גילוי בקבוקי תינוקות פרהיסטוריים מראה כי תינוקות הוזנו מחלב פרה לפני 5,000 שנה

כלי חרס שנמצאו בגרמניה היו יכולים לשמש כתוספת לחלב אם ולגמילת ילדים לפני יותר מ -5,000 שנה. הם הפכו נפוצים יותר ברחבי אירופה מתקופת הברונזה ותקופת הברזל ונחשבים לכמה מבקבוקי התינוקות הידועים העתיקים ביותר

מאת ג'ולי דאן, חוקרת פוסט-דוקטורט בארכיאולוגיה, אוניברסיטת בריסטול. תרגום: אבי בליזובסקי

 כלי האכלה מתקופת הברונזה המאוחרת וימי הברזל הקדומים מזנוימו (צ'כיה), הרטינג (בוואריה, גרמניה), פרנשהאוזן-קוקורון (אוסטריה), בטינה (קרואטיה) וסטטזנדורף (אוסטריה), כ-1200-600 שנים לפני הספירה. קתרינה Rebay-Salisbury (ריביי-סליסבורי), התמונה סופקה על ידי המחברת.

כלי האכלה מתקופת הברונזה המאוחרת וימי הברזל הקדומים מזנוימו (צ'כיה), הרטינג (בוואריה, גרמניה), פרנשהאוזן-קוקורון (אוסטריה), בטינה (קרואטיה) וסטטזנדורף (אוסטריה), כ-1200-600 שנים לפני הספירה. קתרינה Rebay-Salisbury (ריביי-סליסבורי), התמונה סופקה על ידי המחברת.

איך אנשים דאגו לילדיהם בתקופת האבן? מסתבר שהורים פרהיסטוריים אולי לא היו שונים כל כך מאמהות ואבות מודרניים. כלי חרס שנמצאו בגרמניה היו יכולים לשמש כתוספת לחלב אם ולגמילת ילדים לפני יותר מ -5,000 שנה. הם הפכו נפוצים יותר ברחבי אירופה מתקופת הברונזה ותקופת הברזל ונחשבים לכמה מבקבוקי התינוקות הידועים העתיקים ביותר.

מניתוח שלדי ילדים מתקופה זו עולה כי מזון משלים ניתן לתינוקות בסביבות חצי שנה והגמילה הושלמה בגיל שנתיים עד שלוש. בקבוקים אלו הם לרוב ממצאים אקראיים באתרי חפירות ביישובים קדומים ומגיעים בכל מיני צורות, אך הם תמיד קטנים מאוד ובעלי זרבובית דרכה ניתן היה לשפוך או לשאוב נוזלים.

לפעמים הם לובשים צורה של בעלי חיים מיתיים חמודים מאוד עם רגליים וראשים, אולי שיוצרו על ידי ההורים כדי לבדר את ילדיהם. ארכיאולוגים משערים שהם היו רגילים להאכיל תינוקות, אך יתכן שהם גם האכילו את החולים או הקשישים. עד כה איש לא ידע את מטרתם האמיתית, או אילו סוגי מזון הם עשויים להכיל.

 סצנה משפחתית פרהיסטורית המציגה תינוק המוזן בבקבוק תינוק דומה לאלה שבדקנו. כריסטיאן ביסיג / Archäologie der Schweiz , באדיבות המחברת

סצנה משפחתית פרהיסטורית המציגה תינוק המוזן בבקבוק תינוק דומה לאלה שבדקנו. כריסטיאן ביסיג / Archäologie der Schweiz , באדיבות המחברת

הורות לאורך הדורות

במחקר שלנו החלטנו לחקור עצמים אלה באמצעות ניתוח שאריות אורגניות. מצאנו שלושה עצמים כאלו בקברי ילדים אירופיים, מתוכם שניים היו שלמים. בדרך כלל אנחנו טוחנים שברי כלים כדי לבצע אנליזה אך לא יכולנו לעשות זאת לכלים הקטנים והיקרים האלה.

במקום זאת, עשינו קידוחים עדינים מאוד כדי לייצר מספיק אבקת קרמיקה ואז טיפלנו בה בטכניקה כימית המזהה מולקולות של ליפידים. ליפידים אלה מגיעים מהשומנים, השמנים והשעוות של העולם הטבעי והם נספגים בדרך כלל בחומר של הסירים הפרהיסטוריים במהלך הבישול, או, במקרה זה, באמצעות חימום החלב.
למרבה המזל, שומנים אלה שורדים לעתים קרובות במשך אלפי שנים. אנו משתמשים באופן קבוע בטכניקה זו כדי לגלות איזה סוג אוכל אנשים בישלו בסירים שלהם. נראה שהם אכלו הרבה מהדברים שאנו אוכלים כיום, כולל סוגים שונים של בשר, מוצרי חלב, דגים, ירקות ודבש.

סצנה משפחתית פרהיסטורית המציגה תינוק המוזן בבקבוק תינוק דומה לאלה שבדקנו. כריסטיאן ביסיג / Archäologie der Schweiz , באדיבות המחברת

הממצאים שלנו הראו כי שלושת הכלים הכילו חלב מן החי שמקורו, מפרות, כבשים או עזים. נוכחותם בקברי ילדים מרמזת על כך שהם נהגו להאכיל תינוקות בחלב מן החי, כמזון משלים במהלך הגמילה.

זה מעניין מכיוון שחלב מן החי היה זמין רק כאשר בני האדם שינו את אורח חייהם והתיישבו בקהילות חקלאיות. באותה תקופה – שחר החקלאות – אנשים אכלו לראשונה פרות, כבשים, עזים וחזירים. זה הוביל בסופו של דבר לשינוי הדמוגרפי הניאוליתי, כאשר השימוש הנרחב בחלב מן החי להאכלת תינוקות או כמזון גמילה משלים באזורים מסוימים בעולם שיפר את התזונה, ותרם לעלייה בשיעור הילודה. האוכלוסייה האנושית גדלה משמעותית כתוצאה מכך, וכך גם גדלי היישובים, שהפכו בסופו של דבר לעיירות ולערים המוכרות לנו כיום. על ידי החזקת בקבוקי התינוקות העתיקים האלה, אנו קשורים לדורות הראשונים של ילדים שגדלו בתקופת המעבר מקבוצות ציידים-לקטים ליישובים מבוססי חקלאות.

תינוק מודרני בודק העתק של אחד הבקבוקים העתיקים. הלנה זיידל דה פונסה, התמונה סופקה על ידי המחברת.
תינוק מודרני בודק העתק של אחד הבקבוקים העתיקים. הלנה זיידל דה פונסה, התמונה סופקה על ידי המחברת.

מחקר זה מספק תובנה רבה יותר על חייהן של אמהות ותינוקות בעבר וכיצד משפחות פרהיסטוריות התמודדו עם האכלה ותזונה לתינוקות בתקופה הקריטית ביותר בחיי התינוק. תמותת ילדים הייתה גבוהה – לא היתה אנטיביוטיקה בימים ההם – והאכלת תינוקות בחלב מן החי מגיעה עם מערך סיכונים משלה. על אף שזה אולי סיפק מקור תזונה חשוב, כיום אנו יודעים כי חלב לא מפוסטר טומן בחובו את הסיכון לזיהום מחיידקים ויכול להעביר מחלות מבעל החיים.

כמו כל מחקר טוב, התגלית הנוכחית מעלה מגוון של שאלות חדשות. גם היוונים הקדומים וגם הרומאים השתמשו בכלים דומים מאוד ואנחנו מכירים מספר קטן מהם באתר פרהיסטורי בסודן. מעניין היה לראות כיצד דורות הילדים האלו ניזונו וגדלו במקומות אחרים בעולם. זה אולי מנחם לדעת שלמרות מרחק הזמן העצום, האנשים האלה אהבו את ילדיהם ודאגו להם באותה צורה שאנחנו עושים היום.

לכתבה באתר The Conversation

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. בנוסף ברצוני להעלות השארה נוספת והיא, שאותם קדמונים מלפני כ-5000 שנים, ידעו גם לבצע פסטור של החלב מן החי, לפני שהאכילו בו את תינוקותיהם, שאם לא כן, מדוע היו צריכים לחמם אותו? הרי החלב שנחלב מעטין הכבש, העז או הפרה הנו בטמפרטורה פושרת הטובה ונעימה לתינוקות למאכל. מכאן אני מסיק כי קיים סיכוי רב שהקדמונים היו ערים לסכנות התחלואה משתיית חלב שאינו מפוסטר והקפידו לחמם ולפסטר אותו, בטרם האכילו בו את תינוקותיהם. בזכות חימום החלב בכלי החרס נספגו חומרי החלב בחרס, מה שמאפשר כיום, בבדיקות כימיות, לגלות את שאריותיהם הספוגות בחומר.

  2. לכולם: מרחיב: המשפט האחרון כנראה לא מדויק. אנחנו יודעים איך התייחסו המשפחות לילדים בימי הביניים, גיל היציאה לעבודה והיחס אליהם. עמירם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן