חוקרים ישראלים גילו מכלול גאומטרי מסתורי במקדש ניאוליתי בטורקיה שנבנה 6,000 שנים לפני סטונהנדג'

ציידים-לקטים בנו את מקדש גובקלי טפה הענקי לפני 11,500 שנים בטורקיה של היום כמכלול אחד שיש לו חשיבות טקסית, אומרים חוקרי אוניברסיטת תל אביב
מאת: אגודת הידידים האמריקנית של אוניברסיטת תל אביב (AFTAU), 13 במאי, 2020
תרגום: זיו עדאקי

גובּקלי טפּה (Göbekli Tepe), מתחם C. קרדיט: גיל חקלאי, אוניברסיטת תל אביב
גובּקלי טפּה (Göbekli Tepe), מתחם C. קרדיט: גיל חקלאי, אוניברסיטת תל אביב

גובּקלי טפּה (Göbekli Tepe), האתר הנרחב בן ה-11,500 שנים, שבדרום-מזרח אנטליה בטורקיה, הוא המקדש הקדום בהיסטוריה האנושית, שאנו יודעים עליו, ואחת התגליות החשובות במחקר הניאוליתי.
חוקרים באוניברסיטת תל אביב וברשות העתיקות השתמשו כעת בניתוח אדריכלי וגילו שתכנית גאומטרית עומדת בבסיס תצורות האבן המעגליות המרשימות של גובקלי טפה ועמודי אבן הגיר העצומים שבו. המקדש, טוענים החוקרים, תוכנן מלכתחילה כיחידה אחת.
שלושה מהמתחמים העגולים המונומנטליים של גובקלי טפה, הגדול שבהם קוטרו 20 מטרים, תוכננו מראש כפרויקט אחד, על פי החוקרים גיל חקלאי מרשות העתיקות, דוקטורנט באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' אבי גופר מהחוג לארכאולוגיה ולתרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב. הם השתמשו באלגוריתם כדי לזהות היבטים בתהליכי התכנון האדריכלי, העומדים בבסיס הבנייה של המתחמים הללו באתר הניאוליתי הקדום.

במאי 2020 פורסמו ממצאיהם בכתב-העת Cambridge Archaeological Journal .

"גובקלי טפה הוא פלא ארכאולוגי," מסביר פרופ' גופר. "הוא נבנה בידי קהילות ניאוליתיות לפני 11,000–11,500 שנים, הוא מורכב ממתחמים עגולים עצומים עשויים אבן ועמודי אבן מונומנטליים, המתנשאים לגובה 5.5 מטרים. משום שאין כל עדות לחקלאות או לחיות מבויתות במקום, סבורים שהאתר נבנה בידי ציידים-לקטים, אבל, המורכבות האדריכלית של האתר אינה אופיינית להם כלל."

דפוסים גאומטריים חושפים תכנון אדריכלי של מתחם בגובקלי טפה. תרשים מונח על סכמת המתחם. קרדיט: גיל חקלאי. אוניברסיטת תל אביב
דפוסים גאומטריים חושפים תכנון אדריכלי של מתחם בגובקלי טפה. תרשים מונח על סכמת המתחם. קרדיט: גיל חקלאי. אוניברסיטת תל אביב

דפוסים גאומטריים חושפים תכנון אדריכלי של מתחם בגובקלי טפה. תרשים מונח על סכמת המתחם. קרדיט: גיל חקלאי/ AFTAU

מאז גילה הארכאולוג הגרמני ד"ר קלאוס שמידט את גובקלי טפה ב-1994, עמד האתר במוקד ויכוחים ארכאולוגיים חוצבי להבות. אולם, בעוד אתר זה וממצאים נוספים מהתקופה הניאוליתית המוקדמת נחקרו במרץ, נושא התכנון האדריכלי בתקופות אלו והשלכותיו התרבותיות כבדות המשקל טרם נלמד.
רוב החוקרים טוענים שהמתחמים שבמרכז שטח החפירה באתר גובקלי טפה נבנו לאורך זמן. אולם, חקלאי ופרופ' גופר סבורים ששלושה מהמתחמים הללו תוכננו כפרויקט אחד ולפי דפוס גאומטרי לכיד.

"התכנית של שלושת המתחמים מאופיינת בהיררכיות מרחביות וסמליות, שמשקפות שינוים בעולם הרוח ובמבנה החברתי," מסביר חקלאי. "במחקר שלנו השתמשנו בכלי ניתוח – אלגוריתם המבוסס על מיפוי סטיית תקן – כדי לזהות דפוסים גאומטריים שמארגנים את התכנית."
"מחקר זה חשף מידע חשוב לגבי התפתחות מוקדמת של תכנון אדריכלי בלבנט ובעולם בכלל," מוסיף פרופ' גספר. "הוא פותח אפשרויות לפירושים חדשים על מהות האתר באופן כללי ועל אופיים של עמודים אנתרופומורפיים מגאליתיים באופן ספציפי."

בעבר סברו חוקרים שיכולות ושיטות תכנון מסוימות, כגון השימוש בתכנית גאומטרית לתכנון קומה, הופיעו הרבה אחרי התקופה שבה נבנה גובקלי טפה – אחרי שהציידים-הלקטים הפכו לחקלאים מגדלי מזון, לפני כ-10,500 שנים. ראוי לציין, שימוש באדריכלות ישרת זווית היא אחד המאפיינים של החקלאים המוקדמים.
"מקרה זה של תכנון אדריכלי מוקדם יכול לשמש דוגמה לאופיים של שינויים תרבותיים בשלביה המוקדמים של התקופה הניאוליתית," אומר חקלאי. "הממצאים שלנו מעלים ששינויים אדריכליים מהותיים בתקופה זו, כגון מעבר לאדריכלות ישרת זווית, היו מבוססי-ידע, תהליכים שבוצעו בידי מומחים, מלמעלה למטה.
"השיטות החשובות והבסיסיות ביותר של תכנון אדריכלי הומצאו בלבנט בתקופה האפיפלאוליתית המאוחרת כחלק מהתרבות הנטופיאנית והלאה דרך התקופה הניאוליתית המוקדמת. המחקר החדש שלנו מצביע על כך ששיטות תכנון אדריכלי, חוקי תכנון מופשט ודפוסי ארגון היו כבר בשימוש בתקופה מכוננת זו בהיסטוריה של המין האנושי."
החוקרים מתעתדים להמשיך ולחקור ממצאים אדריכליים מאתרים ניאוליתיים אחרים ברחבי הלבנט.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. חוקרים ישראליים גילו ???

    האתר מצוי 15 ק"מ מאורפה, בפסגת רכס של גבעות אבן גיר, המהוות את השלוחה הדרום-מזרחית של הרי הטאורוס. פירוש השם הוא "גבעה עם טבור". התל נישא לגובה של 15 מטר וקוטרו כ-300 מטר. הוא התגלה בשנת 1963, בסקר ארכאולוגי שערכה במקום קבוצת מדענים אמריקאים וטורקים. הם נתקלו בכמה אבני גיר גדולות, מלבניות, מעוצבות, ללא ספק מעשה ידי אדם, שבצבצו מהקרקע. החוקרים הניחו שמדובר בקברים ביזנטיים ולא המשיכו את הבדיקה.

    ב-1994 קרא ד"ר קלאוס שמידט, ארכאולוג גרמני מאוניברסיטת היידלברג, את הדו"חות שחוברו על המקום והחליט לנסוע לשטח כדי לבחון את הממצאים בעצמו. החל משנת 1995 מבצעים מוזיאון אורפה, המכון הגרמני לארכאולוגיה (DAI) וחוקרים מאוניברסיטת קארלסרוהה, חפירות נרחבות באתר בראשות שמידט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן