מחקר ישראלי: אלמוות סימבולי – האמונה שיזכרו אותנו – קשור לבריאות נפשית טובה יותר

מחקר של האוניברסיטה העברית בקרב 2,912 ישראלים מצא קשר בין אלמוות סימבולי לבריאות נפשית טובה יותר. אנשים שמאמינים שיזכרו אותם אחרי מותם דיווחו על פחות דיכאון, חרדה ותסמיני פוסט-טראומה.

סב ונכד מעיינים באלבום תמונות
סב ונכד מעיינים באלבום תמונות משפחתי. צילום: Depositphotos.

מהו אלמוות סימבולי?

בני אדם יודעים שיום אחד ימותו. לפי תיאוריית ניהול האימה (Terror Management Theory), המודעות הזו מעוררת חרדה. לכן אנשים מחפשים דרכים להתמודד איתה. אחת הדרכים היא התחושה שמשהו מאיתנו יישאר אחרינו, למשל הישגים או מורשת.

חוקרים קוראים לתחושה הזו "אלמוות סימבולי". ד"ר אורי ליפשין ופרופ' מריו מיקולינסר ביקשו לבדוק אם יש לה קשר לבריאות הנפש. שניהם חוקרים במרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש ובמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

המאמר ראה אור בכתב העת International Journal of Mental Health and Addiction.

סקר בזמן מלחמה

החוקרים ערכו סקר בקרב 2,912 מבוגרים יהודים בישראל. הסקר התקיים בפברואר 2025, בזמן מלחמת "חרבות ברזל". החוקרים בנו את המדגם כך שישקף באופן רחב את האוכלוסייה היהודית הבוגרת. הם איזנו אותו לפי מגדר, גיל, דתיות ואזור מגורים.

המשתתפים דירגו עד כמה הם מאמינים שאחרים יזכרו אותם אחרי מותם. למשל, בזכות הישגיהם או המורשת שישאירו. בנוסף, הם השיבו על שאלונים בנושא דיכאון, חרדה, פוסט-טראומה ואיכות שינה.

השאלונים בחנו גם הערכה עצמית, תמיכה חברתית ומשמעות בחיים. כמו כן, הם כללו שאלות על שימוש בעייתי בחומרים ממכרים ועל התנהגויות ממכרות.

מה מצאו החוקרים על אלמוות סימבולי?

אנשים עם תחושה חזקה יותר שיזכרו אותם דיווחו על הערכה עצמית גבוהה יותר. הם דיווחו גם על רשת תמיכה חזקה יותר ועל יותר משמעות בחיים. בנוסף, הם תיארו מערכות יחסים בטוחות יותר.

במקביל, אותם אנשים דיווחו על פחות תסמינים של דיכאון, חרדה ופוסט-טראומה. היו להם גם פחות בעיות שינה ופחות קשיים בוויסות רגשות. הם דיווחו על פחות שימוש בעייתי באלכוהול, בקנאביס ובתרופות מרשם. התמונה דומה גם בהימורים, במשחקי מחשב ובשימוש ברשתות חברתיות ובאינטרנט.

החוקרים מתארים את הקשרים כמתונים עד קטנים, אך עקביים לאורך מגוון רחב של מדדים. כלומר, האפקט אינו גדול, אבל הוא חוזר שוב ושוב.

ממצא מעניין נוסף נוגע לאמונה בחיים שלאחר המוות. לפי המחקר, אמונה כזו לא הראתה קשר עקבי לבריאות נפשית טובה יותר. לעומת זאת, הקשר עם תחושת המורשת החזיק מעמד גם אחרי שהחוקרים הביאו בחשבון אמונה בעולם הבא. הוא החזיק מעמד גם אחרי פיקוח על גורמים דמוגרפיים.

מתאם, לא סיבתיות

החוקרים מדגישים שהמחקר מראה קשר ולא סיבה ותוצאה. ייתכן גם שהכיוון הפוך. מצב נפשי ירוד עלול להקשות על אנשים להרגיש מחוברים לאחרים או למצוא משמעות.

יתרה מזאת, המחקר התקיים רק בישראל ובתקופת מלחמה. המדגם שיקף את האוכלוסייה היהודית בלבד. לכן ייתכן שהממצאים לא יחולו על אוכלוסיות או נסיבות אחרות.

לדברי החוקרים, יש צורך במחקרי ניסוי ובמחקרי אורך. רק כך אפשר יהיה לבדוק אם לאלמוות סימבולי יש תפקיד סיבתי בבריאות הנפש.

שאלות ותשובות

מהו אלמוות סימבולי?

זו התחושה שמשהו מאיתנו יישאר אחרי המוות. למשל, הישגים, מורשת או זיכרון אצל אנשים אחרים.

האם המחקר מוכיח שהתחושה הזו משפרת את הבריאות הנפשית?

לא. המחקר מראה מתאם בלבד. החוקרים מציינים שייתכן גם כיוון הפוך, ולכן יש צורך במחקרי ניסוי ובמחקרי אורך.

האם אמונה בחיים שלאחר המוות הראתה קשר דומה?

לא באופן עקבי. לעומת זאת, הקשר עם התחושה שיזכרו אותנו החזיק מעמד גם אחרי שהחוקרים הביאו בחשבון אמונה כזו.

מי השתתף במחקר?

במחקר השתתפו 2,912 מבוגרים יהודים בישראל. הם ענו על הסקר בפברואר 2025, בזמן המלחמה.

המאמר המדעי

Symbolic Immortality, Mental Health, and Addictions: A Terror Management Perspective, International Journal of Mental Health and Addiction, 2026.

עוד בנושא באתר הידען

מקור: הודעה לעיתונות של האוניברסיטה העברית (באמצעות News-Medical)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.