פרה היסטוריה
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
המחקר מגלה כיצד רועים נוודים בדרום ערב התאימו את בניית המונומנטים שלהם לשינויים באקלים ובמבנה החברתי – ושמרו על תחושת שייכות גם בתנאים קשים
- אוניברסיטת תל אביב
גם לפני מיליון שנה נהגו לעשן את הבשר כדי להאריך את חיי המדף שלו
- אוניברסיטת תל אביב
מחקר משותף של אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית חושף: תושבי תל זף גידלו עצי זית ותאנה לפני כ-7,000 שנה – סימן לחברה עשירה ומורכבת
- האוניברסיטה העברית
- 2 תגובות
מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מגלה כיצד שריפות טבעיות וסחף קרקע בעקבות אירועי אקלים קיצוניים דחפו לפני כ‑10,000 שנה למעבר לחיים חקלאיים
- אוניברסיטת תל אביב
חוקרים מעריכים: הכחדת החיות הגדולות בלבנט היא הסיבה שהאדם הקדמון לא צייר על קירות מערות בישראל
- האוניברסיטה העברית
- 5 תגובות
מחקר חדש שנערך במערת תנשמת שבמרכז ישראל חושף כי בני האדם הקדומים חיו יחד, חלקו טכנולוגיות ואף קיימו קשרים תרבותיים וחברתיים ענפים * פרופ' יוסי זיידמן מהאוניברסיטה העברית, החוקר הראשי
- אוניברסיטת חיפה
- אין תגובות
מחקר של אוניברסיטת חיפה חושף כי האדם הקדמון התמקד במספר מינים מצומצם ולא ניצל את כל בעלי החיים בסביבתו. הממצאים מספקים הצצה לאסטרטגיות הציד וליחסי הגומלין בין האדם לטורפים
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
מחקר חדש במערה בדרום פולין חושף סימנים של ניתוח גופות וטקסי קבורה מתקופת הקרח
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
המחקר בוחן כיצד בני האדם הקדומים בחרו והשתמשו בסוגי סלעים שונים ליצירת כלי עבודה, תוך התמקדשות באתר הארכיאולוגי מלקה וקנה שבאזור רמות אתיופיה, אחד מאתרי ההתיישבות בגובה הקדומים בעולם
- אוניברסיטת תל אביב
- תגובה אחת
פודקסט תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב בהשתתפות האסטרונום ד"ר נח ברוש ועוזי שלו מהתזמורת הפילהרמונית על שורשיה של המוזיקה בעידן האדם הקדמון
- אוניברסיטת תל אביב
בעקבות תזוזות גיאודינמיות באזור רוג'ם אל חירי - הקרקע באזור הסתובבה ולכן לא סביר שהאתר הקדום שימש כמצפה כוכבים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר חדש מאוניברסיטת הלסינקי מגלה את תכונותיהם האקוסטיות הייחודיות של אתרי ציורי סלע פרהיסטוריים בפינלנד, בהם נוצרים הדי קול
- אוניברסיטת חיפה
- אין תגובות
במערת מנות בגליל המערבי התגלתה העדות הראשונה בלבנט (ומהראשונות בעולם) לפולחן ציבורי במערות ולהתפתחותם של טקסים דתיים * החוקרים: המתחם הפולחני במערת מנות מסמל את המעבר מפולחן אקראי לראשיתו של
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר ארכיאולוגי בגבול סוריה וטורקיה מגלה מסורת קולינרית נאוליתית מורכבת, כולל אפיית לחמים ותבשילים מתובלים במגשים מיוחדים, באזור הסהר הפורה
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
![שיטות טווייה. (א) טווייה ידנית על הירך [64]; (ב) טווייה בתמיכת כישור וחרוז "supported spinning" [68]; (ג) "טווייה בנפילה" [66]; (ד) הכישורים והחרוזים הניסיוניים, הסריקות התלת-ממדיות של האבנים המחוררות והשלילים של החורים בהן. בתמונות בתחתית נראה יונית קריסטל במהלך ניסוי טוויית סיבים עם רפליקות של האבנים המחוררות, תוך שימוש בטכניקות טווייה בתמיכה וטווייה בנפילה (צילום: טליה ישוב)](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2024/11/spinning-yarn-collage.jpg.avif)
- האוניברסיטה העברית
- 3 תגובות
כישורים שהתגלו בעין גב, עשויות להיות עדות מוקדמת לטכנולוגיה דמוית גלגל. המחקר של חוקרים באוניברסיטה העברית מציע כי אבנים שנמצאו באתר ארכאולוגי בישראל שימשו ככישורים לסיבוב סיבים לחוטים, ומייצגות שלב
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בולוניה זיהתה סדרת קשרים בין העיצובים שנחרתו על החותמות הללו, שתוארכו לכ-6,000 שנים לאחור (4000 לפני הספירה), לבין חלק מהסימנים שבכתיבה הפרוטו-יתדות שהופיעה בעיר אורוכ, הנמצאת כיום
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
- אבי בליזובסקי
- 9 תגובות
מחקר באתר גובקלי טפה בטורקיה, אתר בן 12,000 שנה, מצביע על כך שהחריטות על עמודים עתיקים כנראה מייצגות את לוח השנה השמשי העתיק בעולם, ייתכן שנוצר כדי להנציח פגיעת שביט
- אבי בליזובסקי
- 7 תגובות
ממצאים ארכיאולוגיים באתר המזוליתי המפורסם 'סטאר קר' בצפון יורקשייר מציעים כי ציידים-לקטים שמרו על מרחב מחיה מסודר באמצעות הקצאת אזורים ספציפיים לפעילויות ביתיות שונות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
ציורי הסלע העתיקים בהר מחיה בסכנה מידי חזזיות שגורמות לשחיקה מהירה של הסלעים. במחקר השתתפו גם פרופ' אירית ניר ופרופ' אריאל קושמרו מאוניברסיטת בן גוריון
- אוניברסיטת תל אביב
מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב חושף: באזורים שבהרי השומרון, ממזרח לג'לג'וליה ומערת קסם, הופיעו לראשונה בעולם כלי אבן מיוחדים, ששימשו לפני כ-400 אלף שנה לציד של יחמורים
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 4 תגובות
נחנך האתר הפרהיסטורי בעל החשיבות העולמית, הגן הלאומי עובדיה שבעמק הירדם שהוא הקדום ביותר בארץ (מלפני כ-1.6 מיליון שנה) ואחד הקדומים בעולם מחוץ ליבשת אפריקה * במקום התקיים מפגש בין
- אוניברסיטת תל אביב
הצורך לצוד בעליי חיים קטנים גרם לאדם הפרהיסטורי לשפר את היכולות השכליות לצורך שכלול כלי הציד
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
אבק שהגיע מהסהרה וערב הסעודית לפני כ-11,000 שנה – תרם להתפתחות החקלאות בבקעת הירדן
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
אינטראקציה מורכבת זו של תרבויות בין השנים 5500 ל-4500 לפנה"ס באזור המגרב הובילה לחילופי ידע, שינויים תרבותיים והשפעות גנטיות הדדיות
- אוניברסיטת תל אביב
האנשים שחיו בעמק החולה לפני מאות אלפי שנים ערכו מסעות ארוכים כדי להשיג חומר גלם איכותי לייצור אבני יד
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- תגובה אחת
מחקר חדש שפורסם היום (ו') במגזין המדעי היוקרתי Nature Scientific Report מציע, כי חלילים זעירים העשויים מעצמות כנף של עופות מים, שימשו להפקת צלילים המחקים קולות עופות דורסים
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
שלדי אדם שלמים עשויים להעיד על קיומן של קבוצות אדם שונות בארץ ישראל לפני 100,000 שנים ויותר
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
החל מלפני 4,500 שנה שלוש אוכלוסיות טיבטיות שונות מאוד כבשו את האזורים הצפון-מזרחיים, הדרומיים-מרכזיים והדרומיים והדרום-מערביים של הרמה אבל הם נושאים גן משותף המאפשר להם לתפקד באיזורים גבוהים ודלילי חמצן.
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
חוקרים גילו כי האדם הקדמון שחי באתר גשר בנות יעקב העדיף להשתמש בסוגים מסוימים של סלעי צור ובזלת לסיתות כליו והתאמץ להביאם לאתר
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 2 תגובות
מדובר בעדויות ראשונות על כך שהתקיים מסחר רציף וארוך טווח של מתכות מאזור הלבנט לאנטוליה כבר במאה ה-17 לפני הספירה, כ-500 שנה לפני תקופת הברזל שבה השימוש בבצעי כסף הפך
- אוניברסיטת חיפה
- אין תגובות
סיבי הכותנה שנמצאו בתל צף מקדימים בכמה מאות שנים את העדויות שנמצאו עד כה והן הגיעו אל תל צף כנראה מאזור עמק האינדוס, פקיסטן של ימינו, ממרחק של אלפי קילומטרים
- אוניברסיטת תל אביב
יצר האספנות בעולם הפרהיסטורי: הרצון לשמר את הקשר והזיכרון עם אבותיהם הקדומים
- האוניברסיטה העברית
מחקר חדש חושף כי עלייה בשכיחות הסופות, לצד ירידה בהתאדות לפני כ-20 אלף שנים, היוו ככל הנראה גורמים משמעותיים שאפשרו את המעבר ליישובי קבע וחברה חקלאית
- האוניברסיטה העברית
קבוצת חוקרים מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בהובלת ד"ר גדי הרצלינגר בשיתוף פעולה עם חוקרים מן המרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי (CNRS), ובמימון משרדי המדע הישראלי והצרפתי, זיהוי את המופע הקודם
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
שרידי צמחים סייעו לחוקרים לשחזר את האקלים בארץ ישראל בסיומה של תקופת הקרח האחרונה
- אוניברסיטת תל אביב
- 3 תגובות
כלי צור שרופים מאתרים פרהיסטוריים מאפשרים לקבוע את עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ בתקופות קדומות. המידע על השדה המגנטי בתקופה הקדומה עשוי להשליך על הבנת השדה המגנטי בזמננו. החוקרים:
- שירות הידען
- תגובה אחת
מערת לסקוב, שנסגרה לציבור מאז 1963 וגם האפשרות למומחים לחקור אותה מוגבלת מחשש לנזקים עברה תהליך דיגיטציה וכעת ניתן לבקר בתאום וירטואלי שהכינה חברת דאסו סיסטמס ללא חשש לפגיעה במערה
- האוניברסיטה העברית
טביעת החותם הנדירה שנמצאה היא העדות הקדומה ביותר בארץ לשימוש בחותם לצורך חתימת משלוחים או נעילת דלתות. החותם מתוארך לתקופה הכלקוליתית התיכונה, כאלפיים שנה לפני הופעת הכתב
- אוניברסיטת תל אביב
הנתון הזה החל להשתנות בתקופת האבן * עדויות לשינויים גנטיים והופעת כלי אבן ייחודיים לעיבוד צמחים הביאו את החוקרים למסקנה שהחל מלפני כ-85 אלף שנה באפריקה, והחל מלפני כ-40 אלף
- אבי בליזובסקי
- 9 תגובות
מה בתפריט? מחקר ארכיאולוגי באתר פרהיסטורי בן 12 אלף שנה חושף את הרגלי האכילה המקומיים המפתיעים: היה להם מבחר עצום, אך הם אכלו בעיקר אווזים ושלושה סוגים של דגים ממשפחת
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
חוקרים ישראלים ובינלאומיים חפרו באתר בארמניה, שהיתה אז בקצה העולם המוכר, והגיעו למסקנה שהנדודים לא היו אקראיים אלא עונתיים
- האוניברסיטה העברית
- 3 תגובות
העצם מנשר רמלה היא הייצוג העתיק ביותר שידוע בלבנט לסמל מופשט. דר' זיידנר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ממובילי המחקר: "אפשר להגיד שנמצאה עצם עם חריטה סמלית בין הקדומות ביותר
- אוניברסיטת חיפה
חוקרים מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת אביב, מכון וולקני ומוסדות מחקר נוספים מהארץ והעולם גילו את הממצא באתר מלפני כ-6,500 שנה ששקע בים. בכך מקדים הגילוי בכ-4000 שנים את
- אוניברסיטת תל אביב
אתר רבדים, ששימש כפי הנראה בני אדם מטיפוס הומו ארקטוס מאוחר, היה אתר מועדף, שבני האדם שבו אליו שוב ושוב. באתר נמצאו שרידי עצמות של מגוון רחב של בעלי חיים
- אוניברסיטת חיפה
- תגובה אחת
- אוניברסיטת תל אביב
המחקר התמקד בשאריות מזון שזוהו באבן שיניים של אנשים שנקברו בתל מגידו ובתל עירני (סמוך לקריית גת). בשיניים, המתוארכות למאה ה-16 לפנה"ס במגידו ולמאה ה-11 לפנה"ס בתל עירני, נמצאו שאריות
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
מאות מטרים של ציורי קיר ריאליסטיים שהעתיקים שבהם בני 36 אלף שנה, מתארים תיאורים חיים ולעיתים אף תלת ממדיים של תיאור הטבע המקומי באותה התקופה שבה שעטו באיזור עדרים של