סיקור מקיף

האוניברסיטה העברית

צמחים גוססים מעודף חנקן בחומרי הדישון. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש: עלייה ברמת החנקן בקרקע הביאה להכחדה של כ-20% ממיני הצמחים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו כי לזיהום חנקני הנגרם מפעולות האדם יש השפעה ישירה על הירידה במגוון המינים בכמאה אתרים בעולם, ביניהם בית גוברין: "לא נעשו די מאמצים בישראל לאמוד את חומרת הבעיה"

ההבדלים בין צמחים שהודבק בוירוס ואלו שלא. באדיבות האוניברסיטה העברית

שיתוף פעולה ישראלי-ירדני: פותח ווירוס המאפשר גידול עגבניות בתקופות בצורת

למרות שאנחנו בעיקר מכירים ווירוסים הפוגעים בנו, מסתבר כי חלקם דווקא טובים ומועילים, גם לבני האדם וגם לצמחים. וירוס שהתגלה בישראל בשנות התשעים מסייע לעגבניות לגדול באקלים קשה יותר

שורשי אוויר של צמח הפיקוס. צילום: האוניברסיטה העברית

מה גורם לצמחים להכות שורשים באוויר?

במחקר חדש שמתפרסם ב-Science, חוקרים הצליחו לבודד את הגנים בצמח שגורמים לשורשים לצמוח באוויר במקום באדמה, ובכך לשרוד מצבי עקה שנוצרו מקעקע שניזוקה

העיר ורנאסי בהודו, על גדות הגנגס. . המחשה: depositphotos.com

ריכוז גבוה ומסוכן של תרופות מזהמות בנהרות בעולם ביניהם נחל אלכסנדר הישראלי

המחקר דגם מעל 1000 אתרי בדיקה ומצא כי ב-25% מהם קיים זיהום מתרופות שפוגע באיכות המים. "גם מפעלי הטיהור היעילים ביותר אינם מסוגלים להעלים את המזהמים לפני שהם מגיעות לנהרות. הזיהום רק עתיד להחמיר כיוון שהשימוש בפתרונות תרופתיים לכל מחלה גובר"

מתנגד חיסונים. המחשה: depositphotos.com

מאחורי תופעת ההתנגדות לחיסונים קיימים מאפיינים אישיותיים מורכבים וחוסר אמון חברתי מתמשך

שילוב של  מאפיינים אישיותיים כגון היסמכות על אינטואיציה עצמית, אמונה בתיאוריות קונספירציה, "צורך בכאוס" וחוסר צניעות אינטלקטואלית,  לצד מצב חריג של חוסר אמון חברתי מתמשך, מוביל לכך שאנשים בו-זמנית דוחים כל מידע קיים, מבוסס ואמין ומאמצים מידע חדש, מופרך לחלוטין, רק בגלל שהוא מהווה אלטרנטיבה

מין חדש של עכביש שהתגלה בערבה. צילום: מתוך המחקר. באדיבות האוניברסיטה העברית.

מין חדש של עכביש התגלה בישראל

העכביש, שהתגלה לראשונה באזור הערבה, מעדיף קרקעות נקיות מזיהום נפט ובכך מהווה סמן ביולוגי

קערת שומשום. המחשה: depositphotos.com

פריצת דרך מדעית שתחזיר את גידולי השומשום לישראל

פרופ' צבי פלג : "העלייה המתמדת בביקוש והתאמתו של השומשום לגידול תחת טמפרטורות גבוהות הקשורים בשינויי האקלים, הביאו לניסיון להשיבו לחקלאות בישראל. מציאת הקשר בין תזמון הפריחה לרכיבי היבול, תוכל לעזור בעתיד להתאמת גידול זה להתמודדות עם שינויי האקלים, וביחד עם פיתוחים אחרים במעבדתנו, להפוך את גידול השומשום מגידול מסורתי-מקומי לגידול מודרני וגלובלי". 

הטמעת משדר המחובר למערכת "אטלס", שפותחה לאחרונה במרכז מינרווה לאקולוגיה של תנועה באוניברסיטה העברית. צילום: דוברות האוניבררסיטה העברית

טכנולוגיות מעקב עתירות נתונים מאפשרות כלים חדשים להצלת חיות בר בסכנת הכחדה

מאמר שפורסם במגזין המדעי Science בהובלת פרופ' רן נתן מהאוניברסיטה העברית, מראה כיצד מערכת "אטלס" ומערכות מעקב עתירות נתונים (ביג דאטה) אחרות, מסייעות לחקר ושמירת חיות בר בעולם בו האקלים והסביבה משתנים במהירות על ידי פעילות האדם * המערכת סייעה גם לאחר המחקר עם התפרצות שפעת העופות שפגעה בעגורים

מעקב אחר מכונית באמצעות פריצת סייבר. המחשה: depositphotos.com

כיצד נגן על הרכב שלנו מפני איומי סייבר?

כלי רכב בימינו מקושרים לאינטרנט ולכן פריצות סייבר לכלי רכב הן כבר מזמן לא מדע בדיוני. כיצד יש להתמודד עם סיכוני הסייבר? מה תפקידן של רשויות המדינה וכיצד יפעלו חברות הביטוח?

תצוגת הנעליים של קורבנות השואה שנרצחו באושוויץ - בירקנאו. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש: גרמנים רבים זכו לפיצוי ממשלת מערב גרמניה עבור רכוש אבוד שגזלו מיהודים

מחקר שביצעה חוקרת מהאוניברסיטה העברית מגלה קשר לכאורה, בין הפיצויים לניצולי שואה לבין פיצויים שניתנו לגרמנים ממיעוטים אתניים, שהשתלטו על רכוש יהודי במדינות מזרח ומרכז אירופה וגורשו משם בתום מלחמת העולם השנייה

בתמונה: אצות פיטופלנקטון מסוג קוקוליתופורים, דרך מיקרוסקופ אלקטרונים

רמזים ראשונים להיכחדות של מינים במפרץ אילת

מחקר חדש מצא כי נצפתה ירידה משמעותית בכמות של אחד ממיני הפיטופלקנטון במפרץ אילת "אפשר להסתכל על כך בתור ה 'קנרית במכרה הפחם', המאותת כי ההשפעה של שינויי האקלים העולמיים כבר ניכרת"

תאי שריג. צילום באדיבות האוניברסיטה העברית

נחשפו התאים במוח האחראים להתמצאות בעל החיים במרחב

התאים הם תאי שריג – תאי עצב שפעילותם תלויה במיקום של בעל החיים במרחב, ולכן הם מייצגים מידע הנוגע לניווט במרחב לתגלית אחראי צוות בראשות שני זוכי נובל, והשתתפו בין היתר גם חוקרים מהאוניברסיטה העברית

Jeremy Bezanger, unsplash

חוקרים חשפו טקסים אינטימיים של הזוג המלכותי נפרטיטי ואחנתון

מחקר חדש בהובלת האוניברסיטה העברית חושף לראשונה בהיסטוריה, תבליטי קיר מצריים המתארים סצנות אינטימיות של מלכת מצרים נפרטיטי ופרעה אחנתון, בהם מתוארים טקסים שביצע הזוג המלכותי לפני הנישואים הקדושים שלהם כאלים חיים

חלוקים לאורך חוף ים המלח, באדיבות החוקרים

האבנים המתגלגלות לאורך חופי ים המלח יעזרו בתכנון תשתיות חופיות עמידות לסופות גלים

מחקר חדש של המכון למדעי כדור הארץ והמכון הגיאולוגי הישראלי בחן כיצד חלוקים נעים לאורך חופים, על מנת לתכנן חופים יציבים ומוגנים יותר בעתיד. הדוקטורנט חגי איל: "אם נבין את תנועת החלוקים, נוכל להתכונן טוב יותר לסופות גלים עוצמתיות"

סידור פרחים על אדן חלון בבורגונדי, צרפת. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש: למה התחלנו לגדל צמחי נוי וחיות שאינן למאכל?

מחקר חדש בהובלה ישראלית מוכיח שבני אדם מבייתים צמחי נוי ובעלי חיים ביתיים בעיקר מתוך צורך תרבותי, שכן אבולוציה והשבחה הם לא רק תוצר גנטי, אלא הם מתממשים גם בגלל שיקולים תרבותיים שונים, ביניהם גם של אסתטיקה

סופת ברקים בים סוף ליד אילת. המחשה: depositphotos.com

לקראת הסופה הבאה- חורפים פחות גשומים אבל הסופות תהיינה עוצמתיות ומרוכזות יותר

לאחר שחווינו השבוע את הסופה כרמל, ממחקר חדש עולה כי סופות העתיד יהיו יבשות ומרוכזות יותר, כלומר ממוקדות על פני אזורים קטנים יותר במרחב. הן ימשכו פרקי זמן קצרים אך יהיו עוצמתיות יותר

בניית הגזית המפוארת. צילום עזריאל יחזקאל, האוניברסיטה העברית

שיטת בנייה מתקדמת באבן גזית התגלתה במנהרות מים מתקופת בית שני

גילויים חדשים באמות המים הקדומות שהובילו לירושלים: פרויקט התיעוד המורכב ביותר שנעשה עד כה בישראל גילה שיטות מתקדמות וייחודיות לניצול מי תהום בתת הקרקע, שאפשרו אספקת מים לירושלים בתקופת הבית השני. "זוהי עדות יחידה במינה לידע הטכנולוגי המפותח של בוניה"

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן