סיקור מקיף

רצון חופשי: הכל צפוי והרשות נתונה.

מה שגורם לנו לתהות בשאלת הרצון החופשי הוא המטען העודף של המילים שבהן אנו משתמשים.

העונש על בחירה אסורה
העונש על בחירה אסורה

כולנו חשים שיש לנו "רצון חופשי" אבל אלה מבינינו שמודעים למסקנות המדע עד כה מתקשים לגשר בין תחושה זו לבין הידיעה שכל החומר והאנרגיה בעולם נשלטים על ידי מערכת חוקים קשיחה ובמידה רבה – דטרמיניסטית.

כיצד ייתכן שרצוננו "חופשי" – מחד, ונקבע על ידי חוקי הטבע – מאידך?

הרי אם חוקי הטבע דטרמיניסטים – ידיעה מדויקת של מצב כל המסה והאנרגיה מיד אחרי המפץ הגדול הייתה מאפשרת לנו – באופן עקרוני – לחזות את כל מה שיתרחש בעולם – כולל רצונותינו ובחירותינו.

יש  אנשים שמוצאים נחמה בכך שחוקי הטבע שמתגלים לנו בתורת הקוונטים אינם דטרמיניסטים לחלוטין כי ברמה הקוונטית לא ניתן לחזות התרחשות מסוימת – ניתן רק לחשב את הסתברויותיהן של ההתרחשויות האפשריות השונות. רוג'ר פנרוז מציג רעיון זה בספרו The emperor's new mind.

חוששני שזו "נחמת עניים" שהרי גם במצב זה תהיינה בחירותינו "אוטומטיות". אמנם אי אפשר יהיה לחזות אותן (או את עצם קיומנו) מראש – אבל זה לא ישנה את התחושה שגם במקרה זה – מי שבוחר הם חוקי הטבע ולא אנחנו.

טענתי היא שהבעיה נובעת כולה ממספר אי הבנות שבתורן נובעות ממוגבלותן של המילים שבהן אנו משתמשים.

יוסי (השמות הוסוו כדי לא לפגוע בפרטיותן של הבריות) נכנס לחדר ומוצא לפניו כיסא וכורסא.

הוא יודע שהוא יכול לשבת על הכיסא, לשבת על הכורסא או להישאר לעמוד.

הוא יודע שהוא באמת יכול לעשות כל אחת מן הפעולות הללו ודבר לא ימנע ממנו אף אחת מהן.

רצוני הוא חופשי – הוא אומר; דבר לא ימנע ממני לשבת על הכיסא, דבר לא ימנע ממני לשבת על הכורסא, ודבר לא ימנע ממני את המשך העמידה.

יוסי מתבלבל.

הוא אינו מבחין בין החופש שיש לו לבחור את הפעולה לבין יכולתו לממש את בחירתו.

הוא יכול, אמנם, לממש את בחירתו אבל האם בחירתו עצמה הייתה "חופשית"?

בויקיפדיה http://en.wikipedia.org/wiki/Free_will מכונה יוסי בשם Jane.

זה סוג אחד של אי הבנה שאנשים נכשלים בו לפעמים.

לפעמים – לא תמיד: אפילו יוסי, אילו מצא את עצמו מופל מראש מגדל אייפל, היה מודע לכך שאי יכולתו למנוע את המשך נפילתו אינה מגבילה את יכולתו לרצות שלא ליפול.

אז מה מבלבל את יוסי ברגעים בהם הוא מבחין בין הבחירה לבין היכולת לממשה?

צריך לזכור שמקור התחושה שלנו שרצוננו חופשי הוא בחוויה שלנו ששום דבר לא עמד בדרכנו כשבצענו את בחירותינו.

העניין הוא שחוויה שונה יכולה להתקבל רק כאשר יש סתירה בין בחירותינו לבין מה שהיינו רוצים לבחור ומכיוון שמה שאנחנו רוצים לבחור נקבע באופן אוטומטי בדיוק כמו בחירותינו (למעשה אין הבדל בין שני הדברים), סתירה מסוג זה לא יכולה להתקבל.

יש, אמנם, מצבים בהם דחפינו אינם "מוצאים חן" בעיני תודעתנו אבל לגביהם אנחנו באמת מכירים בהיעדר בחירה החופשית (מקרה קיצוני של תופעה זו הוא המקרה של פדופילים המבקשים טיפול תרופתי שירסן את דחפיהם המיניים – הדחף שלהם אינו עולה בקנה אחד עם סולם הערכים שלהם והם רוצים לבטל אותו).

דבר כזה, מכל מקום, לא יכול לקרות לרצון של התודעה (הקשר בין הרצון החופשי לרצון של התודעה והקשר בין הרצון של התודעה לבין הדחפים יתבהרו יותר בהמשך).

לכן – אין סתירה בין תחושת הרצון החופשי לבין דטרמיניזם. החוויה שלנו תהייה חוויה של רצון חופשי בין אם רצוננו נקבע באופן דטרמיניסטי ובין אם לא.

נושא הוויכוח אינו אם יש לנו תחושה של רצון חופשי אלא אם רצוננו הוא חופשי "באמת".

השיקולים הנ"ל מראים שלא נוכל להכריע בשאלה זו על סמך תחושותינו כי אלו נידונו להיות תחושות של רצון חופשי – ללא קשר לשאלת הדטרמיניזם.

לכן – מי שלמרות ההסברים הנ"ל מחפש רצון חופשי "אמיתי" מתכוון לרצון חופשי שאינו נקבע באופן דטרמיניסטי.

למה הוא עושה זאת?

הרי הטבע יכול להיות מוסבר גם ללא ה"חופש הנוסף" הזה!

לדעתי – מה שדוחף את אנשים האלה (שגם אני נמניתי עמם עד לעבר הלא רחוק) הוא "המטען העודף" של המילה "חופש" – הקונוטציה החיובית של מילה זו.

קונוטציה זו היא שמפריעה לנו להכיר בכך שחוקי הטבע אכן שולטים ברצונותינו.

איננו רוצים לוותר על דבר טוב שנדמה לנו שיש לנו. במילים אחרות – לא מדובר כאן במניע של חיפוש הסבר אלא במניע אידיאליסטי.

הדברים הבאים נכתבו בעיקר כדי להתמודד עם מניע זה לאי קבלת "הגזירה".

האם רצון "חופשי" הוא באמת דבר טוב?

נדמה לי שאיש לא יתווכח עם הטענה שהבחירה "להיות רעב" אינה נתונה בידינו.

כך גם הבחירה לרצות למשוך את ידנו כאשר אנו נוגעים במתכת לוהטת.

כללית – בבסיסם של רצונותינו המודעים (והרצון החופשי הוא מתוך הגדרה מודע) עומדים דחפים ומאוויים שנוצרים בנו באופן אוטומטי (רעב, כאב, אהבה, פחד, אמפתיה, צורך באמפתיה, תחושת צדק וכדומה).

דחפים ומאוויים אלה הם – כאמור – אוטומטיים – וכשמדברים על הרצון החופשי לא מדברים עליהם.

הרצון שלו אנו רוצים ליחס חופש הוא בעצם תוצאה של תהליך חישובי המתבסס בחלקו על האילוצים השולטים בנו ובחלקו על אותם מאוויים אוטומטים ומניב מצבים שהשגתם תשרת את סיפוק דחפינו ומאוויינו.

הוא מייצג, לכן, פתרון של בעיית אופטימיזציה מוגדרת.

אבל הרי פתרון כזה מוגדר באופן מוחלט על ידי נתוני הבעיה – ללא כל קשר לאופן החישוב שבאמצעותו נגיע אליו!

במילים אחרות – אם יש לנו תהליך חישוב שמסוגל לגלות את הפתרון – שום תועלת לא תצמח לנו מן ה"חופש" של תהליך זה – כי הפתרונות למעשה מוכתבים על ידי הגדרת הבעיה וכל התהליכים המוצלחים יניבו את אותם פתרונות!

לכן – בכלל לא ברור מהו אותו "חופש" שאנחנו מחפשים במסגרת הביטויים "רצון חופשי" או "בחירה חופשית".

אם זה החופש לבחור בחירות רעות – כאלו שאינן מקדמות את סיפוק מאוויינו (ובמילה "מאוויים" אני כולל גם מאוויים אלטרואיסטים ואפילו מאוויים כמו הצורך להרגיש שרצוננו חופשי)  –  אז תודה רבה – אני מוותר.

לסיכום: גם אם רצונותינו דטרמיניסטים לחלוטין הרי הם חופשיים בדיוק במידה הדרושה לנו. יותר חופש איננו "רוצים".

אז מה עם האחריות האישית לבחירותינו ולמעשינו?

חלק מן הניתוחים שנעשים למושג הרצון החופשי מביאים במסגרת השיקולים את הטיעון שללא רצון חופשי (במובן המקובל של המילה) אין מקום לאחריות אישית (במובן המשפטי של המילה) – כלומר – אין הצדקה להעניש אדם על מעשיו כיוון שלא הייתה לו ברירה אלא לבצעם.

לתופעה זו אפשר להתייחס בשתי דרכים:

הדרך הפשוטה היא "לנפנף את השואל" ולומר שזה שאנחנו צריכים רצון חופשי (במשמעות מסוימת) לצרכי שכר ועונש לא יכול לגרום לרצון להיות חופשי במשמעות זו.

השאלה אם יש או אין רצון חופשי היא שאלה עצמאית שהתשובה עליה צריכה לנבוע מהבנתנו את הטבע ולא מן הכלים המשפטיים שלנו.

הדרך השנייה היא לומר שלמרות שמה שתואר בתיאור הדרך הראשונה נכון, יכולים אנו להציג הסבר לשיקולי השכר והעונש גם במסגרת הגדרת הרצון החופשי בעולם דטרמיניסטי.

הסבר כזה יכול אף הוא להיות מוצג בשתי דרכים – האחת מתחמקת והשנייה מתעמקת.

הדרך המתחמקת היא משהו בסגנון: "אתה אומר לי שבצעת את הרצח כי לא היה לך רצון חופשי? אוקיי – גם לי אין רצון חופשי ואני חייב לגזור עליך מאסר עולם"

הדרך המתעמקת היא בעצם הדרך בה אנחנו הולכים בין כה וכה.

אם צריך להרחיק אדם מן החברה כדי להגן על שאר חבריה – הרי שיש לעשות זאת ללא קשר למידת החופש של רצונו.

ובאשר לאופן ההרחקה –  זה שהרצון אינו חופשי במובן המיסטי של המילה אינו אומר שהוא לא מושפע מן הנתונים שהוא מתחשב על פיהם. להיפך – התייחסות למערכת דטרמיניסטית מאפשרת לחזות ביתר אמינות את השפעת הענישה על שיקוליה.

לשלל הנתונים שהאדם מביא בחשבון כאשר הוא "מחשב" את רצונו, יכנס בעקבות קיומה של מערכת הענישה, גם הנתון על סיכויי ההיתפסות וטיב הענישה – זהו אלמנט ההרתעה המוכר והטוב שממילא מהווה שיקול במסגרת החקיקה.

סתם בשביל הבידור:

כחובב משחקי מילים לא יכולתי שלא לעמוד על שרשרת האסוציאציות הבאה:

רצון חופשי => Free Willy <= Free Will (הסרט) => Free Willy (במשמעות נוספת).

כשחיפשתי תמונה להציג בראש המאמר חשבתי זמן מה על תמונה שמבטאת אסוציאציה זו.

אחת התמונות שמצאו חן בעיני (אני מביא רק קישור כי התמונה מוגנת בזכויות יוצרים) היא התמונה הבאה:

http://www.dpchallenge.com/image.php?IMAGE_ID=99257

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

688 תגובות

  1. בשורה התחתונה, אם אין בחירה חופשית למה בכלל לעשות משהו? למה לא לשכב במיטה ולבהות בתקרה? הרי מה שאבחר לעשות (כולל אם אבחר לבהות בתקרה) יתברר אח"כ שהייתי מוכרח לבחור בכך.

  2. בשורה התחתונה, אם אין בחירה חופשית, למה בכלל לעשות משהו? למה לא לשכב במיטה ולבהות בתיקרה? הרי מה שאחליט לעשות יתברר אח"כ שהייתי מוכרח לעשותו, כולל אם אחליט לבהות בתקרה.

  3. בשורה התחתונה, אם אין בחירה חופשית אז למה לעשות משהו. למה לא לשבת במיטה ולבהות בתקרה? הרי כל מה שאחליט לעשות יתברר אח"כ שהייתי מוכרח לעשות כך.

  4. מיכאל:

    אבקש התייחסותך לשאלת אשליית מעבר הזמן-שלדעתי לא נכונה מכיוון שלמה דווקא התודעה של עכשיו קיימת למה אני לא מרגיש את אתמול אם הוא קיים באותה מידה? והאם לדעתך זה חוסר הבנה של הפיזיקה לגבי הזמן

  5. מיכאל:

    דנו בשאלה והגענו למסקנה שרצון חופשי הוא אשליה וכאשר מסבירים את הנקודה שחופשיות הרצון איננה אפשרית אז זה מובן והכל בסדרץ

    אבל יש אשליה עוד יותר חמורה מרצון חופשי והיא "מעבר הזמן"
    יש זרם מרכזי שטוען שמעבר הזמן הוא אשליה של התודעה ואני טוען שזה מגוחך-רצון חופשי הוא אשליה של תחושה בלבד לעומת מעבר זמן שהוא לא רק תחושה אלא גם הוא אובייקטייבי כי התודעה היא היא דרך פעולה של המוח שמקבל את הגירויים מבחוץ וברור שהזמן באמת עובר מה דעתך על הנושא הבעייתי הזה? האם יש אפשרות שהזמן באמת חולף בעולמו ורק הפיזיקה של היום מוגבלת כדי להבין את זה?

  6. לא ברור לי מדוע אני נסחף לויכוחים דביליים עם במבה/רפאים
    במבה/רפאים,
    נתתי לך את הפירוש מהאתר של האקדמיה ללשון. מדוע צריך ללכת לאתר לגוגל בכדי לחפש מילון אחר, רק אתה יכול להבין. אתה יכול ללכת ל- milog.co.il ששם מתברר שמסתבר היא מילה נרדפת למתברר (מה שאינו נכון) או לבדוק במקום הנכון, באתר של האקדמיה ללשון, שהיא המוסמכת להכריע בנושאים אלו וללמוד כיצד יש להשתמש במילה. אם תקרא את הלינק מהאקדמיה ללשון, תבין את השימוש הנכון במילה מסתבר:
    "ההבחנה בין מסתבר למתברר מאפשרת למשל להבחין בין ההשערה הראשונית של הרופא "מסתבר שיש לך שבר ברגל" ובין המסקנה העולה מן הצילום "מתברר שיש לך שבר ברגל". "הצילום" במקרה שלנו היא הטעות של ניסים ולכן התברר לנו שניסים לא יודע עברית. (אל תעלב ניסים)

    ניסיתי להציע פתרון לשאלה של אוהד (שהיא שאלה מאוד עמוקה שמדיינים בה בפורומים הרבה יותר מדעיים מכאן) בצורת שאלה, מאחר ואני ממש לא מומחה בתחום. אולי למטה מכבודך להשיב לה אבל מצחיק שאתה יורד עלי בלי שהצעת פתרון בעצמך.

  7. שמוליק
    לא ברור מה ניסית להגיד באמצעות הקישור. אם זה אומר שהתוכן של הקישור מחזק את דברי, אז, אכן אתה צודק.
    יש עוד קישור – למילון עברי-עברי שיתן לך את הפירוש הנכון של המילה. אתה יכול למצוא אותו באמצעות חיפוש באתר שנקרא גוגל.
    ובכן, אם נסכם את התוצאות אז התוצאה שמתקבלת לפי כל החישובים היא זאת: אני 2, אתה אפס.
    אחרי שהסכמנו על התוצאות, אולי תתחיל לדבר לעניין. מה דעתך לענות לשאלה של אהוד? שאלה מאוד מעניינת בתחום הפיזיקה (שעליה היה הדיון בתגובות האחרונות).

  8. שמוליק
    גם אתה? מספיק שיש את "ניסים" כאן…
    היה מספיק טוב גם כשלא הגבת, לא היית חייב לחזור להגיב. באמת.
    דרך אגב הפירוש של המילה מסתבר זה: התגלה כפי שהוא באמת, בניגוד למה שנחשב בתחילה.
    כפי שכתבתי וכמו שהתכוונתי.
    אל תיקח דוגמה מניסים ותאמר דברים שאינך מבין. למרות שאתם מאוד דומים בתכונה הזאת ממך היתי מצפה ליותר 🙂

  9. שמוליק
    יש מושג בפילוסופיה של "תכונות מתהוות – emergent properties". אלה תכונות שאתה לא יכול לעשות להן רדוקציה (או קשה מאד). גבישי שלג הם דוגמה לכך. דוגמה נוספת היא מזג האוויר. והדוגמה החשובה ביותר – התודעה.

    יש מושג משלים שנקרא reductionism – אתה יכול להבין מכונית אם אתה מבין מה זה מנוע, תמסורת, גלגלים וכן הלאה. משחק שח הוא דוגמה נוספת.

    מה שאתה שואל זה האם העולם הקלסי הינו תכונה מתהווה של העולם הקוונטי, או לחילופין, האם ניתן לבצע רדוקציה מהעולם הקלסי לעולם הקוונטי. אני לא יודע את התשובה – ואני חושב שאף אחד לא יודע היום. אני חושב שתורת הגרוויטציה הקוונטית היא בדיוק ניסיון לבצע את הרדוקציה הזו.

    בכל מקרה – השאלה היא בתחום האפיסטמולוגיה. אני חושב שברור שאכן ניתן להסביר את העולם הקלסי בעזרת העולם הקוונטי, אבל אנחנו עדיין לא יודעים איך.

  10. כמה מילים על עולם גדול קוונטי / קלאסי ,
    אחד כאשר הפיצול הקוונטי חוצה את הבן אדם בסדר גודל הגדול – הבן אדם השלם נמצא רק בחלק אחד ולכן קצת קשה לראות .
    דבר שני , יש עולם קוונטי גם בסדר גודל הגדול אבל הוא מסודר לפי – הטוב למעלה ולכן שוב הבן אדם השלם רואה רק חלק אחד לרוב ולא דברים כמו העולם הקודם והעולם הבא בנפרד , בקיצור בלי ידע ספציפי ועזרה ספציפית קשה לראות

  11. במבה, אהוד, ניסים
    האם התמצעות האפקטים הקוונטיים בסדרי הגודל בהם אנחנו חיים (לא מהיר מדי, לא קטן מדי) מולידה את העולם הקלאסי שלנו?

    במבה,
    אם בתיקוני עברית עסקינן (והרי כולנו שוגים כי אבשלום קור יש רק אחד) יכול להיות שכשכתבת ״מסתבר״ לניסים (ירידה די זולה אגב) התכוונת ל״מתברר״. מתברר מתוך ברור או וודאי ומסתבר מתוך סברה.
    (״מתברר״ שניסים לא יודע עברית, עלק, ולא ״מסתבר״ שניסים לא יודע עברית)

  12. במבה,

    צר לי אבל איני יכול להשיב לשאלתך לגבי הנפש. עיקרון הסופר פוזיציה ועיקרון אי הודאות הם דברים מדידים בעוד עד כמה שאני יודע הנפש איננה אובייקט הניתן למדידה. אגב אתה כותב "מה שאהוד שאל זה: מה משותף בין הקלסי לקונטי והופך את העולם שלנו גם לקלסי וגם לקונטי." רשאית השאלה היא לא שלי אלא היא השאלה הבסיסית ביחס לתורת הקוונטים. קלסי וקוונטי הם תיאורים מתמטיים של עולם התופעות שאנו צופים בהם לפיכך העולם שלנו הוא לא קלסי ולא קוונטי אלא יש בו חלקים מערכות ניסיוניות וגם תופעות מחוץ למעבדה הניתנות לתיאור באמצעות תורת הקוונטים או באמצעות מכניקה קלסית. השאלה הבסיסית היא מתי ניתן להשתמש בתיאור הקלסי? חלקן של האינטרפטציות השונות לתורת הקוונטים נועדו בכדי לענות על שאלה מהותית זו.

  13. וניסים
    אתה גם לא יודע עברית.
    אתה כתבת: " מחסה את 2 הפירושים" – ואני בכלל לא אוהב חסה!

  14. ניסים
    מסתבר שאתה לא נמנה בין אלו שקראת להם "אנחנו", ש "יודעים על העולם".
    ועוד פעם אני מסביר לך: זה אתה שמבחין בין 2 עולמות.
    אנחנו לא חיים בשני עולמות. אנחנו חיים בעולם אחד, שבו החלקיק והגל הם אחד.
    והשאלה, שאינך עונה עליה, היא: מה גורם למערכת קונטית להפוך למערכת קלסית?

  15. במבה (הפעם בתוספת קרם נוגט)
    מה שאתה אומר הוא חסר משמעות – ברור שהעולם הוא גם זה וגם זה. זה מה שאנחנו יודעים על העולם 🙂
    מה שאמרתי הוא שהעולם הקוונטי בפירוש משפיע על בני אדם, ולכך נתתי דוגמאות.

    ממה שאני מבין, אנחנו מבחינים בין 2 העולמות האלה כי אנחנו חושבים שהעולמות האלה מאוד שונים. באחד – אור הוא חלקיקים, בשני – האור הוא גל. אולי פעם נמציא משהו אחר, שהוא מחסה את 2 הפירושים האלה לאור?

  16. ניסים
    לא דייקת. אנחנו לא חיים גם בעולם קוונטי. אלא, אנחנו חיים בעולם שהוא גם קלסי וגם קוונטי. בכל מקרה, מה שאהוד שאל זה: מה משותף בין הקלסי לקונטי והופך את העולם שלנו גם לקלסי וגם לקונטי.

  17. במבה
    זה לא מדוייק לומר "בעולם הקלסי, שבו אנחנו חיים" – אנחנו גם חיים בעולם הקוונטי. למשל – העין שלנו מסוגלת לחוש בפוטון בודד. למשל – אפשר לפתח סרטן מחלקיק גרעיני בודד (כמה שידוע לי). למשל – רוג'ר פנרוז טוען שהתודעה שלנו היא תוצאה של מערכת קוונטית (לא שאני מסכים איתו).

  18. אהוד
    עיקרון הסופר פוזיציה ועיקרון אי הודאות הם עקרונות… איך לומר.. עקרוניים 🙂
    בעולם הקלסי, שבו אנחנו חיים, ישנה תופעה שנקראת מוות. גם היא די עקרונית בעולם שלנו. האם התופעה הזו אינה מקיימת את עיקרון האי וודאות ואת עיקרון הסופר פוזיציה?
    (בהנחה שאחרי המוות לא ידוע מה קורה לתודעה/נפש, האם היא נעלמת. ובמידה ולא נעלמת אז לא ידוע היכן מתקיימת הנפש.
    זאת יכולה להיות הנחה מן העולם המיסטי, אבל בתופעות עקרוניות כאלו הגבול הוא דק).

  19. במבה

    מערכת קלסית כשמה כן היא מערכת המצייתת לחוקי הפיסיקה הקלסיים בגדול חוקי ניוטון. מערכת קוונטית היא מערכת המצייתת לחוקי תורת הקוונטים בגדול מקיימת את משוואת שרדינגר. ההבדל העקרוני בינהן הוא שמערכת קוונטית מקיימת את עקרון הסופר-פוזציה ואת עקרון אי-הוודאות ואילו מערכת קלסית לא מקיימת את עקרון הסופרפוזציה ואילו לעקרון אי-הוודאות אין השפעה נמדדת עליה.

  20. מיכ*אל

    טוב לראות שחזרת לבקר באתר. ברוך השב1
    חבל אבל לראות שאם כבר חזרת אתה מצהיר בוודאות ובבטחון הצהרות שגויות.
    ראשית לא ברור תאורטית כי ניתן בכלל לייצר מחשב קוונטי אבל לגבי נקודה זו עשית בצדק שסייגת את דבריך "ככל הידוע לי, היא טכנית.". לגבי הטענה שלך כי "בכל מקרה – אין זה נכון שמחשב קוונטי תלוי באינטרפרטציה זו או אחרת של תורת הקוונטים." היא לטעמי בפרוש לא נכונה. הבעיה בייצור מחשב קוונטי היא השאלה התיאורטית והמעשית האם ניתן לייצר מערכת קוונטית מקרוסקופית מורכבת דיה. שאלה זו נוגעת באחת מהשאלות הפתוחות הבסיסיות הנוגעות ליסודות תורת הקוונטים והיא בעיית המדידה. מתוך תורת הקוונטים לא ברור מתי מערכת מפסיקה להיות קוונטית והופכת להיות קלסית. מהו אותו "מרכיב חמקמק" ההופך מערכת קוונטית לקלסית ומתי היא יכולה לשמש כמכשיר מדידה. רבות מהאינטרפטציות הקוונטיות מנסות בדיוק לענות על השאלה מתי מערכת קוונטית הופכת להיות קלסית והן נבדלות אחת מהשניה ביחס לתשובות שהן נותנות. על שאלה זו אין כיום אפשרות לתת תשובה אבל כאשר יהיה ניתן לתת לה תשובה עקרונית תהיה ביכולתה של התשובה לפסול חלק או את רוב האינטרפטציות של תורת הקוונטים ולהשאיר את אותן אינטרפטציות המתאימות לתוצאות הניסיוניות.

  21. גידי:
    נכנסתי למאמר בפעם הראשונה אחרי זמן ורק עכשיו ראיתי את שאלתך בנוגע למחשב הקוואנטי.
    הבעיה היחידה עם מחשבים קוואנטים, ככל הידוע לי, היא טכנית.
    אולי לא נצליח להתגבר על קשיים אלה אבל זה לא אומר שמחשב קוונטי הוא בלתי אפשרי עקרונית.
    בכל מקרה – אין זה נכון שמחשב קוונטי תלוי באינטרפרטציה זו או אחרת של תורת הקוונטים. הוא מתאים לכל האינטרפרטציות.

  22. החופש מזין את התרבות ואת הלמידה !

    בכנס השנתי של "האגודה למען קידום המדע" אשר התקיים לאחרונה, נאמר רבות על הרעות של הבורות המדעית שקיימת באוכלוסייה בכללותה. מנהיגים רבים הדגישו שהידע המדעי האוניברסאלי הוא דבר מכריע בקביעת מדיניות ציבורית נבונה בדמוקרטיה, כמו כן הוא מכריע בשמירה על העליונות במדע ובטכנולוגיה.

    ההאשמה על חוסר העניין שמפגין הנוער כיום הוטלה על בתי ספרינו ועל האוניברסיטאות, בכל הרמות. בזה, יתכן שרוב האנשים יכולים להסכים. זה ברור שבתי הספר היום עושים עבודה איומה בחינוכם של ילדים ברוב התחומים — אופי, אחריות חברתית, ואזרחות טובה, כמו כן קריאה, כתיבה, היסטוריה, ומדע. ככל שיותר כסף מוציאים, נראה שהתוצאות הן יותר עלובות. כיתות יותר קטנות, מתקנים חדשים, ציוד יותר יקר, וצבא אמיתי של צוות תמיכה שנראה שאינו עוזר.

    אולם הפתרון המוצע על ידי המרצים בכנס של "האגודה למען קידום המדע" * היה רק חזרה על אותן הנוסחאות הישנות אשר לעיתים כל כך קרובות נכשלו בשנים האחרונות יותר שיעורים במדע, יותר דרישות, יותר מדריכים מוסמכים המתווספים לתוכנית הלימודים החל מכיתה א´ ועד האוניברסיטה. מה שהמנהיגים האלה כנראה שוכחים, הוא הניסיון השורשי שהוא הבסיס של הדמוקרטיה: המקורות של הדמוקרטיה נובעים מהאמונה, שכפיה היא היפוכה של צמיחה אישית. האופן הבלתי רגיל בו צמחו הדמוקרטיות המערביות, מוכיח שככל שהאנשים נהנים מיותר חופש בתוך החברה, כן החברה בכללותה נהנית מיותר קידום אינטלקטואלי ומוסרי. הדמוקרטיות הליברליות נבנו על בסיס עקרון מאוד חשוב זה, אולם מנהיגינו בתחום החינוך, נראה שהם כל כך לא מודעים לעובדה זו, ממש כמו כל ילד בור !

    התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת — וגם לאלימות — היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי הספר. הטבע האנושי בחברה החופשית נרתע מכל ניסיון להכניס אותו בכוח לתוך איזושהי תבנית. ככל שיותר דרישות אנחנו מערימים על הילדים בבית הספר — ועל הסטודנטים באוניברסיטה — כך בטוח יותר שנרחיק אותם מהחומר אותו אנחנו מנסים לדחוף דרך גרונותיהם. התשובה האמיתית היא חופש בבית הספר — חופש לכל ילד ונער, מכל גיל, לבחור את הפעילויות אשר סקרנותו הטבעית מובילה אותו אליהן ! ככלות הכול, הדחף של הילדים לשלוט בעולם מסביבם הוא אגדי. על בתי ספרינו לשמור את הדחף הזה חי על ידי הזנתו בחופש שהוא זקוק לו כדי לצמוח.

    נחוצות פחות פעילויות חובה, לא יותר — למעשה, עדיף שלא תהיה פעילות חובה בכלל. אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון שלבתי הספר הדמוקרטיים, אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים.

    בתי הספר להם מדינתנו זקוקה נואשות, כדי להבטיח חברה בת קיימא של אזרחים יצירתיים, בעלי יוזמה, וחופשיים, הם בתי ספר המאפשרים לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם (ראה, http://www.sudval.org/). דגמים אחדים של בתי ספר כאלה קיימים בעולם כיום, והם מבשרים עולם חדש של חינוך.

    —————–
    * ראו: דו"ח ועדת הררי, בראשותו של פרופ' חיים הררי – "מחר 98" (שימו לב, שנת 1998 !!).

  23. מיכאל שאלה לי אליך,

    כמישהו שמבין בתחום במחשבים,מבלי להכנס לפרטים ראיתי שיש אפשרות לבנות מחשב קוונטי האם זה אפשרי לדעתך או שיכול להיות שגם בלתי אפשרי? ועוד משהו..מחשב קוונטי מסתמך רק על אינטרפטציה של קופנהגן ולא על בוהם אז זה אומר שבאופן כזה או אחר יכול להיותצ שמחשב קוונטי תיאורטית בלתי אפשרי נכון?,למרות שראיתי בששנת 2007 נבנה מחשב קוונטי אבל הוא לא מפיק תוצאות מדהימות וספק אם בכלל הוא קוונטי.

  24. גידי:
    אין זה נכון לומר שמה שאי אפשר לבדוק אמפירית לא קיים. נכון רק לומר שהמדע לא עוסק בו.
    מצד שני – לא תמיד יודעים מה אפשר לבדוק אמפירית.
    בכל הפירושים של תורת הקוונטים מסתתר דבר שאי אפשר לבדוק אמפירית.
    אתה אומר שאי אפשר לבדוק אמפירית אם העולם לא מתפצל בכל אירוע שאנחנו מכנים קריסת פונקציית הגל אבל זו הצגה מגמתית (שלא במתכוון) של הדברים כי באותה מידה אי אפשר לבדוק אמפירית שפונקציית הגל קורסת ברגע אותו מתאר אוורט כהתפצלות של היקום.
    זה המצב הקבוע של תיאוריות מטפיזיות מתחרות. אם אפשר היה להכריע בין שתיים כאלו אז לפחות אחת מהן הייתה נפסלת.

  25. מר גידי היקר שבת שלום
    כאשר אתה עושה סטטיסטיקה , אתה יכול לעשות אותה רק על ידע חסר , ויש פרשנות שעושה סטטיסטיקה והידע החסר שזה מגיע מעולמות מקבילים , אין כאן מה להוכיח , מצד אחד אתה טוען שיש לך ידע חסר , ומצד שני אתה טוען שזה בא מעולמות מקבילים אבל אתה לא יודע עליהן הרבה , זו שאלה של איך שאתה חי , אם אתה חי עם החזרות זמן , אתה יכול לקבל יותר בקלות את הפרוש שהן יוצרות עולמות מקבילים וסבבא לך , אם אתה לא רואה את התנועה גם אחורה בזמן של החלקיקים – תעשה סטטיסטיקה כדי לגלות מה יה , ושוב יה לך ידע כלשהו על העתיד לפי הסטטיסטיקה

  26. מיכאל:

    אפשר לשאול אם אכן היו עולמות מרובים איפה הם? אם אי אפשר לבדוק או לראות אותם אז זה אכן גובל במדע בידיוני גם אם אין כל פגם במשוואות המתארות את התיאוריה לא כך?הרי מה שאי אפשר לבדוק בצורה אמפירית לא קיים?

  27. גידי:
    לא ידועות כל בעיות עם פרשנות בוהם וגם על בעיות עם פרשנות העולמות המרובים לא הצליח איש להצביע.
    הרבה מדענים באמת לא אוהבים את רעיון העולמות המרובים אבל זה רק עניין אינטואיטיבי וככל שהדברים נוגעים לתורת הקוונטים האינטואיציה הוכיחה את עצמה שוב ושוב ככלי גרוע ביותר.

  28. מיכאל:

    ממה שהבנתי ישנה גם פרשנות שנקראת עולמות מרובים שהיא גם כן דטרמיניסטית ומבחינה מתמטית אי אפשר לסתור אותה אבל כתאוריה היא לא מתקבלת על המדענים משום שזה גובל במדע בידיוני.

    אז אם כך פרשנות בוהם איננה ניתנת להפרכה כרגע מבחינה אמפירית-מה שאני מנסה לשאול האם פרשנות בוהם היא לא קאונטר אינטואביטית כמו הפרשנות השניה(עולמות מרובים) והאם דרך מחקרים או התיישבות עם תורת היחסות יש לפרשנות בוהם בעיות או שהיא בסדר חוץ מהעניין של החוסר לוקליות שבא?

  29. גידי:
    לא שמעתי על פרשנות זו קודם אבל עכשיו חיפשתי אותה בויקיפדיה וראיתי שהיא בכלל לא נותנת דטרמיניזם.
    הנה התחלת תיאור התיאוריה בויקיפדיה:
    GRW says that particles can undergo spontaneous wave-function collapses. For individual particles, these collapses happen probabilistically and will occur at a given rate with high probability but not with certainty;

  30. מיכאל שמעת על פרשנות למכניקת הקוונטים שנראת? Ghirardi, Rimini, Weber?

    ממה שהבנתי לפרשנות הזו אין כל כך הרבה בעיות והיא גם דטרמיניסטית לגמרי מה דעתך?

  31. מיכאל:

    עכשיו הבנתי איפה פספסתי אני שאלתי במידה ופרשנות קופנהגן נכונה אז עדיין יכול להיות סיבות שאנחנו לא יודעים אבל לא יכול להיות שום דבר אחר חוץ מ "משתנים חבויים".
    פה הייתה חוסר ההבנה שלי,תודה על התשובה

  32. גידי:
    אתה מפספס משהו.
    הדבר שאתה מדבר עליו מכונה בעגה המקצועית בשם "משתנים חבויים".
    אדם בשם ג'ון בל הצליח להצביע על שוני צפוי בין התנהגותה של מערכת שיש בה משתנים לוקאלים חבויים לכזו שאין בה כאלה משתנים.
    הוא ניסח את זה במשפט מתמטי הקרוי על שמו.
    אנשים ערכו את הניסויים וראו שהמציאות תואמת דווקא את המקרה שבו אין משתנים לוקאלים חבויים.
    לכן מקובל לחשוב שההשערה שאתה מעלה אינה נכונה.
    שים לב שהחדרתי למשפט את המילה "לוקאליים".
    יש לזה חשיבות כי קיימת אינטרפרטציה של תורת היחסות שדווקא נותנת דטרמיניזם אבל לגמרי מקריבה את הלוקאליות.
    אבל במחשבה שנייה אני נזכר שכבר הסברתי את כל זה ואפילו בדיון הנוכחי וזה קצת מתסכל אותי.

  33. מיכאל יש לי שאלה

    ממה שהבנתי ושמעתי גם פיזיקאי ידוע שמדבר על העניין שהמילה "אקראי" היא מילה שמתארת אירוע שדאנחנו לא יודעים למה הוא קרה ולא בסדר מסויים שאחנו רגילים-אבל זה לא אומר שאין להם סיבה זה רק אנחנו שלא יודעים למה אירוע מסויים קרה לכן-למה במידה ופרשנות קופנהגן נכונה אז אין "דטרמיניזם" הרי אותם "הגרלות" ברמה הקוונטית יכולים להיות דטרמיניסטים לגמרי זאת אומרת איזהשהו מנגנון שעומד מאחוריהם ורק אנחנו לא יודעים או שאני מפספף משהו?

  34. המסקנה שאין לי ברירה אלא להאמין ברצון חופשי.
    או כי אין לי רצון חופשי ולכן אין לי ברירה אלא להאמין ברצון חופשי,
    או שבאמת יש לי רצון חופשי ואני צודק באמונתי…

  35. כבר מזמן הגעתי למסקנה שאין לי שום ברירה אלא להאמין שיש לי רצון חופשי, וזה מסיבה פשוטה –
    או שאין לי רצון חופשי ולכן אין לי ברירה אלא להאמין שיש לי רצון חופשי,
    או שבאמת יש לי רצון חופשי ואם כן אני צודק באמונתי…

  36. ב, ברצינות.

    אתה מתכוון לעשות מה שביקשתי אותך או לא?

    נסה להראות עם 4 זוגות שליחים כיצד מה שאתה מציע אפשרי. זה אמור לקחת לך פחות מ2 דקות.

    אתה הוא זה שדיברת על כוסות חלב, פרות וויקיפדיה. אם אתה רציני בעניין, הקדש את המאמץ הפעוט וערוך רשימה פרטנית של שליחים עוברים ולא עוברים, או שכנראה הגיע הזמן להשתחרר.

    לילה טוב.

  37. ישראל:
    1)בין שהמערכת דטרמיניסטית ובין שהיא איננה דטרמיניסטית
    התיאום בין השליחים נקבע ב מ ק ו ר .
    2)כדי לקבל מערכת דטרמיניסטית :
    בדוגמה האחרונה:
    א)השליחים יוצאים בקבוצות של אלף זוגות שליחים בכל פעם. כל הסרגלים של שליח א הם באותה זוית וכל הסרגלים של שליח ב גם הם באותה זוית (אנכית לשליח א).
    ב)מתוך כל אלפיה אחוז הנכנסים לעיר הוא היחס בין ריבוע ההיטל של הסרגל לבין אורך הסרגל. נכנסים תמיד הראשונים מתוך האלפיה . האחרונים מתוך האלפיה אינם נכנסים.

  38. המערכת שאתה מתאר אינה דטרמיניסטית. האם אני יכול להסיק מכך שקיבלת שבמערכת דטרמיניסטית אי אפשר לקבל למעלה מ50% אי התאמות?

  39. דוגמא:
    נניח שסיכוי הכניסה לעיר תלוי ברבוע קוסינוס הזוית שבין הסרגל של השליח לסרגל של השומר.
    אז מתקבלים אחוזי התאמה של 75 אחוז בזוית של 30 מעלות ו 25 אחוז בזוית של 60 מעלות
    וזה כאשר ידוע שהסרגלים של השליחים מתואמים ביציאה.
    נניח:
    א)סרגל שומר א מקביל לציר איקס .סרגל שומר ב מקביל לציר וואי.
    שליח א מגיע בזוית אלפא לשומר א ושליח ב מגיע בזוית אלפא לשומר ב.
    יחס ריבועי ההיטלים שווה.
    סיכויי הכניסה שווים ולכן יש התאמה מלאה.
    ב)שומר ב מטה את הסרגל בזוית 30 מעלות נגד כוון השעון.
    שליח א מגיע בזוית אלפא לשומר א. שליח ב מגיע בזוית אלפא פלוס שלושים מעלות לשומר ב.
    היטל שליח א: אורך הסרגל נכפל בקוסינוס אלפא.
    היטל שליח ב: אורך הסרגל נכפל בקוסינוס אלפא ואחר כך נכפל בקוסינוס 30 מעלות.
    היחס בין ריבועי ההיטלים הוא בדיוק 75 אחוז.
    היחס בין ריבועי ההיטלים הוא היחס בין סיכויי הכניסה ולכן יש התאמה של 75 אחוז.
    ג)שומר א מטה את הסרגל שלו עם כוון השעון.
    שליח א מגיע לשומר א בזוית אלפא.
    שליח ב מגיע לשומר ב בזוית אלפא פלוס שישים מעלות.
    היטל שליח א : אורך הסרגל נכפל בקוסינוס זוית אלפא.
    היטל שליח ב : אורך הסרגל נכפל בקוסינוס זוית אלפא ואחר כך נכפל בקוסינוס 60 מעלות.
    היחס בין ריבועי ההיטלים הוא 25 אחוז.
    זה היחס בין סיכויי הכניסה ולכן ההתאמה היא 25 אחוז.

    כל זה במצב שבו ידוע מראש שיש התאמה במקור בין הסרגלים של השליחים (מאונכים זה לזה).

  40. ישראל:
    זה לא משנה.
    נניח שההתאמה היא פונקציה של הזוית בין המקטבים.
    ברור שבזוית אפס הפונקציה היא 1 כלומר התאמה מלאה.
    ברור שבזוית 90 מעלות הפונקציה היא אפס כלומר אי התאמה מלאה.
    ברור שהפונקציה היא פונקציה רציפה של הזוית בין המקטבים.
    לא ברור מה הקשר לתיאום במקור בין הפוטונים .
    עדיין יתכן שהפוטונים מתואמים במקור.
    יתכן שהשגיאה היא רק בניסוח התלות של הפונקציה בזוית.
    למשל:
    בדוגמא של השליחים עם הסרגלים:
    סיכויי הכניסה לעיר הם פונקציה מסויימת של הזוית בין הסרגל של השומר לבין הסרגל של השליח.
    ניתן להתאים פונקציה כזו שתיתן את הערכים הרצויים ובכל זאת ברור שהסרגלים מתואמים במקור.

  41. ב

    מה שאני מבקש הוא זה:

    תיאור שבו אם נחזור על אותו מצב זוויות של החיצים, והשומרים מטים את סרגליהם בזוויות 45 מעלות, נקבל:

    פעם ראשונה: 25% אי התאמה.

    פעם שניה: 25% אי התאמה.

    פעם שלישית: 75% אי התאמה.

    רק את זה.

  42. ב:
    ואני שוב אומר לך שמשפט בל והניסויים מראים שהפוטונים אינם מתואמים במקור.
    תיאום במקור הוא מקרה מאד פרטי של משתנים לוקאליים חבויים וזה בדיוק מה שמשפט בל והניסויים מפריכים.

  43. שגיתי.
    התוצאה מקרית.
    למעשה זה אפילו לא בדיוק 25 אחוז אי התאמה אלא מספר הלא מותאמים הוא 25 אחוז ממספר המתאימים.
    תודה רבה!
    אבל למרות זאת אין מזה מסקנה שהפוטונים אינם מתואמים במקור.

  44. ישראל:
    איך נוצרת אי התאמה של 25 אחוז:
    כאשר מספר השליחים גדול מאוד:
    לפני הטיית הסרגל קיימות שתי גזרות של התאמה בנות 90 מעלות כל אחת .(כיוון הסרגל פלוס מינוס 45 מעלות) סך הכל 180 מעלות שבהן קיימת התאמה. כך שאם שליח א מגיע בתחום הגזרות הללו הוא נכנס וגם שליח ב המתואם עמו נכנס.
    עם הטיית הסרגל ב 30 מעלות נוצרות 4 גזרות של אי התאמה כל אחת בת 30 מעלות לפי הפירוט הבא:
    1)שליח א נכנס ושליח ב לא נכנס: שתי גזרות בנות 30 מעלות כל אחת.
    2)שליח א לא נכנס ושליח ב נכנס: שתי גזרות בנות 30 מעלות כל אחת.
    וכן נשארות 2 גזרות של התאמה בנות 60 מעלות כל אחת . סך הכל 120 מעלות של התאמה.(אם שליח א מגיע בתחום הגזרות הללו אז הוא נכנס וגם שליח ב נכנס).
    התאמה יכולה להתקבל בשתי צורות:
    1)א נכנס וגם ב נכנס.
    2)א לא נכנס וגם ב לא נכנס.
    לכן כמות השליחים שיגיעו בזוית התאמה תהיה כפולה מכמות השליחים שיגיעו בזוית אי התאמה.
    לכן:
    היחס בין אי ההתאמה לבין ההתאמה הוא היחס בין סך כל גזרות אי ההתאמה לפעמיים גזרות ההתאמה.
    פעמיים גזרות ההתאמה שווה 240 מעלות.
    סך כל גזרות אי ההתאמה שווה 60 מעלות.
    ומכאן היחס של 25 אחוז אי התאמה בזוית הטיה של 30 מעלות.

  45. ישראל:
    נתונים:
    1)גם השומרים וגם השליחים משתמשים בסרגלים ולא בחיצים.
    2)השומרים מכניסים את השליחים אם הזוית בין הסרגל של השומר לבין הסרגל של השליח היא פלוס או מינוס 45 מעלות לפיכך נוצרות 2 גזרות של 90 מעלות שבהם השומר מכניס את השליח כלומר סך הכל 180 מעלות של נכנסים . 180 מעלות לא נכנסים כך שסך הכל יש כיסוי של כל המעגל 360 מעלות.
    כמות הנכנסים היא תמיד 50 אחוז וכמות הלא נכנסים גם היא תמיד 50 אחוז וזה לא תלוי בכיוון הסרגלים של השומרים.
    נבדוק מה קורה כאשר יש 4 זוגות שליחים:
    א)הסרגלים אינם מוטים. הסרגל של שומר א מקביל לציר איקס והסרגל של שומר ב מקביל לציר וואי.
    שליח 1א נכנס. שליח 1ב נכנס.
    שליח 2א נכנס. שליח 2ב נכנס.
    שליח 3א לא נכנס. שליח 3ב לא נכנס.
    שליח 4א לא נכנס שליח 4ב לא נכנס.
    התאמה מלאה.
    ב)שומר א מטה את הסרגל ב 30 מעלות נגד כוון השעון.
    שליח 1א נכנס(מינוס 30 מעלות ביחס לסרגל). שליח 1ב נכנס(אין שינוי).
    שליח 2א נכנס(פלוס 15 מעלות ביחס לסרגל). שליח 2ב נכנס(אין שינוי).
    שליח 3א לא נכנס( פלוס 60 מעלות ביחס לסרגל). שליח 3ב לא נכנס(אין שינוי).
    שליח 4א (פלוס 105 מעלות ביחס לסרגל[75 מעלות מהכוון השני]. שליח 4ב לא נכנס(אין שינוי).
    במצב זה יש התאמה מלאה למרות הטיית הסרגל.

    בניסוי של 8 זוגות מתקבלות תוצאות אחרות:
    א)הסרגלים אינם מוטים:
    1א נכנס. 1ב נכנס.
    2א נכנס. 2ב נכנס.
    3א נכנס. 3ב נכנס.
    8א נכנס. 8ב נכנס.
    השאר לא נכנסים .
    התאמה מלאה.
    ב)שומר א מטה את הסרגל שלו 30 מעלות נגד כוון השעון.
    1א נכנס. 1ב נכנס.
    2א נכנס. 2ב נכנס.
    3א נכנס. 3ב נכנס.
    שליח 8א לא נכנס! אבל שליח 8ב נכנס כי אין שינוי.
    אי ההתאמה מתבטאת בזוג אחד מתוך 8 זוגות . כלומר בשמינית מן המקרים 12.5 אחוז.

  46. ב

    יש כמה נקודות לא מובנות בתיאור שלך. מכיוון שהפרטים הקטנים קריטיים למסקנה, כדאי שנדייק.

    1. אתה אומר שהגזרה היא בת 90 מעלות. הגזרה אינה שייכת לזווית ההטיה, שאותה אכן תיקנת מ30 ל45. לפי התיאור המקורי שלך – הגזרה היא בת 60 מעלות.

    2. גם בגזרה בת 90 מעלות רק רבע מהשליחים יכנסו בכל עיר אם זוויות החיצים הן אקראיות ומספר השליחים גדול.

    3. אתה אומר: "הניסוי בשליחים ושומרים נותן אותן תוצאות כמו הניסוי במקטבים ופוטונים".

    הראתי לך שבמקרה של 4 זוגות שליחים מתואמים מראש, אינך יכול לקבל חוסר התאמה של למעלה מ50% אם המערכת היא דטרמיניסטית, דהיינו שהשומרים מכניסים את השליחים תמיד אם הם נופלים בהגדרת הגזרה שלהם ולא מכניסים אם הם לא כלולים בגזרה. אם אתה טוען שאפשר, אנא הראה זאת במקרה הפשוט והדטרמיניסטי הזה. הטיעון שלי תופס גם בכל כפולה של 4, אלא שההסתברות ל50% הולכת וקטנה ככל שהמערכת גדולה יותר. בפועל נקבל התאמה של פחות מ50%.

    לכן בגלל ההקבלה לפוטונים, גם מספר ההתאמות המקסימלי בפוטונים הוא 50%.

    (זאת אם נצא מן ההנחה שגם מערכת פוטונים היא דטרמיניסטית, מה שלא נכון).

    אם לטענתך זה אפשרי בכל מקרה אחר, אנא הראה זאת בדוגמה ספציפית. אמירות כלליות לא תורמות דבר לדיון.

  47. מקטבים ופוטונים לעומת שומרים ושליחים:
    1)פוטון שמקוטב בזוית של עד 45 מעלות מציר המקטב יבלע.(השליח יכנס לעיר).
    2)השומרים מתואמים ביציאה מן המקור. זה דבר שניתן לוודא.

    הניסוי בשליחים ושומרים נותן אותן תוצאות כמו הניסוי במקטבים ופוטונים.
    מסקנה:
    יתכן שהפוטונים מתואמים ביציאה מן המקור ולא כפי שנטען שהמדידה של פוטון במקטב אחד גורמת ל"שינוי באפס זמן" של מצב בן זוגו הפוטון השזור עמו.
    מכיוון ש"שינוי באפס זמן" עומד בסתירה לתורת היחסות לא נותר לנו אלא לקבל את זה שהפוטונים אומנם מקושרים ביניהם בעת יציאתם מן המקור.

  48. ישראל:
    הבאתי את דוגמת השליחים כדי להראות שהם מתואמים במקור.
    כדי שזה יתאים לתיאור של פוטונים מתואמים במקור:
    1)השומרים נושאים סרגלים ולא חיצים (לקיטוב צפון-דרום יש אותה משמעות כמו לקיטוב ההפוך דרום-צפון.
    2)השומרים מכניסים לעיר את כל השליחים שהסרגל שבידיהם נמצא בגדרה שגבולותיה הם פלוס מינוס 45 מעלות מן הסרגל של השומר . זו גזרה של 90 מעלות.

  49. ב

    "יש כאן שגיאה!
    להלן הסבר השגיאה:
    אצל כל שומר בכל מצב של הטיה כל שהיא 50 אחוז עוברים 50 אחוז לא עוברים".

    זה לא בנתונים המקורים. הנה המקור:

    משגרים שליחים מצומדים לשני ערים .
    הצימוד נעשה בעזרת חצים שהם נושאים בידיהם.
    הזוית בין החיצים של שליח א ושליח ב היא תמיד 90 מעלות.
    בשער עיר א עומד שומר עם סרגל אופקי.
    בשער עיר ב עומד שומר עם סרגל אנכי.
    השומרים מאשרים כניסה רק למי שנושא חץ שמצביע עם כיוון הסרגל (פלוס מינוס שלושים מעלות).
    בדיקה ראשונה מראה התאמה של 100 אחוז באישורי הכניסה לערים.
    1)שומר א מטה את הסרגל שלו בזוית שלושים מעלות.
    בדיקה מראה שיש אי התאמה של 25 אחוז באישורי הכניסה לערים .
    2)שומר א מחזיר את הסרגל שלו למקומו ושומר ב מטה את הסרגל שלו בזוית שלושים מעלות.
    בדיקה מראה שיש אי התאמה של 25 אחוז באישורי הכניסה לערים.
    3)שומר א ושומר ב מטים כל אחד את הסרגל שלו בשלושים מעלות כך שביחד נוצרת סטיה של שישים מעלות.
    בדיקה מראה שיש אי התאמה של 75 אחוז באישורי הכניסה לערים.

    השליחים יצאו לדרכם כשהם מצומדים (מצבי החיצים שהם מחזיקים בידיהם מתואמים).

    אוגוסט 30th, 2013

    במקרו, אתה צודק. כאשר יש הרבה שליחים – או פוטונים – והמערכת אקראית, כמחצית יעברו ומחצית לא.

    במיקרו, אם הבנתי נכון את את הנתונים, אם כיוון החיצים של כל שליח אקראי ויש הרבה שליחים, רק שישית יעברו. זה בגלל התנאי הבא:

    השומרים מאשרים כניסה רק למי שנושא חץ שמצביע עם כיוון הסרגל (פלוס מינוס שלושים מעלות).

    ז"א שרק בתחום המצומצם של 60 המעלות בסביבת כיוון סרגל השומר, יעברו השליחים. 5/6 מהם לא יעברו.

    בכל אופן, אם המערכת דטרמיניסטית וקיבלנו 25% אי התאמות אצל כל שומר המטה את סרגלו בנפרד, סכום אי ההתאמות המקסימלי אינו יכול לעלות על 50% כפי שהדגמתי עם 4 זוגות שליחים.

    גם אם המערכת לא דטרמיניסטית, אבל ההוכחה מצריכה קבוצת ביקורת.

    אם אתה מאמין שאתה יכול להגיע ל75%, אנא תן נתונים כפי שנתתי אני לכל מצב.

    ליל מנוחה.

  50. בכל זוית של המקטב :
    זוית הקיטוב של 50 אחוז מן הפוטונים המגיעים אליו מתאימה לזוית של המקטב ולכם הם "עוברים".
    זוית הקיטוב של 50 אחוז מן הפוטונים המגיעים אליו איננה מתאימה לזוית של המקטב ולכן הם "לא עוברים"
    לפיכך:
    רמת אי התאמה של 25 אחוז שנוצרת בעקבות הטית המקטב אינו תוצאה של חסימה של 25 אחוז מן הפוטונים שעברו לפני ההטיה.

  51. ישראל:
    ציטוט מדבריך :
    "אצל שומר א השינוי הוא בשליח 3 שכן עובר. קיבלנו: שליח 1 עובר, 2 לא, 3 כן, 4 כן."
    יש כאן שגיאה!
    להלן הסבר השגיאה:
    אצל כל שומר בכל מצב של הטיה כל שהיא 50 אחוז עוברים 50 אחוז לא עוברים.
    השינוי צריך להיות לפחות בשני שליחים. (או כל כפולה של 2).
    שליח אחד שלא עבר לפני ההטיה עובר לאחר ההטיה אבל לעומתו שליח אחר שעבר לפני ההטיה אינו עובר לאחר ההטיה.
    כלומר לא יכול להיות שינוי בשליח אחד בלבד (שליח מספר 3) כי זה משנה את המאזן של 50 אחוז עוברים 50 אחוז לא עוברים.

  52. ישראל
    עם כל הכבוד, אתה פשוט לא מנסה או לא רוצה להבין את מה שכתבתי. חבל"ז.

    "בוא נרד כרגע מכל מה שלא פיזיקה. תן רעיון מועיל לבעיה שהצגתי: אם יש הסתברות למצוא את הפוטון אחרי הדלת בזמן הפחות ממרחק הדלת ממקור הפוטון מחולק במהירות האור, האם לא עברנו בזאת את מהירות האור?" – חשבתי שאתה לא מתעניין בפילוסופיה. (מעבר לעובדה שתשובה לשאלה הזאת כבר קיימת – ואתה בעצמך מסוגל לענות עליה).

  53. רפאים

    "אחרי שתעשה זאת, אתה תצליח לקבל מושג גם ממה בנויה המחשבה".

    עשיתי. לא הצלחתי. ממה בנויה המחשבה? ולמה זה אמור לעניין אותי? אני נהנה ממוסיקה גם בלי להבין את מערך הנויירונים שיצר אותה.

    "שיחפש לבד. אני לא משתתף בחיפושים אחר דברים שאינם קיימים".

    פוטון לא קיים? אז מאיפה הבזק האור כשמדליקים פנס (או לייזר)?

    בוא נרד כרגע מכל מה שלא פיזיקה. תן רעיון מועיל לבעיה שהצגתי: אם יש הסתברות למצוא את הפוטון אחרי הדלת בזמן הפחות ממרחק הדלת ממקור הפוטון מחולק במהירות האור, האם לא עברנו בזאת את מהירות האור?

  54. ושוב: אולי מישהו ינקז מכאן את המים העכורים שנשזרו בדיון הזה ללא שום קשר אליו (או לדיון הגיוני כלשהו)?

  55. מדוע אתה מוצא לנכון לומר לי שאינני חייב לעשות דבר שאינני עושה?
    זה כנראה חלק מהשיגעון.
    שים לב איך החלה ההתדרדרות בתגובות שבדיון זה.
    רמז: מדובר בתגובה שלך (שאינה קשורה לכלום ואין לי מושג מאיפה פורצצה) וזו לשונה:
    אם המים העכורים הם כתוצאה מהמקלחת שעשית כשניסית לשטוף את הרוח המסריחה שגילית בעצמך תוך כדי התבוננות עצמית (אינטרוספקציה) – אז המקסימום שאני יכול לעשות זה לתת לך טלפון של אינסטלטור.
    כשתסיים להתלונן על הדת של העם ממנו נוצרת וצמחת – תודיע.

    זה היה במהלך וויכוח שלך עם "מים נושפים" ודברי בעניין המים העכורים כוונו (כפי שכל בר דעת יכול היה להבין) אליו.
    לא אמרתי דבר על הדת כי זה לא היה שייך לנושא הדיון אבל כל זה לא הפריע למופרעות שלך לצאת

  56. אני מקווה שהרוח הרפואית תבוא במהרה כדי להחזיר את השפיות שאבדה

  57. ספציפי: כמובן שלא צריך תודעה בשביל שפונקציית הגל תקרוס. באותה מידה גם לא נחוצים המדענים בעולם כדי לקבוע פונקציית גל.

  58. ב:
    כנראה שבאמת אינך מבין אבל אין הרבה מה לעשות בעניין.
    מדובר במדידות שנעשות על גופים שונים ו/או במקומות שונים ותוצאות המדידה יכולות להגיע להתאמה רק אם התאמה כזו אכן קיימת.
    לא הבנת? לא חשוב.

    יאיר:
    אין לי כוח לשטויות הללו.
    כל הדברים שהעלית קבלו מענה במאמר.
    סתם כדי לעצבן אותך אני שולח לך את שני הקישורים הבאים (שגם הדובר בהם, כמוני, לא מבין כלום):
    http://www.youtube.com/watch?v=d35nFvb1Wh4&feature=channel_page

    http://www.youtube.com/watch?v=pfKRuhHXcDk

    כללי:
    הרעיון שלצורך קריסת פונקצית הגל נחוצה תודעה הוא שטות מוחלטת.

  59. "אבל אם הרעיון הוא משהו כגון "הפוטון הוא רק יציר המחשבה הטרנסצנדנטלית, וכשכזה הוא נמצא במחשבה הקולקטיבית של כולנו, אוהםםםם" אז על כזה רעיון אני שורף ת'מועדון." – אני לא יודע מי אמר את זה. אבל עם רעיון כזה אני לא מסכים.
    תנסה לחשוב:
    ברמת המיקרו (יותר מדוייק – ברזולוציה הכי נמוכה האפשרית) ממה מורכבים הדברים (כל דבר) בעולם? האם זה מאלקטרונים? אולי פוטונים? אולי גם וגם? אולי זה בכלל זברבירונים קטנטנים מחליטים?
    אחרי שתעשה זאת, אתה תצליח לקבל מושג גם ממה בנויה המחשבה. (ואין צורך להמציא דברים – במידה ותבין את התשובה לשאלה הקודמת – תוכל בקלות להבין את התשובה לשאלה השנייה).

    " אבל אינני מנסה להבין את המחשבה עצמה בעזרת המחשבה. שם הלולאה." – זה באמת לא הגיוני. אבל זאת כבר בעיה שלך מכיוון שאתה מכניס את עצמך ללולאות שלא לצורך. קח לדוגמה את המחשב שהצליח "לקרוא" מחשבות:
    https://www.hayadan.org.il/mind-reading-3008131/
    האם המחשב משתמש בלולאות לא הגיוניות ושלא לצורך? פשוט לא! יש עוד דרכים להבין את המחשבה.

    "החידה של ג'קי עדיין לא פתורה. התוכל לעזור לפוטוניניו למצוא את עצמו?" – שיחפש לבד. אני לא משתתף בחיפושים אחר דברים שאינם קיימים.

    תראה:

    אתה בוודאי זוכר כמה זמן לקח לי להסביר את הרעיון של "המודל".
    עכשיו: אני לא מוכן לבזבז את אותו הזמן רק בשביל להסביר רעיון שהוא פשוט יותר להבנה.
    אם אתה לא אוהב פילוסופיה אז אל תשאל שאלות פילוסופיות.

  60. "אני מודה שאין לי תשובה אלא רק רעיון".

    תמיד אשמח לשמוע כל רעיון, ובתנאי שיהיה בו גם הגיון.

    אז שוט. החידה של ג'קי עדיין לא פתורה. התוכל לעזור לפוטוניניו למצוא את עצמו?

    אבל אם הרעיון הוא משהו כגון "הפוטון הוא רק יציר המחשבה הטרנסצנדנטלית, וכשכזה הוא נמצא במחשבה הקולקטיבית של כולנו, אוהםםםם" אז על כזה רעיון אני שורף ת'מועדון.

    "באמצעות מה אתה מנסה להבין את השאלות שאתה שואל?"

    בעזרת המחשבה כמובן. אבל אינני מנסה להבין את המחשבה עצמה בעזרת המחשבה. שם הלולאה.

    אבי, לא הגיע הזמן לשחרר את התגובה לב?

  61. "לדעתי, כל הנושא נדון לכישלון בגלל לולאה לוגית פשוטה: אנחנו מנסים להבין את המחשבה באמצעות המחשבה." – ובאמצעות מה אתה מנסה להבין את השאלות שאתה שואל? (ואני לא רוצה להיות גס רוח- לכן אשאיר לדמיון שלך לענות לך)

  62. ישראל
    בטח התכוונת למכשיר שפולט קרן לייזר – ולא ל"פנס".
    אבל זה לא משנה מכיוון שאם אתה לא מתעניין בפילוסופיה אלא רק בפוטון – אז אתה אכן צודק ובאמת לא תוכל להבין את התשובה לשאלה "האם המציאות באמת כל כך אקזוטית ומסובכת? האם הכל אשליה בלבד?".
    וגם לא לשאלה ", איפה הפוטון? לפני או אחרי הדלת? " – אפילו אם אינשטיין בעצמו יקום מן הקבר ויסביר לך.
    אני מודה שאין לי תשובה אלא רק רעיון. אבל עושה רושם שאתה רק מנסה להתעניין, במקום לנסות להבין.
    לגבי הזברבירונים – כאן אתה כבר גולש לתחום שהמומחה בו הוא יובל ולא אני.
    בכל אופן, ללא הפילוסופיה אתה לא תצליח להבין מעבר לצד הטכני. זאת אומרת, שאולי תדע שהפוטון נמצא אחרי הדלת- אבל לא תצליח להבין את המשמעות של הדבר.
    (שוב: השאלות ששאלת הן לא רק טכניות אלא יש בהן פן פילוסופי – אבל אתה בוחר להתעלם מהמשמעות, ועם גישה כזאת אתה לא תצליח להבין את התשובה המלאה אלא רק את התשובה הטכנית. שהיא: הפוטון מחוץ לדלת).

  63. ב

    ממתינה. (למה?).

    רפאים.

    יפה כתבת. כשאתה רוצה – אתה יכול.

    "כפי הרעיון שהעלתי מקודם: הפוטון הראשון נוצר לא ב- "מקור" אלא במחשבה".

    אינני מאמין שלמחשבה שלנו יש קשר ליצירת הפוטון. נראה לי יותר שהוא נוצר בפנס.

    "אסור לך (אף שאתה יכול) להתעלם מן הצד הפילוסופי של הדברים".

    למרות שלקחתי כמה קורסים בפילוסופיה, מודה אני, ככלי מלא כלימה, שאין לי עניין רב בפילוסופיה.

    וגם לא בפסיכולוגיה, דת, סוציולוגיה ועוד.

    כשאני חושב על זה, ישראל צר האופק והשטחי לא מתעניין כמעט בשום תחום שקשור לאנשים. גם כשהייתי רווק יותר משהתעניינתי בנשים נפשית, התעניינתי מתי את בגדם נפשיט.

    פעם הייתי בלובר. היה נחמד, תמונות, פסלים, עמאיית. אבל הכי התלהבתי מציפורי הנייר המעופפות שהילדים מכרו בחוץ ב2 פראנק.

    "האם המחשבה היא מציאותית?
    ולא משנה מה תהיה התשובה לכך – תשאל את עצמך ממה מורכבת המחשבה".

    לדעתי, כל הנושא נדון לכישלון בגלל לולאה לוגית פשוטה: אנחנו מנסים להבין את המחשבה באמצעות המחשבה. ההגיון שלי אומר – בלתי אפשרי. אנו יכולים אולי להבין חלקים מסויימים בתפקוד המוח והשכל, אך לעולם לא נוכל להבין את החלק המבין, כשם שמחשב אף פעם לא יוכל להכיל את כל הנתונים על עצמו.

    וכך, בעצב ויגון, (סתם, בשמחה ועליצות) אני חוזר למה שמעניין אותי באמת: פוטונים, אלקטרונים, פרוטונים וזברבירונים.

  64. ישראל
    החיים זה לא רק פיזיקה.
    כשאתה מתעסק בקוצו של יוד וברומו של עולם – אסור לך (אף שאתה יכול) להתעלם מן הצד הפילוסופי של הדברים.
    הפילוסופיה טוענת ש- מי שרוצה לחפש – מחפש, ומי שרוצה למצוא – מוצא (גם את שאינו חיפש).
    בוא נשווה תפוחים ל- תפוחים:
    כאשר אתה מדבר על פוטונים ודלתות אינך מדבר באותה הרזולוציה.

    "אחרי 59 שניות מרגע השיגור, איפה הפוטון? לפני או אחרי הדלת? איינשטיין טוען: לפני. הוא אינו יכול לעבור דקת אור בפחות מדקה. פיינמן גורס: הפוטון מטייל בכל הגלקסיה לפני שהוא נופח את נשמתו"

    נכון.

    אבל המציאות האמיתית היא יותר חמקמקה מהפוטון. וההגיון של האדם לא יכול להבין את כל המציאות אלא רק את חלקה.
    כאן מתערבת הפילוסופיה כדי לעזור לשכל האנושי להבין את המציאות.

    גם האשליה היא לא רק "פיזיס" – אפילו היתה החיים עצמם.
    הפילוסופיה טוענת: "הכל בראש". אבל הראש במציאות והפיזיקה מציאותית. ועדיין הפילוסופיה ממשיכה לטעון במציאות ובראש.

    מקודם שאלתי: "מהי המחשבה". והתעלמת ממתן תשובה.

    תשאל את עצמך: האם המחשבה היא מציאותית?
    ולא משנה מה תהיה התשובה לכך – תשאל את עצמך ממה מורכבת המחשבה.

    כל התשובות והשאלות העולות אצלך במחשבה בכל מקרה יהיו מורכבות מאותו הפוטון והאלקטרון החמקמק שמטייל ביקום ומנסה לייצר מציאות פיזיקלית מן ההווה לעתיד ומן העתיד לעבר – וכל זה תוך כדי התעלמות מן ההסברים הפילוסופיים של הפילוסופים שמתעסקים בפיזיקה.

    כפי הרעיון שהעלתי מקודם: הפוטון הראשון נוצר לא ב- "מקור" אלא במחשבה. כפי קריסת פונקציית הגל הנוצרת לא במדידה אלא בהתערבות אנושית תוך שימוש במחשבה תחילה של כוונת המדידה. אילולא כוונת האדם לא היה העולם נברא. ואני לא מתכוון לאלוהים.
    (וכל הנאמר כאן על ידי – נאמר שלא בכדי להכביר במילים)

  65. ב

    בוא ננסה את זה עם 4 זוגות שליחים.

    כאשר הסרגלים מוטים ב90 מעלות ההתאמה היא מוחלטת. בוא ניתן נתונים: זוג 1 עובר, 2 לא, 3 לא, 4 כן.

    שומר א מטה ב45 מעלות. חוסר התאמה של 25%, דהיינו זוג אחד. בגלל הדטרמיניזם, אצל שומר ב אין שינוי, דהיינו שליח מס 1 עובר, 2 לא 3 לא ו4 כן.

    אצל שומר א השינוי הוא בשליח 3 שכן עובר. קיבלנו: שליח 1 עובר, 2 לא, 3 כן, 4 כן.

    עכשיו שומר ב מטה ו א חוזר למצב המקורי. חוסר התאמה של 25%. בגלל הדטרמיניזם אין שינוי אצל שומר א וקיבלנו שליח 1 עבר, 2 לא, 3 לא 4 כן.

    אצל שומר ב השינוי הוא בשליח 1 שלא עובר. קיבלנו: שליח 1 לא עובר, 2 לא, 3 לא, 4 כן.

    עכשיו שני השומרים מטים ב45 מעלות.

    בגלל הדטרמיניזם וחוסר הקשר בין השומרים, קיבלנו את התוצאות הקודמות שקיבלנו ב45 מעלות. אצל שומר א: שליח 1 עובר, 2 לא, 3 כן, 4 כן.

    שומר ב: שליח 1 לא עובר, 2 לא, 3 לא, 4 כן.

    חוסר ההתאמה הוא בזוגות 1 ו3.
    2 מתוך 4 הם 50% ולא 75%

    מ.ש.ל.

    אם תוכל להציע במקרה הפשוט והדטרמיניסטי הזה של 4 זוגות שליחים פתרון שבו אנו מקבלים חוסר התאמה של למעלה מ50% (75% לדבריך) תזכה לכבוד הערכה ופרס נובל. אפילו מיכאל ישנה את שמו לכבודך ל ב. מיכאל (מה איתו, אגב?).

    אבל אם לא… עדיף אולי להתחיל להציץ בקישורים, לא?

  66. "נדמה לי שאיש לא יתווכח עם הטענה שהבחירה "להיות רעב" אינה נתונה בידינו" טוען המחבר, אבל במציאות אנשים רבים בוחרים להיות רעבים, לעיתים עד מוות, כגון נשים הרוצות לרזות או אסירים המנסים למרוד בכולאים שלהם. אילו הבחירה שלהם הייתה אוטומטת, המבנה הביולוגי היה מכתיב להם לאכול. .
    המאמר הזה מוטעה מעיקרו, בכך שהוא מייחס לביולוגי ולפסיכולוגי חוקיות דטרמיניסטית. גם הביולוגי ובודאי הפסיכולוגי אינם ניתנים להסבר כזה. כשיצור חי חולה, המחלה יכולה להרוג אתו או להפסק והוא יחזור לבריאות. הרצון, מכל סוג, שייך לפסיכולוגי. כדי להבין למה המאמר הזה טועה, כדאי להסתכל על תופעה פסיכולוגית אחרת, הצחוק. אי אפשר להסביר אותו באמצעות חוקיות ביולוגית, כימית פיזילית. הרצון גם הוא תופעה פסיכולוגית, והאמצעים להסבירה אינם חוקיות ביוחימית או פיזיקלית. הטענה שאין לאדם רצון חופשי – רק ברמה טריביאלית – נסתרת על ידי אינספור מעשים אנושיים שאינם מחוייבי המציאות הביוחימית והפיזקלית.

  67. אם לגוף מסוים יש תכונה א אז יש לו 100 אחוז תכונה א ו 0 אחוז תכונה (לא א).
    אבל אם מ ו ד ד י ם תכונה א של גוף אפשר לקבל תוצאות מדידה שונות .
    ולכן מספר הגופים שנמדדה בהם תכונה א פלוס מספר הגופים שנמדדה בהם תכונה (לא אלף)
    אינו בהכרך שווה למספר סך כל הגופים במערכת.
    זהו התיקון הנדרש למשפט בל כדי שתהיה התאמה בינו לבין תחזיות תורת הקוונטים.

  68. ב:
    לא נכון.
    מדובר במדידות המבוצעות במקומות שונים וכדי שתהיה ביניהן התאמה נחוצה מציאות שווה.
    אבל באמת חבל"ז.

  69. מיכאל:
    אין כל הוכחה שהלוקאליות מופרת.
    אם נניח שמדידה של תכונות של החומר אינה חד משמעית (לא התכונה של החומר אלא רק המדידה של תכונה זו)אז נקבל משפט בל משופר שיעסוק בתוצאות המדידות של תכונות ולא בתכונות עצמן.
    משפט משופר זה יתאים לתורת הקוונטים והסתירה לכאורה תיעלם.

  70. ב:
    שלחו אותך לקרוא את משפט בל כי כל הדיון הוא על לוקאליות שמופרת רק בתורת הקוונטים ולא במערכות מן הסוג שאתה מנסה לתאר.
    אם גם את זה לא הבנת אז בכלל חבל על הזמן המושקע בדיון.

  71. ישראל:
    אילו היית קורא את מה שכתבתי הית מבין שלא כך הם פני הדברים.
    המערכת היא דטרמיניסטית והתוצאה מראה בדיוק כצפוי 25 אחוז התאמה כאשר שני הסרגלים מוטים לכיוונים מנוגדים.
    אגב:
    לצערי הרב שלחו אותי ללמוד את משפט בל.(כרגיל שולחים לקנות פרה בשביל לקבל כוס חלב) אז קראתי ואני אפילו חושב שהבנתי אבל משפט בל והסתירה לכאורה המתקבלת בינו לבין תחזיות תורת הקוונטים כלל אינם קשורים למערכת הדטרמיניסטית וה "לא קוונטית " שתיארתי. (קניתי פרה בשביל כוס חלב ולבסוף מתברר שאפילו אין צורך בכוס החלב הזו).

  72. כולם להרגיע מיד ולאחד כוחות.

    מספיק שבעוד חודש אולי אנחנו במלחמה עם סוריה ואיראן. הסופר המקראי היה אומר תמיד: "והארץ תשקוט ארבעים שנה". המלחמה האמיתית האחרונה הייתה ב73. עכשיו 2013.

    ב.

    המערכת שתיארתי בתגובה האחרונה שלי היא דטרמיניסטית. לשומרים אין שיקול דעת. הם בודקים את זווית החץ יחסית לסרגל ולפי הזווית היחסית מחליטים אם להכניס את השליח או לא לפי ההוראות שבידיהם.

    האם אתה מקבל שבסנריו זה, במקרה 4 אחוז אי ההתאמות אינו יכול לעלות על 50%?

    רפאים.

    פילוסופיה כבודה במקומה מונח, והרבה. אבל אותי מעניינת כעת יותר השאלה הפיזיקלית ברת המדידה: אחרי 59 שניות מרגע השיגור, איפה הפוטון? לפני או אחרי הדלת? איינשטיין טוען: לפני. הוא אינו יכול לעבור דקת אור בפחות מדקה. פיינמן גורס: הפוטון מטייל בכל הגלקסיה לפני שהוא נופח את נשמתו.

    הדילמה הזו מובילה לפרשנויות רבות ומשונות: השפעה על העבר מן ההווה, יקומים מקבילים, חתולים וזברבירים.

    https://www.hayadan.org.il/quantum-world-4-261212/comment-page-1/#comments

    אבל האם המציאות באמת כל כך אקזוטית ומסובכת? האם הכל אשליה בלבד? ובקשר לנושא הכתבה, האם מה שנראה לנו כברור מאליו – רצון חופשי – גם הוא אשליה בלבד?

    אוקהאם יטען אני מאמין שחייבת להיות אפשרות פשוטה יותר, ואינני מתכוון לכך שיש אלוהים והעניין סגור.

  73. מר מיכאל הנכבד
    ניסוי בל לא כל כך פשוט להבנה כי , הרבה אנשים יוצאים מהתחושות הפנימיות שלהם , ו" מתקנים את הגירסה "
    ולא רואים שמוכחת שמה חזרה בזמן בהעברת נתונים

  74. מים נושפים

    אני חייב לציין לטובה את המקוריות של הניק בו אתה משתמש (מים נושפים). לא מתייחס לשאר דבריך.

    אבל לא תוכל להתחרות במקוריות של הניק "חציל בראש המהפכה" (נדמה לי פורום אורט לפני מספר שנים).

  75. ב:
    ברור שלא קראת. אחרת לא היית טוען מה שאתה טוען.
    לא מדובר בסיפור ארוך ואתה יכול לקרוא אותו בשקט.
    נתתי כבר פעמיים את הקישור ואין לי כל כוונה להקדיש מאמצים משלי כדי להתגבר על עצלנות שלך.

  76. מיכאל:
    לא קראתי וגם לא יודע מה זה משפט בל.
    ראה בקשתי מישראל:
    "בשביל כוס חלב לא קונים פרה".
    אל תצפה לקריאת כל האינציקלופדיה על מנת ללמוד ערך אחד מתוכה. מה גם שלאחר לימוד הערך הזה מתברר שזה מיותר ולא מוסיף שום דבר לנושא.
    אני תיארתי תהליך מסוים. מתוך התהליך עולות מסקנות מסוימות. אם מצאת שגיאה בדברי נא ציין היכן השגיאה. לא צריך כאן לא משפטים מתמטיים, לא אינטגרלים ולא אופרטורים. רק חשיבה פשוטה והגיונית.

  77. ומופרכת על ידי עובדות – על פי רוב המעשה
    ותהיה לי בריא – ובטוב העולם נדון
    כנראה הרשות נתונה

  78. מי שמדבר על נבואה!
    ועוד כזאת שבכל רגע מופרכת על ידי העובדות!
    תהיה לי בריא!

  79. מכאל
    אני בטוח שאתה תסתדר.
    הבעיה שלך היא שאף אחד לא יסתדר איתך.
    וגם אין לי ולאף אחד מושג איך אפשר "למשוך בחזרה את התודה ולהתעלם מכך".
    אני לא צריך לחזור לאיתני, מכיוון שאני באיתני ואישתי גם אומרת שאני מזיין כמו שצריך.

    טובים וחכמים ממך כבר אמרו:
    אם אין לך מה לומר – אל תאמר דבר.

  80. רפאים:
    אז אתה מצטער!
    אמנם מה שהודית עליו היו דברים שבאמת למדת ממני אבל כשהרוח חולה אפשר למשוך חזרה את התודה ולהתעלם מכך.
    אני מקווה שתחזור לאיתנך אבל אסתדר גם אם לא.

  81. מכאל
    אני מצטער שהודיתי לך. אני רואה שהשתן עלה לך לראש. באמת שנמאסת עלי.
    "אני מניח שגם כלפי גרמני שכופר בנאציזם היית בא באותה טענה" – אני רואה שהפכת לרואה עתידות…

    אולי המגיבים האחרים באמת צודקים כאשר הם אומרים שאתה מזבל את הפה שלך..? (אל תענה לי – תענה לעצמך)

  82. ב:
    רק שאני אבין:
    1. האם קראת והבנת את הוכחת משפט בל?
    2. האם אתה כופר בנכונותה?

  83. מים נושף:
    אני לא עושה דבר מהדברים שכתבת. קודם כל.
    ב: אני רואה שאתה בוחר לדבר שלא בהגיון.
    כתבת בלל של מילים שהיחיד שיכול להבין אותם הוא אתה.
    מדבריך אני מבין רק דבר אחד: שאתה יכול לראות לא רק את הסוס אלא גם את הסוסיות.

  84. ישראל:
    ההוכחה היתה קצת ארוכה ואני מתנצל על כך אבל הראיתי שני דברים:
    1)אחוז ההתאמה אינו תלוי בשליחים אלא אך ורק בשומרים.
    2)אם ההטיה המצטברת היא 60 מעלות (30 מעלות לכל שומר) אז אחוז ההתאמה הוא בדיוק 25 אחוז.

  85. רפאים:
    המים העכורים הם אלה שנושפים כאן ללא הרף ומזבלים את הדיון.
    הקשקוש שלך על הדת של העם ממנו נוצרתי הוא ממש טיפשי. אני מניח שגם כלפי גרמני שכופר בנאציזם היית בא באותה טענה – וזאת מעבר לעובדה שהנושא כלל לא שייך לדיון וכלל לא עלה בו.
    כנראה שמעבר למים עכורים אני מתחיל להבחין כאן בסימנים של מחלת רוח.

    יאיר:
    כל מה שאני יכול לומר זה שחבל שלא הבנת את המאמר כיוון שעד כה שום טענה שהעלית לגביו לא הייתה נכונה.
    גם הטענות שלך על חוקי הטבע אינן נכונות והקשר המדומיין בין האמרגניות לאקראיות פשוט מבדח אבל לא נראה לי שאתה בכלל פתוח לדיון הגיוני ואני נוטש את המערכה. מספר טחנות הרוח הקיימות גדול ממספר טחנות הרוח שאני יכול להקדיש להן זמן.

  86. מכאל, כשכתבתי את התגובה הראשונה, סברתי שאני פונה אל מישהו עם הומור, וטעיתי. גם לא התחזיתי כלל כיוון שכבר בהערה הראשונה נתתי את המייל שלי ומסרתי גם את שמי. על כל פנים, ההערות שלך על אקראיות אינן עמוקות. אני לא בטוח שאתה מבחין בין חוקי הטבע לבין המאורעות שבעולם. חוקי הטבע דטרמיניסטיים, המאורעות לא כך, מסיבות רבות שלא אכנס אליהן עכשיו, אבל אחת מהן היא האמרגנטיות. בחי מופיעה תכונה חדשה של רצון, שאינה קיימת בשום דבר שאינו חי, ומאפשרת לחי לבחור ימינה או שמאלה. התכונה הזאת מושפעת ממאורעות העולם יותר משהיא מושפעת ישירות מחוקי הטבע, ולמרות שהמאורעות כפופים לחוקיות, אין כאן שום סתירה. כשאתה כועס על כך שלא מסכימים עם דעותיך, אתה מציג תכונה ומאורע אמרגנטיים שלא ניתן להסבירם בכלים פיזיקליים ומתימטיים, ואולי אפילו הביולוגיים לא מספיקים. בכתיבה שלך יש לצד ידע ומחשבה גם דוגמטיות. הבעיה המרכזית היא הרדוקציוניזם. מזה 150 שנה טוענים רדוקציוניסטים שניתן להסביר את החיים באמצעות הפיזיקה והחימיה, אבל עד כה לא הצליח שום אדם לעשות את זה.אפילו את המדעים הקרובים ביותר לפיזיקה, החימיה והאסטרונומיה לא ניתן להסביר באמצעות הפיזיקה, מהסיבה הפשוטה שיש בתחומים האלה מאורעות שאינם ניתנים להסבר פיזיקלי. לכן כשמדובר בחיים, נחוצים כלים חדשים, והסיכוי שהרדוקציה הנ"ל תושג שואף לאפס. המאמר מהויקיפדיה שהפנית אליו סוקר שורה ארוכה של גישות ודעות בהקשר של הנושא שלך, ואל רובן לא התייחסת כלל.

  87. כבוד רח רפאים הנכבד
    " למעלה " הוא כיוון שרירותי כמו ששמאל וימין הם רק הגדרות , רק מה , אתה מחזיר את הזמן במטרה שיהיה יותר טוב , זה לא בדיוק רק קדימה בזמן , כי יש כמה אפשרויות ( יקומים או סופרפוזיציה או איך שתקרא לזה ) , אבל שוב אתה מנסה לסדר את זה בכיוון טוב וטוב יותר . בכבוד ומקווה ש" יצמח לנו טוב מטוב "
    , אפילו אם זה כמו " רקיעים " בספרות הנוצרית ( סליחה על המקור הדתי )

  88. אחוזי ההתאמה הם לפי הגזרות של המעגל שבהן כיווני החיצים (כיוון הקיטוב של הפוטונים השזורים).
    לכן השימוש במעלות.
    לאחר עיון במעלות מתקבלת המסקנה לגבי אחוזי ההתאמה.

  89. יתכן מצב שבו לא יהיה אישור כניסה לשליח א וגם לא יהיה אישור כניסה לשליח ב.
    אבל זה לא המצב שאנו מדברים עליו כאשר אנו עובדים עם גלאי פוטונים.
    כדי לדמות את גלאי הפוטונים אפשר לתת תיקון קטן:
    נניח שכל שליח נכנס לשכונה הצפונית או לשכונה הדרומית בעיר וזאת בהתאם לכוון החץ של השליח ביחס לסרגל של השומר.

  90. ב
    אתה מתבלבל בין "מעלות" לבין "אחוזים". תיצמד לגרסה המקורית, ותענה לעניין.

    מים נושף:

    באמת.
    "אפשר להעביר אינפורמציה אחורה בזמן" – לא. אי אפשר להעביר אינפורמציה אחורה בזמן.
    חץ הזמן הוא קדימה בלבד.
    אתה מדבר על מיסטיקה ומנסה לשלב בדברך גם פילוסופיה.

    "כל המוסיף גורע" :
    "זה אומר שלא קיימת תשובה אחת של החלטת הבן אדם , מישהו יכול לבחור אותה חלקית לפי המציאות שהוא מסדר " למעלה " , למעלה הבחירה הטובה ." – תגדיר "למעלה" ודבר לעניין ובדרך המדע – אם ברצונך שיבינו אותך ויתיחסו לדבריך ברצינות.

  91. בגזרות שבהן אין התאמה יש כפילות כי כאשר שליח א נכנס אז שליח ב לא נכנס וכאשר שליח א לא נכנס אז שליח ב דווקא כן נכנס.
    כאשר שני השליחים נכנסים אז אין כפילות.
    כמו כן יש לציין שכל הדיון נסב על אותם 90 מעלות שבהן מתקבל אישור כניסה ולא על המשלים (270 מעלות שבהן לא מתקבל אישור כניסה.)

    אם נבטל את השימוש בחיצים (עם כוון) ונשתמש אך ורק בסרגלים(ללא כוון) נוכל לקבל את התוצאות עבור כל המעגל לפי אותו תהליך ואותו חישוב.

  92. אם שליח א מגיע לעיר א עם חץ שבין מינוס 45 מעלות ועד מינוס 15 מעלות בינו לבין סרגל א אז החץ של השליח שמגיע לעיר ב יהיה בין פלוס 15 מעלות ועד פלוס 45 מעלות בהתאמה.
    לכן במקרים אלו החלטות השומרים יהיו תואמות ושני השליחים יכנסו.
    כלומר תווצר גזרה של 30 מעלות של התאמה.
    כלומר בגזרתו של כל שומר יש 30 מעלות של התאמה עם השומר השני ועוד 60 מעלות של חוסר התאמה עם השומר השני.
    סך הכל יש 2 גזרות של אי התאמה והן מהוות ביחד 120 מעלות.
    גזרת ההתאמה היא משותפת לשני השומרים והיא מהווה 30 מעלות (אין כפילות).
    30 מעלות התאמה לעומת 120 מעלות של אי התאמה זה בדיוק 25 אחוז התאמה.

  93. מר ב היקר , תראה , השליחים והחצים ,
    ישנו מצב שאם צד אחד משחק זה משפיע על הצד השני , ולכן יש העברה של אינפורמציה מצד לצד , מהר ממהירות האור , זה לא אינפורמציה מלאה שעוברת זה אינפומציה חלקית , לכן מדברים על סטטיסטיקה , אבל אפשר , אפשר להעביר אינפורמציה אחורה בזמן ,. איך זה משנה את החלטת הבן אדם – זה אומר שלא קיימת תשובה אחת של החלטת הבן אדם , מישהו יכול לבחור אותה חלקית לפי המציאות שהוא מסדר " למעלה " , למעלה הבחירה הטובה . תודה

  94. שתי השורות האחרונות נכתבו בחפזה.
    אני צריך לחשוב על זה יותר לעומק.
    לא בטוח שהן נכונות.

  95. אם המים העכורים הם כתוצאה מהמקלחת שעשית כשניסית לשטוף את הרוח המסריחה שגילית בעצמך תוך כדי התבוננות עצמית (אינטרוספקציה) – אז המקסימום שאני יכול לעשות זה לתת לך טלפון של אינסטלטור.
    כשתסיים להתלונן על הדת של העם ממנו נוצרת וצמחת – תודיע.

  96. ישראל:
    בזרם רצוף של שליחים:
    שומר א לבד מכניס 50 אחוז מן השליחים שמגיעים אליו. (חמישים אחוז מבן הזוג הראשון)
    שומר ב לבד מכניס 50 אחוז מן השליחים שמגיעים אליו. (חמישים אחוז מבן הזוג השני)
    וזה קורה בגלל שכווני החיצים של השליחים הם אקראיים לחלוטין למעט תיאום זוית 90 מעלות בין שליח א לשליח ב.
    במצב הזה השומר מכניס את כל מי שהסטיה שלו היא בגבולות 45 מעלות מן הסרגל של השומר(עם כוון השעון או נגד כוון השעון) . וזה 50 אחוז מן הבאים.
    בגלל שהשליחים מתואמים הסטיה של שליח א מן הסרגל של שומר א שווה לסטייה של שליח ב מן הסרגל של שומר ב.
    לכן אם שומר א מכניס את שליח א אז גם שומר ב מכניס את שליח ב. וזה יוצר תיאום של 100 אחוז.
    א)שומר א מטה את הסרגל.
    שומר ב מעביר את שליח ב . כלומר החץ של שליח ב הוא בגבולות הסטיה של 45 מעלות מן הסרגל של שומר ב.
    אבל אצל שומר א : בגלל ההטיה של הסרגל החץ של שליח א כבר לא נמצא בתחום הסטיה של 45 מעלות מכוון הסרגל ולכן הוא לא יעבור.
    כך נוצרת אי התאמה.
    כלומר אי ההתאמה היא בין ההחלטה של שומר א להחלטה של שומר ב.
    שים לב :
    אף על פי שכל שומר בפני עצמו מעביר 50 אחוז מן הבאים אליו. אי ההתאמה היא בהחלטה לגבי זוג מסוים.
    כאשר שומר אחד מחליט כן והשני מחליט לא.
    מסתבר בניסוי שכאשר זוית הטיית הסרגל היא 30 מעלות אז יש 75 אחוז התאמה.
    ב)אותו דבר מתרחש כאשר שומר ב הוא שמטה את הסרגל שלו.
    ג)כאשר שני הסרגלים מוטים לאותו כיוון אז ההתאמה חוזרת ל 100 אחוז.

    ד)כל שומר מטה את הסרגל שלו ב 30 מעלות כך שהזוית הסופית בין הסרגלים היא 30 מעלות.(מקודם היו 90 מעלות)
    שליח ב מגיע עם חץ שנמצא בפלוס 45 מעלות ביחס לסרגל ב.
    שליח א המתואם איתו מגיע עם חץ שנמצא במינוס 15 מעלות ביחס לסרגל א.
    שני השליחים עוברים. יש התאמה בהחלטות השומרים.
    שליח ב מגיע עם חץ שנמצא בפלוס 15 מעלות ביחס לסרגל ב.
    שליח א המתואם איתו מגיע עם חץ במינוס 45 מעלות ביחס לסרגל א.
    שני השליחים עוברים . יש התאמה בין החלטות השומרים.
    כלומר קיימת גזרה של 30 מעלות שבה יש התאמה בין החלטות השומרים.
    שני השומרים ביחד מכסים גזרה של 120 (כל אחד 90 מעלות פחות חפיפה של 60 מעלות).
    ב 30 מעלות מתוך 120 מעלות החלטותיהם זהות. כלומר התאמה של 25 אחוז.

  97. יאיר:
    כדאי שתבין שעומקם שלן דברים אינו נמדד במספר המילים המוקדשות להם.
    נושא האקראיות אוזכר היעדר הרלוונטיות שלו לשאלה הנדונה הובהר וכל ברבור נוסף מיותר.
    באותה הבהרה מעוטת מילים אך עמוקה מובהר גם שהאוטומטיות המדוברת היא כזו שבה נכנס גם מנגנון ההגרלה של הקוונטים וזה שהיא מוזכרת בהמשך כמה פעמים אינו משנה דבר ממשמעותה.
    אוסיף עוד שהתחזות במספר כינויים נוגדת את נהלי האתר ו"ביקורת התבונה הטהורה" איננה דבר ש"יאיר" את דרכנו.

    אגב, מישהו יכול לנקז את המים העכורים לביוב? כל הדיון כאן שזור בשלוליות.

  98. "אין אפשרות לשלוח אות – אינפורמציה – מהר מהאור באמצעות שזירה.
    אבל זה מה שקיבלנו אם הצלחנו למדוד את הפוטון באיזור האסור." – יפה. וכאן אנחנו כבר נכנסים לשדה הפילוסופי של המציאות: אם הכל מורכב מפוטונים ואלקטרונים, והפוטון הוא מעין אלקטרון ואלקטרון הוא מעין פוטון – אז מהי 'המחשבה'? עצם העובדה שאנחנו חשבנו, התכוננו, לשגר ולמדוד את הפוטון- כבר אז נוצרת ה"שזירה".
    לילה טוב. ותחשבו על זה. נאאאנינאנינינאנאנאנינא

  99. מים

    לא רק שאני זורם איתך בנושא הזמן – אני אפילו נוזל איתך.

    רפאים.

    אין אפשרות לשלוח אות – אינפורמציה – מהר מהאור באמצעות שזירה.

    אבל זה מה שקיבלנו אם הצלחנו למדוד את הפוטון באיזור האסור.

    לילה טוב.

    חלומות זוועה.

  100. ישראל
    "המשמעות היא שהצלחנו לשגר אות – את פוטוניניו – במהירות העולה על מהירות האור, לא?" – ואנחנו קוראים לזה "שזירה".

    12 בצהריים- אני אמסור לבוגי.

  101. אם כל הכבוד אתם מסתבכים ויוצאים חלקכם מהבנה שגויה שלא ניתן לחצות את מהירות האור ולכן גם הבנתכם מהיא המציאות הדטרמניטית מסובכת .
    יש כאן תנועה אחורה בזמן , ועברת אינפורמציה אחורה בזמן , יותר משלוש פלוס אחד ממדים , ולכן שינוי שהוא תלוי ולכן סטטיסטי של " המציאות " .
    בכבוד מדעי מניסיון , בכבוד באמת

  102. אבל שים לב: אם הצלחנו למדוד את הפוטון באיזור האסור שאחרי הדלת – משמעות הדבר שמדדנו את הפוטון במרחק הגדול מדקת אור אחרי זמן של פחות מדקה אחרי היוולדו.

    המשמעות היא שהצלחנו לשגר אות – את פוטוניניו – במהירות העולה על מהירות האור, לא?

    1 בבוקר – מלחמה טובה.

  103. ישראל
    במקרה כזה פונקציית גל היא ה"נומוס" והפוטון הוא ה"פיזיס". נוכל למדוד את הפוטון גם באיזורים האסורים ואז נגלה שהפוטון שם (גם לפני וגם אחרי) – מה שמצטייר כשזירה בין הפוטונים. וזה מה שנוגד את ההגיון הקלאסי למרות שהתרחיש אכן מתקיים בפועל.

  104. ב

    "בניסוי הם ישנו את מצב אחד השליחים וימדדו אם השינוי עובר באפס זמן לשליח השני".

    אי אפשר אפשר לבצע את שאמרת, כי כך ניתן לשלוח אינפורמציה מהר מן האור וזה בלתי אפשרי.

    בוא ננסה את המקרה הפשוט ביותר: מערכת דטרמיניסטית. 16 זוגות של שליחים היוצאים לכיוון השומרים בו זמנית. כל אחד מהם מחזיק חץ בזווית מסויימת, ואחיו מחזיק חץ בהפרש 90 מעלות.

    בדיקה ראשונית: התאמה של 100%.

    מקרה 2: 16 השליחים יוצאים ומחזיקים את החיצים באותה זווית כמקודם. שומר א' מטה את סרגלו ב45 מעלות. אי התאמות: 25%.

    מקרה 3: השליחים יוצאים ומחזיקים את החיצים באותה זווית כמקודם. שומר ב' מטה את סרגלו ב45 מעלות. אי התאמות: 25%.

    מקרה 4: השליחים יוצאים ומחזיקים את החיצים באותה זווית כמקודם. שני השומרים מטים את סרגליהם ב45 מעלות.

    האם אתה מקבל שבמקרה 4 לא נוכל לקבל יותר מ50% אי התאמות?

    רפאים.

    לא רואה מה הקשר להחלטה שלנו.

    אם החלון נמצא במרחק דקת אור ממקור הפוטון, הרי שלפי ההגיון הקלאסי אם יש לנו שעונים מסונכרנים במקור ובחלון (עדיף דלת), אז אם הדלת נסגרת פחות מדקה אחרי שיצא הפוטון, הפוטון לא יעבור אותה וישאר כולו בצד המקור. אם היא נסגרת אחרי יותר מדקה, הפוטון עבר אותה ונמצא בצד השני.

    בQED לעומת זאת, הפוטון עובר בכל הנתיבים האפשריים בהסתברות מסויימת, כולל קפיצה לאנדרומדה לקפה. סכום הסטוריות עאלק.

    מטרת הניסוי שלי היא לבדוק אם יש לעצם המתמטי שנקרא "פונקציית גל" גם משמעות פיזיקלית, דהיינו האם נוכל למדוד את הפוטון גם באיזורים האסורים – צד המקור אחרי יותר מדקה, או הצד השני אחרי פחות מדקה.

  105. ישראל:
    חבל שאתה שולח לקרוא את כל האינציקלופדיה על מנת להסביר ערך אחד מתוכה.
    זה בלתי אפשרי.
    ובפרט כאשר זה אינו מועיל לדיון.
    נתתי לך דוגמא.
    בדוגמא מופיעים שליחים שבהם יש צימוד במקור (בכפר).
    השומרים בשתי הערים יכולים לטעון שהצימוד בין השליחים מתרחש באפס זמן רק אחרי שנבדקו בשערים.
    מכיוון שהשומרים לא יודעים את האמת הם יכולים לבצע ניסוי .
    בניסוי הם ישנו את מצב אחד השליחים וימדדו אם השינוי עובר באפס זמן לשליח השני.
    כאן לא צריך מתמטיקה. לא אינטגרלים ולא כל מני פונקציות ואופרטורים.
    גם לא צריך לקרוא ספר שלם בשביל להבין את זה.
    הבה נשמור על פשטות הדיון.

  106. ישראל, מכאל
    אשמח לתשובות ותיקונים וביאורים נוספים:
    האם הפוטון נמצא לפני החלון או אחרי החלון:
    ברגע שאנו קובעים שצריך לשגר פוטון, כבר אז נוצרת החלטת ה"נומוס" שהפוטון חייב להיות באחד משני המקומות.
    ברגע שנוצרת החלטה כזאת – הפוטון כבר נמצא בחצי הדרך- וזאת עוד לפני ששיגרנו אותו אל מחוץ לחלון.
    ברגע המדידה – אנו קובעים שהפוטון נמצא מחוץ לחלון כיוון שהפוטון כבר השלים את החצי השני של הדרך.
    כלומר, עוד לפני שמדדנו האם הפוטון בפנים או בחוץ- הפוטון כבר בחצי הדרך. כלומר יצרנו סופרפוזיציה של פוטון.
    והתוצא הסופי זו רק הקביעה ה"פיזיס" השרירותית הפילוסופית.

    (תיאור מעורפל של המתרחש. זהו רק רעיון. נא להתייחס בעירבון מוגבל)

  107. בעקבות ההערה שלך קראתי שוב את המאמר, ולא מצאתי "דיון עומק" באקראיות. מן הסתם אתה מחשיב כמה הערות כדיון עומק. לעומת זאת חוזרות פעמים רבות הערות על אוטומטיות של המעשים, ואדם עשוי לבחור ברעב, בהכאבה עצמית, בביטול חייו, וגם בכתיבת מאמר ובתגובה עליו, בחירות שאינן ביטוי לדחפים אוטומטיים.

  108. ביקורת התבונה הטהורה:
    חבל שלא קראת את המאמר בעיון.
    אני יודע שלא קראת בעיון מכיוון שנושא האקראיות שאתה טוען שלא נידון בו דווקא נידון בו לעומק.
    להבא כדאי להוסיף לביקורת גם תבונה כדי להצדיק את הכינוי שבחרת.

    ב:
    אתה לא רואה איך אפשר להסיק על שזירה בזמן היציאה מן המקור אבל זה נובע מכך שאינך קורא את הקישורים ששולחים לך שבהם מוסבר איך אפשר לראות זאת.
    במובן מסוים – אתה לא לבד כיוון שלפני ג'ון בל גם אחרים לא ראו.
    במובן אחר אתה לגמרי לבד כיוון שאחרי ג'ון בל – כל מי שרוצה לדעת קורא את החומר הרלוונטי ויודע.

  109. אם השליח יכנס או לא יכנס זו לא השאלה.
    השאלה היא מה מידת ההתאמה.
    כלומר אם יכנס שליח א האם גם שליח ב יכנס או שתהיה אי התאמה.
    אם גם א וגם ב אינם נכנסים עדיין יש 100 אחוז התאמה .
    בזוית של 30 מעלות קיימת אי התאמה של 25 אחוז באישורי הכניסה. זה לא אומר ש 25 אחוז אינם נכנסים. גם כאשר יש 100 אחוז התאמה זה לא אומר שכולם נכנסים.

  110. ב

    "אחוז אי ההתאמה בין אישורי הכניסה לערים אינה נובעת ממצב הסרגל של השומר ביחס לחץ של השליח אלא מהמצב היחסי של הסרגלים של השומרים".

    נכון שבגדול מה שקובע הוא מצב הסרגלים יחסית זה לזה, אבל בכל מקרה פרטי השליח יכנס או לא יכנס בהתאם למצב סרגל השומר יחסית לחץ השולח.

    אם אתה מאמין שהמצב שתיארת אפשרי, נסה לעשות זאת עם סדרות בנות 16 מטבעות כל אחת, כשלכל מטבע מצב של למעלה או למטה. דווח לנו על התוצאות.

  111. ב
    אל תהפוך את אי-ההבנה שלך לנחלת הכלל – אנחנו יודעים בדיוק מה זה אינסוף.
    מעבר לכך, אני מסכים איתך לגמרי.

  112. ישראל:
    אחוז אי ההתאמה בין אישורי הכניסה לערים אינה נובעת ממצב הסרגל של השומר ביחס לחץ של השליח אלא מהמצב היחסי של הסרגלים של השומרים.
    במצב של הטיה של 30 מעלות של שומר א תווצר אי התאמה בינו לבין שומר ב.
    אי ההתאמה תהיה של 25 אחוז.
    אבל זה בלתי תלוי בזוית של הסרגלים ביחס לנקודה כלשהיא אלא אך ורק בזוית בין סרגל א לסרגל ב.
    השליחים יוצאים מן הכפר כאשר החיצים בידיהם יכולים להיות בכל כיוון שהוא ובלבד שתהיה התאמה של 90 מעלות בין שליח א לשליח ב.
    אם סרגל א אופקי אז הוא יקבל את כל השליחים עם החיצים האופקיים (פלוס מינוס 45 מעלות).
    אם סרגל ב אנכי אז הוא יקבל את כל השליחים עם החיצים האנכיים(פלוס מינוס 45 מעלות).
    כלומר תהיה התאמה של 100 אחוז בין מספר אישורי הכניסה של שומר א למספר אישורי הכניסה של שומר ב.
    אם שני השומרים יסובבו את הסרגלים שלהם 30 מעלות עם כוון השעון זה לא ישנה את ההתאמה ביניהם.
    אם שניהם יהיו מאונכים זה לזה תהיה תמיד 100 אחוז התאמה ביניהם. (בכל זוית שיבחרו ובתנאי שישארו מאונכים זה לזה).
    כאשר אחד מן השומרים משנה זוית והשני אינו משנה זוית אז הזוית בין הסרגלים כבר לא 90 מעלות ולכן מתקבלת אי התאמה.
    אי התאמה המתקבלת כאשר הזוית בין הסרגלים סוטה בשלושים מעלות מן הזוית הישרה היא 25 אחוז.
    זה לא קשור לשליחים. זה קשור לשומרים כי השליחים ממשיכים להישלח בכל הזוויות האפשריות בסבירות שווה לכל זוית.
    כאשר הסטיה מן הזוית הישרה בין הסרגלים מגיעה לשישים מעלות אז יש 75 אחוזי אי התאמה בין אישורי הכניסה שהשומרים מחלקים.
    כל זה אינו תלוי בשליחים. זה תלוי אך ורק בשומרים.
    כמות השליחים רבה מאוד וצפיפות ההסתברות של הזויות של החיצים של השליחים היא קבועה על כל המעגל.

  113. כמובן שהיה. ראה דוגמת השליחים.

    אצל פוטונים המצב שונה, כי זו אינה מערכת דטרמיניסטית אלא הסתברותית. עדיין, אם תשווה את קבוצת הפוטונים לקבוצת ביקורת (16 בדוגמת השליחים, 16 מיליון בדוגמת הפוטונים למען מנוע סטיה סטטיסטית סבירה) תקבל שאי ההתאמות אינו יכול לעלות על 50 אחוז.

    התוכל להראות לי דרך שכן?

  114. בוא נאמר שיצאו 16 זוגות שליחים.

    כאשר שומר א' מטה את הסרגל שלו ב45 מעלות, אי ההתאמה הוא 25 אחוזים. לצורך המחשה: זוגות 2, 7, 11 ו14.

    אנו חוזרים על הניסוי כאשר שומר ב' מטה את הסרגל. אי ההתאמה הוא גם כן 25 אחוז. בוא נאמר שמדובר בזוגות 3, 5, 10 ו13.

    עכשיו שני השומרים מטים את סרגליהם ב45 מעלות.

    בגלל הדטרמיניסטיות של המצב וחוסר הקשר בין השומרים, נקבל שאותם שליחים מקבוצה א' שעברו בפעם הראשונה, יעברו גם הפעם. כנ"ל לגבי קבוצה ב'.

    זה משאיר לנו את זוגות 1, 4, 6, 8, 9, 12, 15 ו16 באותו מצב כמו קודם של התאמה. לכן אחוז אי ההתאמות אינו יכול לעלות על 50 אחוז.

    אך זה לא סוף הסיפור. יכול להיות גם שאי ההתאמה הראשוני היה באותו זוג – לדוגמה זוג מס 4 שבו שליח ימין עבר ושמאל לא – ועכשיו בגלל ששני הסרגלים מוטים, שניהם עברו, או שניהם לא עברו, כך שקיבלנו התאמה נוספת.

    לכן אחוז אי ההתאמות הוא 50 אחוז ומטה.

    אם אתה טוען שקיבלנו 75%, כיצד יתכן הדבר ללא תיאום בין השומרים?

    ?

    ??

    ??!?

  115. ישראל:
    נניח שהצימוד של הפוטונים מתבצע בעת יציאתם מן המקור.
    האם היתה לכך השפעה על תוצאות הניסוי שתיארת?

  116. צריך להיות (פלוס מינוס 45 מעלות) ביחד זה 90 מעלות כלומר רבע מעגל כלומר 25 אחוז משטח המעגל כלומר 25 אחוז מן ההסתברות.

  117. משגרים שליחים מצומדים לשני ערים .
    הצימוד נעשה בעזרת חצים שהם נושאים בידיהם.
    הזוית בין החיצים של שליח א ושליח ב היא תמיד 90 מעלות.
    בשער עיר א עומד שומר עם סרגל אופקי.
    בשער עיר ב עומד שומר עם סרגל אנכי.
    השומרים מאשרים כניסה רק למי שנושא חץ שמצביע עם כיוון הסרגל (פלוס מינוס שלושים מעלות).
    בדיקה ראשונה מראה התאמה של 100 אחוז באישורי הכניסה לערים.
    1)שומר א מטה את הסרגל שלו בזוית שלושים מעלות.
    בדיקה מראה שיש אי התאמה של 25 אחוז באישורי הכניסה לערים .
    2)שומר א מחזיר את הסרגל שלו למקומו ושומר ב מטה את הסרגל שלו בזוית שלושים מעלות.
    בדיקה מראה שיש אי התאמה של 25 אחוז באישורי הכניסה לערים.
    3)שומר א ושומר ב מטים כל אחד את הסרגל שלו בשלושים מעלות כך שביחד נוצרת סטיה של שישים מעלות.
    בדיקה מראה שיש אי התאמה של 75 אחוז באישורי הכניסה לערים.

    השליחים יצאו לדרכם כשהם מצומדים (מצבי החיצים שהם מחזיקים בידיהם מתואמים).

  118. אין כיוון בחלל שהוא כיוון האפס. מה שנמדד הוא הקשר בין הזוית ההדדית בין המקטבים לאחוזי אי ההתאמה.
    אני לא רואה איך ניתן להסיק מזה על השזירה בזמן היציאה מן המקור.

  119. "הרי אם חוקי הטבע דטרמיניסטים – ידיעה מדויקת של מצב כל המסה והאנרגיה מיד אחרי המפץ הגדול הייתה מאפשרת לנו – באופן עקרוני – לחזות את כל מה שיתרחש בעולם – כולל רצונותינו ובחירותינו."
    המאמר כתוב בביטחון רב ובביקורת מעטה. הדטרמיניזם של חוקי הטבע פירושו שאופן הפעולה שלהם שווה בכל מקום, אבל אין פירושו שהטבע אחיד ומאפשר שלכל הפרטים יקרו אותם מקרים. חוסר אחידות התרחש כבר אחרי המפץ הגדול וממשיך להתרחש גם היום. קרן אור שתצא מכוכב אין כל אפשרות לחשב לאן תגיע בשל חוסר האפשרות לנבא את כל חוסר האחידויות שעלולים להתרחש בכל רגע ורגע במסלולה המשוער. גם הווצרותם של יסודות מותנה בתהליכים אקראיים, ומתוך כך גם הווצרות החיים. טענת הדטרמיניזם יש לה חלות מוגבלת מאוד. יאיר

  120. ב

    נראה לי שלא קראת את המאמר. הנה התמצית:

    1. אתה שולח מיליון פוטונים ימינה ומיליון שזורים שמאלה.

    2. אתה שם את המקטב הימני בזווית 0 ואת השמאלי ב30 מעלות. אתה משווה את הקיטובים של כל זוג פוטונים שזורים. אחוז אי ההתאמות בין הפוטונים: 25%.

    3. אתה עורך את הניסוי כשהמקטב הימני ב30 מעלות והשמאלי ב0. אחוז אי ההתאמות: 25%.

    4. אתה עורך את הניסוי כאשר שני המקטבים ב30 מעלות.

    אילו הייתה נכונה טענתך ש"הקיטוב (והצימוד) נקבע ברגע היציאה מן המקור ולא ברגע הפגיעה במקטב", אז הקיטוב של כל פוטון מהמיליון הטסים ימינה נקבע כבר במקור, ואין לו כל קשר למצב המקטב השמאלי. כנ"ל לגבי הפוטונים הטסים שמאלה: אין להם שום קשר למצב המקטב הימני.

    הלוגיקה אומרת שבמקרה זה נקבל אחוז אי התאמות מקסימלי של 50% (לא?). בפועל אנו מקבלים 75%, כפי שנובע מחישובי מכניקת הקוואנטים.

    אז איך זה קורה אם הקיטוב והצימוד נקבעו כבר ברגע היציאה מהמקור?

    שים לב שהטיעון הוא לוגי, לא פיזיקלי. הוא תופס גם עם מטבעות במצב עץ או פלי. משפט אי שוויון בל עצמו אינו משפט פיזיקלי אלא לוגי: מה שיש בקבוצה א' ואין בקבוצה ב', פלוס מה שיש בקבוצה ב' ואין בקבוצה ג', גדול או שווה למה שיש בקבוצה א' ואין בקבוצה ג'. היישום שלו למכניקת הקוואנטים אינו תלוי בניסוי, אך ניסויים רבים הוכיחו את הבלתי נתפש: המציאות היא אי לוקלית.

    וזהו רק קצה הקרחון: ניסוי וילר מדבר על משהו חמור בהרבה: השפעה על העבר מן ההווה.

    ואנו – אנה אנו באים?

  121. ב:
    לא קראתי את המאמר אליו הפנה ישראל אבל תגובתך מראה על עירוב בין שני מונחים:
    המונח האחד הוא תורת הקוונטים
    המונח השני אלו תוצאותיהם של ניסויים.

    ישראל מדבר על תורת הקוונטים וזו חוזה שהקיטוב עובר מיידית. אם תבצע ניסוי שמראה שלא כך הדבר תפריך את תורת הקוונטים (לפחות בניסוחה הנוכחי).

  122. ב

    אכן דשנו בזאת כבר בעבר. האם זאת אומרת שכבר קראת את המאמר?

    ואם קראת והבנת, האם אתה מקבל את זה שאין אפשרות של משתנים חבויים בניסוי המתואר, וקיטוב הפוטון נקבע רק ברגע פגיעת הפוטון הראשון במקטב, ושאחיו השזור מקבל את אותו הקיטוב במידה והזווית ביניהם 0 ואת ההפוך במידה והזווית 90 מעלות?

    ואם אתה אומר שהעברת המידע מתבצעת ביותר מ0 זמן, התוכל להציע כמה זמן עובר כאשר המרחק בין הפוטונים שעת אור, והם פוגעים במקטבים בהפרש של שניה זה מזה? הזמן לא יכול לעלות על שניה, לא?

    ואם נצמצם את ההפרש ככל שנחפוץ, נראה שזמן העברת המידע הולך ושואף ל0 ככל שזמן הפרש זמני הפגיעה הולך ושואף ל0.

    מסקנה: הקיטוב נקבע ברגע פגיעת הפוטון הראשון במקטב הראשון, והאינפורמציה עוברת מפוטון לפוטון באפס זמן.

    התוכל להציע הסבר אחר לניסוי המתואר בלינק?

    שאלות רשות:

    1. התוכל לזהות את הבעייתיות בניסוי המתואר בלינק, ליקוי שתוקן בניסוי אספקט המשופר?

    2. האם תוכל להציע פירוש לניסוי שאינו מחייב אי לוקליות כלל יקומית?

    3. אם אינפורמציית הספין או הקיטוב עוברות מהר מן האור, מדוע אין בכך סתירה ליחסות האוסרת שליחת אינפורמציה מהר מן האור?

    4. אם אין סתירה, מדוע טען איינשטיין בפרדוקס EPR שסתירה כזו קיימת? מה רואים אנו שהוא לא ראה?

  123. ישראל:
    התיאור הפיזיקלי שאתה נותן הוא נכון אבל זה נראה לי פחות מתאים כתיאור של חוסר לוקאליות, למרות שזה באמת כך במובן זה שלעובדת גילוי החלקיק במקום א השפעה מיידית על כך שלא יתגלה במקום ב.

    ניסים:
    לא נהייתי דמגוג והתכוונתי באמת ובתמים לכל מילה שאמרתי.
    המושג "רצון חופשי" איננו כמו המושג "אני" והסברתי בדיוק מדוע.
    עובדה נוספת שמעידה על כך היא שתרגום המונח לשפות זרות מתבסס בדיוק על תרגום שתי המילים מהן הוא מורכב.
    אם אתה אומר ש"אין" טמפרטורה, אתה אומר שלאותו פיזור אקראי של אנרגיות קינטיות אין ממוצע.
    זה אבסורד מבחינה מתמטית.
    זה גם מונע ממך את האפשרות להפעיל נוסחאות מאד מועילות כמו PV=NRT ולחזות התרחשויות אמיתיות בעולם הפיזיקאלי.
    אתה אמנם יכול להמשיך בקו הניהיליסטי ולומר שגם אותן התרחשויות אמיתיות לא קיימות אבל זו לא נראית לי דרך קונסטרוקטיבית להבנת העולם (ונקיטה בה מלכתחילה הייתה מונעת מאתנו את התובנות שיש לנו אודותיו).
    אינני מבין מדוע אתה חוזר לשאלת הרצון החופשי שבה יש לנו הסכמה (רק שלדעתי אתה מתאר אותה פחות טוב מן המאמר).

  124. לניסים:
    אכן במצב של אינסוף קופסאות הסיכוי שנמצא את הכדור בקופסא מסויימת הוא אפס.
    בכלל אין טעם לדבר על אינסוף כי אף אחד לא מבין מה זה אינסוף.
    דוגמא אחרת:
    נניח שקיימות מליון קופסאות ובאחת מהן נמצא כדור.
    נניח שפתחנו קופסא וגילינו בה את הכדור.
    האם הכדור "קפץ באפס זמן לקופסא" ?
    ברור שלא.
    ההסבר:
    אנחנו משתמשים בכלים שאינם שייכים לעולם הקוונטים.
    בעולם של המכניקה הקוואנטית אין באפשרותנו לפתוח קופסא בודדת מתוך המליון. אין לנו כלים מספיק עדינים לביצוע של דבר כזה.
    יש לנו כלי שיכול לפתוח מליון קופסאות בבת אחת.
    בפתיחה של מליון קופסאות מצאנו כדור.
    האם נוכל לומר באיזה קופסא נמצא הכדור?
    לא נוכל! כלי המדידה שלנו גסים מדי.

    ערבוב התחומים בין מכניקה קלאסית למכניקה קוונטית הוא שגורם לשגיאות ולאי הבנה.
    שימוש בכלים שמתאימים למכניקה קלאסית אינו מתאים למכניקה קוונטית.
    לדוגמא:
    חלון.
    במכניקה קלאסית ברור לכולם שיש כאן מחסום וכדור יכול להמצא מחוץ לחלון.(מחוץ לחדר).
    במכניקה קוואנטית. לא ברור מה השפעת החלון על פוטון. תלוי גם בסוג החומר שממנו בנוי החלון. בעובי של החלון ועוד אי אילו גורמים.

  125. ישראל:
    לצערי הרב אתה מפנה אותנו שוב ושוב לקריאת מאמרים ארוכים שאינם מחדשים דבר.
    אם הפוטונים שזורים זה לא אומר שום דבר לגבי מהירות העברת המידע ביניהם.
    שים לב שבניסוי מודדים קיטוב של פוטונים ולא מודדים את מהירות השינוי בקיטוב של פוטונים שזורים.
    אילו בנקודה אחת היו משנים את הקיטוב ומגלים בנקודה שניה שהקיטוב "השתנה באפס זמן" זאת היתה הוכחה מצויינת אבל זה לא מה שהם עושים.
    נדמה לי שכבר דשנו בזה בעבר.

  126. הדוגמאות, וגם היוטיוב של הניסוי, יגיעו אחרי הסיכומים הסופיים.

    ידידנו יובל חייקין הנעלם הגדיר את הניסוי כ"מרתק". אני נאלץ להסכים איתו.

    אבל אם יש משהו בכל העניין נדע רק בסוף.

    מה שלא יהיה, זה פאן לא נורמלי.

  127. גם הנבוט בסופרפוזיציה לפני המדידה.

    אבל אל פחד. בימים אילו נערכים בדרום קליפורניה ניסויים שמטרתם לברר בדיוק את השאלה הנדונה שאותה אפשר להגדיר: היכן מסתתר הפוטון? לפני או אחרי החלון?

    התוכלו אתם מגיבים חביבים לפתור את החידה?

  128. מיכאל רוטשילד
    מה קרה שנהיית דמגוג? "אני" זה מושג באותה רמה של "רצון חופשי". שני ביטויים שקשה להגדיר, כמו כמעט כל ביטוי אחר….
    נתת דוגמא טובה – המושג טמפרטורה. זה בערך מה שקורה, לדעתי, במוח. המוח הוא בסה"כ כוורת של מילארדי תהליכים, כל תהליך הוא מאוד פשוט – ניורון. אם ניקח כמטפור את השד של לאפלאס, אם נידע ברגע נתון את המצב של כל ניורון אז נדע לחשב את המצב בכל רגע נתון בעתיד. אבל!!! יש כאן אקראיות, שנובעת, למשל, מטמפרטורה, מרמת החמצן, הנוזלים והשד יודע ה עוד. לכן, על פניו, יש אקראיות. כלומר – לא ניתן לדעת במדוייק את העתיד, ולכן ההשליה של רצון חופשי.
    אתן דוגמא כדי להסביר למה אני מתכוון. אני שואל אותך מה תשתה. אם יש לך העדפה ברורה לקפה אז תמיד תבחר קפה. אם אתה אוהב קפה ותה באותה מידה, התשובה שלך תלויה בהמון גורמים – מה שתית בפעם הקודמת, כמה אתה צמא, מה אכלת לאחרונה, האם חם או קר, כמה מלח חסר לך בדם, ועוד המון המון גורמים.
    אבל – אתה תחשוב שבחרת מרצונך………

  129. לא החלטתי על דבר, חוץ ממתקפת טילים על דמשק והסביבה.

    האם אתה טוען שהמציאות לוקלית? שמידע על קיטוב הפוטון או ספין האלקטרון לא עובר באפס זמן בחלקיקים שזורים מאחד לשני?

    אם כן אמור, והכן עצמך לשאלות ברחל הבת, רבקה האם, ושרה הסבתא.

  130. אם החלטת שהפוטון "מרוח על פני כל היקום" אז לא ברור איך אתה יכול לשגר אותו מעבר לחלון.
    אם אתה יכול לשגר אותו מעבר לחלון אז ברור שאתה יכול לשלוט על המיקום שלו . ואם אמנם אתה יכול לשלוט על המיקום שלו ודואג שהמיקום שלו יהיה מעבר לחלון אז הוא באמת יהיה מעבר לחלון.

  131. ב.

    ו….

    אולי תקרא סופסוף את הקישור שנתתי לגידי, נכון, זו רק פעם שביעית שאני מפנה אותך.

    אם אחרי זאת עדיין לא תהיה משוכנע באי לוקליות, אני תמיד פה להסביר.

    עם נבוט.

  132. ב
    בסה"כ ניסחת מחדש את פרדוקס החתול המסכן של שרדינגר (בדוגמא הראשונה)
    בדוגמא של אינסוף קופסאות – ההסתברות לגלות את הכדור היא בדיוק 0.

  133. ישראל:
    נניח ניסוי:
    יש לפנינו שתי קופסאות . באחת מהן יש כדור . אנחנו לא יודעים באיזו מהן.
    ההסתברות של כדור להמצא בקופסה אחת מן השתיים היא חמישים אחוז.
    אנחנו פותחים אחת הקופסאות ומגלים בתוכה את הכדור.
    האם הכדור "קפץ לקופסא באפס זמן?"
    האם חמישים אחוז של הכדור שלא היו מקודם בקופסא "קפצו לקופסא באפס זמן?"
    ברור לנו שלא !
    נניח ניסוי אחר:
    לאורך קו ישר מפוזרות אינסוף קופסאות.
    כולן ריקות למעט אחת שבה נמצא כדור.
    אנחנו פותחים קופסא ומוצאים בתוכה כדור.
    האם הכדור "קפץ לקופסא באפס זמן?"
    ודאי שלא!

  134. גידי

    ראה:

    http://quantumtantra.com/bell2.html

    מייקל.

    להבנתי, לא רק בחלקיקים שזורים. לפי הפרשנות המקובלת בQED אין לחלקיק קוואנטי בודד – אלקטרון לדוגמה -מיקום מוגדר לפני קריסת פונקציית הגל, והוא מרוח בהסתברות כלשהי בכל היקום. המדידה בנקודה מסויימת גורמת לו לקרוס באותה נקודה, ולכנס את פזוריו מכל קצווי תבל באפס זמן.

    הדבר מעלה שאלה מעניינת: נאמר שאנו משגרים פוטון דרך חלון וסוגרים את החלון אחרי שהפוטון עבר. האם נוכל לאמר בביטחון שהפוטון נמצא ברגע מסויים כולו בצד השני? אם כן, איפה בדיוק? האין עיקרון אי הוודאות אוסר עלינו לדעת את מיקומו, ולכן ניתן לאמר שיש לו הסתברות להיות גם בצד הקודם של החלון כל עוד לא מדדנו היכן הוא?

  135. גידי:
    כפי שציינתי – אין לנו אפשרות להניח שאי לוקאליות לא קיימת. היא קיימת (כאמור, גם בפרשנות קופנהגן) והשאלה היא רק באיזה היקף.

    ניסים:
    יש הבדל מהותי בין השאלה על קיומו של רצון חופשי לבין השאלה על קיום ה"אני" והבדל זה גורם לי שלא להסכים עם טענתך ש"אני" לא קיים.
    ההבדל נובע מכך שמילים בשפה הן בסך הכל ביטויים (קוליים או כתובים) למשמעויות מוסכמות.
    הרי אפשר גם לטעון שאין לאוויר טמפרטורה ובסך הכל יש אנרגיה קינטית של מולקולות אבל אנחנו בכל זאת מגדירים את הטמפרטורה כמדד לאנרגיה הקינטית הממוצעת של המולקולות ונוח לנו לעשות זאת כי זה מאפשר לנו ליעל את השיח.
    באותה מידה יש "אני".
    זו בסך הכל מילה שמתארת מכלול של עצמים פיזיקאליים כיחידה אחת (שלא במקרה גם חשה כיחידה אחת) ואין עם הגדרה מסוג זה כל בעיה.

    לא כך הדבר לגבי הביטוי "רצון חופשי" שמורכב משתי מילים שכבר הייתה להן משמעות עוד לפני טביעת הביטוי.
    צירוף המילים "רצון חופשי" אינו נתון להגדרה "חופשית" ומשמעותו נובעת ממשמעותן של שתי המילים המרכיבות אותו (בניגוד לביטויים שקיבלו משמעות שאינה תלויה במילים המרכיבות אותם כמו "קופת חולים" או "חור שחור").
    זו הצורה שבה אנשים תופסים את משמעות הביטוי וטענתי היא שדבר כזה לא קיים בטבע (שוב – בניגוד לאוסף הישויות הפיזיקאליות שמגדירות את "אני" – אוסף שכן קיים בטבע).

  136. מיכאל רוטשילד
    אני מסכים בהחלט. אני מסתכל על זה מנקודת מבט אחרת, זה הכל. הטענה שלי היא שאין כזה דבר "אני" כדי שיהיה לי רצון חופשי.

  137. תודה על התשובה מיכאל.

    אין איזשהי דרך ניסוי להוכיח שאי לוקאליות קיימת?(ובכך לפתור את הבעיה של משתנים חבויים?)

  138. ניסים:
    הנושא שבו הבעת את דעתך הוא נושא המאמר.
    באופן כללי, הידע המדעי העומד לרשותנו מעיד כאלף עדים על כך שאין רצון חופשי במובן המקובל של המילה.
    מצד שני – התחושות שלנו אומרות אחרת וכך גם שאיפות ליבנו.
    המאמר נועד להסביר מדוע התחושות שלנו מובילות אותנו למסקנה שגוייה ומדוע שאיפות ליבנו לא מבטאות נכון את צרכינו האמיתיים.
    בקיצור, הוא נועד להראות שהמדע צודק אבל שאין לנו כל סיבה להצטער על כך.

  139. גידי:
    כאמור – מבחינה טכנית – אין דרך להכריע בין הפרשנויות.
    מבחינה "אידיאולוגית" – לכל אחת משתיהן יש בעיות שקשה לנו, כבני אדם, להסתדר אתן.
    נכון שפרשנות בוהם פוטרת אותנו מהצורך להניח אקראיות אבל המחיר (ה"אידיאולוגי") שעלינו לשלם כדי לקבלה הוא הלוקאליות (העובדה שמה שיקרה לי בשניות הקרובות תלוי רק במה שנמצא בסביבתי ולא במה שקורה בגלקסיה אחרת המרוחקת ממני אלפי שנות אור).
    נכון שיש אובדן מסוים של לוקאליות גם בפרשנות קופנהגן, אבל הוא מוגבל רק למצבי קריסת פונקצית הגל של חלקיקים שזורים.
    לכן, הבחירה בין שתי הפרשנויות היא בחירה לא פשוטה.
    אגב – ככל הנראה אין לנו סיכוי לצאת מהמצוקה הזאת כי משפט בל והניסויים שנערכו בעקבותיו מראים שאין כל אפשרות למצוא תיאוריה שהיא גם דטרמיניסטית (המתבססת על משתנים חבויים) וגם לוקאלית.

  140. התכוונתי לומר שפרשנות בוהם יותר מתאימה לתיאור של פיזיקאים משום שהיא מסבירה בדיוק מה קורה באירועים קוונטים ולא משאירה סימני שאלה כמו "אי אפשר לדעת דבר לפני המדידה" "או שיש הגרלות בעולם הקוונטים" ורציתי לדעת אם מיכאל מסכים עם דרך ראיה זו.

  141. ל- תשובה
    שתי דברים
    ידועה אימרתו של איינשטיין והיא על אקראיות " אלוהים לא משחק בקוביות "
    ולי לא חסר כוח שאני לא אוכל להשתלט עליו , שיקרה אם אחזה לך או לכם על העתיד
    בכבוד

  142. מים נושף היקר:
    בולשיט.
    אתה אפילו לא מסוגל להסביר את עצמך.
    "הכוונה למסעות בזמן והעברת אינפורמציה אחורה בזמן" – כן בטח. ראיתי את הסרט הזה.
    "אנסה להיות צנוע אבל זו גם דעתו של איינשטיין על אקראיות " – אל תצטנע אתה לא כזה גדול.
    תבקר אצל פסיכולוג. ותשתה מים.
    בהצלחה.

  143. ומשהו על רצון חופשי
    המוח מעבד נתונים , ואפשר להתיחס להחלטות שלו ולתת לו היזדמנות חוזרת או תיקון לאחר שרואים את התוצאות בעתיד וחוזרים כדי לתקן לטוב יותר ,
    אין או לכאן או לכאן יש גם רצון חופשי וגם משהוא בחלקו קבוע , התשובה היא איפשהו באמצע , ואפשר לתקן גם אחרי שהחלטת , בכבוד

  144. ראשון למר רח רפאים
    הכוונה למסעות בזמן והעברת אינפורמציה אחורה בזמן , רק מה , אנחנו לא לבד בעסק . ורוצים בסוף טוב לכן הוא " למעלה "
    שני למר ניסים היקר
    אנסה להיות צנוע אבל זו גם דעתו של איינשטיין על אקראיות , והרבה דברים ומוסגים שאתם מסתבכים איתם , ולא רואים מעל , רואים כאשר מתעסקים בהחזרות זמן .

  145. מים נושפים
    אל תבלבל בין דעתך לבין מה שקורה בעולם. מעתה תגיד "לדעתי כך וכך וכך…" בסדר?

    בקשר לאקראיות – אני לא יודע אם אקראיות אמיתית קיים בטבע או לא (ואני לא היחיד כנראה…) אבל אין לזה (לדעתי) קשר לרצון חופשי. גם ללא כל אקראיות עדיין אין, לדעתי, מושג של רצון חופשי.
    הסברתי למעלה למה אני חושב ככה. לא קיבלתי התיחסות לזה….

  146. מים נושף:
    "אם מחזירים את הזמן לאיזה סיפור וחוזרים עליו "בגדול " אפשר לבחור ולסדר את "הטוב" למעלה ."
    אתה פשוט אידיוט.
    אולי תסביר לנו מה זה "החזרות זמן"?
    אתה, לפחות, מקבל עודף על ה"החזרה" הזאת?

  147. גידי:
    "גם יותר הגיוני לומר שיש סיבה מאחורי אותם אירועים קוונטים שאנו לא יודעים מאשר לומר "אי אפשר לדעת דבר לפני מדידה""
    ההגיון שלך אומר שאתה יודע מה התשובה לפני שידעת בכלל מה השאלה. זה נשמע לך הגיוני?

  148. סתם מעניין אותי,אפשרי יהיה להגיע להכרעה בשאלה הזו אם פרשנות בוהם היא הנכונה?

    הרי פרשנות קופנהגן היא יותר מסתורית ולא מתאימה למדע שלם כמו פרשנות בוהם-גם יותר הגיוני לומר שיש סיבה מאחורי אותם אירועים קוונטים שאנו לא יודעים מאשר לומר "אי אפשר לדעת דבר לפני מדידה" אתה גם חושב כך?

  149. גידי:
    פרשנות בוהם אינה נדחית על ידי אף פיזיקאי כי תחזיותיה זהות לאלו של הפרשנות המדברת על אקראיות אבל סטטיסטית אניט חושב שרוב הפיזיקאים מדברים על אקראיות, אולי מפני שאפשרות זו פחות "בלתי לוקאלית" ואולי מפני שזו הפרשנות הראשונה שהוצעה.

    ניסים:
    כל התופעות הקשורות בעיקרון אי הוודאות נתפסות (עד כדי פרשנות בוהם) כאקראיות באופן אינהרנטי ולכן הזכרתי עיקרון זה – הן במאמר והן בתגובות, מבלי להיאחז בדוגמה ספציפית.

  150. "הכל צפוי והרשות נתונה ובטוב העולם נדון והכל עלפי רוב המעשה "
    מנקודת מבטו של מי שהתעסק בהחזרות זמן , אם מחזירים את הזמן לאיזה סיפור וחוזרים עליו "בגדול " אפשר לבחור ולסדר את "הטוב" למעלה .
    ועוד שתי הערות :
    א. יש שאלה מהו "הסיפור בגדול "
    ב. לתגובה של ניסים שהייתה עכשיו , אין דברים מקריים בעולם יש רק דברים שלא ידועים ואנו יכולים לעשות עליהן סטטיסטיקה , ויכול להיות שחופש וחוסר המידע בא מאיזה שהו עתיד שמשפיע , ובהקשר הזה כדי שתוכל לבחור ולשנות לטובה , אם אתה יודע את העתיד אתה צריך את הסיפור (שוב ) בגדול

  151. אני בכלל לא מדבר כבר על רצון חופשי אלא על פיזיקה "טהורה" ולא התפרקות רדיו אקטיבית היא לא באמת אקראית בבסיס(לפחות לא לפי פרשנות של בוהם).

  152. גידי
    כמה שידוע לי יש תופעות פיסיקליות שהן אקראיות לחלוטין – כמו התפרקות רדיו-אקטיבית. אבל – זה לא סותר את הרעיון שאין רצון חופשי (כפי שאני חושב).
    רצון חופשי מחייב אותך לחשוב שיש מישהו שהרצון החופשי שייך אליו. אבל, כפי שאנחנו חושבים היום, אין "מישהו" כזה. אין מקום אחד במוח, או קו מחשבה אחת במוח. יש הרבה מאוד "תהליכים" שעובדים במקביל ואין משהו, ובטח לא מישהו, שמנהל את התהליכים האלה.

  153. כן גם ממה שאתה אמרת לי וממה שקראתי באינטרנט,האפקטים הקוונטים הם לא בוודאות אקראים ויש את פרשנות בוהם שהיא דטרמיניסטית לגמרי והיא גם לא פחות מקובלת מהפרשות השניה זה נכון?

  154. גידי:
    כמו כל תיאוריה מדעית, גם תיאורית הדטרמיניזם ניתנת רק לאישוש ולא להוכחה.
    לכן, אם באמרך "בדיקה" אתה מתכוון לניסויים שבהם מנבא הדטרמיניזם תוצאה א ואילו חוסר הדטרמיניזם מנבא (לפחות באופן סטטיסטי) תוצאה אחרת, הרי שהתשובה לשאלתך חיובית: אני מסכים עם זה שניתן לבצע ניסויים שהצלחה שלהם תאשש את תיאורית הדטרמיניזם וכפי שעלה כאן בדיון – לא מעט ניסויים כאלה כבר בוצעו.
    למעשה לא בוצע מעולם ניסוי שתוצאותיו לא עלו בקנה אחד עם השערת הדטרמיניזם (בהגדרתה הרחבה, כלומר, כולל התחשבות בעיקרון אי הוודאות)

  155. מיכאל,לדעתי גם אותם אנשים שטוענים שדטרמיניזם הוא לא ניתן לבדיקה וזו טענה מטאפיזית היא שטות גמורה-זו טענה מדעית לכל דבר אתה מסכים בעניין הזה?

  156. אני מניח שבעיטה במנעול הדלת תהיה תגובה לא מוסרית במקרה הזה. אף על פי שהפעולה תביא לכדי פיתרון (כלומר מימוש רצונו).

  157. גידי:
    הוא אומר דבר פשוט מאד:
    אני יכול לבחור להיכנס לשרותים אבל אינני יכול לממש זאת כי מישהו בפנים ונעל את הדלת.

  158. מיכאל יש לי שאלה אליך המשפט "הוא אינו מבחין בין החופש שיש לו לבחור את הפעולה לבין יכולתו לממש את בחירתו"

    מה הוא בדיוק אומר כי אני לא בדיוק הבנתי למה הכוונה.

  159. חיים ישראלי:
    איש מלבדך לא הפך את הדיון לדיון בשאלה מי לוגי יותר.
    זה התחיל בכך שטענת טענה חסרת בסיס על כך שדברי אינם הגיוניים ועד לרגע זה לא הצבעת על פגם הגיוני כלשהו בדברי.
    כל נושא שאי פעם התגלה בעולם היה לפני כן נושא שהעולם המדעי והפילוסופי לא הכריע בו כך שטענתך כאילו אי אפשר לגלות כי עד היום לא גילו היא טענת הבל.
    יש גם סתירה בין טענה זו לבין ניסיונך להסביר את הנושא בהמשך תגובתך.
    רצוי, לדעתך, להבין ולהסכים שרצון או בחירה חופשית היא התרחשות שאינה תוצאה של סיבות כלשהן.
    אז זה רצוי, לדעתך.
    מצויין.
    זה אמנם לא עניין של הבנה אלא של הסכמה (הגדרת מונחים בשפה היא תמיד עניין של הסכמה) אבל אני אפילו מסכים להגדיר כך את הרצון החופשי ולהוסיף ולומר שרצון חופשי מסוג זה פשוט לא קיים.
    ליתר דיוק – הרצון שלנו הוא דווקא כזה, כי האירועים הקוואנטים הם הגרלה חסרת סיבה, אבל אני מניח שלא התכוונת לסתם הגרלות שהטבע מבצע ולכן אמרתי שהדבר שאליו התכוונת (ושאותו הגדרת בצורה לא מדויקת) לא קיים.
    בריאה יש מאין דווקא קיימת ואף היא תוצאה של עיקרון אי הוודאות בתורת הקוואנטים, אבל גם בעניין זה כשלת רק מתוך חוסר ידיעה ובריאה יש מאין מן הסוג שאתה מתכוון אליו באמת אין ולכן רצון חופשי מן הסוג שאתה מתכוון אליו באמת אין וכלל לא משנה לעניין זה מה החברה האנושית מניחה בכל צומת. מדובר כאן בשאלה מדעית ולא בטעויות של אנשים.
    אילו קראת את המאמר בעיון היית מבין גם מדוע החברה האנושית מניחה הנחה זו (ומדוע הייתה מניחה זאת אפילו לו היה האדם מכונה דטרמיניסטית לחלוטין) ומדוע הנחה זו אינה מפריעה והיא יכולה להמשיך ולשמש אותנו בקביעת החוקים.
    בקיצור – אני ממליץ לך בחום לקרוא את המאמר לפני שאתה מגיב עליו.

  160. שלום מיכאל ושלום לכל המתעניינים בנושא – רצון ובחירה חופשית.

    חבל להפוך דיון על נושא כה מרתק לתחרות מי לוגי יותר. לעניות דעתי הגיון ולוגיקה לא יכולים להביא הכרעה בנושא כה סבוך ומורכב , נושא שהעולם המדעי והפילוסופי מעולם לא הכריע בו.
    וקיימים בו מספר רב של אסכולות.
    ראשית חשוב לדעתי להבין ולהסכים שרצון או בחירה חופשית זוהי התרחשות שאינה תוצאה של סיבות כל שהן. שהרי אם הבחירה היא תוצאה של תהליך מחויב על פי חוקי הטבע או אפילו של תהליך אקראי הסתברותי ( קוונטי). אין רצון זה חופשי.
    מכאן שרצון ובחירה חופשית הם התרחשות של בריאת יש מאין.
    ועל משפט אחרון זה אני מנסה לפתח דיון.
    כמובן שניתן לטעון מיד שאין תופעה כזו של בריאת יש מאין. ומכאן גם שאין רצון ובחירה חופשית.

    אך החברה האנושית מניחה, כמעט בכל צומת של החיים, שיש לאדם רצון ובחירה חופשית. שזוהי זכות המוקנית לו על ידי החוק .
    מערכת המשפט כולה מבוססת על הנחה זו. שום סניגור לא יעלה על דעתו לטעון בבית משפט (עם השופטים הלוגיים ביותר) שאין להטיל על האדם אחריות על מעשיו כי הם נעשו ללא בחירה חופשית.
    כמובן מחוץ לאותם מקרים מיוחדים בהם יכולים להוכיח שאכן מעשיו של הנאשם נעשו ללא תודעה וללא יכולת לבחור.
    המשפט האחרון מאתגר, מסתבר שנהוג לחשוב שאדם שתודעתו נפגעה. נאמר עלידי תרופה או הפנוט. יכול לבצע דברים שלא מתוך בחירה חופשית.
    מכאן אפשר לומר שאינטואיטיבית אנו חשים קשר בין התודעה לבחירה.
    חקר התודעה האנושית הוא אחד הנושאים החמים ביותר במדע המודרני. ובוודאי אחד המסקרנים ביותר. חידת התודעה אותו ראי של ההכרה בו האני רואה את עצמו את הכרתו. מביאה גם לחידה השנייה. ואולי הראשונה. מהות האני.
    אין ספק שרצון ובחירה הם פעולות של אותו אני, בעל התודעה. אנו חשים שהאני הוא הריבון של התודעה. ומכאן תחושתנו שיש לנו (לאני) בחירה חופשית.
    מי שתחושתו אומרת לו שיש לו בחירה חופשית ורוצה להצדיק לוגית קיום של בחירה חופשית חייב לדעתי להניח שהאני האנושי מסוגל לברוא יש מאין.

  161. חיים ישראלי:
    לא סתם אמרתי שאינני מוצא לנכון להתמודד עם הטענה.
    הסברתי כי אינני עושה זאת כי נקודת המוצא שלך לא נכונה והסברתי מדוע.
    חוץ מזה, כשאמרתי ש"הנה – אני טוען טענה שאמרת שאי אפשר לטעון" באמת טענתי את הטענה. אתה לא הצבעת על שום פגם לוגי בטענה – רק טענת שאי אפשר לטעון אותה. אם אתה אומר שיש בטענה זו כשל לוגי – אתה מוזמן להצביע עליו. הצהרה שאי אפשר לטעון זאת אינה הצבעה על כשל לוגי אלא רק טענה בלתי מבוססת שכשל לוגי כזה קיים.

  162. רפאי,
    אני מסכים אתך שכתיבתו של מיכאל היא לוגית.
    אך כאשר אני אומר שאי אפשר לטעון כך וכך. ברור לכל בר דעת שאינני חושב שפיזית אי אפשר לטעון כך, אלא שלוגית לא ניתן לטעון כך. תשובתו הנה אני טוען כך וכך האם זה אומר שאני טוען דבר בילתי אפשרי? נראית לי ילדותית משהו.
    ו

  163. חיים ישראלי
    בין היתר, למדתי בזכות מכאל רוטשילד להתבטא באופן לוגי. אם יש משהו שהוא מבין זה לוגיקה, להתבטא היטב, ולהתבטא היטב לוגית. לך אני מציע, קצת צניעות, ולחזור לצייר.

  164. מיכאל,
    תשובתך לי : "אתה טוען שאי אפשר לטעון שהמציאות דטרמיניסטית מבלי להניח שקיימת תודעה עליונה והנה אני עושה זאת. האם פירוש הדבר הוא שאני עושה דבר בלתי אפשרי? אין לי מושג מאיפה הבאת את הטענה הזאת אבל ברור שאין לה שחר."
    מסתבר שאינך מבין ביטויים לוגיים. כשומרים אי אפשר לטעון כך וכך. הכוונה שלוגית אי אפשר לעשות זאת, מובן?
    הוספת גם שאינך רואה כל צורך להתעמת עם טענותי, לפיכך אניח אותך לנפשך.

  165. יואל משה:
    החיים זה לא פיקניק ולפעמים אתה צריך לעשות גם דברים שקשה לך לעשות

  166. חיים:
    אינני מסכים אתך כלל וכלל.
    אתה טוען שאי אפשר לטעון שהמציאות דטרמיניסטית מבלי להניח שקיימת תודעה עליונה והנה אני עושה זאת. האם פירוש הדבר הוא שאני עושה דבר בלתי אפשרי? אין לי מושג מאיפה הבאת את הטענה הזאת אבל ברור שאין לה שחר.
    מספר הפרמטרים אינו שואף לשום דבר – הוא גודל סופי (אמנם גדול מאד) ואין לו שום שאיפות להיות גודל אחר. לגודל זה אין שום השפעה על הפשטות העקרונית של התנהגות המציאות.
    בוא נתחיל בקטן: נניח שיש שני גופים בלבד – נאמר שני אלקטרונים והם נמצאים בנקודות ידועות במרחב. האם לדעתך מישהו צריך לחשב עבורם כיצד עליהם לפעול? בטח שלא! ומה עם שלושה? ומה עם מיליון מיליונים? ומה אם יש גם פרוטונים? ומה אם מדובר ביקום שלם? אין שום הבדל עקרוני!
    בקיצור – מכיוון שלא מצאתי שום דבר נכון בנקודת המוצא שלך – אינני רואה כל צורך להתעמת עם מסקנותיך.

  167. מיכאל,

    טיעוני העיקרי הוא: אם אין אנו מניחים שקיימת תודעה עליונה, אי אפשר לטעון שהמציאות דטרמיניסטית.
    וזאת מכיון שהעתיד להתרחש,כפי שגם אתה טוען, לא קיים. ומכיוון שמספר הפרמטרים הדרוש לחישוב העתיד שואף לאין סוף אין אפשרות ולו גם תיאורטית לחשב את העתיד.
    לפיכך מי שטוען שהמציאות דטרמיניסטית טוען בעצם שישנה תודעה עליונה המסוגלת ל"הסתדר" עם אינסוף הפרמטרים הבונים את השתלשלות האירועים העתידית. ולגביה, ורק לגביה, העתיד אכן כבר קיים.

    אנחנו, בעלי התודעה האנושית – לגבינו המציאות אינה דטרמיניסטית. כמוסבר לעיל,
    ובמציאות שאינה דטרמיניסטית בחירה חופשית אפשרית.

    ומהי בחירה חופשית? לדעתי בחירה חופשית היא פעולה כלשהי שלא הייתה מחוייבית ע"י התנאים הפיזיקליים בהם היא התרחשה. פעולה כזו היא בריאה של יש מאין.
    וכאן שוב התודעה האנושית, המדע וההיגיון, אינם מבינים ואינם מקבלים יש מאין.
    זה מה שמביא אותי לידי מחשבה (לא מדעית כלל אני מודה) שישנה תודעה גבוהה יותר מהתודעה האנושית. או בוא נאמר קיימת מציאות מחוץ לתודעה שלנו מציאות מוחלטת שקיומה אינו תלוי בתודעה שלנו, אך תודעתנו נובעת הימנה.
    הנחה אחרונה זו אינה הנחה מדעית כמובן כי לעולם לא נוכל לבצע ניסוי כל שהוא המוכיח את נכונות ההנחה.
    האם זה אמור להרפות את ידנו מלעסוק ולחשוב על כך?

  168. חיים ישראלי:
    את הקשר בין נושא המאמר לבין הפיזיקה המודרנית (תורת הקוונטים) הצגתי כבר במאמר והסברתי גם מדוע, לדעתי, הוא אינו רלוונטי לבעיה.
    פירושך הטוען שבעולם דטרמיניסטי הכל כבר קרה – גם הוא אינו נכון.
    נניח, למשל, ששלחת לחלל צי של טילים הנושאים ראשי נפץ גרעיניים ואין עליהם כל שליטה וידוע שהם ייפלו ויתפוצצו על כדור הארץ בעוד שנה ויהפכוהו לבלתי ראוי לחיי אדם.
    יש לנו, אם כן, ידיעה שתהליך דטרמיניסטי יביא למותך בעוד שנה.
    האם זה אומר שאתה כבר מת ופשוט לא הבחנת בכך?

    דעתי שונה.

    לא הייתי מנסה לפרש את דברי רבי עקיבא ברצינות יתרה.
    לא היה לו כל מושג על הישגי המדע של היום.
    הוא דיבר בוודאות על אלוהים ולא על הטבע. כך גם אתה עושה.
    אני בחרתי להתעסק במסקנות המדע ולא בשום ספקולציה אחרת.
    כמובן שאני גם חושב שספקולציה המתבססת על אלוהים אינה נכונה אבל זה בכלל דיון אחר.

  169. חיים, למען הבהירות, זה לא הפירוש שלי אלא פירוש אפשרי שהבאתי רק לצורך הדגשת הבעײתיות המגולמת בפרשנױות חד-צדדיות.

    יואל משה (סלומון? 🙂 ), קבל לייק גדול ☼

  170. חברים יקרים.
    לגיטימי להשתמש במובאות מהמקורות כפארפרזה. אבל לא נכון להיות פרשנים בלי ללמוד את המקור. במקור בפרקי אבות [ג' – י"ט ] יש רצף של 4 משניות שמיוחסות לרבי עקיבא. הראשונה מתייחסת להדרכות מוסריות השנייה למעמד ישראל מול העמים והשתיים הבאות הם:" הכל צפוי והרשות נתונה ובטוב העולם נידון והכל לפי רב המעשה – הוא היה אומר הכל נתון בערבון ומצודה פרושה על כל החיים . החנות פתוחה והחנווני מקיף והפנקס פתוח והיד כותבת וכל הרוצה ללוות יבוא וילווה. והגבאים מחזרים תדיר בכל יום ונפרעים מהאדם מדעתו ושלא מדעתו ויש להם על מה שיסמוכו.והדין דין אמת. והכל מתוקן לסעודה."
    לענ"ד קשה לקבל פרשנות שמטה את גבולות הדיון של רבי עקיבא מחוץ למסגרת של הפרופורציות שבין הכרח/גורל לבין אחריות האדם. דבריו מדברים בעד עצמם.

    ומעניין לעניין באותו עניין קשה לי לעכל את המורכבות בתגובתו של מיכאל שמצד אחד הכל דטרמניסטי הכרחי וצפוי ומצד שני הוא 'שמח' בתגובתו. אם הכל קבוע ומוכרח ולשמחה מה זו עושה ?
    לשון אחרת – האם יש כאן בכלל 'מישהו' ובוודאי האם יש כזה דבר 'שמחה' ?

    בהצלחה
    יואל

  171. יובל, קשה לי עם הפירוש שלך למשפטו המזהיר של רבי עקיבא. "הכל צפוי והרשות נתונה" ולצערי זה גם נראה לי כהתחמקות מהפרדוקס הקיומי הזה של חיינו, בו מצד אחד על פי ההיגיון (מיכאל הסביר אותו יפה ונכון) אין ולא יכול להיות לנו בחירה חופשית, ומצד שני כל כך ברור לנו שאנו אחראים על מעשינו וקובעים במידה רבה את עתידנו ועתיד סביבתנו.
    לפי פירושך כל מה שרצה רבי עקיבא להגיד הוא שיש רשות עליונה הצופה את העתיד. זהו פירוש מאד מצמצם . האם לדעתך אין כאן כלל התייחסות לאחריותנו על מעשינו?

  172. חיים, הפירוש המקובל, המציג את דברי רבי עקיבא כפרדוקס, הינו מפותל ועלול להיות שגוי. יתכן כי הוא בסך הכל אמר (בסגנון הקיצור המקובל על חכמים) כי כי קיימת ("נתונה") ישות סמכותית ("רשות") הרואה ("צופה") את הכל. ובתרגום ללשון ימינו: "קיים בורא תבוני". הבעיה של המפרשים היא שהם נתפסים רק למובן אחד ומתעלמים מן האחרים ולא תמיד בצדק.

  173. מיכאל, מאמרך מעניין ביותר ואף מאיר עיניים.
    אולם נראה לי שמהר מדי נכנעת להגיון הברזל שלך.

    אתה מדבר על רצון אבל בעצם הויכוח הקלאסי הוא לגבי הבחירה. האם יש בחירה חופשית או אין.
    מבחינה פיזיקלית בחירה חופשית היא בחירה ( פעולה , התרחשות) שלא הייתה הכרחית בתנאים הפיזיקליים שבה היא התבצעה.
    אני קורא לזה בריאה של יש מאין. האם זה ייתכן? אולי, אנסה לברר זאת כאן.

    מה טוען הדטרמיניזם? הכל צפוי. כלומר העתיד כבר בעצם קרה אך התודעה שלנו עוד לא נתקלה בו.
    האם יכולה מערכת כל שהיא לנבא את העתיד? לדעתי לא . מכיוון שמספר הפרמטרים המשפיעים על מהלך ההתרחשויות העתידיות שואף לאין סוף. במצב דברים זה ניתן לומר שלגבי התודעה שלנו העתיד לקרות אינו ידוע והוא בחזקת לא קיים.
    הפיזיקה המודרנית טוענת בבירור שמציאות פיסקלית שאין כל אפשרות למערכת כלשהי להבחין בה אינה קיימת. אי לכך המציאות לגבי התודעה שלנו אינה דטרמיניסטית כלל. כי אין לדעת מה יהיה אלא לאחר שכבר היה.

    אך רבי עקיבא טוען שהכל צפוי. טענתו זו של רבי עקיבא נכונה רק אם נניח שישנה תודעה עליונה כלשהי שיכולה לחשב את העתיד לקרות מכיוון שכל אין סוף (או שואף לאינסוף)הפרמטרים המשפיעים על השתלשלות העניינים גלויה לפניה.

    אך רבי עקיבה ממשיך את המשפט ואומר "והרשות נתונה". הכיצד?
    אני מפרש את דבריו כך:
    העתיד לקרות לגבינו לא קיים אך התודעה העליונה נותנת לנו את הרשות לבחירה חופשית, לברוא יש מאין (כלומר בחירה שלא נגרמה על ידי כל גורם פיסקלי שהו) ולהיות בכך חלק מן התודעה העליונה
    שותפים לבריאה.
    בחירה חופשית לפי הסבר זה היא איפה שיא הקיום האנושי . אם תרצה המפגש בין החומר לרוח בו ניתנת לאדם, לתודעה, הרשות (והרשות נתונה) להיות שותף במעשה הבריאה בייצירת העתיד

    לסיכום הייתי אומר כך:
    1- המציאות לגבינו דטרמיניסטית רק אם נניח תודעה עליונה המסוגלת להיות בעתיד.
    2- לנו יש בחירה חופשית כי לגבי תודעתנו העתיד לא קיים והמציאות אינה דטרמיניסטית.

    ישנם רגעים בחייו של אדם בם הוא יוצר, ממציא וממש בורא יש מאין. או רגעים בם הוא נמשך לעשות בכוח בלתי מודע דברים שרק לאחר זמן הוא מבין את פשרם. אלו הם לדעתי, אותם רגעים נעלים של בחירה חופשית .

  174. העמדה שמציג מיכאל מעניינת מאד. ובמקרים רבים אפילו מאירת עיניים.
    ובכל זאת נראה לי שהוא נכנע מהר מדי להיגיון הברזל שלו.

    אני מודה שאי אפשר להסביר בחירה חופשית במונחים פיסיקלים.
    אולי בחירה חופשית אינה חלק מעולם הפיסיקה כפי שאנו מבינים אותה היום?
    אולי בחירה חופשית היא – בריאה יש מאין, ואין לה גורם פיסיקלי כלשהו שיצר אותה.

    ויש עוד אספקט שנראה לי שמיכאל וכל המגיבים לא עמדו עליו.
    והוא הפרדוקס הגלוי במשפטו המפורסם של רבי עקיבא – " הכל צפוי והרשות נתונה."
    הכיצד?
    אם באמת הכל צפוי " עולם דטרמיניסטי" , כיצד הרשות נתונה? למה התכונן רבי עקיבא? האם היה כל כך טיפש שלא הבחין בסתירה?
    אני נוטה להאמין שרבי עקיבה הבין את הסתירה ובכל זאת התעקש להסביר לנו שכך היא המציאות.
    כלומר:
    למרות שהכל צפוי. אין לנו ולא יכולה להיות לנו מערכת כלשהי המסוגלת לצפות מה יהיה. וזאת מכיוון שמספר הפרמטרים המשפיעים על האירוע הבא שיקרה שואף לאין סוף.
    הפיסיקה המודרנית מניחה שאירוע שאין כל מערכת המאפשרת להבחין בקיומו אינו קיים.
    ולפיכך העתיד לגבינו (לגבי התודעה) הוא מציאות פיסיקלית שאינה קיימת כלל.

    לאחר שהעתיד יהפך להווה ועבר. אזי נוכל אולי לנסות ולהבין כיצד האירוע התרחש.

    במאמר מוסגר: גם התאוריה הפיסיקלית שתהיה תקפה בעתיד אינה ידועה ותהווה כנראה הפתעה לכולנו. ותשנה כמובן את דרך מחשבתנו.

    לאור האמור לעיל אני נוטה לפרש את המשפט " הכל צפוי והרשות נתונה " כאומר: הכל צפוי שייך לתודעה עליונה שאינה חלק מאיתנו.
    תודעה עליונה זו נותנת לנו את הרשות לברוא יש מאין ( בחירה חופשית) . ובכך להיות שותפים ביצירת העתיד.
    וזו כמובן אחריות גדולה מאין כמוה.

  175. גידי:
    שמחתי לקרוא את דבריך.
    זה מראה שלא רק הבנת את הדברים אלא שהיית מוכן להרפות מדברים שאמרת קודם.
    על זה נאמר "במקום שחוזרים בתשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם עומדים".

    שי ב-יהודה:
    אני אומר קצת יותר מזה אבל בגלל זה באמת כתבתי מאמר שלם ולא רק משפט סיכום.
    למעשה אני אומר שאנחנו פועלים בצורה דטרמיניסטית (עד כדי אפקטים קוונטיים) ושלמעשה אין לנו כל אפשרות לחוש במגבלה כלשהי המגבילה את רצוננו.
    אבל מעבר לזה אני טוען גם שהביטוי "רצון חופשי" מבטא איזה מאוויים פנימיים שלנו שאם מתבוננים אליהם מקרוב מבינים שהדטרמיניזם של הרצון שלנו אינו מתנגש אתם, כלומר, שגם עם הידיעה שהרצון הוא "מכניסטי" אפשר להרגיש טוב.

    אליהו:
    מתחת לתגובה האחרונה ומעל למקום המוקדש לתגובה חדשה יש קישור ובו כתוב "תגובות ישנות יותר".
    על ידי שימוש (חוזר ונשנה) בקישור זה (ולפי הצורך – בקישור "תגובות חדשות יותר" שמופיע בכל דפי התגובות מלבד האחרון אתה יכול לצפות בכל התגובות

  176. מיכאל שלום,

    אחרי הרבה זמן הבנתי את הטעות שלי,צדקת,אני באמת ניסיתי להגן על הרצון החופשי בכול דרך אפשרית רק כדי לתת לו סיכוי-כי לא רציתי לחשוב שאנחנו לא מחליטים באופן "חופשי".

    אחרי שקראתי את רוב התגובות ביני לבינך הבנתי שצדקת בכל דבר שאמרת ובאמת היה לי קשה להרפות מאותו אידיאל,כיום אין לי בעיה וזה כבר לא מעיק עלי-והבנתי שאין רצון חופשי ברמה שנסיתי להגן עליו בדיון.
    כמו שאמרת אין שום סיבה שלתודעה לה יהיה הסבר פיזיקלי כמו לכל דבר אחר,אני מודה זה לקח הרבה זמן אבל בסופו של דבר אני יכול להגיד שהבנתי את הנושא וגם שטעיתי ומודה לך על המאמר והתגובות.

  177. מיכאל, תודה רבה על ההסבר הבהיר,
    ניסיתי לנסח את את טיעוניך באופן קצת יותר פורמלי. האם אתה מסכים עם ניסוח זה?
    טענה: חוויית הרצון חופשי הינה *אשליה*. הרצון אינו חופשי והינו כפוף לחוקי הפיסיקה הדטרמיניסטיים הקובעים את פעילות המוח.
    הוכחה: תער אוקם. זוהי התיאוריה הפשוטה ביותר המתיישבת עם התיאוריות המדעיות כיום הטוענות שמוחנו עשוי חלקיקים הפועלים לפי חוקי הפיזיקה הדטרמיניסטיים.

    אהבתי את הדוגמאות, הטיעונים וההמחשות.

    בכל מקרה, כנראה שהמוח הינו מכונה מספיק מורכבת כך שנשאר מרווח גדול שלא מאפשר לנו בפועל להבין את מנגנון פעולתו "צעד אחר צעד". יתכן שמורכבות זו היא הסיבה העיקרית לאשלייה.

  178. גידי,
    זה אתה שלא מנסה להבין. איך שעון מודד זמן בעולם הסתברותי? איך מד חום מודד טמפרטורות בעולם הסתברותי? איך מד מתח מודד מתח בעולם הסתברותי? כנ"ל התודעה. אנחנו קצת במעגלים פה, לא?

  179. אתה לא מנסה להבין,הנקודה היא שהעולם הסתברותי אבל בשביל לקבל הסתברות מדוייקת(מדידה) ותיאור מדוייק של ההסתבריות התודעה שלנו איתה אתה מודד אינה יכולה להיות הסתברותית אלה מדוייקת!

  180. בדיוק! אז אתה מבין שגם בעולם כזה ניתן לחזות דברים בהסתברויות מסויימות וזה עונה לך על השאלה מ-22:04 ומראה לך שאין פרדוקס.

  181. האומנם 100 פעמים תדלק נורה? אולי 99? אולי תהיה הפסקת חשמל,קצר,התקף לב,ואז תקבל 99 נורות?

    בגלל ההסתברויות לא חשבת על זה אה? זו בדיוק הנקודה.

  182. גידי,
    למה אתה הולך כל כך רחוק לתודעה?
    תחשוב פשוט, אם כל דבר בעולמינו הוא הסתברותי, איך ייתכן שיש בכל זאת דברים מוחלטים? איך בעולם אקראי עם הסתברויות בלבד אתה לוחץ 100 פעמים על מתג ו100 פעמים נדלקת נורה?
    כשתבין את זה תבין את התשובה לשאלתך "איך תודעה אפשרית שהיא הסתברותית בלבד יכולה לתת לך לך ביטוי מדוייק?"

  183. גידי:
    אין סתירה והסברתי מדוע.
    אני כל הזמן חושב – ולא רק רגע.
    הגיע הזמן שגם אתה תתחיל לחשוב.

  184. יש כאן פרדוקס תחשוב רגע-התודעה שלך שבעזרתה אתה מודד את כל הדברים האלו היא תודעה אפשרית?

    איך תודעה אפשרית שהיא הסתברותית בלבד יכולה לתת לך לך ביטוי מדוייק? הדוגמא עם הלוטו לא כל כך קשורה לפה.

  185. גידי ( https://www.hayadan.org.il/free-will-0810113/#comment-316625 ):
    זה לא פרדוקס.
    אינני יודע מדוע אתה חושב שזה פרדוקס.
    כל התופעות בעולם המקרוסקופי נחזות על ידי תורת הקוונטים.
    נכון שמדובר בהסתברויות.
    בדרך כלל מדובר בהסתברויות שהן קרובות עד לאין שיעור ל 1 או לאפס ואז התופעה נחזית ממש.
    במקרים דמויי החתול של שרדינגר אפשר באמת לדבר על הגרלה גם בעולם המקרוסקופי אבל אלה מקרים נדירים מאד ולרוב מלאכותיים (וגם בהם אין שום פרדוקס. האם העובדה שמפעל הפיס מקיים הגרלות נמצאת בסתירה עם העובדה שמישהו זוכה בהגרלות הללו?!).
    אז לא.
    לא חשבתי על ה"פרדוקס" הזה – פשוט מפני שאין כאן שום פרדוקס.

  186. מיכאל:

    מצד שני גם אם התודעה אינה חומרית יש פרדוקס: איך משהו לא מטריאליסטי יכול לתקשר עם משהו חומרי?

    זה מצריך החלפת סיגנלים שהם לוקחים אנרגיה מעולם הלא פיזי לעולם הפיזי ,אבל האנרגיה של העולם הפיזי אינה יכולה לצאת או להכנס. לכן דואליזם כזה של חומרי ולא חומרי גם כן לא יכול להיות זה פרדוקס.

  187. מיכאל:

    מה הטבע של תודעה? אם הטבע שלה הוא חומרי אז יש פרדוקס:

    חלקיקים אלמנטרים בונים אטומים–מולקולות-תאים–מוח-תודעה.

    עכשיו תרגם את זה kפיזיקה קוונטית ותראה:

    חלקיקים אלמנטרים אפשרים בונים-אוטמים אפשרים–מולקולות אפשריות–תאים אפשריים–מוח אפשרי–תודעה אפשרית. למה? פיזיקה קוונטית מתארת רק אפשריות ולא את המאורע עצמו.

    אז כיצד תודעה אפשרית יכולה לתת לך ביטוי מדוייק של חלקייקם אלמנטרים אפשרים? פרדוקס על זה חשבת?

  188. גידי:
    שאלתך בנושא אהרונוב כבר זכתה להתייחסות בדיון זה.
    חפש את מופעי המילה אהרונוב בדף זה ותראה מה דעתי.

  189. גידי:
    מסתבר שאינך יודע למה מתכוונים כשאומרים "היגיון".
    תורת הקוונטים מתוארת מתמטית ולכן היא אולטרא הגיונית.
    מה שקשה בתורת הקוונטים זו העובדה שהיא סותרת את האינטואיציה הבסיסית שלנו וזאת – ככל הנראה – מכיוון שאינטואיציה זו נשענת על ניסיוננו בעולם המקרוסקופי.
    בעולם המקרוסקופי אנו רואים גל וחלקיק ואיננו רואים "פונקצית גל".
    בעולם הקוונטי (באינטרפרטציה המקובלת) יש רק פונקצית גל והיא קורסת בכל פעם שמנסים למדוד אותה – כלומר – כשמנסים לתת לה ביטוי מקרוסקופי.
    הבעיה אינה בהיגיון אלא במושגים שבהם אנו משתמשים.
    תורת הקוונטים מצליחה כל כך מכיוון שאין אף מדען שמתנהג כמוך ואומר "זה לא הגיוני" על דברים שכל הבעיה שלו אתם היא שאינם מתיישבים עם האינטואיציה שלו.
    הוא מסתפק בזה שהם מסקנות המוסקות מן הממצאים בתהליך חשיבה הגיוני.

    לכן – הדבר היחיד שאינו הגיוני בכל הדיון הזה הוא ההנחות הסותרות שאתה מתבסס עליהן בו זמנית והעובדה שאתה קורא לאינטואיציה שלך בשם "היגיון"

  190. קמילה תביני,ההגיון שלנו צריך להיות מותאם לעולם ולא העולם להגיון.

    על מה אני מדבר? זה שיש דברים לא הגיונים(בשבילך) בחלק ממה שאני אומר עדיין לא אומר שזה לא נכון.

    קחי דוגמא במכניקת הקוונטים יש הרבה מאד גילויים שהם לא הגיונים בעליל לשכל של בן אדם אבל למרות זאת התורה הזו היא הכי מדוייקת שידועה לאנושות,אף אחד לא מבין את מכניקת הקוונטים לעומקה אבל מה שכן אנחנו יכולים להשתמש בה,אותו דבר עם רצון חופשי אנו יכולים להשתמש בו אבל לא להבינו לעומקו.

    העניין של הרצון החופשי הוא עמוק,אנו מרגישים שיש לנו אותו גם לאחר כל מני הסברים לשלול אותו.

    וזה שאת "מרגישה" שאת כבר יודעת עד הסוף מהו רצון חופשי ושהוא לא קיים אז את יכולה להיות רגועה.
    קצת ידע בפיזיקה לא אומר שאת יכולה להשיך אותו ולקבוע בכזו נחרצות שרצון חופשי אינו קיים.

    זה שחתול יכול להיות חצי חי וחצי מת גם כן לא הגיוני בעליל אבל לפי מכניקת הקוונטים זה הגיוני מאד-שוב את צריכה להתאים את ההגיון שלך לעולם ולא ההיפך.

    אף מדען בעולם אינו מבין קוונטים לעומק-אבל יכול להשתמש בתורה הזו גם מבלי להבינה לעומק כזה או אחר.(וזה לא אני אמרתי כל פיזיקאי טוען כך)

    קמילה קצת צניעות לא הפריעה עוד לאף אחד,אבל את כנראה יודעת איך העולם פועל יותר טוב מכל פיזיקאי.

  191. אגב רצון חופשי אינו מוחלט,גם אם הוא קיים אז הוא חלקי בלבד,אף אחד לא אומר שניתן לעשות הכל בכח המחשבה ועל ידי הרצון החופשי(במידה והוא קיים)

    דוגמא,יש 2 דלתות א ו-ב ואדם צריך לבחור באיזו דלת לעבור,עכשיו נגיד ודלת ב נעולה והוא אינו יודע זאת והוא בחר בדלת א והוא יצא ממנה רצון חופשי לא אומר שהוא היה יכול לעבור בדלת ב-כי היא נעולה-אבל ההבדל הוא שהוא היה יכול לנסות לפתוח אותה ואז לגשת לדלת א. ובאמת הייתה כזו אפשרות(רצון חופשי)

    זו דוגמא אחת לגבי הוויכוחים לגבי רצון חופשי בפילוסופיה.

  192. קמילה תביני,ההגיון שלנו צריך להיות מותאם לעולם ולא העולם להגיון.

    על מה אני מדבר? זה שיש דברים לא הגיונים(בשבילך) בחלק ממה שאני אומר עדיין לא אומר שזה לא נכון.

    קחי דוגמא במכניקת הקוונטים יש הרבה מאד גילויים שהם לא הגיונים בעליל לשכל של בן אדם אבל למרות זאת התורה הזו היא הכי מדוייקת שידועה לאנושות,אף אחד לא מבין את מכניקת הקוונטים לעומקה אבל מה שכן אנחנו יכולים להשתמש בה,אותו דבר עם רצון חופשי אנו יכולים להשתמש בו אבל לא להבינו לעומקו.

    העניין של הרצון החופשי הוא עמוק,אנו מרגישים שיש לנו אותו גם לאחר כל מני הסברים לשלול אותו.

    וזה שאת "מרגישה" שאת כבר יודעת עד הסוף מהו רצון חופשי ושהוא לא קיים אז את יכולה להיות רגועה.
    קצת ידע בפיזיקה לא אומר שאת יכולה להשיך אותו ולקבוע בכזו נחרצות שרצון חופשי אינו קיים.

    זה שחתול יכול להיות חצי חי וחצי מת גם כן לא הגיוני בעליל אבל לפי מכניקת הקוונטים זה הגיוני מאד-שוב את צריכה להתאים את ההגיון שלך לעולם ולא ההיפך.

    אף מדען בעולם אינו מבין קוונטים לעומק-אבל יכול להשתמש בתורה הזו גם מבלי להבינה לעומק כזה או אחר.(וזה לא אני אמרתי כל פיזיקאי טוען כך)

    קמילה קצת צניעות לא הפריעה עוד לאף אחד,אבל את כנראה יודעת איך העולם פועל יותר טוב מכל פיזיקאי.

  193. גידי,
    הבעיה היא שאתה לא באמת רוצה ללמוד שום דבר. אם היית רוצה ללמוד לא היית מתעלם כל כך הרבה פעמים מהבעיות המהותיות בצורת החשיבה שלך שמ.ר. טורח להסביר לך בסבלנות רבה פעם אחר פעם. כל כמה תגובות אתה מוציא עוד קשית רצוצה להיאחז בה. ניחא אם נראה היה שאתה מבין על מה אתה מדבר, ניחא אם לפחות נראה היה שאתה מבין מעט באותם "טיעונים" של אחרים שאתה מביא ובמידת הרלוונטיות שלהם, אבל למצער נראה שאפילו ניהול טיעונים לכידים נטולי סתירות, דבר שלשם כך נדרש בסך הכל שכל ישר, אפילו בכך אתה לא מצליח לעמוד, מה אתה כבר מצפה ללמוד מהשאלות המתחלפות שלך? מה הטעם להפנות את השאלות למי שניכר שאינך מעריך את תשובותיו (והרי אתה מתעלם מהן או מתעקש לשבש אותן). אני מציעה לך לחזור חזרה ולנסות להתמודד בכנות עם התשובות שקיבלת, נסה להשיב עליהן בעצמך, מבלי לערב קשיות נוספות, נסה לערער את תקפותן או לפחות להציג אלטרנטיבה שאין בה סתירה עצמית. אני מבטיחה לך שהחשיבה העצמאית תפתח את ההבנה שלך יותר מכל ספר פופולרי שתוכל לקרוא בנושא.

  194. סתם שאלה: למה לא מקימים מערכת פורומים כך שיתאפשר לקיים דיונים באופן נורמלי ומסודר?

  195. מיכאל:

    מה דעתך על פרופסור יקיר אהרונוב? שעובד על משהו טענה חדשה שאומרת שהעבר והעתיד משפיע על החלטות?

  196. נקודה,
    כן, זה אני.

    "10 חלקיקים ומול חלקיקים מוגדרים ע"פ הכוחות שפועלים פר חלקיק" – לא. אני לא בטוח אפילו שזה משפט לגיטימי. חלקיק מוגדר על פי הכוח שפועל עליו? למה? ואם זה חלקיק חופשי אז הוא לא מוגדר?

    בקשר לממשות של "תיאורים" (מודלים) – בוודאי ש"הם" לא קיימים במציאות. אין קיום לפונקצית החלוקה יותר משיש קיום לאורביטל – והם שניהם לא קיימים. החוכמה היא לבצע קירובים יפים שעדיין יתאימו לתיאור המציאות. יש פרופסורים שטוענים שמה שקיים זה רק מדידות. בכל אופן, אני יכול לקשר את זה לדיונים בנושא "האם יש קיום למתמטיקה מעבר לזה שבמוחנו?", "האם יש עולם שבו האידאות של המתמטיקה הן ממשיות?" ולרעיון שלושת העולמות של פנרוז. זה כמובן, נוגע לפילוסופיה.
    הרצאה מעניינת של פרופ' מריו ליביו בנושא: http://www.youtube.com/watch?v=JDmdlq-TYpU

  197. מיכאל:

    אינני מאמין בדטרמיניזם שכן הפיזיקה המודרנית טוענת שקיימת אקראיות.

    ההבדל הוא שאני מתקשה להבין כיצד משהו יכול להתחולל ללא סיבה אני אני לא שולל את זה ההיפך.

    התודעה שלנו היא מין קוואליה נגזרת של פעילות במוחנו אבל עצם התחושבה היא אינה פיזיקלית,מיכאל כשאתה מביא דוגמא ששום כלל בפיזיקה לא חורג בתוך המוח שלנו הרי זה לא קשור בכלל לרצון החופשי והתודעה:

    כשאתה מרגיש פחד אז נכון שמשתחררים כל מיני חומרים כימים בדם שגורמים לפחד הזה לעבור לתודעה שלנו אבל עצם החוויה היא לא אותו החומר בלבד-זו קוואליה.

    "הרצון" שלך הוא בעצם אתה ואותו "רצון" או קוואליה לא משנה איך קוראים לזה-יכול להיות שהוא מתנהג כמו קוונט הוא לא יתנהג אותו דבר באותו מצב,אבל הרצון או התודעה זה בעצם אתה!!! לכן אינך מתנהג או רצונך לא מתנהג באופן חוקי מסויים אלה כמו קוונט. מה בדיוק הבעיה עם המודל שלי?

  198. סוטדנט, חשבתי שאתה הסטודנט מהתגובה שנכתבה בפוסט הזה ב:
    11 בנובמבר 2011 בשעה 13:03 #

    בכל מקרה,
    10 חלקיקים ומול חלקיקים מוגדרים ע"פ הכוחות שפועלים פר חלקיק. ה"טיפול" של המכניקה הסטטיסטית הוא תיאור נוח בשבילינו כדי לתאר גדלים מאקרוסקופיים. אך זה לא משהו שקיים במציאות, זה קיים רק במחשבה של המדענים שמתעסקים בכך.

  199. נקודה,
    אני לא יודע על איזו שיחה אתה מדבר (או לא זוכר, או שזה לא הייתי אני – יש הרבה סטודנטים בטכניון), אבל בכל מקרה לא הצלחתי כל כך לקשר בין מה שכתבת למה שכתבתי לגידי. בכל זאת, עולה לי דוגמה גסה שלא תתיישב עם התפיסה שהצגת: קח מערכת של 10 חלקיקים ומערכת של מס' אבוגדרו של חלקיקים – הן יציגו התנהגות שונה בתנאים זהים. על מערכת אחת תוכל להפעיל טיפול של מכניקה סטטיסטית ועל השניה לא.

  200. גידי:
    מה פירוש מי קבע זאת?
    יודע מה? עזוב את המחשבות.
    רצף האירועים הפיזיקאליים אינו נעצר במחשבה.
    בוא נמשיך צעד אחד הלאה.
    מישהו שואל את האדם מה הוא חושב.
    מבחינת האדם הנשאל – מדובר בעוד רצף אירועים פיזיקאליים המורכבים בעיקר מתנודות אוויר המרטיטות את עור בתוף שלו.
    הדבר מפעיל עוד סדרת אירועים פיזיקאליים שבסופה הוא עונה "אני חושב שגידי טועה".
    כאן הכל היה פיזיקאלי. לא נתתי למחשבה עצמה ביטוי.
    אתה אומר שהאדם משקר?.

    כשאמרתי שיש לך אמונה שאינך מוכן לוותר עליה – לא דיברתי על אמונה באלוהים.
    דיברתי על אמונה בחופשיות הרצון.

    אתה חוזר ומוכיח שאין שום סיכוי שתוותר עליה ולא משנה בכלל אילו עדויות תקבל.

    אתה מוכן להרחיק לכת עד הטענה שלחלקיקים אלמנטאריים יש מודעות ורצון חופשי.

    אתה טוען בו זמנית שלכל דבר יש סיבה (ומתקשה לקבל את זה שלאירועים הקוונטים אין סיבה) וגם שהרצון הוא חופשי ואין לו סיבה.

    כל עוד לא תיישב את הסתירה בין טענותיך אין סיכוי שתשתכנע כי מי שמבין לוגיקה יודע שמאקסיומות סותרות אפשר להסיק כל מסקנה שרוצים.

    נקודה:
    גם אתה לא קיים – אז מה אתה מתווכח?

  201. סטודנט לגבי השיחה הישנה שלנו…
    כן,
    קיים רק מה שקיים (חלקיקי יסוד, הכוחות היסודיים). כל מה שמורכב מהם לא קיים כדבר חדש אלא כדבר מורכב. נוזליות של מים היא לא דבר שקיים, היא תכונה מורכבת. טמפרטורה זה לא דבר שקיים. כוחות ואן דר ואלס לא קיימים. הם בסה"כ תיאור נוח לאותם כוחות יסודיים שמרכיבים אותם. זהו. אני חושב שהדברים ברורים. ונכון, ההשלכות של אמירה שכזו חריפות, מכל מה שאנו מכירים שום דבר לא קיים (יש להניח שלא הגענו לאותה תאוריה של הכל).
    ובכלל ניתן לטעון שלעולם לא נכיר מה קיים, כי תאוריה פיזיקלית היא רק תיאור של המציאות. ואם אתה ריאליסט ואומר שיש מציאות מאחורי התיאור של המציאות אזי כל מה שיהיה לנו זה רק התיאור.

  202. מה שמצחיק בויכוח על רצון חופשי הוא הדטרמיניזם עצמו יש חור ענק בהיגיון.

    "מורכבות המערכת מורכבת ככל שתהיה לא יכולה לשבור את שרשרת הסיבתיות וכל מה שצריך לקרות יקרה"

    זוהי נקודת השקפתו של דטרמיניסט ויש בעיה מאד גדולה איתה,גם ההגיון שלו,גם האמונה שלו,גם ההתנהגות שלו,עצם אחיזתו בתורה הזו הוא דטרמיניסטי. אין דבר כזה היגיון,שכן 1+1=2 אין לנו ברירה אלה לחושב שזה הגיוני כי הכל כבר דטרמינסטי כולל ההגיון.

  203. מיכאל רוטשילד
    9 באוקטובר 2011 בשעה 18:07 #

    יאיר ועמית:
    כפי שאמרתי – לא ניתן להבחין בכך שהרצון אינו חופשי ולכן לא מפתיע שזה מה שאתם חשים.
    עם זאת – במוח – כל המולקולות מצייתות באופן עיוור לחוקי הטבע. מעולם לא נצפתה חריגה מכלל זה.

    מיכאל,זה שהמולקולות מצייתות באופן עיוור לחוקי הטבע אין שום בעיה עם זה,אבל מי טוען שאותו סידור של מולוקולות במוחנו יניב בדיוק אותה מחשבה? מי קבע זאת?

  204. לגידי, בנוגע למה שאמרת כאן:
    "דוגמא קלאסית: במצב של סופרפוזיציה כאשר מתבצעת מדידה איך המערכת "בוחרת באקראיות" את המאורע? האם היא עושה זאת באופן חופשי? האם יש לה סוג של "מודעות" כזו או אחרת? ואיך בכלל היא יכולה "לבחור"? שאלות שאין עליהן כל תשובה כיום וספק שתהינה."

    המערכת לא בוחרת. במדידת אנרגיה, למשל, אתה תמדוד את אחד הערכים העצמיים לאופרטור ההמליטוניאן, כאשר לכל ערך יש סיכוי מסוים להימדד. הניסיון לייחס למערכת תכונה אנושית כמו בחירה הוא לא נכון. אתה צריך להתנתק מהחשיבה הזו (ומעוד הרבה רציונלים של פיזיקה קלאסית). פיינמן אמר (לא ציטוט מדויק): "אף אחד לא מבין קוונטים" – ולא לשווא. פרופסורים שמתעסקים כל חייהם בקוונטים עדיין מתארים אותה כ"תורה שהבטן מתהפכת כאשר מנסים ליישב אותה בהיגיון".

  205. לשאלתך -כן.

    בגלל שהחוקים אינם לוקאלים האם זה יכול להעיד משהו על "חופש" האלקטרון?
    אקראי זו מילה שהאדם המציא אבל לא יודע מזה בדיוק אולי אקראי זה "חופשי"?

    למרות שדנו בזה בעבר לא קיבלתי תשובה למה הסכמה הזו:

    אטומים ==> -מולקולות ==> -תאים חיים ==> -רגשות ==> תודעה ==> רצונות== >רצון חופשי.

    אינה הגיונית לטענתך שאם סידור יכול ליצור תודעה,מדוע אינו יכול ליצור "תופעה" שיש לה רצון משלה שהוא לא לוקאלי(כפי שיש דבר כזה בטבע) שהוא יכול להתאם לחוקים הלוקאלים להזיז את האטומים כרצונו האקראי,חופשי,לא לוקאלי?

    טענת שזה הזוי אבל לא הסברת בדיוק למה.

  206. ואני חושב שמה שאמרתי ממש נכון.

    זה שיש לאדם תודעה זה ברור.

    זה שלחלקיקים אלמנטריים אין תודעה ברור לי ולכל מי שמנסה לחשוב מהי תודעה (אתה מוזמן לקרוא הגדרה בוויקיפדיה).

    אבל משום מה – לך נראה שזה שיש לאדם תודעה יסתדר לך טוב יותר עם דבר בלתי נכון בעליל והוא שלחלקיקים אלמנטריים תהיה תודעה.

    אתה גם מתעלם מן הסתירה בין הטענה שמשהו הוא אקראי לבין הדרישה שלך להבין איך הוא מתבצע (הרי אם תדע איך הוא מתבצע ולא יהיה באיך הזה שום דבר אקראי – זה יהיה דטרמיניסטי. כבר הסברתי לך את הטעות הזאת).

    אגב – האם ברור לך איך סידור מסוים של אטומים יכול להיות אלוף העולם בשחמט או בחידוני טריוויה?

  207. ממש אבל ממש לא נכון מה שרשמת בסוף שנפשית אני לא מסוגל להשלים עם זה.

    נכנסתי לדיון הזה לא בכדי להוכיח לך או לעצמי שיש רצון חופשי אלא כדי לקבל תשובה האם הוא קיים או לא.

    זה שאני עקשן ומראה עמדה שהיא מנוגדת לך זה סך הכל בשביל לשמור על הויכוח בינינו ולא להגיד ישר "אני מסכים איתך יום טוב".

    יכול מאד להיות שהתשובה שלך בנוגע לרצון חופשי מספקת חלק מהאנשים אך לא אותי.

    להגיד לך למה לא? זה לא בגלל שאני מאמין באלוהים,זה לא בגלל שאני מאמין בנפש,נהפוך הוא אני חושב יותר בכיוון שלך,אני ריאליסטי מאד,כבר אמרתי לך אני לא מאמין בשום דבר על טיבעי כמו אלוהים מיסטיקה וכולי.

    מה שכן הוא שלא ניתן(לדעתי) לדעת על סמך ההגיון בלבד ולחבר בין זה שיש דרך להתנהגות האטומים לבין רצון חופשי שכן קשה מאד להגדירו במדוייק.

    דוגמא קלאסית: במצב של סופרפוזיציה כאשר מתבצעת מדידה איך המערכת "בוחרת באקראיות" את המאורע? האם היא עושה זאת באופן חופשי? האם יש לה סוג של "מודעות" כזו או אחרת? ואיך בכלל היא יכולה "לבחור"? שאלות שאין עליהן כל תשובה כיום וספק שתהינה.

    או כיצד "סידור כזה או אחר של אטומים פתאום יכול להיות מודע לעצמו להבין איך הוא פועל ואף להתווכח על הנושא? אכן דברים הזויים קיימים וזה מה שיפה ומסתורי בעולמנו.

  208. גידי:
    לא אמרתי שזה שאני יודע פיזיקה אומר שאפשר להשליך את זה על רצון ותודעה.
    תתפלא – אבל אני יודע גם לנגן בחלילית וגם זה לא אומר.

    גם זה שיש שאלות פתוחות בנושאים אחרים לא אומר דבר על פתרון השאלה הזאת – כפי שאינו אומר דבר על נכונותו של משפט פיתגורס.

    מה שכן אומר הוא העובדה שיש לי תשובה לוגית וקוהרנטית שהשאלות שנסית להציב מולה קבלו כולן תשובה שאתה פשוט לא מסוגל – נפשית – לא הגיונית – להשלים עמה.

    לא רק שראיתי זאת בתחילת הדיון אלא שאמרתי זאת מספר פעמים במהלכו.

  209. זה שאתה יודע קצת פיזיקה,לא אומר שאתה עכשיו יכול להשליך אותה על דברים כגון רצון חופשי תודעה וכו.

    הניסיונות של אנשים להסביר את התודעה בעזרת "מורכבות המערכת" היא לא יותר מנסיון נואש להסביר תופעה שאינה יודעה לנו כלל.

    במכניקת הקוונטים יש לא מעט פרקודסים ושאלות שאין עליהן תשובה חד משמעית ומנסים להביא כל מני פתרונות כגון קריסת פונקציית הגל,כגון במצב של סופרפוזיציה איך המערכת "מחליטה" דווקא על הפוזיציה שהתקבלה? ועוד הרבה שאלות שאינן פתורות

    כמו שפרופסור אמנון אמר אין אף אחד שמבין את מכניקת הקוונטים ככה שיש לו תשובות לכל שאלה.

    בכל מקרה היה דיון נחמד אבל אני פורש ממנו כי לא קיבלת תשובה שסיפקה אותי,ידעתי אגב שזה יקרה אבל בכל זאת מסקרן לדבר על הנושא,אם אתה חושב שיש לך תשובה-זה בסדר אם אתה שליו ורגוע אז הכל בסדר.

  210. גידי:
    דבר בשם עצמך.
    לדעתי – לא רק שיש תשובה אלא שאני יודע מהי.

  211. כמו שפרופסור אמנון אהרוני אמר, יש שאלות שאסור לשאול כנראה שהשאלה של רצון חופשי ואלוהים אלה אותם השאלות מהסיבה הפשוטה שאין עליהן תשובה אנחנו לא יודעים וגם יתכן שלא נדע אף פעם,אפשר להתפלסף עליהן ללא סוף כפי שקרה בינינו.

  212. לא רק שלא יודעים איך הוא מתרחש אלא שלא יודעים אם הוא מתרחש.
    בגלל זה האינטרפרטציה של בוהם נותנת אותן תחזיות בדיוק מבלי להיזקק להגרלות כלל.
    למעשה – עצם השאלה "איך הוא מתרחש" מבוססת על כפירה באקראיות של התהליך.
    לכן – אנחנו נשארים אם אותן שתי ברירות:
    או שזה אקראי (ואז אין שום משמעות לשאלה איך זה מתרחש) או שלא.
    איך שלא יהיה – כפי שהסברתי – זה בכלל לא רלוונטי לעניין חופשיותו של הרצון.

  213. זה הדבר שאני לא מבין,מזאת אומרת ההגרלות של תורת הקוונטים? האם זה תהליך פיזיקלי בפני עצמו? יודעים איך הוא מתרחש?

  214. גידי:
    בוודאי שזה לא גלגל כבו בקזינו.
    גלגל בקזינו נמצא בעולם המקרוסקופי והשפעתן של תופעות קוונטיות על התנהגותו זניחה.
    למעשה – גלגל בקזינו מתנהג באופן דטרמיניסטי.
    מדובר בהגרלה כמו שרק תורת הקוונטים יודעת להגריל – באופן לגמרי לא דטרמיניסטי.
    כל ההגרלות שעורכים בני אדם הן בסופו של דבר מה שנקרא "פסאודו רנדומיות" – כלומר כאלו שתחושת הרנדומיות שאנו מקבלים ביחס אליהן נובעת ממחסור במידע ולא מאקראיות אמתית.
    רק ההגרלות של תורת הקוונטים רנדומיות באמת.

    אתה לא בטוח שהמילה הגרלה מתאימה?
    למה?
    יש מילה אחרת שאתה חושב שמתאימה יותר?
    ובכלל – במה חוסר הביטחון שלך אמור לשכנע אותי?

  215. אני גם לא בטוח "שהגרלה" זו המילה המתאימה פה,זה שאין סיבה שחייבה משהו לקרות לא הופך את הנושא להגרלה.

  216. אבל מזאת אומרת הגרלות? מה יש גלגל או מישהו מטיל קוביה? איפה מתבצעות ההגרלות?

  217. גידי:
    אתה לא מתווכח.
    אתה נלחם על אידאל שקשה לך להרפות ממנו.
    לא נראה לי שאמשיך בדיון מעבר לתגובה הנוכחית.
    יש, כאמור, שתי אפשרויות.
    האחת (אינטרפרטצית בוהם) היא שהכל דטרמיניסטי ולכל דבר יש סיבה.
    באלטרנטיבה זו לא תשיג את מבוקשך.
    השנייה היא שברמה הקוונטית יש הגרלות.
    לא רצון אלא הגרלות שההתפלגות של תוצאותיהן האפשריות ידועה מראש.
    הזכרתי את האפשרות הזאת כבר במאמר עצמו והסברתי שבעיני אין כל טעם לקרוא לזה "רצון חופשי" כי מי שקובע את תוצאות ההגרלה איננו אני אלא הגרלה.
    כל זה מתייחס למה שנתפס היום על ידי המדע כמציאותי.
    אינני בטוח שאתה מתכוון לזה ויכול להיות שאתה שוב מנסה להמשיל לי משלים. אני מקווה שלא זה מה שאתה מנסה לעשות כי זה ממש מטופש (זה כמו לומר משהו בסגנון "אתה מסכים אתי שברזל נמשך על ידי מגנט אז אתה חייב להסכים שגם אדם יימשך על ידי מגנט.).

  218. מיכאל אתה מסכים עם המשפט-אם אלקטרון יכול להמצא במקום אחר ללא שום סיבה המחייבת אותו להמצא שם-אז גם החלטה של בן אדם יכולה לקרות ללא שום סיבה שמחייבת אותה לקרות?(דטרמיניזם רך יש סיבה אך לא מחייבת)

  219. הדבר "שמציק" לי הוא דווקא במילה אקראי,אם ישנם מאוראות קוונטים ללא גורם אז איך הכל זאת הם קורים? מעצמם? האם אפשר לבסס על תורה זו דברים נוספים כמו הוויכוח של רצון חופשי?

    הרי טענת רבים היא כזו: אנו מורכבים מאוטמים בסדר מסויים שפועלים בהתאם לחוקי הפיזיקה,אין לנו שום בחירה אמיתית אלה זה לא יותר מתהליכים פיזיקלים.

    ניתן לומר גם,שאם אלקטרון נע ללא שום גורם מחייב לכיוון אחד,ואין שום סיבה בעולם שכפתה עליו את פעולתו,אז סימן שהוא אכן חופשי מכל אילוץ פיזיקלי חיצוני אני מבין את הדברים נכון?

  220. אני לא טוען שמאורע שמתרחש מחייב סיבה,אני פשוט לא מבין איך זה יכול להיות.
    (כפי שזה נראה כן יכול לקרות מאורע ללא סיבה)

  221. גידי:
    כבר אמרתי שסומפולינסקי התבלבל בנקודה זו וכאמור – קיומם של חלקיקים שזורים מוכיח את קיומה של אי לוקליות
    http://en.wikipedia.org/wiki/Locality_principle.
    אתה באמת רוצה שאומר לך למה הוא התבלבל?
    אינני יודע!

    דעתך האישית היא דעתך האישית אבל מעולם לא הבאת נימוק שתומך בה.
    מכיוון שלדעתך מאורע אינו יכול להתרחש ללא סיבה – הרי – כפי שכבר אמרתי לך בתגובתי הקודמת – גם לרצון צריכה להיות סיבה ולכן אתה בסך הכל יוצר סתירה כשאתה טוען שהרצון הוא חופשי.

  222. אוקי,מתקן את עצמי.

    אין לי הוכחה חותכת אבל לדעתי (האישית) אף אחד לא באמת יודע מהו רצון חופשי,ואיך מאורע יכול להתרחש ללא סיבה.(ואם אתה יודע אשמח לשמוע הסבר)

    אם אתה טוען שיש הוכחה לזה שחוקי הטבע אינם לוקאלים מדוע סימפולינסקי טען הפוך?(ממה שהבנתי)

  223. גידי:
    מה זה "אם כך וכך אז חוקי הטבע ממש לא לוקאליים"?
    חוקי הטבע אינם לוקאליים. קיומם של חלקיקים שזורים מדגים זאת.

    ומה זה "אם כך וכך אז אין לדעת מה טמון בשאלה של "חופש""רצון חופשי""

    האם "אין לדעת" בביטוי זה הוא ציווי (כלומר "אסור לדעת"?)
    כי אם זה המצב אז אני מפר לדעתי את הציווי ואנטי יודע למרות שאסור.
    אם המשמעות היא "אי אפשר לדעת" הרי גם כאן – אני עושה לדעתי מעשה שלדעתך הוא בלתי אפשרי.

    באופן כללי – כדי לטעון שאי אפשר לדעת משהו – נחוצה הוכחה.
    בהיעדר הוכחה – אין לך זכות לנסח טענה כללית בסגנון "אי אפשר לדעת" והדבר היחיד שאתה יכול לטעון הוא "אני איני מצליח לדעת"

  224. אם דברים יכולים לקרות ללא סיבה,אז חוקי הטבע ממש לא לוקאלים,ואם כך הדבר,אז אין לדעת מה טמון בשאלה של "חופש" "רצון חופשי".

  225. גידי:
    אין לי כוח לזה!
    אתה חוזר ואומר שאם מתקיים מאורע ללא סיבה צריכה להיות לו סיבה.
    אינך מבין שזו טענה חסרת כל היגיון?!
    ואם זאת אקסיומה שאתה מבקש להתבסס עליה ומסיק שהסיבה היא "רצון חופשי מסוג כלשהו" (של חלקיק! חה חה!) – אז מהי הסיבה לאותו "רצון"?

  226. הרי אם מתקיים מאורע ללא סיבה מבחוץ (ללא כופה) אבל בכל זאת הארוע התרחש,אז משהו היה צריך לגרום לו לקרות, בכל מקרה ואם אין כופה מבחוץ אז אולי הסיבה באה מבפנים? יענו האלקטרון עצמו? אז באמת אפשר לומר שזוהי פעולה חופשית הלא כך?

  227. במצב שהעולם לא דטרמיניסטי,עדיין לא ברור לי כיצד משהו יכול להתרחש ללא סיבה מצד אחד-ועדיין להתרחש.
    ואם זה נכון אז אולי זה אכן "חופשי" אולי באמת רק לאחד מהם יש את יכולת הבחירה?

  228. גידי:
    כפי שאמרתי – בכלל לא ברור שהעולם לא דטרמיניסטי ואתה מוזמן לקרוא בויקיפדיה על האינטרפרטציה של בוהם לתורת הקוונטים.
    גם אם הוא לא דטרמיניסטי – לא חייב להיות מישהו או משהו שקובע את התוצאה. בכל מקרה – זה בטח לא החלקיק עצמו כי במצב של חלקיקים שזורים גורמת קריסת פונקציית הגל של האחד גם לקריסה אצל האחרים – אז מי מהם "החליט"? האם רק לאחד מהם יש יכולת בחירה?

  229. לא ענית לי על השאלה הראשונה-אתה הנחת שהעולם דטרמיניסטי,השאלה שלי אם העולם לא דרטמיניסנטי אז מה בדיוק הסיבה לזה שהאלקטרון הוא אקראי? ואם אין סיבה אז מה בכל זאת גרם לאותה פעולה? האם האלקטרון עצמו?

  230. לגבי תיאוריית הדטרמיניזם יש בעיה-זה הולך ללא סוף אחורה,אם למפץ הגדול הייתה סיבה אז גם לה יש וכך זה ממשיך ואם אין סיבה למפץ הגדול אז זה נוצר ללא סיבה-אקראי-ואם כך אז לשום דבר אחר גם כן לא חייבת להיות סיבה.

  231. המתמטיקאים לא בדיוק טענו שיש לאלקטרון רצון-אלה סך הכל קבעו שאם קיים דבר כזה רצון חופשי הוא צריך להתבטא גם ברמה של האלקטרון.

  232. השאלה היא מזה בכלל אקראי? דבר הקורה ללא סיבה? אם זה קורה ללא סיבה אז בכל זאת מה גרם לפעולה? האלקטרון עצמו?

  233. גידי:
    לדעתי זו שטות.
    האלקטרון לא בוחר כלום.
    מונח הבחירה – מתוך הגדרתו – תלוי בקיומו של רצון וקיומו של רצון הוא תוצאה של קיומם של אינטרסים הנובעים מן הברירה הטבעית ששימרה רק יצורים שמנסים להצליח בחיים.
    לאלקטרון לא יכולים להיות שום אינטרסים כי הוא מלכתחילה כמעט בן אלמוות.

    כפי שכבר ציינתי – קריסת פונקציית הגל היא רק אחד ההסברים לתופעות העולם הקוונטי.
    האינטרפרטציה של בוהם מציגה אלטרנטיבה אחרת שבה התנהגות החלקיקים האלמנטאריים דטרמיניסטית לחלוטין!

    איך שלא יהיה – אין בדברים כל היגיון – גם לא בטענה שהתופעות הקוונטיות מדגימות "רצון" של חלקיקים אלמנטאריים וגם לא בטענה (ההזויה למהדרין!) שלא ייתכן רצון של יצורים חיים אם אין לאטומים רצון.
    על סמך אותו היגיון אפשר לטעון גם שלאדם לא יכולות להיות ציפורניים אם לאטומים אין ציפורניים.
    קשקוש מארץ הקשקושים.

  234. מיכאל:

    יש לי נקודה מעניינת נוספת בנושא הזה של בחירה חופשית אני רוצה שתגיד לי מה דעתך,דיברנו על דבר דומה מקודם אבל תכף תראה מה ההבדל,אני רוצה לתקוף את הבעיה של בחירה חופשית מהבסיס שלה.
    האמת תמיד חשבתי על זה אבל לא ממש העלתי את זה לכאן,יש כמה מטמטיקאים שטוענים שאם לאדם יש איזושהו רצון חופשי אפילו הכי קטן,אז גם כן לאטומים צריך להיות אותו "חופש".
    עכשיו נשאלת השאלה,האם אלקטרון בוחר? זו שאלה שנשמעת בהתחלה קצת הזויה אני מודה,אבל אם תחשוב רגע תראה שזו שאלה שאולי הכי חשובה לעניין של בחירה חופשית ואסביר גם מדוע.
    לפי "עיקרון אי הוודאות" האלקטרון לא ניתן לניבוי מדוייק,לא משנה עד כמה הציוד שאיתו נמדוד משוכלל בגלל שהוא אקראי ביסודו,אפשר לומר בעצם,שבהינתן אותו מצב בדיוק(תיאורטית) האלקטרון יכול להיות במקום אחר ללא שום סיבה.
    אם נלך קצת יותר עמוק נגלה-מזאת אומרת ללא סיבה? אפשר להסביר את זה במילה אחרת-אם אין שום כוח הכופה על האלקטרון לאן לזוז או שהוא לא קובע לגמרי,סימן שהאלקטרון "חופשי גם מבחינת הפזייקה שכן בהנתן אותו מצב יכול להיות תוצאה אחרת מה שאומר שחוקי הפיזיקה לא בהכרח קובעים וכופים לאן יפנה האלקטרון,ולכן נע באופן "חופשי" באמת שאין שום הסבר טוב יותר לחופשי מאשר הדוגמא של עקרון אי הוודאות.
    עכשיו השאלה היא האם האלקטרון "בוחר" איפה להיות? כשאני אומר בוחר הכוונה לא שהאלקטרון יש לו אישיות והוא חכם ומודע לעצמו אלה יש לו את היכולת איכשהו "לבחור" לאן לזוז באופן "חופשי"?
    אם האלקטרון יכול לבחור באופן חופשי גם האדם יכול. כמובן שזו שאלה שאין לאפחד תשובה עליה אבל רק אשמח לשמוע דעתך.

  235. אגב, קמילה:
    בעיני – מה שמעניין במאמר שלי – מה שבגלל הבנתו כתבתי אותו מלכתחילה – אינו השיפוט בשאלה אם הרצון שיש לנו ראוי לתואר "חופשי", אלא שתי ההבחנות הבאות:
    1. אין לנו ברירה אלא לחוש שרצוננו חופשי (בגלל העדרו של רצון אחר להשוות אתו)
    2. הרצון שיש לנו – בין אם נקרא לו "חופשי" ובין אם לא – הוא בעצם הרצון שנחוץ לנו. הוספת עוד "חופש" לרצון הזה לא תשרת אותנו.

    המסר האופרטיבי מן הדברים של בוב דויל נכון אף הוא ולמרות שהוא מהדהד את הסיסמה הישנה והמוכרת של "חשוב לפני שאתה מחליט" הוא יוצק לתוכה תוכן נוסף שאומר – ככל שתחשוב יותר – תיתן לאקראיות יותר הזדמנויות להציג בפניך אפשרויות פעולה נוספות וכך תהיה בחירתך יותר מושכלת.

  236. קמילה:
    האזנתי להרצאה שהוא נותן בקישור הזה:
    http://www.informationphilosopher.com/tutorials/free_will/

    לדעתי אין בינינו מחלוקת על העובדות.
    הוא בסך הכל טוען שמימד האקראיות שקיים – הן מסיבות קוונטיות והן מסיבות כאוטיות מצדיק בעיניו את הטענה שהרצון הוא חופשי.
    במילים אחרות – אם יש מחלוקת הרי שזו מחלוקת על טעם ולא על עובדות.

    בגדול, הוא טוען שחלק מן האפשרויות שאנחנו בוחנים נוצר כתוצאה מן האקראיות של דברים ביקום ובידינו החופש לבחור ביניהן.
    את יכולה לקרוא דבר דומה בתגובה שכתבתי בעבר כאן:
    https://www.hayadan.org.il/memethics-0703101/#comment-263160
    חפשי בתגובה זו את הביטוי רצון חופשי.

    דבר דומה מוזכר גם בהרצאה של סומפולינסקי (אחרי שהוא מתאר את זה, הוא קורא לזה "תיאורית הווטו המפורסמת").

    העניין הוא שבעיני (וזה, כאמור, עניין של טעם) – העובדה שיש הגרלות אינה עושה את הרצון לחופשי. היא עושה אותו לפחות צפוי אבל לא לחופשי – כיוון שאנחנו איננו שולטים באותה אקראיות.
    חשבי רגע על אנשים המכורים להימורים.
    אלה אנשים שנותנים לאקראיות תפקיד נרחב יותר משאר בני האדם.
    הם אינם יותר חופשיים מאחרים – הם פחות חופשיים מהם.

    בסופו של דבר הוא רואה חופש דווקא ביכולתנו לבחור בין האלטרנטיבות, אבל איזה חופש זה בעצם? זה בסך הכל החופש להפעיל את המערכת הפיזיקאלית שבמוחנו שכמו מגוון האפשרויות, גם היא נשלטת על ידי חוקי הפיזיקה (שמייצרים – כפי שהן הוא והן אני אומרים שילוב של דטרמיניזם עם אקראיות בלתי נשלטת).

  237. אכן זהו אתר טוב,שכן הוא לא מתפלסף ומציג עמדות מבוססות ורציונליות.
    אני כבר מחכה שמ.ר יקרא אותו ויביע את דעתו בעניין.

  238. אין בעיה,תראה מכיאל אני בסך הכל בדיוק כמוך-רוצה לדעת את האמת,לא רוצה להשאר עם אמונה מטומטת או לא נכונה בדיוק כך.
    הבעיה שגם אם אני חושב בדיוק כמוך יש פה בעיה גדולה מאד מעין פרדוקד ללא פתרון.
    מסקנותיך הם שאין בחירה חופשית ואנחנו סך הכל חלק מאותה מערכת פיזיקלית,אז גם ההגיון שלנו,המסקנות שלנו,וכל תובנה שלנו,הן גם כן כאלו,כפויות עלינו,הרי אין לך אפילו בחירה בלהבדיל בין אמת ושקר ומה שאתה חושב שהוא אמת אז הוא כפוי עליך(בין אם היקדום דטרמיניסטי או בין אם הוא אקראי).
    אני זוכר שפעם ענית לי משהו על זה וטענת "שמערכות דטרמיניסטיות יכולה לחשב דברים בצורה מדוייקת אז היא צודקת,ולכן גם מערכת כזו יכולה להגיע לאמת-אבל נוצר פה עוד פרקודס מניין לך שזו האמת הרי אתה לא יכול אפילו להחליט אם זאת אמת או שקר שכן גם זה כפוי עליך.(שגם גם התחושבה שלך שזו אמת או הגיון כפויות עליך לכם לעולם לא תוכל לדעת אם זה אמת או שקר.) זה פרדוקס יודע אשמח אם תוכל למצוא לו פתרון,כי אני חושב וחושב ולא מצליח. ולא רק אתה כל אחד באתר הזה.

  239. מיכאל,
    מרפרוף באתר עליו הצביע גידי אני מתרשמת שמדובר אתר רציני שמאחוריו אדם רציני. האתר מושקע (מבחינת הידע והמחשבה שמושקעת בו) ונראה לי שתמצא בו עניין (עם ובלי קשר לנושא הנידון כאן).
    אני ממליצה לך להתחיל דווקא עם הדף הכללי שמציג את האדם שמאחורי האתר- בוב דוייל:
    http://www.informationphilosopher.com/about/
    בדף זה תמצע קצת למטה רשימת פרסומים ולינק למצגת שמציגה באופן תמציתי את הטיעונים שלו בנושא רצון חופשי. אני חושבת שזו תהיה התחלה טובה עבורך. אשמח לקרוא מה דעתך עליו לכשתתפנה לקרוא זאת ולהגיב.

    גידי, היית חוסך מעצמך (ובעיקר מאיתנו) הרבה זמן שהתבזבז על תגובות המישמש שהצגת קודם לכן. לפחות אני יכולה לומר לזכותך שהפעם האתר הזה נראה על פניו יותר רלוונטי ורציני אבל כאמור הייתי שמחה לקרוא גם מה יש למיכאל להביע בנושא.

  240. גידי:
    בינתיים לא היה לי זמן לקרוא את התוכן שמאחרי הקישור.
    זה כמובן, גם עניין של מוטיבציה.
    אני מרגיש שאני מבין את הנושא היטב ושככל הנראה לא אלמד מן הקישור שום דבר חדש (ואם מישהו שם חושב אחרת ממני, אני די בטוח שאוכל למצוא היכן טעה, אבל כבר אין לי כוח לחפש טעויות של אחרים ובטח שלא לקרוא על כל הטעויות שכל מיני אנשים עשויים לעשות).

    אם אקרא את זה בעתיד אכתוב כאן את מסקנותיי.

  241. אגב,מיכאל,הקישורים שהבאתי לך 2 האחרונים לדעתי זה אתר טוב מאד הוא מראה בבירור את כל התפיסות השגיות בנוגע לכל העמדות של הפילוסופים,כגון,ליברטאנים,קומפטיביליסטים,דטרמיניסטים.(וגם מראה מה בדיוק צריך להיות בשביל לקבל מודל של רצון חופשי)
    זה מאמר לא מתפלסף ומתבסס על על הידע שקיים היום,ולא על שום תיאוריה חסרת בסיס(כמו שלמדתי ממך וכמו שצריך להיות)
    בתוך האתר עצמו יש עוד קישורים(בתוך האתר) על הרצון החופשי ,עמדות לגביו,בעיות,בקיצור הכל מאד מומלץ אני למדתי ממנו דבר או שניים.[ואם יש לך דעה עליו או איזו תובנה אשמח לשמוע]

  242. אוקי,טעיתי בהבנה לגבי מה שאמרת,חשבתי שטענת משהו אבל התכוונת למשהו אחר,אני מקבל.
    מ.ר אני הבנתי באיזו גישה צריך לדבר איתך-אתה מאד רציונלי ומתבסס על על מה שאתה רואה,והאמת אולי טוב שכך שזו הדרך הטובה ביותר להגיע לתובנות ומסקנות נכונות.(אני גם אדם כזה,אני לא מאמין באלוהים,לא במיסטיקה,גילוי עתידות וכיוצא בזה,פשוט בנושא של בחירה חופשית אני לא ממהר להסיק מסקנות זה הכל תבין אותי).
    אם קראת את הקישור שהבאתי לך,מה דעתך עליו בהקשר של בחירה חופשית האם קיבלת איזו תובנה ממנו?
    ממה שהבנתי,יש מה שנקרא דרישות בשביל שרצון חופשי יתקיים,יש שם רשימה כזו ולא נראה לי שיש בא סתירות או משהו שחורג מהפיזיקה הידועה לנו,אני יביא לך קישור מאותו אתר,רק שהוא מדבר על הרשימה תגיד לי בבקשה מה דעתך עליו והאם זה פותח איזה משהו חדש בדיון(סיכמנו שאני לא מביא יותר תיאוריות שאין להן כל ביסוס)[הוא לא ארוך באמת שלא]
    http://www.informationphilosopher.com/freedom/requirements.html

  243. גידי:
    אולי תחליט מה אמרתי?
    קודם אמרת שאמרתי שבמידה והיקום אקראי אז כל הפעולות שלנו אקראיות.
    זה, כאמור לא נכון ונשאלת השאלה מדוע בכלל ניסית לטעון זאת.
    עכשיו אתה אומר שאמרתי שאם אקראיות קיימת אין מקום לבחירה חופשית.
    גם את זה לא אמרתי!
    אמרתי דבר שיכול להישמע דומה אבל הוא שונה בתכלית השינוי.
    אמרתי שאקראיות אין פרושה בחירה חופשית. אמרתי שבחירה המתבצעת באמצעות הגרלה אינה מבטאת חופש מסוג כלשהו.
    אמרתי שהבאת מקור חסידה כי המקור הזה מבסס את טענתך על טעויות לוגיות בדברי בדיוק כמו מקור חסידה.
    לא התייחסתי לאיכות המקור כטקסט עצמאי אלא רק למידת הרלוונטיות שלו לאישוש ההכפשות שהכפשת אותי.

  244. כזכור לי,טענת שאם אקראיות קיימת,אז אין מקום לבחירה חופשית שמה הגרלה אינה בחירה חופשית הלא כך מיכאל?
    ומדוע אתה טוען שהבאתי לך מקור של חסידה?
    זהו מקור שלא בעד רצון חופשי,רק מראה על תפיסות שגויות בנושא זה הכל.

  245. גידי:
    אתה טועה – הן בהבנת דברי והן בפירוש המציאות אבל נתחיל בעניין הפשוט יותר:
    אתה יכול להצביע על תגובה שבה טענתי שבמידה והיקום אקראי אז כל הפעולות שלנו אקראיות?
    לא. אינך יכול, והסיבה לכך היא שלא אמרתי זאת.

  246. אוקי,אתה טוען שבמידה והיקום אקראי,אז כל הפעולות שלנו אקראיות,ואני אומר שאולי יש פה טעות בחשיבה שכן האקראיות אינה הגורם לישיר לפעולה אלה חלק מהסביות לפעולה,והאקראיות נותנת לבחור בין אלטרנטיבות.
    אם אני טועה אשמח לדעת איפה בדיוק.

  247. גידי:
    הבאת לי מקור אבל הוא מקור של חסידה.
    הראה לי טיעון שטענתי והצבע על הטעות הלוגית שבו ואני אראה לך איפה טעית.

  248. אינך מסכים עם המשפט,אקראיות נותנת לבחור בין כמה אלטרנטיבות,אך היא אינה הסיבה הישירה לבחירה?

  249. יופי, גידי.
    אז עכשיו התחלת לתת ציונים ולומר לי שיש לי כמה וכמה טעויות לוגיות וגם את זה עשית, כדרכך, ללא כל ביסוס (אפיל ללא ביסוס שגוי!).
    אז זהו, גידי. זה פשוט לא נכון. אתה מוזמן להוסיף לנושא שאתה עובד עליו גם את מציאת הביסוס להכפשתך הנ"ל.

  250. נקודה,
    נניח שכל דבר מורכב מאלקטרונים, נויטרונים ופרוטונים, אז אפשר לזרוק את כל המילון ולדבר במונחים של פרוטונים, נויטרונים ואלקטרונים? לא ברור לי אם הטענה שלך היא סתם סמנטית, או נובעת משלילה של תכונות כימיות ופיזיקליות.
    ברור לך שאלקטרון, נויטרון ופרוטון בנפרד – הם שונים מהאטום כאחד? צירופים כמותיים שונים שלהם מרכיבים אטומים שונים, ואטומים שונים בצירופים שונים מרכיבים מולקולות שונות, ומולקולות שונות מרכיבות חומרים שונים, כך שאתה יכול ליצור מהם מעבורת חלל או שמפו לשיער. אז לטענתך השמפו והמעבורת הם אותו דבר (או בכלל לא קיימים?) כי הם מורכבים מאותם אלקטרונים, נויטרונים ופרוטונים?

  251. משהו אחרון,מ.ר,אם מדברים על חשיבה לוגית אז יש כמה וכמה טעיות בחשיבה שלך מבחינת דטרמיניזם ואינדטרמיניזם.(גם אצלי הם היו)
    מן הסתם אם דטרמיניזם קלאסי נכון אז אין דיבור בכלל על בחירה חופשית.
    אינדטרמיניזם-יש טעות אחת מרכזית בתפיסה הזו
    Chance only generates alternative possibilities for thought and action.
    It is not the direct cause of actions.
    מ.ר אני מביא לך קישור כדי שתקרא אותו הוא מדבר על תפיסות שגויות בנושאים על בחירה חופשית,דטרמינים,ואקראיות,כדי לך לקרוא זה מאד מעניין.(אני מנסה ללכת בדרך שאמרתי לי להביא רק הוכחות ולא תיאוריות חסרות בסיס)
    http://www.informationphilosopher.com/freedom/standard_argument.html

  252. גידי:
    אין בתורת הקוונטים פרדוקסים.
    דבר שיש בו פרדוקסים אינו נכון.
    אי אפשר לומר שבדבריך יש חורים בהיגיון כי בסך הכל מדובר בחור אחד גדול ללא בדל עדות תומכת או שיקול הגיוני.

  253. לא אני לא באתי מבית דתי ולא חרדי,אני חילוני ב 100 אחוז.
    ברור לי שרוב הקהילה המדעית מאמינה שגם תודעתנו היא לא יותר מסידור אוטמים מסויים.
    אני מגלה חוסר הבנה בנושאים האלו?,אוקי אמרתי כבר כל הכבוד לך על זה שגילית מהי תודעה,כל השנים האלו שמדברים על תודעה,על איך היא עובדת,למה,כמה וכל השאלות מסביב והדיונים,בסופו של דבר,וזה מקבול על כולם אף אחד לו יודע מהי תודעה וגם לא כל כך יכולים להגדיר אותה.
    לגבי הטענה שאני לא מסכים שאטומים יכולים ליצור משהו מורכב-זה לא נכון אני מסכים בהחלט שאטומים מסוגלים ליצור חללית וכל מנבה כזה או אחר,אבל כשזה מגיע לתחושה,ברור כאן שזה משהו בלתי רגיל(אומנם יכול להיות שזה סך הכל סדיור אטומים)אבל כרגע לא יודעים כיצד התודעה נוצרת וכיצד אנו חווים משהו סובייקטיבית.
    שוב,אני חוזר ואמר,אני סך הכל מביא לפה כמה תיאוריות,אפילו שהן נשמעות לחלק לא הגיוניות,אני הופך את זה ליותר מעניין בכך שאיני מסכים עם כותב המאמר(באופן מלא).
    אטומים ==> -מולקולות ==> -תאים חיים ==> -רגשות ==> תודעה ==> רצונות
    הסכמה שמוצגת למעלה הופכת ללא הגינוית ככל שהיא זורמת קדימה,בעיקר בשלבי הסוף.
    מ.ר אתה טוען שיש בתיאוריות שלי חורים בהיגיון,אפילו במכניקת הקוונטים יש פרדוקסים,זה לא הופך את זה ללא נכון.
    אם אין בחירה חופשית,ואתה סך הכל לא יותר מאטומים הפועלים לפי חוקי הפיזיקה,הרי כל מה שאתה אומר הוא לא בשליטתך,אפילו ההגיון שלך כפוי עליך,שכן אין לך ברירה אלה לחשוב ככה.
    בכל מקרה אני פורש מהדיון הזה,גם ככה ידעתי שלא נוכל להגיע להבנה,כמו שעד היום לא הגיעו להבנה בנושאים הללו.

  254. סטודנט, אתה כנראה לא הבנת מה התכוונתי לומר.
    יש להבדיל בין שמות שאנו נותנים לדברים מסויימים מורכבים מחומרים אחרים לבין מה שקיים.

    נניח שחלקיקי היסוד הם פרוטונים וניוטרונים ואלקטרונים אזי הם קיימים אבל אטום זה סתם מילה שמתארת בקיצור פרוטון+ניוטרון+אלקטרון.

  255. גידי (https://www.hayadan.org.il/free-will-0810113/#comment-314183 ):
    די!
    נמאס לי לחזור על עצמי ולא לשמוע שום טיעון חוץ מ"אינך יכול לדעת".
    אני מודה.
    אינני יכול לדעת כלום.
    כבר אמרתי שאפילו לדעת בוודאות שאינני חי במטריקס אינני יכול.
    אתה לא מקל על עצמך?
    אתה פשוט מתחמק מן הדיון בטיעונים כמו אינך יכול לדעת וגם אני לא.
    אוקיי!
    אמרתי אלף פעם!
    א5יננו יכולים לדעת כלום!
    השאלה עכשיו היא אם מנסים לברר מה סביר ומה לא, מה מביא תועלת ומה לא – או שממשיכים כל הזמן לטעון טענה את הטענה הטריביאלית שאינה אומרת כלום "איננו יכולים לדעת".
    בעיני דווקא הדרך הזאת שאתה דבק בה בכל מאודך היא היא ההתחמקות מכל מאמץ – היא היא הניסיון הבלתי פוסק להקל על עצמך.
    ואם נוסיף לזה שכל דבר שנאמר – נשכח אחרי שתי תגובות, אפילו במקרים הנדירים שהובן, וטענות כמו "בגלל שהאטומים אינם מודעים לעצמם אז אי אפשר לבנות מהם משהו שמודע לעצמו" חוזרות שוב ושוב (והנה עוד פעם בתגובה https://www.hayadan.org.il/free-will-0810113/#comment-314185 ) למרות שהבהרתי אותו מספר של פעמים שזו טענה שטותית (והבאתי כמה וכמה דוגמאות שבהן אותה "לוגיקה" נכשלת) – ברור מדוע אין כל טעם בדיון.
    הדיון הזה כל כך אווילי שהחלטתי לפרוש ממנו.

  256. גידי,
    יפה מצדך שאתה מקפיד להמחיש בתגובותיך את הביקורת העקרונית שמושמעת כלפיך, אתה פשוט טוב בזה! 🙂

    לא רק שאתה בור, טועה למכביר ומגלה חוסר הבנה בנושאים הנידונים, אתה גם לא כל כך חכם (בלשון המעטה). אם מה שכתבת על עצמך הוא נכון אני חוששת שעתידך בבר אילן לא הולך להיות קל, קל וחומר עתידך במקצוע עריכת הדין, שכן אמנם מקצוע זה אינו דורש הצמדות לעובדות וחתירה לאמת, וניכר שחלק זה קיים בך בצורה מרשימה, עדיין במקצוע זה נדרשת יכולת העלאת טיעונים שלפחות נראים כאילו הם לכידים לוגית ובכך הוכחת שאתה כישלון חרוץ.
    יש לך כאן הזדמנות לקבל מידע על שאלות שודאי מעניינות אותך מאנשים שיש להם ברזומה קצת יותר מבגרות מעל 9 ומ-740 בפסיכומטרי, אבל אתה מתעקש לקשקש על דברים שאינך מבין בהם דבר ולפספס כל דבר טעם שנמסר לך ממי שמבין בנושאים אלה קצת יותר ממך. ההפסד ברובו שלך גם אם אינך רואה זאת עדיין.
    אגב, האם אתה מגיע מבית דתי אולי אפילו חרדי?

  257. גידי,

    אכן מבוי סתום. אם אתה לא מצליח להבין שאטומים יוצרים מבנים מורכבים אין יותר מילים. הייתכן שאטומים יטוסו לחלל נגד כח המשיכה? הייתכן? זה הגיוני?
    כן, גידי גם חלליות מורכבות מאטומים.

    הייתכן שאטומים יעבירו מידע מקצה אחד של כדור הארץ לקצהו האחר? הייתכן שאטומים יישבו מול מחשב ויקלידו את התשובה הזו? הרי זה לא הגיוני.

  258. נקודה,
    אם לא היה דבר כזה אטום, לא היית יכול לכתוב את התגובה הזאת. המחשב שלך, לדוגמה, מורכב מהרבה מל"מים ונבנה על סמך ההבנה הכימית והפיזיקלית שלהם. בנוגע למולקולות – ועוד איך קיימות ויש הרבה הוכחות לקיומן (לדוגמה, NMR וגבישים) – אתה יכול למצוא כאלו בכל פקולטה לכימיה/פיזיקה באוניברסיטה.

  259. גידי (https://www.hayadan.org.il/free-will-0810113/#comment-314181 ):
    מספר הבדלים בין ההשערה שלך להשערה שלי:
    1. השערתי מבוססת על שלל עובדות וממצאים השערתך אינה מבוססת על כלום
    2. כל מה שהובן עד כה בעולם פועל על פי חוקי הטבע ואני מציע תשובה שמתבססת עליהם בשעה שאתה מציע משהו בלתי מוגדר שהדבר היחיד שמוגדר בו הוא שאין שום דבר אחר בעולם שמנצל את אותם עקרונות פעולה.
    3. הקהילייה המדעית ברובה המכריע מאמצת את גישתי ולא את גישתך

    במילים אחרות – במדע יש רק השערות כי לעולם אין הוכחות ולטענה שגם דברי וגם דבריך הם השערות אין שום ערך.
    יש השערות מבוססות ויש השערות בלתי מבוססות.
    המדע מעדיף הצהרות מבוססות.
    קל לדעת לאיזו קבוצה יש לשייך את השערתך ולאיזו קבוצה יש לשייך את השערתי.

    יש השערות המתבססות על ישויות מוכרות למדע ויש השערות הממציאות ישויות חדשות אד הוק. כדי להתמודד עם מגמה זו הומצא התער של אוקהם המעדיף הסברים שאינם ממציאים ישויות חדשות אד הוק.
    השערתך מתבססת על ישויות חדשות המומצאות אד הוק שהן בנוסף לכל בלתי מוגדרות.

  260. תבין זה לא שאני לא מסכים עם הטענה,אני בעצמי לא יודע תודעה מהי,אבל לא מתיימר להסביר אותה בדרך הנוחה לי,אני לא מקל על עצמי בעניין.
    יש פה 2 דברים הראשון הוא שהתודעה והרצונות שלנו הם סידור של אוטמים,שכן סידור כזה יכול ליצור תודעה ולגרום לחליקיקים להרגיש ולדעת שהם קיימים,שזה לא ניתן להסביר זה שאתה רוצה לאכול גלידה נראה של שהתחושה עצמה אלו אטומים? זוהי חוויה סובייקטיבית שלך שלא יתנת למדידה,ככל היודע לנו.
    אם הדברים ההזוים האלו נכונים אז סדיור של אטומים,אולי,יוכל ליצור גם רצון שהוא חופשי-לחלקיק יש רצון והוא יוצר תופעה ואז בהתאם לרצונו מכתיב לאטומים לאן לזוז.
    אינך מסכים שאם אוטמים יכולים להרגיש ולהיות מודעים זו תופעה(גובלת בעל טבעי מבחינת אטומים?)
    לכן גם יכולות להיווצר סופר תודעות שיכולות להחליט באופן שלא קשור לסידור שלו,שוב,אולי,לא בטוח.
    האפשרות השניה שתודעה ורצון הן משהו מעבר לסידור אטומים.

  261. כנראה שהגענו למבוי סתום שכן יש הטוענים שאטומים יכולים להיות מודעים לעצמם לרצות ולהרגיש על ידי הוקוס פוקוס של סידור מסויים הרי שזה לא הגיוני בעליל ואם זה נכון אז אפשר לקבל גם תוצר של רצון חופשי,אולי,וברור מהדברים פה שאלו שטוענים שתודעה היא סידור של אוטמים,אינם יכולים להגיד את זה הרי הם לא יודעים תודעה מהי,מה שנקודה אמר בתגובתו שאפשר לקחת זנב של עלטף עם רגלי חתול וליצור מזה שיקוי לחיים שווה ערך לטענה שתודעה היא סידור של אטומים.

  262. גידי,

    אם אתה לא מסכים שתודעה ורצונות הם "סידור של אטומים", האם יש לך השערה נגדית קצת פחות מעורפלת מ"סיבתיות ללמטה"?

  263. לגבי מה שאמרת על שטענתי שזה יכול לפעול בניגוד לחוקי הטבע לא הבנתי את דברי כהלכה..הפעילות הכימית במוח יש לה ביטוי פיזיקלי אך לתחושה עצמה אין שום ביטוי פיזיקלי,ואינך יכול לדעת אם התחושבה הסובייקטיבית שלנו מושפעת מחוקי פיזיקה.
    הטענה שסידור אטומים יוצר תודעה הזוי עוד יותר מהטענות שלי מיכאל,בגלל שאתה לא יכול להוכיח,או אפילו לנסות להתקרב לפתרון מהי תודעה אתה קובע שתודעה היא "סידור" של אטומים.

  264. נקודה,
    תודה שקיבלת אותי לעולם המדע האמיתי.
    מצטער אבל אני לא מבין למה אתה מתכוון באומרך שאין דבר כזה אטום או מוליקולות, אתה יכול להסביר?

  265. בנוסף כל מה שאמרתי הוא בגדר השערה בלבד,בדיוק כמו שאתה משער שהתודעה ורצונות של אנשים הם סידור של אטומים.

  266. וכן,אני יכול להראות לך דוגמא של משהו שהוא לא בדיוק מורכב מאטומים-התודעה מיכאל-עד שלא יוכח אחרת.

  267. ר.ח בוקר טוב לעולם המדע האמיתי.
    עזוב מולקולות, אפילו אטומים לא קיימים. אין דבר כזה אטום במציאות, אנו משתמשים בזה כי זה נוח לנו, מתארים תכונות של אלקטרונים סביב פרוטונים וניוטרונים (גם סתם תיאור נוח עד שנדע מה קיים שם באמת), וקוראים לתיאור הזה אטום.

    זה שזה נוח לנו לא הופך את זה לקיים.

  268. נקודה (https://www.hayadan.org.il/free-will-0810113/#comment-314086 ):
    בוודאי שלא אתה המצאת את המודל הסטנדרטי.
    האמן לי שלא חשדתי בכך אפילו לרגע.
    אז עכשיו אתה אומר שמן המודל הסטנדרטי נובע שאין שום דבר – רק חלקיקים מאורגנים.
    זו גם הדעה שהבעת תמיד וכבר אמרתי לך שהיא חסרת טעם.
    נכון שהכל חלקיקים מאורגנים אבל יש הבדל בין הארגונים השונים ולכן הם פועלים באופן שונה.
    על טענה חסרת טעם זו שלך הגבתי בתגובתי זו:
    https://www.hayadan.org.il/free-will-0810113/#comment-309745

    יש חלקיקים, יש להם אירגון, יש את חוקי הטבע, ויש את חוק הטבע האולטימטיבי שהוא הלוגיקה, ובעזרת כל אלה ביחד אפשר לעשות הרבה דברים מעניינים למרות שאתה טוען תמיד שמחשב ואבן ותודעה זה אותו הדבר.
    אתה באמת רוצה שאחפש את התגובות בהן טענת שהתודעה היא אשליה (ואת התגובות בהן הוכחתי לך שלא כך הדבר – אפילו מבחינה לוגית כי כשאתה טוען שהתודעה היא אשליה אתה צריך להצביע על המושלה)?

    אז עכשיו החלטת לעבור לדואליזם וכדרכך – אתה עושה את זה ללא שום ביסוס. אתה חושב כנראה שמספיק לכנות את דברי הצד השני בתואר "הזויים".

    אתה מוזמן, אם כן, להצביע על דוגמה אחת של משהו שאינו תוצאה ישירה של חוקי הטבע וארגון האטומים. אחת תספיק. היא תספיק, כמובן, גם לפרס נובל, אבל בוא לא נחלק את עור הדוב בטרם ניצוד.

    האמת היא שאתה ממש מבלבל.
    בתגובתך זו (https://www.hayadan.org.il/free-will-0810113/#comment-309743 ) – קשה לדעת אם אתה שוב חוזר על השטות שאין בכלל תודעה (וגידי, בלי להבין, מוחא לך כפיים) או שאתה מציג שוב עמדה דואליסטית.

    אתה מוזמן לומר לנו לאיזו משתי השטויות התכוונת.

    גידי (https://www.hayadan.org.il/free-will-0810113/#comment-314094 ):
    אתה פשוט מדהים אותי בזיכרונך הקצר.
    את התשובה לתגובתך זו קיבלת כבר בתגובתי זו (https://www.hayadan.org.il/free-will-0810113/#comment-312204 ).
    בתגובה לכך התחלת לספר לי שאינני יודע מהו מחשב ונחסמת, קיבלת הסברים על כמה שאתה טועה, ואפילו הודית בכך שתגובה זו עושה עפר ואפר מטענתך שתכונות של חלקיקים0 מאורגנים צריכות להיות גם לחלקיקים הבודדים.
    כל זה קרה מאחרי הקלעים בתגובות שנחסמו. אחרי שהתנצלת, אני רואה שחזרת לשיטת ההתשה ואתה מעלה שוב ושוב את אותן טעויות כטיעון.

    גידי (https://www.hayadan.org.il/free-will-0810113/#comment-314099 ):
    תגובתך זו אינה אלא אוסף הצהרות חסרות כל בסיס.
    אני חוזר ואומר: לא העלית כאן שום טיעון, פשוט חזרת וצרחת את המסקנה שאתה מצווה עלי להגיע אליה.

    גידי (https://www.hayadan.org.il/free-will-0810113/#comment-314105 ):
    זו פשוט שטות!
    כבר הסברתי לך למה אבל אתה חוזר ומצהיר שאין לך כל בעיה עם סתירות היגיון.
    חוקי הטבע פועלים באופן מסויים אבל לך אין בעיה עם זה שייווצר מהם מנגנון שאינו מציית לאופן שבו הם פועלים.
    אתה יכול להראות לי דוגמה אחת בטבע לדבר כזה?
    אולי אין לך בעיה גם שישתמשו בחלקיקים ובחוקי הטבע כדי לצייר משולש שהוא מחומש?
    מה זה השטויות האלה?

    גידי (https://www.hayadan.org.il/free-will-0810113/#comment-314108 ):
    אההא!
    עכשיו הבנתי אותך!
    אם חוקי הטבע אינם פועלים באופן לוקאלי אז הכל יכול להיות!
    נו, עם "לוגיקה" כזאת קשה להתווכח.
    אז באמת, עם חוקים כאלה יכול להיות משולש שהוא גם מחומש וגם מגן דוד וגם סלט פירות.
    למה לא אמרת את זה קודם?!
    זה בטח שימושי למשהו!
    אולי מישהו יתבסס על זה ליצירת מנגנון יירוט טילים בליסטים שבאותו זמן משמש גם גלולה למניעת הריון!

    טוב.
    בנקודה זוו שוב נמאס לי מקריאת הקשקושים אז אסיים את התגובה כאן.
    אני רואה שקמילה ור.ח. הסבירו לך הכל יפה אבל אתה הרי החלטת מראש מה חייבת להיות המסקנה ולא תיתן לעובדות לבלבל אותך.

  269. נקודה,

    באמת? סידורי אטומים לא מובילים לדבר חדש?
    עכשיו במחי יד הרגת את כל מדע הכימיה בעולם. על מוליקולות שמעת? האם הן לא מהוות סידורי אטומים ?
    האם כימאים שממציאים מוליקולה חדשה לא יוצרים דבר חדש?

  270. נקודה יפה אמרת,למרות שהדוגמא היא קצת לא קשורה אבל עדיין אתה בכיוון של הראש שלי.
    תשמע אני יכול להגיד לך שגם אם נמשיך להתווכח על זה עוד 1000 שנים לא נגיע (כנראה)לפתרון שמה זה נושא שאנשים מתווכחים עליו מאז שהם קיימים ועד היום.
    תקנו אותי אם אני טועה אבל יש פה חוסר הגיון(מבחינתי)
    אטומים ==> -מולקולות ==> -תאים חיים ==> -רגשות ==> תודעה ==> רצונות
    אטומים ==> -מולקולות ==> -תאים חיים ==> -רגשות ==> תודעה ==> רצונות== >רצון חופשי.
    מי טוען שהראשון הגיוני והשני לא? שניהם לא ניתנים כיום להסבר על ידי המדע ולא אף אחד אחר

  271. סידורי אטומים לא יכולים להוביל לשום דבר חדש.
    מה זה פה כישוף? נשים רגליים של עטלף עם זנב של חתול שחור ונקבל שיקוי קסמים שיגרום לאדם מת לקום לחיים. זה בערך מה שאתם מציעים.
    מי שמאמין בכישופים שימצא אתר אחר במדע אין כישופים

  272. עוד משהו קמילה אחרונה,אני כתבתי את התגובות מהר מאד בזלזול כי שמעתי מוזיקה,ועשיתי עוד 10 דברים באותו הרגע בערך,לגבי זה שאת קוראת לי בור,לידיעתך אומנם אני עדיין חייל(בן 21) אך אני סיימתי בית ספר עם תעודת בגרות שלא מביישת אף אחד 5 יחידות בהכל עם ממוצע מעל 9,קיבלתי 740 בפסיכומטרי על הפעם הראשונה שעשיתי אותו,אני הולך ללמוד משפטים שנה הבאה באוניברסיטה בבר אילן,אז לפי שאת קוראת לי בור תסתכלי על עצמך,מה שאת עושה זה משחקת במילים ומנסה להשמע אינטילגנטית,זה שהבאתי ציטוטים לאתר אלו הם לא דעותי,אלא סך הכל זרקתי קצת חומר מכל הכיוונים לפה,ואם אני רוצה אני יכול להשמע הרבה יותר ענייני ממך,אבל אני לא מנסה.

  273. ועוד משהו קמילה,לא נשכלתי בשום כשל לוגי,לא אמרתי שזה בוודאות נכון,רק טענתי שאם תכונות לא מוסברות כגון תודעה ורצון יכולות להופיע מסידור אוטמים מסויים כך גם רצון חופשי יכול להיווצר(שים לב יכול לא אמרתי חייב) וגם אם טענתי כך אז מתקן את עצמי עכשיו.

  274. קמילה,דבר ראשון-אני לא מתכוון רק לתחושה של הרצון החופשי אלה לרצון חופשי אמיתי.
    דבר שני-לגבי מה שאמרתי על התודעה זה סך הכל ציטוט של פיזיקאי וזו לא דעתי רק הבאתי משהו שונה לפה.
    דבר שלישי,אינך יודע תודעה מהי,ולכן הבלבול פה,אתה מנסה באופן נואש לשכנע שתודעה היא "סידור" נכון של אוטמים,אך בעצם אינך יודע שום דבר על התודעה,איך היא נוצרת,ואיך בכלל גוש של אטומים ב "סידור" נכון יכול להביא רגשות.
    מה אני יגיד לך,מאד הגיוני מה שאתה טוען-סידור של אוטמים יכול להביא רגשות,רצונות,מודעות וכו.
    אמנם זה לא הגיוני לאדם הרגיל אך בהחלט יכול להיות שזה נכון,מה שאני בעצמי מאמין בו,אך אם זה נכון,אז הקוואליה של התודעה שהיא תופעה של גוש אטומים,יכול להווצר גם רצון(לא חופשי נניח) מאותו סידור של אטומים(כן כן אטומים רוצים משהו) לכן יכולה להווצר קוואליה של רצון שהוא חופשי-שזו בעצם תופעה שמכתיבה לאותם אטומים איך לזוז,אין כאן שום דבר על טבעי,לא יותר מאשר שאטומים יוצרים רצונות(שגם אין לזה הסבר ויכול להשמע לחלקנו מעל טבעי.)

  275. גידי,
    בין השאר אתה נכשל בכשל לוגי פשוט – העובדה שסידורי אטומים מסויימים מאפשרים את התכונות א', ב' וג' (בין אם בגלל שהדבר מאומת עובדתית ובין אם אין לנו שום סיבה לחשוב אחרת) אינה אומרת שכל תכונה ניתן לקבל בסידורי אטומים ובפרט אין זה אומר שניתן לקבל את התכונה ד'. הדבר נכון במיוחד כאשר יש טיעונים טובים כנגד התכנות קיומה של תכונה ד'.

    מתגובותיך ניכר שאינך מבין על מה אתה מדבר ובפרט בנושאים המדעיים שקשורים לנושא. אתה מסתמך על ציטוטים שאתה מעתיק ממקומות ומאנשים אחרים מבלי להבין את תוכנם ומשמעותם, מבלי לברר מהם אותם מקורות ומה אמינותם. אבל מלבד הבורות שאתה מפגין אתה מציג במקביל יכולת העלאת טיעונים וחשיבה רציונאלית ברמה של ילד בגן (כמו למשל המשפט הזה שכתבת:"אתה טוען שתודעה עשוייה מאטומים? הרי זה דבר מגוחך לפי ההגיון,נו באמת תודעה עשויה מאטומים?" או המשפט הזה: "אתה יודע מה אני חושב? שמודעות זה לא משהו אנושי בכלל,הרי הוא קיים גם בחיות,יכול להיות שמודעות זה משהו יסודי בעולם?" ויש עוד כמה וכמה פנינים אחרות). אתה גם מבלבל בתגובתך האחרונה בין חווית הרצון החופשי (קואליה) ובין שאלת קיומו של רצון חופשי אובייקטיבי, אלו שני דברים שונים. אין מניעה שלא ייתקיים רצון חופשי אמיתי אך בד בבד שכן תתקיים תחושה כאילו הרצון שלנו הוא חופשי (וכנראה זה אכן מה שהסידור המסויים של האטומים שלנו מקיים, אם לשפוט לפי הידע שהמחקרים המדעיים מספקים לנו בנושא, ידע, בניגוד לתחושות בטן, דעות של הדיוטות ודברים שנראים או לא נראים הגיוניים למר גידי). איך שלא תסובב את זה, אתה מציע ישות (סופר תודעה) שהיא על טבעית (לא נובעת מתוך המבנה של החומר וחוקי הפיזיקה המוכרים לנו) ומבחינה זו הרי דומה לאלוהים או למפלצת הספגטי או למטריקס שמ.ר. הזכיר בתגובותיו, דהיינו חומר מילוי שאין לנו גישה אליו והוא מסביר לכאורה (למרות שבפועל הוא אינו מסביר דבר) את החלקים שעדיין איננו יודעים כיצד הם פועלים בצורה מלאה. כל מה שידוע עד כה מצביע דווקא שחומר מילוי מסוג זה אינו מתקיים, אז מה גורם לך לטעון בכזו נחישות שחומר מילוי כזה חייב להתקיים? (זו שאלה ריטורית, אני סבורה שאני יודעת מה גורם לך לטעון את טענותיך השגויות והמבולבלות וזה בודאי לא מתוך רצון להבין את הנושא, לכן גם תשובתך לתגובתי לא נדרשת כאן ואתה יכול להרגיש חופשי להתעלם ממנה).

  276. וואי גידי, אתה סתרת את עצמך בערך 10 פעמים ב-3 ההודעות האחרונות.
    למה שלא תשב רגע ותגבש דעה מנומקת ומבוססת?

    אני בהחלט מסכים למשפט שלך:

    אטומים ==> -מולקולות ==> -תאים חיים ==> -רגשות ==> תודעה ==> רצונות== >רצון חופשי.

    יש באמצע עוד כמה שלבים אבל כתאור סכימטי פשטני מאד זה בסדר.

  277. אוטמים יוצרים-מולקולות-תאים חיים-רגשות-תודעה-רצונות-רצון חופשי.
    מה לא הגיוני פה? זה שגוש אטום יוצר קוואליה של רצון שהיא תופעה אך לא האטומים עצמם,כך גם יכולה להיווצר קוואליה של רצון חופשי שהיא מכתיבה לאן האטומים יזוזו בהתאם לחוקי הפיזיקה.
    אנו יודעים שחוקי הפיזיקה אינם לוקאלים לגמרי,לכן הכל יכול להיות,ויותר מכך אנו לא יודעים מהי תודעה,ואף פיזיקאי לא יכול להגיד מהי ואיך היא תתכן כלל,וההסבר שנותים הוא "סידור" אוטמים שמקובל עלי,אך הוא יכול ליצור גם קוואליה של רצון חופשי,כנראה שהגענו למבוי סתום.

  278. אם אני אקח אטומים עכשיו,נגיד מיליארדים,אני ישב ועם ציוד מתקדם מאד(שאפילו לא קיים היום) אשב ואבנה לי איזשהו סידור אז יום אחד בהיר האטומים יתחילו להרגיש….
    זו הטענה שלכם,שוב אין לי בעיה איתה אבל אם היא באמת נכונה אז גם כן רצון חופשי יכול להווצר בגלל סידור נכון,והדוגמא שלך בקשר לחישוב אינה רלוונטית שכן מדובר פה בתחושות ומודעות ולא בחישוב.
    שימו לב להבדל-איני טוען שסידור מסויים יכול להיות מנוגד לחוקי הפיזיקה אך התוצר שלו שהוא המודעות והרצון החופשי הם קובעים לאן האטומים יזוז לפי חוקי הפיזיקה-אך ההחלטה שלהם כבר אינה תלויה בסידור האטומים אלה בחופש-שאינו כפוי על ידי הגורים האלו,בדיוק כמו שסידור יותר תודעה שאנחנו לא יודעים מהי ומה שבטוח הביטוי שלה(רגש)אינו קיים בעולם הפיזיקלי.

  279. אין לי שום בעיה עם זה שסידור נכון של אטומים אפילו יכול ליצור תודעה,אבל אם זה נכון אין שום סיבה בעולם שסידור כזה או אחר לא יכול ליצור סופר תודעה שהיא חופשית,הרי אתה טוען שתודעה עשוייה מאטומים? הרי זה דבר מגוחך לפי ההגיון,נו באמת תודעה עשויה מאטומים? מי שאומר דברים כאלו בפירוש אינו יודע מזה תודעה,לכן מנסה להסביר אותה בדרכים כאלו.
    ושוב במידה וזה נכון וסידור אטומים יכול ליצור תודעה,רצון,תחושה,אז סידור שכזה יכול ליצור גם קוואליה של רצון חופשי כמו שיש קוואליה של תודעה,ואינך יכול לסתור זאת,מכיוון שטענתך שהמודעות (תחושה סובייקטיבית) עשויה מאטומים הזוייה ביותר.

  280. טוב התגובה הקודמת ממתינה לאישור אז בנתיים:

    גידי ונקודה,

    אתם, אני מניח מקבלים את העובדה שמחשב מורכב מאטומים? אז מה כל כך קשה להבין שהמח הוא מחשב מאד מאד מאד מורכב?
    וכמו שהרבה אטומים, כדברי גידי, בקונטקסט של מטוס יכולים לחצות יבשות, והרבה אטומים בקונטקסט של מחשב יכולים לחשב מהו שורש 2 גם הרבה אטומים בקונטקסט של מח זבוב יכולים לחשב חישובים אווירודינמיים מורכבים, ואפילו אטומים בקונטקסט של מח אנושי יכולים להיות מודעים לעצמם.

    זה הכל עניין של הסידור הנכון שלהם.

  281. נקודה,

    בוא נחליף בתגובה שלך את המילה תודעה במילה חישוב (כשהכוונה לחישוב שנעשה במחשב, נניח שורש 2)

    "מיכאל, תחשוב על סיגנלים חשמליים
    כל סיגנל יש לו מיקום מוגדר בזמן מוגדר.
    אז מה שהטענה ההזויה שלך אומרת היא שאם תסדר את המיקומים של הסיגנלים שיעברו במיקומים מסויימים במרחב בזמנים מסויימים, יתקבל חישוב שורש 2!!

    למה זה הזוי? כי לסיגנל חשמלי ניתן לעשות אנלוגיה, במקום זרם חשמל תיקח זרם מים.
    אז הטענה שלך שקולה לטענה שאם תסדר צינורות מים בצורה מסוימת אזי ההזרמת מים תיצור בהם חישוב שורש 2!"

    אתה מבין עכשיו?

  282. מיכאל:

    אגב,גם תחושת האושר לא קיימת בעולם הפיזיקלי,זו הרגשה שלך בלבד,אתה יכול לתאר את ההתרחשות הכימית במוח אך אתה לא יכול להגיד שהאושר שאדם מרגיש קיים איפשהו,לכן מדובר פה ביותר מאוסף חלקיקים,שכן מדבור בתחושבה,משהו שהוא בהחלט לא פיזיקלי,אלא תוצר שלו מן קוואליה,לכן אם זה נכון,גם כן רצון חופשי יכול להווצר בדיוק כמו שמחה,עצב,תודעה וכו. ואין זה סותר כלל את ההגיון במידה והטענה הראשונה נכונה,שרגש ותודעה ותחושה נוצרים מכמה חלקיקים ב "סידור" כזה או אחר.
    ואם אתה טוען שאין בזה הגיון,אז אולי זה רק מבחנית ההגיון שלך.

  283. דברי הזויים? נכון,באיזהשהו מקום הם הזויים,אבל זה שמחלקיקים נוצרת תחושבה ותודעה כאילו האטומים מודעים לעצמם זה הזוי בדיוק באותו רמה,אז יש פה 2 אפשריות או שעניין סידור החלקיקים נכון,או שיש פה משהו מעבר,הרעיון שסידור חלקיקים יכול ליצור תודעה ותחושה אולי אמיתי אבל אז סימן שאם יכולה להיווצר תודעה(סוג של אלוהים או משהו מעבר לאטום שמסביבו יש אלקטרון) אז יכול להווצר מן קוואליה של רצון חופשי,ואינך יכול להגיד מה אפשרי ומה לא אפשרי מבחינת סידור אטומים,אם הייתי טוען טענה שתודעה ותחושבה יכולות להיווצר בפני בן אדם שלא מבין במדע לעומק הרי הוא היא טוען שאני מדבר שטויות,כך שגם לאנושות יש ידע מוגבל לגבי הפיזיקה והתהליכים האלו.

  284. נקודה:
    דבריך הם הזויים ולא אתייחס אליהם מעבר לכך.
    כמובן שהם גם נמצאים בסתירה לטענה הקבועה שלך שאין בעולם דבר מלבד סידורי אטומים.

  285. גידי (https://www.hayadan.org.il/free-will-0810113/#comment-314026):
    דבריך בתגובה זו בלתי הגיוניים בעליל.
    לא כל דבר ניתן ליצור מאטומים.
    תכף תשאל אותנו למה לא ניתן ליצור מאטומים את השטן ואת אלוהים, את רוח הקודש, יצור שיכול לחיות בלב השמש ולצורים שניזונים מאכילת חלל.
    כפי שציינתי – מלבד האטומים, קיימים גם חוקי הטבע.
    זה היה הטיעון מלכתחילה.
    כבר שכחת?!

  286. מיכאל, תחשוב על סיגנלים חשמליים
    כל סיגנל יש לו מיקום מוגדר בזמן מוגדר.
    אז מה שהטענה ההזויה שלך אומרת היא שאם תסדר את המיקומים של הסיגנלים שיעברו במיקומים מסויימים במרחב בזמנים מסויימים, תתקבל תודעה!!

    למה זה הזוי? כי לסיגנל חשמלי ניתן לעשות אנלוגיה, במקום זרם חשמל תיקח זרם מים.
    אז הטענה שלך שקולה לטענה שאם תסדר צינורות מים בצורה מסוימת אזי ההזרמת מים תיצור בהם תודעה!
    עכשיו מה שחסר זה שיבואו כל מיני הזויים אחרים עם תאוריית הצנרת הפשוטה ויסבירו לנו שאת התודעה אנחנו מקבלים בזכות המים שאנחנו שותים, כי למים יש תודעה.

  287. מיכאל:

    הכוונה לא לזה שהבחירה החופשית פועלת נגד חוקי הפיזיקה-אלה אותו"סידור" של אטומים גורם לתופעה של בחירה חופשית-שהיא מחליטה לאן האטומים יזוזו-הכל פועל לפי החוקים,רק שהבחירה החופשית מחליטה לאן הם יפנו,זה הגיוני,כי אתה טוען שסידור של אוטמים יכול ליצור רגשות ורצונות אז גם זה אפשרי תיאורטית.

  288. מיכאל: תענה לי בבקשה על זה

    נקודה למחשבה,כנסו ותקראו כולם
    נגיד וזה נכון,ואין שום דבר אחר "מאטומים" ואלקטרונים בעולם שלנו,אז ההסבר של הרבה דברים הוא כזה: בעצם לוח שחמט שעוצב יפה הוא לא יותר מאטומים "מסודרים" בצורה כלשהי,והצבעים שאנו רואים"זה סידור של אטומים" מוסיים,ואפילו גוף האדם שאלו תאים חיים זה סידור מסויים של אוטמים,ואפילו הרגשות שלנו זה "סידור" של אוטמים ואפילו המודעות שלנו היא "סידור" מסויים של אוטמים,עכשיו חוץ מזה שזה לא נשמע ממש הגיוני בנוגע לרגשות ותודעה,מכיוון שרגש זה משהו שאנחנו חווים,וכיצד אטום בודד יכול לחוות? אז הרבה אטומים בגוש כן מסוגלים לחוות להרגיש ואף להיות מודעים לעצם נכון? אז במידה וכל זה באמת נכון,אפשר להגיד שניתן ליצור כל דבר על ידי אותו סידור אטומים,אז למה התופעה של רצון חופשי אינה יכולה לקרות בגלל אותו "סידור" אוטמים? הרי זה הגינוי בדיוק כמו שקבוצת אוטמים ביחד יכולים ליצור רגשות,חוויה,מודעות,ראייה,בכלל עצם "ההרגשה"שזה כבר משהו שהוא בהגיון אומר לנו שהוא לא חומרי,אז אותו דבר ניתן להגיד שסידור מאד מסויים יכול ליצור בחירה חופשית,או "להשתחרר מכבלי הפיזיקה"
    מה אתם אומרים?

  289. גידי:
    בוודאי שתודעה אינה מוגבלת לבני אדם.
    אמרתי שהיא תולדה של אבולוציה ובהרבה דיונים הראיתי שהיא קיימת ברמה זו או אחרת בכל החולייתנים.
    אבל יש גבול!
    לאבנים אין תודעה.
    לא האזנתי לכל דבריו של Amit (זה שם הודי ולא עברי ובטח שאינו מבוטא עם האות ע) ואינני מתכוון לעשות זאת.
    הפסקתי להאזין ברגע שהבנתי באיזה סוג של אדם מדובר.
    אם אתה רוצה פרשנות על דבריו עליך לבקש אותה במקום אחר.

  290. גידי,

    אתה יודע מה אני חושב? שנשימה זה לא משהו אנושי בכלל,הרי הוא קיים גם בחיות,יכול להיות שנשימה זה משהו יסודי בעולם?

  291. אתה יודע מה אני חושב? שמודעות זה לא משהו אנושי בכלל,הרי הוא קיים גם בחיות,יכול להיות שמודעות זה משהו יסודי בעולם?
    ועוד משהו,האם מה שעמית אומר זה קשור איכשהו לחתול של שרדינגר?(הרי עמית מבסס דבריו על דברים מציאותים הלא כך?)

  292. גידי:
    הוא כן מטיף דתי.
    אולי זו דת פרטית שלו אבל זה לא משנה.
    מודעות שקיימת מאז ומעולם היא סוג של אלוהים (וגם סוג של הזייה).
    שים לב שבגלל הקישור לתורת הקוונטים מדובר לא סתם במודעות (שכאמור – זו טענה חסרת בסיס בפני עצמה) אלא בכזו שעצם קיומה אפשר את היווצרות העולם.
    אם תקרא בויקיפדיה במה הוא עוסק תראה שמדובר באדם שכל כתביו מעתיקים למעשה את רעיונות ההינדואיזם (שכידוע – נוסח לפני שמישהו ידע משהו על תורת הקוונטים) ואת אלה של התיאוסופיה שאף היא סוג של דת (לא סתם שמה של דוקטרינה זו מתחיל במילה תיאו שפירושה "דת").
    נכון – לא מדובר בדתות במובן של מערכת חוקי התנהגות – אבל כן מדובר באמונות דתיות.

  293. עוד משהו,ממה שהבנתי amit goswami מדבר על התודעה,בדומה החתול של שרדינגר ממה שהפרדוקס הזה-שכל עוד פתחנו את הקופסא שבה נמצא החתול אז הוא חי ומת בו זמנית,ועצם המדידה שלנו קובעת את המצב שלו? לזה עמית מתכוון בגדול?

  294. האמת ככה חשבתי בהתחלה חחחח הוא באמת ירד מהפסים (ג'ון הלגין),אבל לגבי amit goswami הוא ממש לא מטיף דתי כמו שחשבנו בהתחלה הוא בכלל לא מאמין באלוהים,הוא טועןשתמיד הייתה מודעות(זה לא אלוהים) והוא עוד טוען שהמודעות היא עניין יסודי בעולם,זה כל מה שהוא טוען והוא מבסס דבריו על ידע בפיזיקה ולא סתם חרטה,הוא מדען כבר איזה 50 שנה בוא נגיד שהוא לא טיפש.

  295. גידי:
    לדעתי אין לנו שום סיבה לחשוב שהקואליה אינה מושפעת באופן עיוור מחוקי הפיזיקה.
    הסברתי לך זאת גם באחת התגובות בעבר (https://www.hayadan.org.il/free-will-0810113/#comment-313128) שבה גם הבעתי את דעתי על תפקידה של הקואליה בכל המנגנון.
    העובדה שאנחנו מבצעים לפעמים בחירות כואבות אינה משנה את התמונה כהוא זה.
    יש לנו כל מיני דחפים ולפעמים הדחפים המנוגדים הם גם חזקים וה"קרב" ביניהם קשה.

  296. ר.ח
    לגבי אותו עמית גוסוומי, שימו לב שהוא חבר בכיר במכון Institute of Noetic Sciences שנמצא על הגבול בין מדע לפסאודו מדע עם מחקרים מאד שנויים במחלוקת כך שכדאי לקחת את דבריו בעירבון מוגבל.

  297. הבנתי,כרגע לפי "ההגיון" באמת אין הרבה מקום לבחירה "חופשית"
    מכאן יש 2 אפשריות,הראשונה היא שהפיזיקה פועלת על הכל באופן "עיוור" ולכן אפילו ההחלטות שלנו אינן חופשיות וגם לא התודעה ולא שום דבר זה אגוריתם דטרמיניסטי עם אקראיות.(למרות שאלו בחירות שלנו אבל הן עדיין אינן חופשיות)
    האפשרות השניה היא,שהמודעות עצמה נוצרת מהתהליך פיזיקלי,אך הנגזרת שלה מה שנקרה "קוואליה" (מה שאתה חווה) אינה מושפעת באופן עיוור מחוקי הפיזיקה-אפשר לקרוא לזה-משוחררת "מכבלי הפיזיקה" מה שנשמע מעט לא הגיוני,אבל יש בזה משהו,מכיוון שהפיזיקה לא יכולה וגם לא מתקרבת להסביר את המושג תודעה או מזה בכלל(ברור לך שהיא לא מורכבת מחומר)
    אני אתן לך דוגמא מהחיים-התודעה יכולה להיות מושפעת "מסידור" האטומים במוח נגיד מרעב קשה,אבל גם אם נניח ישימו לך אוכל בצלחת אחרי שלא אכלת 2 ימים,עדיין אתה תוכל לבחור שלא לאכול לצורך אחר,שכן התודעה יכולה להיות מושפעת מחוקי הפיזיקה-אך הם לא כופים עליה את זה סופית.
    מה דעתך על האפשריות מה שבטוח שאחת מהן נכונה.
    ישנה עוד אפשרות אבל היא מעט הזויה,שאלקטרון אינו מתפרק בצורה אקראית אלה "ברצונו" החופשי-יענו אפילו לאלקטרון יש רצון-אבל לא נראה לי שזה נכון.

  298. גידי:
    כפי שאמרתי, יש לתורת הקוונטים מספר אינטרפרטציות.
    האינטרפרטציה הרווחת היא שפשוט מדובר בהגרלות (אקראיות לגמרי) עם התפלגות ידועה.
    יש לה גם אינטרפרטציה שהיא דטרמיניסטית לחלוטין (האינטרפרטציה של בוהם) שהיא בלתי לוקלית לחלוטין.
    על פי אינטרפרטציית בוהם הכל דטרמיניסטי ואין בכלל שאלה של רצון חופשי.
    על פי האינטרפרטציה הרווחת – כפי שכבר הסברתי בטח חמש פעמים בדיון הנוכחי – מדובר בהגרלות גרידא ולכן – אף כי אמנם נכון שהעתיד לא נקבע – אין כאן שום חופש (כי הגרלה אינה חופש).
    סתם לשם המחשה – בשאלה אם לשבת או להישאר לעמוד – נניח שיש הגרלה קוונטית שעל פיה בחצי מהמקרים תשב ובחצי מהם תישאר לעמוד.
    כאשר אתה ניצב מול הבחירה – מתקיימת במוחך הגרלה ואם מוגרל שתשב – אז אתה תשב – לא היה לך חופש בחירה. כנ"ל אם מוגרל שתישאר לעמוד.
    זה לא אתה שבחרת. אירוע פיזיקלי ברמה הקוונטית (שלתודעתך אין שום שליטה עליו) בחר בשבילך.

  299. או יותר נכון לשאול מה לדעת הכיוון שכי נכון לדון בבחירה חופשית האם זה הכיוון של דטרמיניזם ואינדטרמיניזם?
    לדעתי ממה שאני מבין,אם עקרון אי הוודאות נכון,אז אין שום דבר בעבר ש "כופה" על משהו לקרות בעתיד.
    האם הכיוון הזה הוא רלוונטי לבעיה?

  300. אני לא ידעתי שהוא מטיף דתי,חשבתי שהוא פיזיקאי אשר מבסס דבריו על המדע,אבל אם אתה אומר שהוא מדבר שטיות אז יכול להיות.
    ממה שהבנתי ממנו הוא טען שהמודעות היא עניין יסודי,המודעות היא אינה נגזרת של פעילות כימית במוח אלה היא דבר יסודי יותר.
    במידה ומה שעמית אמר לא נכון,מה כן יכול לתמוך בחופש בחירה בנושא של מכניקת הקוונטים?

  301. גידי:
    התחלתי לצפות בסרט וחטפתי חרארה.
    הוא בסך הכל מטיף דתי במסווה וכמו כל המטיפים הדתיים הוא משקר.
    מה ש"ברור כאור היום" לטענתו הוא ההפך ממסקנתם של כל מי שאת תוצאות מחקריהם הוא מצטט.
    האם אתה מאמין אפילו לשנייה לטענתו כאילו התודעה היא הקובעת מה יקרה?
    אם כן – כיצד אתה משיב לדברים שאמרתי בתגובתי הקודמת?

    אני חייב לומר שאפשר להמציא לדברים שאמרתי תשובות הזויות כלשהן.
    תשובות הזויות אפשר לתת לכל דבר.
    כמו שאמרתי – אין הוכחות במדע ולכן תמיד אפשר להמציא הזיה כלשהי שתסתדר עם העובדות ושאי אפשר יהיה לסתור.

    הרי אפילו את ההזיה שאתה חי במטריקס וכל עולמך הוא דמיונות שווא ששותלים בך מפעילי המחשב אינך יכול לסתור.

  302. אני פשוט לא מבין לעומק את מכהיקת הקוונטים,כי אני לא למדתי אותה,יש לי סתם קצת ידע כללי בגלל זה אני לא מבין.
    אז את אומר שהתיאוריה הזו תכפה רק אם יש "אלוהים"? כי אני לא זוכר שהוא דיבר עליו בכלל,או אפילו הזכיר אותו,אולי הוא התכוון שתמיד היה צופה?(לא לאוהים אלה איזושהי ישות מודעת?)

    אם אתה רוצה קח קישור לדיבור איתו ביוטיוב:

    http://www.youtube.com/watch?v=s42mrdhKwRA&feature=feedlik

  303. גידי:
    אמרתי מדוע הצופה אינו נחוץ.
    אם אינך מאמין האלוהים או במפלצת ספגטי אחרת אז ההסבר הוא ממש קל.
    כאמור – עצם היווצרותם של צופים מודעים כרוכה בקריסה של פונקצית גל לפני שהם נוצרו ופירוש הדבר שאין צורך בצופה מודע כדי שפונקצית הגל תקרוס.
    מה לא ברור כאן ומדוע עלי לחזור ולהסביר זאת?
    בכלל – מתי תודעה היא מספיק "תודעתית" כדי לגרום לקריסת פונקצית גל?
    האם רק אנשים מספיק אינטליגנטים גורמים לה?
    מה עם אנשים הסובלים מפיגור שכלי?
    מה עם קופים?
    מה עם חתולים?
    מה עם חיידקים?
    למעשה כל היצורים החיים יכולים לחיות רק בגלל שפונקציות גל קורסות כל הזמן מסביבם.

    מכשירי המדידה שמודדים את התופעות שבהן צופה הצופה – פועלים גם בהעדרו וגורמים לקריסת פונקצית הגל בכל מקרה.
    קח מכשיר שיורה פוטונים אל לוח צילום.
    פגיעת הפוטון בלוח הצילום היא מדידה של מיקומו והיא גורמת למיקום זה להיות מוגדר (גורמת לקריסת פונקצית הגל).
    מן הטענה כאילו התודעה היא זו שגורמת לקריסה עולה, לכאורה, שכאשר המכשיר מופעל בחדר ללא צופה – לא תתרחש קריסה של פונקצית הגל.
    אבל מה אם הצופה ייכנס אחר כך לחדר?
    הוא בכל זאת יראה נקודות על לוח הצילום.
    ולמרות שהוא יראה נקודות על הלוח – הוא לא ידע איזה פוטון פגע באיזו נקודה. הוא רק ידע באופן כללי באלו נקודות פגעו פוטונים.
    אז מה גרם לקריסת פונקצית הגל?

    כל הרעיון הזה של הצורך בצופה מודע הוא רעיון שאנשי דת שעושים את המדע קרדום לחפור בו מעוותים כדי לטעון באמצעותו שכל הזמן יש צופה ושהצופה הזה הוא אלוהים.

  304. אני יודע שסימפולינסקי פיזיקאי,אתה צודק לגבי העניין שבוויכוח מהסוג הזה צריך להביא טיעונים והוכחות ולא תיאוריות שאין להן שום בסיס כמו סיבתיות כלפי מטה כמו שהבאתי אותה,אבל אני הבנתי שאין טעם לדבר על זה יותר מכיוון שאין לזה שום ביסוס בעולם המדעי.
    ולכן גם הבאתי לך שם של פיזיקאי,שמסביר את דעתו בעניין.
    עכשיו אני רוצה לשאול אותך משהו,עמית טען שאי אפשר להתעלם מהצופה,אז איך אנו יכולים לקבוע שלא הייתה מודעות בעולם הזה מאז ומתמיד באיזושהי צורה,או לטעון שהמודעות איננה "צופה"?

  305. גידי:
    כנראה שאינך יודע שסומפולינסקי הוא פיזיקאי ושהוא מבין בתורת הקוונטים.
    כפי שאמרתי – אם אתה רוצה לנהל וויכוח ענייני – אתה צריך להביא טיעונים (ועדיף כאלה שאתה מבין) ולא שמות של אנשים.

  306. תשמע אני לא יודע מזה בדיוק טלאולוגית נראה לי זה משהו שקשור לתכלית או לאלוהים,אבל אני לא ממש מאמין באלוהים,וגם לא חושב שיש "תכלית" לעולם,פשוט מנסה להבין האם המושג "בחירה חופשית" אפשרי מבחינה פיזיקלית,וככל הנראה כרגע יש מצב שבחירה כזו אפשרית, amit goswami הוא לא איזה פילוסוף או איש דת,הוא מדען ופיזיקאי,הוא מבסס דבריו על מכניקת הקוונטים-הדבר הכי מתמטי שקיים כיום.
    יש עוד מדענים שטוענים כך הוא לא היחידי הוא פשוט דוגמא.
    סימפולינסקי-נראה שהוא אדם מאד אינטליגנטי ומבין עניין,אבל גם הוא יכול לטעות,ולא כל דבר שהוא טוען או מאמין-סימן שזה נכון. אני חושב לצורך הווכוח יותר רלוונטי לדבר על פיזיקאים ותיארויות במכניקת הקוונטים דבר שיש לו ביסוס בעולם,לעומת סיבתיות מעמעלה שהיא סך הכל תיאוריה ללא שום ממצא עד כה.

  307. גידי:
    אין הוכחות במדע.
    פשוט אין.
    אז amit goswami (שאין שום תגלית רצינית שמזוהה עם שמו) אומר משהו ורוב המומחים האחרים (כולל, למשל, פיינמן) אומרים אחרת.
    ברור ש amit goswami מונע ממניעים דתיים ולא ממניעים מדעיים.
    ואגב, ברור גם שהישענות על שמו של אדם זה או אחר אינה אמורה להוות תחליף להתמודדות עניינית עם הטיעונים שהעליתי.

    רק כרגע ראיתי את תגובתו של גיא ואני רואה שמרוב שהדיון התארך – אנשים כר לא עוקבים אחרי ההקשר שבו דברים נאמרים.

    אני מזכיר שהנושא הוא רצון חופשי וכל עניין הסיבתיות מלמעלה מובא כאן כטיעון שכביכול מאפשר אותו.
    בלבול זה נובע בדיוק מטשטוש הגבולות שאיל עושה בין סיבה אמתית לבין הסבר או תיאור.
    אני מוצא לפחות נחמה מסוימת בעובדה שפרופסור סומפולינסקי מסכים אתי.

    אגב, אותו בלבול בדיוק עומד גם מאחרי ההתייחסות לאבולוציה בצורה טלאולוגית.

  308. האם אתה באמת חושב שפיזיקאי כמו amit goswami שהוא מבין גדול במכניקת הקוונטים לא יודע מה שציינת בתגובתך האחרונה? שלא תמיד הייתה מודעות? נראה לך שהוא טעון שהמודעות היא הצופה כי סתם בא לו? כל מה שאתה אומר זה נלקח בחשבון אבל זה עדיין לא אומר שום דבר,רק דעתך האישית.
    ולגבי ההתשה,איני מנסה להתיש אותך,זו ממש לא המטרה..פשוט אתה כתבת מאמר שטוען משהו שהוא לא הוכח ולא מתקרב להיות לכזה,לכן אתה צריך לעמוד מאחורי מה שאתה כותב,ואינך מצליח ממש לשכנע אותי,לכן אני מגיב לפה,בשביל זה יש את האפשרות להגיב.

  309. מניין לך שהעולם היה קיים פעם ללא מודעות? אולי היא תמיד הייתה באיזושהי צורה?
    מניין לך שהמודעות אינה "צופה"?

  310. גידי:
    " מכניקת הקוונטים קשורה לנושא של בחירה חופשית יותר משכל אחד שיער,"

    זה לא משפט קצת יומרני? כיצד אתה יודע מה כל אחד שיער?! האם אתה יודע יותר מכולם?
    הגזמת!

    השאר הוא פשוט שטות.
    יש למכניקת הקוונטים כל מיני אינטרפרטציות ומדבריך ברור שאינך מכיר אף אחת מהן לעומק אבל אתה מרשה לעצמך לטעון טענה כמו שהמודעות היא הצופה.
    יש אמנם כמה ניואיג'יסטים שטוענים כך אבל זה בפירוש לא נכון והעולם התקיים הרבה לפני שהייתה בו מודעות כלשהי ואילו הייתה נחוצה מודעות כדי לגרום לפונקצית הגל לקרוס הרי שהיא לעולם לא הייתה קורסת ושום מודעות לא הייתה נוצרת.
    פונקצית הגל קורסת בגלל מדידה וזו יכולה להתבצע גם ללא מעורבות של תודעה.
    כל מרכיבי ניסויי החרך הבודד ושני החרכים פועלים בדיוק באותו אופן גם כאשר אין אדם בחדר אבל אתה בטח לא מבין למה אני מתכוון.

    אני באמת מציע לך לחדול מהצהרת הצהרות בתחומים שאינך מבין בהם.

    גם המשך התגובה מבוסס על אי הבנות ואין לי כוח להתעסק אתו.

  311. גידי:
    אחרי התשה כל כך ארוכה – כבר הפסקתי להתעמק בתשובות בגלל הסיכוי הקלוש שאמצא בהן משהו.
    זה לא בגלל שאינני יכול לענות אלא בגלל ששיטת ההתשה עובדת בסופו של דבר גם עלי.
    אם אתה אומר שיש בתשובתך האחרונה משהו חדש – אקרא אותה ואם אכן זה המצב – גם אתייחס.

  312. ר.ח:
    לטעמי זה ממש רחוק מלענות על ההגדרה אבל כבר הסברתי זאת ככל שיכולתי.
    לטעמי גם יש הבדל בין אטומים שמסיעים את המכונית למכונית שמסיעה את האטומים וכפי שכבר הסברתי בעבר – מבחינת הסבר – אלה פשוט הסברים ברמות שונות וכהסבר – שניהם לגיטימיים.
    לעומת זאת – כאשר מדברים על סיבתיות – לא זה המצב.
    את אותו דבר אומר גם פרופסור סומפולינסקי.
    זה לא מקרה שבנו את המכונית מאטומים ולא שלקחו מכונית ופרקו אותה לאטומים.

  313. אתה לא מתיחס למה שכתבתי בתגובה האחרונה?לא ענית על זה אתה פשוט בוחר להתעלם ממה שאתה לא יכול לענות עליו.

  314. גידי:
    לא אחזור לוויכוח אתך שכבר מזמן עבר לפסים של התשה.
    כבר המון זמן לא אמרת שום דבר שלא נאמר ונענה כבר קודם.

  315. "הצופה משפיע על התצפית" מכירים?
    מכניקת הקוונטים קשורה לנושא של בחירה חופשית יותר משכל אחד שיער,
    ישנם פיזיקאים כגון עמית גוסאמי שהם הרבה שנים בתחום ויודעים את מכניקת הקוונטים לעומקה והם אומרים דבר ראשון שמכניקת הקוונטים היא המדע הכי מדוייק והמתמטי של העולם שלנו,וכל תנועה של עצמים ניתנת להסבר של ברמה של אפשריות,ולא מה שקרה בעצמו.
    מכניקת הקוונטים מחשבת רק אפשריות וסיכויים,ואחרי זה באה השאלה מי בוחר בין הסיוכיים והאפשריות האלו כשאר בסופו של דבר מתבצעת הבחירה לאן העצם יזוז,ואז אנחנו רואים ישירות שהמודעות שייכת לפה,איננו יכולים להתעלם מהמודעות שכן היא "הצופה" הוא חלק מהעולם אך הוא לא שייך למכניקת הקוונטים,שכן היא יכולה לתאר רק את האובייקט ולא את הסובייקט,ומפה קיבלו את הרעיון שהסובייקט צריך להיות משהו יותר יסודי,המודעות היא משהו יסודי,המודעות היא חלק "מלהיות" שהאובייקטים הם חלק ממנה,אבל לא כולה.
    האובייקטים האלו יכולים להיות מתוארים רק באפשריות ובסיוכים.ומכניקת הקוונטים מצליחה בלתת סיכויים אלו.
    המודעות היא משהו "חושפי" כי אין הגדרה מתמטית לסובייקט במדע הזה רק לאובייקט.(ורק שהם אפשריות ) השאלה מי הבחור עדיין נשארת,וכשאנחנו מבינים את זה אנחנו רואים ש"הבחור"הוא חופשי מכל אילוץ,יש חופש בחירה.
    זה נאמר על ידי פיזיקאים של מכניקת הקוונטים,ולא על ידי איזה פילוסוף,או איש של דת. אם אתם רוצים תקראו עליו הוא פיזיקאי יודע של מכניקת הקוונטים,קוראים לו amit goswami
    וישנם עוד לא מעט פיזיקאים כאלו.

  316. מכא*ל,

    אתה אומר: "טענת הסיבתיות מלמעלה היא טענה שאומרת שיש משהו שנובע – לא מתוך התנהגות מרכיבי המערכת – אלא רק מתוך המכלול כולו – כזה שהמרכיבים לבד לא היו גורמים לו אבל המכלול כן גורם לו כי שולטים בו חוקים נוספים שאינם תוצאה ישירה של התנהגות המרכיבים."

    ההגדרה הזו פוגעת במדוייק במה שתארתי. תאים או מולקולות או אטומים בגוף שלך אינם מסוגלים לדלג מטר ממקום למקום. אולם כמכלול אתה מסוגל לדלג, כך שגרמת להם לעשות דברים שלא היו מסוגלים לעשות לבד. הרי לך "סיבתיות מלמעלה". הטיעון הזה תקף כמובן גם למכונית ללא שום מודעות שבעודה נוסעת, כל האטומים שלה עושים דבר שלבד לא היו עושים.
    בכל מקרה זה כל כך טריוויאלי ולא תומך בשום טענה של גידי ודומיו שיש משהו מיוחד מחוץ לטבע במודעות.

    גיא,
    אני מסכים איתך. סיבתיות היא בהסבר שלנו. האם האטומים של המכונית מסיעים אותה או שהמכונית מסיעה את האטומים תלוי בהגדרות שלנו. כך שכל הסיפור הזה של סיבתיות מלמעלה הוא די מופרך לדעתי.
    אולם, צריך גם לזכור שכדי להבין איך מערכת פועלת צריך להכיר ולהבין את כל מרכיביה את האינטראקציה בינהם ואיך הם בונים את המערכת הכוללת. לא ניתן להבין מערכת כמו למשל הלב בלי להבין איך תאי שריר עובדים מצד שני לא ניתן להבין את פעולת הלב רק בהסתכלות על התאים הבודדים.
    כלומר ההבנה במיקרו ובמקרו משלימות זו את זו ולא ניתן לוותר על אף אחת מהן.

  317. אתן דוגמא להמחשה מעולם המחשבים:
    אם אכתוב תכנית מחשב שעושה מניפולציה לביטים ישנם אינספור דרכים ורמות בהם אוכל לתאר את פעולת התכנית. נאמר שהיא נכתבה בשפה מונחת עצמים כגון ג׳אווה. כאשר התכנית רצה על מכונה מסוימת אוכל לתאר את פעולת התכנית ברמת הביטים, ברמת שפת המכונה, ברמת השפה העילית שבה נכתבה התכנית. אף אחת מהרמות לא תהיה יותר מדויקת מהשנייה, הן כולן תקפות באותה מידה מבחינה זו. מדוע עדיף בכל זאת לתאר את התכנית ברמה העליונה?ראשית בגלל הפשטות אך לא רק. כאשר תכנית זו תרוץ על מכונה אחרת יהיה ההסבר לשאלות הקשורות לריצת התכנית כגון מדוע הביט הזה התחלף מ0 ל 1 שונה ממכונה למכונה ברמה התחתונה. לעומת זאת ההסבר ברמה העליונה יישאר זהה לחלוטין באופן שאינו תלוי במכונה הספציפית כלומר הסבר ברמה העליונה תופס את מהות התכנית (או התופעה) באופן הרבה יותר הדוק

  318. ר.ח:

    מכיוון שסיבתיות לא ניתנת להסקה מתוך תצפיות היא תלויית מודל. המח האנושי כמו גם המדע בכלל בונה מודלים של העולם ומונח הסיבתיות תקף רק לגבי המודלים הללו.
    הבחירה איך למדל תופעות בעולם אינה רק עניין של דיוק אלא גם עניין של נוחות ואלגנטיות. מודל פשוט הרבה פעמים עדיף על מודל מסובך גם אם מעט יותר מדויק.
    לכן הדוגמא שנתת היא דוגמא לסיבתיות כלפי מטה והיא אינה לא יותר ולא פחות מציאותית מסיבתיות אחרת. יש תופעות, למעשה הרוב המוחלט של התופעות שהמדע עוסק בהן, שהמודל המתאר אותן כלל לא מתייחס לרמות התחתונות שלכל צורך ועניין מושפעות לא פחות ולא יותר מהרמות העליונות מאשר ההפך.
    מודל בו היד מזיזה חלקיקים הוא מודל פיזיקלי לכל דבר ועניין שוודאי יהיה שימושי יותר מכזה בו היד מתוארת על ידי החלקיקים מהם היא מורכבת. יאמר מר רושילד שמדובר אך ורק בעניין של פישוט הסברים, אך פישוט הסברים היא לב ליבו של המדע ואינו עניין של מה בכך. לא ניתן לחלק סיבתיות לסיבתיות אמיתית וסיבתיות למטרות פישוט. סיבתיות היא כלי בעזרתו המח ממדל ומפשט את העולם

  319. בוא נניח שסיבתיות כזו אינה קיימת למרות ש
    לגבי שזה לא נצפה בטבע-זה פחות או יותר ברור-אם זה נכון או קיים בעולם,זה קורה רק במערכות משוכללות מאד-כגון האדם.
    אבל בוא נניח שסיבתיות מלמעלה אינה נכונה,זה עדיין לא אומר שבלעדיה לא קיים או לא יכול להתקיים רצון חופשי.
    ההתמקדות ברצון חופשי צריכה להעשות במישור הידוע לנו,לפי הפיזיקה שידועה לאדם היום,אין שלילה לרצון חופשי מבחינה פיזיקלית,שכן אירועי העבר אינם כופים את אירועי העתיד.(ברור שאקראיות אינה מספיקה בלהגיד האם בחירה חופשית קיימת או לא אבל בהחלט היא מאפשרת אותה מבחינה תיאורתית-מה שדטרמיניזם שולל מיידית).
    יש פיזיקים שמאמינים שהמודעות של האדם היא לא נגזרת של פעילות במוח-אלה סוג של חוק שקיים בעולם-לא הבנתי אז זה בדיוק.
    אני ישאל אותך אקראיות קיימת בעולם,אבל מה גורם או מי גורם לכך שפעם האלקטרון יתפרק תוך דקה ופעם תוך 10 דקות? אי אפשר לדעת את הדברים האלו.מה שבטוח שהפיזיקה עצמה לא שוללת את הרצון החופשי.
    שוב צריך להיות זהירים לגבי הרצון החופשי-יכול להיות שאנחנו לא מתכוונים לאותו רצון, לצורך ההגדרה:
    רצון חופשי אומר שהנתן אותו מצב בדיוק אחד לאחד(תיאורטית) האדם יכול לבצע יותר מפעולה אחת(ולא מתוך אקראיות של קוונטים) אלה מתוך החלטה ושל המודעות.
    הטענות שלך לגבי הזרם העובר במוח,כלל לא מפריכות את הרצון החופשי-אלה פשוט מראות שניתן לרמות אותו(מכניזם)וההשפעה של הזרם היא לא על התודעה אלא על הרצון-יש הבדל-גם אם אנו חשים שמחים אין זו תודעה-התודעה חווה את ההרגשה אך התודעה היא לא הרגש-לכן אם זרם יכול לשנות "רצון" להפוך אותו לשמחים או עצובים אין זה משפיע על התודעה עצמה.
    תחשוב על זה רגע-אם אתה רעב-זה לא קשור לתודעה זהו רגש מסויים שהתודעה שלך חווה אותו התודעה יכולה לחוות הרבה מאד רגשות באותו הזמן אבל הרגש בהחלט ניתן להשפיע עליו.

  320. גידי:
    אמנם סומפולינסקי מגייס גם את טענת הלוקליות להצדקת טענתו שסיבתיות מלמעלה בכלל לא תיתכן, אבל הטענה הבסיסית היא בכל זאת העובדה שמעולם לא נצפתה בטבע סיבתיות מלמעלה למטה ולכן אין כל סיבה להניח שהיא קיימת והנחה כזו היא פשוט ווריאציה על מפלצת הספגטי המעופפת.

    אישית – אני חושב שטיעון הלוקאליות לא ממש חשוב ושגם אם יש בטבע חוקים שאינם לוקאליים (ובינינו – באמת יש כאלה! התיאום בין מערכות שזורות בתורת הקוונטים אינו תופעה לוקאלית!) – עדיין לא תיווצר סיבתיות מלמעלה כי בסך הכל צריך יהיה להביא בחשבון, מעבר לגורמים הלוקאלים, גם את הגורמים שאינם לוקאליים.

  321. ר.ח:

    לא.

    גם על פי הציטוט שהבאת, טענת הסיבתיות מלמעלה היא טענה שאומרת שיש משהו שנובע – לא מתוך התנהגות מרכיבי המערכת – אלא רק מתוך המכלול כולו – כזה שהמרכיבים לבד לא היו גורמים לו אבל המכלול כן גורם לו כי שולטים בו חוקים נוספים שאינם תוצאה ישירה של התנהגות המרכיבים.

    אני חוזר ואומר – לא ניתן למצוא דוגמה מציאותית לסיבתיות מלמעלה.

    הדוגמה שתיארת היא מציאותית ולכן גם אינה דוגמה לסיבתיות מלמעלה.

    הסיבתיות מלמעלה אינה מוגדרת כסיבתיות המגיעה מגורם חיצוני למערכת.
    לכן – אם הגוף והאבן מחוץ למערכת זו לא דוגמה
    אם הגוף והאבן בתוך המערכת אז מה שאתה מתאר הוא סיבתיות מלמטה כמו כל סיבתיות שקיימת בטבע. הגוף אינו כלל המערכת אלא רכיב או אוסף רכיבים בתוכה. כך גם האבן.
    שניהם, כמו המים, נשלטים על ידי חוקי הטבע שקובעים את התנהגותם ואת השפעת התנהגות זו על התנהגות המים.

    כמו בדוגמה שהבאתי עם לחץ האוויר והרוחות שמי שאינו מבין עלול לפרש כסיבתיות מלמעלה בשעה שמדובר רק בהסבר מלמעלה, אפשר היה לראות את הגלים שבמים (ללא שום קשר לגורם שיצר אותם) בתור הסיבה לתנועת המולקולות.
    לזה אפשר היה לקרוא סיבתיות מלמעלה אילו זה היה המצב.
    אבל עובדתית – לא זה המצב כיוון שהסיבתיות היא הפוכה והגלים נוצרים כתוצאה מן המולקולות הבודדות וקשרי הגומלין שהטבע כופה עליהן.

  322. זה לא משהו מחוץ לטבע,זה תופעה של מערכת מאקרו שמשפיעה על המיקרו ולא ההפך.
    זו טענה שאין לה ממצאים כיום.(גם לא הפרכות)
    מיכאל,תראה סימפולינסקי מדבר על התופעה הזו הוא בעצמו לא מאמין בה,בגלל הלוקאליות שבחוקי הפזיקה(לדעתו) לא כל הפיזיקים מסכימים איתו.
    שוב,איני טוען בכל תוקף שסיבתיות כזו אכן קיימת,אני רק מביא לך תיאוריות וטענות שנשמעות בפני אנשי מדע בעצמם.
    מה לדעת מיכאל,גורם לאלקטרון להתפרק באקראיות? פעם אחרי דקה ופעם אחרי 10 דקות? אומנם זו אקראיות אך בסופו של דבר זה משהו או מישהו שגורם לכך.
    ר.ח דוגמא תיאורטית לסיבתיות כלפי מטה-האטומים במוחי גורמים לתודעה ותחושות,זו הנגזרת של אותן פעולות כימיו במוח,אז הן יוצרות את ההכרה,אך היא שלעצמה היא קוואליה(מן תופעה) שהסיבתיות מגיעה חלקית ממנה ולא רק מלמעטה מהאטומים-זה יכול להיות בדיוק כמו שהעין שלנו רואה 3 צבעים ואז יש תופעה ורואים צבע אחר,ואין הסבר לזה.

  323. מכא*ל,

    טרחתי וחיפשתי קצת מה אומר המונח סיבתיות מלמעלה.
    הנה אחת ההגדרות (מהאתר: http://pespmc1.vub.ac.be/DOWNCAUS.html)

    Downward causation can be defined as a converse of the reductionist principle above: the behavior of the parts (down) is determined by the behavior of the whole (up), so determination moves downward instead of upward.

    לפי הגדרה זו – התנהגות החלק (או לצורך העניין החלקיק) נובעת מהתנהגות הכלל ולא להפך. לפי הגדרה זו מה שתארתי נכון. אם אני מניף את ידי, הכלל (הגוף) הביא לשינו במיקום, במהירות בתנע ובכל מה שתרצה של החלקיקים המרכיבים אותו.

    כך שאו שאני מפספס כאן משהו או שזהו דבר טריוויאלי לחלוטין. נכון שלעיתים ההגדרה מופיעה כ: "משהו מחוץ לטבע משפיע ללמטה על הטבע". אולם בהגדרה זו לא ברור לי מה זה מחוץ לטבע ולמה הוא מעל ולא מתחת לטבע 🙂 ?

  324. ר.ח:
    סומפולינסקי מסביר בהרצאתו במה מדובר.
    גם אני ניסיתי לעשות זאת בחלק מן התגובות.
    הבעיה היא שקשה להסביר בצורה רצינית והגיונית דבר שההיגיון אומר שלא יכול להיות קיים.
    לכן – הדוגמה שלך אינה דוגמה לסיבתיות מלמעלה.
    לעולם לא תמצא דוגמה לסיבתיות מלמעלה כי אין בעולם סיבתיות מלמעלה.

    גם גידי לא ימצא דוגמה אבל לו זה לא חשוב. הוא לא ייתן למציאות לקלקל לו את התאוריה.

  325. גידי ומכ*אל,

    אודה ואתוודא שאני ממש לא מבין מה אתם מתכוונים בסיבתיות מלמעלה. אני שואל שוב, אם אני זורק אבן ממקום למקום ובכך גורם לאטומים וחלקיקים מיקרוסקופיים אחרים לנוע ממקום למקום, האם זו סיבתיות מלמעלה?

  326. מר רוטשילד,הדוגמא שהבאת עם הרוח לא קשורה למה שאמרתי.
    לא כל דבר שלא ניתן להסביר-זאת אומרת שקיימת בו סיבתיות כלפי מטה,אולי היא קיימת רק במערכת מורכבת ביותר כמו האדם,לכן לא יודעים עדיין אם זה קיים או לא.

    לדוגמא המודעות יכול להיות שהיא תופעה כזו של סיבתיות כלפי מטה,אף אחד לא יודע עדיין.
    אני שומע טענות מגוחכות כל הזמן לגבי מודעות גם מפי אנשים שחושבים שהם מבינים כל דבר וידועים את כל התשובות,טוענים דברים הזויים כגון שהתודעה קיימת בגלל רמת המורכבות שיש במוח הרי אלו הם טיעונים מגוחכים.
    שוב איני טעון שסיבתיות כלפי מטה קיימת בוודאות-אולי יש עוד דברים שלא ידועים לאנושות ולאיך שאנו תופסים את המושג רצון חופשי-אבל לבטל אותו ולהגיד שהוא לא קיים רק על סמך כמה ממצאים פיזיקלים גם כן גישה לא נכונה.
    זה כמו שאני יגיד לך גם אם קיימת בעולם אי וודאות קוונטית אמיתית כפי שהיא נשמעת יענו אקראיות אמיתית,עדיין מי או מה מחליט בסופו של דבר על האקראיות ועל התוצאה הסופית לאן יפנה האלקטרון?
    יש הרבה מאד דברים לא ידועים.
    כמו כן הדוגמא עם הניסוים של ליבט לא אומרים דבר על רצון חופשי ואף לא מתקרבים לזה,ואפילו היום לאחר אלפי ניסויים כאלו אין הסכמה או קונצנזוס לגבי הממצאים שלה.
    אני מחזק את דבריו של משה,במאמר שלך לא מצאתי הגדרה ראויה (לדעתי) לרצון חופשי או מהו בכלל.

  327. מר רוטשילד
    עד כמה שאני יודע הגבתי רק פעם אחת. למאמרך.
    אמנם יתכן שבפעמים אחרות שמופיע שמי היתה זו הרוח הגדולה או החייזרים או סתם מישהו אחר עם רצון נפרד משלו.
    לעצתך קראתיי את מאמרך שוב ואפילו עיינתי בו בדקדקנות ולצערי עדיין לא הצלחתי לראות היכן וכיצד הנך מפרש את מהות הרצון.
    מלבד פילפולים פילוסופיים טרחניים לא מצאתי הגדרה ראויה ואף לא הסבר.
    אולי דילגתי על זה שוב בצורה לא רצונית או שאתה דילגת על זה בצורה רצונית או לא רצונית מי יודע?

  328. גידי:
    כפי שאמרתי (וכפי שאמר גם פרופסור סומפולינסקי) – אין כל בסיס לטענה של סיבתיות שיורדת כלפי מטה.
    יכול להיות ל"סיבתיות" כזאת ערך בפישוט ההסברים אבל כל מה ש"למעלה" נובע ממה ש"למטה" ולעולם לא להפך.

    אגב – אין שום מקום בטבע (ולא רק במוח) שבו נמצאה סיבתיות מלמעלה.
    הסברים, כאמור, יש כאלה (למשל – זרימת הרוח כתוצאה של הפרשים בלחץ האוויר) אבל בפועל – כל מולקולת אוויר מקבלת את כיוון ומהירות תנועתה מן ההתנגשויות שלה עם מולקולות אחרות ולא מ"לחץ האוויר".
    ההסבר המבוסס על לחץ האוויר הוא הדרך שלנו לבטא את גזירת התופעה הממוצעת מן הנתונים הממוצעים אבל הוא לא הסיבה האמתית לתנועה.

  329. ההסבר הפיזקלי לטענה הזו הוא פשוט:במערכות משוכללות ומורכבות השפעת חוקי המיקרו על מערכת מאקרוסקופית חלקית.
    זו לא עיקר הכוונה,אני אתן לך דוגמא: ישנן תופעות בעולם שלנו שאין להן הסבר ברמה המיקרוסקופית,יש טענה שאומרת כשאר יש מערכת משוכללת מורכבת (כמו האדם) אז נוצרות תופעות,ואותם תופעות אינן מושפעות באופן מוחלט מרמת הפיזיקה האטומית(מיקרו),יענו התחושבה שלי שאני רוצה לקנות אוטו,אז זה לא בגלל הפעילות האטומית והכימית בלבד אלה התחושה שלי הורידה את הסיבתיות למטה בגלל "התופעה" של הרצון הוא גרם לחלקיקים לזוז במוחי.

    תקרא על זה באנגלית downward causation

  330. גידי,
    לא ברורה לי כוונתך בסיבתיות כלפי מטה. מה כל כך מיוחד בזה שמערכת מאקרו משפיעה על המיקרו?
    כאשר אתה מניף את ידך, כל המולקולות והאטומים שמרכיבים אותן והפרוטונים/נייטרונים/אלקטרונים שמרכיבים את האטומים והקוורקים שמרכיבים אותם מושפעים, לא?
    דוגמא אחרת, מאיץ חלקיקים בגודל של קילומטרים משפיע על התנועה של חלקיקים תת-אטומיים. האם לזה אתה קורא סיבתיות יורדת? ואם כן אז מה מיוחד בזה ויתירה מכך, מה לא פיזיקלי בזה?

  331. כשאמרתי שהתודעה אינה מושפעת מהפיזיקה,כוונתי הייתה ל סיבתיות שיורדת כלפי מטה,ולא איזה פעילות על טבעית-אפשר לראות בסיבתיות שיורדת למטה גם כן הסבר פיזיקלי.
    אפשר להגיד שמערכת מורכבת מאד יוצרת אזישהם תופעות (גם כן פיזיקליות) שאינן באות רק מרמת המיקרו. זה מה שטענתי כל מי שסבור אחרת טועה.

  332. אתמול לא הספקתי כמעט לבקר באתר וכשחזרתי היום גיליתי שיש לפחות דבר אחד טוב שיצא מתגובותיו של גידי ואלו התגובות שנתנו לו המגיבים האחרים.
    חבל שהוא עצמו לא קרא אותן, אבל אני נהניתי מהן מאד – ובמיוחד מן הקישור שנתנה קמילה שאני מוצא לנכון לחזור ולהציג כאן:
    https://sites.google.com/site/gallantlabucb/publications/nishimoto-et-al-2011

  333. ר.ח,
    אני סבורה שגידי הוכיח לנו כבר שאין לו בעיה עם סתירות לוגיות. הוא שייך למה שאני מכנה קבוצת האנשים שמנסים לשמור על ראש פתוח מדי, וכשמנסים לשמור על ראש פתוח מדי מה שקורה הוא שהשכל נופל החוצה:
    http://www.youtube.com/watch?v=bBUc_kATGgg
    עוד הוכחה לכך ששכלו של גידי כבר מזמן לא בראשו היא העובדה שהוא טוען שבלתי אפשרי להשיג מה שכבר הודגם והושג במדע. הוא מדגים היטב דפוסי מחשבה (אם אפשר לקרוא לזה כך) שאופייניים למתנגדי המדע לסוגיהם אשר קיימים בינהם קווי דמיון רבים, בין אם הם אנשי דת, אנשי קונספירציות או ניו-אייג'רים למינהם. כולם בסופו של דבר מאשימים את המדע בכך שהידיעות המושגות באמצעותו הן לא מושלמות ואז הולכים ומספרים על אמונה בדברים שביסוסם רעוע הרבה הרבה יותר במקרה הטוב, ומוכח כשגוי במקרה הפחות טוב.

  334. גידי,

    בוא נעשה קצת סדר במושגים כי אתה מבלבל אותם. אתה אומר "אני לא מאמין בעל טבעי.
    ואני גם לא חושב שאין הסבר פיזיקלי לתודעה" וזה משפט עם סתירה פנימית.
    טבע = פיזיקה. לכן מה שלא פיזיקלי הוא על טבעי. לכן אם אתה לא מאמין בעל טבעי אתה לא יכול לחשוב שיש הסבר לא פיזיקלי. פשוט מאד.

  335. כמו כן,מדוע חושבים שבמידה והרצון והתודעה הם פיזיקלים אז אין בחירה חופשית? זה לא קשור לדעתי,זה שעשו ניסוי והעבירו זרם חשמלי במוח ואז גרמו לנבדק לעשות פעולה ולהרגיש כאילו הוא עשה אותה,לא אומר שלא קיים רצון חופשי,אלא פשוט שניתן "לרמות" אותו כי בסופו של דבר זה דבר מכניסטי. אינך מסכים ר.ח?
    יכול מאד להיות שיש רצון חופשי שהוא מכניסטי איזשהי תופעה בעולם שלנו בגלל אותו "סידור" של אטומים.
    (אני בעצמי אף פעם לא האמנתי שיש נשמה או משהו על טבעי)אבל זה לא אומר שום דבר על הרצון שלנו כבני אדם,בסופו של דבר נראלי שאנשים לא מושפעים באופן עיוור מפעילות עצבית במוח,אלה יש איזשהו מנגון שמאפר מן "דימוי" של "רצון חופשי" כלשהו.

  336. אני לא מאמין בעל טבעי.
    ואני גם לא חושב שאין הסבר פיזיקלי לתודעה-אך "האפקט" שלה יכול להיות שאינו מושפע מהפיזיקה לגמרי(סיבתיות כלפי מטה) זה מה שאני טוען.

  337. גידי,
    1) אתה אומר: ר.ח: אז אתה אומר שהתודעה היא בגלל קשרים ניורונאליים?
    תשובה: בודאי, נראה לך שמשהו אחר יוצר אותה? ואם כן אז מה? האם ללא קשרים נוירונאליים התודעה תהיה קיימת?

    2) אתה אומר: ר.ח אתה מנסה להסביר את התודעה כאילו מינימום אתה יצרת אותה,בוא נגיד שאתה לא יודע עליה כלום.
    תשובה: מסכים איתך, לא יצרתי אותה ואני, וכנראה גם שאף אחד אחר, לא יודע מה היא וכיצד בדיוק היא נוצרת אולם אני כן יודע שאין שום סיבה להניח שהיא נוצרת מאיזו שהיא פעולה אל טבעית או כזו שמחוץ לפיסיקה כהגדרתך.

    פעם גם לא ידעו איך תכונות עוברות בתורשה. אתה היית בודאי טוען שזה מחוץ לפיסיקה, הייתכן שצבע שיער נגזר מאיזה אלמנט מקרוסקופי לא ידוע???

  338. אני לא אוהב להציב "גבולות" שכן אני אדם עם ראש פתוח,אני מטרייליסט בעצמי,פשוט הנחתי היא שלא יתאפשר לדמות תודעה כי אנחנו לא יודעים מזה או אפילו מתקרבים לדעת מזה.(אולי בעתיד יוכלו אני לא שולל)

    אותו דבר לגבי רצון חופשי-אני לא חושב שיש כרגע מי שיכול לענות על השאלה הזאת באופן חד משמעי ומוחץ.
    לגבי הרצון החופשי יש וכיוח בכל הרוודים-גם במדע עצמו ובפילוסופיה.
    ישנם כל מני דוגמאות אפילו במדע כגון-אפילו שאנו בנויים מאטומים-אז כיצד תתכן שיש רצון חופשי?-יש כל מני אפשריות כגון-הנגזרת של הפעילות במוח היא אינה כפופה לפיזיקה-או שכפופה חלקית (סיבתיות כלפי מטה)
    נגיד אתה חושב עכשיו על תכנית כלשהי שאתה מתכנן-אז נכון אפשר להגיד שבמוח שלך מתחולל סדר מסויים שגרם לזה אבל עצם החוויה שאתה חווה(כשאתה חושב ומדמיין) היא רק נגזרת של הפעילות ועצם החוויה אינה קיימת בעולם הפיזיקלי לכן הוא גם לא כפוף לו-ומכאן שיש אפשרות שבחירה חופשית קיימת.

  339. גידי:
    טענת שלכל המודלים הקיימים של רשתות נוירונים תוצאות מאכזבות למדי אפילו בפעולות כגון זיהוי תבניות…
    האם לדעתך אם כך שגם פעולות אלו לא יוכלו להתבצע בעתיד בעזרת מחשבים?
    אם לדעתך פעולות כגון זיהוי חיות בתמונה יתאפשרו בעתיד, מה ההבדל ביניהן לבין סימלוץ של רגשות או תודעה? היכן אתה שם את הגבול בין מה יהיה אפשרי לבין מה שלא יהיה

  340. אין הבדל אם אדם חושב על בחורה,או על אוכל,אין שום טכנולוגיה שיכולה להראות את זה,ולא תהיה.

    ניתן לראות רק שיותר דם זורם לחלק של המוח לא יותר מזה ופעילות חשמלית מסויימת,אבל ממש לא תקבל תמונה על מה אני חושב,ואם אתה חושב שכן,אז אתה חי בסרט משלך,לגיטימי כל אחד חי באיזה סרט.(יובל חייקין)

  341. תודה, קמילה♥ חמוד וחביב עד מאד ♥ ♥

    וזו נראית לי הזדמנות נאותה להביא ציטוט מסיפור שכתבתי לילדיי לפני חצי יובל שנים, בעודם רכים בשנים. מסופר בו על דמוי-אדם בעל יכולת ראייה בספטרום צבעים רחב:

    "רימיתי במשחק קלפים", הוא אמר והוסיף "זה היה משחק שבו כל השחקנים מרמים. אני רימיתי הכי טוב".
    "זה רע מאד", אמרתי, "יהיו לך הרבה אויבים".
    "לא נכון", ענה, "כולם נהנו לשחק אתי".
    היתה זו שעת לילה מאוחרת ולא רציתי לעורר ויכוח ממושך על חשבון שעות שינה יקרות ומשום כך הנחתי לנושא.
    אולם משחזרה התופעה לילה אחר לילה במשך שבוע שלם, כבר לא יכולתי לעבור עליה בשתיקה. אמרתי לו: "אין זו חוכמה גדולה וגם כלל אין זה הוגן לשחק בקלפים אשר שקופים לגביך ואטומים לגבי יריביך".
    "נכון מאד", הוא ענה, "ומשום כך אני מגלה את כל הקלפים שלי בעוד הקלפים של השחקנים האחרים נשארים הפוכים על פניהם".
    "אז איך בכל זאת אתה מנצח ומרוויח?", תמהתי.
    "אני קורא את מחשבותיהם", ענה בשלוה.
    לא הצלחתי להסתיר את תדהמתי. אמרתי לו: "אני יודע שראייתך חודרת כל חומר. אבל מחשבות אינן חומר".
    "מחשבות אינן חומר?", שאל בפליאה, "אז איך זה יתכן שאני רואה אותן בתוך מוחם של האנשים? אני רואה חומרים מסוימים במוח מסתדרים בסידור כזה שאני יכול לזהות כמלים וכמשמעויות עוד לפני שהן נאמרות".

    🙂

  342. ר.ח אתה מנסה להסביר את התודעה כאילו מינימום אתה יצרת אותה,בוא נגיד שאתה לא יודע עליה כלום.

  343. מי קבע שבעתיד יהיו סורקים שיוכלו לצלם תמונה? שמעת את זה ממקור כלשהו?

    ר.ח: אז אתה אומר שהתודעה היא בגלל קשרים ניורונאליים?

  344. מר רוטשילד
    אולי כדאי שתגדיר קודם כל מהו רצון. לפני העיסוק בדרגת החופש.
    האם כשאטום מסויים פולט חלקיקי בטא זה תוצאה של רצון.
    או האם איילה שבורחת מנמר זו פעולה רצונית.
    או אולי יונה שעפה לקן שלה עושה משהו רצוני.
    ואולי זו פעולה תודעתית אנושית בלבד כמו רגשות אנושיים כגון אהבה רגש עליונות רגש נחיתות הבנה וכו'.

  345. יובל,
    התכוונת ודאי ל-fMRI

    העתיד כבר לא רחוק בכלל, ראה למשל את העבודה מהמעבדה של פרופ' גלנט מברקלי בנושא המדובר:

    https://sites.google.com/site/gallantlabucb/publications/nishimoto-et-al-2011

    כמו בכל דבר, אלה שמתעקשים לא להבין, כמו גידי למשל, ייאלצו להפנים שאין הוקוס פוקוס ואין חברים דמיוניים ואין כוחות על טבעיים. אני רק מקווה שאותם אנשים לא יאבדו את הטעם לחייהם ברגע שיגלו שכל מה שקיים כאן הוא "רק" דברים טבעיים לחלוטין שפועלים במסגרת חוקי פיזיקה פשוטים שיחד עם כמה יסודות כימיים וכללים ביולוגיים\מתמטיים נוצרים מהם כל הדברים הנפלאים שאנו חווים ביקום הזה, ועדיין "רק" הדברים האלו הם נשגבים ומרגשים ונהדרים, גם מבלי שיהיה צריך להוסיף להם תבלינים מלאכותיים.

  346. גידי,
    תראה לי היכן התמונה של האישה נמצאית בהרד דיסק של המחשב שלי? אם תפרק אותו ותמצא שדות מגנטים, האם זו תמונה? כנ"ל במח קיים ייצוג של התמונה ככל הנראה בקשרים נוירונאליים.אז אם אתה מגדיר שזה לא העולם הפיזיקלי אז גם במחשב התמונה לא בעולם הפיזיקלי.

  347. גידי, תגיד לי: אתה באמת כזה או שאתה רק עושה את עצמך?
    אני חוזר במיוחד בשבילך: מ-ה ש-י-ש ב-מ-ו-ח ז-ו ר-ק ת-מ-ו-נ-ה. אנא הנהן בראשך אם הבנת.

    בעתיד, כשסורקי MRI ישתכללו מספיק, אפשר יהיה לצלם את התמונה ישר מתוך המוח.
    בינתים, רק מי שיש לו כישרון לצייר, יכול להעתיק את התמונה ולהגיש לך, כבקשתך.

  348. גידי!

    אי-שימת לב לפרטים מעוותת את ההבנה ומביאה למסקנות שגויות. המשפט שכתבת "אותה אישה שאתה תדמיין כרגע במוח שלך קיימת איפשהו בעולם הפיזיקלי?" אינו מנוסח טוב.
    תמונת האישה קיימת רק בתוך קופסת המוח שלי. האישה שנתנה את ההשראה לתמונה, אם היא קיימת, נמצאת במקום אחר. אנא שים לב שמדובר בשתי ישויות חומריות נפרדות.

  349. למה הזוי? האם מעבר לתחושת הבטן שלך יש לך איזה שהיא עדות שתודעה היא לא חומרית במובן שהיא מכניסטית לחלוטין ונובעת מתוך ביולוגיה כמו שפעילות הכליות , הלב או הכבד נובעים מהביולוגיה? האם גם הם לא חומריים? רק בגלל שאתה לא מבין איך התודעה עובדת זה הופך אותה ל"לא חומרית"?

    אתה לא התייחסת למה שכתבתי לך למעלה בדיוק בנושא. האם תמונה של אישה סקסית במחשב ללא מסך היא "חומרית" ? היא מורכבת משדות מגנטיים שרק אם תעבד אותם בצורה הנכונה תקבל תמונה. האם זה חומרי? ואם כן אז מה ההבדל מתודעה למעט העובדה שאנו לא מבינים איך היא עובדת?

  350. מהיכן הביטחון? אתה רוצה להגיד שתודעה היא "חומר"? דבר יותר הזוי מזה לא שמעתי,המודעות היא נגזרת של הפעולה הזו,המודעות עצמה אינה קיימת בעולם הפיזיקלי.(חומרית) ושים לב,איני מדבר על רגשות אלה רק על המודעות.

  351. אין צורך בלשכנע אותי,אני גם כן לא מנסה לשכנע אותך,בסך הכל קובע עמדה-ומראה שיש 2 צדדים לכל מטבע.

  352. גידי,
    מהיכן הביטחון והפסקנות שלך במשפט: "רגשות ומודעות עצמית אינן תופעות חישוביות, ולכן לא יכולות, בעיקרון, להיות מיוצגות בו" ?

  353. בוא אני יגיד לך משהו על החוקרים-הם חיים בסוג של סרט,וזה בסדר,לאנשים יש שגעון גדלות שהם חושבים שהם יכולים לעשות כל העולה בדמיונם,ועצם החשיבה "האנליטית הקרה" אומנם נראית הגיונית -הרי אם מוח הוא סך הכל פיזיקה והכל זה מודלים מתמטים אז מה הבעיה ליצור את זה באופן מלאכותי?

    אבל הבעיה הקטנה פה היא שהמוח אומנם פיזי ומוחשי,אבל הנגזרות שלו כמו תודעה והכרה אינן פיזיקליות בעצם חוויתן,וגם אם המחשב יכול לחקות התנהגות אז הוא רק "יחכה" אותה אך ללא שום מודעות לעצמו וולא שום רגש בסך הכול ערמת שבבים של מחשב.

    זה אותו דבר כמו להגיד שבסרט כחול שנמצא בתוך מחשב האנשים "בתוך המחשב" באמת חווים אורגזמה.

  354. גידי:
    כבר עניתי לכל הדברים האלה – גם במאמר זה וגם במאמרים אחרים.
    נראה לי שאין סיכוי שתשתכנע ולכן אני מפסיק לנסות לשכנע אותך.

  355. חשבתי בנוסף לזה-ההכרה שלנו שהיא נגזרת של פעילות חשמלית במוח(אבל היא לא הפעילות עצמה הרי המודעות היא לא "חומר").

    יש אנשים שאומרים: "אני יכול להרדים איזור במוח ואז אין מודעות"-האומנם זה אומר שהמודעות נמצאת שם?
    אני יכול להגיד שפגיעה במוח איינה זהה לפגיעה במודעות,אלה לפגיעה בבטויה על ידי המוח,כמו שפגיעה במחשב מטוס איננה זהה לפגיעה בטייס,והמטוס יראה כמסתובב ללא טייס מודע.

  356. גידי:
    מעודד לראות שיש מי שיודע טוב מן החוקרים העוסקים בנושא.

  357. יואל משה:
    דעתי על הדברים לא השתנתה בעקבות הבהרתך.
    בכל מקום שאי פעם הסתכלו על המוח – הוא פעל בדיוק בהתאם לחוקי הפיזיקה.
    מעולם לא נמצא ולו בדל של אישוש להנחה שיש משהו חיצוני לפיזיקה.
    יותר מזה – מתברר שהמודע מגיע אחרי הבלתי מודע וכל תחושתנו לגבי עצמנו היא ש"אנחנו" – זה דווקא המודע ולא הבלתי מודע.
    הבלתי מודע הוא חלק ממני אבל ה"אני" הוא המודע ולכן – אפילו אילו היה מנגנון לא פיזיקלי שעומד מאחרי הבלתי מודע (וכל המחקרים מראים שאין כזה דבר) – לא היינו מזהים מנגנון זה בתור "אנחנו". להפך – זה היה הופך את מצבנו לגרוע יותר כי אז היינו צריכים לראות בעצמנו מריונטות של מישהו אחר.

  358. פרוייקט המוח הכחול:

    יתכן שניתן יהיה לסמלץ רבות מפעילויות עיבוד המידע של המוח האנושי בפרוייקט הזה, אבל רגשות ומודעות עצמית אינן תופעות חישוביות, ולכן לא יכולות, בעיקרון, להיות מיוצגות בו. למעשה, לכל המודלים הקיימים של רשתות נוירוניות תוצאות מאכזבות למדי (ביחס לציפיות הראשוניות) אפילו בכל הנוגע לפעולות עיבוד מידע פרופר, כגון זיהוי תבניות, שנעשות במוח האנושי בקלות רבה.

    לדעתי תופעות של מודעות, וגם חלק ניכר מעיבודי המידע המוחי, קשורים באפקטיים שכלל לא ממודלים בפרוייקט המוח הכחול, ונמצאים מעבר לרמה הפשטנית של נוירונים וקשרים סינפטיים. זה לא שהפרוייקט הזה לא חשוב, ובהחלט ניתן יהיה ללמוד ממנו הרבה. אבל צריך להוריד את רף הציפיות.

  359. למיכאל תודה על המאמץ להבין. להלן ניסיון הסבר מחודש.
    אני מתייחס למאמר וגם להרחבות בתגובותיך.
    1)פשוט וברור לכולם שהאדם 'מחשב ' את צעדיו.
    2)ידוע שחלק מהנטיות הם 'צרכים' למשל הצורך להשיג אוכל,וחלק מהכישורים התפתחו במירוץ להשגת אותם צרכים.
    3)חלק מהרצונות והמחשבות הם 'מופשטים' אדם רוצה בהשגת יעדים שאינם קיומיים בשבילו להיות הראשון שמגיע לאוורסט לדוגמה בה ההישג מוחשי אך לא קיומי או נכונות למות על צדקתו של רעיון מופשט בין אם מדובר על מרטיר נוצרי קדמון,חנה ושבעת בניה או סוקרטס.
    4) רכיבי הרצונות המופשטים מחייבים 'תודעה' ,'רצון' ,בחירה. אולם הנ"ל חלים או יןתר נכון קורים או באים לידי ביטוי בעולם המעשי מכניסטי בסופו של דבר תהליך חשיבה נוירוני מסויים ומדיד במוח מוציא לפיו הפזיולוגי של סוקרטס את האמירה לפיה בנסיבות אלו הוא בוחר בשתיית הרעל.

    השאלות אותן אתה מעלה הם בעיקרן : I-האם ההחלטה של סוקרטס היא חופשית.
    II – האם ברכיבי ההחלטה והמניעים יש דברים שאינם בתוך המכונה הפזיולוגית /ביולוגית שהיא מוחו של סוקרטס.
    אם הבנתי נכון תשובותיך [ההחלטה אינה חופשית ,והמכונה היא הקיום היחידי ] מתבססות על הנחת יסוד אחת ועל מספר אישושים מחקריים.
    הנחת היסוד היא שכל פעולה המתבטאת במוח והיא מדידה ,פרושה ששם היא מתבצעת והיא תוצאה של המכונה/מכניקה החישובית.
    המחקרים של פרופסור סימפולונסקי ועוד מצביעים על כך שניתן להראות גם החלטה שקודמת לרצון וגם פעילות חיצונית שמתפרשת אצל הנפעל כרצון שלו.
    כאן אני מוצא את הבעיה כי אם הנחת היסוד היתה שהחלטה היא תוצר של 'חישוב' מכני הרי גם אם המצב המתואר במחקר נכון, עלינו לאתר מקום אחר במוח בו בוצעה ההחלטה החישובית שקדמה למודעות. וזאת כמובן כי מראש שללנו יכולת קיומו של 'אני' מופשט או יותר נכון 'אני' לא מכניסטי שלא קיים בתוך המוח אלא משתמש בו כמצע.
    במצב המחקר הנוכחי בו ,איננו יודעים להגדיר את מכונת החישוב המוחית כמכונה המוזנת בנוסחאות ואלגורתמים,אלא כמערך שעובד ואין לנו אלא לחקותו- אני רואה בטיעון ששולל את קיומו של 'אני' בעל 'חרות ' ו'רצון' טיעון מעגלי.
    העמדת התופעות שחזיתי לנגד עיני עם הכלב מחד והאדם מאידך ממחישה לי עד כמה עוצמתי ובעל השלכות יהיה כל טיעון בעד ונגד. כמובן שהדיון ה'כמותי' הזה עשוי להיות גם בעל השלכות מוסריות.

  360. יואל משה:
    דבריך ממש לא ברורים לי.
    אתה יודע מהו טיעון מעגלי?
    מה בטיעון שהצגתי מעגלי?!
    תגובתך דומה בעיני לטענה הבאה:
    אמנם הוכחת שאחד ועוד אחד הם שניים אבל אם אחד ועוד אחד אינם שניים אז אין להוכחתך תוקף.
    אתה יכול להצביע על ההבדל בין טיעון זה לבין מה שטענת בתגובה?

    הדוגמאות שהבאת כלל לא שוללות דבר מדברי ואין לי שום מושג למה אתה חושב שכן.
    נראה לי שפשוט לא הבנת את דברי.

  361. כמדומני שביסוד הניתוח של המאמר [=של מיכאל ] נמצא ההיסק הבא " כל ידע ותקשורת שלנו עם המציאות ועם ההחלטות והמודעות של עצמינו -מובע באמצעים ביוכימיים/פיזיקאליים .= כל התופעות המוחיות/שכליות/תודעתיות הינן תוצר מכנסטי של מערכת חישובית ביולוגית /פיזיקאלית".
    האם לא מדובר בטיעון מעגלי? כוונתי לומר שאם ההנחה תהיה ש'רצון ' הוא מחוץ למציאות הפזיולוגית הרי שאין לטיעון אחיזה. ואם נניח שהוא חלק ממנה הרי הטיעון קיים.
    אני מודע ומודה בכך שהניתוח צריך להיות שכלי ומבוקר אבל לשם ההמחשה אספר על שני מקרים שראיתי במו עיני. [כמובן לא ממין הענין לערבב שיפוט מוסרי של התופעות וסיבתן אלא התבוננות במקומן ע"פ התזה של המאמר]

    1) כלב שאולף לכך [באופן די אכזרי/כוחני -אבל אנו משאירים את השיפוט המוסרי בצד]מקבל את מזונו היומי מבעליו ובעודו רץ לכיוונו [של האוכל ]הוא קיבל את הפקודה 'נימוס לחברים' הכלב רובץ ליד האוכל מיבב ורואה את החתול של בעל הבית אוכל את מחצית המנה.
    2) איש הגיע רעב לבית והכין את מאכלו .לאחר שהאוכל המהביל הונח על השולחן הוא ניגש לשטוף ידיו ואז שם ליבו כי בדרך אל האוכל יהיה חייב להרעיש.[הסיטואציה המדויקת למה אי אפשר להשקיט לא חשובה] אימו של הלז נמה בסמוך והיא קשה להרדם ומהירה להקיץ . חברינו קפא על כסא המטבח אל תוך הלילה והפסיד מאכלו והעיקר להנעים שנתה של אימו.

    ואני שואל האם מדובר במערכות שקילות וכאטיות והאדם ככלב נטולי בחירה ושיקול דעת ? האם השיקול של ההתחשבות בהורה [הוא לא היה תלוי באימו למחייתו ]הוא תוצר הכרח חישובי מכנסטי?

  362. גידי:
    את התשובות שלי לשאלות אלו כבר נתתי.
    למעשה השאלה האחרונה היא בדיוק נושא המאמר והמאמר הוא תשובתי לה.

  363. מיכאל:

    צודק לגבי הניסוי עם הזרם,זה לא משאיר הרבה מקום למשהו לא מכניסטי(לא בטוח אבל כנראה שכן)

    אבל הנקודה שלי בעניין,האם מה שרואים על "המסך" שזוהי המודעות איך יודעים שהיא כפופה לחוקי הפיזיקה?(להבדיל מזה שחוקי הפיזיקה יוצרים אותה אבל מה עם הנגזרת שלה?)

    שאלה נוספת אליך מיכאל,נגיד ואני רואה בחורה יפה וזה,אני נשמך אליה,אני מסכים ב-100%שאין כאן שום בחירה חופשית זהו תהליך מכנסטי בגוף.
    כמו כן אפשר להגיד את זה על עוד הרבה דברים כגון התאהבות,פחד,רעב,ועוד.
    השאלה האם בין האפשריות שכבר ניתנו לנו(לא מתוך בחירה חופשית) האם ביניהן אנחנו יכולים לבחור באופן חופשי?

  364. גידי:
    חשוב שוב על הניסוי שבו הזרימו חשמל בנקודה מסוימת במוח והמשתמש דיווח שהוא חווה רצון להזיז את ידו.
    זה לא משאיר הרבה מקום למשהו לא מכניסטי בחוויה.
    בעיני נושא החוויה די ברור.
    התודעה (מה שכהנמן מכנה "מערכת 2") דומה למחשב דיגיטלי (לא להתנפל – אמרתי דומה – לא זהה) במובן זה שהיא מפעילה כללים לוגיים כדי להסיק מסקנות אופרטיביות מנתונים המגיעים מן המערכת הלא מודעת ("מערכת 1" של כהנמן).
    לתודעה אין גישה ישירה לחושים ולתחושות.
    כדי שהתודעה תוכל לטפל בחושים ובתחושות כל אלה מוצפים כלפיה על ידי המערכת הבלתי מודעת.
    האופן שבו מציגה המערכת הבלתי מודעת את קלט החושים ואת התחושות לתודעה (שמן הסתם אינו אלא צורת ייצוג המתבטאת תבנית עירור של תאי עצב) הוא החוויה.
    במילים אחרות – החוויות הן הממשק בין התת מודע לבין המודע.

    משה:
    לא ערבבתי דבר.
    נושא מגוון האפשרויות אינו העיקר בסיפור. הראיתי שאנו חשים תחושה של בחירה חופשית גם במצב בו אנחנו יכולים לשבת או להישאר לעמוד – למרות שמדובר רק בשתי אפשרויות וגם הסברתי מדוע זה כך ולמה העובדה שהבחירה אינה חופשית לא צריכה "להעליב" אותנו.
    נראה לי שלא הבנת מה ניסיתי להבהיר.
    הסברתי גם שבעיני אין לאקראיות שום קשר לרצון חופשי.
    תוצאה של הגרלה אינה מייצגת בעיני שום חופש ו"רצון" שמתבסס על אקראיות – לא רק שאיננו חופשי בעיני – אלא שאפילו אינו ראוי לשם "רצון".
    אני מוכן אפילו להרחיק לכת ולומר שבעולם יותר מדי אקראי לא הייתה נוצרת תודעה ומן הסתם – גם הרצון לא היה נוצר!

  365. מר רוטשילד
    ערבבת בין רצון לבחירה.
    בחירה לעולם אינה חופשית כי היא מוגבלת מטבעה במספר המקסימאלי של האפשריות שמתוכן תבחר האחת או יותר מהפשרויות הנדרשות
    לרצון אפשר בהחלט לכמת את מידת החופש שבו למשל ע"י השוואה לתהליך של בחירה קוונטית כגון
    התפרקות ביתא רדיואקטיבית.
    אם הרצון יופעל באופן כזה ניתן לומר שהוא אכן אקראי לחלוטין וכנראה גם חופשי לחלוטין.
    ככל שמידת האקראיות תרד באותה מידה תרד מידת חופש הרצון.

  366. גידי,

    אם לא חומרי אז מה?

    אני ממש לא מסכים שיש משהו לא חומרי. גם התמונה הזו בדמיון היא ביטוי של משהו חומרי.
    אם נחזור לאנלוגיה של יאיר. נניח שיש לנו מחשב המכיל קובץ JPG של אותה בחורה סקסית שדמיינתי לפי בקשתך. בא חייזר ללא שום ידע במחשבים ומפרק את קרביו. האם הוא יוכל להבין , ללא אמצעי ויזואליזציה כגון מסך או מקרן, מהדיסק הקשיח בלבד שהתמונה הזו קיימת? האם תטען שגם במקרה של מחשב יש משהו לא חומרי?
    בחקר מח אנחנו נמצאים היכן שהחייזר נמצא, עוד לא ברור לנו לגמרי איך מנוירונים מתקבלים זכרונות, דמיונות ורצונות אולם כל אלה לדעתי חומריים כמו שקובץ תמונה במחשב חומרי.

  367. ר.ח:

    לדעתי אין שום דבר מיסטי-גם אם בחירה חופשית קיימת,אין בה שום דבר מיסטי.

    וגם לא טענתי ששום דבר חורג המפיזיקה במוח-אלה הנגזרת שלה בדימיון.

    וכן,אני מפריד בין התהליך המכניסטי שגורם לתודעה להופיע לבין עצם חוויתה,דמיין שאתה חושב על בחורה סקסית במוח שלך,הרי הדמות שאתה רוואה בדימיון לא קיימת בעולם הפיזי,אבל הכול זאת אתה ממש רואה אותה ומדמיין,אתה לא יכול להסביר לי איך זה קורה ואיפה זה בכלל.

    כך גם לגבי הרצון החופשי במידה והוא קיים-הוא נגזרת מהמודעות שהיא פועלת בצורה מכניסטית,אך עצם חוויתה היא לא "חומרית"(אותה בחורה עליה אתה חושב היא לא חומרית) וכך בעצם אין השפעה של חוקים פיזיקלים(מוחלטים) על עצם החוויה עצמה.

  368. גידי,
    אתה אומר שלא אמרת שהמודעות אינה מכניסטית ואז אתה חוזר ואומר "עצם החוויה שלך של המודעות היא אינה מכניסטית,אין לה מקום בעולם הפיזיקלי,ולכן אינה מושפעת באופן מוחלט."

    כנראה שאני לא מבין. האם אתה מפריד בין המודעות לחוויית המודעות?
    אני מסכים עם יאיר שהרבה מאד דברים במח אינם ברורים. אולם זה שדבר אינו ברור לא הופך אותו אוטומטית למיסטי.
    אני לא רואה שום סיבה להניח שיש משהוא במח שחורג באופן מהותי מתהליכים ביולוגיים, כימיים ופיזיקלים אחרים. כמו כן אני לא רואה סיבה להניח שתהליכים קוונטים משחקים תפקיד במח יותר מאשר ברקמות אחרות. האם מישהו חושב שבלב או בכבד יש לתהליכים קוונטיים חשיבות מכרעת ואי אפשר להסביר את פעילות הרקמות הללו ללא תהליכים קוונטיים? כנ"ל לדעתי במח.

  369. ר.ח:

    מי אמר לך שהמודעות אינה מכניסטית?,שים לב למה שאני כותב,אמרתי שהמודעות זה תהליך מכניסטי,אבל עצם החוויה שלך של המודעות היא אינה מכניסטית,אין לה מקום בעולם הפיזיקלי,ולכן אינה מושפעת באופן מוחלט.

    כמו שיאיר אמר:"בהשוואה למחשב, שלב החישוב, הפולסים החשמליים ו"זרימת" הטרנסמיטרים מוכרים לא רע, אבל מהו במוח המקבילה למופע המסך, שזה הוא מצב ההכרה, זה לא ברור כלל".

    אגב זו רק עוד תיאוריה,לא אמרתי ולא התעקשתי שזה נכון.

  370. בהשוואה למחשב, שלב החישוב, הפולסים החשמליים ו"זרימת" הטרנסמיטרים מוכרים לא רע, אבל מהו במוח המקבילה למופע המסך, שזה הוא מצב ההכרה, זה לא ברור כלל.

  371. גידי,
    למה אתה כל כך נעול שמודעות אינה מכניסטית פיזיקלית? האם כאב או פחד שחשים גם יצורים ללא מודעות אינו דבר מכניסטי לחלוטין? האם לדעתך יש הבדל עקרוני בין זבוב שנמלט מהיד שלך לבין אדם שמפחד? לדעתי לא, שניהם מכניסטים הנובעים מתגובה נוירונאלית. המודעות לדעתי היא תהליך דומה אם כי מתוחכם ומורכב בכמה מונים אולם היא אינה שונה באופן עקרוני מתחושות אחרות ואין בה שום דבר שמעבר.

  372. מצד שני יש לי עוד תיאוריה-המודעות נוצרת מתהליך מכניסטי,אך החוויה הסוביקטיבית שהאדם חווה אותה,היא אינה מכניסטית(הרי מודעות לא מורכבת מחומר ולכן יכול להיות אינה מושפעת באופן מוחלט מהפיזיקה) לכן,בגלל שאינה חומר בעולם הפיזיקלי אלה תופעה-משפיעה על תזוזת האטומים במוח של האדם.ׁ(סוג של סיבתיות כלפי מטה)
    הרי המודעות שלנו לא עושיה מחומר,היא תופעה שאין לה "מקום" בעולם הפיזיקלי לכן יכול ליהיות שפה טמון משהו,חשבת על זה פעם מיכאל?

  373. מיכאל:

    מסכים איתך,כוונתי "לכפוי" הייתה בעצם חוסר דטרמיניזם-פעולות העבר אינן משפיעות באופן מוחלט על בחירתנו בעתיד.

    ניתן לומר-שבחירה היא בעצם אלגוריתם+אקראיות.(העין רגישה לאירועים קוונטים גם המודעות כנראה.)

    על פניו נראה שעיקרון "הבחירה החופשית הקלאסית"נשלל.

    חשוב לזכור שגם אם אנו מאמינים בזה-זה לא אומר שזה 100% נכון, יכול להיות שחלק מזה נכון וחלק גם לא,מה שבטוח שזה לא בטוח.(בעיקר בנושא המודעות והחוויה שלנו שלא ניתן להסביר היום.)
    עקרון אי הוודאות-הוא לא רק בפיזיקה לדעתי זה גם חשוב לחיים,כמעט כל דבר שאנו עושים,חושבים,מסיקים,יש להטיל בוא איזשהו סוג של ספק ותמיד ללמוד עוד ולשמור על ראש פתוח וגמישות מחשבה.

  374. גידי:
    לדעתי גם התחושות הן מכניסטיות לחלוטין.
    לא רק השפעתם של כימיקלים כמו סמי הזיה מעידה על זה, אלא גם העובדה שאפשר לעורר תחושה של לא פחות מאשר הרצון עצמו באמצעים מכניים (כפי שעולה מן הניסוי שתיאר פרופסור סומפולינסקי).
    לגבי מקומה של תורת הקוונטים – התייחסתי לזה במאמר עצמו (ואולי גם בחלק מן התגובות).
    לדעתי – גם אם קיימת השפעה קוונטית אמתית על המוח (מה שחוקרי מוח רבים שוללים) עדיין אין ביכולתה להעניק לנו חופש רצון כי מדובר בסך הכל בהגרלה.
    אם מישהו רוצה לקרוא לזה "חופש רצון" – לא אכפת לי שיעשה כך אבל בעיני זה שימוש מבלבל בביטוי (באותה מידה יכול מישהו להחליט שלפני כל החלטה הוא מסובב גם איזושהי רולטה ומביא בחשבון את התוצאה שלה באופן כלשהו. ברור שאין בכך שום תועלת.

    מצד שני – אין לי כל בעיה לקרוא לרצון שאנחנו חשים בעקבות כל התהליכים המכניסטים המתחוללים במוחנו בשם "רצון חופשי" ולהתכוון בכך לעובדה שמדובר ברצון שלנו – כלומר – של המכונה שהיא אנחנו – שהתקבל בנסיבות טבעיות ולא מתוך כפייה על ידי אדם אחר.

  375. מיכאל:

    אכן מאמר מעניין,עוד לא קראתי את כולו אבל מאמר טוב סך הכל.

    לגבי התגובה שלך,אני מסכים המודעות היא משהו מכנסטי בלבד.
    אבל כוונתי היתה שונה,אתה מתכוון שהמודעות משפיעה במישור אחר לגמרי,אתה טוען שהמודעות משפיעה על האדם אך היא בעצמה מושפעת מתהליכים פיזיקלים,ואני טוען שיכול להיות שהיא מופקת מהליך פיזיקלי אבל התחושה שלך של איך שאתה חווה את זה זה לא משהו שמושפע מתהלכים פיזיקלים.(זו אפשרות לא?)

    אני רוצה לגעת רגע במכניקת הקוונטים-לדעתי יש לה נגיעה לעניין הזה,גם במקרה שהתודעה היא מכניסטית וגם עצם החוויה שלה(זה לא משהו שניתן למדוד אותו וגם לא נראה לי שיוכלו למדוד אותו) אז ישנה אי וודאות לגבי העתיד-ברמה האטומית שבעצם הכל נשען עליה,וזה יכול להעיד על "סוג" של "בחירה חופשית" מכיוון שיש אלגוריתם מסויים במוחי והוא מגיב למצב מסויים,אבל לפי עקרון אי הוודאות הוא יכול להגיב בצורה שונה בהינתן אותו מצב בדיוק(תיאורטית) אז אפשר לומר בגדול שהפעולות שלי אינן "כפויות" על סמך העבר ופעולות העבר(דטרמיניזם) אף אחד לא יכול לכפות עליך את הפעולה שום אילוץ פיזיקלי.

    נכון,אומנם זו לא בחירה חופשית שעליה רוב האנשים מדברים אבל אפשרי לקרוא לזה "סוג" של בחירה "חופשית" כי בסופו של דבר האלגוריתים במוחי הוא שלי(למרות שלא בחרתי אותו)

    מה דעתך על מה שאני אומר? אני סך הכל רוצה להגיע לעמק השווה בנושא הזה ולדעת את האמת.
    יש אנשים שאומרים שאם מכניקת הקוונטים נכונה אז יש בחירה חופשית-זה לא נכון,אבל יש לזה נגיעה בנושא. מה דעתך?

  376. גידי:
    אינני מבין מה אתה רוצה ואין כאן שום דבר חדש.
    התודעה לא נוצרת בגלל המורכבות.
    אני שומע טענה זו פעמים רבות אבל אין לי ספק שהיא שגוייה (100 מוחות של אנשים מתים – אם מחברים אותם בכבל אחד לשני – הם יותר מורכבים ממוח של אדם אחד ואין להם מודעות).
    התודעה נוצרת בגלל המבנה של המוח ודרך פעולתו (המכניסטית).
    גם התחושות שלנו נוצרות בצורה כזאת.
    מדהים אותי שאתה אומר לי "אל תגיד לי שהיא לא משפיעה" אחרי שטענתי לא פעם שהיא משפיעה. הרי את הנימוק המבסס מסקנה זו על האבולוציה העתקת ממני!
    מחשב שיבנה בהתאם למבנה המוח ויחקה אותו בדיוק יהיה בעל תודעה, תחושות ורגשות.
    אתה לא מוסמך לומר שאף אחד לא יודע מהי התודעה.
    יש כמובן רמות שונות של ידיעה אבל ברמה מסוימת יודעים גם יודעים מהי התודעה.
    עדיין לא מבינים את כל המנגנונים שפועלים בה אבל אין שום סיבה לחשוב שמשהו בה איננו פיזיקלי.

    אגב, אני ממליץ לך ולאחרים לקרוא מאמר מצוין שקיבלתי לאחרונה, המסכם את דעתו של כהנמן (הישראלי הראשון שזכה בפרס נובל שאיננו בתחום מדעי הרוח):
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3533866,00.html

  377. מיכאל:

    נקודה למחשבה שלא חשבתי עליה מקודם והיא משנה כמה דברים בהבנתנו תגיד לי מה דעתך.

    בעצם אתה טוען שיש רק פיזיקה,ואנחנו כיצורים שבנויים מאטומים ומצייתים לחוקים האלו בדיוק כמו אבן בסופו של דבר זה לא משאיר לנו מקום לבחירה חופשית.
    לדוגמא: יש אנשים שאומרים שהאדם יכול לשחק שחמט ללמוד להגיע לרמות גבוהות יותר וכדומה,אך זו טעות אם ניקח מחשב שחמט הוא גם יכול לשחק שחמט (שהוא משחק מורכב מאד) והמחשב גם יכול ללמוד מהטעיות של עצמו ושפר את יכולתיו.
    אבל פה מתחילה הבעיה,יש הבדל אחד קטן,האדם חווה את המשחק,הוא מודע לזה שהוא משחק במשחק לעומת המחשב וזו המודעות-מה שאין למחשב.
    עכשיו אם המודעות היא תוצר של מורכבות המערכת אך בסופו של דבר היא מכניסטית לכל דבר,אז היא מצייתת לחוקי הפזיקה והכימיה באופן עיוור ובכך אין לה שום השפעה לפי אמונה זו.(ואל תגיד שהיא משפיעה כי היא בסופו של דבר חלק מהמערכת שנקראת מוח ואם היא מציתת לחוקים אז אין לה שום השפעה על התוצאה הסופית ואם זה נכון מדוע היא נוצרה בתהליך האבולוציה והיא לא משפיעה כמו שאתה חושב אם להוסיף איזשהו אלגוריתם למוח אז הוא גם היה משפיע ואין הבדל בינו לבין המודעות ככה שלפי אמונה זו המודעות היא סך הכול עוד גורם או אלגוריתם ובכך אין לו שום הבדל בהשפעה על התוצר מאשר כל אלגוריתם אחר הסופי או השפעה כמו של כל דבר אחר חסר מודעות לכן פה אתה נתקל בבעיה או יותר נכון ב-2 בעיות גדולות.)
    חוץ מזה שהמודעות היא לא "חומר" ואף אחד לא יודע מהי או אפילו קרוב להסביר איך היא נוצרת.
    וההסבר שהיא נוצרה בכלל מורכבות המערת זה לא הסבר.

  378. דודו:
    אבל לפי התיאור הנ"ל – אתה בשלב השני ולכן אתה אומר שתודעה אינה תודעה ובחירה אינה בחירה ומכיוון שבסוף חוזרים לנקודת ההתחלה – אולי עדיף היה אלמלא התחלת.

  379. דודו,

    כל מי שיושב מדיטציה לא מגיע לתשובות אלא מבין שאין שאלות. וגם זו לא תשובה.

    צ'ינג-יואן, זן מאסטר סיני, אמר פעם:

    לפני שלושים שנה, לפני שלמדתי זן, ראיתי הר כהר ומים כמים.

    מאוחר יותר, כאשר עקבתי אחר ההדרכה של המורה, נכנסתי לשער הזן וראיתי שההר אינו הר ומים אינם מים.

    כעת, כאשר אני בעולם של הנאה, שלווה ושקט, שבו הכל כמות שהוא, אני רואה שהר הוא רק הר ומים הם רק מים.

  380. רואים תהבנה שלך בזן בודהיזם . אתה יודע מה יפה בזן שכל מי שיושב מדיטציה הוא יגיע לאותם תשובות 🙂 בקיצור זה כבר לא קשור למאמר

  381. דודו,
    גם דודו טופז ידע את יום מותו וכך גם כל אחד אחר שהתאבד. זו בחירה. אולם ישנם חכמי זן, במיוחד הטבטיים שבהם שהושמדו ע"י הסינים. האם הם בחרו בזה לדעתך?

    דרך אגב אם אתה אכן מכיר קצת זן, הוא לא מדבר בדיוק על ידיעת העתיד או בחירת זמן מותך.

  382. זה כבר עניין שלך נסה לחקור את הזן בודהיזם כהמלצה 🙂 מיכאל שיהיה שבת שלום ותודה

  383. דודו:
    כפי שאמרתי – אתה מבטל את משמעותן של מילים.
    קודם כל בחירה ועכשיו גם אחריות.
    זה מעשה לא פרודוקטיבי בעליל ואיש לא יקבל את הצעתך.

  384. התגובה האחרונה הייתה מפנית לדודו ובנתיים גם מכא*ל הגיב.
    עוד שאלה לדודו, אתה יכול לפרט קצת יותר על המקור הראשוני ואיך להיות מודע לבחירה שלא להיות מעורב בתאונות? נשמע לי ידע מאד שימושי לחיים.

  385. אה כן? ואיך בדיוק בחרת להיות חולה בסרטן? ויותר חשוב האם אתה יכול שלא לבחור להיות בתאונה או מחלה? נראה לך שאם הייתה אפשרות כזו היא לא הייתה מנוצלת?

  386. גידי:
    בתגובתך זו (https://www.hayadan.org.il/free-will-0810113/#comment-312430) לא אמרת דברים שאינני מסכים אתם.
    להפך – אמרתי בעצמי כל אחד מהדברים האלה.
    אני רק טוען שזה לא רלבנטי לשאלת היותו של הרצון חופשי.

    דודו:
    בזה שאדם בוחר לעמוד במקום מסוים שמיד אחרי שהוא נעמד בו נופל עליו אסטרואיד הוא לא בוחר להיהרג.
    כמעט בכל דיון אני מוצא את עצמי מסביר את תפקידן של מילים בתקשורת האנושית.
    אם כל דבר שקורה לאדם ייקרא "בחירה" אז אין טעם במילה "בחירה" כי היא לא מספקת שום אינפורמציה.
    המילה "בחירה" הומצאה כדי להעביר אינפורמציה ורוב בני האדם יודעים למה הכוונה.
    להתחיל להשתמש באותה מילה למשהו שונה לחלוטין זו שטות.

    באשר לטענתך על המקור הראשוני: אני משוכנע שאתה משלה את עצמך.

  387. דודו:

    אתה מסיק מסקנות מהר מידי,אתה מסתכל רק על צד אחד של המטבע,אוחז בתפיסה ולא עוזב.
    כדי שתקרא קצת על כול הניסויים של ליבט וגם על הניסויים החדשים של השנה שנתיים אחרונות ותבין שיש כול מני גילויים חדשים ואפילו החוקרים עצמם,לא יכולים להגיע להסכמה פה אחד ואף לא להסקת מסקנות מבוססות מניסויים אלו אני אתן לך מאמר באנגלית בוויקיפדיה:Neuroscience of free will

    תאמין לי שאם מומחים בעצמם שבודקים ועושים ניסויים אלו עדיין לא יכולים להגיד לך אם יש בחירה קדם תודעתית כן או לא אז אתה בטוח שלא יכול.(לדגומא לפני שנתיים עשו ניסוי חדש וגילו שהסיגנל שהמוח מתכונן לפעילות שניות מספר לפני הפעולה-הוא לא באמת מצב של התכוננות המוח אלא ריכוז יתר שלו.)

  388. מיכאל:

    הבנתי אותך אנחנו פשוט לא מסכימים על כמה דברים וזהו.(אין מה לעשות)

    זה ברור שיהיו ויכוחים בנוגע לנושא הזה-זה קיים כבר אלפי שנים(וכנראה ימשיך להיות עוד הרבה זמן)
    דבר אחד קטן,לגבי מה שאמרת עם הניסוי של הקולה והספרייט,אני התכוונתי תיאורטית לשחזר את זה לא מעשית,כמו שמכניקת הקוונטים דנה בנושא של אקראיות ויודעים שמעשית אי אפשר לחזות מערכת מרוב שהיא מסובכת,אבל השאלה הגדולה זה לא מעשית אלא האם באופן תיאורטי ניתן לחזות(לפי חלק גדול מהמדענים לא ניתן כי זה באמת אקראי!)

    בכול מקרה המאמר שלך מעורר מחשבה ללא ספק,גם אצלי ואם תהיה לי תובנה חדשה אגיב.

  389. דודו:
    החלטה ובחירה הם דברים שקורים במוח וגן אם איננו מודעים להם בשלב ה"בישול" הם מגיעים לתודעתנו תוך זמן קצר ביותר.
    מחלה אינה כזו ובכלל אינה שייכת לתחום של מחשבה, תודעה ובחירה.

    אגב – אני משוכנע שלתודעה יש תפקיד ושאחרת היא לא הייתה מתפתחת במסגרת האבולוציה.
    כפי שציינתי בעבר (https://www.hayadan.org.il/memethics-0703101/#comment-263160) יש לתודעה תפקיד חשוב בבחירותינו (אגב – בתגובה המוצבעת לעיל השתמשתי במונח "רצון חופשי" בהוראה של "רצון של התודעה" ולא במשמעות שבה אני דן במאמר הנוכחי)

  390. דודו,
    דיכאון של אדם הוא מבחירה בערך כמו שתגיד ששפעת היא מבחירה. דיכאון זה דבר שנכפה על האדם ולא נעשה בבחירה כלשהיא.

  391. אני מדבר על מנגנון ההחלטה המקור להחלטה אנשים לא מודעים אילו בכלל הם חושבים שהם מודעים

  392. קח לדוגמא אדם בדיכאון כתוצאה ממשבר כל שהו . הדיכאון שלו הוא כתוצאה מבחירה .

  393. לדעתי – אתה – דודו – הוא זה שמחליט.

    אתה אמנם עושה זאת לפי איך שאתה בנוי ובהתאם לחוקי הטבע ללא כל אפשרות לסטות מהם אבל בכל זאת – אתה הוא זה שמחליט כי אתה הוא אותה מערכת פיזיקאלית שמבצעת את ההחלטה.

    חשוב על הכינרת.
    אומרים שהכינרת מתייבשת – וזה נכון – זו הכינרת שמתייבשת ולא חוקי הטבע.

  394. מודע זה החלק הקטן הזה שיש לנו במוח שמה שמצחיק לתינוק שנולד הוא מתפתח רק מגיל 3 חודשים ומעלה . שאני אומר מודע אני מתכוון " לאגו " מחקרים מראים וזה ברור לי כשמש שההחלטה למשהו היא לא מהמודע .מודע = אני, דודו , דודו זה שם שניתן לי והמחשבה שאני דודו אני מחליט זה דפוק זה אשליה !!! קצת קשה לי לנסח את עצמי מקווה שאתה מבין אותי !!

  395. דודו:
    הטענה שהתודעה היא אשליה כוללת בתוכה סתירה פנימית כי כדי שתהיה אשליה חייב להיות משהו שמושלה על ידיה והמשהו הזה הוא מה שאנחנו מכנים תודעה.
    אמנם לא אמרת שהתודעה היא אשליה כי דיברת על "המודע" אבל לדעתי גם זו טעות שאוכל להבהיר אם תסביר בדיוק למה אתה מתכוון במילה "המודע".

  396. גידי:
    כבר עייפתי באמת.
    בוא נפסיק כבר עם הדיון הזה כיוון שכל דבריך נענו כבר מזמן – הן במאמר עצמו והן בתגובות.
    אם יש משהו לא דטרמיניסטי בעולם הרי שאלה רק האפקטים הקוואנטים.
    לא ברור אם לאפקטים קוואנטים יש השפעה ממשית על המוח אבל גם אם יש – מדובר בהגרלה ולא בחופש.
    הסיבה לכך שתבחר פעם קולה ופעם ספרייט היא הנסיבות השונות (ולא יעזור בית דין – הן תהיינה שונות – אי אפשר לשחזר הכל, כולל מצב המוח שלך ברגע הבחירה. פשוט אי אפשר!) ולא איזה שהוא חופש שיש לך.
    הנסיבות השונות האלו גורמות לשונות בהחלטותיך בהזדמנויות שונות אבל הן לא הסיבה להרגשת חופש הרצון.
    אין לך חופש תנועה.
    איך אתה יודע זאת? כי אתה רוצה, למשל, לעוף ואינך עף.
    אין לך חופש ראייה. אתה יודע את זה כי יש דברים שהיית רוצה לראות ואינך רואה.

    לדעת שאין לך חופש רצון אינך יכול כי המצב בו אתה רוצה לרצות משהו ואינך רוצה אותו הוא סתירה לוגית.

  397. למה קשה לאנשים לקבל שהמודע הוא אשליה. וליבט וכל הניסויים בעולם מכיחים את זה אדם פועל מהתת מודע לא מהמודע זה נקרא בחירה תת מודעית . שאתה אומר אני עשיתי ככה זה לא אני זה הטבע נקודה .(כמובן שהטבע זה אתה )

  398. מיכאל:

    הקשבתי להרצאותיו של סימפולינסקי,את רוב הדברים שהוא אומר אני מקבל,וחלק קטן אני לא ממש מקבל(לא שאני לא מסכים איתם אלא אני מטיל צל של ספק בהן.)

    ניסוייו של ליבט קשורים לשאלה של רצון חופשי,אייני מבין מדוע אינך רוצה לפתוח את זה.

    את האמת כשאני חושב על רצון חופשי לעומק…אני מבין שישנה בעיה עם זה.

    אבל בוא לא נשכח דבר אחד חשוב בכללי העולם(כנראה)אינו דטרמיניסטי.

    יכול להיות שבחירה חופשית מכול אילוץ היא אקראית בכלל? אולי אקראיות היא אותה "בחירה חופשית" עליה אנו מדברים? מה דעתך?

    דוגמא קטנה: אני צריך לבחור בין קולה לספרייט: נגיד שעשו ניסוי ובחרתי קולה. עכשיו עושים את אותו הניסוי בדיוק באותן הניסביות אחד לאחד,ואז יוצא שבחרתי פתאום בספרייט!(נגיד ואני אוהב קולה וספרייט כמעט אותו הדבר איפה שאפקטים קוונטים יכולים להשפיע) אולי זהו "כוחה" של הבחירה החופשית?(שהיא בעצם אקראיות?(בהינתן אותן נסיבות יכולה להיות יותר מדרך אחת בה נפעל או נחליט) אתה מסכים עם בחירה "חופשית" שכזו?

  399. מוטי:
    לא הבנתי אותך ולפי תפיסתי הסיפא לא סותר את הרישא.
    עד כדי אפקטים קוונטים – הכל צפוי.
    לא על ידינו – אבל באופן עקרוני.
    הבהרתי את המובן שבו זה צפוי בתגובה זו:
    https://www.hayadan.org.il/free-will-0810113/#comment-310070

    המצב שתיארת אינו מצב של סיבתיות מלמעלה.
    מצבו הפיזי (ברמות הנמוכות) של מוחו של אדם מהופנט שונה מזה של אדם לא מהופנט.

  400. מיכאל
    אם הבנתי נכון אתה אומר (במילים שלי על פי הבנתי) :אוסף כל הכימי והפיזי שבנו קובע את מה שאנו כלומר את בחירותנו לגבי כל דבר (כולל מחשבה), מיכאן שאין לנו חופש בחירה.
    כמו כן שלא כמו כותרת המאמר: הכל איננו צפוי כלומר העתיד איננו מוכתב מראש.
    אך כאן הסייפא סותר את הריישא. עתידינו איננו ידוע לך או לי או לכל אדם אחר שכן איננו יודעים את כל הפיזי והכימי שבנו על בוריא. וכן לא את הקורלציה בין החלקיקים שבתוך כל אחד ואחד וכיצד מביאה אותנו לבחור את בחירותינו במציאות המשתנה.כלומר הננו למעשה שבלונות .אשר אם נסתכל על זה במושגים של "האידאה" של אפלטון העתיד קיים, (כמו שכל הפיזי קיים בצורה האמיתית שלו) על פי הבחירה של כל "שבלונה". ואם נרצה לדעת את העתיד נחקור בדרך מדעית אולי נגיע.(אני מקווה שירדת לסוף דעתי).
    בירצוני לתאר לך מצב המראה סיבתיות מלמעלה:
    תצמיד סיגריה בוערת לעור מיד תהיה שלפוחית וכויה דבר המראה תגובה מלמטה. עתה נעשה זאת באמצעות עפרון פשוט נצמיד את העיפרון לעורו של אדם הנתון להשפעת היפנוזה, ונומר לו שהעיפרון הוא סיגריה בוערת. התגובה תהיה כנל , שלפחית וכויה כלומר תגובת סיבתיות מלמעלה.
    מיכאל בלינק הזה תראה תגובה של נקמה הנעשית ע"י חיה:
    http://www.youtube.com/watch?v=9vxu94vEtTs

  401. גידי:
    אינני יודע לאיזה מאמר אתה מתכוון כשאתה מדבר על "המאמר עצמו" כי, כאמור, היו הרבה מחקרים ומאמרים.
    אם אתה מדבר על המאמר של ליבט אז עניתי לך שמאז הצטבר ידע נוסף.
    עשה לי טובה והאזן להרצאתו של סומפולינסקי.
    כללית, נראה לי שהדיון הזה דורך במקום והייתי מאד רוצה להפסיק אתו.
    אינני מחייב אותך להסכים עם מסקנותיי.

  402. מיכאל:

    כן,אבל במאמר עצמו לא זו הנקודה אלה שהסיגנל שמראה שהמוח מתכונן לפעולה לא בטוח שזה באמת התכונן לפעולה אלה פשוט התרכז בא.

  403. גידי:
    קרו הרבה דברים אחרי ליבט ובין השאר התברר שלא רק שמדובר בהחלטה עצמה אלא שיכלו לדעת איזו החלטה התקבלה כי היה הבדל בין ההחלטה ללחוץ על כפתור ימין להחלטה ללחוץ על כפתור שמאל.
    זה מצטרף, כמובן, גם לניסויים שבהם גירו את המוח בנקודה מסוימת וגרמו לנבדק להרגיש שהחליט בעצמו.

    חלק גדול מזה מתואר בהרצאה של סומפולינסקי.

  404. מיכאל:

    אגב אני רוצה לציין משהו בקשר לניסוי של ליבט, הניסוי מראה כאשר מתבצעת פעולה אז המוח כבר החליט בשבילנו כי יש פעילות שמתחילה מספר שניות לפני,אבל עשו מחקר על זה בשנת 2009 וגילו

    study conducted by Jeff Miller and Judy Trevena (2009)[17] suggests that the readiness potential (RP) signal in Libet's experiments doesn't represent a decision to move, but that it's merely a sign that the brain is paying attention. In this experiment the classical Libet experiment was modified by playing an audio tone indicating to volunteers to decide whether to tap a key or not. The researchers found that there was the same RP signal in both cases, regardless of whether or not volunteers actually elected to tap, which suggests that the RP signal doesn't indicate that a decision has been made.[18] In a second experiment, researchers asked volunteers to decide on the spot whether to use left hand or right to tap the key while monitoring their brain signals, and they found no correlation among the signals and the chosen hand. This criticism has itself been criticized by free-will researcher Patrick Haggard, who mentions literature that distinguishes two different circuits in the brain that lead to action: a "stimulus-response" circuit and a "voluntary" circuit. According to Haggard, researchers applying external stimuli are testing neither the voluntary circuit, nor Libet's hypothesis about internally triggered actions.[1

    מקור: Neuroscience of free will בוויקיפדיה.

  405. גידי:
    במאמר בויקיפדיה מופיעות מספר הגדרות אפשריות לבחירה חופשית.
    ההגדרה הספציפית הזאת היא באמת מה שאנשים לרוב חושבים שקיים אבל זה נובע מן האשליה שתיארתי ואינו מתאר את המציאות (שוב: למעט, אולי, ה"הגרלות" הבלתי נשלטות שמבצעת מכניקת הקוונטים).

  406. מיכאל:

    האם ההגדרה שהבאתי לך היא הגדרה שמקובלת עליך על הבחירה החופשית?(או האם רוב האנשים חושבים שזוהי ההגדרה?)

    היא בעצם אומרת שבשביל שתהיה בחירה כזו הבוחר יכול לקחת יותר ממסלול אחד של בחירה תחת סט של נסיבות.

    (אני פשוט לא מצליח למצוא הגדרה שונה ונראה כי זו הגדרה הכי "ריאלית" שבעם אם להסתכל עליה לעומק ניתן להבחין שאין באמת הבדל בין אקראיות לבין בחירה חופשית,מה דעתך?

  407. גידי:
    לדעתי, למעט השפעתם האפשרית של אפקטים קוונטיים (שבעצם לא משפרים את ה"חופש" במאומה אלא רק מאפשרים לתוצאה להיות "מוגרלת" ללא שליטה) זו הגדרה של דבר שלא קיים גם בבני אדם.
    אי אפשר לבנות מחשב כזה (שוב, למעט אפקטים קוונטיים).

  408. מיכאל:

    הנה דוגמא לבחירה חופשית מתוך ויקיפדיה

    Libertarianism holds onto a concept of free will that requires the individual to be able to take more than one possible course of action under a given set of circumstances.

    זוהי לדעתי בחירה חופשית וזו ההגדרה שלה עכשיו האם (נסכים שזוהי ההגדרה)לדעתך היא קיימת אצל אנשים או שהי אפשרית בכלל בעולם שלנו והאם אפשר יהיה לבנות מחשב שכזה?

  409. גידי:
    כפי שהסברתי במאמר, לדעתי, לא רק שאין בחירה חופשית במשמעות שאנשים חושבים בדרך כלל שיש אלא שאם מנתחים את הדברים לעומק מבינים שמשמעות זו אינה מוגדרת.
    הראיתי גם שלמרות זאת – אנחנו חייבים לחוש שבחירתנו חופשית.
    זה נכון לגבינו – בני האדם וזה יהיה נכון גם לכל מחשב בעל תודעה שנצליח לבנות.

  410. מיכאל:

    היתכן שיש מערכת כה מורכבת (לדוגמא האדם) שנוצרת תופעה של בחירה חופשית?

    או איזשהו מחשב שיוכל לבחור באופן חופשי?(ממה שהבנתי חלק מהטענות לגבי בחירה חופשית לאו דווקא מדברות על שלאנשים ישנה הבחירה אלה האם היא אפשרית בעולם.)

  411. ברור שהכל זה כימיה במוח אין ספק בכך אני לא טוען שיש איזה נשמה או משהו מחוץ ממש ממש לא . אתה מדבר על מצב לדוגמא של מוות קליני שאנשים חוו שם כל מיני קשקושים רו אור וכדומה חח .אני מדבר על מצב בו אתה מתמזג עם כל מה שמסביבך הרי אתה בסך הכל חלק ממערכת אני לא יודע אצל מי היית אבל זן בודהיזם זה הדבר מבטיח לך שהראיה שלך תשתנה מקצה לקצה

  412. דודו:

    אני יודע בוודאות שאחרי המוות לא חשים דבר.
    אתה מוזמן לקרוא את המאמר שכתבתי בנושא.

    אני משוכנע שלמרות שאתה טוען שחושיך לא פעלו בזמן המדיטציה, היית מרגיש ובורח אם מישהו היה מנסה לנסר לך את היד באותו זמן.

    לפני שנים רבות הלכתי למפגשים של הגורו מהראג'י (לא שלו, כמובן, אלא של נציגיו בארץ).
    למדתי את כל (4) שיטות המדיטציה שלהם ועברתי את התהליך שהם מכנים "קבלת הידע".

    מרגישים כל מיני דברים בזמן המדיטציה וחלקם באמת לא קשורים למציאות אבל מקור כולם במוח.

    אנשים רבים מדווחים על כל מיני חוויות של כמעט מוות (מה שמכונה בעגה המקצועית NDE = Near Death Experience ) רבים מפרשים חוויות אלו כאילו טעמו משהו מן החיים שאחרי המוות.
    זה פשוט פירוש מוטעה של החוויה ויש די הרבה חומר מדעי שנאסף בנושא.
    אחד הספרים הטובים שנכתבו עליו הוא הספר The God Impulse של קווין נלסון שבו מוסבר באופן די מפורט איך נוצרות חוויות אלו.

  413. בשינה החושים לא מנוטרלים כמו מדיטציה אפילו לא מתקרב. ומאין לך שבמוות לא חווים כלום ? אתה חושב שכל מה שאתה מבין דרך החושים זה חוויה . מיכאל תבין חוויה מעבר לחושים זה להרגיש כמו אבן זה להיות בחומר .אני יודע שמה שאני מדבר פה אין לו כל ביסוס מדעי וזה כבר לא מתקשר לנושא אבל אני חייב לציין אתה איש שיחה מעולה שכייף לדבר אתו

  414. דודו:
    אם הפרויקט יצליח – המוח יוכל לעשות כל מה שמוח האדם יכול לעשות.
    בתנאים מסוימים הוא יוכל אפילו להשתגע.

    השאלה "איך העולם נראה ללא החושים שלנו" היא די חסרת משמעות כי הראייה היא חוש וללא חוש הראייה העולם לא נראה.
    אם במקום השאלה "איך העולם נראה" תשים את השאלה "איך נחווה את העולם" יכולות להיות לזה תשובות שונות שתלויות בשאלה מה בגופך ובמוחך נשאר בכל זאת פעיל.
    בשינה החושים די מנוטרלים ואנחנו חווים בה לפעמים חלום ולפעמים לא כלום. כנ"ל בעילפון. כשמתים לא חווים דבר.

  415. רק לידיעתך אני חוויתי חוויה אתה לא חייב להאמין כמובן . אם נתאר זאת במילים זה יהיה כך לא היתה לי שם תחושת זמן לא מקום פשוט לא הייתי קיים לא היה לא אור ולא חושך אני לא יכול לתאר לך את זה במילים

  416. גידי:
    למה?
    איזו גרירה לוגית יש כאן?
    מערכת דטרמיניסטית שבנויה לפתור בעיות אינה דבר שאפשר לסמוך עליו?
    נניח שתבנה מחשב שמסיק מסקנות בצורה לוגית לחלוטין ופועל כמו שמחשב פועל. האם תאמין לו כשיענה לך 2 לשאלה כמה הם 1 ועוד 1 אבל לא תאמין לו אם לשאלה "האם אופן פעולתך דטרמיניסטי?" הוא יענה "כן" ?

  417. דודו:
    האינטואיציה שאתה מדבר עליה כאן איננה אלא ניחוש שאין לנו שום סיבה לסמוך עליו.
    האינטואיציה אינה דבר לגמרי אמין באופן כללי אבל בתחומים שאתה מדבר עליהם – כאלה שאין לנו שום ניסיון בהם – היא חסרת תועלת במיוחד.
    אני מניח, למשל, שהאינטואיציה לא הייתה מובילה אדם שאינו מתמצא היטב בממצאים של הפיזיקה למסקנה שהזמן אינו דבר אבסולוטי.
    היא גם לא הייתה ממציאה את עיקרון אי הוודאות יש מאין.
    הדברים האלה הם תוצאה של השתכשכות ממושכת בביצת הממצאים הבלתי הגיוניים (אינטואיטיבית) של הניסויים – השתכשכות שבסופו של דבר הניבה אינטואיציה נכונה.
    אני מניח גם שאם הייתי שואל אותך אם אפשר לבנות משטח מישורי ששטחו קטן ממילימטר רבוע ושבתוכו אפשר לסובב קטע ישר באורך שנת אור, הייתה האינטואיציה שלך אומרת "מה פתאום" למרות שבפועל – הדבר אפשרי!

  418. מיכאל:

    הגישה הדטרמיניסטית מכילה כשל פנימי שאינו ניתן להתרה: אם אני מניח שפעולותיי והחלטותיי הן כפויות על ידי מכניזם כלשהו, גנטיקה, מוח, וכו', ולא נעשות מבחירה, אזי גם ההחלטה הזו עצמה, כלומר ההכרעה לאחוז בדטרמיניזם, היא כזו. לכן, אין לתת אמון בהחלטה כזו, שהרי הסיכוי האפריורי לכך שהמערכת הכופה היא 'סימפתית', כלומר שהיא מכוונת אותי למטרה הנכונה, הוא פשוט אפסי" (זה לקוח מתוך מאמר אבל יש בזה הגיון מה דעתך לגבי זה?)

  419. אני מדבר על אינטואיציה לא במובן שאתה מדבר עליו . למשל מה החוויה שמתים ? זה תשובות שנמצאות באינטואיציה . אך העולם נראה ללא כל החושים שלנו ? אני מדבר על ידע שלא נקלט בעזרת החושים זה הכוונה שלי מיכאל .

  420. דודו=ארז=רן=בועז=מתחזה:
    אינני יודע מדוע אתה שואל "מאיפה לך לדעת אם קיים בכלל מחולל אקראי (דטרמנסטי)כל שהו ?"
    אמרתי שיש במוח כזה מחולל?
    לא. לא תמצא טענה כזו באף תגובה מתגובותיי.
    באופן כללי (כלומר – לא במוח אלא במחשב) – בוודאי שיש כזה דבר. http://en.wikipedia.org/wiki/Random_number_generation

    כפי שאתה מקפיד להתעלם: המוח הכחול לא מבוסס על אלגוריתם מוגדר מראש אלא על חיקוי מבני.
    בוניו חושבים שתהיה לו אינטואיציה.
    אני מסייג את דברי ואומר שאם הם יצליחו בפרוייקט תהיה לו אינטואיציה.

    עד כמה שהבנתי מגעת – אין באינטואיציה שום דבר מיסטי והיא מבטאת בסך הכל, באופן בלתי מודע, ידע שרכשנו בדרכים שונות.
    לכן זה לא מפתיע שהאינטואיציה של שחקן שחמט ביחס למשחק משתפרת ככל שהוא מתאמן ומשחק יותר.

  421. לפי הרבה ניסויים רואים שיש גורם שנתן את הפקודה לפני שאנו מודעים .ידוע כיום מהיכן הפקודה הזו הגיע ? ומאיפה לך לדעת אם קיים בכלל מחולל אקראי (דטרמנסטי)כל שהו ?הרי יש תהליכים ממש זעירים במוח שאין כלים כיום למדוד אותם . ומה עם הדבר שנקרא אינטואיציה האם יש כל שהו אלגוריתם שיכול לתת למוח הכחול אינטואיציה ?

  422. במחשבה נוספת – יש עוד מקום שבו הייתי עושה שימוש במחולל אקראיות וזה במצבים בהם אין עדיפות מובהקת לדרך פעולה אחת על אחרות אבל חשוב לי שהאנשים בסביבתי יתקשו לצפות את מהלכי.
    יצירת הקושי הזה יכולה לשרת מגוון מטרות שאחת מהן היא – כמו בתגובה הקודמת – יצירת עניין ושעשוע אבל אחרת היא זו של מצבי עימות (אם זו מלחמה של ממש ואם זה משחק כדורגל).

  423. יואל משה:
    קודם כל – יש פרוייקטים שמנסים להגיע לתוצאה של מוח ממוחשב על סמך הארכיטקטורה הקיימת במוח החי.
    אחד הבולטים בהם הוא פרוייקט המוח הכחול:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Blue_Brain_Project
    http://www.youtube.com/watch?v=L0AR1cUlhTk

    הם לא מתבססים על תוכנה רגילה אלא על חיקוי פיזי של האנטומיה של המוח.

    בדרך עבודה זו, שהעיקרון שלה הוא "קודם כל בנה ואחר כך תבין איך המכלול פועל" קשה לדעת אם אחת ה"תת מערכות" שתבנינה לא תהיה דומה למחולל אקראיות, אבל שיהיה ברור – גם אז יהיה זה מחולל אקראיות המבוסס על הפיזיקה.

    בתשובה לשאלתך, אני יכול לבטא את דעתי האישית, אבל צריך להבין שזו באמת דעה אישית, בניגוד לדברים האחרים שאמרתי שמבוססים על הכרת המדע ועל ניתוח לוגי.
    זו דעה אישית כי היא מתבססת על התכונות שאני מעריך בבן אדם כאשר אדם אחר יכול להעריך תכונות אחרות.
    אני הייתי מכניס במחשב כזה אלמנט פסאודו אקראי כדי שיוכל לנהל שיחות עם יותר לחלוחית.
    לא הייתי מכניס אלמנט כזה בליבה של המכונה אלא רק כאביזר שהיא יכולה להיעזר בו כשהיא מוצאת לנכון.
    אני יודע איך אני מנסה להתנהג.
    עקביות (בניגוד לאקראיות) היא דווקא תכונה שאני מעריך בבן אדם.
    זה לא אומר שתשובותיו לכל שאלה תהיינה קבועות במהותן אבל זה כן אומר שלא יחזיק בו זמנית בדעות סותרות ושדעותיו תוכלנה להשתנות עם הזמן כתוצאה ממידע וגירויים שהוא נחשף אליהם.
    במילים אחרות, אני אישית מצפה מאדם להתנהגות שבמהות (לא דווקא באופן הביטוי) היא עקבית.
    אני גם מנסה לנהוג כך באופן אישי ואני מקווה שאף אחד לא רואה בי עודף מכאניות או ציניקניות או שבלוניות.
    אז איפה אני כן עושה שימוש בפסאודו אקראיות?
    בעיקר בבחירת המילים.
    השימוש הזה באקראיות באמת נועד לשעשע (או להפחית את השעמום) של בן שיחי.
    בכל מקרה, ברור שגם הדרך שבה אני נוקט כדי להפגין התנהגות שנצפית כאקראית היא דרך פיזיקאלית.

  424. מפתיע שהרבה אנשים שחושבים שתחושת הרצון החופשי מחייבת איזשהו אי-דטרמניזם טהור.
    העובדה היא שמוחיינו לא מסוגל להבחין בין אי-דטרמניזם לדטרמניזם שונים ומשונים ואף פשוטים.
    לא ידוע לי, למשל, שיש איזשהו אדם בעולם שמסוגל להבחין שמחולל פסאדו אקראיות דטרמניסטי ופשוט הוא אכן… דטרמניסטי 🙂
    כמו כן מדע החתימות הדיגיטליות מבוסס בין ביתר על ההשערה המלומדת שגם כח חישוב חזק לא מסוגל להבחין בפסאדו אקראיות.
    ויש את מדע הפונקציות הכאוטיות…

    השערה שלי היא שגם מורכבות המוח לא מספיקה כשלעצמה לתחושת הרצון החופשי.
    המוח פשוט מסוגל למדל מציאות בצורה שמשמרת את הכאוטית שלה ובכך מאפשר את תחושת אי הדטרמניזם ההכרחית לקיומו של הרצון החופשי.
    אני יכול לדמיין מצב (ניסוי אכזרי) בו במוח ממדל מציאות שנתפסת כדטרמניסטית ולכן לא מתאפשר רצון חופשי.

  425. למיכאל שוב תודה.[ גילוי נאות -התודה קודם כל כי אם לא היית מגיב הייתי מתפוצץ מסקרנות ] אבל שאלתי היתה ברצינות ולא ציניות ,אומנם מנקודת מבט משעשעת ומעט מאתגרת. אני לא בטוח שתשובתך נהירה כמו מאמרך אבל מבטיח להתעמק בה שוב.
    אבל אנסה להציג את ההתלבטות שלי בניתוח המצב מזווית אחרת. נגיד שאנתה שותף בצוות [מוצלח וחסר מגבלות תקצביות וטכניות ] שעוסק ביצירת אדםרובוט שיעמוד ב'מבחן טיורינג' ויראה יישמע ויתפקד כאיש מן המנין. האם יש צורך להכניס באלגוריתם של ההפעלה שלו אלמנט של בחירה מקרית ? רצוני לומר האם האלגוריתם של התגובות יהיה בבחינת 'על כל שאלה תשובה' ותשובה נכונה יש רק אחת? או שמא כדי ש'הבחור' לא יישמע מכני וציניקני או לפחות לא שבלוני נצטרך לתת לו גם מימד של אקראיות וגיוון בתשובות?

  426. משה:
    לא הבנתי למה מתייחסת ראשית תגובתך אבל לגבי השאלה שבסופה – עוד יש הרבה דברים שלא יודעים אבל בהרצאתו של סומפולינסקי תוכל לראות שיש כבר כמה דברים שכן יודעים.
    http://www.youtube.com/watch?v=pfKRuhHXcDk

  427. כן אבל הם היו מודעים לכך זה לא היתה תחושת רצון טיבעית. השאלה שלי האם ידוע כיום אך מתבצעת הבחירה ? כי לפי מה שהבנתי זה באמת נכון שלא משנה אם יש דטרמיניזם או אין . מהוא מנגנון הבחירה מה שבטוח הוא לא במודע

  428. גידי:
    קשקוש!
    שאלה: למולקולה בודדת אין לחץ ולאוסף מולקולות יש לחץ?
    תשובה: כן!
    שאלה: אטום בודד לא יכול לעשות חישובים ומחשב המורכב מאטומים יכול?
    תשובה: כן!
    שאלה: אטום בודד לא יכול לקודד אבולוציה של יצור חי ואוסף מולקולות יכול?
    תשובה: כן!

    שאלה: בכל הדברים האלה יש משהו מעבר?
    תשובה: כן!
    שאלה: ומהו אותו משהו?
    תשובה: ארגון מאד מסוים של האטומים.

  429. לאטום בודד אין מודעות אבל לקבוצת אטומים יש מודעות? יש פה תופעה שהיא מעבר.

    לאטום בודד אין רצון אך ל "גוש" אטומים יש רצון?

    זה ברור שיש פה משהו מעבר שאף אחד לא יודע וכנראה גם לא ידע.(גם הרצון החופשי נכלל פה)

  430. משה:
    לא נכון.
    אינני אומר "זה לא אני – זה הטבע".
    אני אחראי למעשי וזה שאני חלק מהטבע אינו משנה כהוא זה.
    נראה לי שאתה מתעלם מהרבה נתונים שהוזכרו כאן – כולל מן הניסויים שבמסגרתם הזרמת זרם בנקודה מסוימת במוחם שח אנשים גרמה להם לחשוב שהם רוצים, למשל, להזיז את היד.
    אבל תשמע: אין לי כוח להתווכח אתך כי אפילו לנסח את דבריך באופן ברור, עם מילים עבריות ועם סימני פיסוק אינך טורח.
    אני סתם מתאמץ לנסות להבין מה כתבת ובסוף מגלה שכל מה שכתבת מבוסס על התעלמות ממה שאני כתבתי.

  431. גידי:
    קודם כל – כדאי שתגיב לעניין.
    אמרתי שהדטרמיניזם לא הופרך ואמרתי זאת בעקבות טענתך המופרכת שהופרך.
    אז לפני שנמשיך הלאה – כדאי שתבין ש"רוב המדענים חושבים ש לא X" אינה הפרכה של X ולכן תגובתך בכלל לא מתייחסת לתגובתי.
    חוץ מזה – כשרוב המדענים מדברים על חוסר דטרמיניזם הם מתכוונים לאפקטים הקוונטיים – כפי שהסברתי – ולא לשום דבר אחר.
    אתה טוען אחרת? הראה לי בבקשה דוגמה של תופעה שאינה נובעת מאפקטים קוונטיים שמדען כלשהו טוען שאינה דטרמיניסטית.
    חוץ מזה – ציינתי שיש אינטרפרטציה בלתי דטרמיניסטית של תורת הקוונטים ואף הצבעתי על הערך בויקיפדיה.
    שמא על זה אתה חולק?
    נכון שרוב המדענים מתייחסים לרוב רק לאינטרפרטציה הלא דטרמיניסטית של תורת הקוונטים אבל זו רק תופעה חברתית כיוון שבמישור המעשי אין שום הבדל בין התחזיות של התיאוריות.
    במילים אחרות – אף מדען שמבין משהו בתורת הקוונטים לא טוען שהאפשרות הדטרמיניסטית שלה הופרכה. אף אחד!

  432. מיכאל:

    תראה אני לא יודע מה אתה יודע או חושב,אבל מרבית המדענים כיום סבורים שישנה אקראיות ולא דטרמיניזם,ואקראיות אמיתית ולא רק חוסר ניבוי.

  433. 1 חשוד למה ? למה שאתה רואה למה שאתה מרגיש מאיפה לך שזה לא אשליה?.
    2 הניבוי הוא לא דטרמיניסטי

  434. אמת ולגבי מה שאתה טוען מיכאל זה להיות בעצם חסר כל אחריות על המעשה שלך זה להגיד זה לא אני זה הטבע זה שאתה לא מבין מהיכן הסיבה לפעולה מאיפה הגיע הזרם הראשוני שהביא לפעולה ואני רואה את זה בבירור זה לא אומר שאתה לא בחרת הכל עניין של בחירה זה נקרא כיום בחירה תת מודעית הרי ידוע שאם אנ יבקש מימך להזיז תיד אתה תזיז תיד ולא תרגל זה כבר מראה לכך שהבחירה היתה להזיז תיד אם כן או אם לא להזיז תיד מבחינת ההבחנה היא כמובן לא מהמודע המודע לא אחרי לכלום הוא אשליה שעם הזמן רק מתחזקת

  435. מכא*ל 13:24

    אני מסכים עם מה שאתה אומר כאן. אני גם חושב שהרצון החופשי הוא אשלייה כמו אשלייה אופטית שלמרות שאתה "יודע" ששני פסי הרכבת מקבילים הם נראים לך נפגשים.מעצם טיבו הוא יציר מערכת כאוטית אדירה, המח האנושי ולכן האשליה כה חזקה.

    משה,
    האם יש לך סיבה להאמין שמה שקורה במח הוא לא דטרמינסטי? האם למעט תופעות קוונטיות אתה מכיר איזה שהוא תהליך לא דטרמיניסטי?
    מצד שני ישנם די הרבה שיקולים נגדהטענה שמה שקורה במח הוא לא דטרמיניסטי. אני אזכיר שניים:
    1)המח עשוי מתאים וכשמסתכלים על התאים הנוירונאליים הם נראים כמו כל תא אחר במובן שהם מוקפים ממברנה, מכילים אברונים תוך תאיים, מכילים את כל הפונקציות התאיות הרגילות ומעבר לזה מתייחדים בכמה פונקציות שאין לתאים אחרים כמו תעלות מסויימות וסינפסות. על פניו אין בתאים האלה שום דבר לא דטרמיניסטי. מאחר והמח הוא אוסף, גם אם עצום, של תאים כאלה אין שום סיבה להניח שקורה משהו לא דטרמיניסטי.
    2) המח נוצר במהלך האבולוציה, אפשר לעקוב אחרי ההתפתחות ועליית המורכבות שלו מרכיכות ועד לאדם.כלומר, המח הוא יציר מוטציות. מכיוון שמוטציות משפיעות על ביטוי גנים ובביטוי גנים אין שום דבר לא דטרמיניסטי אין שום סיבה להניח שלפתע מוטציה מסויימת גרמה להופעת משהו על טבעי או לא דטרמיניסטי וכו'. כאמור בצורה פשטנית, כל מה שמוטציות יכולות לעשות זה רק לשנות ביטוי גנים.

  436. יואל משה:
    אינני יודע אם אתה שואל ברצינות או בציניות אבל אענה ברצינות:
    כנראה שלא הייתה לי ברירה אלא לפרסם את המאמר.
    כנראה שרצוני לעשות זאת נקבע על ידי חוקי הטבע.
    כנראה שאין לי ברירה אלא לחוש למרות זאת שהיה לי חופש בחירה – כלומר – שיכולתי לרצות לא לפרסם את המאמר – למרות שבפועל לא יכולתי לרצות זאת.
    אם עניתי לתגובתך זו – כנראה שלא יכולתי לבחור שלא לענות.

    ולמרות כל זאת – כפי שאפשר להבין מן המאמר – אני מרגיש טוב עם המצב הזה וברור לי שאותו "חופש" שאנשים חושבים עליו כשהם מדברים על בחירה חופשית הוא בעצם מושג שאם מנסים להתעמק בהגדרתו מבינים שהוא מיותר.

  437. למיכאל. תודה מרתק ומעורר מחשבה. אבל לא הבנתי האם היה לך חופש בחירה לפרסם את המאמר או לא. ואם כן ואם לא האם היה לך 'רצון ' לעשות זאת? בקיצור האם נמשיך לזהות בין חופש/אפשרות בחירה לבין רצון?
    ולסיום האם יש לך בחירה חופשית או שליטה ב'רצון ' לענות או לא על שאלות ותגובות כאלו?

  438. משה:

    אין קשר בין בחירה חופשית לבין מה שאתה אומר כי גם אם העולם אקראי(והוא אכן כזה) זה גם לא באמת מחזק את הרצון החופשי.

  439. רני:
    זה נכון אבל זה לא העיקר.
    חשוב על אדם רגיל – כזה שלא עוסק בפילוסופיה בחיי היום יום שלו ולא שואל את עצמו שאלות על דטרמיניזם.
    השאלה שאני מציג ואני גם חושב שאני עונה לה היא מה גורם לו לשגות באשליה זו.
    לדעתי – כלל לא מדובר בשאלה של דטרמיניזם אלא בשאלה של מודעות לקיום אלטרנטיבות טובות יותר.
    אתה חש "מאולץ" כאשר יש משהו שאתה רוצה לעשות ואינך יכול לעשות אותו.
    אחרת אתה חש חופשי.
    זה מצב שלא מתקבל ביחס לרצון כי מה שאתה רוצה הוא – מתוך הגדרה – מה שאתה רוצה.
    בגלל זה – גם כאשר אתה מודע לדטרמיניזם של הטבע אתה עדיין מרגיש שרצונך חופשי.
    אתה יודע שהוא לא חופשי אבל אתה מרגיש שכן.

  440. מיכאל, אני חושב שההבחנה של סומפולינסקי לגבי מקור האשליה היא בכך שבמציאות שנתפסת כדטרמניסטית לחלוטין תחושת הבחירה החופשית לא תוכל להתקיים מלחתחילה.
    צריך אשליה של אי-דטרמניזם כמו זה של מערכות כאוטיות כגון המציאות או אי-דטרמניזם אמיתי אם המוח שלנו הוא מעין מכונה קוונטית (שעפ"י סומפולינסקי זה טיעון תלוש).
    העובדה שאתה מפרש כבחירה חופשית את היכולת שלך להחליט אם לשבת על כיסא היא הודות לכך שהמוח שלנו הורגל (ומתורגל היטב) בתחושה.

    ניסוי מחשבתי: אני צריך להחליט אם לשבת על כיסא בלי שיש לי איזושהי העדפה דטרמניסטית. איך אני אחליט?
    אני עורך מעין הגרלה דמיונית במוחי כדי להחליט ובסוף מחליט.
    אני עורך את הניסוי מספר פעמים ורואה שהסיכוי לשבת הוא (לשם הפשטה) 50 אחוז.
    עכשיו אני שואל את עצמי מה הסיבות שגרמו לי להחליט בכל פעם לעמוד או לשבת.
    נניח שאין לי גישה תוך מוחית למחולל אקראיות קוונטי אז מה שגרם לי להחליט היא המציאות שקדמה לקבלת ההחלטה וזאת כאוטית ולכן נראית לי כאקראית.

    רני

  441. ר.ח, גידי:
    סומפולינסקי מדבר על סיבתיות כלפי מטה בהרצאתו זו:
    http://www.youtube.com/watch?v=pfKRuhHXcDk

    גם אני דיברתי על הנושא בתגובותיי.

    לי (וגם לסומפולינסקי) ברור שהתופעה לא קיימת.

    חלק מן האנשים מתבלבלים בין הסבר לבין סיבתיות.

    יכול להיות שזו הבעיה של גידי (חלק מהתבטאויותיו מעידות על כך).

    אם נעשה השלכה לנושא האבולוציה, הרי שסיבתיות כלפי מטה תהיה, למשל, אבולוציה טלאולוגית – כלומר – שמוטציה מסוימת נוצרה כדי לפתור בעיה מסוימת ולא שהיא שרדה בגלל שנוצרה במקרה ופתרה את הבעיה.

  442. לא בדיוק..תראה אני יסביר לך…

    בעולם שלנו יש חוקים פיזיקלים והם לוקאלים ולא משתנים(לדעתנו) ולפי הרעיון המרכזי כל מערכת תהיה משוכללת אשר תהיה בסופו של דבר מצייתת באופן מוחלט לחוקי המיקרו הפיזיקלים.

    דוגמא: מדוע אני רוצה לאכול כי אני חש רעב וזו התשובה ברמת המאקרו,אבל ברמת המיקרו ההסבר יהיה שבצעם התאים במוח מושפעים מהפעילות העצבית במוח וזה מושפע מתזוזת האוטמים וכו וכו.

    מה שחלק טוענים שההרגשה שלך שאתה רעב לא יכולה לבוא בסתירה לתהליכים המיקרוסקופים שקרו בגופך.

    הטענה של סיתביות כלפי מטה אומרת שיש מערכות מאקרוסקופיות משוכללות שקוורת בהן תופעות שהן תופעתיות ואינן ניתנות להסבר לפי החוקים הפיזיקלים המיקרוסקופים…מה שאומר שיכול להיות שמערת מאקרסקופית מורכבת כופה את עצמה על הרמה המיקרוסקופית ומכך יוצא שההשפעה של החוקיות המיקרוסקופית על מערכת מורכבת זניחה או חלקית בלבד. יענו הסיבתיות לא באה מלמטה למעלה אלה במקרים מסויימים הפוך מלמעלה למטה.

    אם תרצה תקרא על זה באנגלית downward causation

  443. גידי,

    לא ברור לי למה אתה מתכוון. ברור שיש אינטראקציה בין מערכות מאקרו למיקרו ולהפך. כשאני מניף את ידי כל התאים המרכיבים את היד וכל המולקולות המרכיבות את התאים וכל האטומים המרכיבים אותן מונפים ביחד למעלה. מצד שני ההחלטה על הנפת היד נפלה בנוירונים ובסינפסות בינהם וזה הביא לשינוי המאקרו, קרי היד.

    האם זו כוונתך?

  444. זה לא שהתודעה נמצאת מחוץ לפיזיקה אלה התודעה היא תופעה של מערכת מאקרוסקופית משוכללת אשר כופה את עצמה על רמת המיקרו (אני מאמין בסיבתיות כלפי מטה) לכן החוקיות המיקרוסקופית השפעתה חלקית בלבד או זניחה על המערכת המאקרוסקופית.(סיבתיות כלפי מטה היא טענה שלא יודעים כיום אם היא נכונה או לא)

  445. גידי,
    אז אם לא לפי הפיזיקה, אז מה כן? האם יש לך סיבה להניח שהתודעה נמצאית מ"חוץ" לפיזיקה?

    די ברור שהסביבה משפיעה על התודעה והתודעה משפיעה על הסביבה אז מה פה מחוץ לפיזיקה?

  446. הבנתי אותך – הדבר שאנחנו לא מסכימים הוא שאתה טוען שהתודעה פולעת לפי הפיזיקה ואני טוען אחרת -בסדר גמור עכשיו הבנו אחד את השני.

  447. גידי:
    אמרתי את דעתי.
    מדוע אתה שואל שוב?
    התודעה היא דבר פיזיקלי שכפוף לחוקי הפיזיקה, פועל על פיהם, ומשפיע על העולם.

    בתגובה אחרת כתבתי שלדעתי אין "סיבתיות כלפי מטה".

    מה לא ברור?

    סתם החלטת לטרטר אותי?

  448. לגבי התודעה-השאלה היא האם אתה חושב שהמודעות משפיעה על העולם הפיזיקלי באופן כזה שהמודעת עצמה אינה מושפעת מהחוקים הפיזיקלים?(אולי סיבתיות כלפי מטה או משהו אחר בסגנון)

    כשאני אומר שהתודעה משפיעה על העולם הפיזיקלי אני מתכוון שהיא עצמה אינה מושפעת מהחוקים הפיזיקלים הקיימים.(שוב סיבתיות כלפי מטה או משהו בסגנון)

    *סיבתיות כלפי מטה היא טענה היא לא מוכחת אבל יש כאלו הדוגלים בא ובאים להסביר שישנם תופעות ברמת המאקרו שאינן ניתנות להסבר ברמה המיקרו (חוקי פיזיקה של המיקרו) בעיקר קורה במערכות משוכללות מאד.(גם לא ניתן להפריך את הטענה הזו מבחינה לוגית) ככה שיכול להיות שהיא נכונה.

  449. גידי:
    תתפלא – אבל גם מתכון לעוגה לא תמצא במאמר.
    הוא דן בנושא שבו התכוונתי לדון ולא בשום נושא אחר.
    ביחס לתודעה – זה לא שייך למאמר – אבל לדעתי היא דבר פיזיקלי המשפיע בעולם הפיזיקלי.
    פשוט מאד.

  450. והמאמר שלך ארוך מידי שלאלה הזו. ישנן רק 2 אפשרויות.

    1.התודעה שלנו משפיעה על העולם הפיזיקלי

    2.התודעה אינה משפיעה על העולם הפיזיקלי(סך הכל בורג)

    פשוט מאד.

  451. גידי:
    נראה שלא קראת את המאמר ואת התגובות ולא האזנת להרצאות שבקישורים או…. שקראת וצפית בהרצאות ולא הבנת כלום.

  452. אתם משערים דברים כאילו אתם מינימום פרופסורים.

    אפילו המדענים של היום לא יכולים להצביע האם יש רצון חופשי או אין כזה…(הם רק יכולים לשער)

    יש הרבה ניסויים שעשו על המוח כגון הניסוי של ליבט ואחריו באו עוד מלא ניסויים אך הם כלל לא מראים אם יש בחירה או אין.

    המדע לא מתקרב אפילו בצעד אחד לשאלה איך אפשר להסביר שעל ידי זרמים חשמליים אפשר באמת "להרגיש" משהו.(או את המודעות עצמה).

    עצם זה שאנו מדברים על בחירה חופשית מחזק אותה יותר.(לא כזה הגינוי שאטומים ידברו על עצמם וידונו בדברים שכאלו זה אפילו קצת מצחיק גם אם זה גוש מאד גדול של אטומים בסופו של דבר כל אחד ואחד מהם הוא אחד)

    השאלה הגדולה של המאמר הזה האם המודעות שלנו יכולה להשפיע על העולם הפיזיקלי,ולאף אחד אין תשובה חד משמעית,(יכול מאד להיות שגם לא תהיה) מה שאני יכול לשים על השולחן כדי לחזק את טענת הרצון החופשי הם המודעות שלנו,ועצם העובדה שאנו בכלל יכולים לדבר על הנושאים האלו האם ישנה בחירה או אינה, מאשש אותה.(אני בספק שמערכת מורכבת ככל שתהיה,סך הכל קבוצת אטומים,תוכל לדבר על עצמה ובאמת "להבין") זו נקודה למחשבה. אגב כשאני מדבר על רצון חופשי אין הכוונה לנשמות ורוחות אלה הרצון החופשי הוא מכניסטי(לדעתי).

  453. ר.ח:
    יש פה אי הבנה שמסיבה כלשהי אינני מצליח לסלק מן הדיון.
    גם אני טוען שזו אשליה.
    לאורך כל המאמר והתגובות אני טוען כך וזה עדיין לא מובן?!
    אני רק טוען שמקור האשליה איננו הכאוס אלא חוסר מדד שאליו אפשר להשוות כדי להרגיש בהיעדר החופש.
    הסברתי את זה במאמר הכי טוב שיכולתי.

    אני שוב אומר:
    אתה מתייחס לחלק מן השאלה "כיצד הרצון פועל" ולא לשאלה "כיצד נוצרת האשליה".

    אמרתי זאת גם בתגובותיי הקודמות כך שאני מתחיל להתייאש.

  454. מכ*אל,

    אין קשר בין מה שמחולל את התחושה לתחושה עצמה. אין ויכוח על זה שכולנו מרגישים שיש לנו רצון חופשי. השאלה היא האם התחושה הזו נכונה או שהיא אשליה. אני ולדעתי גם רני משערים שהתחושה הזו נובעת מאשליה ואין למעשה רצון חופשי ובנוסף הצענו מנגנון ליצירת האשליה.

    תחושה זה צבע אדום, אתה לא צריך לדעת כלום על אורכי גל כדי לחוש אדום. כנ"ל פה, אתה לא צריך לדעת מהי התנהגות כאוטית רגישה לתנאי התחלה או כל מנגנון אחר כדי לחוש שיש לך רצון חופשי.

    עדויות לכך שהרצון לא באמת חופשי אלא מושפע מגורמים חיצוניים הן תופעות כמו קריאה קרה, מניפולציות רגשיות, פרסומת סמויה וכו' שבהן האדם בוחר את מה שכיוונו אותו ולמרות זאת יש לו תחושה ברורה של רצון חופשי והחלטה רציונלית.

  455. ר.ח:
    נדמה לי (למעשה אני ממש משוכנע) שאתה ורני מבלבלים בין מה שמחולל את הרצון לבין מקור תחושתנו שהוא חופשי.
    האם אתה באמת מרגיש שההרגשה שלך שהרצון לשבת על כיסא א או על כיסא ב הוא חופשי נובעת מאיזה כאוס?
    שים לב שמדובר כאן בתחושה מודעת (השאלה בכלל לא מוגדרת ברמה אחרת) ולכן – אם זו טענתך – הרי שמשתמע ממנה שכל מי שאי פעם חש שרצונו הוא חופשי היה צריך לדעת משהו על כאוס (גם אם לא קרא לדבר בשמו).
    לי זה נראה לגמרי מנותק מן המציאות.

  456. מכ*אל ורני,
    אני מסכים כאן עם רני, תחושת הרצון החופשי נובעת כנראה מתהליך כאוטי דטרמיניסטי מורכב בנוירונים המקנה אשלייה של רצון חופשי. כמו למשל שזריקת מטבע היא תהליך כאוטי דטרמיניסטי המקנה תחושת אקראיות או שהתוכנה "כחול עמוק" מציגה אשליה של רצון חופשי.
    לכן נראה לנו שבאותם תנאים אנו יכולים לבחור לעשות פעולות שונות אולם למעשה זה אף אף פעם לא "אותם תנאים" תמיד יש איזה גורם שהשתנה ואז החלטתינו משתנה.

  457. מה בדיוק עובדה יש עובדה חד משמעית שהעולם דיטרמיניסטי ? זהו כבר יש למדע פיתרון בנושא הרצון חופשי ? למה אתהה קורה עובדה?

  458. רני:
    אני ממש לא מקבל את ה"הסבר" הזה.
    נסה רגע להתבונן בתוכך פנימה ולחשוב אם לתחושת הרצון החופשי שלך יש בכלל קשר לכאוס.
    אני יודע בוודאות שאצלי זה לא כך.
    כשאני צריך לבחור אם לשבת על כיסא א או על כיסא ב אינני מודע (נפשית) לשום כאוס שמשפיע על החלטתי – שום כלום!
    בתור אדם שמכיר את המדע אני יודע גם על כאוס שמשפיע אבל זה ממש לא שייך כי תחושתי אינה מבוססת על ידיעה זו.

  459. מיכאל, כשאני אומר שהמציאות כאוטית אני בסך הכל מתכוון, כפי שסומפולינסקי אמר, שהיא מאוד רגישה לתנאי התחלה שזה משהו שניתן לחוש בו גם ללא הבנה מתמטית עמוקה. יצור בעל תבונה מפרש את ההתנהלות שלו במציאות אותה הוא לא יכול לחזות כחופש בחירה. התובנה של שסומפולינסקי חשובה בעיקר בכדי להראות שאין הכרח בהצדקה קוונטית ליתכנות תחושת חופש הבחירה.

  460. מה בדיוק עובדה יש עובדה חד משמעית שהעולם דיטרמיניסטי ? זהו כבר יש למדע פיתרון בנושא הרצון חופשי ? למה אתהה קורה עובדה?

  461. דודו:
    אני מניח שיש הרבה דברים שעדיין לא ראית.
    ראית תינוקות שלא רוצים לעזוב את ידי בני משפחתם הקרובה?
    כמעט כל התינוקות נוהגים כך בשלב זה או אחר.
    למה?
    האם מישהו זר הרביץ להם?
    לא – הם פשוט פוחדים מבלי ללמוד זאת ומבלי שאתה תבחין בכך.
    נכון – זה לא קורה ביום הראשון, אבל גם שיניים אין להם ביום הראשון.

    אגב – מה זה שייך לנושא הדיון?

  462. רני:
    לגמרי ברור והסברתי גם איך התחושה נוצרת.
    אגב – אנשים חשבו שיש להם רצון חופשי הרבה לפני שעסקו בפיזיקה, בדטרמיניזם אן בכאוס.
    מדובר בתחושה פנימית שאנשים בכלל לא צריכים לפרש(כי זה כמו לפרש את תחושת הצבע האדום. המדע יודע כיום להסביר איך נוצרת התחושה אבל אנשים לא התקשו לחוש אותה גם לפני עידן המדע) ובוודאי שאין להם צורך במונחים כמו כאוס כדי לפרש את תחושתם.
    לכן אני עומד על דעתי.

  463. התעמקתי בנושא הכל זה השערות לא ממש מבינים מהיכן הרצון מגיע מאיפה המקור שלו זה שעושים ניסויים עם זרם חשמלי או עם מכשירי fmri לא מצביע על כלום מדובר במשהו שלפי הבנתי אין כיום כלים למדוד מחשבה או את מקור הרצון הסיבה לסיבה שהביאה לפעולה הכל זה השערות מימה שניתן למדוד כיום ותו לא

  464. אני עוד לא ראיתי תינוק עם תחושות של אהבה פחד שינאה דיכאון כל אלה הם תוצרים של האגו שמתפתח עם הזמן עובדתית ככל שאדם גודל יותר כך גם הבעיות שלו

  465. מיכאל, אם היינו יכולים לתפוס את המציאות כדטרמניסטית לחלוטין (קרי ללא אשליה כאוטית) אז לא ברור איך היתה יכולה להתפתח תחושת חופש בחירה. כמובן שעוד תנאי הכרחי הוא קיום תבונה שמסוגלת לפרשנות שכזאת (אגב לפיכך אנו יכולים לפרשנות שלהיסטוריה למשל יש בחירה חופשית מעצם היותה דטרמניסטית אבל כאוטית).

  466. בועז:
    לא.
    אין חלוקה כזו.
    בכל מקום בעולם הפיזיקלי מתרחשים תהליכים קוונטים.
    למעשה נראה שכל התהליכים הפיזיקליים הם תהליכים קוונטים רק שבעולם המקרוסקופי אנחנו מסתכלים על הצטברויות של הרבה תהליכים כאלה ולא על תהליכים בודדים.
    עד היום לא ברור אם המוח מושפע מן העובדה שהתהליכים בו הם תולדה של תהליכים קוונטים או שכל מה שקורה בו היה זהה גם אלמלא ניתן היה לפרק את התופעות המקרוסקופיות למרכיביהן הקוונטיים.

  467. רני:
    בעיני – לא הכאוטיות היא הסיבה להרגשת החופש.
    כפי שכתבתי במאמר, אני ממש משוכנע שהרגשת החופש היא ההרגשה היחידה שיכולה להיות לנו כיוון שביחס לרצונות הנוצרים בצורה מודעת אין לנו למה להשוות את הרצון שלנו ולומר משהו בסגנון "אני רוצה X אבל בעצם הייתי מעדיף לרצות Y"
    מתוך הגדרה – מה שאנחנו רוצים זה מה שאנחנו מעדיפים לרצות ולעולם איננו יכולים לחוש באילוצים שגרמו לנו לרצות את מה שאנחנו רוצים.

  468. דוד:
    לא רק שהאטומים במוחנו מושפעים על ידי חינוך ולימוד אלא שבאמת אפשר לראות את השינויים במבנה הנירונים ובחיבורים ביניהם.
    כמובן שגם שינויים אלה הם תולדה של חוקי הטבע ולא של איזה שהוא "חופש" שיש לנו.

  469. מיכאל, להבנתי סומפולינסקי למעשה אמר שחופש בחירה היא רק פרשנות אנושית לעובדה שהתודעה שלנו מתקיימת במערכת שעבוריינו היא כאוטית ולכן התרגלנו באשליית חופש הבחירה למשל כמו שיש לנו אשליה של רצף. גם עם היה אלוהים שמכריע עבורינו את כל הבחירות לא היינו יכולים להשתחרר מהתחושה שיש חופש בחירה.

    סומפולינסקי גם הזכיר ניסוי בו הושפעה הבחירה בלי לפגוע *בתחושת* חופש הבחירה כך שזאת תחושה בה הורגלנו גם אם יוכיחו לנו שאין בחירה.

    בהקשר זה נזכרתי בפרשנות של קרב השחמט של קספרוב והמכונה הקרויה כחול עמוק.
    רב אומן שפירשן את אחד המשחקים אמר שלא היה ברור לו מי האדם ומי המכונה היות וקספרוב שיחק באופן די "מכאני" והמכונה גילתה מעוף, תעוזה ויצירתיות מנקודת מבטו של המשקיף האנושי. אשליה.

  470. אז לפי המאמר שלך מחשבות תחושות מה שמלמד אותנו על העולם נעשות באופן אוטומטי ? זאת אומרת אם אני חושב על דבר מסויים זה בעצם חומר בצורה מסודרת לא אני ?אין כל שליטה רצון חופשי. על פי מה אתה אומר את הדברים האלה תגיד לי באיזה כלים היום בעולם אפשרי לראות מה הולך במוח על יד fmri אתה יכול לבדוק מהיא מחשבה כל המאמר שלך הוא מסקנות שלך בלבד זה לא הוכח בשום צורה .מהוא המקור לזרם החשמלי שנגיד מישהו אומר לי לזיז תיד אז היה לי רצון להזיז תיד והיד זזה ולא הרגל שלי מדובר בזרם חשמלי כמובן אבל מה המקור לזרם החשמלי האם יש תהליכים תת חשיבתיים שההחלטה התקבלה מהם ?נושא לא פשוט ומה שאתה אומר היום יקבל העוד שנה חידושים שונים לחלוטין

  471. מיכאל יש לי שאלה אילך מה תפקידו של התת מודע בנושא הבחירה התת מודע הוא לא בעצם מקום בו מתרחשים תהליכים קוונטים ??

  472. יפה צודק אז אתה רוצה להגיד לי שבדרך מסויימת אנו משפיעים באיזו שהיא צורה על האטומים במוחנו על ידי חינוך ??.

  473. דודו:
    אתה חוזר ומדגיש את העובדה שלא הבנת את טענת המאמר.
    העובדה שהלימוד והחינוך משפיעים אינה שייכת אמנם לנושא אבל במאמר עצמו אתה יכול למצוא עדות לכך שגם לדעתי הם משפיעים.
    אחרת – מה משמעות הדברים שכתבתי על תפקידה ההרתעתי של הענישה?
    הרי העונשים הם מעשה ידי אדם ותינוק שנולד בוודאי לא יודע עליהם דבר ובכל זאת אני אומר שהם משפיעים.
    זה שיש לימוד זו עובדה מובנת מאליה שלגמרי מתאימה למסקנותיי המתבטאות במאמר.

    מה נלמד ומה אינסטינקט זה נושא למאמר אחר.

  474. אני מדבר על תינוק שנולד אני מכיר הרבה מיקרים שסותרים תניסוי הזה קחי תינוק שימי אותו ליד נמר הוא יפחד ? שימי אותו בשדה של מוקשים הוא יפחד לנוע ? שימי אותו באמצע כביש סואן יזיז לו ? לא כדי לנסות אבל קחי תינוק בן 3 חודש ושימי אותו על עדן החלון רק תודא שיש למטה איזה בריכת מים חחחחח הכוונה שלי בעצם היתה להגיד שהרבה מהתחושות של פחד שינאה זז משהו שמתפתח עם הזמן זה לא מולד זה נרכש (אגו) לתינוק אין אגו אין אגו אין מחסומים

  475. דודו – אתה גם טועה.
    טענתך כי תינוק המושם בקצה גג לא יפחד, בטעות יסודה.
    הנושא, שנקרא על ידי הנסיינים Visual Cliff, נחקר ונמצא שתינוק ללא כל ניסיון נרתע מתהום פעורה שמוצגת לו ובורח ממנה בזחילה.

  476. ארז:
    אתה מקשקש.
    יש משהו אמיתי שאתה יודע לעשות? איזה הישג שאתה יכול להצביע עליו בפני בני אדם אחרים שיסכימו אתך שזה הישג משמעותי?
    אני בטוח שלא.
    אבל זה לא מפריע לך לנסות למכור לאנשים את השקר שאתה יודע טוב מכל המדענים.
    לא ברור לי מה הכיוון שאתה מדבר עליו כשאתה אומר שאני לא בכיוון.
    לא כיוונתי לכלום.
    רציתי רק לאפשר לך להדגים לציבור את העובדה שחוץ מהתרברבות אין לך מה להציע.
    ניצלת היטב את ההזדמנות שנתתי לך ואני מקווה שעכשיו כולם כבר הבינו.

  477. אתה נשמע מזלזל בדיבור שלך הכוונה שלי שאם אתה חושב שמה שאתה קולט ב 5 החושים שלך זה תודעה אז אתה טועה טעות מרה

  478. אהבתי מאד את ההבחנה הראשונה של פרופ' סומפולינסקי (להבנתי) לגבי היקש חופש בחירה מהמקרו ולא מהמיקרו (למשל קוונטים).
    תודעת החי פועלת במציאות שהיא מערכת כאוטית (מסדר 2) והנה לך חופש הבחירה – לא ניתן לחזות במדויק את העתיד.

    כלומר באופן פשטני – תודעה + כאוס -> חופש בחירה.
    שימו לב שכאוס זה לא אקראי אלא דטרמיניסטי שרגיש מאוד לתנאי התחלה (דטרמניזם לא יציב כמו אפקט הפרפר).
    אומנם המיקרו (קוונטים) הוא אקראי אמיתי אבל אני שוכנעתי מהבחנה שלרוב אקראיות זו לא זולגת למקרו ולכן אין חובה לתלות את חופש הבחירה באקראיות שכזו.

    יום טוב,
    רני

  479. ארז:
    אני רואה שאתה מסתדר היטב בלעדי.
    אתה אומר לי, למשל, למה אני קורא תודעה.
    המשך להסתדר בלעדי וענה לעצמך על השאלה ששאלת ואם אפשר – חסוך נא מאתנו את הדיון הזה בינך לבין עצמך.

  480. ארז:
    אתה ממשיך לקשקש וקשקושיך משעממים אותי.
    אתה גם ממשיך להתווכח אחרי שהבטחת לנו שסיימת.
    הרוב המכריע של המדענים בטוחים בכך שאתה טועה וזה בא לידי ביטוי גם בערך עליו הצבעתי בויקיפדיה.
    אם אתה רוצה שנבחן את המדיטציה שלך במבחן אובייקטיבי ונראה על אלו שאלות אתה יכול לענות באמצעותה – רק תגיד.
    כל האנשים מדברים על תודעה וכמעט כולם טוענים שיש להם תודעה.
    אי