פסיכולוגיה

2 ג'וחאר צארנייב - צילום עצמי, עיבוד תמונה ג'וחאר צארנייב - צילום עצמי, עיבוד תמונה שיתוף 0 במאמר "אובייקט יפה" מן השבוע שעבר הצדיק יקי מנשנפרוינד את הביקורת על תמונתו של המפגע מבוסטון ג'אהר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", והסיק כי הצגתו כ"אובייקט יפה" מעליבה את הקורבנות ומשפחותיהם, ובעצם כל אדם עם רגישות מוסרית. אהבתי את הניתוח של מנשנפרוינד, אבל איני מסכימה עם המסקנה שלו. ניסיתי להבין מדוע בחרו עורכי ה"רולינג סטון" בתמונה זו דווקא, ולעניות דעתי ההסבר די פשוט ומתבקש: צארנייב נראה בתמונה כמו הילד החמוד של השכנים, משורר רגיש או ג'יגולו אחרי ליל עינוגים – אבל עורכי המגזין אומרים לנו: הוא לא מה שהוא נראה. הוא רוצח. מפלצת. הכיתוב על השער אינו משאיר מקום לספק: "המחבל. איך סטודנט פופולרי ומבטיח הוכשל על-ידי משפחתו, הידרדר לאסלאם הקיצוני והפך למפלצת". הכיתוב מעמת את הקורא עם משמעות התמונה, מאזן אותה ומצמיד לה את הפרשנות הראויה. זהו מסר שהאפקט שלו חזק הרבה יותר דווקא בשל השימוש מעורר המחלוקת בתמונה, אבל עצם הטענה שתמונתו זו של צארנייב מבזה את קורבנות הרצח ומזלזלת בקרוביהם היא דמגוגית ומניפולטיבית. וכי ממתי נתוניו הפיזיים של רוצח יכולים "לבזות" או "לכבד" את קורבנותיו? נוסף לכך, מדובר בגישה המבטאת ראייה שטוחה, בינארית, שלפיה יפה=טוב, מכוער=רע, מבחוץ ומבפנים. כאשר ה"רולינג סטון" מפרסם ייצוג יפה של איש רע הוא מפרק את המשוואה ובונה תמונת מציאות מורכבת ואפילו מתעתעת. אולי הוא רוצה להעביר לקוראיו מסר: אתם תצליחו להבין את המציאות המורכבת הזו בלי שנצטרך לאייר אותה עבורכם בייצוגים פשטניים. אגב, אותה תמונה של צארנייב פורסמה בחודש מאי בהבלטה בדף הראשי של ה"ניו-יורק טיימס", וכבר אז ספגה מטחי ביקורת. הצגתו של צארנייב כ"אובייקט יפה" מעוררת סוגיה נוספת: אין מדובר בתצלום עיתונות, אלא בצילום עצמי. בנקודת זמן מסוימת צארנייב בחר כך להציג את עצמו (כפי שעושים כל בני גילו). הצילום העצמי הזה נתפס כמשרת את האג'נדה האישית-הסובייקטיבית של צארנייב, ולא כתיעוד עיתונאי אובייקטיבי לגיטימי. מבחינה זו הביקורת היא על זכות היתר שלכאורה הוענקה לצארנייב – לעשות שימוש בייצוג התדמיתי המוּטה הזה שלו, ולצרוב את עצמו בתודעה הקולקטיבית באופן שסותר, או לפחות אינו עולה בקנה אחד, עם זיהויו כרוצח. ג'וחאר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", אוגוסט 2013 המפגע במרתון בוסטון ג'וחאר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", אוגוסט 2013

‫קולו של הספקן – זירת הפשע, מדע‬

תקשורת מילולית. איור: shutterstock

למה חשוב לנו שאחרים יבינו אותנו\ שני וידרגורן

מימין: ד"ר אלעד שניידמן וירדן כהן. דפוסי למידה

איפה הגבול?

עטיפת הספר "המירוץ הסודי"

‫קולו של הספקן – על עריצים ושמרנים‬

פנים המביעות פחד מתוך הספר "ביטויי הפחד באם ובחיה" פרי עטו של דארווין

‫מסע אל התת-מדע – פחד / רועי צזנה‬

מרכז הנצחה לאנה פרנק המשמש לחינוך לסובלנות בברלין, מארס 2013. צילום: אבי בליזובסקי

איך פיספסנו את אחד הלקחים החשובים ביותר מהשואה?

בעזרת ניסויים פסיכולוגיים אפשר לנסות ולענות על השאלה המטרידה איך יכול להיות שהשואה התרחשה? איך יכול להיות שכל כך הרבה אנשים ידעו על המתרחש במחנות ההשמדה ושתקו? למה רק בודדים
המחקר ליווה יותר מ-1,000 חיילים מרגע הגיוס, עד אחרי הפעילות המבצעית. חיילים מבצעים את מטלות הקשר במחשב במהלך השירות. צילום: אילן ולד, אוניברסיטת ת"א

מוציאים את הקרב מההלם

המטריצה של רייבן, שאלה נפוצה במבחן אינטלגנציה. מתוך ויקיפדיה

אינטליגנציה – להחכים לעד? / טים פולגר

ד"ר הלל אביעזר, האוניברסיטה העברית. צילום עצמי

זיהוי הבעות – על הפנים

מימין: אורי ליבנה, עודד קלויר וד"ר רוני פז. חיזוק מלא. צילום: מכון ויצמן

לזכור ולשכוח

גינת המרפא של בית החולים ב-Celebration_Health, פלורידה. מתוך ויקיפדיה

‫מדעי הבריאות – גינות מרפא / דבורה פרנקלין‬

שאול מופז. מתוך ויקיפדיה

שמור את אויבך

כריכת הספר "אפקט מדיצ'י", מאת פרנס ג'והנסון, Harvard Business Press Books, 2004

הרהורים – אפקט מדיצ'י / ברכה רגר ומאיר פרשטמן

האדם החושב, פסלו של אוגוסט רודן. מתוך ויקיפדיה

האם נמצאה דרך להפסיק את האמונה באלוהים?

פרופ' אורי אלון ויעל בן-ארי. תיאום מופלא. צילום: מכון ויצמן

תנועת השחרור

מוזיאקה בכנסיה בסטאנפורד. מתוך ויקיפדיה

האם אנשי דת הומופובים הינם הומו-סקסואלים בעצמם?

עטיפת המשחק סטארקרפט 2. מתוך ויקיפדיה

מה קורה במוח של הגיימר?

מתנדבים מחלקים מרק לנזקקים בעת השפל הכלכלי של שנות השלושים בארה"ב. מתוך WIKIMEDIA

‫מדע הבועות הכלכליות ופקיעתן / גארי סטיקס‬

לוגו אפל משנות התשעים "חישבו אחרת"

‫מלכודת החשיבה החיובית / אלה כצנלסון‬

סטיב ג'ובס בהכרזת אייפון 4 בשנת 2010. מתוך ויקיפדיה

פנים של מנהיג

אישה משבט המומבוטו באפריקה. איור משנות השמונים של המאה ה-19, ד"ר ג'ורג' שוויינפורת. תמונה נחלת הכלל

קול באישה ערווה – התבוננות נוירופסיכולוגית

אבל מה קובע מה מעורר אותנו מינית? זו ה-שאלה בה' הידיעה, מכיוון שלעוררות מינית יש רמות פסיכולוגיות ופיסיולוגיות רבות. אין פה תשובה ברורה. אבל שתי תיאוריות פסיכולוגיות שונות המנסות להסביר
אברהם לינקולן

חלומות נבואיים – ההיה, או חלמתי חלום?

מימין: אלעד גנמור, ד"ר רונן שגב וד"ר אלעד שניידמן. שפה זרה

צירופים

מנהגים יהודיים דתיים - ארבעת המינים. תמונה חופשית, קרן ויקימדיה

קלה כחמורה

מנחם בגין נואם לאחר יציאתו מהמחתרת, ב-14 באוגוסט 1948, בתל אביב. יושב לידו חיים לנדאו. מלפניו הכתובת "מולדת וחרות" וסמל אצ"ל. מתוך ויקיפדיה

לא רק היפנוזה: איך להשפיע על אחרים?

תמונה הממחישה את תפיסת הגודל. איור: אוניברסיטת בן-גוריון

מי יודע כמה?

מתוך סרטו של נדב הראל "המוח החשמלי"

על חרדה והעדר רגישות

מולקולת LSD

הטריפ הרע של טסקו הפיל: על ההיסטוריה של ה-LSD

זקנים. מתוך ויקיפדיה

בשליפה טובה

העונש על בחירה אסורה

רצון חופשי: הכל צפוי והרשות נתונה.

תינוק משחק. מתוך WIKIMEDIA COMMONS רשיון CC

האם תינוקות באמת דומים יותר לאבא?

ד"ר רוני פז וג'ניפר רסניק. יכולת הבחנה

האבולוציה של תפיסת הסכנה

‫פסיכולוגיה משפחתית – לאלף את הנמר שבך / צ'רלס ק' צ'וי‬

מסלולי הדופאמין במוח וביניהם הסטריאטום

הבדידות היא (גם) בעין המתבונן

אני שולט תתתתתת

עמדת כוח, עמדת חולשה

קטטה. מתוך ויקישיתוף.

אלימות במעגל סגור