פרהיסטוריה
- אוניברסיטת חיפה
- אין תגובות
ניתוח של אלפי עצמות מ־20 שכבות בטרסת מערת הנחל חשף סימני חיתוך חוזרים על 82 חוליות נחשים. המחקר החדש מרחיב ממצאים קודמים ומראה כי הזוחלים היו מקור מזון קבוע, במיוחד
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
בדיקת microCT של המאובן קפזה 25 חשפה סימן לפגיעה מחפץ חד, עששת סמויה ופגמים באמייל. החוקרים, ובהם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מצאו גם חיזוק לכך שהפרט נקבר במכוון — אך
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
מאות כלי אבן אשליים התגלו על פני השטח בגליל התחתון. לפחות עשרה מהם סותתו כך שמאובנים, גבישים וחללים טבעיים נותרו גלויים ובולטים – בחירה שהחוקרים מפרשים כעדות אפשרית לרגישות אסתטית
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
ניתוח של 1,770 פריטי אבן בני 33–52 אלף שנה מצביע על שתי אסטרטגיות מקבילות: כלי אובסידיאן יקרי ערך שנישאו למרחקים ותוחזקו בקפידה, לצד כלי צור מקומיים שיוצרו לצרכים מיידיים. החוקרים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
נתונים גנטיים מ־27 ניאנדרטלים שחיו בצפון־מערב אירופה לפני פחות מ־52,500 שנה מראים כי הקבוצות באזור היו מקושרות יחסית. החוקרים לא מצאו עדות להזדווגות נרחבת בין קרובי משפחה, לערבוב גנטי מאוחר
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
בדיקות לא פולשניות גילו פחם בציורים שחורים במערת פונט־דה־גום שבצרפת. הפחם אפשר לבצע לראשונה תיארוך ישיר של כמה מן הדמויות ולבנות בסיס לציר זמן מדויק יותר של אמנות המערות באזור
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
סריקת תצלומי לוויין חשפה 260 מתחמי קבורה שלא היו מוכרים קודם לכן במדבר אטבאי שבמזרח סודאן. במבני האבן, שחלקם מגיעים לקוטר של 82 מטרים, נקברו בני אדם לצד בקר, כבשים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר בינלאומי בהשתתפות האוניברסיטה העברית מצא סימני שריפה בעצמות זעירות ממערת וונדרוורק בדרום אפריקה. הממצאים אינם מוכיחים שבני האדם הקדומים ידעו להצית אש, אך מצביעים על כך שהכניסו אש טבעית
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
ניתוח איזוטופים משרידים ארכיאולוגיים בקניה ובטנזניה מראה כי הרועים הראשונים שמרו על תזונה מגוונת במשך דורות, לפני שהתבססה תזונה ממוקדת יותר בבעלי חיים.
- אבי בליזובסקי
- 7 תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
לראשונה במדע תועדו קשרים ביולוגיים מוקדמים בין שתי הקבוצות האנושיות שנחשבו לשני מיני אדם נפרדים
- אוניברסיטת תל אביב
גם לפני מיליון שנה נהגו לעשן את הבשר כדי להאריך את חיי המדף שלו
- אוניברסיטת תל אביב
מחקר משותף של אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית חושף: תושבי תל זף גידלו עצי זית ותאנה לפני כ-7,000 שנה – סימן לחברה עשירה ומורכבת
- אוניברסיטת תל אביב
חוקרים מעריכים: הכחדת החיות הגדולות בלבנט היא הסיבה שהאדם הקדמון לא צייר על קירות מערות בישראל
- האוניברסיטה העברית
- 5 תגובות
מחקר חדש שנערך במערת תנשמת שבמרכז ישראל חושף כי בני האדם הקדומים חיו יחד, חלקו טכנולוגיות ואף קיימו קשרים תרבותיים וחברתיים ענפים * פרופ' יוסי זיידמן מהאוניברסיטה העברית, החוקר הראשי
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
המחקר בוחן כיצד בני האדם הקדומים בחרו והשתמשו בסוגי סלעים שונים ליצירת כלי עבודה, תוך התמקדשות באתר הארכיאולוגי מלקה וקנה שבאזור רמות אתיופיה, אחד מאתרי ההתיישבות בגובה הקדומים בעולם
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
גילוי המאובן העתיק ביותר ממשפחת האקדיסוזואה (Uncus dzaugisi), קבוצת בעלי חיים שמתאפיינת בהשלת עורם וכוללת חרקים, סרטנים ונמטודות שופך אור על האבולוציה המוקדמת של בעלי החיים
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
- אוניברסיטת תל אביב
הצורך לצוד בעליי חיים קטנים גרם לאדם הפרהיסטורי לשפר את היכולות השכליות לצורך שכלול כלי הציד
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
שלדי אדם שלמים עשויים להעיד על קיומן של קבוצות אדם שונות בארץ ישראל לפני 100,000 שנים ויותר