הפרדוקס של העוני בעידן הגלובליזציה

מדוע מטיפות ממשלות המערב לתחרות חופשית, אך מעניקות סובסידיות ענק לחקלאיהן? ומדוע עולה כותנה אמריקאית בשווקים פחות מכותנה מבורקינה פאסו?

תמרה טראובמן

שדה סוכר באל סלוודור. סובסידיות הסוכר של האיחוד האירופי פגעו בפרנסתם של חקלאים בשאר העולם כשהובילו לייצור עודפי סוכר עצומים, הנמכרים במחירי היצף. תצלום ארכיון: אי-פי

תושבי אפריקה גוועים ברעב. יותר ממחציתם מנסים לשרוד מפחות מדולר ליום, וכל חצי דקה מת אפריקאי ממלריה. מנהיגי המדינות העשירות שבים ומצהירים על מחויבותם להפחתת העוני במדינות המתפתחות, אך המצב במדינות העניות רק נעשה גרוע יותר ויותר. הנה הפרדוקס של העוני בעידן הגלובליזציה: ממשלות המערב מעניקות לעולם העני רטוריקה תומכת ותוכניות סיוע גדולות – ובד בבד הן מפעילות מדיניות סחר המונעת ממדינות מתפתחות השתתפות הוגנת במסחר העולמי. על פי אחת ההערכות של ארגון “אוקספאם”, הפועל למען פיתוח ורווחת המדינות העניות, חסמי הסחר שמציבות המדינות העשירות גורמות למדינות העניות הפסדים של כ-100 מיליארד דולר בשנה – פי שניים מהסיוע השנתי שהן מקבלות מהמערב.

אחד מחסמי הסחר העיקריים הוא תמיכות כספיות (סובסידיות) נדיבות שמחלקות ממשלות האיחוד האירופי וארה”ב לחקלאים שלהן. פאנל של ארגון הסחר העולמי (WTO) קבע החודש שהסובסידיות

הניתנות לשני גידולים חקלאיים חשובים – כותנה וסוכר – אינן חוקיות, ושהן משחיתות את פרנסת החקלאים במדינות עניות. נוסף לכך, בתום משא ומתן קדחתני, נכנעה ארה”ב ללחץ המדינות המתפתחות, והושג הסכם מסגרת הכולל את פתיחת השוק החקלאי העולמי לתחרות וקיצוץ חלק מהסובסידיות החקלאיות.

תוצאת הסובסידיות של האיחוד האירופי וארה”ב היא ייצור עודף של גידולים חקלאיים בעולם המערבי, שנמכרים בעולם העני במחירי היצף, הנמוכים אף מעלות ייצורם. “היתרון של המגדלים האמריקאים אינו ייצור בעלות נמוכה, אלא סובסידיות גדולות שמאפשרות להם למכור סחורות במחיר מנותק לחלוטין מעלויות הייצור. הם יכולים למכור כותנה במחיר אפס, ועדיין להרוויח – הודות לסובסידיות”, אומר אנדרז אטינגר, אקולוג ומומחה לסחר חקלאי ממרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית.

שערורייה ושמה כותנה

הסובסידיות שמרעיפות המדינות העשירות על החקלאים המקומיים מצטברות לסכום בלתי נתפש של יותר ממיליארד דולר ליום. בעבור רבות מהמדינות המתפתחות, מסמלות הסובסידיות את חוסר הצדק בחוקי הסחר הקיימים ואת המוסר הכפול של המדינות העשירות ביחסן למדינות העניות. ההסכם שהושג ב-WTO, אומר הד”ר אורן פרז, מרצה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן ומומחה בדיני סחר בינלאומיים ואיכות סביבה, “הוא רגע מכריע בהסרת פרקטיקות ומכשולי סחר בתחום החקלאות. הוא יורד לפרטים ועבר את שלב הדיבורים באוויר”. עם זאת, עדיין לא נקבע תאריך יעד לתחילת יישומו.

כותנה אינה הגידול היחיד שחקלאים במדינות המתועשות מסוגלים למכור במחירי היצף, אך, כפי שהגדיר אותה “ניו יורק טיימס”, היא “אחד המקרים השערורייתיים ביותר”. בעבור כמה מהמדינות העניות בעולם – כמו בורקינה פאסו, מאלי ובנין – כותנה היא הפעילות הכלכלית היחידה שמעניקה להן יתרון תחרותי בשוק העולמי. “על פי הבנק העולמי, אלה הם יצרני כותנה בעלי עלויות מהנמוכות בעולם. כך, לדוגמה, עלות ייצור הכותנה בבורקינה פאסו נמוכה פי שלושה מבארה”ב”, אומר אטינגר, “אך באמצעות סובסידיות מוחקת ארה”ב את היתרון הזה”. על פי דו”ח שפורסם ביוני על ידי אוקספאם, 10 מיליון מגדלי כותנה במרכז ובמערב אפריקה קורסים כתוצאה ישירה מתנאי הסחר הבלתי הוגנים, ועמם עשרות מיליונים התלויים בהם.

מאז ועידת ארגון הסחר העולמי בקנקון, מקסיקו, לפני כשנה, היו סובסידיות הכותנה סוגיה מרכזית בסדר היום בדיונים של ארגון הסחר העולמי. החלטת הפאנל האחרונה של WTO התקבלה בעקבות תלונה שהגישה ברזיל. הפאנל קבע כי רוב סובסידיות הכותנה של ארה”ב אינן חוקיות וכי המדינה חרגה מהסכמים שעליהם היא חתומה בארגון.

לפי אוקספאם, הסכום שמקבלים החקלאים האמריקאים בצורת סובסידיות גדול פי שלושה מכל תקציב USAID – זרוע הסיוע העיקרית של ארה”ב – למדינות אפריקה שמדרום לסהרה. “ההפסדים שספגו מדינות באפריקה יצרו לחץ חריף במאזן התשלומים שלהן ובתקציב המקומי, והביאו כמה מדינות אל סף משבר חובות מחודש”, נכתב בדו”ח. “ההפסדים הכלכליים שנגרמים בגלל סובסידיות הכותנה של ארה”ב עולים בהרבה על התועלת מהסיוע שלה. ב-2001 קיבלה מאלי 37 מיליון דולר סיוע, אך הפסידה 43 מיליון דולר כתוצאה מירידה בהכנסות מיצוא”.

בד בבד ממשיך ממשל הנשיא ג'ורג' בוש לקדם רפורמות שוק חופשי באפריקה. עדיפות הסחר שמעניק “חוק הצמיחה וההזדמנות לאפריקה” (AGOA) מותנה בליברליזציה שיבצעו ממשלות אפריקה בשוקי החקלאות, אומר אטינגר, אך כשהמגדלים ממאלי נכנסים לשוק העולמי, הם נאלצים להתחרות בסחורות יצוא אמריקאיות מסובסדות ללא כל סיכוי.

“מבחינת החקלאים בארה”ב, זו פגיעה מאוד קשה”, אומר הד”ר פרז. “בלי הסובסידיות, לא תהיה להם תחרותיות”. הסובסידיות, עם זאת, מיטיבות עם חלק קטן בלבד של החקלאים האמריקאים, בעיקר עם התאגידים החקלאיים. בשנה האחרונה קיבלו 10% ממשקי הכותנה הגדולים ביותר 75% מסך הסובסידיות.

“הסיבה המובהקת שבגללה ממשיכות הסובסדיות היא פוליטית”, מסביר פרז. “ברור שמבחינת הרווחה הכלכלית של כלל תושבי ארה”ב, הסובסידיות אינן משתלמות. אבל ההסבר לתופעה הזאת נעוץ בכך שמדובר בקבוצה קטנה ומאורגנת, בעלת יכולת להפעיל לחץ גדול. כשבודקים מה הנזק לאזרח האמריקאי, הנזק לכל אחד הוא קטן – כך שאינו מעורר מחאה פוליטית – ולעומת זאת, מספיק שהחקלאים מזרימים תרומות כספיות לפוליטיקאים, כדי שהאחרונים ידאגו לאינטרסים שלהם”.

החלטה היסטורית

ב-4 באוגוסט, בעקבות תלונה שהגישו ברזיל, תאילנד ואוסטרליה, החליט פאנל של WTO כי גם הסובסידיות של האיחוד האירופי לסוכר אינן חוקיות. ההחלטה מוגדרת “החלטת ביניים”, אך מומחים צופים שתאושר בקרוב. על פי ממצאי הפאנל, סובסידיות הסוכר של האיחוד פגעו בפרנסתם של חקלאים בשאר העולם. הן הובילו לייצור עודפי סוכר עצומים, הנמכרים במחירי היצף. מדי שנה מייצא האיחוד פי ארבעה מהכמות המותרת לסוכר מסובסד. ארגון אוקספאם מעריך כי ב-2002 היה יצוא הסוכר במחירי היצף מהאיחוד האירופי שווה ערך להפסד של 494 מיליון דולר לברזיל, 151 מיליון דולר לתאילנד ו-60 מיליון דולר לדרום אפריקה והודו, כל אחת. “ההחלטה היא צעד חשוב נוסף בחיסול העיוותים בשווקי סחורות החקלאות הבינלאומיים”, אמר שר החוץ הברזילאי, סלסו אמורים, ל”גרדיאן”.

אירופה גם רוכשת סוכר ממדינות באפריקה, באיים הקריביים ובהודו, ולאחר מכן מוכרת אותו חזרה ליצוא. לטענת אירופה, זו צורה של מתן סיוע למדינות מתפתחות, במקום מתן סיוע ישיר, בכסף. פרז מציע סיבה מציאותית יותר: “מכיוון שהסוכר לא נכנס לשוק המקומי, הוא מונע פגיעה בחקלאים המקומיים. עם כל הצער שבדבר, ברור שאם שוק הסוכר היה נפתח לתחרות אמיתית, חקלאי הסוכר הצרפתי היה פושט רגל”.

ארה”ב והאיחוד האירופי רשאים כעת לערער על החלטות WTO. גם אם ערעורן לא יתקבל, הרי שהוא ידחה את יישום ההחלטות לפחות עד השנה הבאה. ואולם, אומר פרז, בהנחה שההחלטות לא יתבטלו בעקבות הערעור, על האיחוד וארה”ב יהיה לשנות את משטרי הסובסידיות שלהן כך שיעלו בקנה אחד עם החלטות הפאנל.

“אף שהתיקים האלה נוגעים בשני מגזרים חקלאיים ספציפיים”, אומר פרז, “סביר שקיימות דוגמאות נוספות בתחומי חקלאות נוספים. במובן זה, אם ההחלטות יאושרו בערכאת הערעור, ייתכן שהן יובילו לגל של תלונות נוספות”. משפטנים של אוקספאם מעריכים כי המדינות המתפתחות יוכלו לאתגר כמעט את כל הסובסידיות החקלאיות על בסיס הפגיעה החמורה בזכויותיהן.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~953369248~~~216&SiteName=hayadan