מדע וחברה

פרופ׳ משה ורדי, מדען מחשבים מאוניברסיטת רייס

עתיד הבינה המלאכותית: ״החלק המסובך זה אנחנו, זה בני אדם״

בריאיון לאתר הידען, החוקר הישראלי מאוניברסיטת רייס צופה שינוי עמוק בחברה, מזהיר מפער בין ההשקעות לתועלת העסקית, ומתאר התנגדות תושבים למרכזי נתונים וקושי לחזות אילו מקצועות ישתנו ראשונים
בינה מלאכותית מסייעת למחקר המדעי, אבל זה עלול להפוך את המדע לחד גוני. אילוסטרציה: depositphotos.com

יותר מאמרים, פחות רעיונות? הסכנה שבשימוש בבינה מלאכותית במדע

כלי בינה מלאכותית מגדילים מאוד את תפוקת החוקרים ואת מספר הציטוטים שלהם, אך עשויים לצמצם את מגוון השאלות שהמדע חוקר. מאמר דעה ב־Nature מזהיר מפני יצירת מונוקולטורה מדעית.
צילום מסך של אתר Aliens.gov של הבית הלבן עם עיצוב המזכיר סרטי עב״מים ומסר על אכיפת הגירה.

למה אמריקנים רבים מאמינים בעב״מים – אף שאין ראיה לחוצנים?

סקרים מראים שכמעט מחצית מהאמריקנים מאמינים שחוצנים כבר ביקרו בכדור הארץ. אבל מבחינה מדעית, “עצם בלתי מזוהה” אינו הוכחה לחללית חוצנית – ולעתים הוא רק תוצאה של צילום גרוע, חיישן
ג'יימס ווטסון, ממגלי מבנה ה-DNA

נפטר ג'יימס ווטסון, מחלוצי גילוי מבנה ה־DNA – והדמות השנויה במחלוקת מאחורי “הסליל הכפול”

זוכה נובל ג'יימס ווטסון הלך לעולמו בגיל 97; לצד תרומתו המכוננת לחשיפת מבנה הדנ"א יחד עם פרנסיס קריק, מחקר היסטורי חדש מדגיש את חלקה המרכזי של רוזלינד פרנקלין – ואת
איור של המתמטיקאי הגרמני דויד הילברט

אנטישמיות גזענית במדע הגרמני: וגנר, "הפיזיקה הארית" ותגובתו של הילברט

ממאמרו של ריכרד וגנר (1850) וטביעת המונח “אנטישמיות” בידי וילהלם מאר (1879), דרך “הפיזיקה הגרמנית” של לנארד ושטארק וההנדסה הפסיכולוגית של ביברבך ויאנש—ועד תגובת הנגד של הילברט: “למתמטיקה אין גזעים”
העברת מידע רפואי באמצעות צ'אטבוט. המחשה:

חוקרים קוראים לאמץ מודל שיתופי בתקשורת המדעית, המשלב ערכים, שיח פתוח והכרה באי-ודאות

חוקרים קוראים לאמץ מודל שיתופי בתקשורת המדעית, המשלב ערכים, שיח פתוח והכרה באי-ודאות
אילוסטרציה: pixabay.

האם עמוק בפנים כולנו גזענים?

אילוסטרציה: pixabay.

גם ידע הוא תשתית חיונית

עדר גנו. את המודל ניתן להחיל על תחומים רבים – מעדרים ולהקות דגים ועד עמידות לאנטיביוטיקה, אשר גדלה ככל שמיגוון החיידקים גדול יותר. צילום: adam brin.

לך בדרכך-שלך: הצלחת הקבוצה תלויה בכך

איור של מוגלי, הילד שגדל בין חיות הג'ונגל, מתוך ספר הג'ונגל

ילדי פרא: סיפורים על ילדים שגדלו בחברת בעלי חיים

מיתוֹסים, ספרים וסרטים רבים מגוללים את סיפוריהם של "ילדי פרא" – ילדים שאומצו בינקוּתם על ידי בעלי חיים והתרגלו לחיות רק בחברת חיות. מתברר שגם במציאוּת התגלו ילדים שננטשו בגיל
הראיות תומכות בסיבות בלתי חברתיות לנטייה מינית. מקור: pixabay.

נטייה מינית: כך נולדנו

חדשות מזויפות – פייק ניוז – הן חלק מהשלכותיו המיידיות של עידן המסך. מקור: Stuart Rankin, מבוסס על קריקטורה ישנה.

דיאלוג בהפרעה

נשים סובלות מהטיות המקשות על התקדמותן במדע. מקור: pixabay.

המדע סובל מבעיה של אפליה מגדרית

סוגי צבים שונים. האבולוציה היא ההסבר ההגיוני היחיד למגוון צורות החיים על פני כדור הארץ. מקור: Ernst Haeckel, Kunstformen der Natur (1904) / Wikimedia.

חמישה דברים שהמדע יודע בוודאות שהם נכונים

נוף עצי זית באיטליה. צילום: Kite_rin/Shutterstock

המדינה נגד המדע

פרסקו של מיכלאנג׳לו: אדם וחווה אוכלים מהפרי האסור ומגורשים מגן עדן

רצון חופשי ודטרמיניזם: האם יש ביניהם סתירה?

מה שגורם לנו לתהות בשאלת הרצון החופשי הוא המטען העודף של המילים שבהן אנו משתמשים.
שלט האוסר כניסה לבעלי קוצב לב

האם אנחנו הופכים ל"פוסט-אנושיים"?

פרופ' זאב שטרנהל. יוצר: עידו קינן. ראה קישור למקור התמונה בסוף הכתבה

באנו חושך לגרש: שיחה עם פרופ' זאב שטרנהל

טרופים ליסנקו - הדוגמה המפורסמת ביותר להשפעות זרות ומזיקות על המדע

גבולות הרציונליות במדע

מפת האינטרנט. הצבעים מייצגים שפות. מתוך ויקיפדיה. רשיון CC (קישור לתמונה המקורית יובא בכתבה)

‫מדעי המידע – תחי הרשת / טים בֶּרנֶרס-לי‬

שיני האדם המודרני הותיק ביותר שהתגלו במערת קסם. צילום:ישראל הרשקוביץ, אוניברסיטת תל-אביב

מדוע האדם הקדמון מראש העין עורר סערה באינטרנט?

סמל החופש האקדמי של האוניברסיטה המרכזית של מנילה

שטיפת מוח – על חופש הדיבור ועל חופש אקדמי / יצחק פרנס

כרטיס השתתפות בלוטו של מפעל הפיס וטופס לבחירת מספרים

אותם שישה מספרים עלו פעמיים בלוטו: מדוע ההסתברות שדווחה מוגזמת

בשתי הגרלות לוטו שונות עלו בגורל אותם מספרים בדיוק. הגם שמדובר בסיפור משעשע, הדיווחים בתקשורת כאילו לפנינו מאורע בהסתברות של אחד לטריליונים - מופרכים לחלוטין
אלי ישי (תצלום מ 2002)

השיחה שלי עם אלי ישי

סצנה שמימית

זיהוי פלילי – המדע בשירות החברה