האם דווקא ההומופובים עשויים להימשך בעצמם לגברים, יותר מאחרים? מחקר בראשותה של חוקרת ישראלית חושף זאת
טד האגארד היה מטיף אוונגליסטי ידוע במשך למעלה מעשרים שנים, שסחף אחריו עשרות-אלפי מאמינים אדוקים. בשנת 2006 הוא קרא למאמיניו לתמוך בחוקים אשר יאסרו על הומו-סקסואלים להינשא בקולורדו – ושם הגיעה הקריירה שלו לסופה המריר. האגארד עצמו היה מעורב בקשר מיני עם גבר אחר באותו הזמן, ומאהבו החליט לחשוף את מערכת היחסים שביניהם בעקבות צביעותו של המטיף. ההומופוב התגלה כהומו-סקסואל בעצמו.
זהו אינו סיפור יוצא-דופן כפי שהוא נראה במבט ראשון. דמויות שונות במהלך ההיסטוריה אשר דיברו בחריפות כנגד תופעת ההומוסקסואליות, נתפסו במעורבות במין עם גברים אחרים בשלבים מאוחרים יותר בקריירה שלהם. כך גם במקרהו של גלן מרפי ג’וניור, פוליטיקאי שהתבטא בחריפות כנגד נישואים הומוסקסואליים, אך בשנת 2007 הואשם בתקיפה מינית של גבר בן 22. וכמובן, גם בארץ הקודש לא חסרים מקרים של רבנים אורתודוכסיים המנצלים מינית גברים ונערים צעירים שתחת חסותם. בשנתיים האחרונות התוודענו למקרהו של רב רם-מעלה במיוחד בציבור הדתי-לאומי, אשר לכאורה היה מעורב במערכת יחסים עם מספר גברים צעירים שתחת מרותו.
האם דווקא ההומופובים – אנשים אשר סולדים מהומו-סקסואליות ומשמיצים את ההומו-סקסואלים בכל פינה – עשויים להימשך בעצמם לגברים, יותר מאחרים? תופעה זו תואמת לעיקרון פסיכואנליטי ידוע המסביר כי לעתים קרובות אנו בולמים את דחפינו הלא-מודעים, אותם אנו רואים כאפלים וחשוכים, באמצעות אימוץ של נקודת-מבט שונה באופן קיצוני. אך מהן העדויות בשטח? ובכן, מחקר חדש מגלה שהתשובה עשויה להיות חיובית, ושחלק ממקרי ההומופוביה – פחד ושנאה המופנים כלפי הומוסקסואלים – עשויים לשקף כמיהה נסתרת של ההומופוב לגברים אחרים.
במחקר, שיתפרסם באפריל בכתב העת לאישיות ופסיכולוגיה חברתית, מתועדים ארבעה ניסויים נפרדים שנערכו בארצות-הברית ובגרמניה. בכל מחקר השתתפו 160 סטודנטים בממוצע. החוקרים בחנו את חוסר-ההתאמה בין הדיווחים העצמיים של המשתתפים אודות העדפותיהם המיניות, ובין הדרך בה הגיבו בשבריר שנייה במהלך משימה קצובה בזמן אשר אמורה להבחין בנטיותיהם המיניות, ומשימה נוספת רגועה יותר בה הורשו הנבדקים להסתכל בתמונות מאותו מין או ממין אחר.
המשתתפים במחקר עברו גם סדרה של שאלונים, במהלכם נשאלו כיצד בחרו הוריהם לגדל אותם: האם באופן סמכותי ושתלטני, או דמוקרטי. הסטודנטים התבקשו לציין את מידת הסכמתם עם קביעות כמו: “הרגשתי ששולטים עלי ודוחפים אותי בדרכים מסוימות”, ו- “הרגשתי חופשי להיות מי שאני”. הסטודנטים ציינו גם מה מידת ההומופוביה בביתיהם, באמצעות סימון משפטים הולמים כגון- “אבא שלי נמנע מגברים הומו-סקסואליים בכל הזדמנות”.
מבדקים אלו ואחרים הניבו תוצאות דומות: משתתפים שנהנו מהורים פתוחים ומקבלים, היו מחוברים יותר לנטיותיהם המיניות, בעוד שמשתתפים מבתים סמכותיים סבלו מהניגוד הגדול ביותר בין משיכה מינית מוצהרת ודחפים מיניים אמיתיים.
החוקרים מסבירים תופעה זאת בכך שילדים להורים סמכותיים יודעים כי הם מסתכנים באובדן האהבה והכבוד של הוריהם אם יודו כי הם נמשכים לאנשים מאותו מין. מסיבה זו, הם בוחרים להכחיש או להדחיק צד זה בעצמם. אין בכך פסול, בהכרח, אילולא העובדה שהמחקרים מראים כי אנשים אלו הם הסבירים ביותר להגיב בעוינות להומו-סקסואלים מוצהרים. הניגוד בין הדחף הפנימי ובין ההצהרה החיצונית הניב מגוון רחב של דרכי התנהגות הומופוביות, כולל עוינות, תמיכה במדיניות נגד הומו-סקסואלים, ומתן עונשים קשים יותר להומו-סקסואלים.
http://www.youtube.com/watch?v=MMSlQkWqD3k
הממצאים מספקים עדות אמפירית חדשה התומכת בתיאוריה הפסיכואנליטית לפיה הפחד, החשש והרתיעה שחלק מהאנשים ההטרו-סקסואלים חשים כלפי הומו-סקסואלים ולסביות, יכולים לצמוח מתוך דחפיהם המודחקים לסקס הומו-סקסואלי.
האם כל רב אורתודוכסי הוא גם הומו-סקסואל בנשמתו הפנימית, אותה הוא מסתיר אפילו מעצמו? קשה להאמין שכך הדבר. בני-אדם מצליחים למצוא סיבות לשנוא ולפחד זה מזה גם מבלי שאלו יצטרכו להיות נטועות בתת-המודע שלהם. מעבר לכך, מהרגע בו גורם עליון כאל הכל-יכול מצווה לצאת כנגד משכב זכר, גם היהודים הסטרייטים ביותר יצדדו עם הקדוש ברוך הוא. עם זאת, המחקר הנוכחי מלמד אותנו כי ייתכן שדווקא אלו היוצאים בחריפות הגדולה ביותר כנגד ההומו-סקסואלים ואף קוראים להשתמש כנגדם באלימות מעל ומעבר לדרישות התפקיד, נמשכים בעצמם לבני אותו המין. סיקורים בתקשורת של פשעי שנאה כנגד הומו-סקסואלים, חושפים כי לעתים קרובות דווקא התוקפים רואים בהומו-סקסואלים איום מסוים. אותם אנשים, הנמצאים בהכחשה מתמדת לגבי העדפותיהם המיניות, עשויים להתפרץ באלימות דווקא משום שהם רואים את ההומו-סקסואלים כאיום ממשי על בחירותיהם בחיים.
יש כאן לקח חשוב אודות מקורותיה של הקיצוניות בבני-האדם, שראוי שייזכר ויילמד על-ידי ילדים בכל הגילאים.
עורכת המחקר הראשית היא נטע ויינשטיין, מרצה באוניברסיטת אסקס. הכותב-העמית של המחקר הינו ריצ’ארד ריאן, פרופ’ לפסיכולוגיה באוניברסיטת אסקס.
34 תגובות
ול”נברא”
מזל שטיפשות כמוך לא מתרבות …..את בן-אדם מחריד.
על איזה “ייעודו הטבעי” אתה מדבר?
אותי מגעיל לחשוב שזרע יישפך לתוכי.
אותי מגעיל לחשוב על זרע בכלל..ואני אישה.
אותי מגעיל לחשוב שנשים הרוצות בהריון (מזל שאני לא רוצה), מוכנות לספוג לתוכן את ההפרשות שלך.
זה לא ייעודו ולא מקומו. זו אומנם הדרך שבה מגיעים צאצאים לעולם, אך זה לא אומר שזה מתאים לכולן או כולם. איכס.
וגם סטרייטיות יכולות להגעל מאיבר המין הגברי. לא רק לסביות.
מה אתה מבלבל את המוח? החלחולת יותר נקיה מאיפה שהוא מכניס? (מהואגינה?)?
נפלת על המוח?
הואגינה הרבה יותר נקיה מחלחולת. בחלחולת יש הרבה יותר חיידקים מבואגינה, בפה יש הרבה הרבה יותר חיידקים מבואגינה, על היד שלך יש הרבה יותר חיידקים מבואגינה (אם מדובר ביד של גבר אז כפליים).
הפות הוא אחד האיברים הנקיים והכי מנקים עצמם שיש.
אצל מרבית הנשים הוא גם מריח נפלא וטהור, בניגוד לאיברים של הגבר. אומנם לשליש מהנשים יש גנטיקה לא מושכת גם בתחום זה, אך הן עדיין מיעוט.
זה בסדר גמור להיות הומו, אבל אל תעוות עובדות.
ברטולין למשל זה אחד הדברים הנקיים והטהורים, בניגוד לזרע למשל שרחוק מלהיות “כמו מיים”.
תמיד הקבוצה השלטת (גברים) רצו להגן על אנסים וכך בעצם להגן על עצמם, כי ידעו שהם אנסים במהותם. כידוע, הנטיה לאנוס קיימת ברמה האבולוציונית..
ואותם גברים ראו בה דבר של מה בכך.
סקילת הנאנסת היא הגנה על האנס ועל מעמד המין הגברי בכללותו.
אינסוף נשים נאנסו ושתקו לאורך כל ההיסטוריה מפחד שיהרגו אותן.
ספרי מוסר יהודי, כתבו שאסור לאישה להתלונן או לספר למשפחתה אם בעלה נוהג לאנוס, להכות ולרמוס אותה. עליה “לקבל דין שמיים” ולצפות לפרס בעולם הבא. עד היום יש נשים שמאמינות כי אונס הוא עונש מלמעלה.. וכך האנסים מתחזקים. כך כל הפושעים מתחזקים חברתית . יותר מכך, המון גברים נוהגים לבכות היום על כך ש”נשים מתלוננות על כל מבט”, כאשר בפועל הן לא מתלוננות אפילו על המעשים המחרידים ביותר.
גם אם פה ושם הגיעו כמה “חכמים” ואסרו על אונס, בפועל תרבות האונס המשיכה כרגיל ובאופן מסורתי אסרו על האישה והילדה להתלונן.
זה שקיימת תופעה של הומואים הומופובים, לא אומר שזה נכון גם לגביי תחומים אחרים.
נניח שאני נגדעלת מהומואים, האם זה אומר שאני הומואית? נו באמת, צא מהסרט.
ומרבית המתנגדות לזנות הן נשים שעבדו בזנות והן אלו שמעבירות את סיפורן המחריד הלאה (אבל בהחלט לא לשמוקים כמוך).
בתור אתאיסט אני לא יכול שלא לחשוב איזה תוצאות היה מניב מחקר דומה על הדחקה פנימית אפשרית של מתנגדי הדת החריפים ביותר או מתנגדי האתאיזם הגדולים ביותר…
ערנסט,
אני מרחיק לכת יותר ממך ומעלה השערה כי המחוקק שהוסיף על איסור האינוס עונש גם על קרבן האונס עשה את זה כדי להגן על עצמו. יתירה מזו, מתוך הכרת המקרא והרקע לכתיבתו, אני יכול אפילו להצביע על האדם המסױם שעשה את זה. את הממצאים שלי אני מתעתד לפרסם בקרוב, אך לא כאן.
חן, את מי בדיוק נראה לך שאני מחקה?
האם ראית את הסרט “הסקילה”? מסופר שם על אישה צעירה באירן, שהײתה נשואה באושר עד אותו יום מר ונמהר בו היא נאנסה בידי שכן. היה לה ברור שאם היא תתלונן עליו, בית הדין ימצא אותה אשמה בניאוף ויטיל עליה מװת נורא בעוד שהאנס יצא נקי.
הפירוש שאתה מציע לפסוק נותן למילה “תועבה” הגדרה מאד רחבה. תועבה, לפי הגדרתי, היא כל מעשה שיש בו כדי לזעזע את הצופה. התעללות בחסר ישע, כמו במעשה אינוס, היא תועבה. אהבה הדדית איננה תועבה.
מצ”ב קישור לדוגמה של תועבה – לתפור חף מפשע:
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=kXTulGfnWKs
חן ויובל
בל נשכח שאת אותן ההגדרות, החוקים והכללים קבעו בני אדם, שהמשותף ביניהם היה:
1. זכרים
2. בעלי יכולת השפעה
3. בעלי אינטרס לאומי/דתי/אישי
פשוט.
יובל החייקין
ממה נובע הצורך להרתיע קורבן אינוס מלהתלונן?
ואי אפשר לפרש את הפסוק שהבאת, כמי שמעדיף לשכב עם זכר מאשר אישה, זהו מעשה תועבה ושניהם יהרגו?
יובל החקיין
ממה נובע הצורך להרתיע קורבן אינוס מלהתלונן?
ואי אפשר לפרש את הפסוק שהבאת, כמי שמעדיף לשכב עם זכר מאשר אישה, זהו מעשה תועבה ושניהם יהרגו?
פאולוס לא נשא אשה, ובאגרותיו הוא מתבטא נגד שירות נשים בכהונה ונגד אהבת גברים. האיסור על אהבה ארוטית בין זכרים מופיע גם בקוראן. בהנחה שהנצרות והאסלאם לקחו מן היהדות, יש לחפש את שרשי האיסור בתורת משה. האם יש למישהו מושג מדוע בעל הפרק הרלװנטי שם דורש מװת לכל המעורבים באהבה בין גברים?
לי נראה כי האיסור מלכתחילה לא היה על מעשה אהבה בהסכמה אלא על אינוס: “ואת זכר לא תשכב משכבי אישה תועבה הוא” (ויקרא, יח, כב). על פי התורה האשה מושפלת. אמנם לא מוזכר שם כי מותר לגבר לאנוס את אשתו החוקית, אולם הקוראן מצײן זאת במפורש (למשל, סורה 4, פסוק 34). המילה “תועבה” מבטאת מעשה המעורר תחושה רעה בקרב מי שצופה בו. איזו תועבה יש במעשה אהבה אם אין הוא נעשה בכפײה?
כדי להרתיע קורבן אינוס מלהתלונן, הוסיף מי שהוסיף את הפסוק “ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אישה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם” (ויקרא, כ, יג). השיטה הזאת עובדת היטב עד היום במדינות בהן שולט החוק המוסלמי: נשים חוששות להתלונן על אינוס, כי בתלונתן הן חושפות את עצמן למיתה אכזרית.
יש לי חבר דתי שדיברתי איתו על הומואים.
כל כך קומם אותי לשמוע, שהוא חושב שהומואים זה נטו מבחירה של הבן אדם.
ואז לא פלא שהם מסתכלים עליהם כאנשים סוטים.
זה כל כך שגוי..
וכל זה נובע פשוט מאטימת אוזניים, והתייחסות אך ורק לכתוב.
לא נותר לי אלא לענות לבדי.
זה מכיוון שאותם גורמים שהזכרתי
החליטו לסווג באופן מלאכותי לחלוטין
בין הטבעי והלו טבעי והם שהעלו את הנושא הזה
לסדר היום הציבורי וכך זה נשאר.
.
מדוע בעצם רועי צונה , בוחר להעלות נושא זה, לצידן של תגליות מדעיות חשובות ?
הנטיות המיניות בטבע שונות ומגוונות,למרות זאת, הרבה תרביות כפי שאני מבין,
ורוב רובן של הדתות, מנסים מזה אלפי שנים, משום מה, לקבוע מה נכון מה מתאים
איזו תכונה נורמטיבית או לפעמים אפילו איזו חוקית או טבעית.
רובינו בשלב זה או אחר בחיינו נופלים לאותה המלכודת לאותו הפח שטמנו לנו
אותם דתות ותרבויות, והתייחסנו לעתים בשוגג לנטייה מינית זו או אחר,כלא מתאימה
כלא נורמטיבית.
גיי,
די לי בכך שאני יודע מה המחיר שאצטרך לשלם על שימוש בהרואין בכדי שאתרחק מזה בלי נקיפות מצפון על שמעולם לא התנסיתי בזה. הוא הדין בסטיות מיניות. אני לא אומר שאין בגוף מרכזי גירוי חבויים. אני כן אומר שהמחיר שאתה משלם כדי לעורר אותם הוא בלתי נסבל, אלא אם כן אתה סוטה. אני לא חושב שאדם “מן הישוב” יוכל לסבול את עצמו לאחר שהפיק רגע דל של הנאה פרוורטית במחיר של גועל מתמשך. בני אדם הם לא רק מכונה ביולוגית להפקת תענוגות, הם גם בני-אדם ואושרם אינו מותנה ביצריות פרוורטית. לכן, בניגוד לתמונה שאתה מנסה לצייר, מצבם של “האנשים הרגילים” הוא טוב מאוד. מצד אחד אין להם דחפים אובססיביים להשיג ריגושים מסטיות מיניות, מצד שני יש בחיים שלהם מקום לחיי מין מספקים . אדם בריא בנפשו לא ממהר לטבוע בגועל-נפש עבור רגע מפוקפק של תאוות בשרים שלא כדרך הטבע.
נברא וגיי, אני לא רוצה להפריע לויכוח, אבל תקחו בחשבון שאת האתר קוראים גם ילדים ותצנזרו תיאורים מוגזמים.
“נברא” תעשה טובה אפילו הדתי שבדתיים מגיע להנאה מאירועים שכוללים, איך אומרים אצלכם, “שפיכת זרע לשווא”. אל תאמר לי שהדרך היחידה שבה אתה מגיע לפורקן זה דרך סקס רגיל ובנלי שבו כל “הפרשות הזכר נקלטות אצל האשה”, מעולם לא נגעת בזרע שלך? אל תנסה להעלות הצטדקויות לא נכונות. אתה מתעסק בדיוק באותו הגועל. ולא אמרתי שזה לא בסדר, להיפך אם באמת כל חייך הגעת לפורקן רק דרך התעלסות מיסיונרית ומשעממת אז מצבך רע מאוד. על ייעוד ביולוגי נוכל להתווכח עוד שעות. זאת עובדה מוכחת שלגבר יש גירוי באזור (אני בטוח שתתנגד, אבל עד שלא בדקת אין לך מילה בעניין), אז “ביולוגית” האזור מיועד בדיוק באותו אופן לקליטה של הנאות מיניות.
גיי,
פרוורסיה בהחלט. בניגוד גמור לחלחולת, צוואר הרחם לא משוח בצואה. יעודו הביולוגי בימים כתיקונם הוא לקלוט את האיבר הזכרי. ההפרשות “המגעילות” של הנקבה הם בעיקר חומרי סיכה שהגוף מייצר וההפרשות “המגעילות” של הזכר כבר לא מגעילות אם הם מגיעות ישירות ליעדם הטבעי. מה הפלא שמי שמעדיף סטיות חווה גועל?
יובל
מכאן, חשוב שמשפטנים ואנשי החוק יפתחו בצעדים לבניית הליך משפטי לאשום מקדים….
נגד כל אלו הנאבקים בפשע ובאלימות (כי כך היו גם הוריהם, למרבה הצער)
עוד בתרם יהפכו הם, לאלימים ולפושעים,
זה מפתיע, נוכל מראש לפעול נגד פשעים ואלימות עתידיים, כמו בסרטי מדע בדיוני. סוף סוף
ראה גם את שכתב אריאל.
הכיתוב ליד התמונה הוא “בני אילון”, זו כמובן טעות, כי בכתבה מדובר על אחיו, מוטי. תזהרו מפני תביעות דיבה (ראו למשל שמעון אמסלם נגד עיתון מקומי, שתבע אותם על כך שבכתבה על ספורטאים הומואים, השתמשו בכותרת “אמסלם לא לבד” והוא זכה בתביעה).
חזק, רועי!
זה כן מדע (מחקר עדכני שנעשה), זה מעניין, ומה שיותר חשוב – זה מפתיע.
רועי
אם כתבתך, מוגדרת או מוכרת, ע”י מנהלי/עורכי הידען, ככתבה שבתחום המדע, או ברוחו,
אז כל אחד, יכול לכתוב כאן,
ל”מורה נבוכים”. אם תסתכל על זה כל סוג של סקס כולל בתוכו דברים מגעילים. אתה קבעת שלהכניס את המה שמו שלך לווגינה זה הדבר הכי טהור בעולם, והרי ברור שזה לא, וזרע זה לא מגעיל?! זה הדבר הכי מגעיל עלי אדמות! וזה עוד בלי להזכיר “סטיות” רבות אחרות גם של סטרייטים. מה גם שאותה “החלחולת” הרבה יותר נקייה מאיפה שאתה מכניס, תסמוך עליי שדרוש בדיוק 3 דקות לטפל בעניין. ובקיצור סקס זה מגעיל בכל צורותיו, ועדיין כולנו עושים את זה, אני לא צריך להסביר לך למה. הכל למען ההנאה הרגעית, ככה זה עובד. ולמעשה אם לא היית כל כך מפחד מההגדרה והיית מנסה להגיע לסיפוק דרך “החלחולת” תאמין לי שלא היית מפסיק, הומו או לא.
אז אולי אני גם לא מסכים בדיוק עם הכתבה, אבל לקרוא לזה “פרוורסיה” זה ממש לא יותר רחוק ממה שאתה עושה עם עצמך.
לפי אותו היגיון חשיבתי, לו עכשיו יתחילו קבוצות של אנשים לבעול חיות ובהמות, ותבגובה לכך יתחילו בני אדם אחרים, ומנהיגי ציבור בראשם, למחות ולתעב זאת, אז יבוא רועי צזנה ויטען שאלו שמוחים הם כנראה בעלי נטיות מיניות לבעול חיות ובהמות.
יש אין סוף דרכים שבהם ניתן לעוות את החשיבה וואת השכל הישר.
עם כל הנימוס המתבקש, התגלית הזו נראית לי קישקוש. ברור שיש כאלו השומרים על עצמם מהומו-סקסואליות באמצעות הומופוביה. מה בכך? זה מובן וברור. אבל האם חלק הארי של ההומופובים נכנס לקטגוריה הזו? פשוט קישקוש. מה דעתך על סתם גועל? כן, גועל מיחסי מין שפעם היו נחשבים לסטייה, לפרוורסיה? נניח, גועל טבעי ואנושי מכך שזכר מגיע לסיפוק מיני בתוך החלחולת של חברו? איך זה יכול להיות שרעיון כל כך פשוט לא עלה על דעתך?
אני אינני הומופוב, אך אני חושב שהטיעון הזה בעייתי בלשון המעטה. האם אנטישמים הם בעצם פילושמיים במסווה? האם הם היו רוצים להיות יהודים? לא ולא. האם גזענים בעצם נמשכים לגזעים אחרים? כמובן שלא. לא כל שנאה נובעת מאיזה תסביך פסיכולוגי של הכחשה עצמית – בני האדם שנאו ושונאים ולא זקוקים לסיבות מיוחדות לכך – מספיק שאתה שונה או חריג באורח חייך. ובמקרה של הומוסקסואליות – יש להוסיף 2,000 שנה של מונותאיזם הומופובי בתרבות המערבית והערבית כך שהסתכלות באף עקום על ההעדפה מינית שכזו מושרשת עמוק בתרבות הזו, ממש כמו אנטישמיות.
על אותו משקל או כיוון . בעקבות הצעת חוק שעולתה לאחרונה בכנסת.
האם כל המתנגדים או המתנגדות לזונות באופן גורף במקום למסד מבחינה הגנה נגד סרסורים או הגנה בריאותית ראויה וכמובן תשלום מיסים ושאר הבטיים. האם הם בעצם הלקוחות של הזונות או נשים שבעצם רוצות להיות זונות?
הם מסתתרים תחת האומללות הנוראית של נשים שאולצו לעסוק בזה אבל מתעלמים מנשים שבחרו מרצונם לעסוק בזה. הם גם מתעלמים מגברים אלמנים, מכוערים,נכים או חסרי כישורים חברותים ועוד.
יוני,
צא ולמד.
הומופוב זו אינה הגדרה של רב, ראה את אחד הרבנים המוסכמים על אוכלוסייה לא קטנה של דתיים- הרב יובל שרלו, רב אורתודוקסי אך עדיין מאוד פלורליסט, ומאוד מתון ואף מאוד מנסה להקל על דתיים הומואים ככל הניתן על פי הדת ועם כל זאת הוא בפורום “תקנה” שזה פורום מאוד חזק ומקובל על רוב הציונות הדתית. השתלחות לא מרוסנת בדתיים או בכל אוכלוסיה אחרת תוך הכללה של הרבה פרטים, כמוה כמו גזענות, או כמו כל אמירה חסרת שחר ומלאת בורות.
על פי נושא המחקר/כתבה כבר מוזמנת התשובה. במשפטים זה קרוי שאלה מנחה, דהיינו השואל כבר שם התשובה בשאלה נשוא “המחקר/כתבה” וזה בדיוק מה שהמחקר מבקש. זה “מחקר” מגמתי, מרושע, גזעני אשר ריח של “פחד דת” נודף ממנה. באותה המידה ניתן לשאול ” “ולחקור” בתמימות: ” האם אמא שלך זו….”.
רב יהודי בהגדרה הוא הומופוב ולכן המקרה של מוטי אלון מתאים
לרועי צזנה,
מדוע היית מוכרח לשים תמונותו של הרב מוטי אלון, ולהזכירו בעקיפין.
משנתו הרבנית מעולם לא הייתה הומופובית, והוא לא התבטא נגדם.
אמנם לא שמעתי אותו מתבטא בפומבי בעד יחסים חד מיניים, אך היה ידוע בקרב הרבה אנשים על יחסו האוהד להומואים, שככל הנראה במספר מקרים הוא מואשם שניצל מעמדו לרעה.
אין קשר בינו לבין הכתבה הנוכחית.
היי רועי. בתור מי שאינו הומוסקסואל אך לא רק שאינו הומופוב אלא גם אנטי-הומופוביה, ומדבר מתוך ידע בנושא, עמדתי שאסור להכליל שכולם או אפילו “רובם המוחלט” כאלה. אפשר להניח שרבים מהם, או “מחציתם ואף מעט למעלה מכך” הם בעלי נטייה מינית לזכרים-גברים, אבל עד כמה הנטייה עצמה גבוהה אצל כל אחד ואחד מהם, אם בכלל, זה כבר אינדיבידואלי, וכימות של כך הוא דבר בעייתי בעליל. שפע ברכות.