סיבי הכותנה שנמצאו בתל צף מקדימים בכמה מאות שנים את העדויות שנמצאו עד כה והן הגיעו אל תל צף כנראה מאזור עמק האינדוס, פקיסטן של ימינו, ממרחק של אלפי קילומטרים
העדות הקדומה ביותר לשימוש בסיבי כותנה במזרח הקדום, ומהקדומות בעולם, מלפני כ-7000 שנים, נמצאה בתל צף שבעמק הירדן, בחפירה שמוביל פרופ’ דני רוזנברג מבית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות ובמחקר שנעשה בשיתוף עם חוקרות חוקרים נוספים מאוניברסיטת סטנפורד, ומוזיאון המדינה בהנובר.
סיבי הכותנה שנמצאו בתל צף מקדימים בכמה מאות שנים את העדויות שנמצאו עד כה והן הגיעו אל תל צף כנראה מאזור עמק האינדוס, פקיסטן של ימינו, ממרחק של אלפי קילומטרים. “תל צף, הוא כפר גדול מהתקופה הכלקוליתית, ששגשג בתקופת המעבר שבין החברות החקלאיות הקטנות לערי המדינה הגדולות והעירוניות. עד היום ידענו שתושבי האתר קיימו קשרי מסחר עם אזורים מרוחקים כמו מצרים, עיראק ואנטוליה, וכעת מעגל המסחר מתרחב עוד יותר עד לעמק האינדוס, שם ככל הנראה בויתה הכותנה לראשונה. המעניין בעדות הקדומה הזו לקשר עם אזור כה מרוחק הוא שהיא מגיעה מסיבים, חלקים מיקרוסקופייםשל חוטים קדומים. אנחנו מניחים שסיבי הכותנה האלה, שנמצאו יחד עם סיבי צמר וסיבים צמחיים, הגיעו לאתר כחלק מבדים או בגדים, כלומר מטקסטיל קדום”, אמר פרופ’ רוזנברג.
בני האדם ייצרו מוצרי טקסטיל ככל הנראה כבר לפני עשרות אלפי שנים, תוך שימוש בצמחים מסויימים כמו פשתן, לסיבי הבד שיצרו. אולם מכיוון שבדים וחומרים אורגנים רבים אחרים נוטים להתפרק במהירות בתנאים שאינם תנאי יובש או תנאים אנאורגניים, בחלק ניכר מהאתרים באזורי האקלים הים תיכוני נדיר למצוא אותם ועיקר העדויות מגיעות אלינו מטקסטים וציורים מאוחרים, או מהכלים שככל הנראה שימשו לייצור הסיבים ומוצרי הטקסטיל.
אולם לאחרונה החלו החוקרים להשתמש בשיטות חדשות לאיתור של ממצאים אורגניים, בין היתר בדיקות מיקרוסקופיות וכימיות שמסוגלות לא רק לאתר עדויות של צמחים, אלא גם לזהות האם מדובר בסיב שנארג במכוון ומה היה הצמח שממנו הוא נארג. “חלק מהעניין הוא שבעצם כמעט ולא חיפשו את סוג העדות הזו באתרים קדומים והרבה פעמים בכלל לא מנסים למצוא סוג כזה של ממצא” אמר פרופ’ רוזנברג. “האתגר העיקרי, כמו במחקרי DNA ומחקרים בחומרים אורגנים שאנחנו עושים בתל צף, הוא למנוע זיהום מודרני של הדגימה. במקרה של מחקר סיבים וטקסטיל, האתגר הוא לנטרל כניסה של סיבים מודרניים לדגימה, שהרי במרבית פריטי הלבוש היום ניתן למצוא סיבי כותנה”.
תל צף, ששגשג שלפני 7,200 שנים בעמק המעיינות, לא הרחק מקיבוץ טירת צבי, היה יישוב גדול מאוד שחיו בו מאות בני אדם ככל הנראה. היישוב שגשג למשך כחמש מאות שנים, ואחת מהתעלומות הגדולות היא מדוע נפסקה ההתיישבות באתר, ללא סימנים כלשהם למצוקה או למחסור במשאבים, אחד מהנושאים בהם מתכננים החוקרים להשקיע מאמצים רבים בשנים הקרובות. “אנחנו עדין מנסים להבין” אומר פרופ’ רוזנברג, “מדוע בפרק זמן כל כך חשוב בהיסטוריה האנושית שבו הכפרים החקלאים הקטנים התחילו להתרחב ולגדול, המבנה החברתי התחיל להיות מורכב– במה שיהווה את הבסיס לצמיחת ערי המדינה החשובות של האזור והתפתחויות טכנולוגיות וקולינריות משמעותיות – אתר משגשג כל כך חדל להתקיים”.
שנות החפירה האחרונות כבר חשפו עדויות על קפיצות טכנולוגיות חשובות שהתרחשו בתל צף וקשרים כלכליים שקיימו תושביו עם אזורים רחוקים מאד, שהיו חלק בלתי נפרד מהתגבשות הסדר החברתי-כלכלי החדש, כמו הופעת המתכת, ייצור בירה לצריכה חברתית וטקסית, התמקצעות ביצירת לבני אבן אחידות, אגירה של מזון בקנה מידה גדול ועוד.
לכן החליטו החוקרים, בהובלתם של פרופ’ לי ליו מאוניברסיטת סטנפורד ופרופ’ רוזנברג מהאוניברסיטה, כי הם ינסו למצוא את אותן עדויות חמקניות לשימוש וייצור של טקסטיל. במחקר החלוצי שנערך במקביל באוניברסיטאות חיפה וסטנפורד, נבדקו דגימות שנלקחו משברי כלי חרס עתיקים שנמצאו בשכבות מגורים באתר ומהקרקע שלידם והתוצאות המבטיחות כבר משמשות כבסיס למחקרי המשך מגוונים.
רוב העדויות שנמצאו במחקר הנוכחי בתל צף היו של סיבי פשתן, אולם החוקרים מצאו גם עדויות לסיבים שיוצרו ככל הנראה מצמחים אחרים, כולל מצמר של כבשים ככל הנראה. “התפיסה המקובלת עד כה היא שהפשתן המקומי היה הצמח ממנו ייצרו טקסטיל במזרח הקדום עד להופעת תעשיית הצמר אלפי שנים מאוחר יותר. העדויות החדשות שלנו, שמראות שחלק מהסיבים נצבעו, ויחד עם מחקרים שערכנו בשנים האחרונות בכלים ששימשו לייצור טקסטיל כמו משקולות של פלכים, מאתגרות את התפיסה הזו, מה שמעיד על יכולות טכנולוגיות מפותחות יותר מאלה שהכרנו”, אמר פרופ’ רוזנברג.
אולם ממצא מפתיע עוד יותר היה סיבים מכותנה, שאינה צמח מקומי במזרח הקדום. על פי הידוע לחוקרים, יש לכותנה של היום ארבעה מקורות, שניים בדרום ומרכז אמריקה, אחד בעמק האינדוס, בפקיסטן של היום, שם יש עדויות על שימוש בכותנה כבר לפני כ-6000 שנים והאחרון, באפריקה, משם יש עדויות לשימוש בכותנה החל מהמאה הראשונה לפני הספירה. מחקרי דנ”א קדום הראו שהכותנה בויתה עצמאית ובנפרד באזורים אלה, ולמרות שלא ניתן לקבוע האם הכותנה בתל צף מייצגת צמחים מבוייתים, לדברי החוקרים, התיארוך הקדום של תל צף מעיד בסבירות גדולה מאד על כך שסיבי הכותנה הגיעו מאזור עמק האינדוס ולא ממקור כלשהו באפריקה או אמריקה.
העדות הקדומה ביותר שהייתה לנו עד כה לסיבי כותנה באזורנו תוארכה לכמה מאות שנים מאוחר יותר מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת ומתקופת הברונזה הקדומה (בערך לפני 6500-5000 שנים) והיא מגיעה מהאתר דווילה (Dhuweila) במזרח ירדן. בניגוד לתיארוך המדוייק בתל צף, “לממצאים מדווילה אין עדיין תארוך מדוייק ובכל מקרה הם מאוחרים לאלה שמצאנו בצף בכמה במאות שנים, לכל הפחות, והם מצטרפים לשורה של ממצאים ייחודיים מתל צף, שמעידים על חשיבותו כמרכז מסחר קדום, לצד היותו אתר עשיר שכלכלתו התבססה על יצור מוגבר של תוצרת חקלאית באזור שגם היום מתאפיין במקורות מים רבים ובטמפרטורות גבוהות במיוחד, בעיקר בקיץ” הוא מוסיף.
עוד בנושא באתר הידען:
