מחקר שלדים בסוריה ומחקר גנטי משווה של אוכלוסיות חושף: הניאוליטים הביאו את החקלאות והתרבות מהסהר הפורה לאירופה דרך הים

כך עולה בעקבות פענוח הגנום המיטוכונדרי של שלדי ניאוליטים מלפני 10,000 שנה, ששלדיהם נמצאו בחפירות בדמשק והשוואתו לל-DNA המיטוכונדריאלי של החקלאים הראשונים בספרד ובגרמניה * מחקר נפרד מגלה באמצעות סמנים גנטיים את הנתיב שבו היגרו הניאוליטים מהלבנט לאירופה, צפון אפריקה וחצי האי ערב

שרידי אתר ניאוליטי בסרדיניה, איטליה. צילום: shutterstock
שרידי אתר ניאוליטי בסרדיניה, איטליה. צילום: shutterstock

שני מחקרים גנטיים נפרדים פורסמו השבוע, ושניהם עוסקים בהגירת החקלאים הראשונים מהאיזור שבו נמצאות ישראל ושכנותיה, בעיקר לאירופה.


הניאוליטים – מהפכה בחברה האנושית

החקלאות ומגורי הקבע החלו לצוץ לפני כ-12 אלף שנה באיזור הסהר הפורה. תקופה זו, המכונה נאוליטית, היוותה שינוי חברתי, תרבותי וכלכלי של האוכלוסיה האנושית בהיבטים של ייצור חקלאי, מעבר לאורח חיים חקלאי, והמקור לערים הראשונות ולחברות המודרניות.

השאלה כיצד מצאו הניאוליטים – האנשים הראשונים שפיתחו את החקלאות והתרבות האנושית, את דרכם לאירופה נתונה בויכוח ארוך שנים. שני מחקרים נפרדים עשויים לשפוך אור על הסוגיה.

המחקר: נתיבי הים של יישוב אירופה" הופיע בגרסה המקוונת של כתב העת PNAS של האקדמיה האמריקנית למדעים ב-6 ביוני.

בין השנים 10,000 ל-8,800 לפני הספירה בלבנט, האיזור במזרח התיכון הכולל כיום את ישראל והגדה המערבית, ירדן, סוריה, וחלק מדרום טורקיה, למדו בני אדם כיצד לביית את חיטת הבר. השג זה הביל אותם לבסוף לזנוח את חיי הנוודות כציידים-לקטנים ולהפוך לחקלאים.

ארכיאולוגים משתמשים במעבר זה מצייד-לקט לחקלאות כדי לסמן את סוף העידן הפליאוליטי, או תקופת האבן העתיקה, ואת תחילת התקופה הניאוליטית או תקופת האבן החדשה.

עדויות ארכיאולוגיות מגלות כי עד שנת 7,000 לפני הספירה נעו הניאוליטים לתוך אירופה. הם החדירו את הרעיונות והגנים שלהם לאוכלוסיה הפלאוליטית הילידית, אשר היגרה ליבשת 30-40 אלף שנה קודם לכן.

שיטות ההעברה ומסלולי המסע שהניאוליטים השתמשו בהם היו נתונים לויכוח. האם הם נעו ביבשה צפונה מהלבנט לתוך אנטוליה, איזור שנמצא כיום במרכז טורקיה, חצו את הבוספורוס ואז נכנסו דרך הבלקנים למרכז אירופה? או שמא הם שטו בים, ואם כן, באילו מסלולים. האם הם חצו ישירות מחוף הלבנט לכרטים ומשם ליוון, כפי שטוענת תיאוריה אחרת, או שחנו בחופי אנטוליה וקפצו מאי לאי בין טורקיה ליוון דרך קבוצת הדודקנזה, לכרתים ומכרטים ליוון לאירופה?

כדי לענות על השאלות הללו חקר צוות בינלאומי של מדענים בהובלתו של ג'ורג' סטמאטויאנפולוס, פרופ' לרפואה ומדעי הגנום מאוניברסיטת וושינגטון, את הסמנים הגנטיים של 32 אוכלוסיות מודרניות מהמזרח התיכון, צפון אפריקה, אנטוליה, האיים האגאיים וכרתים, יוון היבשתית דרום וצפון אירופה.

במחקר השוו סטמאטויאנפולוס ועמיתיו את היחסים, או התדירויות של כמה סמנים המכונים פולימופריזם של נוקלאוטיד יחיד (SNPs) המופיעים באוכלוסיות שונות אלו. כאשר מהגרים נעו לתוך איזור והתערבו באוכלוסיה המקומית, הם החדירו את הגנים שלהם למאגר הגנים הילידי ורכשו גנים מהאוכלוסיה הילידית. החדרה זו של גנים מאוכלוסיה אחת לשניה מכונה "זרימת גנים".
הגירת הניאוליטים מהלבנט לאירופה דרך הים. איור: אוניברסיטת וושינגטון. המפה - נאס"א

כאשר הדורות הבאים המשיכו להגר ולהחליף גנים התופעה חזרה על עצמה שוב ושוב ולפיכך תדירות ה-SNPs באוכלוסיה המהגרת ישקף את התערובת הגנטית. הדבר ניכר באוכלוסיות שהותירו מאחור.
במחקרים העלו החוקרים השערה ולפיה הגירת הניאוליטים לאירופה נעשתה באמצעות מסע בים. הם בחנו את ההשערה באמצעות השוואת תדירויות ה- SNPs באוכלוסיות המתגוררות כיום בלבנט, טורקיה, האיים האגאיים, ושאר המזה"ת, אירופה וצפון אפריקה.
הניתוח שלהם אישר כי הניאוליטים היגרו דרך הלבנט, צפונה לאנטוליה, חצו את הדודקנזים לכרתים וללקוניה בקצה הדרום מערבי של יוון.
כאשר ההגירה המשיכה, כמה אוכלסיות נעו צפונה לצפון יוון, ואולם מרבית ההגירה המשיכה מערבה לסיציליה ולחוף הדרומי של אירופה ומשם לצפון אירופה.
"היו הגירות רבות של ניאוליטים לתוך אירופה. חלק מהן ללא ספק בחר בנתיב היבשה, אך המסלול העיקרי היה לאנטוליה ומשם דרך הים לכרתים ששימשה כהאב עיקרי" אמר סטמאטויאנפולוס.
למרות שזה לא היה במוקד מחקרם, החוקרים גם בחנו את זרימת הגנים באוכלוסיות בחצי האי ערב ובצפון אפריקה. הם גילו כי מהגרים ניאוליטיים מהמזרח הקרוב גם נעו לכיוון דרום מערב לחצי האי ערב, ודרך מצרים של ימינו לאורך החוף הצפון אפריקני. ואולם לא נמצאה החלפת גנים בין אפריקה ואירופה, ולכן עורכי המחקר משערים שלמרות שהים איפשר למהגרים לנוע לאורך החופים, הוא שימש גבול מוצק בין שתי היבשות.

לראשונה פוענח ה-DNA המיטוכונדריאלי של חקלאים מהמזרח התיכון. מומחים בחנו את הדגימות משלושה אתרים במקום שבו נולדה החקלאות הניאוליטית – אגן הפרת המרכזי ונווה המדבר של דמשק, הממוקמים בסוריה של היום. הדגימות מתוארכות לשנת לשנת 8,000 לפני הספירה.
המחקר, עליו חתומים חוקרים מהמחלקה לביולוגיה של בעלי חיים באוניברסיטת ברצלונה ושותפים רבים נוספים מאוניברסיטאות בספרד, פורסם בכתב העת PLOS Genetics. ההרכב הגנטי של אוכלוסיית הניאוליטים הראשונים נותר בגדר תעלומה עד היום, אף כי בעשור האחרון נרשמה התקדמות בחקר הגנטיקה של הניאוליטים האירופים הראשונים. פרופ' דניאל טורבון, אף הוא מאוניברסיטת ברצלונה, מצביע על העובדה שהממצאים שפורסמו בכתב העת PLOS Genetics "הם ממצאים ראשונים מחקלאים מהמזרח התיכון, או במילים אחרות, מהמאגר הגנטי של הניאולטים המקוריים, וניתן להשוות אותם לממצאים קודמים בקטלוניה, בחבל הבסקים ובגרמניה, אולם עד כה לא נעשתה השוואה גנטית בינם ובין הניאוליטים המקוריים מהמזרח התיכון ואת זאת אנו עושים לראשונה."

מהמזרח הקרוב לאירופה
המחקר החדש מספק מסגרת לפרשנות התוצאות של מחקרים קודמים על אוכלוסיות ניאוליטיות באירופה כך אומרים החוקרים. מהממצאים עולה זיקה גנטית בין המיטוכונדריות של האוכלוסיות הניאוליטיות המקוריות לבין אלו של החקלאים הראשונים מקטלוניה ומגרמניה. הדבר מעיד על כך שהניאוליטים התפשטו באמצעות הגירות חלוץ של קבוצות אוכלוסיה קטנות. יתרה מכך, שני מסלולי ההגירה העיקריים – במזרח התיכון ובאירופה עשויים להיות קשורים בקרבה גנטית.
"הממצא העיקרי" אומרת אווה פרננדז, "הוא שהדמיון בין האוכלוסיות בסהר הפורה לבין אלו בקפריסין ובכרתים תומך בהשערה שההתפשטות הניאוליטית באירופה התרחשה באמצעות יורדי ים חלוצים ולא באמצעות הגירה יבשתית דרך אנטוליה, כפי שסברו עד כה."

כיצד התפשטה המהפכה הניאוליטית?
מחקרים מדעיים אחרים כבר סיפקו עדויות לתרחיש החלופי של התפשטות ניאוליטית באירופה, השונה מהמעבר דרך אנטוליה. לדברי טוברון, "ממצאים ארכיאולוגיים עדכניים הוכיחו כי הניאוליטים הגיעו מקפריסין לפני כ-10,600 שנה, כמה שנים אחרי תיעוד החקלאות הראשון במזרח הרחוק. המודלים החקלאיים ושיטות הקבורה שהתגלו באתרים בקפריסין דומים לאלו שנמצאו באגן הפרת המרכזי, הדבר מעיד על התיישבות ישירה של באיזורים אלה".
"בנוסף, בדיקות פחמן רדיואקטיבי מאתרים ניאולטיים שונים במזרח הקרוב ובאירופה מאשרים גם הם את השערת ההתפשטות דרך קפריסין". הוא מסכם.
חברי הצוות מתכננים לנתח מספר גדול יותר של דגימות בני אדם מהתקופה הניאוליטית מאיזורים אחרים בסהר הפורה במטרה לתמוך במסקנותיהם. בכל דגימה הם יבדקו מספר רב יותר של סמנים גנטיים.

לידיעה על המחקר הראשון

לידיעה על המחקר השני

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. המימצאים שצויינו לא מוכיחים שהנדודים לפני 9000 שנה נעשו בדרך הים. מקומות התיישבות אינם תואמים דרכי נדודים, הנדודים נמשכים מספר חודשים קטן ואילו ההתיישבות נעשית רק במקומות מעטים של נתיבי הנדודים. למשל: אפשר לנדוד מיוון לדרום איטליה דרך צפון איטליה אבל לקיים התיישבות רק בדרום איטליה (שנוחה יותר מצפון איטליה מבחינה חקלאית לפחות לפני 5000 שנה ויותר כאשר הציוויליזציה הייתה עדיין פרימיטיבית).

    אשר לאוכלוסיות מתיישבים באיים כמו קפריסין וכרתים. אילו היו יכולים להווצר רק לפני 4000 שנים ואז כבר היו כלי שייט פרימיטיביים.

  2. היתה תוכנית ( שנויה במחלוקת) שנקראה אטלנטרופיה.היא היתה תוכנית לבנות סכר על מיצר גילברטר.וליצר חשמל.בנוסף להוריד את מפלס הים התיכון,וליבש שטחים חדשים.יכל להיות שהים התיכון היה נמוך יותר בעבר הוקל על המעבר בו.יתכן גם שהים השחור היה רק אגם באותו זמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן