סיקור מקיף

פרה היסטוריה

כלי חיתוך גדולים המסותתים על צור ובזלת, שנמצאו בעובדיה קרדיט צילום: גדי הרצלינגר

כלי אבן מאתר בעמק הירדן הוביל לזיהוי המופע הקדום ביותר של יכולות קוגניטיביות מפותחות באירו-אסיה

קבוצת חוקרים מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בהובלת ד"ר גדי הרצלינגר בשיתוף פעולה עם חוקרים מן המרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי (CNRS), ובמימון משרדי המדע הישראלי והצרפתי, זיהוי את המופע הקודם ביותר באירו-אסיה, של התנהגויות המעידות על יכולות קוגניטיביות מפותחות – הנמצאות בבסיס ההתנהגות האנושית אותה אנו מכירים כיום

האתר הארכאולוגי בוואדי פיינאן. קרדיט: תומאס לוי

הקלטות של השדה המגנטי מלפני 9,000 שנה מלמדות אותנו על השדה המגנטי כיום

כלי צור שרופים מאתרים פרהיסטוריים מאפשרים לקבוע את עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ בתקופות קדומות. המידע על השדה המגנטי בתקופה הקדומה עשוי להשליך על הבנת השדה המגנטי בזמננו. החוקרים: "לפני כ-7,600 שנה עוצמת השדה המגנטי הייתה נמוכה אפילו יותר מהיום, אך בתוך כ-600 שנה התחזק השדה ועלה שוב לרמה גבוהה".

סיור מציאות מדומה במערת לסקוב בצרפת בה השתמרו ציורי קיר פרההסטוריים. צילום יחצ, דאסו סיסטמס

סיור וירטואלי בתאום הדיגיטלי של המערה בצרפת בה התגלו ציורי מערות מפוארים

מערת לסקוב, שנסגרה לציבור מאז 1963 וגם האפשרות למומחים לחקור אותה מוגבלת מחשש לנזקים עברה תהליך דיגיטציה וכעת ניתן לבקר בתאום וירטואלי שהכינה חברת דאסו סיסטמס ללא חשש לפגיעה במערה

בולות מחימר שהתגלו בתל צף. צילום - טל רוגובסקי

איך אטמו מבנים ומשלוחים לפני 7,000 שנה?

טביעת החותם הנדירה שנמצאה היא העדות הקדומה ביותר בארץ לשימוש בחותם לצורך חתימת משלוחים או נעילת דלתות. החותם מתוארך לתקופה הכלקוליתית התיכונה, כאלפיים שנה לפני הופעת הכתב

ציד של חיות גדולות, התמחות האדם בתקופה הפרה הסטורית. איור: depositphotos.com

מה אכלו אבותינו בתקופת האבן? בעיקר בשר

הנתון הזה החל להשתנות בתקופת האבן * עדויות לשינויים גנטיים והופעת כלי אבן ייחודיים לעיבוד צמחים הביאו את החוקרים למסקנה שהחל מלפני כ-85 אלף שנה באפריקה, והחל מלפני כ-40 אלף שנה באירופה ובאסיה, ניכרת עלייה הדרגתית בצריכה של מזון צמחי ושוני רב יותר של התזונה

אתר החפירות עין גב 2. צילום: ליאור גרוסמן.

מה אכלו לפני 12 אלף שנה המתיישבים לחופי הכנרת?

מה בתפריט? מחקר ארכיאולוגי באתר פרהיסטורי בן 12 אלף שנה חושף את הרגלי האכילה המקומיים המפתיעים: היה להם מבחר עצום, אך הם אכלו בעיקר אווזים ושלושה סוגים של דגים ממשפחת הקרפיון

צילום מעבדה של העצם והחריטות עליה. קרדיט לחוקר מריון פרוו

מחקר: עצם עם שש חריטות דומות עדות קדומה לסימבוליקה אנושית

העצם מנשר רמלה היא הייצוג העתיק ביותר שידוע בלבנט לסמל מופשט. דר' זיידנר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ממובילי המחקר: "אפשר להגיד שנמצאה עצם עם חריטה סמלית בין הקדומות ביותר בעולם, בטח שבלבנט"

חופן חרצני זיתים מהמתקן באתר חישול כרמל (צילום אהוד גלילי)

נמצאה העדות הקדומה ביותר להפקת זיתים למאכל

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת אביב, מכון וולקני ומוסדות מחקר נוספים מהארץ והעולם גילו את הממצא באתר מלפני כ-6,500 שנה ששקע בים. בכך מקדים הגילוי בכ-4000 שנים את העדויות הקדומות שהיו ידועות עד כה.

כלי קיצוץ וחיתוך מהאתר האשלי המאוחר ברבדים (צילום: פרופ' רן ברקאי)

ארגז הכלים של האדם הפרהיסטורי

אתר רבדים, ששימש כפי הנראה בני אדם מטיפוס הומו ארקטוס מאוחר, היה אתר מועדף, שבני האדם שבו אליו שוב ושוב. באתר נמצאו שרידי עצמות של מגוון רחב של בעלי חיים – פילים, בקר, איילים, יחמורים ועוד, ששימשו מזון לתושבים

תמונה 1 הפריט בן 350 אלף שנה ממערת הטבון. צילום דוברות אוניברסיטת חיפה

נמצאה העדות הקדומה ביותר לשימוש בכלי אבן לשחיקה על ידי אבות אבותינו ההומנינים מלפני 350 אלף שנים

שינויים טכנולוגיים פורצי דרך: מבט מלפני 350,000 שנה *הממצא, שנמצא במערת טבון שבכרמל על ידי חוקרי אוניברסיטת חיפה, מקדים את הממצאים שהיו ידועים עד כה

פרופ' ישראל פינקלשטיין. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

סויה, בננות וכורכום: טעמי הגלובליזציה בתקופת הברונזה והברזל

המחקר התמקד בשאריות מזון שזוהו באבן שיניים של אנשים שנקברו בתל מגידו ובתל עירני (סמוך לקריית גת). בשיניים, המתוארכות למאה ה-16 לפנה"ס במגידו ולמאה ה-11 לפנה"ס בתל עירני, נמצאו שאריות של מזונות שונים, בהם גם מזון מדרום-מזרח אסיה כמו פולי סויה, בננות וכורכום.

ציורי קיר של סוסים ובקר בר במערת שׁוֹבֶה. מאת Thomas T. from somewhere on Earth - Etologic horse study, Chauvet´s caveUploaded by FunkMonk, CC BY-SA 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=16624436

מערת שׁוֹבֶה בצרפת: הלובר של האמנות הפרה היסטורית

מאות מטרים של ציורי קיר ריאליסטיים שהעתיקים שבהם בני 36 אלף שנה, מתארים תיאורים חיים ולעיתים אף תלת ממדיים של תיאור הטבע המקומי באותה התקופה שבה שעטו באיזור עדרים של בקר וסוסי בר, לביאות שיחרו לטרף ועוד. המערה התגלתה ב-1994, וכעשרים שנה מאוחר יותר נפתח לקהל העתק שלה במטרה למנוע פגיעה במערה המקורית

כנענים ומנהיג שסו שנשבו לכאורה בידי צבא מצרים העתיקה, מתוך אוסף הפסיפסים של רעמסס השלישי ממדינת האבו, רוכז בידי ניב לוגסי. מתוך ויקיפדיה

מחקר גנטי ראשון מסוגו: הכנענים התערבבו כל העת עם אוכלוסיות שהגיעו מאירן והקווקז

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ושותפים מאוניברסיטאות אחרות מיפו את הפרופיל הגנטי של הכנענים * אחד ממובילי המחקר, פרופ' לירן כרמל מהאוניברסיטה העברית אומר בראיון לאתר הידען:

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן