ריאיון עם פרופ' יוסף אלמוג, ראש קבוצת המחקר לכימיה פורנסית באוניברסיטה העברית בירושלים
אפרים אסכולאי
חדר קטן, שמדפיו מכסים את הקירות ומלאים כמעט עד התקרה בספרים, תיקיות, כימיקלים ומזכרות מתקופות חייו המגוונות והמרתקות. זהו משרדו של פרופסור יוסף אלמוג, העומד בראש קבוצת המחקר לכימיה פורנסית במכון קזאלי לכימיה יישומית שבאוניברסיטה העברית בירושלים. פרופסור אלמוג עוסק במרבית חייו באחד התחומים המעניינים את הציבור, אף את אלו חסרי הידע בתחום. לבד מעיסוקו העיקרי כחוקר ומורה באוניברסיטה, פרופסור אלמוג הוא אדם עסוק ביותר, בפעילות למען הציבור, בייעוץ לגורמים בארץ ובחו”ל ועוד.
השאלה הראשונה ששאלתי את פרופסור אלמוג, מטבע הדברים הייתה “מה זה פורנסי?” הוא ענה במילה אחת: משפטי. ובהרחבה, כימיה פורנסית היא התחום המדעי העושה שימוש בשיטות כימיות לפענוח עבֵרות, והמצאת ראיות אובייקטיביות לבית המשפט. המדע הפורנסי בכללו הוא תחום נרחב, בין-תחומי ורב-תחומי, הקרוי בלשון הפופולרית מדע הזיהוי הפלילי ובאנגלית, בהוראתו המצומצמת, Crime Scene Investigation או CSI. ואכן, אין בישראל כיום אדם הבקי יותר והמוסמך יותר להתראיין בנושא הפורנסי מאשר אלמוג, תת-ניצב בדימוס, שעמד במשך 16 שנים בראש המחלקה לזיהוי פלילי (מז”פ) במשטרת ישראל ועבר לפני עשר שנים לאוניברסיטה העברית.
השאלה הבאה, שמן הסתם התבקשה מאליה, הייתה מה דעתו של פרופסור אלמוג על סדרות הטלוויזיה CSI ודומיהן העוסקות בזיהוי פלילי. התשובה המפתיעה במקצת הייתה שבמרבית המקרים העובדות המדעיות והטכניות בתכניות האלה מדויקות. עם זאת, יש שני דברים המפריעים לו: רק מעבדות מעטות בעולם מצוידות בכל האמצעים היכולים להיראות בתכנית אחת ולכן בפועל יש צורך בשיתופי פעולה רבים בין מעבדות שונות, אם באותה מדינה ואם בחו”ל. הדבר השני עניינו עולם החקירות הממשי: בדרך כלל יזהה המז”פ רכיב פיזי אמין יחיד לפשע, כטביעת אצבע, למשל. במקרים נדירים, ימצאו שני רכיבים אובייקטיביים אמינים נפרדים באותה חקירה. פרופסור אלמוג לא נתקל כמעט במקרים שבהם זוהו שלושה מאפיינים נפרדים באותה חקירת פשע. ואילו בסדרות המשודרות מגיעים החוקרים לפעמים אף לשישה רכיבים שונים, בחקירה אחת, דבר הפוגם באמינות הסרט. בגלל הפופולריות של סדרות CSI, מספר אלמוג, נולד תחום מדעי חדש: חקר השפעת תכניות CSI על אורח החיים האמריקני. באוניברסיטאות לא מעטות בארה”ב החלו לחקור תופעה זו.
כדוגמה לחקירה שהעלתה שני ממצאים אובייקטיבים נפרדים העלה אלמוג את חקירת רצח השר רחבעם זאבי ז”ל. בגלל קרבת המטה הארצי של המשטרה לזירת הרצח הגיעה חוליית מז”פ לאירוע במהירות רבה ומצאה בדל סיגריה מעלה עשן על יד גופת הנרצח. ממידע שהגיע מעובדי המלון נחשד חדר 548 כמקום שבו שהו הרוצחים לפני הרצח. בבדיקת דנ”א (DNA) נמצאה התאמה בין הדנ”א שעל בדל הסיגריה לבין הדנ”א שהיה על מחצית מן הבדלים שנמצאו במאפרה באותו חדר במלון. המרכיב הנפרד השני שזוהה היו טביעות אצבע שפותחו באופן כימי על עיתון באותו חדר. אלה הובילו אל החשוד ברצח. ואז שויך אליו גם הדנ”א מבדלי הסיגריות. נושא גילוי טביעות אצבע “סמויות” על משטחים “בעייתיים” הוא אחד משטחי המחקר ביחידתו של אלמוג, וההישגים בתחום זה הביאו לפרסום עולמי ולאימוץ שיטות אלו ואחרות כנכסי צאן ברזל של מעבדות בעולם כולו.
נושא אחר בעבודתו הוא גילוי חמרי נפץ וזיהויים, אם בצורתם הגולמית ואם בשרידים שנותרו לאחר הפיצוץ. אחד החומרים אלו הוא השתנן החנקתי (Urea Nitrate) המיוצר בקלות משתנן (אוריאה), המשמש כדשן כימי נפוץ וזול, ומחומצה חנקתית. חומר הנפץ הזה “אהוב” על מחבלים, ושימש בין השאר במתקפה הראשונה של אל-קעידה על מגדלי התאומים, ב-1993, ובחגורות נפץ של מחבלים מתאבדים בישראל. שיטת הזיהוי שפיתחו אלמוג וצוותו משתמשת בחומר פשוט וזול, שמגלה כמויות מזעריות, כדי מיקרוגרם, של חומר הנפץ.
עוד נושא המעסיק כיום את קהיליית החוקרים ואת הציבור בכללו הוא השימוש הפורנסי בדנ”א. נושא זה עומד במרכזם של כמחצית מן המחקרים המתפרסמים בעיתונות הפורנסית בעולם. שיטות הגילוי והפענוח של ממצאי דנ”א עברו מהפך חשוב מאז תחילת העבודות בנושא וכיום אפשר לעבוד במעבדה עם דוגמה מזערית של חומר מן החי ולהפיק מממנו דנ”א בכמויות שאפשר לנתח ולקבל מהן את כל המידע הפורנסי הנדרש. מעניינים ביותר הם השימושים שאינם קשורים לנושאים משפטיים אלא לחקר אוכלוסיות, ממצאים ארכיאולוגיים ועוד. מתוך הצרכים התפתח תת-תחום מדעי חדש, של סטטיסטיקה פורנסית. תחום זה עוסק בין השאר בהסתברויות של שיוך דוגמה לאדם מסוים, שכן לפעמים חשוב לקבוע עד כמה חד-משמעי השיוך. אם ההסתברות לטעות נמוכה מאוד, מעבר לגודל האוכלוסייה העומדת על הפרק והמאופיינת אפיון גנטי או מעבר לאוכלוסייה העולמית, יהיה מוכן בית המשפט לקבל את הממצא כראיה מוצקה.
נושא כאוב המיוחד במידה רבה לישראל הוא זיהוי חללים, ובראש ובראשונה חללי צה”ל וקורבנות טרור. מתוך דאגה לכך הקימו מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים את מאגר טביעות האצבע הצה”לי. עם ההתקדמות במחקר הדנ”א החליטו על הקמת מאגר זיהוי ביולוגי שישמש לצורך זיהוי חללים ולצורך זה בלבד. מה שמעניין כאן מבחינה מדעית הוא כי אותו מקטע דנ”א המשמש לזיהוי אדם בא מאזורי הדנ”א המכונים “דנ”א זבל” (“Junk DNA”) שאינם מתאימים לשמש למחקר על מחלות גנטיות, על תכונות אישיות וכדומה. שמירת המידע מאזורים אלה בלבד עשויה לסייע להפחתת הרגישות ממסירת ואגירת המידע בבנק דנ”א בצה”ל. חוק “המאגר הביומטרי” שעבר בכנסת בקריאה ראשונה באוקטובר 2008 עורר בציבור פולמוס עז. לדעת פרופסור אלמוג אין לציבור לחשוש מחוק זה, כיוון שהוא בא להגן על הציבור, ואינו אלא תוספת לאותו מאגר רחב המצוי ממילא בידי השלטון. יצוין כי בחוק הזה לא נכלל נושא הדנ”א ונטילת הדוגמאות האלה מותרת רק לפי חוק במקרים של חקירת עברות או ברשות נותן הדוגמה.
בישראל קשה לערוך מחקרים מקיפים בנושא הדנ”א הפורנסי בשל מיעוט משאבי האנוש, החוקרים, ומיעוט האמצעים הטכניים העומדים לרשות אותם חוקרים העוסקים בנושא. הנושאים העיקריים המעסיקים חוקרים כאן נוגעים במידה רבה לענייני דיומא כגון גילוי חמרי נפץ וזיהויים ואבחון מקרי ירי. בגלל מיעוט משאבים, מערך הזיהוי הפלילי בישראל אינו משופע גם בציוד מעבדתי בהיקף הנדרש, וחלק ניכר מעיסוקי המדענים הפורנסיים הוא בפיתוח שיטות פשוטות, זולות ומידיות כסיוע לפעילויות אנשי החוק. הקבוצה לכימיה פורנסית באוניברסיטה העברית היא היחידה בארץ העוסקת בנושא כתחום פעילות מרכזי, אם כי עבודת מחקר בנושאים פורנסיים מתקיימת גם במקומות אחרים, שכן כאמור זהו נושא רב-תחומי. עם זאת, לאחרונה מתקיימים מגעים להגברת הזיקה בין המז”פ ובין האוניברסיטה העברית, דבר שיעודד ויגביר את המחקר הפורנסי בארץ. הדבר אינו כה פשוט הואיל והעומס המוטל על המז”פ הוא בין הגבוהים, אם לא הגבוה, בעולם.
מאפיין חשוב בעבודת המז”פ הוא שמירה על זכויות הנחקר או הנאשם בעברות פליליות. לסנגוריה ניתנת הרשות המלאה לערוך בדיקות משלה, ולהציג עדויות מומחים ותוצאות בדיקות בלתי תלויות. בארץ יש רק חברה פרטית אחת שעיסוקה העיקרי הוא אנליזות פורנסיות ולכן זקוקים הסנגורים לעתים לחוות דעת ממעבדות מחוץ לישראל. כמו כן, יש מקרים שבהם פונים הן המז”פ והן הסנגוריה לאקדמיה בבקשות לחוות דעת, בייחוד כשאין במז”פ הידע והמומחיות הנדרשים במקרים אלה.
בזכות הידע והמומחיות הנרחבים של פרופ' אלמוג הוא מונה לעמוד בראש הוועדה לטכנולוגיות הגנה מפני טרור, שליד המטה (בעבר המועצה) לביטחון לאומי. ועדה זו אמורה להציע ולהוביל עבודות מחקר שעיקרן שימוש בשיטות מדעיות להגנה מפני טרור בכל התחומים. ייחוד הוועדה שהוקמה על ידי ראש המועצה דאז, אלוף (מיל') גיורא איילנד, הוא בתפקידה להביא מענה לצרכים מיוחדים בתחום הלוחמה בטרור. יש מקרים שבהם אין “אבא” ברור לנושא ספציפי, וחייבים להביא לתיאום ולפעילות משותפת בין גופים שונים על מנת להשיג את המטרה המשותפת. ועדה זו היא הגוף המוביל במקרים אלו.
לאחר הסיום הרשמי של הריאיון אמר לי פרופסור אלמוג כי היה משוכנע שיהיה לו קשה מאוד לעסוק במחקר בסיסי שיישומיו לטובת הכלל אינם נראים וניכרים. אין ספק שבהיסטוריית הפעילות שלו הצליח פרופסור אלמוג להפגין הצלחה יוצאת מגדר הרגיל במילוי מאווייו.
פרופסור יוסף אלמוג עבר מן המחלקה לזיהוי פלילי במשטרה אל הזירה האקדמית. עבודתו המדעית זכתה להכרה עולמית כשהוענקה לו מדליית לוקאס, אות ההצטיינות החשוב ביותר של האקדמיה האמריקנית למדעים הפורנסיים, המוענקת אחת לשלוש שנים על ידי האקדמיה “על הישגים יוצאים מן הכלל במדע הפורנסי”.
* ד”ר אפרים אסכולאי הוא חבר ועדת העורכים של סיינטיפיק אמריקן ישראל.
2 תגובות
המעבדות המעטות שמצוידות בטכנולוגיה של הסדרות הן המעבדות שהוקמו כדי לצלם את הסדרה.