האוניברסיטה העברית

חתן וכלה. בחירות התלויות במשקל. צילום: depositphotos.com

האם יש קשר בין השמנה לבחירת בני זוג בישראל? מחקר ישראלי חושף תוצאות מרתקות

החוקרים ניסו לבדוק השערות מחקר סטראוטיפיות בישראל ובעולם, לפיהן נשים סטרייטיות מעדיפות גברים גבוהים יותר כשהן מאתרות בני זוג, גברים סטרייטים מעדיפים נשים רזות יותר בבואם להכיר בת זוג למטרת חתונה, ונשים סטרייטיות מלאות צריכות "להתפשר" ולהתחתן עם גברים נמוכים

דבורי בומבוס. צילום - ד"ר רחל רוזן

מוח הדבורה משלם מחיר על מנת לאפשר התפתחות מואצת של השחלות

כך עולה ממחקר חדש מהאוניברסיטה העברית שבחן כיצד מצליחות מלכות של נמלים ודבורי דבש להיות בעלות פוריות כה גבוהה ולמרות זאת לחיות שנים רבות, בעוד שאצל רוב בעלי החיים כמו גם אצל דבורים אחרות מתרחשת תופעת "שקלול תמורות", כלומר עלייה ברבייה המביאה לקיצור בתוחלת החיים

גידול מושבות חיידקים. Adrian Lange, unsplash.com

כיצד יוצרים שמות חדשים למיני חיידקים שהתגלו לאחרונה ושיתגלו בעתיד?

פרופ' מארק פאלן ממכון 'קוואדרם' הבריטי העלה פתרון לבעיה, תוך שימוש בגישה חדשה ומחשובית לשילוב קבוצה קטנה של שורשים לטיניים ויווניים ליצירת למעלה ממיליון שמות חדשים למיני חיידקים, שנמצאים "על המדף", מוכנים לשימוש בכל רגע נתון עבור המדענים

ד"ר יעקב נחמיאס, האוניברסיטה העברית בירושלים

נתונים קליניים ראשונים מאששים את יעילות תרופות ממשפחת הפיבראטים נגד הקורונה

״למרות מספר החולים הקטן יחסית, התוצאות הקליניות מעודדות ותומכות במחקר קליני מעמיק בשימוש בפיבראטים לטיפול בחולי קורונה קשים״ מסביר ד"ר יעקב נחמיאס כפי שפורסם ביולי

תבניות לנרות שמן בנות למעלה מאלף שנה שהתגלו בחפירה בטבריה. צילום: רשות העתיקות

מטמון תבניות לנרות שמן נחשף בחפירה ארכיאולוגית בטבריה

מטמון נדיר מהתקופה האסלאמית הקדומה התגלה בחפירה מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בראשות ד"ר אורן גוטפלד. עשר תבניות של נרות שמן ששרדו בשלמותן, עשויות מחמר ומעוטרות בדגמים גיאומטריים וצמחיים, מאפשרים הצצה נדירה לאופני עבודה בימי קדם

הסמן שהושתל. מתוך המאמר המדעי

נשים רבות מסרבות לעבור בדיקת ממוגרפיה בגלל שימוש בסמן מתכתי – מחקר חדש מצא פתרון אפשרי לבעיה

מחקר ישראלי חדש הצליח להוביל בפעם הראשונה בעולם הרפואה לפיתוח סמן מתכלה לטובת בדיקת ממוגרפיה. לאחר שפותח סמן מחומרים טבעיים ומוכרים נערך ניסוי בבעלי חיים, שתוצאותיו היו מבטיחות – נשללה רעילות החומר, והוא נעלם תוך מספר מועט של חודשים מגוף החיות

ד"ר הייתם עמל, ראש המעבדה לנוירו-אומיקה, מעבר אותות, ורפואה תרגומית בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. צילום יחצ

התקדמות בהבנת הזדקנות המוח

ד"ר הייתם עמל מהפקולטה לרפואה פיתח שיטה חדשנית שעתידה להוביל לפיתוח טיפולים ממוקדים בהפרעות נוירולוגיות מגוונות

COVID-19 המחשה: depositphotos.com

חוקרי האונ' העברית בניתוח עדכני של נתוני הקורונה: "יש עוד זמן רב עד שיהיה צורך לדבר על סגר מלא"

חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה, המנטרים באופן יומי את מצב התחלואה בישראל, פרסמו אמש (רביעי, 2.12.20) ניתוח עדכני של נתוני הקורונה שנשלח לגורמים הרלוונטיים, לפיו ישנה יציבות בתחלואה שמאפשרת התאמת מגבלות.

בניין מוצף בדרום תל אביב, 5 בינואר 2020. צילום: shutterstock

נחשף הקשר בין אבק מדברי וזיהום אוויר לשיטפון הקטלני שאירע בתחילת השנה בת"א

באסון שאירע ב-4 בינואר 2020 נהרגו שני בני אדם במעלית ותשתיות רבות ניזוקו. בסוף השבוע שטפה סופה את ערי החוף של ישראל. האם הסיבה לקיומן של סופות אלה קשורה אך ורק לשינוי האקלים?

אנרגיה ירוקה. המחשה: depositphotos.com

חוקרי האונ' העברית הצליחו לשפר את תפקודם של תאים סולאריים

פרובוסקייט, חומר מוליך למחצה שהתגלה לאחרונה ע"י פרופ' ליעוז אתגר וצוותו מהאוניברסיטה העברית כיעיל מאוד בבליעת אור השמש, ושכלולו עשוי להוביל לשינויי דרמטי בשימוש העולמי באנרגיה סולארית,

פיזיקה קוונטית. המחשה: depositphotos.com

חוקרים הצליחו לשזור קוונטית ארבעה פוטונים במערכת קומפקטית

קבוצת המחקר של פרופ' חגי איזנברג בשיתוף מכון מחקר צרפתי והדוקטורנטים דניאל איסטרטה ויהודה פילניאק מהאונ' העברית, שפורסם בכתב העת Nature Communications , הוליד מחקר חדש המבשר על מערכת קוונטית קומפקטית חדשה ופורצת דרך המאפשרת שזירת מספר שרירותי של פוטונים

צמד למות. צילום: המחשה: depositphotos.com

קוקטייל ננו-נוגדנים שהופק מהחיה למה יצליח לעצור את נגיף הקורונה ביעילות ובעלות נמוכה

בהשוואה לטיפולים בנוגדנים סטנדרטיים שנמצאים כרגע בשלבים קליניים מתקדמים, שהם יקרים מאוד ויכולים בקלות לעלות מעל 100,000 דולר לחולה, ניתן לייצר ננו-נוגדנים מהונדסים בזול, בקנה מידה גדול – התואם היטב למשבר הנוכחי". קוקטייל ננו-נוגדנים שיצרו החוקרים במחקרם נמצא כעת בשלב הניסויים הפרה-קליניים

חפירות 2018 באתר הארכיאולוגי עין גב 2 שלשפת הכנרת, מתוך מחקרה של פרופ' ליאור גרוסמן. צילום: נפתלי הילגר

עדות ראשונה ישירה לכלכלת עודפים ואגירה לטווח ארוך לפני 12,000 שנה

באתר הפרהיסטורי נחל עין גב בצפון הארץ חשפו חוקרים מהאונ' העברית עדויות לכך שהאדם אגר חומרים שונים, ביניהם מזון, במתקן משוכלל שהוקם לפני 12 אלף שנים. לטענת החוקרים, המתקן מעיד על הקדמת תופעת האגירה הידועה לנו בכאלף שנים

שושנת הים Nematostella. באדיבות האוניברסיטה העברית.

האם נמצא המקור של הארס בעולם החי?

מדובר במנגנון יעיל שהתפתח באופן בלתי תלוי ובמקביל, בקבוצות שונות של בעלי חיים במהלך האבולוציה ובצורות שונות. השאלות הגדולות שנותרו פתוחות לגבי רוב הרעלנים היא מה מקורם, כיצד הם מיוצרים בגוף החי ואיך הם התפתחו אבולוציונית?

תמנון. מעבדתו של פרופ' בני הוכנר באוניברסיטה העברית

המיתוס נשבר: לתמנון אין מוח עצמאי בכל זרוע

מחקר, שבוצע בהובלת חוקרים מהאוני' העברית, מספק את ההוכחה הראשונה שמוחו של התמנון מקבל מידע מהזרועות לגבי המיקום או התנועה שלהם. הוא גם מראה לראשונה כי קיימת שליטה בין המוח לזרוע בזמן אמת, כלומר תחלופת מידע חושי מהזרוע למוח במהירות גבוהה יחסית כדי לקבל החלטה לגבי המשך תנועתו

הצפנה קוונטית. איור: shutterstock

שיטה שמאפשרת למידע מוצפן קוונטית לנוע באופן ממוקד באוויר

מחקר ישראלי בראשות ד"ר ירון ברומברג מהמכון לפיזיקה באוניברסיטה העברית הצליח לראשונה להעביר חלקיקי אור בודדים ושזורים באופן ממוקד בתווך מפזר * הניסוי מהווה צעד משמעותי נוסף אל עבר פיתוח לוויין ישראלי שיוכל להצפין מידע בטחוני באופן בלתי חדיר

הפרעות קשב וריכוז. המחשה: shutterstock

מחקר ישראלי: מתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז יתאוששו מהר יותר מקורונה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מהטכניון, והאקדמית גליל מערבי, והמכללה האקדמית נתניה מצאו כי ילדים ומבוגרים, הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, עשויים להחלים מהר יותר מCOVID-19 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ומקשרים זאת ל"יתרונות אבולוציוניים", שעוזרים להם להתמודד עם המחלה

תמונות 1: אחת מקבוצות הקנקנים שנחקרו במחקר מח'רבת קייאפה. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

נמצאו עקבותיה של המידה "טפח" בממצאים ארכיאולוגיים

שלוש קבוצות קנקני אגירה ומסחר שיוצרו במקומות שונים בא"י במאות ה-10 עד ה-7 לפנה"ס נחקרו, ונמצא כי הפרמטר המשותף היחידי בדיוק רב לשלושתן, הוא קוטר פתחי הקנקנים, ואורכו בטווח ההערכות השונות שניתנו בעבר למידת הטפח

דילוג לתוכן