דעה: מדע המונע על ידי סקרנות חיוני לא פחות מכבישים ומגשרים
מאת רוברט דיז’קגראף, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 01.08.2017
כשאנחנו חושבים על תשתיות, אנחנו נוטים לחשוב על המתקנים והמערכות הנחוצים לתפקוד ולשגשוג של מדינה: כבישים, גשרים, מנהרות, שדות תעופה ומסילות ברזל, כפי שאמר הנשיא דונלד טראמפ בנאומו בפני הקונגרס ב-28 בפברואר 2017.
מהמורות בכבישים ומבנים מתפוררים הם ללא ספק אות לכך שיש צורך בשיפוץ ובחידוש תשתיות. אך גם ידע הוא תשתית חיונית, וממש עתה, נדרשת בדחיפות תשומת לב למצבו. מדע וטכנולוגיה הם הבסיס לכלכלה המודרנית והמפתח להתמודדות עם שורה ארוכה של אתגרים סביבתיים, חברתיים וביטחוניים כבדי משקל. מחקר בסיסי (מחקר טהור), המוּנע על ידי סקרנות, חופש מחשבה ודמיון, מספק את היסודות לכל המחקר היישומי והטכנולוגיה. וכשם שעלינו לשבור את המעגל האינסופי של תיקוני “עזרה ראשונה” של כבישים ומסילות ברזל הנעשים כתחליף לפתרון של קבע, כך עלינו להבטיח השקעות חיוניות ארוכות טווח בקידום הידע.
מחקר בסיסי המונע על ידי סקרנות מחולל שינויים מהפכניים בחיינו. די לציין בהקשר זה את ההתפתחות המואצת של תחום הבינה החישובית או את גילוי הבסיס הגנטי לחיים. תורת היחסות שאלברט איינשטיין הגה לפני כמאה שנים מיושמת יום־יום במערכות המיקום הלווייניות שלנו, GPS. נראה כי המענק בסך 4.5 מיליון דולר מטעם הקרן הלאומית האמריקנית למדע (NSF) שהוביל לפיתוח אלגוריתם החיפוש של גוגל היה ההשקעה המוצלחת ביותר של ממשלת ארה”ב מעולם: השקעה שהחזירה את עצמה פי 100,000 ויותר מאז.
המחקר הבסיסי לא רק משנה מן היסוד את האופן שבו אנחנו מבינים את העולם, אלא גם סולל את הדרך לפיתוח כלים ושיטות המשרתים במהלך הזמן את החברה כולה. לדוגמה, רשת האינטרנט הכלל־עולמית, WWW, פותחה במקור כדי לקדם את שיתוף הפעולה המדעי בין אנשי מחקר בתחום פיזיקת החלקיקים. המחקר הבסיסי מציב בפני אנשי המחקר אתגרים מורכבים ביותר, והתוצרים שלו, פרי מחשבה ופיתוח של טובי המוחות בעולם, מצויים בשימוש נרחב בתעשייה ובחברה בכללה. אין לאיש בלעדיות עליהם, הציבור כולו נהנה מהם.
הדרך ממחקר גישוש בסיסי ליישומים מעשיים אינה חד־כיוונית או לינארית: מדובר בתהליך מורכב ומחזורי. טכנולוגיות שמניב התהליך מאפשרות בתורן תגליות בסיסיות נוספות. כך, מכניקת הקוונטים הובילה לפיתוח שבבי מחשב ולהמצאות ופיתוחים אחרים שיש להם חלק נכבד בתוצר המקומי הגולמי (תמ”ג) של ארה”ב.
כדי לנצל את הפוטנציאל המלא של האינטלקט והדמיון האנושי, עלינו למצוא איזון בין ציפיותינו בטווח הקצר ובין השקעותינו לטווח הארוך. וכפי שמומחה פיננסי לעולם לא ימליץ ללקוחותיו לפדות את כספי קרן הפנסיה ולהעבירם לחשבון הבנק המרופד ממילא שלהם, כך עלינו לקדם מדיניות שקולה ותיק השקעות מאוזן ביוזמות מדעיות קצרות־טווח וארוכות־טווח גם יחד. ואולם, במציאות שבה חלה ירידה מתמשכת במימון של מחקרים מדעיים, ועל רקע אי הוודאות הכלכלית, אי השקט הפוליטי בעולם, ולוחות הזמנים ההולכים ומתקצרים של פרויקטים מדעיים, מסתמנת מגמה מסוכנת של השקעה במחקר הממוקד במטרות קצרות־טווח העוסקות בבעיות עכשוויות, על חשבון מחקר בסיסי, שיש בו כדי להבטיח התקדמות מדעית רבת חשיבות בטווח הארוך.
הירידה בהשקעות במחקר הבסיסי בעשורים האחרונים, הן בהשקעה הציבורית והן בהשקעה הפרטית, במונחים של אחוזים מן התמ”ג, אכן מעוררת דאגה. בייחוד בולטת מגמה זו לאור העלייה חסרת תקדים בהשקעות במדע ברחבי העולם בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה, ובין השאר, הקמת קרנות לקידום המדע, דוגמת הקרן הלאומית האמריקנית למדע, וההשקעות המסיביות בתשתיות מחקר. אך כאמור, בשנים האחרונות, חל קיצוץ ניכר בהשקעות האלה. המימון הציבורי ההולך ופוחת אינו מדביק את הקצב ואינו עונה על הצרכים, בעוד שהמדע ממלא תפקיד משמעותי יותר ויותר בחברה המודרנית המבוססת על ידע. תקציב המחקר והפיתוח הפדרלי של ארה”ב, הנמדד בשיעורו באחוזים מן התמ”ג, צנח מערך שיא של 1.92% ב-1964, בעיצומם של המלחמה הקרה והמרוץ לחלל, לפחות מ- 0.8% כיום. התקציב של המכונים הלאומיים האמריקנים לבריאות (NIH) מצוי גם הוא בירידה מתמדת מאז 2003.
התקציב הממשלתי המיועד למימון מחקר מדעי מופנה בשנים האחרונות בעיקר להתמודדות עם אתגרים חברתיים חשובים כשהם לעצמם, כגון המעבר לאנרגיה נקייה בת-קיימה, המאבק בשינוי האקלים ומניעת מַגֵּפוֹת ברחבי העולם, אך מסגרת המימון נותרת קבועה או פוחתת. וכתוצאה מכך, המחקר הבסיסי ומימונו נדחקים לשוליים.
אך טבעי הוא שבעת מצוקה תקציבית, הנטייה תהיה להתמקד בצרכים הדוחקים. אבל השקעה במחקר הבסיסי, בדומה לחיסכון לקראת פרישה לגמלאות, היא תנאי מוקדם והכרחי להבטחת רווחה, חדשנות וקִדְמָה חברתית. השקעות ארוכות־טווח במחקר בסיסי הן צורך חיוני. ויותר מזה, הן מובילות להגשמת מטרה נעלה אף יותר ולמימוש היתרונות הגלובליים שבאימוץ התרבות המדעית של דיוק, חיפוש אחר האמת, חקירה ודיאלוג ביקורתיים, ספקנות בריאה, כבוד לעובדות ולאי הוודאויות, ופליאה לנוכח עושרו של הטבע וכוחה של הרוח האנושית.
3 תגובות
הצורך בחשמל נוסק מידי שנה לגבהים חדשים עקב הגידול באוכלוסיית העולם והעליה ברמת החיים במדינות המתפתחות. תהליך ייצורו מדלקים מאובנים (דלק ופחם) מזהם את האטמוספירה ,מגביר את אפקט החממה ומסכן את כל מי שחי כאן, על הפלנטה שלנו.
בעולם כולו עוברים בהדרגה ליצור חשמל ‘נקי’, המופק מאנרגית הרוח והשמש. עשרות חברות ישראליות בונות ברחבי העולם חוות סולאריות להפקת אנרגיה מקרני השמש, וזוכות שם להצלחות מסחריות מרשימות.
גם בארץ התחיל לאחרונה קמפיין לעידוד ייצור אנרגיה סולארית ע”י גורמים פרטיים.
בהקשר זה ראוי לציין כי בספרי הקדמונים נמצא המסר כי בעתיד הלא רחוק עומד להתרחש שינוי קוסמי ואקולוגי מרשים. בתלמוד נכתב ש”הקב”ה עתיד להוציא חמה מנרתיקה”, כלומר, שתתבטל אותה מחיצה המכונה ‘עטרת השמש’ המגינה עלינו מהקרינה הסולארית. עם הסרת אותה מחיצה עתידה קרינת השמש המגיעה לכדור הארץ להתעצם פי שבע לערך.
למרות שהתחזית הזו נשמעת די מבהילה, מבטיחים חכמי הקבלה שכל רע לא יאונה לחיים הביולוגיים עלי אדמות. להיפך, אלו ישתמשו בקרינה הסולארית הלא מוכרת בכדי לרפא סופית מחלות שנחשבו חשוכות מרפא ויזכו לבריאות אולטימטיבית ואף לחיי נצח.
תורת הקבלה מסבירה שתהיה התרחשות רוחנית מקבילה להתרחשות הפיזיקלית הזו, בדמות גילוי רוחני עצום שיגיע אל המודעות האנושית. גילוי זה יאיר את התובנה האנושית שהיתה עד כה עמומה בכל הנוגע למהותה הפנימית של המציאות, קרי, הכח הרוחני והאנרגיה הא-להית הממלאת את כל העולמות.
תורת הקבלה מסבירה שהמילה ‘עולם’ קשורה עם המילה העלם – הסתר. העולם מטיבעו מעלים ומסתיר את הכוחות הרוחניים והא-להיים השופעים בו. את מהותם של כוחות אלו מיטיבה להסביר תורת הקבלה באופן שכל הלומד יכול להבינם.
עם זאת, מלמדת הקבלה שהגילויים העתידיים יחצו את המצב ה’רגיל’ של התודעה, כך שהגילויים החדשים יהיו ברמה של ‘ראיה’. לא עוד הסתפקות בתובנות שיכליות או תודעתיות, גבוהות ככל שתהיינה, אלא העצמה של התודעה לרמה של ראיה חושית. נוכל פשוט לראות בעינינו הגשמיות את האנרגיה הרוחנית-אלהית המהווה את כל המציאות.
יצירת המציאות.
הבסיס למסקנה שלך שגוי, ומן הסתם, גם המסקנה.
תורת היחסות מספקת ניבויים מדוייקים ביותר לתוצאות של ניסויים, בדיוקים של יותר מטריליונית! נכון, ניבויים אלה הם הסתברותיים, אבל זה לא משנה את הדיוק שלהם.
לתודעה של האדם אין שום השפעה על התוצאות של ניסויים. ההשפעה היא של כל מערכת מקרוסקופית. הרי געש פורצים גם בפלנטות מרוחקות, בדיוק כמו שניוטרונים חופשיים מתפרקים במקומות האלה.
לאדם יש בחירה חופשית, אבל גם לניוטרון. מעניין שרק השני מוכח אמפירית 🙂
לאדם יש השפעה על המציאות, אבל גם לרעידת אדמה. ההשפעה של רעידת האדמה כנראה יותר גדולה.
ועכשיו לשוני בין מדע לדת: המדע יכול לנבא מה יקרה בעתי בדיוק גבוה.
מה יכול לספר לנו הדת על מחר? שום דבר!!!! ועל העתיד היותר רחוק? עוד פחות…
תורת הקוואנטים שפותחה בכדי לספק הסבר למה שמתרחש בתוך האטום, הביאה פיזיקאים להבנה שהמציאות בה אנו חיים, איננה חד משמעית. גם לא מבחינת המבנים היסודיים ביותר של החומר. כפי שהתברר בנסיונות פיזיקליים, יש לתודעת האדם המתבונן והצופה בתופעות, תפקיד חשוב בקביעת והגדרת המציאות, עד לרמה היסודית ביותר: אופיים והתנהגותם של מרכיבי החומר האלמנטריים ביותר.
רעיונות מדעיים אלה, מספקים תפיסה מרתקת לגבי חיי האדם בכלל, וכוח ההשפעה של התודעה האנושית בפרט, ומעניקים תובנה אפשרית חדשה לדבריו של התנא והמקובל הגדול רבי עקיבא בתלמוד במסכת אבות: ‘הכל צפוי והרשות נתונה’ – חיינו אינם נתפסים עוד כרצף מוכתב מראש במסלול קבוע. כל רגע הוא בעצם צומת של אפשרויות. בדעתנו, מחשבתנו ותפיסתנו את המציאות, אנו בוחרים וקובעים למעשה את צביונה.
תורת הקוואנטים מוכיחה באופן אמפירי את הלימוד בתורת הקבלה, כי בחירתו החופשית של האדם, היא בעלת השפעה מכרעת על המציאות.
אם הדברים נכונים לגבי התנהגותם של חלקיקי החומר היסודיים ביותר, על אחת כמה וכמה שעל ידי מחשבה ודעה נכונה, אנו יכולים ליצור מציאות רצויה ונכונה גם בתחומים ממשיים כבריאות, פרנסה, יחסים בין אישיים ועוד. הלימוד בתורת הקבלה על כוחה של החשיבה החיובית, מקבל מימד מיוחד ומרתק בפרספקטיבה של התיאוריות בפיזיקה המודרנית.