המחקר סותר את התיאוריות הקיימות הגורסות שנדרשת מודעות על מנת לבצע פעולות אלה
חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו שהלא מודע של בני אדם יכול לבצע פעולות סדרתיות כמו קריאה ופתרון בעיות בחשבון על סמלים אבסטרקטיים כמו אותיות ומספרים. ממצאים אלה סותרים את התיאוריות המדעיות הקיימות לפיהן נדרשת מודעות על מנת לבצע פעולות אלה. בכך הם משנים באופן ניכר את ההבנה המדעית של הלא מודע.
המחקר בוצע על ידי צוות בראשות פרופ' רן חסין מהמחלקה לפסיכולוגיה, יחד עם תלמידי המחקר עשהאל סקלר, אריאל גולדשטיין, ניר לוי ורועי מנדל, ובסיועה של ד"ר ענת מריל, ופורסם השבוע בכתב העת היוקרתי PNAS.
החוקרים השתמשו בטכניקה חדשה המאפשרת להציג לעין אחת סדרת תמונות המתחלפות במהירות ולעין השנייה תמונות שמתחלפות בקצב יותר איטי. התחלופה המהירה של התמונות בעין האחת גורמת לכך שהתמונות המוצגות לעין השנייה נחוות באופן לא מודע. באופן זה הוצגו ליותר מ-270 נבדקים משפטים קצרים ותרגילי חשבון פשוטים של שלושה מספרים.
החוקרים מצאו שביטויים מילוליים שליליים (למשל "מחנה ריכוז") או לא קוהרנטיים (למשל "הספסל אכל את הזברה") הגיעו למודעות לפני ביטויים ניטרליים או לא קוהרנטיים (למשל "קרש גיהוץ" ו"האריה אכל את הזברה"). במקרה של מספרים, מצאו החוקרים שנבדקים הצליחו לבטא מספר יותר מהר כאשר הוא היה התוצאה של תרגיל לא מודע (למשל המספר 3 שהוא התוצאה של 9-5-1).
פרופ' חסין מפרט, "למרות שהתרגילים והמשפטים לא נחוו באופן מודע, הם בכל זאת השפיעו על התנהגות הנבדקים. מכאן ניתן להסיק שהם נקראו ונפתרו באופן לא מודע. התוצאות מראות שבני אדם יכולים לבצע פעולות סדרתיות על סמלים אבסטרקטיים ללא מודעות".
"המחקר משנה באופן ניכר את ההבנה המדעית של הלא מודע ויכולותיו", מעיר פרופ' חסין. "הממצאים עומדים בסתירה לכל המודלים המדעיים של המודע ושל הלא מודע. נדרשת כעת בחינה מחודשת של התיאוריות הקיימות בדבר יכולות הלא מודע האנושי ותפקידיה של המודעות. התפתחויות אלה יקרבו אותנו לפיצוח אחת מהבעיות המדעיות המרכזיות של המאה ה-21 והיא – לשם מה נחוצה לנו התודעה ומה היא עושה עבורנו".
12 תגובות
כמו כל מרכיב בגוף האנושי (כולל המח) לכל מרכיב ששרד צריך להיות תפקיד התפתחותי. המודעות לגישתי היא foreground processs שהמנגנון האחראי על כך במח החליט שבו כדאי להתמקד כגון דברים מאיימים או מפתיעים שאינם תואמים את תחזית המח – כל עוד הכל לפי התכנון הדבר יכול להשאר מתחת לסף התודעה (מיקוד) ולדרוש פחות משאבים. כאשר דברים מפתיעים או שליליים דורשים יותר מיקוד ומשאבים – כלומר בפוקוס או ״בתודעה״ כפרוסס מרכזי לבירור ההעניין. ניתן לפי גישה זו לעשות פורמליסטיקה של של התודעה באמצעות כלים ממדעי המחשב.
לפרופסור רן חסין ולצוות שעשה את הניסוי ברכותי.
תגובתי, לשם המאמר.
הניסוי אינו מוכיח את תקפותו של המושג לא מודע.
1. מאחר ואין אפשרות להוכיח או להפריך את המוגש – לא מודע.
2. המושג לא מודע, טעון במשמעויות. אחד המקורות הינו של ד"ר זיגמונד פרויד.
3. כדי שהפסיכולוגיה תצא מחיתוליה, מן הראוי להפסיק להשתמש במושגים טאוטולוגים.
4. הטענה שהניסוי מהווה הוכחה למושג לא מודע, עלול לחזק את משמעויותיו, שביטויים בפסיכוטראפיה. ולכן אני רואה בכך חשיבה שאינה מדעית.
5. הניסוי טוב. הניסוי הראה שישנה תפיסה, רחבה של המציאות. מאשר ההתמקדות, ההתרכזות והדיווח.
מנשה.
סליחה על הבורות אבל לא הבנתי את הניסוי,
מקרינים תמונות ברצף בעין אחת מהר מהשנייה, ואז מה? איך בדיוק הם בדקו מה התת מודע חווה?
רק כתוב השפיעו על הנדבקים, מה זה בכלל אומר? ואיך זה מדדו כאן משהו? לא מובן לי בעליל.
ניסויים כאלה גם אני יכול לעשות…
אבי, הצעתי להגדיר פעולה מתמטית חדשה שהיא הצבעה על אובייקט ( זה לא הרעיון שלי) אם נסמן את הפעולה הזו בסוגריים ניתן להגדיר שתי אכסיומות של צימצום:
()=()()
=(())
דוגמא פשוטה לחישוב פורמלי =(())=(()())
זה מתמטיקה ממש. תסביר לי בבקשה מה כאן אמונה תפלה?
לא המתמטיקה אלא הנסיון להשתמש בה להוכיח אמונות תפלות. אלא אם כן מדובר בהומור שלא הצלחתי להבין ואם כן, עמך הסליחה.
אבי, הבנתי את המסר שלך, הרעיונות המתמטיים שהעלתי וכינית הבלים, הם אינם רצויים באתר הידען
למשה טעית באתר. השינוי התודעתי שנחוץ לעולם הוא לא לעבר מיסטיקה והבלים אלא למדע וטכנולוגיה.
הקשר בין מתמטיקה לתודעה הוא בהחלט מרתק. אבל השפה המתמטית המקובלת אינה עדינה מספיק כדי לעסוק בתודעה. לשם כך צריך להגדיר מושג קדום למספר שהוא המובחנות. שמצביעים על אובייקט ומפרידים אותו מהסביבה שלו. אפשר להגדיר את ההבחנה הזו כפעולה מתמטית לכל דבר עם חוקים ואכסימות פורמליות.
.."לפיצוח אחת מהבעיות המדעיות המרכזיות של המאה ה-21 והיא – לשם מה נחוצה לנו התודעה ומה היא עושה עבורנו"."
הקשר בין מתמטיקה לתודעה הוא בהחלט מרתק. אבל השפה המתמטית המקובלת אינה עדינה מספיק כדי לעסוק בתודעה. לשם כך צריך להגדיר מושג קדום למספר שהוא המובחנות. שמצביעים על אובייקט ומפרידים אותו מהסביבה שלו. אפשר להגדיר את ההבחנה הזו כפעולה מתמטית לכל דבר עם חוקים ואכסימות פורמליות.
הלא מודע עובד כמו כול מחשב, פותר בעיות, מעביר נתונים, קולט מידע מהחושים, הוא עושה הכול.
המודע זו תוכנה של מציאות וירטואלית, שבו חלק מהנתונים מתורגמים, ויוצרים אשליה של חיישה
איזה חדשות ! באוניברסיטה העברית גילו את הלא מודע.
כפי שמובא בסוף המאמר – השאלה המרכזית כאן היא מה היא המשמעות של המושג התודעה ולמה היא משמשת?
הרי מחשבה פשוטה על הדרך שאנו חושבים או מקבלים החלטות, מיד תביא אותנו להרגשה המתסכלת שהתודעה היא לא יותר מאשר צינור שמחבר בין מעמקי הנפש לעולם החיצון.