פרה היסטוריה

נתז קטנטן מהאתר של רבדים: שחזור אופן האחיזה ביד בעת השימוש. צילום: ד"ר פלאביה ונדיטי ופרופ' רן ברקאי

נמצאו ראיות ראשונות לשימוש בכלים ממוחזרים קטנטנים בארץ ישראל של לפני חצי מיליון שנה

במחקר בן שלוש שנים, בהובלת ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב, שכלל ניתוחים מיקרוסקופיים של מאות נתזי צור קטנטנים מהאתר של רבדים, חשפו החוקרים 107 נתזים קטנטנים

מערת פקיעין (צילום ד"ר הילה מאי)

בדיקות DNA בשלדים בני 6500 שנה במערת קבורה בפקיעין חושפות את מוצאם המסופוטמי

על פי פרופ' דייויד רייך מאוניברסיטת הרווארד, "המחקר הגנטי מצביע על כך שמדובר באוכלוסייה הומוגנית השונה מהאוכלוסיות שקדמו לה באזור: אוכלוסיית פקיעין הכלכוליתית היא תערובת

ניתוח גנטי מרמז על כך שבני האדם אכלסו את הרמה הטיבטית ברציפות החל מעידן הקרח האחרון. בתמונה - סטופה בודהיסטית ובתים בעיירה טיבטית. צילום: Jialiang Gao / Wikimedia.

מתי חיו ראשוני הטיבטים?

מדענים סברו עד כה שהאנשים הראשונים שדרכו על האדמה הקפואה של הרמה הטיבטית חיו לפני 15,000 שנה. ניתוח גנומי חדש מרמז שהדבר קרה זמן רב

תנשמת צדה. עוזרת להשלים את הפאזל הפרהיסטורי. צילום: Kentish Plumber, Flickr.

איך נראתה ראש העין בימי האדם הקדמון?

תזונה של תנשמות מלפני מאות אלפי שנים מאפשרת לחוקרים לשחזר כיצד נראתה הסביבה שבה חי האדם הקדמון ליד ראש העין

מימין לשמאל: פרופ' ציון פחימה, המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה מיכל דוד, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן פרופ' אברהם קורול, המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה פרופ' אהוד ויס, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן ד"ר שריאל הובנר, מיג"ל, המכללה האקדמית תל-חי ד"ר אורי דוידוביץ, המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית. צילום: יוני רייף, דוברות אוניברסיטת בר-אילן

ביות השעורה החל בישראל באיזור הגליל

כך עולה ממחקר של צוות חוקרים בינלאומי בראשות חוקרים ישראלים שערכו מיפוי ראשון של גנום השעורה מלפני 6,000 שנה ממערה במצוק מצדה

שלדים פרהסטוריים מאירופה.

החל משבוע הבא סדרת הרצאות לציבור הרחב בנושא הגירות ביוזמת האקדמיה למדעים

 מפגש ראשון: די-אן-איי בן אלפי שנה מספק מידע חדש על הגירת המתיישבים הראשונים לאירופה יפתח את סדרת ההרצאות "בשערי האקדמיה" ב-11 בנובמבר בבית האקדמיה הישראלית הלאומית

בריג'יט אלכס בוחנת דגימות במעבדת D-REAMS במכון ויצמן בראשותה של ד"ר אליזבטה בוראטו.

מיוחד לאתר הידען: האם האדם הניאנדרטלי וההומו סאפיינס התאחדו בישראל?

ברידג'יט אלכס, דוקטורנטית בהרווארד שנמצאת במלגת פולברייט במעבדתה של ד"ר אליזבטה בוראטו, במעבדה ייחודית מסוגה במכון ויצמן המשלבת בין פיסיקה וארכיאולוגיה ומסייעת בתיארוך דגימות קרקע,

דילוג לתוכן