סיקור מקיף

‫פסיכולוגיה משפחתית – לאלף את הנמר שבך / צ'רלס ק' צ'וי‬

ילדים להורים שתלטנים סובלים מנטייה לדיכאון וציוניהם אינם עולים על הממוצע

כל הורה נאבק למציאת האיזון הנכון בין חיזוקים חיוביים לצעדי משמעת בגידול ילדיו. בחורף האחרון ספג ספרה של הפרופסורית למשפטים איימי צ'ואה מאוניברסיטת ייל, "המנון הקרב של אמא נמרה"*, מטחי ביקורת. בספר קובעת צ'ואה כי הורות מוצלחת כרוכה בשליטה ברוב היבטי חייו של הילד, החל מאיסור על פגישות משחק עם ילדים אחרים ושינה בבתיהם, וכלה בצעקות כשהילד אינו חוזר מבית הספר עם ציונים גבוהים. ומה דעת החוקרים בנדון?

"אין ראיות לכך שמעורבות-יתר מקובלת בתרבויות שבחנו בעבר, ובכללן סין," אומר בריאן ק' ברבר, פסיכולוג מאוניברסיטת טנסי בנוקסוויל. כדי להבין את ההבדלים בשליטה הפסיכולוגית של הורים בילדיהם במקומות שונים בעולם, ראיינו ברבר ועמיתיו 120 מתבגרים מ-5 תרבויות שונות, בהן קוסטה ריקה, תאילנד ודרום אפריקה, ואז ערכו סקר בקרב 2,100 מתבגרים נוספים. ממצאיהם, שנשלחו לאחרונה לפרסום בכתב העת לגיל ההתבגרות, מעלים כי חלק מסוגי ההתנהגות המתוארים בספרה של צ'ואה, כמו העלבת הילד (באחד המקרים היא כינתה את בתה "זבל"), שלילת רגשותיהם ופגיעה בפרטיותם עשויים להיות קשורים לדיכאון ולהתנהגות אנטי-חברתית בקרב הילדים, כפי שכבר הוכח במחקרים אחרים.

ברבר מבחין בין משפחות "רודניות", המאופיינות בהגבלות יתר ובכפייה, ובין משפחות "סמכותיות", שבהן ההגבלות מלוות בחיבה ובעידוד הילדים ללכת בדרכם. במחקר אחר, שבו נטלו חלק 20,000 סטודנטים אמריקנים, מצאו לורנס שטיינברג מאוניברסיטת טמפל ועמיתיו, כי ילדים שגדלו במשפחות סמכותיות היו בריאים בנפשם, ואילו ילדים שגדלו במשפחות רודניות נטו יותר לסבול מחרדות ודיכאון. כמו כן, לא התגלה הבדל בציוניהם של ילדים משני סוגי המשפחות, מה שמעלה את האפשרות שלא צריך להיות אמא נמרה כדי לגדל ילדים מוצלחים.

הספר ראה אור בעברית במארס 2011, בתרגומה של דפנה לוי בהוצאת זמורה ביתן

Post to Twitter Post to Facebook Facebook

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן