקרים ישראלים פיתחו שיטה שתאפשר איתור של אלפי מחלות גנטיות בעוברים בתחילת ההיריון באמצעות בדיקת דם של האם

  • 4 תגובות
במבט על: מיפוי התקשורת הבין-תאית, המבוצעת על ידי ציטוקנים, בין תאי מערכת החיסון. איור: הטכניון

מערכת החיסון: פותחים את הקופסה השחורה

  • 4 תגובות
עובר עכבר והשליה המהונדסת המזינה אותו. מתוכנת להתנהגות אנורקסית. צילום: מכון ויצמן

מתוכנתים מלידה

  • תגובה אחת
מיחשוב ברפואה. איור shutterstock

"הפתרונות הדיגיטאליים יהפכו לחלק מארסנל הכלים של הרופא העתידי"

  • אין תגובות
מעבדת תאי הגזע של ד"ר רבקי אופיר, אוניברסיטת בן גוריון. צילום יח"צ

טיפול פוריות חדש לנשים ולגברים

  • תגובה אחת
בדיקה גנומית ©2012 Jon Chomitz Photography 3 Prescott street, Somerville, MA 02143 www.chomitz.com jon@chomitz.com 617.625.6789

הפרופיל הגנומי של גידול בריאה פותח דלתות חדשות לטיפול בו

  • 4 תגובות
נתי לרר הוא לוחם אש מקרית ביאליק שנלחם ומציל אנשים בכל יום. וזו בדיוק הייתה משימתו כשאביו חלה בסרטן ריאה – להילחם ככל שיוכל ולנסות להציל אותו
דימות xSPEN של עצב הראייה. הכללת חוסר ההומוגניות בתהליך ההדמיה עצמו. מקור: מגזין מכון ויצמן.

מאתגר ומהדהד

  • תגובה אחת
צלוחיות מעבדה המכילות אלפי תאי דם לבנים מחולה שפיתח "סובלנות חיסונית" לתורם לאחר השתלת לשד עצם. התאים אינם מראים סימני דחייה של תאי התורם (שלושה טורים משמאל), אך מפרישים כימיקלים המעידים על דחייה (מסומנים באדום) עם חשיפתם לתאים של אדם שלישי (שלושה טורים מימין). מקור: מגזין מכון ויצמן.

חינוך לסובלנות

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

אבחון רפואי ממוחשב

  • אין תגובות
אילוסטרציה: Patrick J. Lynch.

קוצב לב אלחוטי חדש עשוי למנוע סיבוכים נפוצים

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

חשיפה גורלית בהיריון

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

השליה – האיבר הראשון של העובר

  • אין תגובות
ננו-כמוסה של חומצות גרעין ופפטידים המשחררת את התרופה שבתוכה בתגובה לאנזימים מוגדרים. (1) בשלב הראשון הפפטיד עובר הצלבה על פני השטח של ננו-החלקיק; (2) בשלב הבא, אנזים מוגדר מזהה את קבוצת ההצלבה הפפטידית, (3) ובשלב האחרון, פרוק האנזים מביא לשחרור התרופה או חומצות הגרעין שהיו אצורות בתוך הכמוסה. באדיבות: Joseph Luciani/UConn.

מערכת חדשנית להעברת תרופות בגוף

  • אין תגובות
באמצעות תכנות מחדש של הדנ"א של מיקרואורגניזמים מזיקים, כמו חיידקי ה-E. coli שבתמונה, ביולוגים הופכים אותם לתרופות המצילות חיי חולים. מקור: NIAID.

תכנות מחדש של חיידקים מציל חיים

  • אין תגובות
עיבוד של תמונת השער המופיעה בכתב העת Analytical Chemistry. מקור: באדיבות דוברות הטכניון.

חוקרים פיתחו התקן אבחון זעיר המאופיין ברגישות גבוהה לסמני מחלה

  • אין תגובות
אב טיפוס של מערכת ווטסון, 2011. צילום: Clockready / Wikimedia.

ווטסון רשם שיא בניתוח ההרכב הגנטי של חולי סרטן

  • 3 תגובות
עובדת בריאות באתיופיה שמה דגימת דם על גבי ערכת בדיקה מהירה לזזיהוי מלריה, 2012. צילום: UNICEF Ethiopia.

רעיונות שישנו את העולם: אמצעי אבחון זולים על גבי פיסות נייר

  • תגובה אחת
צילום: דוברות הטכניון.

חוקרים מהטכניון פיתחו מערכת שמאפשרת התאמה אישית ומהירה של התרופה האנטיביוטית למטופל

  • 3 תגובות
רפואה גנומית. צילום : FoundationOne ©2012 Jon Chomitz Photography

טיפול בסרטן: האם בדיקת דם תוכל להחליף הליך פולשני?

  • 9 תגובות
בדיקת דם לשינוי הטיפול בסרטן
תגובות הדדיות בין תרופות ובין הגֶנים של המטופלים עלולות להשפיע לרעה על השפעת התרופות ואף לסכן את חיי המטופלים. בדיקות גנטיות עשויות למנוע זאת ולעזור במציאת תרופה חלופית. אילוסטרציה: National Human Genome Research Institute.

להתאים את התרופה המתאימה לכם ביותר

  • 2 תגובות
נראה שכתוצאה ממספר מגמות טכנולוגיות שישתלבו ויתגברו זו את זו, יהפכו בתי החולים בעשורים הקרובים לפחות ופחות רלוונטיים עבור רוב החולים. הם לא ייעלמו לחלוטין, אך רוב האזרחים יוכלו להימנע מהביקור בהם, או לפחות מאשפוז לאורך זמן. אילוסטרציה: pixabay.com.

עתיד בתי החולים, הרפואה – והבריאות של כולנו

  • 12 תגובות
מקור: pixabay.com.

שאלות לעתיד האנושות: האם נביס את ההזדקנות?

  • 19 תגובות
חוקרים גילו חיידק השוכן בתוך הספוג הנפוץ תיאונלה סווינהוי, שאוגר בתוכו כמויות עצומות של היסוד הכימי הרעיל ארסן, ויכול לסייע בפיתוח שיטות לניקוי יעיל של מים מהרעלן. מקור: באדיבות אוניברסיטת תל אביב.

חוקרים גילו חיידק האוגר כמויות עצומות של ארסן

  • 5 תגובות
צילום מפרויקט לחיסון ממלריה באיי שלמה. מקור: Jeremy Miller, AusAID, Department of Foreign Affairs and Trade, Flickr.

אני מכיר אותך מאיזה מקום?

  • 3 תגובות
רפואה גנומית. צילום : FoundationOne ©2012 Jon Chomitz Photography

הטיפול בסרטן מקבל תפנית בזכות הרפואה הגנומית

רפואת הסרטן עוברת לטיפול מותאם אישית: חולים יקבלו טיפול המתאים ספציפית לגידול שלהם
צילום מיקרוסקופי של היווצרות קו האמצע הבטני. קן האמצע מסומן על ידי החלבון הבין-תאי למינין (באדום, ראו חץ לבן). התאים (צבועים בירוק) נודדים לעבר קו האמצע אך אינם עוברים אותו

קו ההתחלה

  • אין תגובות
קרל לנדשטיינר. מתוך ויקיפדיה

148 שנים להולדתו של קרל לנדשטיינר – מגלה סוגי הדם ומאבות תחום האימנולוגיה

  • אין תגובות

זהירות: סריקת גֶנים טרום־לידתית

  • אין תגובות
מעבדה. המחשה: shutterstock

מחקר ישראלי חושף חלבון שמונע ביוץ ועשוי לשמש אמצעי מניעה לא הורמונלי

  • תגובה אחת
אלרגיה למזון. איור: shutterstock

תגובת יתר

  • 4 תגובות
התפתחות עוברית. איור: shutterstock

התפתחות עוברית ואופטיקה קוונטית

  • אין תגובות
למרות השונות הגבוהה במבנה גופם של בעלי חיים בוגרים (למטה), בשלב הפילוטיפי (למעלה) נראים עובריהם דומים מאוד זה לזה.

נמצאה "טביעת האצבע המולקולרית" המאפיינת את ההתפתחות העוברית בממלכת החיות

  • 3 תגובות
תאי זרע וביצית. איור: shutterstock

דיבור צפוף מדי

  • 5 תגובות
מיקומם השונה של אופסינים שונים על תא זרע של אדם, כפי שהם נראים תחת מיקרוסקופ, התגלה באמצעות סימון בנוגדן פלואורסצנטי (בצהוב בוהק)

תאי זרע מנווטים את דרכם באמצעות חלבוני ראייה

  • תגובה אחת
עובר ברחם אמו. המחשהCreations/Shutterstock

רשמים ראשונים – אנחנו מתחילים לקלוט מילים, להגיב למזון ולתאם בין העיניים לידיים הרבה לפני הלידה/פריס ג'אבר

  • 2 תגובות
Inara Prusakova/Shutterstock

על סדר היום – מדוע עוברים אינם צריכים להיות מחוץ לתחום

  • אין תגובות
עובר ברחם אמו. איור: shutterstock

חוקרים גילו מקור עוברי לתנודות במצבי רוח ולהפרעה דו-קוטבית

  • אין תגובות
הריון בקיץ. המחשה: shutterstock

החום מקצר את ההריון

  • אין תגובות
ילודים בבית יולדות. צילום: bibiphoto / Shutterstock.com

מחקר מראה דרכים לשפר את הסיכויים של תינוקות שנולדו בלידה מוקדמת?

  • אין תגובות
צנטריול כפי שצולם במיקרוסקופ אלקטרונים. צילום: © Pierre Gönczy/EPF

מעֵבר לגנים: האם הצנטריולים נושאים מידע ביולוגי?

  • 4 תגובות
מערכת החיסון. המחשה: shutterstock

מתחסנים מוקדם מאוד

  • 2 תגובות
וירוסים מנסים לחדור לגוף ומאתגרים את מערכת החיסון. המחשה: shutterstock

שלושה חוקרי מערכת החיסון זכו בפרס וולף לרפואה לשנת 2015

  • תגובה אחת
עכברי מעבדה אלימים. איור: shutterstock

על ריח, תוקפנות ואימהוּת

  • אין תגובות
חיסון. איור: shutterstock

‫סימני שעלת / טרה האל‬

  • אין תגובות

‫החזית הזעירה ביותר של הרפואה / מריסה פֶסֶנדֶן‬

  • אין תגובות
וירוס הפפילומה האנושי (HPV). צילום: shutterstock

מין, סרטן, והילדים של כולנו – מדוע חשוב לחסן בפני הפפילומה

  • 19 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש