הנתון הזה החל להשתנות בתקופת האבן * עדויות לשינויים גנטיים והופעת כלי אבן ייחודיים לעיבוד צמחים הביאו את החוקרים למסקנה שהחל מלפני כ-85 אלף שנה באפריקה, והחל מלפני כ-40 אלף שנה באירופה ובאסיה, ניכרת עלייה הדרגתית בצריכה של מזון צמחי ושוני רב יותר של התזונה
מה בתפריט? מחקר ארכיאולוגי באתר פרהיסטורי בן 12 אלף שנה חושף את הרגלי האכילה המקומיים המפתיעים: היה להם מבחר עצום, אך הם אכלו בעיקר אווזים ושלושה סוגים של דגים ממשפחת הקרפיון
חוקרים ישראלים ובינלאומיים חפרו באתר בארמניה, שהיתה אז בקצה העולם המוכר, והגיעו למסקנה שהנדודים לא היו אקראיים אלא עונתיים
העצם מנשר רמלה היא הייצוג העתיק ביותר שידוע בלבנט לסמל מופשט. דר' זיידנר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ממובילי המחקר: "אפשר להגיד שנמצאה עצם עם חריטה סמלית בין הקדומות ביותר בעולם, בטח שבלבנט"
חוקרים מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת אביב, מכון וולקני ומוסדות מחקר נוספים מהארץ והעולם גילו את הממצא באתר מלפני כ-6,500 שנה ששקע בים. בכך מקדים הגילוי בכ-4000 שנים את העדויות הקדומות שהיו ידועות עד כה.
אתר רבדים, ששימש כפי הנראה בני אדם מטיפוס הומו ארקטוס מאוחר, היה אתר מועדף, שבני האדם שבו אליו שוב ושוב. באתר נמצאו שרידי עצמות של מגוון רחב של בעלי חיים – פילים, בקר, איילים, יחמורים ועוד, ששימשו מזון לתושבים
שינויים טכנולוגיים פורצי דרך: מבט מלפני 350,000 שנה *הממצא, שנמצא במערת טבון שבכרמל על ידי חוקרי אוניברסיטת חיפה, מקדים את הממצאים שהיו ידועים עד כה
המחקר התמקד בשאריות מזון שזוהו באבן שיניים של אנשים שנקברו בתל מגידו ובתל עירני (סמוך לקריית גת). בשיניים, המתוארכות למאה ה-16 לפנה"ס במגידו ולמאה ה-11 לפנה"ס בתל עירני, נמצאו שאריות של מזונות שונים, בהם גם מזון מדרום-מזרח אסיה כמו פולי סויה, בננות וכורכום.
מאות מטרים של ציורי קיר ריאליסטיים שהעתיקים שבהם בני 36 אלף שנה, מתארים תיאורים חיים ולעיתים אף תלת ממדיים של תיאור הטבע המקומי באותה התקופה שבה שעטו באיזור עדרים של בקר וסוסי בר, לביאות שיחרו לטרף ועוד. המערה התגלתה ב-1994, וכעשרים שנה מאוחר יותר נפתח לקהל העתק שלה במטרה למנוע פגיעה במערה המקורית
במחקר שערך מוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט באונ' תל אביב יחד עם המכון לארכיאולוגיה באונ' חיפה, נתגלה שלא זו בלבד שראשוני האדם המודרני התקשטו בקונכיות, אלא
במחקר חדש שפרסמו לאחרונה חוקרים של רשות העתיקות והמכללה האקדמית תל-חי, נחשף לראשונה תחריט קיר שהתגלה במפתיע בשמורת טבע יהודיה * החרותות, שנמצאו על קירות
העדויות הראשונות מסוגן נמצאו באתר הנטופי שבמערת הנחל בכרמל. "ייתכן שבעזרת השיטה שפיתחנו נוכל למצוא עדויות קדומות עוד יותר", אמר ד"ר ראובן ישורון, מעורכי המחקר
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ושותפים מאוניברסיטאות אחרות מיפו את הפרופיל הגנטי של הכנענים * אחד ממובילי המחקר, פרופ' לירן כרמל מהאוניברסיטה העברית אומר בראיון לאתר הידען:
ציידים-לקטים בנו את מקדש גובקלי טפה הענקי לפני 11,500 שנים בטורקיה של היום כמכלול אחד שיש לו חשיבות טקסית, אומרים חוקרי אוניברסיטת תל אביב
אימרי אליה בן ה-6 מקיבוץ נירים שבעוטף עזה, יצא בחודש מרץ האחרון עם הוריו לטייל באתר הארכיאולוגי תל ג'מה, שנמצא בסמוך לקיבוץ רעים, בנגב הצפוני.
לאורך כל ההיסטוריה, כולל זו של המאה ה-20, ביישובים שהיו בנויים מלבני בוץ היו תמיד כמה "מתכונים" שונים ליצירת הלבנים – "מתכון" שונה לכל כמה
כלי חרס שנמצאו בגרמניה היו יכולים לשמש כתוספת לחלב אם ולגמילת ילדים לפני יותר מ -5,000 שנה. הם הפכו נפוצים יותר ברחבי אירופה מתקופת הברונזה
במחקר בן שלוש שנים, בהובלת ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב, שכלל ניתוחים מיקרוסקופיים של מאות נתזי צור קטנטנים מהאתר של רבדים, חשפו החוקרים 107 נתזים קטנטנים
"היישוב התגלה בחפירה נרחבת של רשות העתיקות לפני הרחבת כביש 1 ביוזמת נתיבי ישראל * "חשיפת האתר הענק במוצא מעוררת ענין גדול בעולם המדעי, והיא
משולשים החרוטים באופן כמעט זהה על מאות שברי קערות בזלת מהתקופה הכלקוליתית שלפני 6,500 שנה, שנמצאו בישובים מכל אזורי ישראל הקדומה – מהדרום ועד לאזור
שיטה חדשה לזיהוי שרידי סלמון באמצעות סמנים מינרליים שפותחה באוניברסיטה חיפה שופכת אור על תקופת האבן המאוחרת בחוג הארקטי הקפוא, כך עולה ממחקר חדש שפורסם
חוקרים מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה (ANU) חשפו זינוק בגודל האוכלוסיה שהתרחש לפני כ-4,000 שנים בדרום מזרח אסיה. ההתפוצצות שוערה בעבר אך לא אומתה עד כה
על פי פרופ' דייויד רייך מאוניברסיטת הרווארד, "המחקר הגנטי מצביע על כך שמדובר באוכלוסייה הומוגנית השונה מהאוכלוסיות שקדמו לה באזור: אוכלוסיית פקיעין הכלכוליתית היא תערובת
מדענים סברו עד כה שהאנשים הראשונים שדרכו על האדמה הקפואה של הרמה הטיבטית חיו לפני 15,000 שנה. ניתוח גנומי חדש מרמז שהדבר קרה זמן רב
תזונה של תנשמות מלפני מאות אלפי שנים מאפשרת לחוקרים לשחזר כיצד נראתה הסביבה שבה חי האדם הקדמון ליד ראש העין
