חוקרים מהאוניברסיטה העברית ושותפים מאוניברסיטאות אחרות מיפו את הפרופיל הגנטי של הכנענים * אחד ממובילי המחקר, פרופ' לירן כרמל מהאוניברסיטה העברית אומר בראיון לאתר הידען:
ציידים-לקטים בנו את מקדש גובקלי טפה הענקי לפני 11,500 שנים בטורקיה של היום כמכלול אחד שיש לו חשיבות טקסית, אומרים חוקרי אוניברסיטת תל אביב
אימרי אליה בן ה-6 מקיבוץ נירים שבעוטף עזה, יצא בחודש מרץ האחרון עם הוריו לטייל באתר הארכיאולוגי תל ג'מה, שנמצא בסמוך לקיבוץ רעים, בנגב הצפוני.
לאורך כל ההיסטוריה, כולל זו של המאה ה-20, ביישובים שהיו בנויים מלבני בוץ היו תמיד כמה "מתכונים" שונים ליצירת הלבנים – "מתכון" שונה לכל כמה
כלי חרס שנמצאו בגרמניה היו יכולים לשמש כתוספת לחלב אם ולגמילת ילדים לפני יותר מ -5,000 שנה. הם הפכו נפוצים יותר ברחבי אירופה מתקופת הברונזה
במחקר בן שלוש שנים, בהובלת ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב, שכלל ניתוחים מיקרוסקופיים של מאות נתזי צור קטנטנים מהאתר של רבדים, חשפו החוקרים 107 נתזים קטנטנים
"היישוב התגלה בחפירה נרחבת של רשות העתיקות לפני הרחבת כביש 1 ביוזמת נתיבי ישראל * "חשיפת האתר הענק במוצא מעוררת ענין גדול בעולם המדעי, והיא
משולשים החרוטים באופן כמעט זהה על מאות שברי קערות בזלת מהתקופה הכלקוליתית שלפני 6,500 שנה, שנמצאו בישובים מכל אזורי ישראל הקדומה – מהדרום ועד לאזור
שיטה חדשה לזיהוי שרידי סלמון באמצעות סמנים מינרליים שפותחה באוניברסיטה חיפה שופכת אור על תקופת האבן המאוחרת בחוג הארקטי הקפוא, כך עולה ממחקר חדש שפורסם
חוקרים מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה (ANU) חשפו זינוק בגודל האוכלוסיה שהתרחש לפני כ-4,000 שנים בדרום מזרח אסיה. ההתפוצצות שוערה בעבר אך לא אומתה עד כה
על פי פרופ' דייויד רייך מאוניברסיטת הרווארד, "המחקר הגנטי מצביע על כך שמדובר באוכלוסייה הומוגנית השונה מהאוכלוסיות שקדמו לה באזור: אוכלוסיית פקיעין הכלכוליתית היא תערובת
מדענים סברו עד כה שהאנשים הראשונים שדרכו על האדמה הקפואה של הרמה הטיבטית חיו לפני 15,000 שנה. ניתוח גנומי חדש מרמז שהדבר קרה זמן רב
תזונה של תנשמות מלפני מאות אלפי שנים מאפשרת לחוקרים לשחזר כיצד נראתה הסביבה שבה חי האדם הקדמון ליד ראש העין
מחקר חדש מפריך תפיסה שלפיה הניאנדרטלים חיו רק במערות
חוקרים באוניברסיטת תל אביב: מצאנו עדויות למהפכה החקלאית מתחת לקרקעית ים המלח. פרופ' שמואל מרקו: תכולת הסחף מלפני 11,500 שנה מעידה על השינויים הדרמטיים במזרח התיכון
שיני עכברי הבית גילו: האדם התיישב ביישובי קבע כבר לפני 15,000 שנים – 3,000 שנים לפני הזמן שמקובל היה לחשוב. "עד היום התפיסה המרכזית היא שהחקלאות
מחקר חדש במכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה גילה להבי מגל המתוארכים ללפני 23 אלף שנים. הם מקדימים באלפי שנים את להבי המגל הקדומים ביותר שנמצאו
*עד כה לא מצאו הארכיאולוגים עדויות למערכות השקיה בתקופה כה קדומה וההערכה היא שבשלב זה של ההתפתחות האנושית יכולת זו לא הייתה קיימת. מאות גלעיני
כך עולה ממחקר של צוות חוקרים בינלאומי בראשות חוקרים ישראלים שערכו מיפוי ראשון של גנום השעורה מלפני 6,000 שנה ממערה במצוק מצדה
תמונת הממצאים העולה מן החפירות באתר היא כתמונת תקריב אל אחת מפרשות הדרכים המשמעותיות בתולדות חברת האדם
הממצאים התפרסמו בכתב העת היוקרתיQuaternary Science Reviews
חוקרים ממכון ויצמן ומרשות העתיקות חשפו כי זרעי פול מבויתים שהתגלו באתרים ניאוליטים בגליל, הם בני מעט יותר מעשרת אלפים שנה
מפגש ראשון: די-אן-איי בן אלפי שנה מספק מידע חדש על הגירת המתיישבים הראשונים לאירופה יפתח את סדרת ההרצאות "בשערי האקדמיה" ב-11 בנובמבר בבית האקדמיה הישראלית הלאומית
לדברי מנהלי החפירה מרשות העתיקות, "מדובר בעדות הקדומה ביותר לשימוש בשמן זית בארץ, ואולי בכל אגן הים התיכון"
ברידג'יט אלכס, דוקטורנטית בהרווארד שנמצאת במלגת פולברייט במעבדתה של ד"ר אליזבטה בוראטו, במעבדה ייחודית מסוגה במכון ויצמן המשלבת בין פיסיקה וארכיאולוגיה ומסייעת בתיארוך דגימות קרקע,
