פרה היסטוריה
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
בדיקות לא פולשניות גילו פחם בציורים שחורים במערת פונט־דה־גום שבצרפת. הפחם אפשר לבצע לראשונה תיארוך ישיר של כמה מן הדמויות ולבנות בסיס לציר זמן מדויק יותר של אמנות המערות באזור
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
סימני יבול שנראו בתצלומי אוויר הובילו ארכיאולוגים לחשיפת שרידי מעגל אבנים פרהיסטורי ליד "טבעת הענק" שמדרום לבלפסט. האתר הוא חלק ממתחם טקסי שבו מוכרים יותר מ־50 מונומנטים.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
סריקת תצלומי לוויין חשפה 260 מתחמי קבורה שלא היו מוכרים קודם לכן במדבר אטבאי שבמזרח סודאן. במבני האבן, שחלקם מגיעים לקוטר של 82 מטרים, נקברו בני אדם לצד בקר, כבשים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חיידק הדבר לא המתין להקמת הערים: דנ״א עתיק מאגם באיקל חושף שתי התפרצויות קטלניות שפגעו במשפחות של ציידים־לקטים לפני כ־5,500 שנה.
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
רשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה חושפות קפסולת זמן מהתרבות האשלו־יברודית, תקופה נדירה בחקר האבולוציה האנושית, שבה החלו להתפתח דפוסי חיים וטכנולוגיות מורכבים יותר
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקרים גנטיים וארכיאולוגיים מראים כי המעבר לחקלאות במגרב נבע ממפגשים בין ציידים־לקטים מקומיים, חקלאים מאירופה ורועים שהגיעו ממזרח הסהרה
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
מחקר ישראלי-קנדי רב תחומי שפורסם ב־Nature Plants מראה כי ביות החיטה לא היה אירוע חד־פעמי, אלא תהליך ממושך ורב־שלבי, שבו חיטת הבר מן הלבנט הדרומי מילאה תפקיד מרכזי.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר חדש באתר שיגואו שבמרכז סין מצא עדויות לייצור שיטתי של כלי אבן ולשימוש מוקדם במיוחד בכלים מחוברים לידית. הממצא מערער על התפיסה שלפיה ההומינינים במזרח אסיה שמרו במשך זמן
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
חוקרים ישראלים זיהו לפחות 28 מעגלי אבן גדולים נוספים סביב האתר המכונה "הסטונהנג' של ישראל", ומציעים לראות בו חלק מנוף תרבותי, חקלאי וחברתי רחב מהתקופה הפרוטו־היסטורית
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
הרבה לפני הופעת כלי החרס ולפני המעבר לחקלאות, תושבי היישובים הראשונים בלבנט כבר עבדו עם חימר בידיים. הם עיצבו, ליטשו ולעיתים גם שיחקו בחימר. כעת מתברר שחלק מהעבודה הזו נעשתה
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
מחקר גנטי חדש חשף כי תושבי אזור מאני הפנימי, חבל ארץ נידח בקצה הדרומי ביותר של אירופה בפלופונסוס שביוון, מייצגים את אחת האוכלוסיות הייחודיות ביותר מבחינה גנטית ביבשת.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
ניתוח דגמים מהתרבות החלאפית בצפון מסופוטמיה מצא חלוקות סימטריות במספרים 4, 8, 16, 32 ואף 64 – רמז לחשיבה כמותית לפני הופעת מספרים כתובים
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
חוקרים בחנו את החומר הגנטי של ילידים מאוסטרליה ומגיניאה החדשה, והגיעו למסקנה שהיבשת הדרומית יושבה כבר לפני 60 אלף שנים
- אבי בליזובסקי
- 5 תגובות
שלושה מכלולי מטען תת־ימיים בלגונת דור שמדרום לחיפה מספקים עדות ישירה למסחר ימי בין המאה ה־11 למאה ה־6 לפני הספירה, ומציגים קשרים משתנים עם מצרים, קפריסין והחוף הפיניקי
- האוניברסיטה העברית
- תגובה אחת
- אוניברסיטת חיפה
- תגובה אחת
ניתוח זואו־ארכאולוגי במערת הנחל (אל ואד) באוניברסיטת חיפה חושף ציד חורפי שיטתי של ברווזים ואווזים באגמים וביצות לאורך מישור החוף הנמוך; זוהו 43 מיני עופות, סימני חיתוך וחריכה וחרוזים מעצם
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חפירות אוניברסיטת קופנהגן במֻרַיְע׳את מגלות נוף טקסי מתקופת הברונזה הקדומה — רמז לאופן שבו קהילות התמודדו עם שינויים אקלימיים וחברתיים אחרי דעיכת התרבות הכלקוליתית
)](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2025/09/low-res-5.jpeg.webp)
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
במסגרת פרויקט המחקרMetals & Giants , צוות בינלאומי של חוקרים הצליח לשפוך אור חדש על סחר המתכות בתקופת הברונזה – ולגלות רשת קשרים רחבה בהרבה ממה שהעריכו עד כה
- אבי בליזובסקי
- 7 תגובות
- אוניברסיטת חיפה
- אין תגובות
ניתוח עשרות מטמוני כסף מתקופות הברונזה והברזל ו־230 דגימות כימיות מראה כלכלת משקל מבוססת, סטנדרטים ואף זיופים – מימי המאה ה־17 לפנה״ס ועד המאה ה־6 לפנה״ס; בהובלת ד״ר צילה אשל
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
המחקר מגלה כיצד רועים נוודים בדרום ערב התאימו את בניית המונומנטים שלהם לשינויים באקלים ובמבנה החברתי – ושמרו על תחושת שייכות גם בתנאים קשים
- אוניברסיטת תל אביב
גם לפני מיליון שנה נהגו לעשן את הבשר כדי להאריך את חיי המדף שלו
- אוניברסיטת תל אביב
מחקר משותף של אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית חושף: תושבי תל זף גידלו עצי זית ותאנה לפני כ-7,000 שנה – סימן לחברה עשירה ומורכבת
- האוניברסיטה העברית
- 2 תגובות
מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מגלה כיצד שריפות טבעיות וסחף קרקע בעקבות אירועי אקלים קיצוניים דחפו לפני כ‑10,000 שנה למעבר לחיים חקלאיים
- אוניברסיטת תל אביב
חוקרים מעריכים: הכחדת החיות הגדולות בלבנט היא הסיבה שהאדם הקדמון לא צייר על קירות מערות בישראל
- האוניברסיטה העברית
- 5 תגובות
מחקר חדש שנערך במערת תנשמת שבמרכז ישראל חושף כי בני האדם הקדומים חיו יחד, חלקו טכנולוגיות ואף קיימו קשרים תרבותיים וחברתיים ענפים * פרופ' יוסי זיידמן מהאוניברסיטה העברית, החוקר הראשי
- אוניברסיטת חיפה
- אין תגובות
מחקר של אוניברסיטת חיפה חושף כי האדם הקדמון התמקד במספר מינים מצומצם ולא ניצל את כל בעלי החיים בסביבתו. הממצאים מספקים הצצה לאסטרטגיות הציד וליחסי הגומלין בין האדם לטורפים
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
מחקר חדש במערה בדרום פולין חושף סימנים של ניתוח גופות וטקסי קבורה מתקופת הקרח
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
המחקר בוחן כיצד בני האדם הקדומים בחרו והשתמשו בסוגי סלעים שונים ליצירת כלי עבודה, תוך התמקדשות באתר הארכיאולוגי מלקה וקנה שבאזור רמות אתיופיה, אחד מאתרי ההתיישבות בגובה הקדומים בעולם
- אוניברסיטת תל אביב
- תגובה אחת
פודקסט תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב בהשתתפות האסטרונום ד"ר נח ברוש ועוזי שלו מהתזמורת הפילהרמונית על שורשיה של המוזיקה בעידן האדם הקדמון
- אוניברסיטת תל אביב
בעקבות תזוזות גיאודינמיות באזור רוג'ם אל חירי - הקרקע באזור הסתובבה ולכן לא סביר שהאתר הקדום שימש כמצפה כוכבים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר חדש מאוניברסיטת הלסינקי מגלה את תכונותיהם האקוסטיות הייחודיות של אתרי ציורי סלע פרהיסטוריים בפינלנד, בהם נוצרים הדי קול
- אוניברסיטת חיפה
- אין תגובות
במערת מנות בגליל המערבי התגלתה העדות הראשונה בלבנט (ומהראשונות בעולם) לפולחן ציבורי במערות ולהתפתחותם של טקסים דתיים * החוקרים: המתחם הפולחני במערת מנות מסמל את המעבר מפולחן אקראי לראשיתו של
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר ארכיאולוגי בגבול סוריה וטורקיה מגלה מסורת קולינרית נאוליתית מורכבת, כולל אפיית לחמים ותבשילים מתובלים במגשים מיוחדים, באזור הסהר הפורה
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
![שיטות טווייה. (א) טווייה ידנית על הירך [64]; (ב) טווייה בתמיכת כישור וחרוז "supported spinning" [68]; (ג) "טווייה בנפילה" [66]; (ד) הכישורים והחרוזים הניסיוניים, הסריקות התלת-ממדיות של האבנים המחוררות והשלילים של החורים בהן. בתמונות בתחתית נראה יונית קריסטל במהלך ניסוי טוויית סיבים עם רפליקות של האבנים המחוררות, תוך שימוש בטכניקות טווייה בתמיכה וטווייה בנפילה (צילום: טליה ישוב)](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2024/11/spinning-yarn-collage.jpg.avif)
- האוניברסיטה העברית
- 3 תגובות
כישורים שהתגלו בעין גב, עשויות להיות עדות מוקדמת לטכנולוגיה דמוית גלגל. המחקר של חוקרים באוניברסיטה העברית מציע כי אבנים שנמצאו באתר ארכאולוגי בישראל שימשו ככישורים לסיבוב סיבים לחוטים, ומייצגות שלב
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בולוניה זיהתה סדרת קשרים בין העיצובים שנחרתו על החותמות הללו, שתוארכו לכ-6,000 שנים לאחור (4000 לפני הספירה), לבין חלק מהסימנים שבכתיבה הפרוטו-יתדות שהופיעה בעיר אורוכ, הנמצאת כיום
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
- אבי בליזובסקי
- 9 תגובות
מחקר באתר גובקלי טפה בטורקיה, אתר בן 12,000 שנה, מצביע על כך שהחריטות על עמודים עתיקים כנראה מייצגות את לוח השנה השמשי העתיק בעולם, ייתכן שנוצר כדי להנציח פגיעת שביט
- אבי בליזובסקי
- 7 תגובות
ממצאים ארכיאולוגיים באתר המזוליתי המפורסם 'סטאר קר' בצפון יורקשייר מציעים כי ציידים-לקטים שמרו על מרחב מחיה מסודר באמצעות הקצאת אזורים ספציפיים לפעילויות ביתיות שונות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
ציורי הסלע העתיקים בהר מחיה בסכנה מידי חזזיות שגורמות לשחיקה מהירה של הסלעים. במחקר השתתפו גם פרופ' אירית ניר ופרופ' אריאל קושמרו מאוניברסיטת בן גוריון
- אוניברסיטת תל אביב
מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב חושף: באזורים שבהרי השומרון, ממזרח לג'לג'וליה ומערת קסם, הופיעו לראשונה בעולם כלי אבן מיוחדים, ששימשו לפני כ-400 אלף שנה לציד של יחמורים
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 4 תגובות
נחנך האתר הפרהיסטורי בעל החשיבות העולמית, הגן הלאומי עובדיה שבעמק הירדם שהוא הקדום ביותר בארץ (מלפני כ-1.6 מיליון שנה) ואחד הקדומים בעולם מחוץ ליבשת אפריקה * במקום התקיים מפגש בין
- אוניברסיטת תל אביב
הצורך לצוד בעליי חיים קטנים גרם לאדם הפרהיסטורי לשפר את היכולות השכליות לצורך שכלול כלי הציד
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
אבק שהגיע מהסהרה וערב הסעודית לפני כ-11,000 שנה – תרם להתפתחות החקלאות בבקעת הירדן
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
אינטראקציה מורכבת זו של תרבויות בין השנים 5500 ל-4500 לפנה"ס באזור המגרב הובילה לחילופי ידע, שינויים תרבותיים והשפעות גנטיות הדדיות
- אוניברסיטת תל אביב
האנשים שחיו בעמק החולה לפני מאות אלפי שנים ערכו מסעות ארוכים כדי להשיג חומר גלם איכותי לייצור אבני יד
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- תגובה אחת
מחקר חדש שפורסם היום (ו') במגזין המדעי היוקרתי Nature Scientific Report מציע, כי חלילים זעירים העשויים מעצמות כנף של עופות מים, שימשו להפקת צלילים המחקים קולות עופות דורסים
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
שלדי אדם שלמים עשויים להעיד על קיומן של קבוצות אדם שונות בארץ ישראל לפני 100,000 שנים ויותר