האוניברסיטה העברית

קרדיט: ACS Nano (2025). DOI: 10.1021/acsnano.5c06285

מחקר ישראלי מגלה: ספין אלקטרונים משפיע על היווצרות חלבוני אלצהיימר

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ותל אביב הראו שמשטחים מגנטיים משפיעים על תהליך ההתקבצות של סיבי עמילואיד – ממצא שפותח אפיקים חדשים לטיפול
התמכרות לקוקאין. המחשה: depositphotos.com

רשת מוחית זעירה עשויה להחזיק את המפתח לגמילה מקוקאין

התמכרות, גמילה מקוקאין, האוניברסיטה העברית, מדעי המוח, מערכת התגמול, רגשות שליליים, ICARe, פרופ' יונתן קופצ'יק, תסמיני גמילה, ונטראל פלידום
רפת חלב. התמונה באדיבות רפת דנרון

האם משבר האקלים יצרו מחסור עולמי בחלב?

מחקר ישראלי-אמריקאי מגלה כי יום חום קיצוני מפחית את תפוקת החלב בעד 10% וכי טכנולוגיות קירור מפצות רק חלקית על הפגיעה
אמפתיה אנושית מבינה מלאכותית. המחשה: depositphotos.com

אנשים מעדיפים אמפתיה אנושית – גם כשמדובר בתגובה של בינה מלאכותית

מחקר בינלאומי חדש מגלה: אנשים מעריכים יותר אמפתיה כשהם מאמינים שמקורה באדם – גם אם זו תגובת בינה מלאכותית
סינון רעשים אנושיים מאותות המגיעים מעולמות אחרים. צילום: מצפה גרין בנק

סינון זיהום רדיו מכדור הארץ בחיפוש אחר אותות מחוץ לכדור הארץ

חוקרים השתמשו בלמידת מכונה כדי להבחין בין אותות מהחלל לאותות שמקורם בפעילות אנושית
אוסף של תחריטים, חותמות וכתובות שעליהם שמות המתוארכים לממלכות ישראל ויהודה. תמונות, עיצוב גרפי ד"ר ברק סובר

גיוון השמות בממלכות ישראל ויהודה חושף פערים חברתיים ותרבותיים

מחקר חדש של חוקרים מהאוניברסיטה העברית מציע ניתוח חדשני של שמות מתקופת המקרא בעזרת שיטות אקולוגיות, ומראה: ממלכת ישראל הייתה קוסמופוליטית ופתוחה יותר – ממלכת יהודה שמרנית וריכוזית
חתך קרקע המציג אבן גיר וצמחייה, המחשה לטבע ולמגוון ביולוגי.

המהפכה הניאוליתית שהחלה את העידן המודרני

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מגלה כיצד שריפות טבעיות וסחף קרקע בעקבות אירועי אקלים קיצוניים דחפו לפני כ‑10,000 שנה למעבר לחיים חקלאיים
תיאור: שדות מגנטיים נמוכים מדכאים דקוהרנציית ספין באדי מתכות אלקליות, מאריכים את זמן הקוהרנטיות ומשפרים את ביצועי החיישנים הקוונטיים. קרדיט: מרק דיקופולצב ואברהם ברבי

שדות מגנטיים חלשים: פריצת דרך בחיישנים קוונטיים

דיכוי דקוהרנציית ספין באדי מתכות אלקליות מאריך את זמן הקוהרנטיות ומשפר את ביצועי החיישנים הקוונטיים
איור המתאר את הומו סאפיינס והניאנדרטלים חולקים טכנולוגיה והתנהגות (קרדיט: אפרת בקשיץ)

בניגוד לתפיסה המדעית המקובלת: ההומו ספיינס והניאנדרטלים לא היו אויבים ואף שיתפו פעולה

מחקר חדש שנערך במערת תנשמת שבמרכז ישראל חושף כי בני האדם הקדומים חיו יחד, חלקו טכנולוגיות ואף קיימו קשרים תרבותיים וחברתיים ענפים * פרופ' יוסי זיידמן מהאוניברסיטה העברית, החוקר הראשי
כוכב לכת דמוי צדק. איור באדיבות החוקרים

גילוי כוכב לכת חיצוני דמוי צדק עם מסלול אליפטי יוצא דופן

אסטרונומים ישראלים מאתרים את GJ 2126 b, כוכב לכת חדש המתגלגל סביב כוכב M-dwarf, תוך ניצול טכנולוגיית HARPS מתקדמת להבנת תהליכי היווצרות והתפתחות
לוויתן גדול סנפיר - שפה עשירה. המחשה: depositphotos.comש

‏לשירת לווייתנים יש מבנה הדומה לשפה אנושית

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מראה כי לשירת הלווייתן גדול הסנפיר יש מבנה סטטיסטי הזהה לזה שנמצא בכל שפות העולם, תגלית המספקת תובנות חדשות על אבולוציית התקשורת
המחשה של האל הרומאי הרמס מחזיק במטה רפואה. המחשה: depositphotos.com

החייאת טקסטים עתיקים: חשיפת עולם הרפואה היווני-רומי דרך שחזורים מודרניים

צוות מחקר מהאוניברסיטה העברית שילב מדע מודרני ושחזורים היסטוריים כדי לפענח טקסטים רפואיים עתיקים ולהבין לעומק את השפעת הרפואה היוונית-רומית על המדע המודרני
נזקי רעידות אדמה. המחשה: depositphotos.com

המנגנונים הנסתרים מאחורי רעידות אדמה: חשיפת הסודות של התהליך הסיסמי

מחקר חדש חושף את הדרך שבה תנועות איטיות ושקטות הופכות לרעידות אדמה עוצמתיות, ומציע תובנות על גאומטריית השבר, דינמיקת החיכוך והיכולת לחזות אירועים סיסמיים
בינה מלאכותית מפענחת את הגנום. האיור הוכן באמצעות DALEE ואינו מהווה תמונה מדעית

שיטה חדשה עוקבת אחר "עקומת הלמידה" של בינה מלאכותית לפענוח נתונים גנומיים מורכבים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתחו את Annotatability—מסגרת חדשנית שמאפשרת זיהוי שגיאות בנתונים גנומיים, שיפור אנליזות ביולוגיות, וזיהוי מסלולים תאיים הקשורים להתפתחות ומחלות
הגוף הבלביאני, מבנה ייחודי שמארגן מולקולות חיוניות בשלבי התפתחותו המוקדמת של העובר, איור: Kar at, all

גוף בלביאני: פיצוח סוד ההתחלה של החיים

הובלת תרופות. המחשה: depositphotos.com

טכנולוגיה חדשנית לננו-חלקיקים ביולוגיים מאפשרת טיפול משולב נגד גידולים סרטניים

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו פלטפורמה חדשנית המבוססת על ננו-חלקיקים, המאפשרת הובלה מדויקת של שתי תרופות במקביל לאתרי גידול סרטניים, תוך שיפור יעילות הטיפול והפחתת רעילות לתאים בריאים.
עב"מים. הדיווחים עליהם משמשים מדד למצב הכלכלי. המחשה: depositphotos.com

כשהמצב הכלכלי קשה, מתרבים דיווחים על עב"מים

מחקר חדש חושף כי דיווחים על תופעות אוויריות בלתי מזוהות משמשים כמדד ייחודי לתשומת לב ציבורית, המושפעת מתנודות כלכליות אזוריות
שיפור מודל של חיזוי מחלות. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית.

מודל חדש יכול לשנות את דרכי קבלת ההחלטות במערכות בריאות

חוקרים מהאוניברסיטה העברית שיפרו את מודל המחלות הנלוות של Elixhauser ושיפרו את הדיוק של תחזיות אודות משך האשפוז, סכנה לתמותה, חזרה לאשפוז וטיפול מוגבר
למידת שפה. המחשה: depositphotos.com

ילדים לומדים שפה מהשלם אל הפרטים

מחקר חדש בהובלת האוניברסיטה העברית חושף תהליך שלעיתים נזנח בלמידת שפה: ילדים לעיתים קרובות מתחילים בהבנת משפטים שלמים ורק לאחר מכן מזהים את הרכיבים הנפרדים שבהם
האוניברסיטה העברית בירושלים. המחשה: depositphotos.com

שני חוקרים באוניברסיטה העברית יקבלו מענקים בסך 2 מיליון יורו כל אחד מה-ERC

בנוסף שני חוקרים מצטיינים מהאוניברסיטה העברית בירושלים נבחרו להצטרף לתוכנית החוקרים הצעירים EMBO
אבולוציה של האדם: תצוגת גולגולות של אבותינו. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש עשוי להסביר מדוע המוח האנושי גדול ומפותח כל כך

מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים מציג שיטה חדשנית להסקת דפוסי מתילציית DNA ברקמות שלא הגיעו משלדים עתיקים, ומספק הבנה עמוקה יותר של התהליכים האבולוציוניים שעיצבו את המוח האנושי והפונקציות
הדמיה תלת-ממדית של מבנה חלבון בבלוטת הטעם המר. איור באדיבות החוקרים

כיס נסתר בקולטן הטעם המר התגלה בגוף האדם

המחקר מראה כי רצפטורי ה-TAS2R מעורבים בתהליכים רבים כמו נשימה, עיכול ומערכת החיסון. "חוש הטעם ההפוך: מנגנון חישה יוצא דופן התגלה בזיהוי טעם מר בבני אדם"
תאי T תוקפים תא סרטני. המחשה: depositphotos.com

תאי T: חשיפת המנגנונים להפעלת מערכת החיסון

באמצעות השיטה החדשנית מטה-מודלינג בייסיאני, הצליחו החוקרים לשלב נתונים מטכניקות מיקרוסקופיה מתקדמות וסימולציות סטוכסטיות, ולחשוף דפוסים מורכבים וחדשים באיתות הראשוני של תאי T
סרטן ריאות. המחשה: depositphotos.com

בדיקת דם חדשה לאיתור מוקדם של נזק לרקמות הנגרם מטיפולים בסרטן

שיטה שפותחה באוניברסיטה העברית מאפשרת זיהוי מוקדם של נזק לריאות בקרב מטופלים בסרטן המקבלים טיפולים מבוססי נוגדנים, תוך שימוש בבדיקת דם פשוטה שאינה פולשנית
חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. המחשה: depositphotos.com

גישה חדשנית להתמודדות עם חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

סופה מעל עכו. ילידי פפואה, במחוז פפואה באינדונזיה. המחשה: depositphotos.com

אותות של שדות חשמליים יכולים להתריע מוקדם בפני מזג אוויר קיצוני

על-ידי בחינה מעמיקה של מערכות חורפיות של לחץ נמוך המכונות "שקעים קפריסאיים" בנגב , המחקר מציע תובנות חדשות על תפקיד השדה החשמלי בזיהוי משקעים כבדים
שיטות טווייה. (א) טווייה ידנית על הירך [64]; (ב) טווייה בתמיכת כישור וחרוז "supported spinning" [68]; (ג) "טווייה בנפילה" [66]; (ד) הכישורים והחרוזים הניסיוניים, הסריקות התלת-ממדיות של האבנים המחוררות והשלילים של החורים בהן. בתמונות בתחתית נראה יונית קריסטל במהלך ניסוי טוויית סיבים עם רפליקות של האבנים המחוררות, תוך שימוש בטכניקות טווייה בתמיכה וטווייה בנפילה (צילום: טליה ישוב)

האם הגלגל הומצא על שפת הכנרת לפני 12,000 שנה?

כישורים שהתגלו בעין גב, עשויות להיות עדות מוקדמת לטכנולוגיה דמוית גלגל. המחקר של חוקרים באוניברסיטה העברית מציע כי אבנים שנמצאו באתר ארכאולוגי בישראל שימשו ככישורים לסיבוב סיבים לחוטים, ומייצגות שלב
איזופוד, המותאם היטב לתנאים הקשים של אזורים צחיחים, זוחל על קרקע המדבר בחיפוש אחר שאריות צמחיות. קרדיט: Viraj R Torsekar 

מחקר חדש חושף את התפקיד הקריטי של חרקים גדולים בתהליך הפירוק במערכות אקולוגיות מדבריות

ההנחה עד כה היתה כי שיעורי הפירוק מונעים בעיקר על-ידי מיקרואורגניזמים ופחתו בסביבות צחיחות יותר. המחקר החדש מגלה כי פרוקי רגליים גדולים ממלאים תפקיד קריטי ולא מוערך עד כה במערכות
העברה רוחבית של גנים בין חיידקים וצמחים. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

חיזוק בריאות הצמחים: תפקיד החלפת הגנים עם חיידקים

מחקר חדש חשף כיצד צמחים וחיידקים מחליפים גנים כדי לחזק את בריאות והתפתחות הצמחים. גנים אלה משפיעים על תהליכים מרכזיים כמו חילוף חומרים של פחמימות וסינתוז הורמונים
בהומי ובל אמא ובת קרדיט המעבדה של דוד עומר

קופים מסמנים זה את זה בשמות ופותחים צוהר חדש להבנת התפתחות השפה האנושית

מחקר פורץ דרך חושף כי קופי מרמוסט מסמנים זה את זה בשמות באמצעות קריאות ייחודיות, יכולת שעד כה נחשבה לנחלתם הבלעדית של מספר מצומצם של מינים. הממצאים מספקים תובנות חדשות
תיאור: תמונת רחפן של מקבץ 27 בצפון-מזרח מונגוליה. עיגול אדום מסמן את מיקום הקבורה שנחפרה. במפת התוספת מוצג מיקום מקבץ 27 באדום ושני אתרי מתחמים נוספים לאורך החומה הארוכה (מקבצים 23 ו-24) בשחור. קרדיט: דן גולן.

קבר אליטה מתקופת קדם-מונגולית התגלה במונגוליה

גילוי זה מספק תובנות חיוניות לגבי הקהילות המקומיות, רשתותיהן וארגונן במהלך המאה ה-12 לספירה – תקופה שהתאפיינה בחוסר יציבות פוסט-אימפריאלי ותחרות פוליטית עזה
ציפור מאחסנת את מזונה כדי להשתמש בו בשעת הצורך. הציור הוכן באמצעות DALEE

התגלה מנגנון שמאפשר לבעלי חיים לאחסן מזון ולמצוא אותו בשעת הצורך בלי להסתמך על זיכרון

חוקרים מהאוניברסיטה העברית הציעו תאוריה חדשה על האופן שבו בעלי חיים מאחסנים ומשחזרים מזון מאוחסן. המחקר שלהם, שפורסם ב-Scientific Report, מאתגר את התפיסות המסורתיות לגבי התנהגות האחסון של בעלי חיים
קבוצה מגוונת של אנשים. המחשה: depositphotos.com

קבוצות מגוונות גנטית חכמות יותר

המחקר, בראשות חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת קולומביה מציע שגיוון גנטי יכול לשפר משמעותית את תהליכי קבלת ההחלטות בקבוצה, דבר שיש לו השלכות עמוקות לניהול ארגוני, חדשנות והבנת תפקיד המגוון הביולוגי
השוואת המדידה הניסויית (למעלה) והסימולציה התיאורטית (למטה)

מדענים גילו התנהגות בלתי צפויה בזוגות מולקולות CO₂ לאחר יינון

צוות מדענים בינלאומי חשף תגלית מפתיעה בתחום הפיזיקה המולקולרית, המגלה דינמיקות של שבירת סימטריה בלתי צפויות בדימרים של פחמן דו-חמצני לאחר יינון. המחקר, שפורסם ב-Nature Communications, מספק תובנות חדשות על
[:he]נחשו את שם המצולם לפי פרצופו באדיבות החוקרים[:]

מחקר חדש: שמות עשויים לעצב מראה פנים לאורך זמן

מחקר חדש בראשות חוקרים מהאוניברסיטה העברית מגלה כי שמו של אדם עשוי להשפיע על מראה פניו לאורך זמן. המחקר מצא כי ניתן להתאים את פני המבוגרים לשמותיהם בדיוק גבוה יותר
חיידק Pseudomonas Aeruginosa גורם לדלקת הסינוסים A Hrefhttps Depositphotoscom המחשה Depositphotoscom A

מלחמה בעמידות לאנטיביוטיקה באמצעות תערובות פפטידים

מחקר חדש מדגיש את הפוטנציאל של תערובות אקראיות של פפטידים אנטי-מיקרוביאליים להפחית בצורה משמעותית את הסיכון להתפתחות עמידות בהשוואה לפפטידים בודדים. ממצאים אלו מדגישים את הצורך בפתרונות חדשניים להתגבר על
ד"ר איילת לנדאו. מתוך דף הפייסבוק של המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית

שלושה חוקרים מהאוניברסיטה העברית זכו במענקי מחקר להוכחת יכולת מסחור מטעם קרן המחקר של האיחוד האירופי

המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי (ERC) הכריזה על תמיכתה ב-7 הצעות מחקר ישראליות, 3 מהן בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית. שלושת חוקרי וחוקרות האוניברסיטה העברית שיקבלו השנה את המענק, יצטרפו
הקפאת איברים להשתלה. המחשה: depositphotos.com

חלבונים נוגדי קיפאון מראים הבטחה בשימור איברים להשתלה

מחקר משותף של חוקרים מהאוניברסיטה העברית הטכניון ומכון ויצמן בחן אפשרות לשלב באיברים המיועדים להשתלה נוגדי קיפאון כדי למנוע נזק לאיבר ולביטול ההשתלה, וכן שיסייע לשמר איברים לטווח ארוך יותר
חוקר בוחן דג קיליפש. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה בגדר תמונה מדעית

פיצוח הקוד לאריכות חיים? פריצת דרך בהבנת הקשר בין מין ותוחלת החיים

מחקר של חוקרי האוניברסיטה העברית פותח אפיקים חדשניים בהבנת השפעתם של תאי המין על תוחלת החיים ושופך אור על התפקיד המרכזי של תאי מין ופוריות על אריכות ימים
תמונה אומנותית של כוכב הלכת פרוקסימה קנטאורי b'. קרדיט: ESO/M. Kornmesser

מחקר חדש חוקר את השפעת האוזון על אקלים של כוכבי לכת חוץ-שמשיים

צוות חוקרים בראשות ד"ר אסף הוכמן מהאוני' העברית חשף את תפקידו של האוזון בעיצוב הדינמיקה האטמוספירית של פרוקסימה קנטאורי b'. ממצאיהם, שנגזרו ממודלים מתקדמים של כימיית אקלים ותיאוריות מתקדמות של
המפץ הקמבריוני. המחשה: depositphotos.com

ממצאים חדשים לגבי הקשר שבין עליית החמצן באטמוספירה להתפתחות חיים מורכבים

חוקרי האוניברסיטה העברית חשפו ממצאים חדשים לגבי הקשר שבין עליית החמצן באטמוספירה ובאוקיינוסים שבכדור הארץ, להתפתחותם של חיים מורכבים. המחקר מצביע על כך שעליית החמצן התרחשה לאחר התפתחותם של חיים
תאי גזע פוליפוטנטיים. המחשה: depositphotos.com

תאי גזע המשמשים בסיס לרפואה מחדשת עלולים להכיל מוטציות סרטניות

מחקר של חוקרים באוניברסיטה העברית מצא כי בתאים בוגרים שמקורם בתאי גזע, המשמשים לתחום של רפואה רגנרטיבית המתמקד בחידוש רקמות חיות וביצירת איברים להשתלה, עלולות להופיע מוטציות סרטניות
בעיית שלושת הגופים. האיור הוכן בעזרת תוכנת הבינה המלאכותית DALEE להמחשה בלבד ואין לראות בה תמונה מדעית

פריצת דרך בחיזוי תוצאות כאוטיות במערכת שלושת הגופים

מחקר חדש ממכון לרקח לפיסיקה חושף התקדמות משמעותית בתורת הכאוס, על-ידי אישור מפורט של התורה הסטטיסטית מבוססת השטף המנבאת תוצאות כאוטיות במערכות תלת-גופיות ניוטוניות שאינן היררכיות. פריצת דרך זו טומנת
פרופ' צבי פירן. צילום: נועם חי

לראשונה חוקרים ישראלים ישתתפו בקבוצת מחקר חורים שחורים וכוכבי נויטרונים

פרופסור צבי פירן, מופקד הקתדרה ע"ש שוורצמן במכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית ופרופסור עמיר לוינסון מאוניברסיטת תל אביב יקחו חלק בקבוצת מחקר של קרן סימונס היוקרתית במסגרת שיתוף פעולה בינלאומי
כותרת: למעלה, אזובנזן היא מולקולה שיכולה לשנות את צורתה על-ידי אור. מולקולה של אזובנזן עוברת בין שתי צורות בהשפעת אור. באיור התחתון: כלוב מולקולרי המכיל את המולקולות של האזובנזן הפוטו-סנסיטייזר. המנגנון החדש מבוסס על גישה על-מולקולרית שבה המולקלות של אזובנזן ושל הפוטו-סנסיטייזר כלואות יחד בתוך כלוב מולקולרי. החלל המצומצם הנגיש למולקולות הכלואות מאפשר רק את צורת ה-E, אך לא את צורת ה-Z של אזובנזן, ולכן מולקולה זו נדחפת אל מחוץ לכלוב. קרדיט: יונתן ר' צ'רץ'

פרסום במגזין Science אודות תגלית חדשה: שימוש באור לא מזיק לשינוי צורת מולקולת אזובנזן בתוך קומפלקס על-מולקולרי

אזובנזנים הינם תרכובות רב-תכליתיות בעלות שימושים פוטנציאליים רבים, כגון ושדרג הטכנולוגיה באמצעות ייצור מכונות זעירות, כמו גם יצירת תרופות המשופעלות על-ידי אור. מולקולות אלה יכולות להימצא בשתי צורות שונות הקרויות
קרדיט - קבוצת המחקר של פרופ אביב מצר וד_ר טל שחר

ניתן להפיק מסריקות MRI מידע על משק הברזל במוח לסייע בניטור ואבחון מחלות שונות, באופן שאינו פולשני

שיטת מדידה חדשה זו, שפיתחו הסטודנטית ללימודי דוקטור שיר פילו ופרופ' מצר תאפשר חילוץ ערכים ביולוגיים מדויקים על המוח, כך שניתן יהיה להפיק מבדיקת MRI מדדים דומים לאלה המתקבלים מבדיקת
תמר שטיין. קרדיט - אורי שטיין

האוניברסיטה העברית מובילה במענקי ERC בדרג התחלתי. עשרה חוקרים יקבלו 17 מ' אירו לחמש שנים 

מספר הזכיות של חוקרי וחוקרות העברית מציב את האוניברסיטה במקום הראשון מבין האוניברסיטאות בישראל באחוזי הצלחה בקרב הבקשות, עם עליה של 5.5% לעומת אשתקד ולה מספר הזוכים הגבוה ביותר
פאג' ספציפי ומוצלח במיוחד בשם PASA16 שהתגלה על ידי המרכז הישראלי שטיפל ב-16 חולים, רובם קשים, והוא מדגים את היעילות הפוטנציאלית הגבוהה של טיפול בהתמודדות עם זיהומי פסאודומונס אארוגינוזה מאתגרים ועמידים לאנטיביוטיקה. צילום: רונן חזן

טיפול חדשני בפאג'ים בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה זוכה למעל 80% הצלחה בזיהומים של חיידק הפסאודומונס

מחקר בינלאומי חדש על טיפול באמצעות הפאג' PASA16 (וירוס שהורג רק חיידקים), הראה שיעור הצלחה של למעלה מ 80% ומקנה תקווה לקיום טיפול מועיל בזיהומים עמידים
רשת אופטית. המחשה: depositphotos.com

חוקרי האוניברסיטה העברית יצרו את מתג הצבע הזעיר ביותר בעולם

מתג הצבע המהיר מאפשר שינוי מידי של הצבע הנפלט. לתגלית יש השלכות לטכנולוגיות מגוונות בהן נדרש כיוונן צבע מהיר כדוגמת מסכי תצוגה, תקשורת קוונטית ומקורות אור ממוזערים