בניגוד לתפיסה המדעית המקובלת: ההומו ספיינס והניאנדרטלים לא היו אויבים ואף שיתפו פעולה

מחקר חדש שנערך במערת תנשמת שבמרכז ישראל חושף כי בני האדם הקדומים חיו יחד, חלקו טכנולוגיות ואף קיימו קשרים תרבותיים וחברתיים ענפים * פרופ' יוסי זיידמן מהאוניברסיטה העברית, החוקר הראשי אומר כי גם לפני 110 אלף שנים ישראל שימשה כור היתוך

תגלית חדשה מהחפירות במערת תנשמת שבמרכז ישראל משנה את תפיסתנו לגבי יחסי הגומלין בין בני אדם בתקופה הפליאוליתית התיכונה במזרח הקרוב. המערה, שהתגלתה כאתר עשיר בממצאים ארכאולוגיים ואנתרופולוגיים, חשפה מספר קברים של בני אנוש – הראשונים מהתקופה הפליאוליתית התיכונה שנתגלו מזה יותר מחמישים שנה.

המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Human Behaviour  הוא הפרסום הראשון על מערת תנשמת ומציג עדויות חדשות לכך שניאנדרטלים והומו ספיינס שחיו באזור לא רק התקיימו במקביל, אלא אף חלקו היבטים מהותיים של חיי היומיום, טכנולוגיה ומנהגי קבורה. ממצאים אלו מדגישים את המורכבות של יחסי הגומלין ביניהם ומציעים כי הקשרים בין הקבוצות היו עמוקים ומשמעותיים יותר מכפי שהניחו בעבר.

החפירות במערת תנשמת, המנוהלות מאז 2017 על ידי פרופ' יוסי זיידנר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' ישראל הרשקוביץ מאוניברסיטת תל אביב, וד"ר מריון פרוו מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שואפות לבחון את טיב הקשרים בין הומו ספיינס לניאנדרטלים במזרח הקרוב של התקופה הפליאוליתית התיכונה. האם הם היו יריבים שהתחרו על משאבים, שכנים שלווים או אף שיתפו פעולה?

באמצעות שילוב נתונים מארבעה תחומי מחקר מרכזיים – ייצור כלי אבן, אסטרטגיות ציד, התנהגות סמלית ומורכבות חברתית – המחקר מצביע על כך שקבוצות אנושיות שונות, כולל ניאנדרטלים, קדם-ניאנדרטלים והומו ספיינס, היו מעורבות באינטראקציות משמעותיות. אינטראקציות אלו תרמו להעברת ידע ולאחידות התרבותית של האוכלוסיות. המחקר מציע כי קשרים אלו תרמו למורכבות החברתית ולחידושים התנהגותיים. כך למשל, מנהגי קבורה פורמליים החלו להופיע בישראל לפני כ-120,000 שנה, והם היו הראשונים בעולם, ככל הנראה כתוצאה מהתגברות הקשרים החברתיים. אחת התגליות המרתקות במערת תנשמת היא השימוש הנרחב בפיגמנטים מינרליים, ובעיקר אוכרה, שנראה כי שימשה לקישוט הגוף. ייתכן שהתנהגות זו שימשה להבחנה חברתית בין קבוצות שונות.

ריכוז הקברים במערת תנשמת מעלה שאלות מסקרנות על תפקידה בחברה הפליאוליתית התיכונה. האם האתר שימש כבית קברות ייעודי? אם כן, ייתכן שהדבר מעיד על קיום טקסים משותפים ועל קשרים קהילתיים חזקים. הצבת חפצים משמעותיים – כגון כלי אבן, עצמות בעלי חיים וגושי אוכרה – בקברי הנקברים עשויה לרמז אף על אמונות מוקדמות בחיים שלאחר המוות.

פרופ' זיידנר מתאר את ישראל כ"כור היתוך" שבו קבוצות אנושיות שונות נפגשו, יצרו קשרים והשפיעו זו על זו. "הנתונים שלנו מראים כי קשרים בין אוכלוסיות אנושיות היו גורם מרכזי בהתפתחות חדשנות טכנולוגית ותרבותית לאורך ההיסטוריה," הוא מסביר.

ד"ר פרוו מדגישה את מיקומו הייחודי של האזור בצומת הדרכים של נדידות אנושיות. "בתקופה הפליאוליתית התיכונה, תנאים אקלימיים משופרים הגדילו את כושר הנשיאה של האזור, מה שהוביל להתרחבות דמוגרפית ולהגברת המגעים בין מיני אדם שונים."

פרופ' הרשקוביץ מוסיף כי הקשרים בין אורחות החיים של קבוצות אנושיות שונות בלבנט מרמזים על יחסים עמוקים ועל אסטרטגיות הסתגלות משותפות. "הממצאים מציירים תמונה של אינטראקציות דינמיות שהושפעו הן משיתוף פעולה והן מתחרות."

התגליות במערת תנשמת מספקות הצצה מרתקת למבנים החברתיים, להתנהגויות הסמליות ולחיי היומיום של קבוצות אנושיות קדומות. הן חושפות תקופה של שינויים דמוגרפיים ותרבותיים עמוקים, ומאירות באור חדש את רשת הקשרים המורכבת שעיצבה את עולמם של אבותינו. ככל שהחפירות יימשכו, מערת תנשמת צפויה להמשיך ולספק תובנות עמוקות עוד יותר על מקורותיה של החברה האנושית.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

• היציאה מאפריקה: בעקבותיו של האדם המודרני והניאנדרטלים שפגש
• מחקר דנ"א חדש משנה את מוצא המין האנושי
• האם מיני אדם אחרים היו הקורבנות הראשונים של ההכחדה ההמונית השישית?