האם נמצאה דרך להפסיק את האמונה באלוהים?

מחקר חדש שהתפרסם בכתב-העת המדעי החשוב ביותר בעולם (Science) ביום שישי האחרון, מראה כי ייתכן ונמצאה דרך להעלות רבים על הנתיב של חזרה בשאלה – להפעיל את ההגיון

האדם החושב, פסלו של אוגוסט רודן. מתוך ויקיפדיה
האדם החושב, פסלו של אוגוסט רודן. מתוך ויקיפדיה

מחקר חדש שהתפרסם בכתב-העת המדעי החשוב ביותר בעולם (Science) ביום שישי האחרון, מראה כי ייתכן ונמצאה דרך להעלות רבים על הנתיב של חזרה בשאלה. כל שהם צריכים לעשות הוא לענות על החידה הבאה. הקוראים, כמובן, מוזמנים להשתתף בניסוי.

"כדור ומחבט עולים ביחד 1.10 דולרים. המחבט עולה דולר אחד יותר מהכדור. כמה עולה הכדור?"

אם עניתם מיד שהכדור עולה 10 סנטים, חשבו שנית. למרות שזוהי התשובה האינטואיטיבית שנראית ברורה מאליה, קצת חשיבה אנליטית (ואולי גם דף ועט) יגלו לכם שהאמת היא שהכדור עולה 5 סנטים בלבד.

כדי לענות נכון על החידה, נאלצתם לנתח את הבעיה מנקודת מבט ביקורתית ומדוקדקת, במקום להסתמך על החלקים האינטואיטיביים שמעניקים 'תחושת בטן' לגבי הפיתרון. פסיכולוגים רבים מאמינים כיום כי החשיבה האנושית יכולה ללכת בשני נתיבים שונים: הרגשי והחישובי. הראשון מסתמך על קיצורי-דרך מחשבתיים, כמו סטריאוטיפים שנבנו במשך שנים, ואלו מספקים בדרך-כלל תשובה מיידית בה אנו בטוחים במידה רבה. היא 'מרגישה לנו נכונה'. נתיב החשיבה החישובי, לעומת זאת, מחייב את המוח לנתח את הבעיה לעומקה ולהשתמש בכוח ההיגיון כדי להגיע לתשובה.

אנו יודעים ממחקרים קודמים כי אמונות דתיות מושרשות עמוק בחשיבה הרגשית. לא רק מחקרים פסיכולוגיים תומכים בעמדה זו, אלא גם ראיות מהשטח. אנשי-דת רבים, אחרי הכל, מדקלמים לחסידיהם כי עליהם, "להתעלם מההיגיון ולהקשיב לצו הלב".

אבל מה יקרה אם ניתן לחלק ההגיוני במוח לעבוד שעות נוספות? האם הוא יפחית את פעולת החלק הרגשי, וישפיע לרעה על האמונות שלנו?

במחקר שהתפרסם ב- Science, שאלו החוקרים את הסטודנטים שאלות היגיון, מהסוג שניסיתם לפתור בתחילת המאמר. לאחר מכן התבקשו הסטודנטים לדרג רשימה של הצהרות על אמונה ודת, שכללו התייחסות למידת אמונתם באל. הסטודנטים שהפעילו את החלק ההגיוני במוחותיהם בעת פתרון החידות (כפי שניתן להבין מכך שהם סיפקו את הפתרונות הנכונים), קיבלו ציונים נמוכים יותר במשאל האמונה.

מבחנים נוספים באותו מחקר הסתמכו על דרכים אחרים להפעיל את החלק הרציונאלי במוח. אחד מהם, למשל, עירב משחק עם מילים שנבחרו מראש על-ידי החוקרים. חלק מהנבדקים קיבלו מילים נייטרליות – כסא, שולחן, מחבת וכדומה – בעוד שאחרים קיבלו מילים המקושרות למחשבה ביקורתית: לחשוב, להסיק, לנתח ועוד. לפי עקרון פסיכולוגי ידוע המכונה 'פריימינג', מילים שאתה נחשף אליהן באקראי יכולות להשפיע על דרך החשיבה שלך. ואכן, האמונה באל התדרדרה אצל הנבדקים שקיבלו את המילים המעודדות לחשיבה ביקורתית. בסולם של בין 10 ל- 70, קבוצת הבקרה מיקמה עצמה ב- 40, בעוד שהקבוצה שנדחפה 'לחשוב' התמקמה ב- 34.

האיש החושב: אחת מיצירותיו המפורסמות ביותר של אוגוסטה רודין.

האם המשמעות היא שחשיבה הגיונית, בכל תחום שהוא, תדרדר לתהום את האמונה? זוהי תיאוריה שעדיין מלאת חורים ככברה. לימוד הגמרא, למשל, מספק אתגרים מנטליים אשר מכריחים את התלמידים להפעיל את החלק הרציונאלי שבמוחותיהם. לא ניתן להתעלם מהחידודים הלוגיים שמעלים התלמידים החרדים כאשר הם שוקדים על ספרי הגמרא, או התלמידים המוסלמים בעודם עוברים על הקוראן ועל הסונה (התלמוד האיסלמי) ומנסים ליישב סתירות באופן הגיוני. על אף כל הפעילויות הרציונאליות הללו, רוב מכריע של התלמידים נותר חזק באמונתו.

הספקנים ישיבו כי לחלק לא-מבוטל מהבעיות המועלות בתלמוד, מתקבלים פתרונות חסרי-היגיון. כך, למשל, בתלמוד בבלי מסכת חולין, דף קכז, עמוד א, שם מסופר על נחש וצב המזדווגים ומביאים לעולם נחש ארסי במיוחד. כאשר נשאלת השאלה בתלמוד, כיצד יכולים נחש וצב להזדווג זה עם זה, התשובה הניתנת היא כי מדובר ב- "נס בתוך נס". כלומר, הנס פותר הכל. אף על פי כן, פתרונות מסוג זה אינם נפוצים בתלמוד.

ראיות משכנעות יותר מגיעות מעולם המדע. מחקר משנת 1998 הראה בבירור כי מתוך המדענים הנחשבים ביותר – אלו החברים באקדמיה הלאומית למדעים של אמריקה – רק שבעה אחוזים מאמינים בהשגחה פרטית, כאלוהים. שימו לב למשמעות: מתוך המדענים המובילים באמריקה, ניתן להגדיר 93% מהם ככופרים בקיומו של אלוהים. מכיוון שאחד הצרכים החשובים ביותר עבור מדען הינו חשיבה הגיונית, ייתכן כי המשמעות היא שחשיבה הגיונית רציפה ועקבית, אכן מפחיתה את האמונה באל.

קשה לדעת כמה אמינות ניתן לתלות במחקר הנוכחי. מחקרים פסיכולוגיים, מעצם טבעם, נתונים לשפע של הטיות אישיות מצד החוקרים, לבעיות סטטיסטיות ולשלל גורמים אנושיים מסובכים ומסבכים. אף על פי כן, מכלול רחב של מחקרים מדגים כי האמונה יכולה להתחזק או להיחלש בהתאם למצביו הרגשיים של האדם. כדברי הפסוק הקדום, "אין אתאיסטים על מטוס נופל." אך האם בכלל ראוי להחזיק באמונה המסתמכת על פחד ואימה?

שאלה זו נותרת פתוחה עבור הקוראים, המוזמנים לטקבק את תשובותיהם לאחר שחשבו עליה לעומק… ובהיגיון.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

1,898 תגובות

  1. האנושות לא מסוגלת להפתר מהבלים כמו אמונה פרימיטיבית בת אלפי שנים ביצור דמיוני. נהפוך הוא, כמות המאמינים רק גדלה.
    מנהיגי העולם לדוגמה החליטו לצמצם את פליטת ה CO2 אבל שכחו שתוך 50 שנה יחיו פה 15 מיליארד בני אדם שכמובן יצרכו הרבה ויזהמו הרבה, כנראה שזה ימשך עד איזו שהיא קטסטרופה.
    למה מישהו בחר בשם "הומו ספיאנס" לגמרי לא מובן.

  2. תגובה ללוחה שוב .דרכים או דרך זה גם זכר וגם נקבה.אילו היית אדם חושב
    היית זוכה ללמוד גם גמרא ולא היית טועה .ריש מסכת קידושין דף ב
    אגב הרמב"ם. היה אדם חושב ברמות שאנו לא מכירים ואע"פ כן היה הדוק בדתו.
    אני אסביר לכם הקוראים ולכם החוקרים
    העיניין הוא שעל פי רוב האנשים היותר דתיים מזניחים את החלק החושב הרמ"ם
    בספר. מורה ניסה לתקן את הפגם הזה בספר המורה ולחנך את ההמון מחדש
    אין שום סתירה בין חשיבה לוגית לבין חיבור עם האל אדרבא היהדות מחייבת את היהודי להיות אדם חושב.לשיטת הרמב"ם אדם שמאמין באל לא קיים את המצווה הכי יסודית בתורה שכן כל אחד מאיתנו מצווה לדעת אותו ידיעה גמורה טוב זה על רגל אחת.לצערי הכוונת הרמ"ם נבלמה וכך סטו ממנה ההמון עד שהיתפתחה צורה חדשה של מימוש הרציונל והוא המדע.כשהמדע ניפרד מהדת בימקום לעבוד איתה ביחד.היעוד האמיתי הוא שהמדעים כולם יהווה מכשיר מושלם להבנת האלוה ולחיבור איתו כך עשה הרמב"ם ע"ה וכך גם אריסטו ועוד…הפרידה בין הדת למדע שורשה במאבקים שהיו בימים אפלים בין הכנסיה לחוקרים הכנסיה רדפה אותם והעלת אותם על המוקד עיין ערך אילומינטי את. נזק שגרמה הכנסיה אנו חווים היום עד לכדי אבסורדים כמו הפרשנות של החוקרים המובאים לעיל…..

  3. כתבה פשוט מביכה.
    כזה סלט, של ערבוב של רציונל, היגיון, אמונה, רגש.
    ולתיבול כותרת סנסציונית, כאילו האמונה בה' או לא זה מה שיפתור את בעיות האנושות.
    פייר – התאכזבתי

  4. האמונה נובעת מתוך הערכת סיכויים וסיכונים לא סבירה/לא רציונאלית.
    המערכת הרגשית מתבצעת באופן שוטף ואוטונומי הערכת סיכויים וסיכונים. נושא שהתפתח המהלך האבולוציה.
    מכיוון והמערכת הריגשית היא המבצעת את ההערכות האילו קל מאד לנווט אותה וזאת על ידי טעונים/מניפולציות ריגשיות ולא רציונאלים,
    רק שינוי של הערכת ההסתברויות יכןל להפסיק את האמונה והדרך עוברת דרך המערכת הרגשית ולא הרציונאלית
    מכאן שניתן לשלוט בהערכות אילו.
    באם תשאל חרדי מה ההסתברות שקיים אלוהים התשובה תהיה 100 אחוז
    אין לתשובה זו בסיס רציונאלי אלא היא הגיע מתוך מניפולציות רגשיות שהוא עבר.
    מכיוון והערכת הסיכוי הינו 100 אחוז לא מתבצעת בקרה על מידע שמגיע מכיוון האלוהים[כגון רבנים] והדברים מתקבלים כאמת מוחלטת [תאוריה שמסבירה מדוע מחבלים מתאבדים]
    מכן ששינוי אמונה עובר דרך המערכת הרגשית ולא הראציונאלית.

  5. יובל חן,

    יש רק בעיה אחת עם מה שכתבת והיא שאלוהים זו דמות דמיונית שקיימת רק באגדות, ואין שום חוכמה מיוחדת בכל ספרי הקודש שלך (התורה, הזוהר, הגמרא, הקבלה…) כזו שלא קיימת בספרים אחרים בעולם שאינם קשורים לדת.

  6. המאמר מתיימר לשלול את קיומו של האלוהים באמצעים רציונאליים בו בעת שלכותב המאמר אין שמץ של מושג באמונת הייחוד, היא תורת הקבלה.
    ברור שהתורה מייחסת חשיבות לנשמה שמקום מושבה הוא השכל ולכן יש כח חזק בעגינה שכלית, שהרי מטרת האדם להמליך את שכלו על לבו, אלא שהתורה גם עוסקת בחלק האחר שבאדם הוא הלב, ועיקר התייחסותה של התורה הוא לקשר הגומלין בינהם, שכל המצוות כידוע בתורת הנסתר מטרתן להביא לזיווג בין השכל ללב, שזהו זיווג בין זכר לנקבה, שהוא ורק הוא מכונה "אדם".
    למותר לציין, שמי שכתב את הכתבה ונשען על שאלה לוגית שכל כוחה יפה לא יותר מאשר כל שאלה לוגית אחרת, אינו מכיר כלל ועיקר את חוקי הלוגיקה שעומדים בבסיס תורת הקבלה, ולכן מתיימר לקבוע שכל חוקי התורה הם לכאורה אינם מבוססים על רציונאל.
    מה לעשות שכל חוקי התורה כן מבוססים בשורשם על רציונאל אלא שלא תמיד השכל האנושי מסוגל לתפוס חכמה כה פנימית ונשגבת שניתנה לאבות אבותינו, ואשר דורשת לקיים את הכלל של "נעשה ונשמע", דהיינו שללא שהאדם מתנסה תחילה לעולם יהיה לו ספק באשר לקיומם של חוקים רוחניים שהם מעל הטבע ושהם נגזרת ישירה של אל אחד יחיד ומיוחד, אך בו בעת מנהלים את הטבע כולו. לכן, בתורה נדרשת האמונה כענין יסודי ושורשי לפני כל דבר אחר, משום שרק באמצעות האמונה יכול האדם להתחבר לשכלים כה גבוהים שאלמלא היה מתנסה בהם תחילה לא היה לעולם מכיר בקיומם, דווקא משום שהם פנימיים ונסתרים להבדיל מחוקיות הטבע שהיא נגלית, ולכן נתפשת מהר יותר בשכל.
    אגב, גם המדע מאמין ומושתת על שיטת 'ניסוי וטעיה', דהיינו שללא נסיון שהוא חלק מעשי ממש לא ניתן היה להגיע לתיאוריות בדבר קיומם של חוקים כלשהם במציאות (הכוונה לחוקים נגלים). אפילו ניוטון לא הגיע לבירור חוקי כח המשיכה אלמלא אותו תפוח שנפל על ראשו. ללמדנו, כי כל חקירה יש לה שני שלבים: שלב ראשון הוא תמיד השלב המעשי המכונה ניסוי (בחינת נעשה), והשלב השני הוא היכולת ללמוד דבר מתוך דבר המכונה בינה (בחינת נשמע).
    לכן, ללא שהאדם עובר בשני השלבים הללו גם יחד לא יכולה להתפתח סביבה המכירה בחוקיות כלל ועיקר.
    בדיוק באותו האופן התורה מצווה על האדם להתנסות דרך קיום מצוות באמונה, ולאחר מכן להיווכח ממש מתוך בשרו ומתוך נשמתו כי אכן המציאות כולה נשלטת על ידי אל אחד, יחיד ומיוחד.
    ועוד דבר שיש לזכור, גם בתוך הדת קיימים אנשים רבים מסוגים שונים, חלקם מתחברים יותר לאמונה וחלקם שכליים, וזה וגם זה מייצגים ומשקפים דרכים לגיטימיות בתוך התורה – כל אחד והדרך המיוחדת שלו, אם כי חשוב שנדע כי התורה כוללת בתוכה את שני הצדדים באופן המעמיק ביותר.

  7. אגב, הפילוסופיים הגדולים של יוון העתיקה, אלה שעשו את עיקר ההתקדמות המתמטית שהאנושות עשתה מאז ומעולם, הם היו אלה שביססו אמונה באל אחד על גבה של המתמטיקה. עיין ערך תורת התאריים השליליים של אריסטו

  8. חביבי, 7% מאמינים בהשגחה פרטית לא אומר ש93% כופרים באלוהים. אפשר להאמין באלוהים ולא להאמין בהשגחה פרטית.
    ניתן לנתח ולהגיע להסבר רציונלי גם כשמתארים דת ואלוהים. ישנם יהודים דתיים שהם חזקים מאוד במדעים ולרוב אתה תראה אצלם שילוב של חשיבה רציונלית גם בנושא הדתי.
    כתבה שלופה מן המותן, כלל לא מדעית ומבוססת. חבל, הפואנטה מתפספסת

  9. תגובה ל walking death:
    ומה האלטרנטיבות: תורת הגזע? סוציאליזם? קומוניזם? קפיטליזם? מערכות המשפט?
    נשמח מאוד להכיר את האלטרנטיבות היותר עדיפות (עדיפות זה עניין סובייקטיבי) ויעילות …. בינתיים אותם אלטרנטיבות רק הביאו נזקים.
    לגבי

  10. חנן,
    הטענה שלך לגבי אתאיזם כדת נסתרה כל כך הרבה פעמים, שזה נעשה משעמם.
    יש את התשובה של ביל מאהר: לומר שאי אמונה באלוהים זו דת זה כמו לומר שהימנעות ממין זו תנוחה מינית.

    נועם חומסקי עונה תשובה יפה לגבי אתאיזם. מהלינק הבא:
    http://www.chomsky.info/debates/20060301.htm

    In fact, I don’t even know what an atheist is. When people ask me if I’m an atheist, I have to ask them what they mean. What is it that I’m supposed to not believe in? Until you can answer that question I can’t tell you whether I’m an atheist, and the question doesn’t arise.

    אם אתה רוצה קצת לצאת מהקיבעון שאלוהים לא ניתן לבחינה מדעית אז הקשב להרצאה המצויינת של שון קארול:
    http://youtu.be/TFp5PPSTiDc

  11. חנן,
    כתבת: "אגב, גם אתאיסטים הם אנשים מאמינים – הם מאמינים שאין אל."

    זה פשוט לא נכון, העמדה האתאיסטית היא בסך הכל דחייה של הטענה של המאמינים בדבר ממשותו של אל, כאשר הדחייה היא בגלל שאלה שטוענים את הטענה לא מגבים אותה בשום דרך משכנעת. אין כאן שום סימטריה.
    אגנוסטיות היא גישה פחדנית לדעתי, וזה מומחש על ידי שאלתו של ניסים האם אתה אגנוסטי לגבי חדי קרן או יצורים דמיוניים אחרים? האם כאשר אתה עומד לצאת בבוקר לעבודה אתה אגנוסטי לגבי קיומו של דרקון יורק אש מחוץ לדלת? האם יהיה נכון לומר שאתה מחזיק באמונה שאין דרקון שכזה (וגם שאין נמר, וגם שאין מוקש, וגם שאין סופת טורנדו, וגם שאין חור ברצפה ו… אתה מבין כמה טפשי לומר על דחיית הטענה על קיומו של דרקון שכזה שהיא שקולה לאמונה בחוסר קיומו?

  12. ניסים,
    המציאות היא שאנשים עדיין רוצחים בשם אלוהים, אבל לא בשם שאר הדמויות הדמיוניות שהזכרת, וזה מה שמייחד אותו, וזה מה שמצדיק לדעתי את הבלטת העמדה האתאיסטית. קח בחשבון גם שהרב המוחלט של המאמינים ביצור הדמיוני המסויים הזה דווקא הם תינוקות שנשבו, מעולם לא ניתנה להם ההזדמנות לחשוב אחרת, והבודדים מתוכם שהם חכמים מספיק וישרים מספיק להבין את זה חשים פעמים רבות שהם בודדים וחריגים, רק בגלל שהם לא שמעו שיש רבים כמותם. מבחינה זו חשוב שתהיה מודעות לעמדה האתאיסטית דווקא. אני מסכימה איתך שמרגע שמעמדו של אלוהים יחזור למקום הראוי לו – קרי יצור דמיוני שבני-אדם המציאו, יתייתר הצורך בדגל האתאיסטי.

  13. חנן סבט
    אני ממש לא מסכים איתך. הרעיון שאלוהים הוא משהו מסתורי, מחוץ לעולם שלנו, הוא רעיון חדש יחסית, ולדעתי הוא פשוט תרוץ עלוב. פעם אלוהים היה סחבק של כולם ודיבר עם כל אחד. אחרי זה הוא דיבר דרך יחידי סגולה, שכנראו ידעו באיזה ערוץ לקלוט. לאחר מכן, אלוהים הפך למשהו כל יכול, כל יודע ומסתורי. והיום הוא בכלל מחוץ לעולם שלנו, מחוץ לטבע.

    אז, גם אם הוא (או הם, למה רק אחד?) מחוץ לטבע – חייב להיות לא ממשק לטבע, אחרת אי אפשר לדעת עליו כלום. אם כן, חייב להיות תופעה שאנחנו יכולים לצפות בה, שלא ניתנת להסבר לפי חוקי הטבע שאנחנו מכירים, או נכיר בעתיד.
    זה בדיוק כמו נשמה – אם היה כזה דבר, חייבת להיות תופעה במוח שלא ניתן להסבר. אין כזה.

    האם אתה אגנוסט בקשר לחדי-קרן, סנטה קלאוס, או פיית השיניים? אני מניח שלא.

    אני לא קורא לעצמי אתאיסט, כי זה נותן לדת מעמד מיוחד, שלדעתי לא מגיע לה. אני מאמין בטבעי, להבדיל מהעל-טבעי. העל-טבעי כולל דברים כמו רוחות רפאים, סופרמן, אסטרולוגיה, הומיאופטיה, אלוהים, אודין, בראמאן, מרדוק, חדי-קרן וקראקן.

    לא צריך לתת לדת מעמד מיוחד. זה עושה הרבה יותר רע מטוב.

  14. לפי הכתבה, הדרך להפסיק את האמונה באלוהים, זה לעשות מנוי על SCIENCE 😉

    הבעיה היא, שאם זהו הפתרון אותו מציע המדע לנושא האמונה באלוהים, הרי שזו הוכחה שאותם אנשי מדע שהגו את הרעיון הזה, הם לא רק חסרי כל היגיון, אלא גם מנותקים כליל מהמציאות.

    בני אדם שקיבלו חינוך סקפטי וחילוני, לרוב יטילו ספק בכל דבר, כולל דת ואמונה. בני אדם שנולדו למשפחות מאמינות וקיבלו חינוך דתי, רובם ימשיכו להאמין בלא כל קשר לשאלת ההיגיון – והסיבה פשוטה. המדע לא יכול לעסוק בשאלות הנוגעות לקיום או אי קיום אל. הכלים המדעיים לא מסוגלים לא לאשר ולא לשלול את נושא ה"אלוהות", מאחר וזהו נושא שכלל לא ניתן למחקר בכלים מדעיים. זהו נושא תלוי אמונה ופילוסופיה ולכן לא ניתן לשלילה או אימות מדעי. בל נשכח שישנם רבים מאד מאנשי המדע שהם אנשים דתיים ומאמינים (בכל דת ותרבות) וקשה לומר שהם חסרי היגיון – למעט בנושא האמונה באל.

    אגב, גם אתאיסטים הם אנשים מאמינים – הם מאמינים שאין אל. אבל רובם גם מתרץ זאת באמונה שאין אלוהים ולכן הם נכללים בקבוצת המאמינים. זו הסיבה שאני למשל אגנוסטיקן ולא אתאיסט.

    חבל שאותם מדענים לא קראו את מה שכתב פרופ' לייבוביץ' על הסיבות להיותו אדם דתי ומאמין. הוא ראה ביישות האלוהית משהו שנמצא מחוץ לייקום, מחוץ לטבע ולכן לא ניתן בכלל לבדיקה או מחקר, שכן אנחנו יכולים לחקור רק מה שנמצא בייקום שלנו. לפיכך, נותרה רק האמונה של המאמין שאכן ישנה "יישות אלוהית".

  15. דר׳ זה פשוט אירוני אבל דווקא מאמארך כל כך ריגשי לא רציני לא רציונלי ומנוגע בדעות קדומות. האם ישבת פעם ללמוד את יסודותיה של הפילוסופיה היהודית שאתה מהין לחוות דעתך עליה? האם עילעלת פעם בספרי הגות ומחשבה של רציונליסטים כהרמב״ם ר׳ סעדיה גאון כתבי הדת של אייזיק ניוטון או בכתביו של דקארט כלום סבור אתה שאנשי מדע כפרופסור אביעזר פרופסור אומן חתן פרס הנובל או מדען בעל שם עולמי כפרופסור ירמיהו ברנובר ואחרים כולם פועלים מתוך חשיבה רגשית ורק כבודו אמון על חשיבה רציונלית? פשוט מביך לראות כיצד נפלת במלכודת שביקשת לטמון לאחרים. על כך הזהיר ה״חכם באדם״ שלמה המלך ע״ה לפני שנים כה רבות ״כורה בור יפול בתוכו…״ לו היית פחות ריגשי ומעט יותר פתוח ורציונלי אולי היית נחשף לאמרתו ונזהר. רחמי עליך. (מרצה ידוע לפילוסופיה של היהדות)

  16. כפי ששולחן לא נוצר מעצמו, מכתב לא נוצר מעצמו, וכו'… כך האדם,העולם והיקום לא נוצר מעצמו – מישהו יצר אותו.
    עפ"י היהדות,בניגוד לשאר הדתות, לבורא אין התחלה ולכן גם אין לו סוף ולכן אינו פיזי.

  17. יש לך שגיאה תחבירית.
    דרכים זה נקבה, אבל בקטע הבא התייחסת אל המילה כזכר
    "מבחנים נוספים באותו מחקר הסתמכו על דרכים אחרים להפעיל את החלק הרציונאלי במוח. אחד מהם, למשל, עירב משחק עם מילים שנבחרו מראש על-ידי החוקרים."…
    בכלל הניסוח של הקטע מעיד שהוא מתורגם מאנגלית מהמשפט הבא בקירוב…
    one of the tests involved a game with words that were pre selected by the researchers.

    אה, שכחתי לציין… מאמר מעניין 🙂

  18. "מעניין מה דוחף אנשים להיאבק על אי קיום אלוהים…"

    תשאל את כל האנשים המסכנים שראשם נערף בשמה של האמונה המטומטמת הזו.

  19. אדם פדר

    "מענין מה דוחף אנשים להאבק על אי קיום אלוהים"

    הצורך לא לחיות בעולם שמשקרים להם. החיפוש אחר האמת.

    האמונה הזו היא באמת פגם. היא גורמת לאנשים לקבל החלטות גרועות שמבוססות על הרצון שלהם שמשהו יהיה אמיתי ולא על מה באמת אמיתי. היא גורמת להם להתקבע בערכים גרועים(להם ולחברה בכללותה) ולהלחם עליהם במקום להחליפם באלטרנטיבות עדיפות ויעילות יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן