פרה היסטוריה

נוף מדברי צחיח בהרי האטלס, מרוקו. המחשה: depositphotos.com

לא רק מים: אבן לכלים קבעה היכן התאפשרה התיישבות האדם הקדום במדבר

מחקר שראה אור ב-Nature מראה כי בני אדם פרהיסטוריים לא יכלו לחיות דרך קבע בפנים המדבר בלי אבן מתאימה לייצור כלים, גם כשהיו שם מים. משלחת של 1,500 קילומטרים ברובע
מגרד אובסידיאן ממערת אררט-1 בארמניה – עדות לניידות של ציידים-לקטים בדרום הקווקז

ציידים-לקטים בדרום הקווקז נעו עד 200 קילומטרים ושמרו על רשתות חברתיות לפני עשרות אלפי שנים

ציידים-לקטים בדרום הקווקז חיו בקבוצות קטנות ודלילות, אך לא בבידוד. מאמר בהובלת האוניברסיטה העברית מצביע על תנועה של 40 עד 200 קילומטרים. לפי החוקרים, הקבוצות גם חלקו ידע טכנולוגי ושמרו
מזכרות פרהיסטוריות: כלי צור קדומים, ביניהם אבן יד עם תבנית גאולוגית חריגה וכלי ובו מאובן

השערה חדשה: מזכרות פרהיסטוריות לפני 500 אלף שנה עיצבו את הזיכרון האנושי

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מציעים השערה חדשה על מזכרות פרהיסטוריות. לדבריהם, האדם הקדמון שמר חלוקי אבן צבעוניים וכלי צור ישנים כבר לפני כ-500 אלף שנה. ייתכן שההרגל הזה סייע לעצב
מפת אתר שוג'יאיאו ודניסובים נוספים במזרח אסיה ותכונות הגולגולת המשותפות להם

חלבונים עתיקים מצפון סין חושפים: כך נראו הדניסובים

חלבונים שהופקו משתי עצמות בנות 138 עד 199 אלף שנה מאתר שוג'יאיאו בצפון סין מראים שבני האדם הקדמונים שחיו שם היו דניסובים. על בסיס זה מציעים החוקרים לראשונה דיוקן גופני
נוף מאתר שג' קסדלטת'י באלסקה, עצי אשוח ורכס אלסקה באופק

מחנה בסיס באלסקה מלפני 13,800 שנה מעיד על קשר תרבותי בין שני צדי גשר היבשה של ברינג

חפירות באתר שג' קסדלטת'י, מחנה בסיס באלסקה בן כ-13,800 שנה, חשפו יותר מ-80,000 ממצאים. הציידים שחיו בו צדו ממותות, ביזונים, סוסים וקריבו, וחלק מכלי האבן שלהם דומים לכלים מהצד הרוסי
שכבת אפר געשי מהתפרצות קיקאי-אקהויה בדרום קיושו

התפרצות קיקאי-אקהויה ביפן הפרהיסטורית: באזורים מסוימים האוכלוסייה קרסה, ובאחרים היא דווקא גדלה

מחקר חדש על התפרצות קיקאי-אקהויה, שהתרחשה לפני כ-7,300 שנה ליד דרום יפן, מראה שהאסון לא הוביל לקריסה כוללת וגם לא להמשכיות פשוטה: באזורים מסוימים האוכלוסייה הצטמצמה, ובאחרים, בהם צפון האי
נחשים ולטאות שנמצאו בשכבות הנאטופיות בטרסת מערת הנחל בכרמל

מחקר מקיף: הנאטופים בכרמל אכלו נחשים ולטאות במשך כ־3,000 שנה

ניתוח של אלפי עצמות מ־20 שכבות בטרסת מערת הנחל חשף סימני חיתוך חוזרים על 82 חוליות נחשים. המחקר החדש מרחיב ממצאים קודמים ומראה כי הזוחלים היו מקור מזון קבוע, במיוחד
פציעה שהחלימה בלסת ממערת קפזה מרמזת על אלימות לפני יותר מ־90 אלף שנה

פציעה שהחלימה בלסת ממערת קפזה בגליל התחתון מרמזת על אלימות לפני יותר מ־90,000 שנה

בדיקת microCT של המאובן קפזה 25 חשפה סימן לפגיעה מחפץ חד, עששת סמויה ופגמים באמייל. החוקרים, ובהם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מצאו גם חיזוק לכך שהפרט נקבר במכוון — אך
אבני היד מבקעת סכנין מרמזות: האדם הקדום בחר גם לפי מראה האבן

אבני היד מבקעת סכנין מרמזות: האדם הקדום בחר גם לפי מראה האבן

מאות כלי אבן אשליים התגלו על פני השטח בגליל התחתון. לפחות עשרה מהם סותתו כך שמאובנים, גבישים וחללים טבעיים נותרו גלויים ובולטים – בחירה שהחוקרים מפרשים כעדות אפשרית לרגישות אסתטית
ציורי בעלי חיים פרהיסטוריים על קיר מערת פונט־דה־גום בצרפת

פחם נסתר אפשר לתארך לראשונה ציורי מערה מפורסמים בצרפת

בדיקות לא פולשניות גילו פחם בציורים שחורים במערת פונט־דה־גום שבצרפת. הפחם אפשר לבצע לראשונה תיארוך ישיר של כמה מן הדמויות ולבנות בסיס לציר זמן מדויק יותר של אמנות המערות באזור
מתוך ויקיפדיה "טבעת הענק היא אנדרטה בבלינהטי, ליד גשר שו, בלפסט, צפון אירלנד. היא מורכבת ממתחם עגול, בקוטר 200 מטר, מוקף בסוללת עפר בגובה 4 מטר עם חמש כניסות, וקבר מעבר ניאוליתי קטן מעט מחוץ למרכז. הקבר נחשב לתוארך לסביבות שנת 3000 לפני הספירה, והסוללה מעט מאוחרת. קרדיט: איאן תומס, פליקר

מעגל אבנים בן לפחות 4,000 שנה התגלה ליד בלפסט

סימני יבול שנראו בתצלומי אוויר הובילו ארכיאולוגים לחשיפת שרידי מעגל אבנים פרהיסטורי ליד "טבעת הענק" שמדרום לבלפסט. האתר הוא חלק ממתחם טקסי שבו מוכרים יותר מ־50 מונומנטים.
א. מתחמי הקבורה של אטבאי (AEBs) בביר אסלה. © ג'יימס הרל. ב. מפה ותכנית של אתר ביר אסלה, על פי מארי, 1926. ג. שבילי רועים סביב ביר אסלה. © Google Earth; שרטוט: מארי בורז'ואה.

מאות מתחמי קבורה במדבר הסודני חושפים תרבות רועים שנעלמה עם התייבשות הסהרה

סריקת תצלומי לוויין חשפה 260 מתחמי קבורה שלא היו מוכרים קודם לכן במדבר אטבאי שבמזרח סודאן. במבני האבן, שחלקם מגיעים לקוטר של 82 מטרים, נקברו בני אדם לצד בקר, כבשים
ציידים לקטים בסיביר. מגיפת דבר לפני 5,000 שנה. איור: אתר הידען באמצעות AI

דנ״א עתיק חושף: הדבר קטל ציידים־לקטים בסיביר כבר לפני 5,500 שנה

חיידק הדבר לא המתין להקמת הערים: דנ״א עתיק מאגם באיקל חושף שתי התפרצויות קטלניות שפגעו במשפחות של ציידים־לקטים לפני כ־5,500 שנה.
חפירה ארכיאולוגית במערה הפרהיסטורית בפוריידיס

מערה פרהיסטורית נדירה מלפני כ-300,000 שנה נחשפה בפוריידיס

רשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה חושפות קפסולת זמן מהתרבות האשלו־יברודית, תקופה נדירה בחקר האבולוציה האנושית, שבה החלו להתפתח דפוסי חיים וטכנולוגיות מורכבים יותר
משפחה ברברית ממרקש, מרוקו. המחשה: depositphotos.com

דנ"א בן 7,000 שנה משנה את סיפור המהפכה הניאוליתית בצפון אפריקה

מחקרים גנטיים וארכיאולוגיים מראים כי המעבר לחקלאות במגרב נבע ממפגשים בין ציידים־לקטים מקומיים, חקלאים מאירופה ורועים שהגיעו ממזרח הסהרה
גרגירי חיטה מתקופת הברזל, תמנע, חפירות פרופ׳ ארז בן יוסף, אוניברסיטת תל-אביב. צילום: המעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית, אוניברסיטת בר אילן.

דנ״א מגרגרי חיטה בני 6,000 שנה מציב את ארץ ישראל בלב ראשית החקלאות

מחקר ישראלי-קנדי רב תחומי שפורסם ב־Nature Plants מראה כי ביות החיטה לא היה אירוע חד־פעמי, אלא תהליך ממושך ורב־שלבי, שבו חיטת הבר מן הלבנט הדרומי מילאה תפקיד מרכזי.
שחזור של ייצור כלי אבן באתר שיגואו שבמרכז סין. מחקר חדש מצביע על טכנולוגיות סיתות מתקדמות ועל העדות הקדומה ביותר במזרח אסיה לכלי אבן שחוברו לידית, לפני כ־160 אלף עד 72 אלף שנה. קרדיט:  Hulk Yuan

כלי אבן בני 160,000 שנה מסין מעידים על טכנולוגיה מתקדמת בהרבה מהמשוער

מחקר חדש באתר שיגואו שבמרכז סין מצא עדויות לייצור שיטתי של כלי אבן ולשימוש מוקדם במיוחד בכלים מחוברים לידית. הממצא מערער על התפיסה שלפיה ההומינינים במזרח אסיה שמרו במשך זמן
צילום אורתופוטו של מעגל אבן קדום בח'רבת בתיחה ברמת הגולן

לא עוד אתר יחיד: לוויינים חושפים שרוג'ום אל־הירי הוא חלק מרשת מעגלי אבן קדומים בגולן

חוקרים ישראלים זיהו לפחות 28 מעגלי אבן גדולים נוספים סביב האתר המכונה "הסטונהנג' של ישראל", ומציעים לראות בו חלק מנוף תרבותי, חקלאי וחברתי רחב מהתקופה הפרוטו־היסטורית
חרוז חרס בצורת פרפר מן התקופה הנאטופית הסופית בעינן־מלאחה (עמק הירדן העליון), צבוע באוכרה אדומה ונושא את טביעות אצבעותיו של הילד, כבן עשר, שעיצב אותו לפני 12 אלף שנה. (© Laurent Davin)

לפני 15,000 שנה: ילדים עיצבו בחימר חרוזים ותליונים

הרבה לפני הופעת כלי החרס ולפני המעבר לחקלאות, תושבי היישובים הראשונים בלבנט כבר עבדו עם חימר בידיים. הם עיצבו, ליטשו ולעיתים גם שיחקו בחימר. כעת מתברר שחלק מהעבודה הזו נעשתה
תרבות יוון העתיקה. Photograph by © Giannis Kassis, reproduced

מחקר גנטי: תושבי אזור מאני בדרום יוון מייצגים את אחת האוכלוסיות העתיקות ביותר מבחינה גנטית באירופה

מחקר גנטי חדש חשף כי תושבי אזור מאני הפנימי, חבל ארץ נידח בקצה הדרומי ביותר של אירופה בפלופונסוס שביוון, מייצגים את אחת האוכלוסיות הייחודיות ביותר מבחינה גנטית ביבשת.
חפירות ארפאחייה, עיראק (Arpachiyah) – תיעוד היסטורי מן האוספים של המוזיאון הבריטי ו־UCL. קרדיט: Yosef Garfinkel.

ציורי פרחים על כלי חרס בני כ־8,000 שנה ממסופוטמיה חושפים דפוסים מתמטיים

ניתוח דגמים מהתרבות החלאפית בצפון מסופוטמיה מצא חלוקות סימטריות במספרים 4, 8, 16, 32 ואף 64 – רמז לחשיבה כמותית לפני הופעת מספרים כתובים
ציור סלע מלפני כ-4,000 שנה של ואנג'ינה (Wandjina), היישות האחראית על הגשם במיתולוגיה האבוריג'ינית, תחנת הר אליזבט, מערב אוסטרליה | מקור: Graeme Churchard, flickr

מחקר גנטי: אוסטרליה וגיניאה החדשה יושבו כבר לפני כ־60,000 שנה

חוקרים בחנו את החומר הגנטי של ילידים מאוסטרליה ומגיניאה החדשה, והגיעו למסקנה שהיבשת הדרומית יושבה כבר לפני 60,000 שנים
כדים עתיקים שהתגלו בחוף דור. צילום: אוניברסיטת חיפה

מטעני ספינות מתקופת הברזל שנחשפו בנמל דור משנים את תמונת המסחר הים־תיכוני

שלושה מכלולי מטען תת־ימיים בלגונת דור שמדרום לחיפה מספקים עדות ישירה למסחר ימי בין המאה ה־11 למאה ה־6 לפני הספירה, ומציגים קשרים משתנים עם מצרים, קפריסין והחוף הפיניקי
הנוף מנחל מערות. איור: דריה לוקשין-גנדזילוב

מחקר: לפני כ־15,000 שנה מול מערות הכרמל השתרעו אגמי חוף עשירים בעופות מים

ניתוח זואו־ארכאולוגי במערת הנחל (אל ואד) באוניברסיטת חיפה חושף ציד חורפי שיטתי של ברווזים ואווזים באגמים וביצות לאורך מישור החוף הנמוך; זוהו 43 מיני עופות, סימני חיתוך וחריכה וחרוזים מעצם
כיתוב תמונה: דולמן באתר מֻרַיְע׳את בירדן. קרדיט: Susanne Kerner, University of Copenhagen.

אתר פולחני בן 5,500 שנה נחשף בירדן: דולמנים, אבנים עומדות ומבנים מגליתיים

חפירות אוניברסיטת קופנהגן במֻרַיְע׳את מגלות נוף טקסי מתקופת הברונזה הקדומה — רמז לאופן שבו קהילות התמודדו עם שינויים אקלימיים וחברתיים אחרי דעיכת התרבות הכלקוליתית
תקריב של ברונזטי נוראגי, פסלון ברונזה בגובה של כ־10 ס"מ עם קסדה עם קרניים. הפסלון נמצא במתחם הפולחני של אביני, במרכז סרדיניה. קרדיט: היידה ו. נורגרד, באישור המוזיאון הארכיאולוגי הלאומי של קאג'ליארי.

המתכות חושפות: תקופת הברונזה הייתה מקושרת הרבה יותר משחשבנו

במסגרת פרויקט המחקרMetals & Giants , צוות בינלאומי של חוקרים הצליח לשפוך אור חדש על סחר המתכות בתקופת הברונזה – ולגלות רשת קשרים רחבה בהרבה ממה שהעריכו עד כה
קרדיט: מטמון הכסף ממראס א-דין, בערך 600 לפנה"ס - צילום ד"ר שי בר

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה: כסף שימש כאמצעי תשלום בארץ ישראל יותר מאלף שנה לפני המצאת המטבע

ניתוח עשרות מטמוני כסף מתקופות הברונזה והברזל ו־230 דגימות כימיות מראה כלכלת משקל מבוססת, סטנדרטים ואף זיופים – מימי המאה ה־17 לפנה״ס ועד המאה ה־6 לפנה״ס; בהובלת ד״ר צילה אשל
חוקרים בוחנים את שרידיו של מונומנט בצורת פלטפורמה – סוג המונומנט הגדול ביותר שנחקר. מונומנטים כאלה נבנו בדרך כלל במפגש אחד, על ידי מספר אנשים. קרדיט: אוניברסיטת אוהיו סטייט

מונומנטים מאבן בני 7,000 שנה חושפים סודות של הישרדות וקשרים חברתיים בעולם הקדום

המחקר מגלה כיצד רועים נוודים בדרום ערב התאימו את בניית המונומנטים שלהם לשינויים באקלים ובמבנה החברתי – ושמרו על תחושת שייכות גם בתנאים קשים
פרופ' רן ברקאי מחזיק חוליה של פיל קדום באתר לה פולדררה, איטליה

על האש, גרסת האבן: כשאדם הקדמון גילה את הסוד לעישון בשר

גם לפני מיליון שנה נהגו לעשן את הבשר כדי להאריך את חיי המדף שלו
שרידים מיקרוסקופיים בני 7,000 שנה של עץ זית חרוך (Olea) שנתגלו מתל צף (צילום: ד"ר דפנה לנגגוט)

העדות הקדומה בעולם לביות עצי פרי התגלתה בבקעת הירדן

מחקר משותף של אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית חושף: תושבי תל זף גידלו עצי זית ותאנה לפני כ-7,000 שנה – סימן לחברה עשירה ומורכבת
חתך קרקע המציג אבן גיר וצמחייה, המחשה לטבע ולמגוון ביולוגי.

המהפכה הניאוליתית שהחלה את העידן המודרני

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מגלה כיצד שריפות טבעיות וסחף קרקע בעקבות אירועי אקלים קיצוניים דחפו לפני כ‑10,000 שנה למעבר לחיים חקלאיים
ציורי חיות על קיר מערת שובה בצרפת, מהתקופה הפלאוליתית העליונה

חוקרים מציעים: ציורי מערות לא נמצאו בישראל כי בעלי החיים הגדולים כבר נכחדו

חוקרים מעריכים: הכחדת החיות הגדולות בלבנט היא הסיבה שהאדם הקדמון לא צייר על קירות מערות בישראל
איור המתאר את הומו סאפיינס והניאנדרטלים חולקים טכנולוגיה והתנהגות (קרדיט: אפרת בקשיץ)

בניגוד לתפיסה המדעית המקובלת: ההומו ספיינס והניאנדרטלים לא היו אויבים ואף שיתפו פעולה

מחקר חדש שנערך במערת תנשמת שבמרכז ישראל חושף כי בני האדם הקדומים חיו יחד, חלקו טכנולוגיות ואף קיימו קשרים תרבותיים וחברתיים ענפים * פרופ' יוסי זיידמן מהאוניברסיטה העברית, החוקר הראשי
לסתות של עז הבר מאתר הציד בנשר רמלה. קרדיט: מאיר אורבך.

האדם הקדמון לא ניצל את מגוון בעלי החיים בסביבה

מחקר של אוניברסיטת חיפה חושף כי האדם הקדמון התמקד במספר מינים מצומצם ולא ניצל את כל בעלי החיים בסביבתו. הממצאים מספקים הצצה לאסטרטגיות הציד וליחסי הגומלין בין האדם לטורפים
שרידי אדם שהתגלו במערת Maszycka המתוארכים ל-18,000 שנה. (קרדיט: אנטוניו רודריגז-הידאל, IAM (CSIC-Junta de Extremadura))

עצמות אדם בת 18,000 שנה חושפות סימנים מדאיגים של קניבליזם

מחקר חדש במערה בדרום פולין חושף סימנים של ניתוח גופות וטקסי קבורה מתקופת הקרח
Figure 2 – כלי אבן ומאבני יד מאתר MW2, כולם עשויים מחומרי גלם געשיים. קרדיט צילום – אראלה הוברס.

כושר ההסתגלות והחשיבה של הומינינים קדומים באתיופיה לפני 1.6–1 מיליון שנים היה מפותח

המחקר בוחן כיצד בני האדם הקדומים בחרו והשתמשו בסוגי סלעים שונים ליצירת כלי עבודה, תוך התמקדשות באתר הארכיאולוגי מלקה וקנה שבאזור רמות אתיופיה, אחד מאתרי ההתיישבות בגובה הקדומים בעולם
דר שוקי קוריסקי, מגיש פודקאסט שיחות על מוזיקה ומדע ומה שביניהם. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב.

פודקאסט: שיחות על מוזיקה מדע ומה שביניהם: מוסיקה ומדע הארכיאולוגיה (פרק 1)

פודקסט תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב בהשתתפות האסטרונום ד"ר נח ברוש ועוזי שלו מהתזמורת הפילהרמונית על שורשיה של המוזיקה בעידן האדם הקדמון
"גלגל הרפאים" רוג'ם אל הירי, ברמת הגולן. צילום באדיבות אוניברסיטת תל אביב

תגלית חדשה משנה את מה שחשבנו על גלגל הרפאים ברמת הגולן

בעקבות תזוזות גיאודינמיות באזור רוג'ם אל חירי - הקרקע באזור הסתובבה ולכן לא סביר שהאתר הקדום שימש כמצפה כוכבים
הסלע הצבוע של קלטבואורי בדרום-מזרח פינלנד. קרדיט: ג'וליה שפיניצקאיה

קולות מן העבר: ציורי הסלע הפיניים חושפים נופי צליל נסתרים

מחקר חדש מאוניברסיטת הלסינקי מגלה את תכונותיהם האקוסטיות הייחודיות של אתרי ציורי סלע פרהיסטוריים בפינלנד, בהם נוצרים הדי קול
סלע בצורת שריון צב עם חריטות גיאומטריות. קרדיט קלרה עמית, רשות העתיקות

האם הדת נולדה עוד כשבני האדם חיו במערות?

במערת מנות בגליל המערבי התגלתה העדות הראשונה בלבנט (ומהראשונות בעולם) לפולחן ציבורי במערות ולהתפתחותם של טקסים דתיים * החוקרים: המתחם הפולחני במערת מנות מסמל את המעבר מפולחן אקראי לראשיתו של
מתובל בשומן בעלי חיים שנאפה בניסוי במגש קילוף משוחזר בתוך תנור כיפה. קרדיט: סרג'יו טראנטו.

פוקאצ'ה בת 9,000 שנה: תגליות חדשות חושפות את סודות הבישול הקדום

מחקר ארכיאולוגי בגבול סוריה וטורקיה מגלה מסורת קולינרית נאוליתית מורכבת, כולל אפיית לחמים ותבשילים מתובלים במגשים מיוחדים, באזור הסהר הפורה
שיטות טווייה. (א) טווייה ידנית על הירך [64]; (ב) טווייה בתמיכת כישור וחרוז "supported spinning" [68]; (ג) "טווייה בנפילה" [66]; (ד) הכישורים והחרוזים הניסיוניים, הסריקות התלת-ממדיות של האבנים המחוררות והשלילים של החורים בהן. בתמונות בתחתית נראה יונית קריסטל במהלך ניסוי טוויית סיבים עם רפליקות של האבנים המחוררות, תוך שימוש בטכניקות טווייה בתמיכה וטווייה בנפילה (צילום: טליה ישוב)

האם הגלגל הומצא על שפת הכנרת לפני 12,000 שנה?

כישורים שהתגלו בעין גב, עשויות להיות עדות מוקדמת לטכנולוגיה דמוית גלגל. המחקר של חוקרים באוניברסיטה העברית מציע כי אבנים שנמצאו באתר ארכאולוגי בישראל שימשו ככישורים לסיבוב סיבים לחוטים, ומייצגות שלב
דוגמה לחותמת גליל (משמאל) ועיצובה המוטבע על חימר (מימין) קרדיט: Franck Raux © 2001 GrandPalaisRmn (Musée du Louvre) CREATIVE COMMON

המקור לכתיבה במסופוטמיה קשור לעיצובים שנחרתו על חותמות גליליות עתיקות

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בולוניה זיהתה סדרת קשרים בין העיצובים שנחרתו על החותמות הללו, שתוארכו לכ-6,000 שנים לאחור (4000 לפני הספירה), לבין חלק מהסימנים שבכתיבה הפרוטו-יתדות שהופיעה בעיר אורוכ, הנמצאת כיום
חריטות על עמוד אבן בגובקלי טפה שבטורקיה, שנחשבות ללוח שנה שמשי קדום

חריטות בנות 12,000 שנה בגובקלי טפה שבטורקיה עשויות להיות לוח שנה שמשי קדום

מחקר מ-2024 מציע שהחריטות על עמודי אבן באתר גובקלי טפה בטורקיה, בן כ-12,000 שנה, מייצגות את לוח השנה השמשי העתיק בעולם, ושהן נחרטו כדי להנציח פגיעת שביט. המסקנות שנויות במחלוקת.
שחזור של מה שהיה יכול להיראות כמו מבנה של קהילה של ציידים לקטים קרדיט אוניברסיטת יורק מרכז Year

ניהול משק בית לפני 11,000 שנים: מחקר חדש חושף כי הבתים של ציידים-לקטים היו מאורגנים באופן מפתיע

ממצאים ארכיאולוגיים באתר המזוליתי המפורסם 'סטאר קר' בצפון יורקשייר מציעים כי ציידים-לקטים שמרו על מרחב מחיה מסודר באמצעות הקצאת אזורים ספציפיים לפעילויות ביתיות שונות