סיקור מקיף

מבט במיקרוסקופ גילה: להבי הצור הם למעשה להבי המגל הקדומים בעולם

מחקר חדש במכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה גילה להבי מגל המתוארכים ללפני 23 אלף שנים. הם מקדימים באלפי שנים את להבי המגל הקדומים ביותר שנמצאו עד כה.

חמישה להבי מגל עשויים צור מאהלו II. מקור: באדיבות איריס גרומן-ירוסלבסקי ודני נדל.
חמישה להבי מגל עשויים צור מאהלו II. מקור: באדיבות איריס גרומן-ירוסלבסקי ודני נדל.

חמישה להבי צור המתוארכים ללפני 23 אלף שנים זוהו בעקבות מחקר ייחודי כלהבים ששימשו לקציר חיטים, מה שהופך אותם ללהבי המגל הקדומים ביותר שהתגלו עד היום בעולם, מוקדמים באלפי שנים מלהבי המגל שנמצאו עד כה, כך עולה ממחקר חדש שנערך במכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה. "הממצאים שמצאנו תחת המיקרוסקופ מעידים לא רק שאבות-אבותינו לפני 23 אלף שנים החלו כבר להשתמש בכלים בכדי לקצור חיטה ושעורה, אלא שהם ידעו כבר אז שכדאי להם לקצור את החיטה כשהיא עדיין חצי בשלה בכדי לא לאבד גרגרים", אמרה ד"ר איריס גרומן-ירוסלבסקי, ראש המעבדה לחקר סימני שימוש באוניברסיטת חיפה, מעורכות המחקר.

בסוף שנות השמונים חשף פרופ' דני נדל מאוניברסיטת חיפה את האתר אוהלו II – מחנה של דייגים-לקטים-ציידים המתוארך לסוף התקופה הפלאוליתית העליונה, לפני כ-23 אלף שנים. המחנה נמצא מתחת למי הכנרת, והוא נחשף רק הודות לירידה חדה במפלס באותן שנים. קבורתו מתחת למים סיפקה תנאי שימור מצויינים של שרידי המחנה, כולל סוכות, מדורות וקבר אדם. בין היתר נמצאו מאות אלפי פריטי צור ובהם מגוון רחב של סכינים, חודים ומגרדים. בין הכלים זוהו חמישה להבים בעלי ברק מיוחד . ברק כזה הוא בדרך כלל עדות לכך שהפריט שימש ככלי לחיתוך. אולם בכדי לדעת בדיוק מה גרם להיווצרות אותו ברק היה צורך בבדיקות מיקרוסקופיות מיוחדות שנעשות במעבדות לחקר סימני שימוש.

לפני כשלוש שנים נפתחה מעבדה כזו במכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה בראשותה של ד"ר גרומן-ירוסלבסקי, וכעת יכלו פרופ' נדל יחד עם פרופ' אהוד וייס מאוניברסיטת בר אילן לחבור אליה בכדי לפתור את סוגיית הברק על סכיני הצור.

הממצאים הפתיעו גם את החוקרים. בהגדלה של פי 100 החלה ד"ר גרומן-ירוסלבסקי לזהות בברור סימנים ייחודיים של קציר דגנים. "מצאנו בלהבים את הסימנים האופיינים לשחיקה שנוצרת בעקבות קציר דגנים. פני השטח היו חלקים מאוד ומבריקים כמו מראה. מצאנו את הטופוגרפיה הייחודית של קציר כזה, מעין בליטות מוחלקות ומעוגלות. בתוך אותן 'בליטות' מצאנו צורות שאותן אנו מכנים 'דמויות כוכבי שביט', כשהזנב שלהן נוצר בעקבות תנועת הקציר החד כיוונית – בניגוד לניסור למשל, או שיוף. יחד עם מאפיינים נוספים היה ברור לנו שמדובר בכלי ששימש כמגל לקציר דגנים", אמרה.

עד כמה גדולה הייתה ההפתעה שמדובר במגלים? לדבריו של פרופ' נדל, עד היום העדויות הקדומות ביותר לשימוש שכיח במגלים לקציר דגניים היו מהתקופה הנטופית, כ-8,000 שנים מאוחר יותר. מציאת להבי מגל מסוג זה בתקופה כל כך קדומה משנה בצורה משמעותית את הידע שלנו על הטכנולוגיה והכלכלה של בני אותה תקופה.

להבי המגל תחת המיקרוסקופ. מקור: באדיבות איריס גרומן-ירוסלבסקי ודני נדל.
להבי המגל תחת המיקרוסקופ. מקור: באדיבות איריס גרומן-ירוסלבסקי ודני נדל.

כמו כן התברר כי סימני השימוש המיקרוסקופיים מעידים על כך שהמגלים שימשו לקציר של דגנים אשר עדיין לא בשלים לגמרי. לדברי החוקרים, המשמעות היא שהקוצרים הבינו ששימוש במגל בשלב של שיבולים בשלות יכול לגרום לנפילה ופיזור של הגרעינים, ולכן קציר של חיטה בשלה יגרום לאובדן של גרעינים. עוד נמצא כי לפחות שניים מחמשת הלהבים חוברו בצידם השני לידיות, כך שהקוצרים השתמשו למעשה במגל עשוי קת עץ ולהב צור.

בכדי לאשש בצורה סופית את התצפיות, ביצעו החוקרים "שיחזור היסטורי". הם ייצרו כלי צור דומים לכלים הארכיאולוגיים והשתמשו בהם לקצור חיטת בר חצי יבשה. כעבור כמה שעות של קציר נבדקו הכלים תחת המיקרוסקופ והסימנים העידו – אכן מדובר באותם דגמים של שחיקה כפי שזוהו על הכלים בני  23 אלף שנים.

"באתר אוהלו II יש שפע של ממצאים, בין היתר אלפי כלי צור, כשרק חמישה מהם זוהו עד כה  כלהבי מגל. ניתן לשחזר את חיי המחנה שלפני 23 אלף שנים,. האנשים התקיימו למחייתם על ידי דייג, צייד ולקט של מגוון רחב מאד של פירות וזרעים אכילים. מחקרים קודמים של השרידים הבוטניים מן האתר הוכיחו כי אנשי המקום גידלו דגניים, כמו חיטה ושעורת בר והשתמשו באבני שחיקה לטחינת הגרעינים. הממצא החדש מוסיף לנו ידע על שלב איסוף הדגניים ועל רמת התחכום והיכולות של אנשי אותה תקופה", סיכמו החוקרים.

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן