סיקור מקיף

פסיכולוגיה

הפתגם "אין שמחה כשמחה לאיד" מעוררת את סקרנותו של משה ששואל "האמנם ?"
בכניסה למועדון, בכביש ובחדר המיון, לפעמים האסטרטגיה הנכונה היא לכוון חלק מהממתינים למסלול המהיר
מחקר ראשון מסוגו בישראל בדק את השפעת המהפכה המשפטית על הבריאות הנפשית אזרחי ישראל
מתברר שכאשר אנשים עצובים, הם בוחרים יותר בפעולות שגורמות הנאה, וכאשר הם חשים בושה, הם בוחרים יותר בפעולות שגורמות גאווה
מדעני מכון ויצמן גילו כי דגים מסוימים נולדים עם חסינות למצבי לחץ, אשר מלווה אותם לאורך חייהם ואף עוברת בתורשה. הממצאים עשויים לסלול כיוונים חדשים לטיפול בפוסט-טראומה
לראשונה, הוכח קשר מובהק בין הופעת פייסבוק לפגיעה משמעותית בבריאות הנפשית של סטודנטים בארה"ב
דרקונים הם סמל כמעט אוניברסלי עבור תרבויות רבות. מדענים ניסו להמציא הסברים למיתוס הדרקונים, אך קיומם המתמשך של האגדות הוא עדות לכוחם הנרטיבי ולמסתורין שלהם
יניב תוהה על טבע האדם: "למה המילה הומניות קיבלה משמעות של אהבת אדם סובלנות סבלנות וכו',  האם מלחמות, מוות, אכזריות ודיכוי החלש פחות אנושיות?"יניב תוהה על טבע האדם: "למה המילה הומניות קיבלה משמעות של אהבת אדם סובלנות סבלנות וכו',  האם מלחמות, מוות, אכזריות ודיכוי החלש פחות אנושיות?"
המדענים הצליחו לנבא התנהגות פוליטית רק על ידי הסתכלות בסריקה של המוח ב-fMRI ופורסם בכתב עת מדעי מחמיר -PNAS
פרופ' רבקה תובל משיח מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן תציג בפני ועדה באו"ם מודלים שפותחו בישראל לטיפול בטראומה של נפגעי טרור
 "מכשפה טובה" משתפת סיפור קורע לב על גבר מחזר ששיקר לה. מטעמי צנעת הפרט נשמיט את הפרטים ונגיע לשאלה המסיימת את הפנייה: למה גברים משקרים? כי כולם משקרים
חוקר משלב תיאוריות פסיכולוגיות של התנהגות אנושית ואת תחום מדעי המידע כדי להגיע לתובנות. לממצאים אלה השלכות על הדרך להלחם במידע שגוי המופץ ברשת
על הדרכים השונות לבלימת אלימות שמקורה בהמתנה
היה לנו כלב שכשעמד מול מראה נבח בפראות על ההשתקפות שלו, לעומתו  הכלב הנוכחי בכלל לא מתייחס לדמותו במראה עד שאנחנו תוהים אם הוא מבחין בה. יתכן שבעלי חיים מסוימים מבחינים בדמותם במראה ואחרים לא? 
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ביחד עם שותפים בינ"ל גילה כי אנשים שהתבקשו לענות תשובה מהזכרון חיפשו בגוגל בלי רשות כדי לקבל כסף * עוד ממצא: הישראלים אדישים לשחיתויות
כולנו נעזרים ב"חוכמת ההמונים", אבל ההמון, מה לעשות, מורכב מהמון פרטים שמתנהגים אחרת
השגרה תחזור במוקדם או במאוחר, אבל זו תהיה שגרה חדשה מזו שהורגלנו אליה עד מארס 2020. כך עולה מסקר מתמשך של תושבי בריטניה, שבהתחלה היו אופטימיים וחשבו שהמגפה תסתיים בתוך שנה, אך כיום הם מבינים שהמטרה ממשיכה לנוע
במחקר שנערך באוניברסיטת טקסס באוסטין התגלה כי תמונות של אזורי מחיה וחדרים הצליחו לנבא בדיוק רב את מאפייני האישיות ומצב רוחם של האנשים שחיים בהם – בייחוד כשהם מזדקנים
מאמר במחלקה לפסיכולוגיה מציע תיאוריה חדשה על הקשר בין מוזיקה להישרדות: "בגלל הערכים המתגמלים של המוזיקה, בני אדם ממשיכים ללמוד ולהעביר אותה לדורות הבאים, ולאו דווקא באמצעות תכונות גנטיות ספציפיות כפי שחשבנו עד היום"
ניסויים מראים שאנחנו מאד כנועים כשיש קונצנזוס חברתי ונשנה את ההחלטות שלנו לפי ההסכמה הזו, גם אם אנחנו יודעים שהרוב טועה שהנטיות הללו טבועות עמוק באדם. אז האם אפשר בכלל למנוע מתופעות כמו השואה להתרחש שוב בעתיד?
מהמחקר המשותף לחוקרים מאוניברסיטת תל אביב וממכללת תל חי עולה שבעיצומו של הגל השני (אוקטובר 2020) כמעט כל אדם שלישי בישראל (29%) סובל מתסמיני חרדה גבוהה או גבוהה מאוד
סקר שערך המרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט בישראל, בקרב 171 ספורטאים הישגיים חושף כי בתקופת הסגר הראשונה חלה ירידה של 28% במספר שעות האימון השבועיות, עליה של 15% במספר שעות השינה ו-25% דיווחו כי אכלו יותר מבדרך כלל
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן