מחקר רב חיישני גילה כי הנוף הפסטורלי המקיף את אתר סטונהנג’ טומן בחובו לפחות עוד תשעים אבנים, שגובהן של אחדים מהם מגיע ל-4.5 מטרים, כשלושים מהן עשויות להיות שמורות היטב
הנוף הפסטורלי המקיף את אתר סטונהנג’ טומן בחובו לפחות עוד תשעים אבנים, שגובהן של אחדים מהם מגיע ל-4.5 מטרים. רבים מהאבנים הללו שרדו משום שהם נדחפו לשכיבה בתוך הבורות בהם הוצבו. רק שימוש בטכנולוגיות מודרניות איפשר לארכיאולוגים לחשוף את נוכחותם מבלי שיידרשו לחפור. עד כה חשבו הארכיאולוגים כי האיזור שמסביב לסטונהנג’ לא מכיל עוד מבני אבנים משמעותיים.
המדענים גילו כי המבנה השכן הגדול ביותר – חומת דורינגטון המרוחקת כשלושה קילומטרים מהאתר הידוע הכיל שכבה עתיקה יותר שכללה שורת אבנים ממקור מקומי.המדענים שעבדו בפרויקט הנוף החבוי של סטונהנג’ השתמשו בטכנולוגית ריבוי חיישנים וגילו באמצעותה מצבות אבן ענקיות באיזור שמאוחר יותר הוקמה בו חומת היישוב הפרה-הסטורי דורינגטון, ואשר מכונה “סופר הנג’.”
חומת דורינגטון היא אחת התצורות הגדולות ביותר באתר וקוטרה נאמד ב-500 מטרים. לפי ההערכות היא נבנתה לפני 4,500 שנה. היקף החומה למעלה מ-1.5 קילומטרים, ועובייה 17.6 מטרים. המעגל (ליתר דיוק חצי מעגל) שנחשף כעת הקיף מעגל פנימי של עמודים מאבן ומעץ מיישוב נאוליטי שנחשף לפני כשמונה שנים.
פרויקט הנוף החבוי של סטונהנג’ הוא שותפות בינלאומית בין אוניברסיטת בירמינגהם ומכון לודוויג בולצמן לחיפושים ארכיאולוגיים וארכיאולוגיה וירטואלית. בראש המחקר עמדו פרופ’ וולפגנג נויבאואר ופרופ’ וינסנט גאפני מאוניברסיטת ברדפורד. במסגרת הפרויקט בחנו מומחים מתחומים ומוסדות שונים את האיזור המקיף את הסטונהנג’
אנשי צוות פרוייקט הנוף החבוי של סטונהנג’ שהשתמשו בטכנולוגיות לא פולשניות ובאמצעי חישה מרחוק עדויות לשורה נוספת המכילה כ-90 אבנים עומדות חלקן בגובה של עד 4.5 מטרים. רבים מהאבנים הללו שנחצבו מסלע הגיר המקומי, שרדו משום שהם נפלו הצידה מהחפיר בו הוצבו. הם היו חבויים במשך אלפי שנים, ורק שימוש בטכנולוגיות החישה המודרניות איפשר לארכיאולוגים לחשוף אותם מבלי לחפור את הקרקע. האתר החדש נמצא בפתחו של טבעי יבש מול נהר האייבון.
“המכ”ם חודר הקרקע ברזולוציה גבוהה חשף שורה מדהימה של 90 אבנים שכמה מהם נדחפו הצידה מהחפיר בו הוצבו. במזרח התגלו כ-30 אבנים בממדים של 4.5 מטרים על 1.5 מטרים על מטר אחד. בשאר האתר האבנים הללו היו מפורקים או שניתן היה לאתר רק את בסיסם” אומר פרופ’ נויבאואר.
לדברי המדענים, לתגלית החדשה השלכות משמעותיות על הבנתנו את סטונהנג’ ואת האיזור שסביבו. חומת דורינגטון -הביצור המקיף את סטונהנג’ במעגל רחב יותר הוקם כאלף שנה לאחר המעגל הפנימי (במאה ה-27 לפני הספירה), אך שורת האבנים החדשה עשויה להיות בת גילן של האבנים המוכרות לנו במרכז המעגל או אף מוקדמת מהם.
נוסף על כך שהאבנים הללו מעידות כיצד נראה השלב המוקדם של הארכיטקטורה המונומנטלית באחד מאתרי הפולחן הגדולים ביותר באירופה הפרה-היסטורית, התגלית גם מעלה שאלות משמעותיות אודות האתר והאנשים שבנו את הסטונהנג’ והתגוררו באיזור ושינו אותו באמצעות בניית אנדרטאות אלה במהלך האלף השלישי לפני הספירה.
“לגילוי של אבנים חדשות שנשמרו באופן מרשים יש השלכות משמעותיות אודות הבנתנו את המתרחש בסטונהנג’ ומסביב לו. שורת האבנים החדשה עשויה להיות בת גילה של המעגל המרכזי המפורסם או אפילו קדמו להם” מסביר פרופ’ גאפני, המוסיף כי לפרויקט חשיבות גדולה לצורך שימורן הצפוי של האבנים הללו, הייחודיים לארכיאולוגיה הבריטית.
עוד בנושא באתר הידען:
