ממצא בן 9,200 שנה מערער על התיאוריות לגבי ראשית החקלאות

חפירות במערת טודה חשפו עדויות לקציר שעורה בר באמצעות מגל כבר בתקופה הנאוליתית, מאות קילומטרים מזרחית לסהר הפורה

החפירות במערת טודה, 2019. קרדיט: Robert Spengler
החפירות במערת טודה, 2019. קרדיט: Robert Spengler

חפירה שהתבצעה באוזבקיסטן מצביעה על כך ששורשי החקלאות התפשטו הרבה מעבר לסהר הפורה.

עליית החקלאות בתקופת הנאוליתית סימנה נקודת מפנה בהתפתחות התרבות האנושית. חוקרים מסכימים כיום כי שיטות חקלאיות הופיעו באופן בלתי תלוי במספר אזורים – בהם אפריקה, אמריקה ומזרח אסיה – אך מקובל היה כי מקורם של גידולי היסוד, כמו חיטה, שעורה וקטניות, מצוי בסהר הפורה. באזור זה, תרבות הנטופים החלה ללקט דגנים בר לפני כ־10,000 שנה.

חקלאות באוזבקיסטן הקדומה

מחקר בין־תחומי חדש מראה כי כבר לפני 9,200 שנה, קהילות שחיו דרומה ומזרחה – באזור אוזבקיסטן של ימינו – קצרו שעורה בר באמצעות להבי מגל. ממצא זה מצביע על כך שהתנהגויות תרבותיות שהובילו לחקלאות היו נפוצות בהרבה משסברו עד כה, ומאתגר את ההנחה שחקלאות נולדה רק כתגובה ללחצי אקלים או לגידול אוכלוסין.

הגילוי מגיע ממערת טודה, הממוקמת בעמק סורחנדריה שבדרום אוזבקיסטן. החפירות נוהלו על ידי צוות בינלאומי בראשות שִׂינְיִין ג'וֹאוּ מהמכון לפלאונטולוגיה של חולייתנים ואנתרופולוגיה בבייג'ינג, בהנחיית פרהוד מקסודוב, מנהל המכון לארכיאולוגיה בסמרקנד. מהשכבות הקדומות ביותר במערה נאספו כלי אבן, פחם ושאריות צמחים.

מראה עמק סורחנדריה, שבו ממוקמת מערת טודה בדרום אוזבקיסטן. קרדיט: Robert Spengler
מראה עמק סורחנדריה, שבו ממוקמת מערת טודה בדרום אוזבקיסטן. קרדיט: Robert Spengler

ממצאים בוטניים וארכאולוגיים

הניתוח הארכיאובוטני, שנוהל על ידי רוברט ספנגלר ממכון מקס פלאנק, הראה כי תושבי המקום אספו שעורה בר מהעמקים הסמוכים. בנוסף נמצאו קליפות פיסטוקים וגרעיני תפוחים. בבדיקת כלי האבן – בעיקר להבים ונתזים מגיר – התגלו סימני שחיקה האופייניים לקצירת עשבים וצמחים אחרים, עדות מקבילה לאתרים המזוהים עם פעילות חקלאית מוקדמת.

חשיבה מחדש על המעבר לחקלאות

“תגלית זו צריכה לשנות את הדרך שבה מדענים חושבים על המעבר מליקוט לחקלאות, משום שהיא מראה עד כמה התנהגויות מעבר אלו היו נפוצות,” אמרה שִׂינְיִין ג'וֹאוּ.

לדברי ספנגלר: “הציידים־לקטים הקדומים כבר היו משולבים בנוהגים תרבותיים שהובילו בהמשך להיווצרות החקלאות. יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך שהביות התרחש ללא כוונה אנושית מודעת, והממצא שמראה כי אנשים פיתחו שוב ושוב התנהגויות שהובילו לחקלאות מחזק גישה זו.”

צוות המחקר מתכוון להמשיך ולבדוק עד כמה היו התנהגויות אלו נפוצות באסיה התיכונה בתקופה זו. כמו כן, הם יבדקו אם גרגרי השעורה שנמצאו מהווים עדות ראשונה לניסיון של טיפוח באמצעות שעורת בר במבנה מורפולוגי. אם אכן נעשה ניסיון גידול, ייתכן שמדובר במקור חקלאות נפרד, או לחלופין בהפצת המסורת מהסהר הפורה מזרחה בשלב מוקדם בהרבה מכפי שהוערך בעבר.

כך או כך, מחקרים עתידיים צפויים למלא פערים חשובים בהבנת הסיפור האנושי.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.