המהפכה הניאוליתית שהחלה את העידן המודרני

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מגלה כיצד שריפות טבעיות וסחף קרקע בעקבות אירועי אקלים קיצוניים דחפו לפני כ‑10,000 שנה למעבר לחיים חקלאיים

העידן המודרני של חדשנות אנושית החל לפני כעשרת אלפים שנה במה שמכונה המהפכה הניאוליתית בלבנט – תקופה בה התרחש המעבר הדרמטי של האנושות מאורח חיים נוודי של ציד וליקוט, לחיים יישוביים מבוססי חקלאות. כעת, מחקר של פרופ' עמוס פרומקין מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים, שופך לראשונה אור על הגורמים הטבעיים שעמדו מאחורי מהפכה זו.

הפתעה מהקרקע: שריפות קשות וסחף ככוחות מחוללים

המחקר מציג שורה של נתונים גיאולוגיים מישראל המצביעים על כך ששריפות קשות וסחף קרקע נרחב היו בין הגורמים המרכזיים שהובילו את בני האדם לאמץ את החקלאות ולהתיישב בקבע.

ממצאים אלה כוללים:

• חלקיקי מיקרו-פחם מאגם החולה, שמעידים על שיאים קיצוניים של שריפות.
• איזוטופים של פחמן וסטרונציום במערות נטיפים, המעידים על שינויים דרמטיים בצמחייה וביציבות הקרקע.
• תיארוך לומיניסנציה (פליטת אור) של קרקעות מתחת לטרסות, שמאפשר הבנה של קצב ועיתוי הסחף.
• מדידות תנודות במפלס ים המלח, המצביעות על תקופות יובש קיצוניות.

הקשר בין שינויי אקלים והתחלות חקלאיות

המחקר מזהה תקופה של שינוי אקלימי קיצוני לפני כ-8200 שנה, שבה נרשמה עלייה חדה בעוצמת סופות רעמים וברקים כתוצאה מעלייה בקרינה סולרית – תופעה שנגרמה משינויים במסלול כדור הארץ. סופות אלה הובילו לגלי שריפות טבעיות שהרסו את הצמחייה, גרמו לסחף קרקע והותירו עמקים מכוסי אדמת סחף נוחים יותר לעיבוד חקלאי.

פרופ' עמוס פרומקין: "ההתיישבות החקלאית המוקדמת באזור התמקמה דווקא באותם מקומות שבהם הצטברו שכבות קרקע עשירות במים, בעקבות הסחף – מיקומים אשר הפכו לקרקעות חקלאיות פוטנציאליות. כך נוצרה סביבה שדרבנה את האנושות להתחיל לגדל גידולים ולביית בעלי חיים – אולי לא רק מתוך רצון אלא מתוך אילוץ סביבתי".

המהפכה הניאוליתית: תחילתה של תקופה חדשה בתולדות האדם

המהפכה הניאוליתית נחשבת לאבן דרך קריטית בהתפתחות האנושית. היא סללה את הדרך להתפתחות כפרים, עיירות, ערים ואף לתרבויות מורכבות ולמדינות. המחקר החדש מאיר כיצד שינויי אקלים פתאומיים, ולאו דווקא החלטות אנושיות מכוונות, היו המנוע שהצית את התהליך.

"אנחנו רגילים לחשוב על בני אדם כמי שמובילים שינויים היסטוריים, אך כאן הטבע הוא שגרם לנו ככל הנראה לשנות את אורח חיינו מן היסוד", מסכם פרופ' פרומקין.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

• לוח שנה ירחי-שמשי בן 12,000 שנה – העתיק ביותר בעולם, התגלה על עמוד באתר ארכאולוגי בטורקיה
• חוקרים ישראלים גילו מכלול גאומטרי מסתורי במקדש ניאוליתי בטורקיה שנבנה 6,000 שנים לפני סטונהנדג'
• האם הגלגל הומצא על שפת הכנרת לפני 12,000 שנה?
• שינויי אקלים דרמטיים בסופה של תקופת הקרח איפשרו את המעבר מחברות ציידים-לקטנים לחקלאים